~לוקאס~
אתה לא מבין איך הלחצת אותי, חשבתי אני מתעוורת חחח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הפרופסור נראה מעט מופתע. הוא מביט בך כמה עוד רגעים ואז אומר לך לחכות רגע. הוא נעלם במעמקי המעבדה ואתה מחכה בחוסר סבלנות וחושב כמה זה לא מנומס לתת לך לחכות. כמה דקות נוספות עוברות והפרופסור חוזר שלצידו הולך פוקימון שחור בעל פסים אפרפרים על הגב-אתה תזהה אותו בכל מקום, זה הונדור!.
"זה הונדור, הוא הולך להיות השותף והחבר שלך לכל החיים-שמור עליו היטב" אומר הפרופסור בקול רציני
~מוריס~
"אני סומך עליך. אני בטוח שברגע האמת אתה תבצע את ההחלטות הנכונות" אומר לך הפרופסור ומחייך.
"אבל, אני לא הולך להכריח אותך. אולי תשנה את דעת אבל לאחר שתפגוש אותה" הוא מוסיף. לפני שהפרופסור מספיק לומר דבר נוסף אתה רואה ילדה קטנה, כבת 11 מתקרבת. ככל שהיא מתקרבת יותר אתה שם לב ליותר ויותר פרטים-יש לה מן חצים מוזרים מתחת לעיניים וכובע ממש מוזר. שהילדה מגיע לבסוף אליך, מחוייכת היא מסתכלת עלייך ואומרת "היי, אני לילית-מי אתה?". הפרופסור מכחכך בגרונו "מוריס, זאת לילית-מעורבת ג'יראצ'י. היא הילדה עליה סיפרתי לך".