נושא: Aqua & Magma - The return

פורסם במקור על ידי שולחן

צא מהעיר לעת עתה?" שואלת אותך איימי, "אני לא בטוחה בנוגע לזה.. אבל כאן בהחלט די צפוף" היא אומרת.

דור || דרך 1 || 14:00 || @KILGRAVE ;
אתה מחזיר את בארון לפוכדור, ורץ אל עבר מרכז הפוקימונים הקרוב.
אתה נכנס אל מרכז הפוקימונים של העיר וירידיאן, ונחרד לראות מה רב התור במרפאה.
כל אחד מן האנשים המחכים לאחות ג'ואי מחזיקים פוקימון פצוע ומדמם, ואתה יכול לראות שכל אחד מהם נפגע מכדור רובה זהה לפצעי הבארון. "מה קרה פה?", אתה שואל ואחד הילדים מביטים בך. "הנשים ההם.. הם פשוט באו וירו לכל כיוון" הוא אומר בעצב, ואתה רואה שהוא עצמו נפגע מאחד הכדורים באזור הכתף.

"מה לעזאזל קורה כאן?! משתמשים בכדורים חיים נגד פוקימונים ובני אדם בעולם הפוקימון?!" אני אומר ותופס את ראשי
"פאק, מישהו חייב להציל את העולם, מישהו חייב להיות גיבור... המישהו הזה חייב להיות אני!" אני אומר ומפקיד את בארון בחסותה של האחות ג'וי ומוציא את סניזל
"הולכים להציל את העולם!"
~מונטאז' הכנה לקרב~
"אוקיי אז לפי מה שאני יודע הבחורות האלה עפו לכיוון הזה" אני אומר ומצביע לכיוון החורשה אליה התעופפו האלה.
"זה חוט מספיק, בוא ניצא לשם" אני אומר והולך עם סניזל לכיוון החורשה.

מייק || מרכז העיר רסטבורו || 13:30 || The Charmander ;
אתה מנסה לגרום לליטוויק להיות יותר בטוח, והוא מהנהן.
אתם מתקדמים אל עבר מרכז הפוקימונים, כשלפתע גרייס מביטה בך. "אני חושבת שאני אלך, אבל.. אתה בהחלט חייב לי קרב", אתה מהנהן ונפרד מהנערה החביבה. קורה מובילה אל תוך מרכז הפוקימונים, אחריה אתה נכנס ומחכה לליטוויק.
ליטוויק מרחף לו אל עבר הכניסה, כשלפתע משהו מונע ממנו מלהיכנס. 'אני.. אני לא מצליח..' הוא ממלמל, ונדחף אחורה כתוצאה מההתנגדות של הדבר שחוסם אותו.

"מה? מה זה יכול להיות?" אקרא בפחד. "אני לא מוותר, קורה, לכי תקראי לאחות ג׳וי בבקשה, תגידי לה שזה מקרה חירום!" בנתיים אני אתפוס את ליטוויק ואדחוף אותו פנימה בשני ידיי בכל הכח! #אשקטצ׳אםסטייל

דור || דרך 1 || 14:30 || ;

אתה מחזיר את בארון אל האחות ג'ואי, אשר שולחת אותו אל הפרופסור שיישמור עליו.
~ מונטאז' הכנה לקרב ~
אתה מתארגן, מסובב את הכובע, לובש חוטיני ויוצא לדרך עם בויזל.
(סליחה,סניזל*)
אתם יוצאים ממרכז הפוקימונים, ואתה מביט לצדדים. הרוח נושבת קרירה, רה רה, ואתה חוזר לבפנים להביא ז'קט.
לאחר שאתה יוצא ממרכז הפוקימונים, הפעם לבוש בהתאם, אתה שולף אצבע ומזהה את כיוון הרוח. "לשם!" אתה מורה לסניזל.
אתם מתחילים להתקדם אל עבר החורשה הגדולה ובעלת העצים הרבים. בפתחה עומד איש זקן.
"אתה יודע בני.. אף אחד מעולם לא יצא משם בחיים.." הוא ממלמל, אתה מביט ורואה שלצידו שלט קטן.
"יער וירידיאן", עם איקס גדול על הוירידיאן ורישום מתקן בצד של "האבדון". סניזל מביטה בך ומהנהנת.


מליפאן || מזרח העיר ונדרטרוף || 18:55 || ;
הממ.. כשאני לא אומר מספר הכוונה לדי הרבה, יותר מ3.
--
סינדקוויל, צ'ינגלינג ורהיהורן מגיחים במהרה מהפוכדור, מבחינים בבעיית הבידריל שנוצרה.
פארט עומד לו על צמרת העץ, מביט בחשש.
הבידריל מזמזמות להן באיום ומעופפות לצד פארט, מאיימות לעקוץ את פוקימון הסמור. "קוויל!", קורא באותו זמן סינדקוויל בעודו שולח גחלת ומרחיק אותן משם. בינתיים צ'ינגלינג זוהרת באור כחלחל בהיר וגורמת לזוג בידריל להוטח באדמה בחזקה.
"נאטו, את יכולה לנסות השתגרות?", שואל טובי במבט חושש, בעוד רהיהורן יוצר חור בינוני מעל לעץ ומפיל ממנו אבנים רבות שמצליחות להרחיק את רוב הבידריל, אלו שלא מתרחקות נופלות על האדמה בחזקה. פארט מנסה להסתתר מתחת לענף.
נאטו מהנהנת בראשה, ועוצמת את עיניה - תוך מספר רגעים, היא נעלמת.
אתה מביט בבלבול על העץ, כשלפתע אור כחלחל בוהק משם- ולצידכם מופיעים בחזרה נאטו ופארט. "עשית את זה!", מחייך לעברה טובי, אך השמחה מופגת במהרה בעקבות מספר בידריל שעוד רוצות להילחם.
סינדקוויל שולח גחלת, פוגע בבידריל רבות. בעוד רהיהורן וצ'ינגלינג מכים בפעם האחרונה, רהיהורן שולח אבנים מהשמיים, וצ'ינגלינג משתמשת בהתקפת הבלבול על אותן אבנים על מנת לחזק ולמהר את המכה.
עד מהרה כל הבידריל באזור או מעולפות, או שהספיקו לברוח.

דניס || נחל בג'וטו || 15:00 || ;
'אה וואלה, ובכן, תשכחו מכל זה' הוא מצחקק לו, ולפתע העולם משחיר.
אתה מוצא את עצמך באמצע שום מקום, רק פאנפי לצדך. 'ברוך הבא.. לסיוט הכי גדול שלך!' נשמע קולו של ליטוויק, ולאט לאט פאנפי נעלם בזעקות. אתה מתחיל לרוץ בתוך השחור, כשלפתע אתה מוצא את עצמך בתור נהר אשר מגיע עד לבטן התחתונה שלך. אתה מביט סביבך, ורואה שפאנפי נסחף עם הזרם קדימה.. "פאנפ, פאנפי!" הוא זועק בכאב.

טוטודייל || מערת הוויסמארים || 16:10 || ;

ליאופרד, הפוקימון האכזר, והצורה המפותחת של פורלוין.
ליאופרד מתגנב בחשאי מאחורי המטרה שלו, ומכה מאחור בחזקה עוד לפני שהמטרה מספיקה להגיב.

מצידכם עומדים להם שישה ליאופרד עם שיניים חשופות, כעוסים מאוד.
אתה מיד מורה לפוקימונים לתקוף.
נידורינה רצה לה לעבר אחד מהליאופרד, שמדלג במהרה מאחוריה- מתחמק מההתקפה, ושורט אותה הצידה.
טוטודייל שולח אקדח מים שמתנגש בפעימת אופל של ליאופרד אחר, וטיילו תוקף במתקפה מהירה- אך סאקר פאנצ' של ליאופרד אחר מעיף אותו בחזקה על אחד מקירות המערה, מעלף אותו.
בינתיים גולד וסילבר תוקפים בכדור אופל וזריזות, שפוגעים בשני ליאופרד ויוצרים מעט עשן ופיצוץ. אך מתוך כל העשן, הליאופרד קופצים ומשסעים אותם בחזקה אחורנית. נראה כי המצב שלכם לא נהדר. "ריולו, גראווליט, החוצה!" מורה תום לפוקימונים שלו, שיצטרפו אליכם ללחימה. "תוותרו עכשיו וניתן לכם לברוח!" קורא לעברכם בחור בבגדים שחורים.
רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 13:40 || ;
'אני, אני לא יכול' עונה ליטוויק לשאלתך, האם יוכל להחליש את להבתו.
אתם מסכימים שעליכם לשכור חדר במרכז הפוקימונים, אך בעודכם מתחילים להתקדם לתוכו - ליטוויק לא מצליח להיכנס, משהו מונע ממנו להיכנס אל תוך המרכז. 'אני לא יכול להיכנס!' הוא קורא בחוסר הבנה, ומביט לעברכם.
"מה? למה?" שואלת איימי והוא מניד בראשו. "טוב.. בואו נלך לשם" אומרת איימי, מצביעה אל עבר סמטה ריקה לצד מרכז הפוקימונים.

לילי || צפון העיר רסטבורו || 18:20 || ;
"כמובן, אבל אצטרך לדעת בדיוק מה שקרה פה" אומרת דון בעודכם מתהלכים אל עבר מרכז הפוקימונים, ואת מספרת לה את כל שקרה. אתם נכנסים אל מרכז הפוקימונים ומרפאים במהרה את הפוקימונים שלכם, האחות ג'ואי מחזירה את הפוכדורים שלכם בחיוך. "אני חושבת שנאלץ לעדכן את הפרופסור.. הוא בטוח יידע מה לעשות" אומרת לכם דון.

מייק || מרכז העיר רסטבורו || 13:45 || ;
אתה מנסה להיכנס אל תוך מרכז הפוקימונים, אך כושל. אתה מנסה שוב ושוב ולא מצליח, וליטוויק מתעייף.
קורה הולכת בינתיים לקרוא לאחות ג'ואי, ותוך מספר רגעים מקיפים אתכם אנשים רבים שתוהים מה קורה פה, ולמה לעזאזל אתה מחזיק בידיך ליטוויק בצבעים כה שונים. נראה שליטוויק מתחיל לפחד מכל המהומה שיצרתם, ומתחיל לסגת, לעופף אל עבר היציאה הדרומית של העיר.

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

מליפאן || מזרח העיר ונדרטרוף || 18:55 || ;
הממ.. כשאני לא אומר מספר הכוונה לדי הרבה, יותר מ3.
--
סינדקוויל, צ'ינגלינג ורהיהורן מגיחים במהרה מהפוכדור, מבחינים בבעיית הבידריל שנוצרה.
פארט עומד לו על צמרת העץ, מביט בחשש.
הבידריל מזמזמות להן באיום ומעופפות לצד פארט, מאיימות לעקוץ את פוקימון הסמור. "קוויל!", קורא באותו זמן סינדקוויל בעודו שולח גחלת ומרחיק אותן משם. בינתיים צ'ינגלינג זוהרת באור כחלחל בהיר וגורמת לזוג בידריל להוטח באדמה בחזקה.
"נאטו, את יכולה לנסות השתגרות?", שואל טובי במבט חושש, בעוד רהיהורן יוצר חור בינוני מעל לעץ ומפיל ממנו אבנים רבות שמצליחות להרחיק את רוב הבידריל, אלו שלא מתרחקות נופלות על האדמה בחזקה. פארט מנסה להסתתר מתחת לענף.
נאטו מהנהנת בראשה, ועוצמת את עיניה - תוך מספר רגעים, היא נעלמת.
אתה מביט בבלבול על העץ, כשלפתע אור כחלחל בוהק משם- ולצידכם מופיעים בחזרה נאטו ופארט. "עשית את זה!", מחייך לעברה טובי, אך השמחה מופגת במהרה בעקבות מספר בידריל שעוד רוצות להילחם.
סינדקוויל שולח גחלת, פוגע בבידריל רבות. בעוד רהיהורן וצ'ינגלינג מכים בפעם האחרונה, רהיהורן שולח אבנים מהשמיים, וצ'ינגלינג משתמשת בהתקפת הבלבול על אותן אבנים על מנת לחזק ולמהר את המכה.
עד מהרה כל הבידריל באזור או מעולפות, או שהספיקו לברוח.

הא, ואני חשבתי על לשאול אותך בנו"ד אם המשחק שלך מת.
אגב, אני לגמרי מצפה שכשנחזור לבית של זואי, היא וכל המשפחה שלה לא יהיו שם, ואולי גם במקום הבית שלה יהיה מכתש שנוצר מהתפוצות גרעינית או משהו.
--
"עבודה טובה כולם!" אומר לפוקימונים שלי, "טוב, השגנו את המטרה שלנו פה, אז בוא נחזור." אומר לטובי (שכן בתגובה הקודמת פארט זרק אלינו כמה גרגירים), ואחזיר את הפוקימונים שלי לפוכדורים, ואפנה לחזור.

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

דניס || נחל בג'וטו || 15:00 || ;
'אה וואלה, ובכן, תשכחו מכל זה' הוא מצחקק לו, ולפתע העולם משחיר.
אתה מוצא את עצמך באמצע שום מקום, רק פאנפי לצדך. 'ברוך הבא.. לסיוט הכי גדול שלך!' נשמע קולו של ליטוויק, ולאט לאט פאנפי נעלם בזעקות. אתה מתחיל לרוץ בתוך השחור, כשלפתע אתה מוצא את עצמך בתור נהר אשר מגיע עד לבטן התחתונה שלך. אתה מביט סביבך, ורואה שפאנפי נסחף עם הזרם קדימה.. "פאנפ, פאנפי!" הוא זועק בכאב.

איפה מהשמה?
--
״פנפי חזור!״ אשאב אותו לפוקדור בעודי טועם אם המים מתוקים או מלוחים
״רפלט צא ועזור לי״ (״תוציא את פנפי מהמים״ במידה והנסיון להחזיר אותו לפוקדור נכשל) אסובב את הכובע שעל ראשי ואזרוק את הפוקדור של רפלט לאוויר בזריקת הגשת בייסבול
ואז אזכר שאני יודע לשחות והמים מגיעים לי לפופיק ופשוט אצא מהמים

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

דור || דרך 1 || 14:30 || ;

אתה מחזיר את בארון אל האחות ג'ואי, אשר שולחת אותו אל הפרופסור שיישמור עליו.
~ מונטאז' הכנה לקרב ~
אתה מתארגן, מסובב את הכובע, לובש חוטיני ויוצא לדרך עם בויזל.
(סליחה,סניזל*)
אתם יוצאים ממרכז הפוקימונים, ואתה מביט לצדדים. הרוח נושבת קרירה, רה רה, ואתה חוזר לבפנים להביא ז'קט.
לאחר שאתה יוצא ממרכז הפוקימונים, הפעם לבוש בהתאם, אתה שולף אצבע ומזהה את כיוון הרוח. "לשם!" אתה מורה לסניזל.
אתם מתחילים להתקדם אל עבר החורשה הגדולה ובעלת העצים הרבים. בפתחה עומד איש זקן.
"אתה יודע בני.. אף אחד מעולם לא יצא משם בחיים.." הוא ממלמל, אתה מביט ורואה שלצידו שלט קטן.
"יער וירידיאן", עם איקס גדול על הוירידיאן ורישום מתקן בצד של "האבדון". סניזל מביטה בך ומהנהנת.

"הרי סכנה הוא שמי השני" אני אומר לאישה הזקן
"טוב יאללה אני הולך ליער אללה ביי" אני אומר ונכנס ליער (כי אני לא שקרן)

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

[RIGHT][U]רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 13:40 || ;
'אני, אני לא יכול' עונה ליטוויק לשאלתך, האם יוכל להחליש את להבתו.
אתם מסכימים שעליכם לשכור חדר במרכז הפוקימונים, אך בעודכם מתחילים להתקדם לתוכו - ליטוויק לא מצליח להיכנס, משהו מונע ממנו להיכנס אל תוך המרכז. 'אני לא יכול להיכנס!' הוא קורא בחוסר הבנה, ומביט לעברכם.
"מה? למה?" שואלת איימי והוא מניד בראשו. "טוב.. בואו נלך לשם" אומרת איימי, מצביעה אל עבר סמטה ריקה לצד מרכז הפוקימונים.

'יופי, לא יכולת לחשוב על מקום יותר בטוח?' אחשוב. "לא נראה לי כל כך בטוח שם. ארון, סנטרט, צאו! לכו איתנו ועמדו על המשמר. איימי, תבקשי גם מליטלאו לשמור". אלך בחשש לסמטה ואז אקשיב למה שיש לליטוויק לומר.

לילי || צפון העיר רסטבורו || 18:20 || ;
"כמובן, אבל אצטרך לדעת בדיוק מה שקרה פה" אומרת דון בעודכם מתהלכים אל עבר מרכז הפוקימונים, ואת מספרת לה את כל שקרה. אתם נכנסים אל מרכז הפוקימונים ומרפאים במהרה את הפוקימונים שלכם, האחות ג'ואי מחזירה את הפוכדורים שלכם בחיוך. "אני חושבת שנאלץ לעדכן את הפרופסור.. הוא בטוח יידע מה לעשות" אומרת לכם דון.

"רעיון טוב" אומר, עדיין מעט מאוכזבת שאנחנו לא רצים כרגע למצא את ליטוויק. אתקשר לפרופסור (דרך טלפון\מחשב במרכז-איך שזה לא עובד פה) ואעדכן אותו בכל הסיפור-מהרגע שבו מצאנו את ליטוויק, מה שהוא סיפר לנו, הקרב והפגישה שלנו עם דון. "מה לדעתך כדאי לעשות פרופסור? אתה יודע אולי מי היו האנשים האלו?" אשאל בתקווה. 'עדיף לדעת מי האוייב לפני שנלחמים מולו' אחשוב לעצמי.

אייס || מערת הוויסמארים || 16:50 || ;
טוטודייל שולח אקדח מים מרחוק, פוגע בליאפרד שמיד מקפץ הצידה ומנער את פרוותו הרטובה.
"אתם ביקשתם את זה!", מאיים כרגע האדם ומצביע אל טוטודייל.
מבלי ששמת לב, ליאפרד נוספת קופצת ומשספת את טוטודייל, מעיפה אותו מאחוריך וגורמת לו להוטח באדמה.
ליאפרד אחד קופץ מאחורי סילבר, וגולד מצליח להדוף אותו- אך נפגע בעצמו, ומעולף. "גולד!", אליסון קוראת בדאגה ומחזירה אותו לפוכדור. "מגיעה לך מנוחה ארוכה.." היא ממלמלת בשקט, ומורה לסילבר להמשיך לתקוף.
גראווליט, ריולו, סילבר וטוטודייל נותרים בזירת הקרב, אל מול ששת הליאפרד.
ריולו מצליח לתקוף עם כדור הילה עוצמתי, שמלווה בלהביור של הגראוליט. הדבר פוגע בחזקה באחד הליאפרד, שנופל גם הוא ואיננו יכול להילחם.


דניס || מקום בג'וטו || 15:15 || ;

אם לא ציינתי, כנראה שלא פה
--
אתה זורק את הפוכדור של ראפלט, שיוצא וצווח בחזקה- מפגין מעט מכוחו.
הוא מביט בפאנפי ותופס אותו במהירות, הוא מצליח לאחוז בו עם ציפורניו ועם מעט כוח סיבולת גם מוציא אותו מהמים, למרות הכנף. נראה כי ראפלט מחלים לו לאט לאט.
פאנפי מודה לראפלט, ומביט בך. אתה בינתיים יצאת מהמים, וכולך רטוב. אתה רואה שהפוקדקס שלך מקולקל ועליך לקחת אותו למרכז הפוקימונים הקרוב על מנת לתקנו. אתה מביט סביבך בניסיון לאתר את מיקומך, אך אינך מזהה דבר. נדמה שאתה בתוך יער עבות, אותו חוצה נהר גדול. מהצד מגיחים מעט קאראבלאסט, שנראים מעט מופתעים מנוכחותך באזור.

דור || יער האבדון || 15:00 || ;

אתה נכנס אל היער בזהירות רבה, ומקדיש תשומת לב מלאה למתרחש.
מימינך אתה מבחין בשתי דמויות ענקיות נלחמות זו בזו, ואתה מתקדם במהירות אל הנתיב השמאלי בתקווה לא להיתקל באותן ישויות. אתה מביט מרחוק, ומזהה חבורת האונדום נחים להם בקרחת יער קדורה.
לא רחוק משם מספר אוהלים, ועשן.
אבל... בשביל להגיע עד לשם, עליך לעבור בין עשרות האמונגוס.


רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 14:00 || ;
אוקיי אני פשוט אגיד את זה
אתה לא יכול להכניס אותו לשום בניין. כן. היא הכניסה אותו כבר למכון. טעות שלי, שכחתי מזה אז.
--
אתם נכנסים לסמטה הצדדית, וליטוויק מנסה להתאפס.
'טוב.. אני לא זוכר הרבה..' הוא ממלמל לעצמו, ומנסה להיזכר בפרטים.
'אני והחברים שלי היינו בבית, כשלפתע הם הגיעו. ניסינו לגונן על עצמינו, אבל לפוקימון השחור שלהם זה לא הפריע.. הוא תפס אותנו.. עם השיניים שלו..' הוא ממלמל, 'הם לקחו אותנו אל ההר ההוא, וניסו לעשות לנו משהו..'
'אני זוכר שלפתע קרה משהו, ואז מצאנו את עצמנו בורחים ונסים על חיינו! התפצלנו כדי לברוח! ואז הגעתי לכאן!' הוא אומר באינטנסיביות.

לילי || צפון העיר רסטבורו || 18:30 || ;
את מתקשרת אל בירץ', שעונה מעט מנומנם. "כן, לילי?" הוא שואל באיטיות
בשמוע הדברים שאת מספרת, נראה שהתחיל מעט להתעורר ולהגביר את עירנותו. "מה את מספרת..." הוא ממלמל, נראה כי הוא עצמו לא בטוח אם זה סקאם שאת מבצעת כלפיו או חוסר דיוק שלך. "ליטוויק עם להבה ורודה? את בטוחה?", ואת מבטיחה לו שזו היא האמת, מהצד דון מאשרת. "ובכן.. צר לי, אני לא יודע דבר.." הוא ממלמל.
"אבל, כרגע אני נמצא על האי דיופורד, אנסה להגיע ככל שיותר מהר!" הוא מוסר, "נסו לא לבצע דבר מה פזיז, תישארו ברסטבורו, אנחנו לא יודעים מי הם האנשים!" הוא מוסיף ברצינות. את נפרדת מהפרופסור ומנתקת את השיחה.
קאיטו מגלגל את עיניו, מביט בך. "כן.. נשאר פה.. ממש" הוא אומר בסרקזם, "אנחנו יכולים לנצח אותם לבדינו!" הוא אומר ברוגז, "אתם בטוחים שכדאי שגם הוא יבוא?" שואלת דון באותו זמן, ומביטה על שון שעומד לא רחוק ומשחק עם באטרפרי.
"לקיחת אחריות כזו.. אנחנו לא יודעים עם מה אנחנו מתעסקים, מוטב שיחכה לנו אם ונצא להציל את הליטוויק."

מליפאן || מזרח העיר ונדרטרוף || 19:15 || ;
אני מוכרח להודות שלא ידעתי מה לעשות.
לא ידעתי האם למלא את הציפייה שלך, או לקחת אותך, השחקן המתקדם והרגיל שלי- ולהמשיך איתו כרגיל..
--
אתם ממשיכים ללכת אל עבר הבית של זואי, מתקדמים במהרה ככל שאפשר.
לא עובר זמן רב, ושניכם עוצרים במקומכם, מודהמים. הבית הגדול והעשוי עץ של המשפחה של זואי, עולה בלהבות.
אתה רואה את הפוקימונים שגרים בסביבת הבית רצים להם בחפזון, מנסים לתפוס מחסה. האמיצים יותר, מנסים לכבות את השריפה אך לשווא. אתה ממשיך להתקדם, ורואה שהדלת האחורית נפרצת. משום מה הייתה צריכה להיפרץ ולא להיפתח כרגיל, אתה לוקח את זה בחשבון. מהדלת יוצא קיובון, שמשתעל מעט מהאבק, אחריו בנות צעירות ונער שמשתעלים גם כן.
אתם ממשיכים לרוץ אל עברם, לא מבינים מה קורה. "זואי, היא וההורים בפנים, מישהו פרץ לבית!". לא עובר זמן רב, ואמה של זואי יוצאת ביחד עם מאריל ומסקריין שמנסים לכבות את הלהבות בחפזון, "מה קורה פה? למה שמישהו ירצה בכלל את הליטוויק הזה, מה כל כך מיוחד בו?!" שואלת אמא של זואי את טובי בדאגה ובעצבים, ואתה לא נשאר לשמוע את התשובה.
אתה נכנס לבית ורואה את קורה, לצדה עומד סרביין ועוד פוקימון דמוי סמור, כנראה של אביה.
מולם עומד לו האונדום גדול ואימתני, ולצדו עוד זוג פוקימונים כעוסים. אתה רואה שליטוויק נמצא מאחורי קורה, הוא נראה מפוחד ומבועת אל מול אותו האונדום. מאחורי ההאונדום עומד לו בחור בבגדים שחורים, ומשקפי שמש שחורות גם הן. לצדו שתי בחורות בבגדים זהים. הבית עולה מבפנים בלהבות כמעט כפי שמבחוץ, ודי ברור כרגע כיצד.

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

דניס || מקום בג'וטו || 15:15 || ;

אם לא ציינתי, כנראה שלא פה
--
אתה זורק את הפוכדור של ראפלט, שיוצא וצווח בחזקה- מפגין מעט מכוחו.
הוא מביט בפאנפי ותופס אותו במהירות, הוא מצליח לאחוז בו עם ציפורניו ועם מעט כוח סיבולת גם מוציא אותו מהמים, למרות הכנף. נראה כי ראפלט מחלים לו לאט לאט.
פאנפי מודה לראפלט, ומביט בך. אתה בינתיים יצאת מהמים, וכולך רטוב. אתה רואה שהפוקדקס שלך מקולקל ועליך לקחת אותו למרכז הפוקימונים הקרוב על מנת לתקנו. אתה מביט סביבך בניסיון לאתר את מיקומך, אך אינך מזהה דבר. נדמה שאתה בתוך יער עבות, אותו חוצה נהר גדול. מהצד מגיחים מעט קאראבלאסט, שנראים מעט מופתעים מנוכחותך באזור.

״אוכללללללללללל״ אזיל ריר על הרצפה וארדוף אחרי הפוקימונים, מכניס אותם לשק.
אחרי זה אקים מדורה ואכין מהם שיפודים לי לפנפי ולרפלט.
לאחר מכן ארוץ בפראות לכיוון רנדומלי בתקווה למצוא סימני חיים

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

מליפאן || מזרח העיר ונדרטרוף || 19:15 || ;
אני מוכרח להודות שלא ידעתי מה לעשות.
לא ידעתי האם למלא את הציפייה שלך, או לקחת אותך, השחקן המתקדם והרגיל שלי- ולהמשיך איתו כרגיל..
--
אתם ממשיכים ללכת אל עבר הבית של זואי, מתקדמים במהרה ככל שאפשר.
לא עובר זמן רב, ושניכם עוצרים במקומכם, מודהמים. הבית הגדול והעשוי עץ של המשפחה של זואי, עולה בלהבות.
אתה רואה את הפוקימונים שגרים בסביבת הבית רצים להם בחפזון, מנסים לתפוס מחסה. האמיצים יותר, מנסים לכבות את השריפה אך לשווא. אתה ממשיך להתקדם, ורואה שהדלת האחורית נפרצת. משום מה הייתה צריכה להיפרץ ולא להיפתח כרגיל, אתה לוקח את זה בחשבון. מהדלת יוצא קיובון, שמשתעל מעט מהאבק, אחריו בנות צעירות ונער שמשתעלים גם כן.
אתם ממשיכים לרוץ אל עברם, לא מבינים מה קורה. "זואי, היא וההורים בפנים, מישהו פרץ לבית!". לא עובר זמן רב, ואמה של זואי יוצאת ביחד עם מאריל ומסקריין שמנסים לכבות את הלהבות בחפזון, "מה קורה פה? למה שמישהו ירצה בכלל את הליטוויק הזה, מה כל כך מיוחד בו?!" שואלת אמא של זואי את טובי בדאגה ובעצבים, ואתה לא נשאר לשמוע את התשובה.
אתה נכנס לבית ורואה את קורה, לצדה עומד סרביין ועוד פוקימון דמוי סמור, כנראה של אביה.
מולם עומד לו האונדום גדול ואימתני, ולצדו עוד זוג פוקימונים כעוסים. אתה רואה שליטוויק נמצא מאחורי קורה, הוא נראה מפוחד ומבועת אל מול אותו האונדום. מאחורי ההאונדום עומד לו בחור בבגדים שחורים, ומשקפי שמש שחורות גם הן. לצדו שתי בחורות בבגדים זהים. הבית עולה מבפנים בלהבות כמעט כפי שמבחוץ, ודי ברור כרגע כיצד.

כשהגעתי למילה "עולה בלהבות" התחלתי לצחוק.
טוב לפחות יש ביטוח.
--
אני אשתדל עדיין לא להיכנס לטווח הראייה של האנשים המאיימים, ואנסה להוציא כמה שיותר בשקט את סינדקוויל ורהיהורן.
'ליצור מסך עשן בבית עולה בלהבות רק מעלה את הסיכוי שכולנו נמות, אבל אני חושב שאני אסתכן בזה.' ואז אפנה לסינדקוויל. "סינדקוויל, אני צריך שתיצור מסך עשן שיפריד בין זואי, אביה וליטוויק לבין האנשים הלא מוכרים. רהיהרון, לאחר מכן תשתמש בגלישת סלעים כדי לנסות עוד יותר להרחיק אותם." אסביר להם. "תהיו שקטים!" ולאחר מכן אצפה במתרחש. אם הם מצליחים לחסום כמו שצריך, אני אמהר לפנות לזואי וכו' "מהר, מכאן! לפני שהם יתאפסו על עצמם!" ואסמן להם את הדרך אל היציאה.

פורסם במקור על ידי סבתא שרית

רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 14:00 || ;
אוקיי אני פשוט אגיד את זה
אתה לא יכול להכניס אותו לשום בניין. כן. היא הכניסה אותו כבר למכון. טעות שלי, שכחתי מזה אז.
--
אתם נכנסים לסמטה הצדדית, וליטוויק מנסה להתאפס.
'טוב.. אני לא זוכר הרבה..' הוא ממלמל לעצמו, ומנסה להיזכר בפרטים.
'אני והחברים שלי היינו בבית, כשלפתע הם הגיעו. ניסינו לגונן על עצמינו, אבל לפוקימון השחור שלהם זה לא הפריע.. הוא תפס אותנו.. עם השיניים שלו..' הוא ממלמל, 'הם לקחו אותנו אל ההר ההוא, וניסו לעשות לנו משהו..'
'אני זוכר שלפתע קרה משהו, ואז מצאנו את עצמנו בורחים ונסים על חיינו! התפצלנו כדי לברוח! ואז הגעתי לכאן!' הוא אומר באינטנסיביות.

'פוקימון שחור... הר... קרה משהו... אין לי מושג על מה הוא מדבר'. "אתה חושב שתוכל להביא אותנו להר ההוא? או לנסות לתאר איך האנשים נראו?" אשאל אותו בזמן שאביט בלחץ סביבי לראות שלאעוקבים אחריי.

אייס || מערת הוויסמארים || 17:40 || @TOTODILE ;

בואנה איזה שישים פעם אמרתי לך, לא לתת רק הוראות. תן גם פעולות
--
נידורינה שואגת, שולחת עוקצי רעל זריזים ומדוייקים שצולפים אחד אחר השני בחבורת הליפארד.
פוקימוני החתול שמתנשאים לגודל רב, מתנערים מהמתקפה, וחושפים שיניים.
ריולו משתמש בחיקוי- שולח להביור לצד הלהביור של גראוליט, אך זוג הליאפרד מתחמקים.
טוטודייל מוצא את עצמו מול ליאפרד שניגח ועומד על רגליו האחוריות, מחייך חיוך שטני. טוטו קופץ אל עבר ליפארד, ומכה בו בחזקה- אך ליאפרד שורד את ההתקפה בקלות, תופס את טוטודייל בפיו ומעיף אותו אחורה על סילבר.
נראה כי הפוקימונים שלכם נורא תשושים, וחסרי יכולת להילחם עוד הרבה.
"תקשיבו, אייס, תום" אומרת אליסון בלחץ, "אני בעד שנלך.. אנחנו לא ננצח!" היא אומרת, ותום מביט בליטוויק וסנייבי, מניד בראשו. "תקשיבו, אנחנו נחזור לפה! נחזור לשחרר את ליטוויק! אבל חבל שתאבדו גם את הפוקימונים שלכם איתו! אני חושבת שאלך.." היא מוסיפה בדאגה רבה.

דניס || מקום בג'וטו || 15:40 || @דניס^זה^אני ;

הקראבלסט מביטים בך בעניין רב, ואתה לעומתם נשאר אדיש.
אתה מוציא שק מכיסך, ומתחיל לרדוף אחר זוג קרבלסט שעומד יחסית קרוב אליך. אתה מתקרב אליהם במהרה, ומצליח לתפוס את השניים בזריזות. "קאר קאר!" הם זועמים ברוגז.
מאחוריך, להקה שלמה של קראבלסט מאגפים את המקום מסביבך, להוטים להילחם בחזרה.
מספר קראבלסט קופצים, את הראשון פאנפי מצליח לבלום, בעוד השני פוגע בך וחובט ברגליך עם קרנו.

דור || יער האבדון || 15:00 || @SANS ;

אתה נכנס אל היער בזהירות רבה, ומקדיש תשומת לב מלאה למתרחש.
מימינך אתה מבחין בשתי דמויות ענקיות נלחמות זו בזו, ואתה מתקדם במהירות אל הנתיב השמאלי בתקווה לא להיתקל באותן ישויות. אתה מביט מרחוק, ומזהה חבורת האונדום נחים להם בקרחת יער קדורה.
לא רחוק משם מספר אוהלים, ועשן. אבל... בשביל להגיע עד לשם, עליך לעבור בין עשרות האמונגוס.

רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 14:30 || ;
ליטוויק מתאמץ. הוא מנסה להיזכר. 'חולצה שחורה, ופוקימון שחור, היו לו גם קרניים..' הוא מאמץ את זכרונו.
"ליטוויק מסכן..." ממלמלת איימי, מביטה על פוקימון הנר שבקושי מצליח להסתדר לבדו.
"אתה בטוח שאנחנו יכולים לעזור לו?", היא שואלת אותך בשקט, בלי שליטוויק שומע. אתה מושך בכתפיך, ומביט בליטוויק שעוד מתאמץ להיזכר. לפתע ליטוויק נכשל, עיניו נפערות, ואורו נחלש. 'הם...', הוא אומר, ואתה מביט אל עבר המקום אליו ליטוויק מביט. באותו מקום עומד לו אדם בלבוש שחור, עם משקפי שמש שחורים גם כן. לצדו שלושה פוקימונים בינוניים.


מליפאן || מזרח העיר ונדרטרוף || 19:30 || ;
אתה מוציא את סינדקוויל, שמתגנב בשקט לצד הזירה העולה בלהבות. אתה בינתיים מביט אל עבר ליטוויק, ורואה שאורו נחלש והילתו פחותה משהייתה קודם.
"קוויל!", הוא קורא בעודו שולח מסך עשן היישר אל עבר אותם זוטרים שעומדים וחוסמים את היציאה הראשית.
בינתיים רהיהורן יוצא, ונוהם בצורה כזו שלא משאירה אף אחד אדיש. זואי ואביה מסתובבים, מבחינים בך וברהיהורן מצילים את המצב. רהיהורן שואג ויוצא מספר אבנים מהתקרה, נראה שנפלו ממש על אותם פוקימונים.
אתה מזרז את זואי ואביה לצאת מהמקום, סרביין ומיאנשהו לצידם. סינדקוויל חוזר לצדך, ומביט ברהיהורן ובך.
אבא של זואי, זואי וסרביין יצאו. מיאנשהו מחכה לראות מה איתכם
אתה מחפש במהירות אחר אורו האדום של ליטוויק, ולאחר מספר שניות ארוכות רואה את האור. אבל הוא זז לכיוון השני! מסך העשן כבר מתחיל להתפזר, ובעודו מתפזר אתה רואה את ההאונדום אוחז בו בפיו וגורר אותו אחורנית.