נושא: מעורבים! הצילו את המחוז!

~מייקל~

סורי מעורב על מעורב
פוקימון על פוקימון
אתה לא יכול להילחם מול פוקימון אלא אם כן זה מול אחד משלך לצורך אימון\מצב מיוחד
~~~~~~
"היי חברה, עד כמה שהייתי רוצה לשחק פה כמוכם, אנחנו עדיין צריכים להתאמן קצת" אתר אומר לפוקימונים שלך שחוזרים אלייך. טיילו מעופף אל עבר רוזליה בזמן שפנקין רץ אל עבר אודיש. צ'ימצ'אר מהנהן והולך אל בידריל. נראה שהקרב בין טיילו לרוזליה ובין צ'ימצ'אר לבידריל מתחיל במהירות. לעומתם, נראה שפנקין לא הכי הבין את כונתך. אתה רואה שהוא משחק תופסת עם אודיש בין הפרחים.

~מיילס~
אתה מתכופף אל הנערה ומביט ישר בעיניה. "אני עדיין לא יודע מה קורה כאן, אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד-אני אעשה הכל כדי שאף אחד לא ילכוד אותך. עכשיו, מה דעתך שנצא מפה ומדבר בחוץ, בטוחים מהמדענים המשוגעים האלה?" אתה שואל בחיוך, מנסה לשגר אליה בטחון. אתה מושיט לנערה יד, היא תופסת בידך ואתה עוזר לה לקום. אתם יוצאים דרך הדלת ומתרחקים ממבנה מכון המחקר. לאחר שלדעתך התרחקתם מספיק אתם נעצרים. המעורבת והפוקימון שלה ישר נופלים ארצה, מותשים. "ת..תודה" ממלמלת הנערה, מביטה בך.

~מייקל~

סורי מעורב על מעורב
פוקימון על פוקימון
אתה לא יכול להילחם מול פוקימון אלא אם כן זה מול אחד משלך לצורך אימון\מצב מיוחד
~~~~~~
"היי חברה, עד כמה שהייתי רוצה לשחק פה כמוכם, אנחנו עדיין צריכים להתאמן קצת" אתר אומר לפוקימונים שלך שחוזרים אלייך. טיילו מעופף אל עבר רוזליה בזמן שפנקין רץ אל עבר אודיש. צ'ימצ'אר מהנהן והולך אל בידריל. נראה שהקרב בין טיילו לרוזליה ובין צ'ימצ'אר לבידריל מתחיל במהירות. לעומתם, נראה שפנקין לא הכי הבין את כונתך. אתה רואה שהוא משחק תופסת עם אודיש בין הפרחים.

*באסה. אבל אני מתאר לעצמי שזה פייר. איכשהו.
------------------------------------------
"מה? נו באמת.. אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני עדיין מאוד רוצה שתתחזק..." אומר לפנקין ואנסזה להסתיר את קמצוץ האכזבה שבקולי. "פנקין חמוד, אבל אני צריך אותו מחוזק. כנראה שאני אצטרך פשוט למצוא שיטות אחרות לאמן אותו." אחושב לעצמי ואעיף מבט על טיילו וצ'ימצ'אר.

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~
צ'יקוריטה קופצת כדי להתחמק אך לא מספיקה להתחמק לחלוטין ונפגעת מעט בצידה השמאלי. צ'יקוריטה משתמשת בעלי תער ומיד אחריהם בעלים קסומים, שני סוגי המתקפות עפים יחד אל בייגון, שסופג את מלא המכה ומתעלף. המדענית נראת מתוסכלת, היא מביטה לרגע בזעם בנערה "את יודעת שזה לא משנה. הוא יילכוד אותך שוב" והולכת במהרה מהמקום. נראה שדבריה של המדענית הפחידו מאוד את הנערה, שנראת מבועתת.

~ג'ימי~
"יש לי רעיון" אתה אומר ללינה לפתע. אתה ניגש אל הליטוויק, פוקיון הנר ושואל "אממ.. היי, אני ג׳ימי. יש לי בקשה, קצת גדולה, אני סוג של איבדתי חבר כאן, ילד בן 12 בערך, עם כנפי זאפדוס מרשימות. חשבתי שאולי.. תשמש לי כמדריך, תלווה אותנו פה בערפל ואולי תעזור לנו גם לשאול פוקימונים אחרים אם הם ראו אותו... זה בסדר מבחינתך?״. ליטוויק חושב לכמה רגעים ואז עונה "יש לי רעיון יותר טוב". הוא נעלם לכמה רגעים, ושהוא חוזר, עשרות ליטוויקים עומדים מאחוריו ומאירים את הסביבה. "אנחנו ניצור רשת בסביבה ונשאל. חכו פה" עונה לך הליטוויק איתו דיברת. אתם מחכים במתח כשעה, לבסוף הליטוויק הקטן חוזר. "לפני כמה שעות. הוא התרחק כבר. זה כל המידע שיש לי" הוא אומר לך.

אני עומד במקום, אבוד כמעט בדמעות אני אומר לליטוויק ״בבקשה.. רק ר תלווה אותנו עד סוף הערפל ואז תהיה חופשי... בבקשה״
אני מרגיש אבוד, אבל.. אני לא מבין לגמרי למה

לילט אנשים

~מייקל~
"מה? נו באמת... אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני מאוד רוצה שתתחזק.." אתה אומר לפנקין, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולך. פנקין לא ממש שם לב ל'אכזבה' בקולך, הוא יותר מאושר מזה שהוא יכול לשחק עוד עם אודיש. אתה חושב לעצמך שפנקין חמוד, אבל אתה צריךך למצא דרכים אחרות לאמן אותו. צ'ימצ'אר מסתדר די טוב בקרב שלו, משתמש בעיקר בגחלת מפני שהוא ראה שזה משפיע על בידריל בצורה האפקטיבית ביותר. במהרה בידריל מובס. טיילו נראה מעט מסתבך מול רוזליה, אך לבסוף הוא מבין שכל עוד הוא יזוז מהר מספיק ממקום למקום לרוזליה יהיה קשה יותר לפגוע בו. לבסוף, רוזליה מובסת עם מתקפת כנף מטיילו.

~ג'ימי~
אתה עומד במקום, דמעות בענייך. "בבקשה... רק תלווה אותנו עד סוף הערפל ואז תהיה חופשי... בבקשה" אתה מבקש, חש אבוד. לינה שמה את ידה על כתפך, מנסה לנחם אותך. ליטוויק מופתע בהתחשב בעובדה שעמודי האורות מסמנים לך את הדרך אך הוא מסכים. אתם הולכים בשקט אחרי האור של ליטוויק, עד שאתם מגיעים לנקודה בה הערפל מתפזר. אתה רואה עיר באופק "זו העיר אורבורג" אומר ליטוויק, ונעלם בערפל מאחוריכם. "אתה בסדר?" שואלת לינה בדאגה.

~מיילס~
"אין על מה" אתה אומר בחיוך ומתיישב על ידה על האדמה. "מה דעתך שנאכל משהו?" אתה שואל, ובלי לחכות לתשובה אתה מוציא אוכל לכם ולפוקימונים. אתה מספר תוך כדי אכילה את הסיפור האישי שלך ואת המסע שלך, צ'יקוריטה נראת די מתעניינת. הנערה לא מדברת הרבה, אך היא מקשיבה לך בתשומת לב, השותף שלה צמוד אליה. שאתה מסיים אתה אומר "ועכשיו. מה דעתך לספר לי איך קוראים לך ואיך הגעתם למקום הארור הזה?". נראה שהנערה ציפתה לשאלה הזו, מפני שהיא לא נראת מופתעת. היא נושמת עמוק. "קוראים לי ויולט, וזה השותף שלי, דרטיני" היא מציגה את עצמה ואת הפוקימון הנחשי. "כמו שאתה יכול לראות... אני מעורבת, מעורבת לטיאס אם שמעת את השם", נראה שהיא מעט חוששת מהתגובה שלך, כעט שהיא חשפה את שם הפוקימון איתו היא מעורבת. "אני ואחי התאום, ליאו, הוא מעורב לטיאוס יצאנו למסע משלנו, ידענו שבמוקדם או במאוחר הארי יגלה עלינו וינסה ללכוד אותנו. לפני כמה ימים, כמה ציידי ראשים מצאו אותנו. הם ידעו שהמכון לחקר התפתחויות פוקימונים עובד בסתר תחת שלטונו של הארי. הם לכדו אותנו, ובגלל שהם יכלו מסיבה כלשהי להעביר רק אחד מאיתנו מיידית להארי, הם פיצלו אותנו. הם לקחו את ליאו, והשאירו אותי כלואה במעבדה ההיא עד ש"מישהו" יוכל לבוא לקחת אותי להארי. דרטיני ניסה להגן עליי, בגלל זה הוא כל כך פגוע...." דמעות עומדות בעינים שלה, נראה שקשה לה לדבר על מה שקרה.

[QUOTE]

פורסם במקור על ידי Alice

לילט אנשים

~מייקל~
"מה? נו באמת... אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני מאוד רוצה שתתחזק.." אתה אומר לפנקין, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולך. פנקין לא ממש שם לב ל'אכזבה' בקולך, הוא יותר מאושר מזה שהוא יכול לשחק עוד עם אודיש. אתה חושב לעצמך שפנקין חמוד, אבל אתה צריךך למצא דרכים אחרות לאמן אותו. צ'ימצ'אר מסתדר די טוב בקרב שלו, משתמש בעיקר בגחלת מפני שהוא ראה שזה משפיע על בידריל בצורה האפקטיבית ביותר. במהרה בידריל מובס. טיילו נראה מעט מסתבך מול רוזליה, אך לבסוף הוא מבין שכל עוד הוא יזוז מהר מספיק ממקום למקום לרוזליה יהיה קשה יותר לפגוע בו. לבסוף, רוזליה מובסת עם מתקפת כנף מטיילו.

*עד שנכנסתי לאווירה? sigh... ליל"ט
-----------------------------------
"עבודה טובה חברים!" אשבח את טיילו וצ'ימצ'אר. "צ'ימצ'אר, זיהוי חולשות אצל האויב זאת אחת הטכניקות החכמות ביותר, אני שמח שאתה מתחיל לשלוט בה! וטיילו, הדרך שבה אתה משתמש במהירות שלך... תמשיך כך ומהר מאוד תהפוך לבלתי מנוצח! אני גאה בשתיכם! וגם בך פנקין" אומר לפנקין על מנת שלא ירגיש מקופח. "אז.. מה הייתם רוצים לעשות עכשיו? שנעשה עצירה קלה? אתם רעבים? או שאתם רוצים שנמשיך?

פורסם במקור על ידי Alice

לילט אנשים

~מייקל~
"מה? נו באמת... אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני מאוד רוצה שתתחזק.." אתה אומר לפנקין, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולך. פנקין לא ממש שם לב ל'אכזבה' בקולך, הוא יותר מאושר מזה שהוא יכול לשחק עוד עם אודיש. אתה חושב לעצמך שפנקין חמוד, אבל אתה צריךך למצא דרכים אחרות לאמן אותו. צ'ימצ'אר מסתדר די טוב בקרב שלו, משתמש בעיקר בגחלת מפני שהוא ראה שזה משפיע על בידריל בצורה האפקטיבית ביותר. במהרה בידריל מובס. טיילו נראה מעט מסתבך מול רוזליה, אך לבסוף הוא מבין שכל עוד הוא יזוז מהר מספיק ממקום למקום לרוזליה יהיה קשה יותר לפגוע בו. לבסוף, רוזליה מובסת עם מתקפת כנף מטיילו.

~ג'ימי~
אתה עומד במקום, דמעות בענייך. "בבקשה... רק תלווה אותנו עד סוף הערפל ואז תהיה חופשי... בבקשה" אתה מבקש, חש אבוד. לינה שמה את ידה על כתפך, מנסה לנחם אותך. ליטוויק מופתע בהתחשב בעובדה שעמודי האורות מסמנים לך את הדרך אך הוא מסכים. אתם הולכים בשקט אחרי האור של ליטוויק, עד שאתם מגיעים לנקודה בה הערפל מתפזר. אתה רואה עיר באופק "זו העיר אורבורג" אומר ליטוויק, ונעלם בערפל מאחוריכם. "אתה בסדר?" שואלת לינה בדאגה.

~מיילס~
"אין על מה" אתה אומר בחיוך ומתיישב על ידה על האדמה. "מה דעתך שנאכל משהו?" אתה שואל, ובלי לחכות לתשובה אתה מוציא אוכל לכם ולפוקימונים. אתה מספר תוך כדי אכילה את הסיפור האישי שלך ואת המסע שלך, צ'יקוריטה נראת די מתעניינת. הנערה לא מדברת הרבה, אך היא מקשיבה לך בתשומת לב, השותף שלה צמוד אליה. שאתה מסיים אתה אומר "ועכשיו. מה דעתך לספר לי איך קוראים לך ואיך הגעתם למקום הארור הזה?". נראה שהנערה ציפתה לשאלה הזו, מפני שהיא לא נראת מופתעת. היא נושמת עמוק. "קוראים לי ויולט, וזה השותף שלי, דרטיני" היא מציגה את עצמה ואת הפוקימון הנחשי. "כמו שאתה יכול לראות... אני מעורבת, מעורבת לטיאס אם שמעת את השם", נראה שהיא מעט חוששת מהתגובה שלך, כעט שהיא חשפה את שם הפוקימון איתו היא מעורבת. "אני ואחי התאום, ליאו, הוא מעורב לטיאוס יצאנו למסע משלנו, ידענו שבמוקדם או במאוחר הארי יגלה עלינו וינסה ללכוד אותנו. לפני כמה ימים, כמה ציידי ראשים מצאו אותנו. הם ידעו שהמכון לחקר התפתחויות פוקימונים עובד בסתר תחת שלטונו של הארי. הם לכדו אותנו, ובגלל שהם יכלו מסיבה כלשהי להעביר רק אחד מאיתנו מיידית להארי, הם פיצלו אותנו. הם לקחו את ליאו, והשאירו אותי כלואה במעבדה ההיא עד ש"מישהו" יוכל לבוא לקחת אותי להארי. דרטיני ניסה להגן עליי, בגלל זה הוא כל כך פגוע...." דמעות עומדות בעינים שלה, נראה שקשה לה לדבר על מה שקרה.

סעמק רציתי את הליטוויק
אוף לילט
~~~~
״כן.. לא.. אני.. אני לא יודע. אני לא.. לא מרגיש כל כך טוב..״ אני אומר ללינה ומרגיש קצת סחרחורת
״ל-לא נורא, אני בסדר״ אני אומר ומכריח את עצמי להשאר בפוקוס״ בואי נמשיך לעיר, ונישן ללילה במרכז, מחר נחליט מה נעשה״

פורסם במקור על ידי Alice

~מוריס~
חברייך מחכים בקוצה התחתונה
~~~~
"אני חושב שהשתנת, עכשיו אתה נראה עוצמתי יותר ממוקדם. אני בטוח שתאהב את הצורה החדשה שלך!" אתה אומר ל'פנאפי'. אתה שומע את הפוקדע שלך מצפצץ מהכיס שלך "דונפן, פוקימון הפיל. דונפן הוא הצורה המפותחת של פנאפי".
אתם יוצאים לרחבה של הקומה ונכנסים למעלית. אתם יוצאים לקומה חדשה, שכמות האנשים בה הרבה יותר קטנה. שוב יש מסך שעליו רצים תמונות של הנוכחים בחדר. אתה מוצא את השם שלך ליד הכיתוב E4. אתה נכנס לחדר הזה ומולך עומדת נערה, בת שלוש עשרה בערך עם זנב כתום שבקצהו להבה. לידה עומד פוקימון קטן כתום, עם זנב זהה. הצפירה לתחילת הקרב נשמעת.

"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב ולאחר שהוא מבולבל ולא יודע איפה אתה תבחוט בו !" אני מורה לדונפן ובודק על פוקימון היריב בפוקידקס לאחר שקיבלתי את המידע אני משתמש בפיפטוט ומתחיל לדבר שטיות בקצב מהיר.

~מייקל~
חח סורי יש לי to do list מטורף להיום אז לא רציתי להיות עייפה חח
~~~~
"עבודה טובה חברים!" אתה משבח את טיילו וצ'ימצ'אר, מחמיא לצ'ימצ'אר על זיהוי חולשות ולטיילו על המהירות שלו וגם את פנקין, בכדי שלא ירגיש מקופח. אתה שואל את השותפים שלך מה הם היו רוציים לעשות-עיצרה, לאכול או להמשיך. הם חושבים לכמה רגעים ולבסוף אומרים לך שהם רוצים לעצור קצת. אתם עוצרים לנוח, אתם מוצאים עץ בודד ונחים תחת הצל שלו.בזמן שאתה נח אתה רואה את פנקין מתקרב אלייך. הוא מניח משהו בחקך. אתה מסתכל ורואה שזה פרי ורדרד "אוכל, טעים!" הוא אומר לך, נראה שהוא רוצה שתאכל את הפרי. טיילו וצ'ימצ'אר יושבים אחד ליד השני ומדברים.


~מיילס~
אתה מנסה לנחם את ויולט, שמביטה בך בהפתעה מוחלטת. "אתה.. לא נראה מופתע בכלל שאני מעורבת אגדית" היא ממלמלת בשוק. אתה חושב לעצמך שאתה חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט ותחיל לקדם את מהלך העניינים בראשך. אתה אומר לויולט שהדבר הראשון שעליכם לעשות זה להגיע לעיר הקרובה כדי שהיא ודרטיני יוכלו לנוח, ולעבור טיפול רפואי. אתה מושיט יד לויולט ועוזר לה לקום, בזמן שראלטס מניח את דרטיני על גבו של סקיטי. אתה שם לב שדרטיני לא דיבר הרבה מאז שחילצתם אותו, נראה שהוא עדיין מעט בשוק מכל האירועים האחרונים. אתם מתקדמים ומגיעים לשלט עם הכיתוב "העיר סאנדאגם". ככל שאתם מתקרבים לעיר אתם שמים לב ליותר פרטים-על יד העיר שוכן אגם יפיפה, ואתה יכול לראות מרחוק עשרות דוכנים על חופו. שאתם נכנסים אל תוך העיר אתה ישר מריח ריח של פוקימוני דג. אתה מוצא מפת דרכים שמסבירה מה יש בעיר:
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

~ג'ימי~
מוחעחעחעחעח
~~~~~
"כן..לא..אני..אני לא יודע. אני לא..לא מרגיש כל כך טוב.." אתה אומר ללינה וחש מעט מסוחרר. "ל-לא נורא, אני בסדר" אתה מוסיך, מכריח את עצמך להישאר בפוקוס. אתם הולכים די בשתיקה, דדנה יושב על הכתף שלך, מנסה לגרום לך להרגיש טוב יותר בזמן שאל וצ'אר משוחחים בשקט. לבסוף אתה רואה את העיר-העיר אורבורג נמצאת בעמק שמוקף סלעים ואבנים, חלקים רבים ממנה נחצבו באבן. רוב הבתים בנויים מלבנים, ואתה רואה אנשים חוזרים לביתם עם מכושים, ככל הנראה עובדים של המכרה. אתה מוצא מפת דרכים:
בעיר זו תוכלו למצא:
-מכון
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכרות אורבורג
אתם מחליטים ללכת למרכז הפוקמונים שנמצא לא רחוק הכניסה לעיר. אתם נכנסים פנימה ומוצאים את האחות ג'וי "שלון, יש לכם חדרים פנויים?" שואל לינה, מברכת את האחות ג'וי לשלום. "כמובן." היא עונה, מושיטה לכם מפתח לחדר מספר 563. אתם עולים במעלית האחורית לקומה החמישית ועוברים במסדרון עד שאתם מגיעים לחדר שלכם. אתם נכנסים פנימה ורואים שבחדר יש שתי מיטות בקצוות המנוגדים של החדר, ומיטות פוקימונים. בנוסף, יש ספה קטנה. ליפיאון תופס לעצמו מייד את אחת מיטות הפוקימונים ונרדם באופן כמעט מיידי. צ'אר נשכב לישון במיטה לידו בזמן שאל מעדיף לישון במיטת הפוקימונים הקרובה ביותר למיטה בה אתה ישן. דדנה מצטנף במיטה ליד אל.

~מוריס~
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב, ולאחר שהוא מבולבל תחבוט בו!" אתה מורה לדונפן ובינתיים בודק על הפוקימון היריב בפוקדקדס.
"צ'ארמנדר, פוקימון דרקון האש. צ'ארמנדר הוא פוקימון חברותי, ונחשב כפוקימון טוב מאוד לקרבות פוקימונים" מזמזם הפוקדע. אתה משתמש בפיטפוט, יורה רצף מילים לא קשורות. דונפן מתקפל לכדור ומתגלגל סביב צ'ארמנדר, צ'ארמנדר נראה מעט מסוחר כשדונפן משתמש בחבטה עליו! צ'ארמנדר מתרסק על הקרקע. הוא קם, ומתחיל לירות גחלת עלייך. המעורב נראה סובל מהפטפוט שלך, הוא סותם אוזניים מה שמקל עליו מעט ויורה לעברך להביור אימתני!

פורסם במקור על ידי Alice

~מוריס~
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב, ולאחר שהוא מבולבל תחבוט בו!" אתה מורה לדונפן ובינתיים בודק על הפוקימון היריב בפוקדקדס.
"צ'ארמנדר, פוקימון דרקון האש. צ'ארמנדר הוא פוקימון חברותי, ונחשב כפוקימון טוב מאוד לקרבות פוקימונים" מזמזם הפוקדע. אתה משתמש בפיטפוט, יורה רצף מילים לא קשורות. דונפן מתקפל לכדור ומתגלגל סביב צ'ארמנדר, צ'ארמנדר נראה מעט מסוחר כשדונפן משתמש בחבטה עליו! צ'ארמנדר מתרסק על הקרקע. הוא קם, ומתחיל לירות גחלת עלייך. המעורב נראה סובל מהפטפוט שלך, הוא סותם אוזניים מה שמקל עליו מעט ויורה לעברך להביור אימתני!

"דונפן תשתמש ברעידת אדמה ולאחר מכן בכוח עתיק , תנסה שהכוח עתיק יפיל את צ'ארמנדר לריצפה כך שלא הוכל להתחמק מרריעדת האדמה !" אני מורה לו מתחיל להתעופף באוויר ואשר אני בגובהה רב אני נוחת על על הנערה ומנקר אותה בכל הכוח שאני יכול.

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~
אתה מנסה לנחם את ויולט, שמביטה בך בהפתעה מוחלטת. "אתה.. לא נראה מופתע בכלל שאני מעורבת אגדית" היא ממלמלת בשוק. אתה חושב לעצמך שאתה חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט ותחיל לקדם את מהלך העניינים בראשך. אתה אומר לויולט שהדבר הראשון שעליכם לעשות זה להגיע לעיר הקרובה כדי שהיא ודרטיני יוכלו לנוח, ולעבור טיפול רפואי. אתה מושיט יד לויולט ועוזר לה לקום, בזמן שראלטס מניח את דרטיני על גבו של סקיטי. אתה שם לב שדרטיני לא דיבר הרבה מאז שחילצתם אותו, נראה שהוא עדיין מעט בשוק מכל האירועים האחרונים. אתם מתקדמים ומגיעים לשלט עם הכיתוב "העיר סאנדאגם". ככל שאתם מתקרבים לעיר אתם שמים לב ליותר פרטים-על יד העיר שוכן אגם יפיפה, ואתה יכול לראות מרחוק עשרות דוכנים על חופו. שאתם נכנסים אל תוך העיר אתה ישר מריח ריח של פוקימוני דג. אתה מוצא מפת דרכים שמסבירה מה יש בעיר:
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

"טוב, הדבר הראשון שצריך לעשות זה לקחת את דרטיני למרכז פוקימונים" אני ממלמל חצי לעצמי חצי לשאר הנוכחים,
"מה דעתכם שאחרי זה נקפוץ לאגם היפה הזה?, נחפש איזה מאמן להילחם בו לפני שאנחנו מאתגרים את מאמן המכון של העיר" אני שואל אותם בחיוך מתרגש, "וכמובן שמגיע לכם גם קצת פינוק בדוכנים, בסך הכל תפקדתם בצורה נהדרת עד עכשיו" אני מנצל את ההזדמנות כדי להחמיא לשלושתם שוב תוך כדי שאני מחפש מישהו שיכווין אותי אל מרכז הפוקימונים

~מייקל~
חח סורי יש לי to do list מטורף להיום אז לא רציתי להיות עייפה חח
~~~~
"עבודה טובה חברים!" אתה משבח את טיילו וצ'ימצ'אר, מחמיא לצ'ימצ'אר על זיהוי חולשות ולטיילו על המהירות שלו וגם את פנקין, בכדי שלא ירגיש מקופח. אתה שואל את השותפים שלך מה הם היו רוציים לעשות-עיצרה, לאכול או להמשיך. הם חושבים לכמה רגעים ולבסוף אומרים לך שהם רוצים לעצור קצת. אתם עוצרים לנוח, אתם מוצאים עץ בודד ונחים תחת הצל שלו.בזמן שאתה נח אתה רואה את פנקין מתקרב אלייך. הוא מניח משהו בחקך. אתה מסתכל ורואה שזה פרי ורדרד "אוכל, טעים!" הוא אומר לך, נראה שהוא רוצה שתאכל את הפרי. טיילו וצ'ימצ'אר יושבים אחד ליד השני ומדברים.

"תודה חבר" אומר לפנקין ואלטף אותו. "אתה באמת חמודה, אה?" ואסמן לפנקין לשבת עליי בזמן שאלטף אותו. "קחו הפסקה, חברים. שחקו ביחד או משהו" אומר לצ'ימצ'אר ולטיילו. "תודה על הפרי. אתה רוצה גם קצת?" אשאל את פנקין ואושיט לו חתיכה מהפרי [בהנחה שהפרי גדול מספיק]. "אז... אתה עדיין לא מסוגל לדבר ברור. נצטרך לעבוד על זה- ביחד."

פורסם במקור על ידי Alice

~מייקל~
חח סורי יש לי to do list מטורף להיום אז לא רציתי להיות עייפה חח
~~~~
"עבודה טובה חברים!" אתה משבח את טיילו וצ'ימצ'אר, מחמיא לצ'ימצ'אר על זיהוי חולשות ולטיילו על המהירות שלו וגם את פנקין, בכדי שלא ירגיש מקופח. אתה שואל את השותפים שלך מה הם היו רוציים לעשות-עיצרה, לאכול או להמשיך. הם חושבים לכמה רגעים ולבסוף אומרים לך שהם רוצים לעצור קצת. אתם עוצרים לנוח, אתם מוצאים עץ בודד ונחים תחת הצל שלו.בזמן שאתה נח אתה רואה את פנקין מתקרב אלייך. הוא מניח משהו בחקך. אתה מסתכל ורואה שזה פרי ורדרד "אוכל, טעים!" הוא אומר לך, נראה שהוא רוצה שתאכל את הפרי. טיילו וצ'ימצ'אר יושבים אחד ליד השני ומדברים.


~מיילס~
אתה מנסה לנחם את ויולט, שמביטה בך בהפתעה מוחלטת. "אתה.. לא נראה מופתע בכלל שאני מעורבת אגדית" היא ממלמלת בשוק. אתה חושב לעצמך שאתה חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט ותחיל לקדם את מהלך העניינים בראשך. אתה אומר לויולט שהדבר הראשון שעליכם לעשות זה להגיע לעיר הקרובה כדי שהיא ודרטיני יוכלו לנוח, ולעבור טיפול רפואי. אתה מושיט יד לויולט ועוזר לה לקום, בזמן שראלטס מניח את דרטיני על גבו של סקיטי. אתה שם לב שדרטיני לא דיבר הרבה מאז שחילצתם אותו, נראה שהוא עדיין מעט בשוק מכל האירועים האחרונים. אתם מתקדמים ומגיעים לשלט עם הכיתוב "העיר סאנדאגם". ככל שאתם מתקרבים לעיר אתם שמים לב ליותר פרטים-על יד העיר שוכן אגם יפיפה, ואתה יכול לראות מרחוק עשרות דוכנים על חופו. שאתם נכנסים אל תוך העיר אתה ישר מריח ריח של פוקימוני דג. אתה מוצא מפת דרכים שמסבירה מה יש בעיר:
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

~ג'ימי~
מוחעחעחעחעח
~~~~~
"כן..לא..אני..אני לא יודע. אני לא..לא מרגיש כל כך טוב.." אתה אומר ללינה וחש מעט מסוחרר. "ל-לא נורא, אני בסדר" אתה מוסיך, מכריח את עצמך להישאר בפוקוס. אתם הולכים די בשתיקה, דדנה יושב על הכתף שלך, מנסה לגרום לך להרגיש טוב יותר בזמן שאל וצ'אר משוחחים בשקט. לבסוף אתה רואה את העיר-העיר אורבורג נמצאת בעמק שמוקף סלעים ואבנים, חלקים רבים ממנה נחצבו באבן. רוב הבתים בנויים מלבנים, ואתה רואה אנשים חוזרים לביתם עם מכושים, ככל הנראה עובדים של המכרה. אתה מוצא מפת דרכים:
בעיר זו תוכלו למצא:
-מכון
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכרות אורבורג
אתם מחליטים ללכת למרכז הפוקמונים שנמצא לא רחוק הכניסה לעיר. אתם נכנסים פנימה ומוצאים את האחות ג'וי "שלון, יש לכם חדרים פנויים?" שואל לינה, מברכת את האחות ג'וי לשלום. "כמובן." היא עונה, מושיטה לכם מפתח לחדר מספר 563. אתם עולים במעלית האחורית לקומה החמישית ועוברים במסדרון עד שאתם מגיעים לחדר שלכם. אתם נכנסים פנימה ורואים שבחדר יש שתי מיטות בקצוות המנוגדים של החדר, ומיטות פוקימונים. בנוסף, יש ספה קטנה. ליפיאון תופס לעצמו מייד את אחת מיטות הפוקימונים ונרדם באופן כמעט מיידי. צ'אר נשכב לישון במיטה לידו בזמן שאל מעדיף לישון במיטת הפוקימונים הקרובה ביותר למיטה בה אתה ישן. דדנה מצטנף במיטה ליד אל.

~מוריס~
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב, ולאחר שהוא מבולבל תחבוט בו!" אתה מורה לדונפן ובינתיים בודק על הפוקימון היריב בפוקדקדס.
"צ'ארמנדר, פוקימון דרקון האש. צ'ארמנדר הוא פוקימון חברותי, ונחשב כפוקימון טוב מאוד לקרבות פוקימונים" מזמזם הפוקדע. אתה משתמש בפיטפוט, יורה רצף מילים לא קשורות. דונפן מתקפל לכדור ומתגלגל סביב צ'ארמנדר, צ'ארמנדר נראה מעט מסוחר כשדונפן משתמש בחבטה עליו! צ'ארמנדר מתרסק על הקרקע. הוא קם, ומתחיל לירות גחלת עלייך. המעורב נראה סובל מהפטפוט שלך, הוא סותם אוזניים מה שמקל עליו מעט ויורה לעברך להביור אימתני!

״לינה״ אני אומר לה בזמן שאני מתארגן״ היה לנו יום קצת... אמממ.. עמוס.״אני אוצר ומפהק למרות כל הנסיונות שלי לעצור את זה
״אבל יש לי רעיון למחר, רעיון שיעזור להתחזק. מה דעתך שמחר נלך ותאתגרי את המכון? המכון הוא, על פי הניחוש שלי, מכון אבן או אדמה, שבגלל זה יהיה לך יתרון משמעותי כי את עלה, מה את חושבת?״

~מוריס~
דונפן משתמש ברעידת אדמה, צ'ארמנדר והמעורב מביטים בלחץ לקרקע שנעה תחתיהם וגורמת להם ליפול ולהתרסק כמה וכמה פעמים. דונפן משלח כח עתיק לעבר צ'ארמנדר שנופל ונפגע עוד יותר מרעידת האדמה. אתה עף לאויר ולאחר שאתה צובר את הגובה המקסימלי שאתה יכול (תקרה וזה) אתה צולל את הנער ומנקר אותו בכח. אתה פוגע בכתף שלו כמה וכמה פעמים לפני שהוא מצליח לסגת אחורה ולהדוף אותך בעזרת גחלת. אתה מרגיש שהבטן שלך בוערת ורואה שנפגעת מהגחלת.

~מיילס~
אתה ממלמל חצי לך-חצי לשותפייך שהדבר הראשון שיש לעשות זה לקחת את דרטיני למרכז הפוקימונים, ומציע שלאחר מכן תלכו לאגם-סקיטי מתחיל לקפוץ משמחה יחד עם צ'יקוריטה, וראלטס מחייך. ויולט ודרטיני לא ממש יודעים מה לומר-נראה שהם לא בטוחים אם הם מוזמנים לבוא גם. בנוסף, אתה אומר שמגיע להם כמה פינוקים מהדוכנית, מה שגורם אפילו לראלטס לקפץ מעט בהתרגשות. אתם מגיעים למרכז הפוקימונים ונכנסים פנימה, אתם מגיעים לדלפק והאחות ג'וי מברכת אתכם. "ברוכים הבאים למרכז הפוקימונים! אני רואה ששניכם מעורבים, יש לנו פה טיפול גם לכם" היא מסבירה. אתה וויולט עוקבים אחרי הוראותיה ונכנסים לדלת משמאל לאחות ג'וי, בזמן שהפוקימונים נכנסים דרך הדלת שמימין לה. אתם מגיעים לאולם כניסה קטן, ושתי אחיות ג'וי, זהות לחלוטין (wtf וזה) ניגשות אליכן. "בואי אחריי" אחת מהן אומרת לויולט ולוקחת אותה לאחד החדרים, בעוד שהאחות השנייה לוקחת אותך לחדר אחר. היא מורה לך להתיישב על המיטה שבחדר ומודדת לך לחץ דם, דופק... "רק עוד דבר אחד" היא אומרת ומחברת לך אלקטרודות ל"כרבולות" שלך. היא לוחצת על כמה כפתורים במחשב שבחדר ואתה חש זמזום קל בראשך. "אני רואה שהאנרגיה העל חושית שלך מעט לא יציבה. זה יכול לקרות בגלל לחץ, או קרב גדול למעורבים עם פוקימונים על חושיים. זה ייקח רק רגע" היא אומרת ולוחצת על כמה כפתורים נוספים. אתה מרגיש כאילו משהו נפתח בראשך, ומרגיש הרבה יותר טוב-לא שמת לב שהרגשת לא טוב לפני. "זהו זה" היא אומרת ומלווה אותך חזרה לרחבת הכניסה. ויולט מגיעה באותו זמן, היא נראת הרבה יותר טוב, ונותרה רק צלקת עדינה מהאזיקון. כל הפוקימונים רצים אלייך בשמחה, נראה שדרטיני סוף סוף התאושש ונראה לפתע מלא שמחת חיים. "ויולט!" הוא צועק וקופץ עליה בשמחה. אתה מתחיל ללכת לכיוון האגם, ויולט מביטה בך, לא בטוחה אם לבוא או לא.

~מייקל~
"תודה חבר" אתה אומר לפנקין ומלטף אותו. "אתה באמת חמוד, אה?" אותה אומר ופנקין מתיישב עלייך בזמן שאתה מלטף אותו. צ'ימצ'אר וטיילו לא צריך שתגיד להם פעם נוספת, והם מיד מתחילים לרוץ בין הפרחים ולצחוק. אתה חותך חתיכה קטנה מהפרי ופנקין אוכל אותה בהתלהבות "תודה" הוא אומר, ומפהק, נראה שהוא התעייף. הוא מניח את ראשו עלייך בזמן שאתה מלטף אותו. "אז...אתה עדיין לא מסוגל לדבר ברור. נצטרך לעבוד על זה-ביחד" אתה אומר לו. "יחד" הוא עונה בישנוניות. לאחר כשעה צ'ימצ'אר וטיילו חוזרים, וגם פנקין מתחיל להתעורר ולהביט סביב בפרץ אנרגיה מחודש. "ממשיכים?" צ'ימצ'אר שואל

~ג'ימי~
"לינה, היה לנו יום קצת... אמממ.. עמוס" אמה אומר תוך כדי התארגנות, ועוצר לרגע נאלץ לפהק למרות שניסית שלא. "אבל יש לי רעיון, רעיון שיעזור לך להתחזק." אתה אומר, ומציע לה ללכת לאתגר את מנהיג המכון. לינה נראת מעט מפוחדת ולאחר כמה דקות של חשיבה היא נאנחת. "תמיד היה לי ביטחון בלחימה שלי, זה די מצחיק האמת-אבא שלי תמיד היה קשוח בכל מה שקשור לאימונים בכל יום, הוא לפעמים לא היה נותן לי לאכול עד שהייתי מצליחה לבצע מהלך בצורה מושלמת. עכשיו אני מבינה למה. מאז ה..." היא עוצרת לרגע, נוגעת כהרגלה באוזנה, כמו כל פעם שהנושא עולה "התחלתי לאבד את הביטחון שלי. אולי זה כן יהיה אבל טוב להילחם במכון. אני אנסה" היא מסיימת. אתה נשכב במיטה ונרדם במהירות, אירועי היום היו כל כך עמוסים שהגוף שלך היה זקוק לשינה ובמהירות. אתה חולם על אלקטרו, על הרגע שבו הבטחת לפרופסור לשמור עליו. האור מהחלון מעיר אותך ואתה מגלה שתשע בבוקר. לינה עדיין ישנה וכך גם כל הפוקימונים שלך חוץ מדדנה שמביט בך ביישנוניות.