נושא: !Pokemon – The Way of a true Champion

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

[COLOR=#ff0000][B][U]

דני:
'יופי מה אני אעשה עכשיו?' אתה חושב לעצמך בלחץ ומתחיל להשתעל, "אני חייב את העזרה של הפוקימונים שלי אין סיכוי שאני יצליח לצאת מכאן עם כל העשן הזה עם סוזן ועם הפוקימון הזה לבדי אבל הסוזן מעולם נתנה לי את הפוקדורים שלי אני מניח שאני היה חייב להשתמש באחד משלה" אתה ממלמל לעצמך וממשיך להשתעל תוך חיפוש על גופה של סוזן בזהירות ובתחושת בושה על כך שאתה נוגע בה כשהיא מחוסרת הכרה ואתה נהיה אדום.
אחרי חיפוש קצר אתה מוצא את אחד מהפוכדורים של סוזן וקורא לו החוצה מבלי לדעת מי זה "תעזר לי לסוזן ולפוקימון שם לצאת מהבניין הזה זה מסוכן והוא בוער!" אתה פוקד עליו ומהפוכדור יוצא אוניקס ( ) של סוזן שלוקח אותך, את סוזן ואת הפוקימון הקטן אל מחוץ לבניין שקורס אחרי שאתם יוצאים ממנו ואתם ניגשים למרכז הפוקימונים.
לאחר יום של שינה סוזן מתעוררת בבהלה "הייתי בטןחה שאני גמורה!" היא אומרת בפליאה ואז רואה אותך "בטח אתה הצלת אותי דני, נכון?" היא שואלת וחיוך גדול עולה על פניה ואז הפוקימון המסתורי ממקודם נכנס לחדר ורץ אל סוזן "שלום לך יצור קטן, רוצה להצטרף אליי ואל דני במסע שלנו להצלת סינו?" היא שואלת אותו והוא מהנהן.
לאחר שאתם יוצאים ממרכז הפוקימונים אתם רואים שהעיר מתחילה לחזור לעצמה, יותר אנשים יוצאים לרחוב, משאית עם מצרכי מזון הגיע לחנות ונראה שהעיר משתקמת.
מה תעשה?

"למען האמת זה היה אוניקס שהציל את שנינו." אני אומר וצוחק בצורה אדיוטית "כלומר את שלושתנו" אני מוסיף לאחר שהפוקימון נכנס לחדר ומכוון עליו את הפוקידע.
לאחר שאנו יוצאים ממרכז הפוקימונים אני מרגיש הקלה בלחץ שהיה עלי כבר זמן רב המראה של העיר המשתקמת ומוצרי המזון שמגיעים לחנות שעד לפני יומיים היתה ריקה מאדם ומוצרים משמח אותי.
"אני מקווה שכל העשן ששאפת לא גרם לך לשכוח מהפיקניק שלנו." אני אומר לסוזן ומצביע על החנות "בואי אנחנו נצתרך לקנות לנו אוכל ושתייה לפקניק." אני אומר ומתחיל ללכת לכיוון החנות.

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

ג'וני:
אתה מרים את האבן ושם אותה בכיס ואז פונה לזנב כוכב "כל הכבוד שינקס 2 מתקפות אתה ענק.".
'יופי שניהם מאומנים טוב אבל תמיד אפשר להשתפר' אתה חושב לעצמך ואז מודה לתושבי העיר שבאו לחלץ אותך.
אתה מטייל בעיר להנאתך ורואה איך לאט לאט העיר חוזרת לחיים רגילים, יותר אנשים יוצאים, משאית עם מצרכי מזון מגיעה לחנות וכולם נראים מאושרים.
אתה מתקדם לצפון העיר ורואה שם אזור קטן עם פוקימוני סלע שונים ( ) וילדה שמנסה ללכוד לעצמה אחד ( )

"וואו נראה טוב, צא מונפרנו ותתקיך את זה עם הקרן באגרוף מאך." אני אומר ומסתכל תוך כדי על הילדה ומנסה להבין מה היא עושה,לאחר מכן אני סורק את הפוקימון בפוקדע.

פורסם במקור על ידי מונקי

"למען האמת זה היה אוניקס שהציל את שנינו." אני אומר וצוחק בצורה אדיוטית "כלומר את שלושתנו" אני מוסיף לאחר שהפוקימון נכנס לחדר ומכוון עליו את הפוקידע.
לאחר שאנו יוצאים ממרכז הפוקימונים אני מרגיש הקלה בלחץ שהיה עלי כבר זמן רב המראה של העיר המשתקמת ומוצרי המזון שמגיעים לחנות שעד לפני יומיים היתה ריקה מאדם ומוצרים משמח אותי.
"אני מקווה שכל העשן ששאפת לא גרם לך לשכוח מהפיקניק שלנו." אני אומר לסוזן ומצביע על החנות "בואי אנחנו נצתרך לקנות לנו אוכל ושתייה לפקניק." אני אומר ומתחיל ללכת לכיוון החנות.

דני:
"למען האמת זה היה אוניקס שהציל את שנינו." אתה אומר ומתחיל לצחוק בצורה אדיוטית "כלומר את שלושתנו" אתה מוסיף לאחר שהפוקימון נכנס לחדר ומכוון עליו את הפוקידע.
מהפוקידע נשמע קול רובוטי האומר "אוניקס, אוניקס בדרך כלל חי מתחת לאדמה, כאשר הוא מחפש מזון הוא קודח את דרכו במהירות של 50 מיל לשעה והתעלות שהוא משאיר הופכות להיות מקומות מחיה עבור דיגלטים" הפוקידע משתתק. "באמת?" שואלת סוזן בפליאה "כל הכבוד לך אוניקס, אני שמחה שיש לי אותך" היא אומרת לאוניקס שלה ומגישה לה פרי שהיה לה בתיק.
לאחר שאתם יוצאים ממרכז הפוקימונים אתה מרגיש הקלה בלחץ שהיה עלייך כבר זמן רב, המראה של העיר המשתקמת ומוצרי המזון שמגיעים לחנות שעד לפני יומיים היתה ריקה מאדם ומוצרים משמח אותך.
"אני מקווה שכל העשן ששאפת לא גרם לך לשכוח מהפיקניק שלנו." אתה אומר לסוזן ומצביע על החנות "בואי אנחנו נצתרך לקנות לנו אוכל ושתייה לפקניק." אתה מוסיף ומתחיל ללכת לכיוון החנות.
"ברור שלא שכחתי!" סוזן אומרת בחיוך גדול ושניכם ניגשים לחנות ולוקחים איתכם אוכל לפיקניק, גם לכם וגם לפוקימונים וכאשר אתם ניגשים למוכר הוא אומר לכם שזה על חשבון הבית על כך שהצלתם אותם מידי סטפני ומודה לכם על כך.
אתם עוזבים את החנות ומתיישבים בצפון העיר באזור די ריק מאנשים לפיקניק שלכם.
"אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לספר לי את מה שמציק לך אני אמשח לשמוע" אומרת סוזן המדואגת בזמן שהיא מוציא אוכל שקניתם ומתחילה לארגן את הפיקניק.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי the rock

"וואו נראה טוב, צא מונפרנו ותתקיך את זה עם הקרן באגרוף מאך." אני אומר ומסתכל תוך כדי על הילדה ומנסה להבין מה היא עושה,לאחר מכן אני סורק את הפוקימון בפוקדע.

ג'וני:
"וואו נראה טוב, צא מונפרנו ותתקיך את זה עם הקרן באגרוף מאך." אתה אומר למונפרנו וסורק את הפוקימון בפוקידע, מהפוקידע נשמע קול רובוטי האומר "רייהורן, רייהורן הוא פוקימון חזק מאוד אבל לא ממש חכם, הוא מסוגל להפיל גורד שחקים עם ההתקלה החזקה שלו" אומר הפוקידע ומשתתק.
אתה מסתכל על הקרב ורואה את המהירות המדהימה של אגרוף המאך של מונפרנו שפוגע ברייהורן המופתע וגורם נזק סופר אפקטיבי. רייהורן לא נשאר חייב והוא מדגים על מונפרנו את עוצמת ההתקלה שלו ומעיף אותו אחורה בעוצמה.
בזמן הזה אתה מסתכל על הילדה ורואה שהיא מנהלת קרב פוקימונים מול הראש המרחף עם שני הידיים ( ) יחד עם הפוקימון שלה שאתה לא מצליח לזהות ( ).
מה תעשה?
[QUOTE=totodile;1471566]

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

[COLOR=#ff0000][B][U]

"טדיאורסה כל הכבוד עבודה טובה! שמחתי להכיר אותך ולהלחם מולך בילי ואשמח מתישהו לקרב חוזר נגדך ונגד באדו, מקווה שניפגש שוב" אומר לטדיאורסה ולבילי.
"קדימה בואו נתקדם לכיוון המערה מה אתם אומרים?" אשאל את טדיאורסה ופיפלאפ ואשאיר את טדיאורסה שילך קצת איתי ועם פיפלאפ.

אייס:
טדיאורסה כל הכבוד עבודה טובה! שמחתי להכיר אותך ולהלחם מולך בילי ואשמח מתישהו לקרב חוזר נגדך ונגד באדו, מקווה שניפגש שוב"אתה אומר לטדיאורסה ולבילי.
"אני אחכה לך פה, זה מספר הטלפון שלי" הוא אומר ורושם את מספר הטלפון שלו במכשיר שלך ואז נפרד לשלום. טדיאורסה נראה מאוד שמח מהניצחון ומהמחמאות שהוא קיבל ממך.
"קדימה בואו נתקדם לכיוון המערה מה אתם אומרים?" אתה שואל את פיפלאפ וטדיאורסה ושלושתיכם מתקדמים לעבר הכניסה למערת אורבורג.
אתם נכנסים לתוך המערה והחושך שם מוחלט, רק רעשים מוזרים ומפחידים נשמעים ואז מופיע אדם מוזר מאחוריכם עם פנס על ראשו ( ) "שלום לכם!" הוא אומר מאחוריכם בהפתעה "אני אחד מהכורים פה, אני מעביר אנשים שחוצים את המערה בגלל שיש פה עבודות חפירה ויש סיכון שהם ייפלו באחד הבורות" הוא אומר בחיוך ומלווה אתכם ליציאה השנייה של המערה "זוהי העיר אורבורג" הוא מציג את העיר המוזנחת וההרוסה שבמרכזה וילה גדולה עליה רשום "מכון העיר אורבורג, ביתה של המושלת סטפני".
"לפעם הבאה תדאג שאחד הפוקימונים שלך יידע את המתקפה שאני נותן לך עכשיו" אומר הכורה ומגיש לך דיסק "זהו הבזק, זה יהיה שימושי במקומות חשוכים כמו המערה פה" הוא אומר לך והולך.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

ג'וני:
"וואו נראה טוב, צא מונפרנו ותתקיך את זה עם הקרן באגרוף מאך." אתה אומר למונפרנו וסורק את הפוקימון בפוקידע, מהפוקידע נשמע קול רובוטי האומר "רייהורן, רייהורן הוא פוקימון חזק מאוד אבל לא ממש חכם, הוא מסוגל להפיל גורד שחקים עם ההתקלה החזקה שלו" אומר הפוקידע ומשתתק.
אתה מסתכל על הקרב ורואה את המהירות המדהימה של אגרוף המאך של מונפרנו שפוגע ברייהורן המופתע וגורם נזק סופר אפקטיבי. רייהורן לא נשאר חייב והוא מדגים על מונפרנו את עוצמת ההתקלה שלו ומעיף אותו אחורה בעוצמה.
בזמן הזה אתה מסתכל על הילדה ורואה שהיא מנהלת קרב פוקימונים מול הראש המרחף עם שני הידיים ( ) יחד עם הפוקימון שלה שאתה לא מצליח לזהות ( ).
מה תעשה?

"ילדה מי זה הפוקימון שלה" אני אומר ואז מבחין שמונפרנו נפגע. "עוד לך סיימתי מונפרנו תשתמש במלכודת הגחלת שעבדנו עליה מקודם ואז באגרוף מאך שוב." אני צועק לו ומחכה לתשובה מהילדה.

[QUOTE=totodile;1471568]

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

[B][U][COLOR=#008000]

"תודה אדוני על שעזרת לנו לעבור את המערה וגם תודה על הדיסק" אומר בחיוך. "איזה עיר מוזנחת, מה קרה פה?" אשאל את עצמי. "תראו פיפלאפ, טדיאורסה, הנה המכון הראשון." אצעק בהתלהבות "קדימה בואו נלך לאמן אותכם באיזה מקום באיזור לפני שניגש למכון."

אייס:
"תודה אדוני על שעזרת לנו לעבור את המערה וגם תודה על הדיסק" אתה אומר לכורה בחיוך ונפרד ממנו.
"איזה עיר מוזנחת, מה קרה פה?" אתה שואל את עצמך בתהייה.
"תראו פיפלאפ, טדיאורסה, הנה המכון הראשון." אתה צועק להם בהתלהבות ומוסיף "קדימה בואו נלך לאמן אותכם באיזה מקום באיזור לפני שניגש למכון."
שלושתכם הולכים קצת צפונה מהעיר ורואים מקום עם המון פוקימוני אבן מטיילים ( ).
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי the rock

"ילדה מי זה הפוקימון שלה" אני אומר ואז מבחין שמונפרנו נפגע. "עוד לך סיימתי מונפרנו תשתמש במלכודת הגחלת שעבדנו עליה מקודם ואז באגרוף מאך שוב." אני צועק לו ומחכה לתשובה מהילדה.

ג'וני:
"ילדה מי זה הפוקימון שלה" אתה שואל את הילדה ואז רואה שמונפרנו נפגע מההתקלה של רייהורן.
"עוד לך סיימתי מונפרנו תשתמש במלכודת הגחלת שעבדנו עליה מקודם ואז באגרוף מאך שוב." אתה פוקד על מונפרנו בצעקה בעודך מחכה לתשובה של הילדה.
מונפרנו סוגר את רייהורן במלכודת אש אבל זה מתעלם ממנה ומנצל את השיריון שעל גופו כדי לעבור דרכה כמעט ללא שריטה אך עדיין לא מספיק להתחמק מאגרוף המאך המהיר של מונפרנו.
רייהורן מתאמץ ושב על רגליו ותוקף במתקפת קרן את מונפרנו ומעיף אותו באוויר.
"במקום לשאול אותי שאלות ילד כדי שתתעסק בקרב שלך" הנערה אומרת לך בחיוך ואת רואה שהיא מרימה פוכדור, היא לכדה את הפוקימון שהיא נלחמה בו "בוא נראה איך יילך הקרב שלך" היא אומרת וצוחקת.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

ג'וני:
"ילדה מי זה הפוקימון שלה" אתה שואל את הילדה ואז רואה שמונפרנו נפגע מההתקלה של רייהורן.
"עוד לך סיימתי מונפרנו תשתמש במלכודת הגחלת שעבדנו עליה מקודם ואז באגרוף מאך שוב." אתה פוקד על מונפרנו בצעקה בעודך מחכה לתשובה של הילדה.
מונפרנו סוגר את רייהורן במלכודת אש אבל זה מתעלם ממנה ומנצל את השיריון שעל גופו כדי לעבור דרכה כמעט ללא שריטה אך עדיין לא מספיק להתחמק מאגרוף המאך המהיר של מונפרנו.
רייהורן מתאמץ ושב על רגליו ותוקף במתקפת קרן את מונפרנו ומעיף אותו באוויר.
"במקום לשאול אותי שאלות ילד כדי שתתעסק בקרב שלך" הנערה אומרת לך בחיוך ואת רואה שהיא מרימה פוכדור, היא לכדה את הפוקימון שהיא נלחמה בו "בוא נראה איך יילך הקרב שלך" היא אומרת וצוחקת.
מה תעשה?

אני מחייך לילדה באדישות וחוזק לקרב שלי. "מונפרנו תנחת עליו בחוזקה מהאוויר עם גלגל להבה ותוך כדי שאתה צובר מהירות מגלגל הלהבה תכה באגרוף מאך וסיים את הקרב." אני פוקד על מונפרנו 'הילדה הזאת מעניינת אותי דווקא אבל צריך להתרכז מונפרנו חייב לנצח ואני צריך את רייהורן.'

[QUOTE=totodile;1471571]

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

"לפי הידע שלי, פוקימוני מים חזקים על פוקימוני אבן אז פיפלאפ, תבחר את מי לתקוף את נחש הסלעים הענק, את היצור בעל הקרן, או את העץ הקטן? צא ותשתמש על מי שאתה בוחר בבועות" אומר לו ואתן לטדיאורסה לצפות בקרב ועל הדרך אסרוק את הפוקימון בו הוא בחר להלחם. "קדימה זה הזמן להוסיף עוד חבר לצוות ואתה תבחר מי זה יהיה." אומר לו כדי לתת לו להרגיש שהוא שווה לי.

אייס:
"לפי הידע שלי, פוקימוני מים חזקים על פוקימוני אבן אז פיפלאפ, תבחר את מי לתקוף את נחש הסלעים הענק, את היצור בעל הקרן, או את העץ הקטן? צא ותשתמש על מי שאתה בוחר בבועות" אתה אומר לפיפלאפ ומסתכל על הפוקימון שהוא בוחר על מנת לסרוק אותו בפוקידע שלך.
"קדימה זה הזמן להוסיף עוד חבר לצוות ואתה תבחר מי זה יהיה." אומר לו כדי לתת לו להרגיש שהוא שווה לי.
פיפלאפ מביט בשלושת הפוקימונים וחושב מספר שניות ואז מחליט לתקוף את פוקימון נחש האבן הגדול אך במקום בועות רגילות הוא משגר המון בועות במהירות מטרופת ואמה מבין שהוא למד קרן בועות וגורם לנחש האבן שמתעצבן ומשתמש בהתקלה ומעיף את פיפלאפ לאוויר.
אתה בזמן הזה שולף את הפוקידע שאומר "אוניקס, אוניקס בדרך כלל חי מתחת לאדמה, כאשר הוא מחפש מזון הוא קודח את דרכו במהירות של 50 מיל לשעה והתעלות שהוא משאיר הופכות להיות מקומות מחיה עבור דיגלטים" ומשתתק.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי the rock

אני מחייך לילדה באדישות וחוזק לקרב שלי. "מונפרנו תנחת עליו בחוזקה מהאוויר עם גלגל להבה ותוך כדי שאתה צובר מהירות מגלגל הלהבה תכה באגרוף מאך וסיים את הקרב." אני פוקד על מונפרנו 'הילדה הזאת מעניינת אותי דווקא אבל צריך להתרכז מונפרנו חייב לנצח ואני צריך את רייהורן.'

ג'וני:
אתה מחייך לילדה באדישות ואז חוזר לקרב "מונפרנו תנחת עליו בחוזקה מהאוויר עם גלגל להבה ותוך כדי שאתה צובר מהירות מגלגל הלהבה תכה באגרוף מאך וסיים את הקרב." אתה פוקד עליו וחושב לעצמך 'הילדה הזאת מעניינת אותי דווקא אבל צריך להתרכז מונפרנו חייב לנצח ואני צריך את רייהורן.'
אתה מסתכל על מונפרנו שהופך לכדור להבה ונוחת במהירות על רייהורן תוך שימוש באגרוף מאך ומעלף אותו, מונפרנו מתחיל לרקוד לעצמו ריקוד ניצחון קטן ואתה רואה שהילדה בצד צוחקת מהריקוד.
"טוב אני אציג את עצמי" היא אומרת "שמי הילדה, אני מגדלת פוקימונים!" היא אומרת בחיוך "ומה שמך?" היא שואלת בסקרנות.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

ג'וני:
אתה מחייך לילדה באדישות ואז חוזר לקרב "מונפרנו תנחת עליו בחוזקה מהאוויר עם גלגל להבה ותוך כדי שאתה צובר מהירות מגלגל הלהבה תכה באגרוף מאך וסיים את הקרב." אתה פוקד עליו וחושב לעצמך 'הילדה הזאת מעניינת אותי דווקא אבל צריך להתרכז מונפרנו חייב לנצח ואני צריך את רייהורן.'
אתה מסתכל על מונפרנו שהופך לכדור להבה ונוחת במהירות על רייהורן תוך שימוש באגרוף מאך ומעלף אותו, מונפרנו מתחיל לרקוד לעצמו ריקוד ניצחון קטן ואתה רואה שהילדה בצד צוחקת מהריקוד.
"טוב אני אציג את עצמי" היא אומרת "שמי הילדה, אני מגדלת פוקימונים!" היא אומרת בחיוך "ומה שמך?" היא שואלת בסקרנות.
מה תעשה?

"אני ג'וני" אני אומר וזורק את הפוכדור על רייהורן. "וזה מונפרנו." אני אומר ומציג את מונפרנו. "אני מאמן פוקימונים ואני בדרכי להביס את המושיע. אז הילדה מה את עושה פה?"

פורסם במקור על ידי the rock

"אני ג'וני" אני אומר וזורק את הפוכדור על רייהורן. "וזה מונפרנו." אני אומר ומציג את מונפרנו. "אני מאמן פוקימונים ואני בדרכי להביס את המושיע. אז הילדה מה את עושה פה?"

ג'וני:
אתה מציג את עצמך ואת מונפרנו וזורק פוכדור על רייהורן.
הפוכדור פוגע בקרנו של רייהורן שנשאב פנימה בקרן אדומה והפוכדור נוחת על הרצפה.
~נדנוד~
~נדנוד~
~נדנוד~

ספוילר

נתפס! תרצה להעניק כינוי לרייהורן?
"אני מאמן פוקימונים ואני בדרכי להביס את המושיע. אז הילדה מה את עושה פה?" אתה שואל את הילדה ומרים את הפוכדור וזו עונה "אני מגדלת פוקימונים ממחוז יונובה, באתי לפה כי ביונובה לא היתן למצוא פוקימונים שלא באו מהמקור מהמחוז עצמו לכן כל הפוקימונים במחוזות אחרים מעניינים אותי מאוד ואני חייבת לתפוס כמה שיותר ולהפוך אותם להכי חזקים שהם יכולים להיות!" היא אומרת לך ומקמצת אגרוף ובכך אתה רואה כמה היא רצינית.
מה תעשה?

[QUOTE=totodile;1471575]

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

"כל הכבוד על שלמדת קרן בועות! עשיו תשתמש בקרן על הקרקע ככה שתנחת בצורה רכה בלי לקבל מכה ואחר כך תשתמש בנהמה ושוב קרן בועות על אוניקס." אומר לפיפלאפ
"וואו עם פוקימון כזה גדול כמו אוניקס אנחנו נהיה חזקים אפילו יותר, לא ככה טדיאורסה?" אשאל את הפוקימון הקטן שלצידי.

אייס:
"כל הכבוד על שלמדת קרן בועות! עשיו תשתמש בקרן על הקרקע ככה שתנחת בצורה רכה בלי לקבל מכה ואחר כך תשתמש בנהמה ושוב קרן בועות על אוניקס." אתה אומר לפיפלאפ.
"וואו עם פוקימון כזה גדול כמו אוניקס אנחנו נהיה חזקים אפילו יותר, לא ככה טדיאורסה?" אתה שואל את טדיאורסה וזה עונה "טדי טדי!" באושר ובהסכמה.
אתה מביט על הקרב ורואה שפיפלאפ מצליח לנחות בשלום וברכות מההתקלה העוצמתית של אוניקס ומשתמש בנהמה ובכך מחליש אותו.
אוניקס מתחיל להסתער על פיפלאפ בהתקלה נוספת אבל נבלם על ידי עוד קרן בועות של פיפלאפ שהודפת אותו לאחור ומפילה אותו לרצפה תשוש.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Pikachu 4 Ever

דני:
"למען האמת זה היה אוניקס שהציל את שנינו." אתה אומר ומתחיל לצחוק בצורה אדיוטית "כלומר את שלושתנו" אתה מוסיף לאחר שהפוקימון נכנס לחדר ומכוון עליו את הפוקידע.
מהפוקידע נשמע קול רובוטי האומר "אוניקס, אוניקס בדרך כלל חי מתחת לאדמה, כאשר הוא מחפש מזון הוא קודח את דרכו במהירות של 50 מיל לשעה והתעלות שהוא משאיר הופכות להיות מקומות מחיה עבור דיגלטים" הפוקידע משתתק. "באמת?" שואלת סוזן בפליאה "כל הכבוד לך אוניקס, אני שמחה שיש לי אותך" היא אומרת לאוניקס שלה ומגישה לה פרי שהיה לה בתיק.
לאחר שאתם יוצאים ממרכז הפוקימונים אתה מרגיש הקלה בלחץ שהיה עלייך כבר זמן רב, המראה של העיר המשתקמת ומוצרי המזון שמגיעים לחנות שעד לפני יומיים היתה ריקה מאדם ומוצרים משמח אותך.
"אני מקווה שכל העשן ששאפת לא גרם לך לשכוח מהפיקניק שלנו." אתה אומר לסוזן ומצביע על החנות "בואי אנחנו נצתרך לקנות לנו אוכל ושתייה לפקניק." אתה מוסיף ומתחיל ללכת לכיוון החנות.
"ברור שלא שכחתי!" סוזן אומרת בחיוך גדול ושניכם ניגשים לחנות ולוקחים איתכם אוכל לפיקניק, גם לכם וגם לפוקימונים וכאשר אתם ניגשים למוכר הוא אומר לכם שזה על חשבון הבית על כך שהצלתם אותם מידי סטפני ומודה לכם על כך.
אתם עוזבים את החנות ומתיישבים בצפון העיר באזור די ריק מאנשים לפיקניק שלכם.
"אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לספר לי את מה שמציק לך אני אמשח לשמוע" אומרת סוזן המדואגת בזמן שהיא מוציא אוכל שקניתם ומתחילה לארגן את הפיקניק.
מה תעשה?

"טוב אז כמו שאמרתי לך זה סיפור ארוך אז אני מקווה שלא תשעממי ממנו." אני מתחיל את דברי בנימה רגועה "אם כך כדי שאני יציג את את עצמי השם שלי הוא דני מילק." אני אומר ומפסיק לדבר לשנייה כדי לראות את תגובת.
"כמו שאת משערת אני אכן בן למשפחה העשירה הידועה בחלב המילטנג שלה ובקשר ההדוק של ראש המשפחה ,אבי, עם "המושיע". אני מפסיק לדבר שנית כדי לקחת נשימה עמוקה.
"אבא שלי לא היה תמיד כמו שהוא היום, לפי סיפורים ששמעתי מחלק מהעובדים בחווה אבא ואמא שלי היו כמו כל אדם עובד אחר ובנו את החברה השלהם בעבודה קשה ואט אט החלו להיות מצליחים מאוד. לאחר שההצלחה הגיעה ואיתה גם כסף ומעמד ההורים שלי החליטו להביא ילד לעולם אומנם הם לא אמרו זאת מעולם אבל הרגשתי מתיד שהם רצו יורש שהיה מורגל למעמד הגבוהה ולהתנהגות של אדם במעמד זה ולכן הם נהגו להתנהג בקור כלפי ולחיות כמעמד גבוהה רחוקים מהעם ועליונים מממנו." אני נושם שוב נשימה עמוקה ומשתדל להשאר רגוע.
"כמו שאת מבינה התוכנית שלהם לא הצליחה אני הייתי ילד מרד,היפר אקטיבי ופזיז. לא הקשבתי להורים שלי ועשיתי מה שרציתי כמו פרחח רציתי להיות עם חברים אז הלכתי לחווה ועבדתי שם יום יום למרות ההתנגדות מההורים ואף לפעמים הנסיון שלהם להשאיר אותי בבית בכפייה רציתי פעילות שתמלא לי את הזמן הפנוי בו אני בבית אז הלכתי להתאמן בסייפות , ופשוט השתדלתי שלא להיות בבית עם הורי המעצבנים ויותר עם החברים שלי בחווה ובדוג'ו בו התאמנתי." אני מסיים לדבר ומתחיל לדמוע ולנשום נשימות עמוקות כדי להירגע.
"אני מצתער על זה אז כמו שאמרתי כל זה היה לפני ש"המושיע" נכנס לחיינו. כמו שאת יודעת בכל הארץ יש רעב ותנאי מחייה גרועים אונם למשפחה שלי הדבר לא קרה ושמנו רק גדל, בגלל העובדה שהיינו חברה מבוססת כלכלית ודי גדולה המשפחה שלי שרדה את המפלה הכלכלית וכיוון שחלב מילטנג הוא מצרך בסיסי ומחלבות קטנות רבות התמוטתו בגלל הלחץ החברה שלנו הלכה וגדלה ועושר שלנו רק היתעצם ,אך עם העושר הזה בא סבל של רבים עובדים רבים בחווה "הוחלפו" בגוויות אדם מורעבות ללחם. הם היו מלאים שנאה, שנאה אלי למשפחתי ולמושיע אט אט החלטי להבין שלהציג את עצמי בשמי המלא יגרום לאנשים לשנוא אותי ולהעלם מהחווה שלנו לתמיד הסקרנות הציפה אותי! הייתי חייב לדעת מה קורה לכל האנשים הללו אז התחלתי לחקור וגיליתי שאבי משלם לאנשים של המושיע כל חודש בתמורה שהעסק ימשיך להתקיים ש"המושיע" ישאר בשלטון והחברות הקטנות לא היו מסוגלות להתקיים." אני עוצר לכמה שניות וממשיך בטון עצוב ומאוכזב "לא יכולתי להאמין שאבא שלי עושה דבר כזה! כן אני תמיד ידעתי שהכסף השתלט לו על המוח והמעמד הגבוהה שלו גרם לו לחשוב שהוא מורם מעם אבל חשבתי שהוא עובד קשה בשביל הכסף והמעמד ושהוא לא ינצל אף אחד רק בשביל כסף הרי כל העובדים שהיו איתי בחווה נראו מאושרים לפני המהפך בשלטון אבל אני מניך שטעיתי." אני אומר בכוונה לסיים ואז ניצוץ של תקווה מניע אותי להוסיף עוד משפט "אבל אני הולך לחפר על מה שעשתה המשפחה שלי אני יעזור לכולם להשתקם ובסופו של דבר אני יפיל גם את אבא שלי כדי שהוא ירגיש איך זה לחיות בלי המעמד הגבוהה הזה בשנית!"
oog:סליחה על החפירה רציתי לתת לה את כל ההרגשות והסיפור של דני וגם הוספתי לך כמה דברים שלא ציינתי ברקע.

פורסם במקור על ידי מונקי

"טוב אז כמו שאמרתי לך זה סיפור ארוך אז אני מקווה שלא תשעממי ממנו." אני מתחיל את דברי בנימה רגועה "אם כך כדי שאני יציג את את עצמי השם שלי הוא דני מילק." אני אומר ומפסיק לדבר לשנייה כדי לראות את תגובת.
"כמו שאת משערת אני אכן בן למשפחה העשירה הידועה בחלב המילטנג שלה ובקשר ההדוק של ראש המשפחה ,אבי, עם "המושיע". אני מפסיק לדבר שנית כדי לקחת נשימה עמוקה.
"אבא שלי לא היה תמיד כמו שהוא היום, לפי סיפורים ששמעתי מחלק מהעובדים בחווה אבא ואמא שלי היו כמו כל אדם עובד אחר ובנו את החברה השלהם בעבודה קשה ואט אט החלו להיות מצליחים מאוד. לאחר שההצלחה הגיעה ואיתה גם כסף ומעמד ההורים שלי החליטו להביא ילד לעולם אומנם הם לא אמרו זאת מעולם אבל הרגשתי מתיד שהם רצו יורש שהיה מורגל למעמד הגבוהה ולהתנהגות של אדם במעמד זה ולכן הם נהגו להתנהג בקור כלפי ולחיות כמעמד גבוהה רחוקים מהעם ועליונים מממנו." אני נושם שוב נשימה עמוקה ומשתדל להשאר רגוע.
"כמו שאת מבינה התוכנית שלהם לא הצליחה אני הייתי ילד מרד,היפר אקטיבי ופזיז. לא הקשבתי להורים שלי ועשיתי מה שרציתי כמו פרחח רציתי להיות עם חברים אז הלכתי לחווה ועבדתי שם יום יום למרות ההתנגדות מההורים ואף לפעמים הנסיון שלהם להשאיר אותי בבית בכפייה רציתי פעילות שתמלא לי את הזמן הפנוי בו אני בבית אז הלכתי להתאמן בסייפות , ופשוט השתדלתי שלא להיות בבית עם הורי המעצבנים ויותר עם החברים שלי בחווה ובדוג'ו בו התאמנתי." אני מסיים לדבר ומתחיל לדמוע ולנשום נשימות עמוקות כדי להירגע.
"אני מצתער על זה אז כמו שאמרתי כל זה היה לפני ש"המושיע" נכנס לחיינו. כמו שאת יודעת בכל הארץ יש רעב ותנאי מחייה גרועים אונם למשפחה שלי הדבר לא קרה ושמנו רק גדל, בגלל העובדה שהיינו חברה מבוססת כלכלית ודי גדולה המשפחה שלי שרדה את המפלה הכלכלית וכיוון שחלב מילטנג הוא מצרך בסיסי ומחלבות קטנות רבות התמוטתו בגלל הלחץ החברה שלנו הלכה וגדלה ועושר שלנו רק היתעצם ,אך עם העושר הזה בא סבל של רבים עובדים רבים בחווה "הוחלפו" בגוויות אדם מורעבות ללחם. הם היו מלאים שנאה, שנאה אלי למשפחתי ולמושיע אט אט החלטי להבין שלהציג את עצמי בשמי המלא יגרום לאנשים לשנוא אותי ולהעלם מהחווה שלנו לתמיד הסקרנות הציפה אותי! הייתי חייב לדעת מה קורה לכל האנשים הללו אז התחלתי לחקור וגיליתי שאבי משלם לאנשים של המושיע כל חודש בתמורה שהעסק ימשיך להתקיים ש"המושיע" ישאר בשלטון והחברות הקטנות לא היו מסוגלות להתקיים." אני עוצר לכמה שניות וממשיך בטון עצוב ומאוכזב "לא יכולתי להאמין שאבא שלי עושה דבר כזה! כן אני תמיד ידעתי שהכסף השתלט לו על המוח והמעמד הגבוהה שלו גרם לו לחשוב שהוא מורם מעם אבל חשבתי שהוא עובד קשה בשביל הכסף והמעמד ושהוא לא ינצל אף אחד רק בשביל כסף הרי כל העובדים שהיו איתי בחווה נראו מאושרים לפני המהפך בשלטון אבל אני מניך שטעיתי." אני אומר בכוונה לסיים ואז ניצוץ של תקווה מניע אותי להוסיף עוד משפט "אבל אני הולך לחפר על מה שעשתה המשפחה שלי אני יעזור לכולם להשתקם ובסופו של דבר אני יפיל גם את אבא שלי כדי שהוא ירגיש איך זה לחיות בלי המעמד הגבוהה הזה בשנית!"
oog:סליחה על החפירה רציתי לתת לה את כל ההרגשות והסיפור של דני וגם הוספתי לך כמה דברים שלא ציינתי ברקע.

דני:
מקובלת החפירה
---------------
"טוב אז כמו שאמרתי לך זה סיפור ארוך אז אני מקווה שלא תשעממי ממנו." אתה מתחיל לדבר ברוגע "אם כך כדי שאני יציג את את עצמי השם שלי הוא דני מילק." אני אומר ומפסיק לדבר לשנייה כדי לראות את תגובתה. אתה מתסכל על סוזן ורואה שהיא מופתעת לגמרי.
"כמו שאת משערת אני אכן בן למשפחה העשירה הידועה בחלב המילטנג שלה ובקשר ההדוק של ראש המשפחה ,אבי, עם "המושיע". אתה מפקיק את דבריך בשנית כדי לקחת נשימה עמוקה.
"אבא שלי לא היה תמיד כמו שהוא היום, לפי סיפורים ששמעתי מחלק מהעובדים בחווה אבא ואמא שלי היו כמו כל אדם עובד אחר ובנו את החברה השלהם בעבודה קשה ואט אט החלו להיות מצליחים מאוד. לאחר שההצלחה הגיעה ואיתה גם כסף ומעמד ההורים שלי החליטו להביא ילד לעולם אומנם הם לא אמרו זאת מעולם אבל הרגשתי תמיד שהם רצו יורש שהיה מורגל למעמד הגבוהה ולהתנהגות של אדם במעמד זה ולכן הם נהגו להתנהג בקור כלפי ולחיות כמעמד גבוהה רחוקים מהעם ועליונים ממנו." אתה נושם שוב נשימה עמוקה ומשתדל להשאר רגוע.
"כמו שאת מבינה התוכנית שלהם לא הצליחה אני הייתי ילד מרדן,היפר אקטיבי ופזיז. לא הקשבתי להורים שלי ועשיתי מה שרציתי, כמו פרחח רציתי להיות עם חברים אז הלכתי לחווה ועבדתי שם יום יום למרות ההתנגדות מההורים ואף לפעמים הנסיון שלהם להשאיר אותי בבית בכפייה רציתי פעילות שתמלא לי את הזמן הפנוי בו אני בבית אז הלכתי להתאמן בסייפות , ופשוט השתדלתי שלא להיות בבית עם הורי המעצבנים ויותר עם החברים שלי בחווה ובדוג'ו בו התאמנתי." אתה מסיים לדבר ומתחיל לדמוע ולנשום נשימות עמוקות כדי להירגע.
"אני מצטער על זה. אז כמו שאמרתי כל זה היה לפני ש"המושיע" נכנס לחיינו. כמו שאת יודעת בכל הארץ יש רעב ותנאי מחייה גרועים אמנם למשפחה שלי הדבר לא קרה ושמנו רק גדל, בגלל העובדה שהיינו חברה מבוססת כלכלית ודי גדולה המשפחה שלי שרדה את המפלה הכלכלית וכיוון שחלב מילטנג הוא מצרך בסיסי ומחלבות קטנות רבות התמוטתו בגלל הלחץ החברה שלנו הלכה וגדלה והעושר שלנו רק היתעצם ,אך עם העושר הזה בא סבל של רבים עובדים רבים בחווה "הוחלפו" בגוויות אדם מורעבות ללחם. הם היו מלאים שנאה, שנאה אלי, למשפחתי ולמושיע. אט אט התחלטי להבין שלהציג את עצמי בשמי המלא יגרום לאנשים לשנוא אותי ולהעלם מהחווה שלנו לתמיד הסקרנות הציפה אותי! הייתי חייב לדעת מה קורה לכל האנשים הללו אז התחלתי לחקור וגיליתי שאבי משלם לאנשים של המושיע כל חודש בתמורה שהעסק ימשיך להתקיים ש"המושיע" ישאר בשלטון והחברות הקטנות לא היו מסוגלות להתקיים." אתה עוצר שוב לכמה שניות וממשיך בטון עצוב ומאוכזב "לא יכולתי להאמין שאבא שלי עושה דבר כזה! כן אני תמיד ידעתי שהכסף השתלט לו על המוח והמעמד הגבוהה שלו גרם לו לחשוב שהוא מורם מהעם אבל חשבתי שהוא עובד קשה בשביל הכסף והמעמד ושהוא לא ינצל אף אחד רק בשביל כסף הרי כל העובדים שהיו איתי בחווה נראו מאושרים לפני המהפך בשלטון אבל אני מניך שטעיתי." אתנ אומר בכוונה לסיים ואז ניצוץ של תקווה מניע אותך להוסיף עוד משפט "אבל אני הולך לחפר על מה שעשתה המשפחה שלי אני יעזור לכולם להשתקם ובסופו של דבר אני יפיל גם את אבא שלי כדי שהוא ירגיש איך זה לחיות בלי המעמד הגבוהה הזה בשנית!" ובזה אתה מסיים את דבריך.
סוזן מביטה בך המומה במהלך כל הסיפור ואחריו, רגעי שתיקה ארוכים מציפים את האוויר ואז היא קמה ומחבקת אותך בבכי "אתה לא צריך להסתיר כזה דבר, אני מקבלת אותך כמי שאתה ולא כשם המשפחה שלך, אתה התנהגת אליי באדיבות ונחמדות כל הזמן הזה ואני מאמינה שאנשים רבים ייראו בך את זה יותר מאשר את שם המשפחה שלך, אין לך במה להתבייש!" היא אומרת ואתם ממשיכים לאכול בפיקניק הנחמד שלכם.
אחרי שאתה מסיימים אתה רואה שעכשיו שעת אחר צהריים ויש לכם מספיק זמן או לחזור לעיר אורבורג ולטייל שם קצת או לחזור ישירות לעיר ג'ובילייף מבלי לעצור בדרך לפני שהחושך יירד.
מה תעשה?