נושא: Aqua & Magma - The return

פורסם במקור על ידי Snivy Boy

[B]

רון;
מאנדיבאז מתעלמת קלילות מהבקשה שלך, ויושבת שם.
שניכם עומדים, אבודי עצות, כשלפתע ברלום קופצת ובועט בחזקה בענף עליו מאנדיבאז יושבת.
מאנדיבאז חוטפת מכה קלילה, ומוציאה את ראשה, מעוצבנת. היא שועטת אל עבר ברלום, שמתחמק בקלות, ואז חוזר במהירות ופוגעת בו מאחור, מפילה אותו.
היא מתחילה לנקר אותו בחזקה, וברלום מבין שהוא אבוד, מתחיל לברוח, כשהשרומיש בעקבותיו.
מאנדיבאז רואה שהם נעלמים, ומחליטה להתקדם הצידה, ולשבת.

מה כאילו אייריס-אקסקדריל סטייל?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"תודה לאל שברלום היה מספיק חכם להבריח את עצמו" אומר. "אז, מה הקטע עם מאנדיבאז?" אשאל את איימי

רון;
קלעת בול, אבל עם טוויסט.
---
"מאנדיבאז.." ממלמלת איימי, "מצאתי אותה כשהיא עוד הייתה בתוך ביצה, ואז בקעה לולאביי יפהפיה, טיפלתי בה.. ונהיינו חברות טובות"
"ואז, באחד הקרבות שלנו, היא פתאום התפתחה, היינו נהדרות!" היא מוסיפה.
"אני לא יודעת למה.. אבל היא הפסיקה להקשיב לי. אני עוד מנסה להבין למה! זה פשוט לא הגיוני.." אומרת איימי, ומבט דואג על פניה.
"חזרי מאנדיבאז.." היא ממלמלת, ומחזירה אותה לפוכדור. ליטלאו מביט באיימי, ומלקק את ידה, שלא תהיה עצובה. היא מעלה חיוך

פורסם במקור על ידי Snivy Boy

רון;
קלעת בול, אבל עם טוויסט.
---
"מאנדיבאז.." ממלמלת איימי, "מצאתי אותה כשהיא עוד הייתה בתוך ביצה, ואז בקעה לולאביי יפהפיה, טיפלתי בה.. ונהיינו חברות טובות"
"ואז, באחד הקרבות שלנו, היא פתאום התפתחה, היינו נהדרות!" היא מוסיפה.
"אני לא יודעת למה.. אבל היא הפסיקה להקשיב לי. אני עוד מנסה להבין למה! זה פשוט לא הגיוני.." אומרת איימי, ומבט דואג על פניה.
"חזרי מאנדיבאז.." היא ממלמלת, ומחזירה אותה לפוכדור. ליטלאו מביט באיימי, ומלקק את ידה, שלא תהיה עצובה. היא מעלה חיוך

אני מחייך לרגל הקשר הטוב שבין ליטלאו ומאנדיבאז. "אני מבין שליטלאו עוד קטן" אומר לה. "בכל מקרה, אני לא יודע אם זה יעבוד, אבל יכול להיות שמאנדיבאז נהייתה חזקה מדי, והיא זקוקה להוכחה ממך שגם את התחזקת ושאת ראויה להיות איתה. אולי כדאי לך לנסות להשיג תג או שניים, ולראות אם זה ישנה את דעתה עליך" אומר לה, תוך כדי שאחבק את וורמפל ואנסה להתרגל למרקם הזחלי שלה.

אייס;
נראה שנידורינה מבינה, ומושכת בכתפיה.
היא מתחילה להתקדם אל עבר גראוליט, ושולחת עוקץ רעל, הוא שולח גחלת. שתי המתקפות משתלבות אל מאין קרן סגולה-עולה בלהבות, שפוגעת באיווים.
הם נפגעים, וסילבר מועד קצת, אך גולד עוזרת לו לקום חזרה.
"קדימה, משיכה!" קוראת אליסון, ושני האיווי שולחים לבבות אל הפוקימונים שלכם, בין רגע נידורינה מתאהבת בסילבר, וגראוליט בגולד.

רון;
אתה מחבק את ווארמפל, עורה הקוצני משום מה ממש נוח, ובכלל לא כואב- דבר המפתיע אותך.
"כן.. יכול להיות שאתה צודק.." אומרת איימי, ומורידה את מבטה.
"בכל אופן, לפחות יש לי את ליטלאו, כך שאני לא לבד!" היא אומרת, ליטלאו קורא באישור.
"שנמשיך?" שואלת, ואתה מסכים, אתם ממשיכים להתקדם, כשלפתע מגיעים אל עבר היציאה מהיער- ממש מולכם.

פורסם במקור על ידי Snivy Boy

[B]

רון;
אתה מחבק את ווארמפל, עורה הקוצני משום מה ממש נוח, ובכלל לא כואב- דבר המפתיע אותך.
"כן.. יכול להיות שאתה צודק.." אומרת איימי, ומורידה את מבטה.
"בכל אופן, לפחות יש לי את ליטלאו, כך שאני לא לבד!" היא אומרת, ליטלאו קורא באישור.
"שנמשיך?" שואלת, ואתה מסכים, אתם ממשיכים להתקדם, כשלפתע מגיעים אל עבר היציאה מהיער- ממש מולכם.

"זה נראה נוח" אומר. אחפש מקווה מים שבו אוכל לשטוף את פניי ולחפש שותפים נוספים.

פורסם במקור על ידי Snivy Boy

רון;
אתה יוצא מהיער, מולך ניצבת חנות פרחים קטנה, ומאחוריה שדה פרחים ענק.
לא רחוק מכם, אגם קטן ומעליו ניצב גשר, המתחבר לדרך קצרה שמובילה לעיר רסטבורו.

אגש אל האםג ואשטוף פניי. לאחר מכן אוציא את ארון וסנטרט וארטיב אותם מעט, בניסיון להרגיע את עורם ולבטל את השיתוק. לאחר מכן אחזיר את כולם ואלך לבקר בחנות הפרחים.

פורסם במקור על ידי Snivy Boy

רון;
אתה מוציא את סנטרט וארון, ומופתע לגלות ששניהם לא משותקים כבר.
אתה שוטף את פניך, גם סנטרט מרטיב מעט את זנבו ומקפץ באושר. ארון לעומת זאת מעדיף לשבת בצד, ולנגוח בכמה אבנים.
אתם מתקדמים אל חנות הפרחים, ומקבלת אתכם אישה חמה ומבוגרת. "כיצד אוכל לעזור?" היא שואלת, לצידה פוקימון הנראה אצילי ביותר.

"עברנו בדרך, ובאנו להיכנס אל החנות, לראות אותה" אומר ואסקור את החנות.

פורסם במקור על ידי Snivy Boy

רון;
אתה מביט בחנות, פרחים וצמחים מכל הסוגים פורחים בה. עוד זוג בנות, צעירות ממך, בוחרות להן כמה פרחים. בנוסף, גם מאמן, בגילכם, סוקר את החנות, אך יוצא במהרה.
"אני רוצה קצת מהפירות הללו!" אומרת איימי, ומצביעה על פרי קטן בדלפק החנות. "בבקשה!" אומרת האישה המבוגרת, "קחי על חשבון הבית!", ואיימי מודה לה.
איימי מביאה את הפרי לליטלאו, שאוכל אותו בהנאה.

"יש לכם איזה סוג פרי מיוחד, שיכול לעניין אותי לשמוע עליו?" אשאל את המוכרת בסקרנות אוסרוק את הפוקימון האצילי.

לוקאס;
הייתי ברור שתרצה לדעת על מה מדובר 0:
--
"זה בסדר, תודה רבה" מודה לכם רוקסן, "ו.. מה אמרת? קרעתם חלק מהתרשימים?" היא שואלת, הבעת פניה נראת קצת יותר שמחה, ואתה מאשר את זה. רוקסן הולכת ומספרת לתומאס המודאג, שנרגע מעט.
אתה מתכוון להציע לניקי ללכת בחזרה למרכז, כשלפתע תומאס ניגש אליך. "רציתי להודות לכם.." הוא ממלמל.
"אני לא באמת יודע מאין באתם, או מי אתם, אבל ייתכן מאוד שאם לא הייתם פה, ולולא סייטר, הם היו בורחים עם התרשימים המלאים" הוא אומר, "אבל היא כן ברחה עם חלקם.." ממלמלת ניקי.
"ובכן, כן, אבל אני מאמין שללא התרשימים במלואם, לא יהיה לה הרבה מה לעשות איתם" הוא אומר, נראה שהוא מנסה מעט גם לשכנע את עצמו. אתה מציע לניקי ללכת חזרה למרכז, והיא מסכימה. רוקסן שומעת את השיחה, "אני אשמח ללוות אתכם."
אתם מתחילים לצאת מהבניין, כשחלק מהעובדים מודים לרוקסן, חלקם גם לכם. לבסוף לאחר הליכה של מספר דקות, אתם מגיעים אל מרכז הפוקימונים המואר, השעה כבר מאוחרת ביותר. "אז, כמו שהבנתם, אני מודה לכם מאוד על העזרה שלכם היום, בהחלט הייתם נהדרים. אתם מתכוונים להישאר בעיר?", היא שואלת.

"כן, אני מתכוון להילחם מחר במכון" אומר לה "יצאנו להתאמן כששמענו את הפיצוץ ובאנו"