[B][U][COLOR=]
דני:
"זה ממש לא ככה" אתה אומר במהרה אולם סוזן ממשיכה בטון עצבני וקובעת שתלכו לראות את ג'ואי. "בסדר אבל את לא צריכה להיות כל כך עצבנית בסך הכל אחרי כל הקרבות שהיו לי והעבדה שלא ראיתי אותך מתאמנת חשבתי שהיה בינינו פער אבל את הוכחת לי שאת יריבה ראויה.." אתה אומר לסוזן מאט עצבני שהיא לוקחת כל פליטת פה שלך ברצינות בעודנו הולכים לג'ואי.
אתה מקשיב לדבריו של ג'ואי בסובלנות למרות הרצון הבוער בתוכי להמשיך להתרוצץ בחדר להיתאמן ולהתחזק וכאשר הוא מסיים לדבר אתה פותח את פיך לרווחה "אז הפוקימונים האגדים יעזרו למי שהם מוצאים ראוי להציל את העולם הא.. אם כך אני צריך להתחזק ולנצח עוד יריבים רק ככה אני יוכל להוכיח להם שאני ראוי ולא "המושיע" הזה." אתה אומר ברצינות.
'הוא בטח מנסה למצוא אותם בגלל שהוא חושב שהוא זה שצריך להציל את המחוז בזה שהוא ישנה אותו הרי הוא כל כך ראוותן שהוא קורא לעצמו המושיע!' אתה חושב בעצבים אך משתדל שלא להראות זאת.
"תודה על שהסברת לנו הכל ג'ואי אני שמח שבחרנו להישאר ולהקשיב לך." אתה אומר בנימוס לאחר ההתפרצות הקודמת שלך שהייתה בלהט הרגע "בכל מקראה אנחנו צריכים להתקדם לכיוון העיר אטרנה אני רוצה לחקור את העניין בעצמי." אתה מסיים את דברי ומחכה לתגובת של סוזן.
"אתה צצודק דני, קדימה בוא נתקדם!" היא אומרת לך ושניכם מתחילים ללכת לכיוון העיר אטרנה.
אתם נכנסים ליער אטרנה, מקום יפה, מוצל ונעים ורואים המון מאמנים שונים (
) וגם פוקימונים שונים (
) ומרחוק אתם רואים את היציאה לעיר אטרנה ואפשר לראות מהיער כבר פסל ענקי שמתנוסס בעיר.
מה תעשה?
[/COLOR]