אני ניגש לשם ומסתכל על החברים שלי בוחרים את הפוקימונים ההתחלתיים שלהם. אחד בוחר בצ'רמנדר, אחד ברטטה ואחד בפיקאצ'ו. אני מסתכל עליהם ואין להם טיפת דאגה על הראש. לי מצד שני יש זקן בן 65 ששם את כל מבטחו עלי ואני צריך כעת לבחור את הפוקימון שיעזור לי להוציא אותו מהבוץ הזה. תורי הגיע ואני נכנס לחדר.
רובי ~
"לא." חייך אוק ופתח דלת צדדית שמעולם לא הבחנת בה בעבר, אתה עוקב אחריו ומגלה שבחדר הקטן ישב מאמן. הוא היה נראה לחוץ. "אתה יודע בשם מי התביעה? מר ג'ואי תובע אותי על ששיחדתי את ביתו להכניס אותי לתחרות סרט על אף שלא היה לי מקום, הקטע הוא שניצחתי בתחרות והוא דורש שאחזיר את הסרט ואאבד את הרשיון שלי לאמן פוקימונים! תוכל לייצג אותי?"
"קדימה רובי. זאת ההזדמנות שלך להתחיל את הקריירה הנכספת!" הוסיף אוק בקול משכנע. "כדאי לך לקחת את התיק."
ליט ~
אתה נכנס לחדר ולאחר מסירת פרטים מזהים אתה מקבל את הכדור הכסוף שכה נהוג לקבל בפקולטה למשפטי פוקימונים. אתה לוחץ על הכפתור ואור כסוף זוהר בוקע ממנו לאחר שניה או שניים האור דועך ומולך עומד סוס מרהיב:
ליט ~
אתה דוהר במהירות על פוניטה (הוא נשאר פוניטה כי אני חרא בכינויים... תקרא לו כרצונך חח) ומגיע לאחר כמה דקות לפאלט. אתה יורד במעבדה ומכניס את פוניטה לפוקדור. אתה נכנס למעבדה ורואה גיבור ילדות שלך רוכן על הספה. אש קטצ'אם ישב שם, מלטף את פיקאצ'ו ופניו היו רציניות.
"חיכיתי לך ליט." אמר אוק בפנים רציניות "מוכן לתיק הראשון שלך?"
אש הרים את מבטו והביט בך במבט מקווה.
ליט ~
"תרגע. הוא צריך שתייצג אותו." אמר אוק. "הוא בצרות."
"אדוני?" אמר אש "אני הסתבכתי בצרה שאני לא מכיר ואני לא יודע מה לעשות! אני לא יודע מה שמעת עלי או איך אתה מכיר אותי אבל אני ממש צריך עזרה!"
במספר שניות שצעדתי לעברו, חשבתי לעצמי המון דברים, כמו: 'אתה הבן זונה שלא פיתח את פיקאצ'ו, ששחרר את צ'ריזארד, שלא השאיר את גודרה בשישייה, שלא ניצח בליגה, ושלא שם לב כאשר פרופסור אוק זיין את אמא שלו', אבל לטובת הכבוד שרכשתי לבוס, הושטתי את היד, לחצתי לנודניק את היד שלו ושאלתי איך אני יכול לעזור?
ליט ~
"זאת ג'יזל," בתחיל אש את סיפורו. "תלמידה בבית הספר ביער ורידיאן שמכשיר תלמידים להילחם בליגת הפוקימונים. היא תובעת אותי על סדיקת הגולגולת של הקיובון שלה. היא טוענת שפיקאצ'ו סדק אותה בצורה לא הוגנת. תוכל לעזור לי?"
אני מסתכל על התמונה שלה, היא לא יפה אז אני סוגר מהר את הקלסר שניתן לי. אני אומר לו - "פיקאצ'ו שלך הוא מסוג חשמל, קיובון הוא פוקימון אדמה. אתה לא יודע את זה אז אני אספר לך שקיובונים חסינים למתקפות חשמל. אין מצב שהפיקאצ'ו שלך יכל לפגוע בו, על אחת כמה וכמה ברמה כזו שהגולגולת שלו נסדקה. היא הייתה סדוקה עוד קודם לכן. יש לי שאלה: איפה היא נמצאת? אני רוצה להחליף עם המכוערת הזו מילה או שתיים".
ליט ~
"זה אומר שתיקח על עצמך את התיק?" קרא אש בהתלהבות ופיקאצ'ו קרא אחריו "מעולה!" שניהם קיפצו בהתלהבות. "אני חושב שהיא עדיין נמצאת ביער ורידיאן. שם, בבית ספר הזה."
"אם אתה יוצא לדרך כדאי שתקרא הכל על בית הספר הזה ועליה, הכנתי לך פה תיקיה עם כל המידע הדרוש. שיהיה לך מה לקרוא בזמן שאתה רוכב לך על פוניטה.
אני מעלעל בעלון במהירות ואומר לו שיש לי את כל מה שאני צריך, אני עולה על הסוס הנהדר שלי ואני רוכב לעבר היער. בדרך אני עוצר כמה פעמים כדי להשתין. ארטאקס גם לוקח על עצמו כמה הפסקות כדי ללחך עשב. בסוף אנחנו מגיעים למקום ולפני שאני יורד מהסוס, אני עושה סיבוב מסביב למבנה ובודק את זירת הקרב שלהשערתי נערך בה קרב הפוקימונים. אני רואה את פסיעות הרגליים של פיקאצ'ו בקצה אחד ואני לא רואה שום התקדמות שלהם לעבר היריב שנמצא כל הדרך בקצה השני. הקרב הזה נערך כאשר הפוקימונים מרוחקים אחד מהשני. אני ניגש למבנה ואני מחפש את המפלצת... אה, את התובעת.
ליט ~
אתה מגיע לבית הספר לאחר שדהרת להנאתך והשתנת לכל עבר. אתה נכנס למבנה ושואל עוברי דרך כיצד למצוא את ג'יזל. מסתבר שהיא כבר לא ילדה קטנה כמו בתמונה של אש. אלא מורה כחולת עינים ושיער גולש ומרהיב, כשגופה המפותח באופן מושלם נע כגלי היפנוזה מכשפים. היא שוחחה ע משהי שככל הנראה היתה חברה שלה בחדר המורים ולא נראה שהיא הבחינה בך עומד בכניסה לחדר.
אני מורה לארטאקס להישאר במקום ואני מתקדם בצעד בוטח אל עברה. ברקע מאחורי אני שומע את הסוס שלי משתין פעם אחת נוספת. אני מצחקק בפנים. אני מעביר את היד שלי על השיער ומשהו מפריע לזרימה בפריזורה הנהדרת שלי. אני קולט לכלוך על השיער ומהר מאוד אני שובר ימינה כדי להיכנס לשירותים. אני משתין פעם אחת נוספת, מסדר את השיער, בודק שאין לי שום דבר בין השיניים ובתוך הנחיריים ואז ניגש אליה ומציג את עצמי. "אם תתנהגי יפה, ארשה לך לשמור על הנכסים שלך בסיום התהליך הזה", אני מוסיף בסוף.
ליט ~
"אני מעריכה את הגעתך הנה אך לצערי זאת היתה נסיעה מיותרת לחלוטין. אני לא מוכנה לדבר איתך בלי העורך דין שלי. חושב שסלחתי לו האש קטצאם הארור הזה."
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)