~מייק~
אתה מתכונן להוציא את האישה מהקופסא, שלפתע הקופסא, והאישה שבתוכה נעלמים. אתה מביט סביב, מבולבל וקולט שבמקום הקופסא נותר כדור ברזל קטן, עם פתק קטן עליו כתוב "חה חה-שו" (לא היה לי משפט טוב יותר אז שש). אתה מיד מבין מה קרה-שו והחיילים שלו לקחו את הקופסא, הם השאירו כדור שהקרין אשליה של הקופסא כדי שיהיה להם מספיק זמן לברוח. הילד הקטן מתחיל לבכות, אתה בהתחלה חושב שזה בכי רגיל של ילד שלפתע אתה מתחיל לשמוע אותו סוג של נוהם, אתה מבחין בזוג ניבים קטנים בתוך פיו. צרחות הבכי שלו נהיות חזקות יותר ויותר, גלים שחורים מתחילים להתפשט סביבו. הוא מתחיל לזהור לאט לאט, ולפתע, הוא משנה צורה לחלוטין.
~ג'ימי~
חחחח Znoo נשמע מוזר קצת אבל מוכנה לקרא לו ככה
ולא נתת שם לדדנה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ג'ימי" אתה מציג את עצמך ומושיט את ידך. אתם לוחצים יידיים ולכמה רגעים קיימת שתיקה מביכה ביניכם.
אתה מציג את הפוקימונים שלך, שמחייכים למשמע שמם. לינה מעבירה את ידה על הגדם שבאוזנה השמאלית. "אני... אני יודעת שזה אולי הרבה לבקש, בעיקר שהרגע הצלת אותנו מZNOO. אבל.. אולי נוכל להישאר אתך קצת? רק אז שאתחזק שוב, ואז נעזוב" היא אומרת בקול די נמהר, סומק עולה בלחייה. ליף נראה די נרגש מהבקשה של לינה. אתה נזכר בחוסר שיווי המשקל של לינה בקרב שלכם, ומבין שזה ככל הנראה נגרם מהאוזן הקטועה שלה.