נושא: מעורבים! הצילו את המחוז!

פורסם במקור על ידי Alice

~מוריס~
יש מחשב גם במכון החקרי ובגלל שהוא לא רחוק אתה יכול לומר לפוקימון ללכת לשם לבד בלי סכנה שייקרה לו משו
~~~
"טוב מיסטי, אני ארגע. אולי באמת יש לי קצת יותר זמן ממה שחשבתי" אתה אומר לה. "כן, וזה גם לא בריא לך להיות כל כך בלחץ" היא מוסיפה בשקט. אתה הולך לכיוון פוקימון החזיר ורואה שהוא בדיוק אוכל מהעשב. אתה נעמד מולו והוא מספיק לאכול-בוהה בך בסקרנות.

תודה אנצל זאת
--------------------
" שלום אני מוריס , באתי לראות מה שלומך , אתה נראה פויקמון ממש טוב . אל תפחד ממני לא אעשה לך כלום" אני אומר לחזיר בקול נעים.

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~

ראלטס משגר כדור צל שמתנגש בכדור הירוק של ליף, שני הכדורים יוצרים פיצוץ קטן במרכז הזירה. ראלטס מנצל את הסחת הדעת של הפיצוץ והוא (ושני השכפולים שלו) משגרים כוכבים בגוון זהוב אל עבר ליף, הכוכבים באים אליו מכל הכיוונים, הוא לא ממש בטוח לאן להתחמק ונפגע לחלוטין מהמתקפה. ראלטס לרגע משהה, מופתע שההתקפה שלו עבדה כל כך טוב. ליף מנצל זאת ומשלח עלים קסומים לעברו-שניים מהראלטסים נעלמים-וראלטס האמיתי נהדף לאחור בכאב. אתה משתמש בעל חושי על ליפיאון, הוא מנסה להיאבק-הוא פוער את פיו ויורה לעברך מה שנראה כמו זרעים קטנים ובלתי מזיקים, הם פוגעים בך ואתה מבין כמה טעית-הזרעים הללו קשים כאבן, והפגיעה שלהם מכאיבה.

אני מנסה להתגבר על הכאב ומשתמש במתקפת על חושי לעבר ליף כדי להמשיך ולפגוע בו.
"קדימה ראלטס! אתה התחלת נהדר" אני מעודד אותו במטרה לעזור לו להתגבר על הכאב, "תקוף את ליפיאון עם מתקפת מהירות ומיד אחרי זה תשגר כדור צל! ככה ששתיהן נורות אחת אחרי השניה ברצף, ככה יהיה לו קשה יותר להתחמק משתיהן" אני מורה לראלטס.
'הקרב הזה קשה יותר ממה שדמיינתי' אני חושב לעצמי וחושק שיניים

~מוריס~
"שלום אני מוריס, באתי לראות מה שלותך, אתה נראה פוקימון ממש טוב. אל תפחד ממני אני לא אעשה לך כלום" אתה אומר לפוקימון החזיר בקול נעים. הפוקימון בוהה בך לכמה שניות. "פוליסווין" הוא ממלמל, מציג את עצמו וחוזר לאכול בנחת-נראה שהוא מאוד אוהב לאכול. הוא רואה שאתה עדיין עומד לידו. "אפשר לעזור?" הוא שואל אותך בחוסר ביטחון

~מיילס~
אתה מנסה להתגבר על הכאב, מרגיש שהגוף שלך פועם בכאב במקומות בהם נפגעת. אתה משתמש במתקפת על חושי על ליף, שממותע מההתאוששות המהירה שלך ולא מספיק להתחמק, מועף לאחור. אתה מעודד את ראלטס כדי לעזור לו להתגבר על הכאב, הוא רואה אותך מתמודד ומחקה אותך, מרים את ראשו גבוהה-מכריח את עצמו להמשיך להילחם. הוא תוקף את ליפיאון עם מתקפת מהירות-כוכבים זהובים משוגרים אל עבר ליפיאון במהירות ואחריהם נע כדור צל שחור. ליפיאון מתעסק בהתחמקקות מהכוכבים, אך הוא לא שם לב לכדור הצל שאחריהם ונפגע ממנו. הוא נראה מותש, קרוב לעילפון. 'הקרב הזה קשה יותר משדמיינתי' אתה חושב לעצמך וחושק שיניים. "קדימה ליפיאון, עוד קצת!" צועק ליף ליפיאון. ליף שולח עלי תער תוך כדי סיבוב-עלי התער שלו נורים לכל עבר-אלייך ואל ראלטס. מזווית עיינך אתה רואה שליפיאון עוצם עיניים וזוהר באור צהבהב-ירקרק-הוא לאט לאט נראה טוב יותר, נראה שהוא משתמש באנרגיית השמש כדי להתרפות!

~ג'ימי~

"המ.. יאללה! בואי נצא!" אתה אומר בביטחון. 'וואוו.. איך זה קרה..?' אתה שם לב לשינוי בטון שלך, אתה בעל ביטחון עצמי גבוהה יותר ומדבר ללא גמגום-אתה מופתע מעצמך, לא בטוח מה אתה מרגיש לגבי זה. 'סוף סוף... המכון' עולה מחשבה בראשך-אבל אתה מרגיש מוזר, כאילו היא לא המחשבה שלך. אתם מתקדמים אל עבר המכון, ומוצאים אותו בלי בעייה מפני שהעיר קטנה יחסית. המכון נמצא בתוך מערה שחצובה בצד העמק. אתה נכנס פנימה, ורואה שהמערה מוארת בלפידים. "איזה יפה!" מתלהבת לינה. דדנה שיושב על הכתף שלך נצמד לפרצוף שלך ברעד, נראה שהוא לא מעריץ גדול של חושך. הוא מכסה לך בטעות את אחת העיניים. משהו נע לפניכם, ולוקח לך כמה שניות לזהות אותו רק עם עין אחת-פוקימון קטן שנראה כמו סלע עם שתי יידים בעל עניבת פפיון לבנה נעמד מולכם. "ברוכים הבאים למכון העיר אורבורג! מנהיג המכון יקבל אתכם עכשיו" הוא אומר ומסמל לכם לעקוב אחריו. הוא מוביל אתכם במורד המסדרון, ולבסוף אתם מגלים שהמנהגה מתרחבת. אתם מגעים למערה פנימית, רחבה בהרבה מהמערה הצרה שהלכתם בה עד כה. יש חור אחד במרכז התקרה, שמכניס אור פנימה (לא לגמרי מואר, חצי חצי כזה). הרצפה והקירות עשויים לחלוטין מסלע. נער שנראה צעיר ממך בכמה שנים עומד בצד השני של הזירה. "ברוך הבא למכון האבן-אדמה! אני רורי, מנהיג המכון!. הקרב הולך להיות בשני סבבים-קודם כל יהיה קרב כפול-שני פוקימונים שלי מול שני פוקימונים שלך. אחרי זה יהיה קרב של אחד על אחד-אני, מולך. החוקים ברורים?" הוא שואל בחיוך, שנראה לטעמך די שטני. הנער אולי קטן אבל הוא מעורב, ומאחוריו עומד פוקימון שנראה חזק מאוד.

ספוילר

פורסם במקור על ידי Alice

[SIZE=5]
~מיילס~
אתה מנסה להתגבר על הכאב, מרגיש שהגוף שלך פועם בכאב במקומות בהם נפגעת. אתה משתמש במתקפת על חושי על ליף, שממותע מההתאוששות המהירה שלך ולא מספיק להתחמק, מועף לאחור. אתה מעודד את ראלטס כדי לעזור לו להתגבר על הכאב, הוא רואה אותך מתמודד ומחקה אותך, מרים את ראשו גבוהה-מכריח את עצמו להמשיך להילחם. הוא תוקף את ליפיאון עם מתקפת מהירות-כוכבים זהובים משוגרים אל עבר ליפיאון במהירות ואחריהם נע כדור צל שחור. ליפיאון מתעסק בהתחמקקות מהכוכבים, אך הוא לא שם לב לכדור הצל שאחריהם ונפגע ממנו. הוא נראה מותש, קרוב לעילפון. 'הקרב הזה קשה יותר משדמיינתי' אתה חושב לעצמך וחושק שיניים. "קדימה ליפיאון, עוד קצת!" צועק ליף ליפיאון. ליף שולח עלי תער תוך כדי סיבוב-עלי התער שלו נורים לכל עבר-אלייך ואל ראלטס. מזווית עיינך אתה רואה שליפיאון עוצם עיניים וזוהר באור צהבהב-ירקרק-הוא לאט לאט נראה טוב יותר, נראה שהוא משתמש באנרגיית השמש כדי להתרפות!

'לעזאזל, אסור לתת לו להתרפא' אני חושב לעצמי בנחישות.
"ראלטס!, תשגר מתקפת מהירות במטרה למנוע כמה שיותר פגיעות של עלי התער שלו בך!" אני מורה לראלטס ותוך כדי עושה זאת בעצמי בעזרת מתקפת עלים קסומים, לאחר שאני משגר את המתקפה אני מתרכז ומשלח בליפיאון מתקפת על חושי.
תוך כדי אני מנסה לשים לב לתנועות של ליף למקרה שיתקוף

~מוריס~

"שלום אני מוריס, באתי לראות מה שלותך, אתה נראה פוקימון ממש טוב. אל תפחד ממני אני לא אעשה לך כלום" אתה אומר לפוקימון החזיר בקול נעים. הפוקימון בוהה בך לכמה שניות. "פוליסווין" הוא ממלמל, מציג את עצמו וחוזר לאכול בנחת-נראה שהוא מאוד אוהב לאכול. הוא רואה שאתה עדיין עומד לידו. "אפשר לעזור?" הוא שואל אותך בחוסר ביטחון

" רציתי שתצטרף אלי , אני מבטיח שיהיה לך כיף ." אני אומר לו ומוציא אוכל פוקימונים מהתיק , ומושיט לו אותו בידי אליו.

פורסם במקור על ידי Alice

[SIZE=5]
~מייק~
"בוגר זה השם השני שלי" היא אומרת, פורצת שוב בצחוק. אתם יוצאים מהחנות ואתה נוגע באבן. ישר עם המגה אתה חש מספוק, כאילו כל מטרת חייך הייתה לגעת באבן הזו, והרגע מימשת זו. לפתע אתה מסתנוור, אתה מנסה לגלות את מקור האור הבוהק ומגלה שהוא כל הגוף שלך. הרגשה חמימה-אך מעט כואבת, קצת כמו כאבי גדילה מתפשטת בגופך. זה נדמה לך שזה נמשך לנצח, ואתה כבר מתחיל להתפלל שזה ייגמר. לבסוף, האור המסנוור נעלם. אתה מסתכל על עצמך וקולט שהמראה שלך השתנה ל*.
"וואוו!" מתלהבת לונה "אני זוכרת שאני התפתחתי, זה היה כזה מוזר!. איך אתה מרגיש?" היא שואלת. אתה חש מעט חוסר יציבות ממשקל הזנב שלך-הגדול בהרבה עכשיו.

פחות או יותר זה עם זנב
והעובדה שזה לא פונצ'ו אלא חלק ממשי מהגוף.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"וואו, זה... אחרת" אומר (תחשבי איזה מגניב אם הקול שלי ישתנה). אנסה לנופף בזנב ולהבין איך זה מרגיש. אפתח את הקולר-פאנל ואחוש לראשונה את אוזניי, כמו של כל האנשים סביבי סוף סוף. "אני חושב שאני מוכן לאיזה אימון מחודש. לונה, את רוצה שנערוך קרב אימון? אני והליוליסק מולך ומול שאדוו". אעמיד את ההצעה ואחכה לתשובתה.

פורסם במקור על ידי Alice

~מוריס~
"שלום אני מוריס, באתי לראות מה שלותך, אתה נראה פוקימון ממש טוב. אל תפחד ממני אני לא אעשה לך כלום" אתה אומר לפוקימון החזיר בקול נעים. הפוקימון בוהה בך לכמה שניות. "פוליסווין" הוא ממלמל, מציג את עצמו וחוזר לאכול בנחת-נראה שהוא מאוד אוהב לאכול. הוא רואה שאתה עדיין עומד לידו. "אפשר לעזור?" הוא שואל אותך בחוסר ביטחון

~מיילס~
אתה מנסה להתגבר על הכאב, מרגיש שהגוף שלך פועם בכאב במקומות בהם נפגעת. אתה משתמש במתקפת על חושי על ליף, שממותע מההתאוששות המהירה שלך ולא מספיק להתחמק, מועף לאחור. אתה מעודד את ראלטס כדי לעזור לו להתגבר על הכאב, הוא רואה אותך מתמודד ומחקה אותך, מרים את ראשו גבוהה-מכריח את עצמו להמשיך להילחם. הוא תוקף את ליפיאון עם מתקפת מהירות-כוכבים זהובים משוגרים אל עבר ליפיאון במהירות ואחריהם נע כדור צל שחור. ליפיאון מתעסק בהתחמקקות מהכוכבים, אך הוא לא שם לב לכדור הצל שאחריהם ונפגע ממנו. הוא נראה מותש, קרוב לעילפון. 'הקרב הזה קשה יותר משדמיינתי' אתה חושב לעצמך וחושק שיניים. "קדימה ליפיאון, עוד קצת!" צועק ליף ליפיאון. ליף שולח עלי תער תוך כדי סיבוב-עלי התער שלו נורים לכל עבר-אלייך ואל ראלטס. מזווית עיינך אתה רואה שליפיאון עוצם עיניים וזוהר באור צהבהב-ירקרק-הוא לאט לאט נראה טוב יותר, נראה שהוא משתמש באנרגיית השמש כדי להתרפות!

~ג'ימי~

"המ.. יאללה! בואי נצא!" אתה אומר בביטחון. 'וואוו.. איך זה קרה..?' אתה שם לב לשינוי בטון שלך, אתה בעל ביטחון עצמי גבוהה יותר ומדבר ללא גמגום-אתה מופתע מעצמך, לא בטוח מה אתה מרגיש לגבי זה. 'סוף סוף... המכון' עולה מחשבה בראשך-אבל אתה מרגיש מוזר, כאילו היא לא המחשבה שלך. אתם מתקדמים אל עבר המכון, ומוצאים אותו בלי בעייה מפני שהעיר קטנה יחסית. המכון נמצא בתוך מערה שחצובה בצד העמק. אתה נכנס פנימה, ורואה שהמערה מוארת בלפידים. "איזה יפה!" מתלהבת לינה. דדנה שיושב על הכתף שלך נצמד לפרצוף שלך ברעד, נראה שהוא לא מעריץ גדול של חושך. הוא מכסה לך בטעות את אחת העיניים. משהו נע לפניכם, ולוקח לך כמה שניות לזהות אותו רק עם עין אחת-פוקימון קטן שנראה כמו סלע עם שתי יידים בעל עניבת פפיון לבנה נעמד מולכם. "ברוכים הבאים למכון העיר אורבורג! מנהיג המכון יקבל אתכם עכשיו" הוא אומר ומסמל לכם לעקוב אחריו. הוא מוביל אתכם במורד המסדרון, ולבסוף אתם מגלים שהמנהגה מתרחבת. אתם מגעים למערה פנימית, רחבה בהרבה מהמערה הצרה שהלכתם בה עד כה. יש חור אחד במרכז התקרה, שמכניס אור פנימה (לא לגמרי מואר, חצי חצי כזה). הרצפה והקירות עשויים לחלוטין מסלע. נער שנראה צעיר ממך בכמה שנים עומד בצד השני של הזירה. "ברוך הבא למכון האבן-אדמה! אני רורי, מנהיג המכון!. הקרב הולך להיות בשני סבבים-קודם כל יהיה קרב כפול-שני פוקימונים שלי מול שני פוקימונים שלך. אחרי זה יהיה קרב של אחד על אחד-אני, מולך. החוקים ברורים?" הוא שואל בחיוך, שנראה לטעמך די שטני. הנער אולי קטן אבל הוא מעורב, ומאחוריו עומד פוקימון שנראה חזק מאוד.

ספוילר

אני בא לספר ללינה שאני מרגיש מוזר, ושזה כבר קרה כמה פעמים, אבל אז אני רואה את ההתרגשות על הפנים שלה ומחליט שזה לא הזמן המתאים
״לא נורא חמוד״ אני מלטף בשקט את דדנה, שירגיש בטוח, ומנסה באופן מודע להגביר את האור מהזנב שלי
מגיע לרורי, ושומע את ההסבר שלו, שלא כל כך לטעמי
״אממ... כן.. אבל לא אני נלחם בך..״ אני אומר קצת באי נוחות
אני מחכה שלינה תגיד שהיא זאת שנלחמת
אבל לפני זה אני לוחש לה בחשש
״את בטוחה בזה לינה? פתאום זה לא נראה לי.. ר-רעיון כל כך טוב״

~מייקל~
יאפ
~~
"בזהירות" אתה אומר לנער ועוזר לו להתייצב. "הכל בסדר עכשיו. אני מייקל, אני מעורב צ'ימצ'אר ואלה השותפים שלי: צ'ימצ'אר, טיילו ופנקין. היר סאנדאגם לא רחוקה מפה לפי טיילו, ניקח אותך למרכז הפוקימונים ומשם נראה איך אנחנו ממשיכים" אתה אומר לנער ותומך בו, על מנת להביא אותו לטיפול. "אני..ליאו. מעורב לטיאוס. וזה טראפינץ השותף שלי... תודה.." הוא אומר בקול תשוש. אתה לפתע קולט פוקימון שלא ראית עד עכשיו-הוא כנראה הסתתר מאחורי אח העצים עד כה. הוא עומד ליד רגלו של ליאו ומביט בך במבט מלא אומץ "אני מקווה מאוד בשבילך שאתה לא עובד בשביל הארי! אם כן אז.." הוא אומר ונוהם. נראה שהוא מגונן מאוד על ליאו.

תוך כדי אתם מתקדמים-נראה שטיילו צדק, במהרה אתה רואה שלט "העיר סאנדאגם" ואתה מצליח כבר לראות את העיר-אתה רואה בתים רבים, ואגם יפיפה.

אתקדם עם ליאו למרכז הפוקימונים ואמתין בזמן שיטפלו בו. "מישהו פה מאוד אוהב אותך," אומר לליאו כתגובה לגוננות של טראפינץ'. "אתה לא צריך להרגיש מאויים טראפינץ'," אומר לטראפינץ' על מנת להרגיע אותו. "לעבוד עם הארי? גם לא בשביל העולם כולו. יש לי חשבון ארוך עם המנוול הזה." אסביר לליאו ולטראפינץ'. "אז אתה מעורב לטיאוס, מה? הבנתי שלהיות מעורב אגדי בימינו זה לא עסק בטוח. לא אם יש לך מישהו או שניים שישמרו על הגב שלך," אומר לליאו בתקווה שיבין לאן אני חותר. "למעשה, הפרופסור שהפגיש ביני ובין צ'ימצ'אר ביקש ממני למצוא ולקחת מעורב אגדי תחת חסותי," אסביר לליאו. "אם זה בסדר מבחינתך, כמובן." אפנה לטראפינץ'. "אני חושב שאם תצטרפו אליי ואל צ'ימצ'אר, טיילו ופנקין זה יכול להועיל לכולנו. אז מה אתה אומר?"

~מיילס~

'לעזאזל, אסור לתת לו להתרפא' אתה חושב לעצמך בנחישות. ראלטס משגר מתקפת מהירות, הכוכבים מתנגשים בעלי התער ומנטרלים אחד את השני, רק עלה תער בודד מצליח לפגוע בו-פוער חתך קטן בלחי שלו. אתה משגר עלים קסומים אל ליפיאון, ומיד לאחר מכן אל חושי, שתי ההתקפות פוגעות בחוזקה בליפיאון, שלא התחזק מספיק כדי להתחמק. הוא נופל, מעולף. אתה קולט שליף רץ במהירות לעברך, הוא נעצר קצת לפני שהוא מגיע אלייך ומרים את דו לפנים. כדורי אור בוהקים יוצאים מהגוף שלך, ועוברים לגוף של ליף. כל כדור כזה שיוצא מגופך, אתה מרגיש נחלש-וכל כדור שנכנס אל ליף, הוא נראה מתחזק.

~מוריס~

אל תשכח לומר לפוקימון ללכת לפרופסור
~~
"רציתי שתצטרף אליי, אני מבטיח שיהיה לך כיף" אתה אומר לו ומוציא אוכל פוקימונים מהתיק שלך. ממוסווין מרחרח את האוכל ואוכל אותו בשמחה. לאחר שהוא מסיים הוא אומר "בסדר. אבל רק אם תביס אותי בקרב", אתה שם לב שהוא מסמיק מעט-נראה שהוא קצת ביישן. בינתיים, נראה שלילית נרדמה על סוואבק, היא נראת הרבה יותר רגועה כך, מיסטי נמצאת ליה ומשגיחה על התקדמות הקריסטל.

~מייק~
יאללה בשבילך
~~~
"וואוו, זה...אחרת" אתה אומר, ומופתע לנוכח העובדה שהקול שלך נשמע שונה-הוא בוגר יותר, ואולי קצת עמוק יותק. אתה מנסה לנופף בזנב שלך וכמעט נופל-אתה מופתע שהזנב שלך גדול כל כך לפתע, זה מרגיש לך קצת לא טבעי מפני שעד כה היית רגיל לזנב קטן. אתה פותח את קולר-הפאנל שלך וחש שאתה סופג הרבה יותר אנרגיה כעט, אתה מזיז מעט את אוזנייך, מופתע מההרגשה. "אני חושב שאני מוכן לאיזה אימון מחודש. לונה, את רוצה שנערוך אימון קרב? אני והליוליסק מולך ומול שאדוו" אתה שואל. "בשמחה. אבל תתכונן להפסיד" היא אומרת וצוחקת בחיוך רחב. אתם מוצאים אזור ריק יחסית כדי להילחם בו. ביאנקה ושאר השותפים שלכם מתיישבים בצד, מסתכלים בקרב בסקרנות. לונה מתחילה את הקרב, היא משגרת כדור צל אימתני למראה לעברך, בזמן ששאדו רץ עם זנב ברזל להיליסוסק.

~ג'ימי~

אתה בא לספר ללינה שאתה מרגיש מוזר, ושזו לא הפעם הראשונה שזה קורה, אבל אז אתה מבחין בהתרגשות על הפנים שלה ומחליט שזה לא הזמן המתאים. "לא נורא חמוד" אתה מלטף בשקט את דדנה, כדי שירגיש בטוח. אתה מגביר את האור מהזנב שלך, ונרגע שדדנה רגוע ככה יותר. אתה לא ממש אוהב את ההסבר של רורי לגבי קרב המכון. "אני באתי לאתגר אותך" אומרת לינה לרורי. אתה לוחש ללינה בחשש ומעט בגמגום "את בטוחה בזה לינה? פתאום זה לא נראה לי.. ר-רעיון כל כך טוב" . לינה מצחקקת "אתה חמוד שאתה דואג" היא לוחשת חזרה. היא מתקדמת לזירה שלפתע היא נעצרת. "יש לי רעיון" היא אומרת, לעצמה ככל הנראה. היא רצה לרגע לצד השני של הזירה אל עבר רורי ומדברת איתו כמה רגעים. לאחר מכן היא חוזרת אלייך. "דיברתי עם רורי. השותף היחידי שברחתי איתו הוא ליף, את שאר השותפים שלי נאלצתי להשאיר מאחור" הוא אומרת, ולרגע כאב מבהיק בעיניה. "הוא מסכים שאני ואתה נילחם מולו ומול הפוקימון שלו בסבב אחד-אם ננצח, שנינו נקבל תג!" היא אומרת בהתרגשות, מחכה לתשובתך.

~מייקל~


אתה מתקדם עם ליאו למרכז הפוקימונים ואומר לו "מישהו פה מאוד אוהב אותך", כתגובה לגוננות של טרפינץ. "אתה לא צריך להרגיש מאויים טרפינץ. לעבוד על הארי? גם לא בשביל העולם כולו. יש לי חשבון ארוך עם המנוול הזה" אתה מסביר להם.
"אז אתה מעורב לטיאוס מה? הבנתי שלהיות מעורב אגדי בימינו זה לא עסק בטוח. לא אם יש לך מישהו או שניים שישמרו על הגב שלך" אתה אומר לליאו בתקווה שיבין את הרמז. אתה מספר לו שאפילו הפרופסור ביקש ממך לקחת תחת חסותך מעורב אגדי. ליאו נראה מופתע מאוד מהבקשה, הוא אפילו מסמיק מעט. "א-אני אשמח" הוא ממלמל. אתה מאושר, שלפתע ליאו מוסיף "אבל.. אתה צריך לדעת שיש לי מטרה" הוא לא מספיק לסיים את המשפט כי הגעתם למרכז. האחות ג'וי מחלקת אתכם לשתי קבצות-פוקימונים ומעורבים, אתם נכנסים מהדלת השמאלית והפוקימונים מהימנית. אתם מגיעים למסדרון מלא חדרים. שתי אחיות ג'וי (wtf) ניגשות אליכן, וכל אחת לוקחת אתכם לחדר אחר. אתה נכנס לחדר שבו האחות מעבירה אותךדרך כל מיני בדיקות. "הלהבה על הזנב שלך התחלשה מעט" היא מסבירה, היא מפזרת אבקה סגלגלה על להבת הזנב שלך, ולפתע הלהבה מתחזקת-אתה מרגיש הרבה יותר טוב, לא חשבת שהרגשת לא טוב לפני זה. אתה יוצא ונפגש עם כולם במסדרון, ליאו נראה עצוב מאוד.

~מייקל~


אתה מתקדם עם ליאו למרכז הפוקימונים ואומר לו "מישהו פה מאוד אוהב אותך", כתגובה לגוננות של טרפינץ. "אתה לא צריך להרגיש מאויים טרפינץ. לעבוד על הארי? גם לא בשביל העולם כולו. יש לי חשבון ארוך עם המנוול הזה" אתה מסביר להם.
"אז אתה מעורב לטיאוס מה? הבנתי שלהיות מעורב אגדי בימינו זה לא עסק בטוח. לא אם יש לך מישהו או שניים שישמרו על הגב שלך" אתה אומר לליאו בתקווה שיבין את הרמז. אתה מספר לו שאפילו הפרופסור ביקש ממך לקחת תחת חסותך מעורב אגדי. ליאו נראה מופתע מאוד מהבקשה, הוא אפילו מסמיק מעט. "א-אני אשמח" הוא ממלמל. אתה מאושר, שלפתע ליאו מוסיף "אבל.. אתה צריך לדעת שיש לי מטרה" הוא לא מספיק לסיים את המשפט כי הגעתם למרכז. האחות ג'וי מחלקת אתכם לשתי קבצות-פוקימונים ומעורבים, אתם נכנסים מהדלת השמאלית והפוקימונים מהימנית. אתם מגיעים למסדרון מלא חדרים. שתי אחיות ג'וי (wtf) ניגשות אליכן, וכל אחת לוקחת אתכם לחדר אחר. אתה נכנס לחדר שבו האחות מעבירה אותךדרך כל מיני בדיקות. "הלהבה על הזנב שלך התחלשה מעט" היא מסבירה, היא מפזרת אבקה סגלגלה על להבת הזנב שלך, ולפתע הלהבה מתחזקת-אתה מרגיש הרבה יותר טוב, לא חשבת שהרגשת לא טוב לפני זה. אתה יוצא ונפגש עם כולם במסדרון, ליאו נראה עצוב מאוד.

"טוב לדעת," אומר לאחות ג'וי ואודה לה על הטיפול. "אני חייב לבדוק את עצמי לעיתים יותר קרובות, אפילו לא שמתי לב שהלהבה שבזנב שלי התחלשה. זה יכול להיות מסוכן. " אחשוב לעצמי ואתקדם אל ליאו. "ליאו, הכול בסדר? איפה טראפינץ' וכולם?"

ל תשכח לומר לפוקימון ללכת לפרופסור
~~
"רציתי שתצטרף אליי, אני מבטיח שיהיה לך כיף" אתה אומר לו ומוציא אוכל פוקימונים מהתיק שלך. ממוסווין מרחרח את האוכל ואוכל אותו בשמחה. לאחר שהוא מסיים הוא אומר "בסדר. אבל רק אם תביס אותי בקרב", אתה שם לב שהוא מסמיק מעט-נראה שהוא קצת ביישן. בינתיים, נראה שלילית נרדמה על סוואבק, היא נראת הרבה יותר רגועה כך, מיסטי נמצאת ליה ומשגיחה על התקדמות הקריסטל.

" טוב , אלקיד מה דעתך על קרב קטן ? תבעט עם רגלייך ברגליים של ממוסווין כדאי אשיפול לאחר שהוא נופל תקוף אותו עם אגרוף רעם !" אני מורה לאלקיד
' קצת חבל לי לנתק את הקשר של לילית עם סוואבק אבל אין מה לעשות הוא החוליה החלשה בחורה שלי'אחשוב לעצמי

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~

'לעזאזל, אסור לתת לו להתרפא' אתה חושב לעצמך בנחישות. ראלטס משגר מתקפת מהירות, הכוכבים מתנגשים בעלי התער ומנטרלים אחד את השני, רק עלה תער בודד מצליח לפגוע בו-פוער חתך קטן בלחי שלו. אתה משגר עלים קסומים אל ליפיאון, ומיד לאחר מכן אל חושי, שתי ההתקפות פוגעות בחוזקה בליפיאון, שלא התחזק מספיק כדי להתחמק. הוא נופל, מעולף. אתה קולט שליף רץ במהירות לעברך, הוא נעצר קצת לפני שהוא מגיע אלייך ומרים את דו לפנים. כדורי אור בוהקים יוצאים מהגוף שלך, ועוברים לגוף של ליף. כל כדור כזה שיוצא מגופך, אתה מרגיש נחלש-וכל כדור שנכנס אל ליף, הוא נראה מתחזק.

~מוריס~

אל תשכח לומר לפוקימון ללכת לפרופסור
~~
"רציתי שתצטרף אליי, אני מבטיח שיהיה לך כיף" אתה אומר לו ומוציא אוכל פוקימונים מהתיק שלך. ממוסווין מרחרח את האוכל ואוכל אותו בשמחה. לאחר שהוא מסיים הוא אומר "בסדר. אבל רק אם תביס אותי בקרב", אתה שם לב שהוא מסמיק מעט-נראה שהוא קצת ביישן. בינתיים, נראה שלילית נרדמה על סוואבק, היא נראת הרבה יותר רגועה כך, מיסטי נמצאת ליה ומשגיחה על התקדמות הקריסטל.

~מייק~
יאללה בשבילך
~~~
"וואוו, זה...אחרת" אתה אומר, ומופתע לנוכח העובדה שהקול שלך נשמע שונה-הוא בוגר יותר, ואולי קצת עמוק יותק. אתה מנסה לנופף בזנב שלך וכמעט נופל-אתה מופתע שהזנב שלך גדול כל כך לפתע, זה מרגיש לך קצת לא טבעי מפני שעד כה היית רגיל לזנב קטן. אתה פותח את קולר-הפאנל שלך וחש שאתה סופג הרבה יותר אנרגיה כעט, אתה מזיז מעט את אוזנייך, מופתע מההרגשה. "אני חושב שאני מוכן לאיזה אימון מחודש. לונה, את רוצה שנערוך אימון קרב? אני והליוליסק מולך ומול שאדוו" אתה שואל. "בשמחה. אבל תתכונן להפסיד" היא אומרת וצוחקת בחיוך רחב. אתם מוצאים אזור ריק יחסית כדי להילחם בו. ביאנקה ושאר השותפים שלכם מתיישבים בצד, מסתכלים בקרב בסקרנות. לונה מתחילה את הקרב, היא משגרת כדור צל אימתני למראה לעברך, בזמן ששאדו רץ עם זנב ברזל להיליסוסק.

~ג'ימי~

אתה בא לספר ללינה שאתה מרגיש מוזר, ושזו לא הפעם הראשונה שזה קורה, אבל אז אתה מבחין בהתרגשות על הפנים שלה ומחליט שזה לא הזמן המתאים. "לא נורא חמוד" אתה מלטף בשקט את דדנה, כדי שירגיש בטוח. אתה מגביר את האור מהזנב שלך, ונרגע שדדנה רגוע ככה יותר. אתה לא ממש אוהב את ההסבר של רורי לגבי קרב המכון. "אני באתי לאתגר אותך" אומרת לינה לרורי. אתה לוחש ללינה בחשש ומעט בגמגום "את בטוחה בזה לינה? פתאום זה לא נראה לי.. ר-רעיון כל כך טוב" . לינה מצחקקת "אתה חמוד שאתה דואג" היא לוחשת חזרה. היא מתקדמת לזירה שלפתע היא נעצרת. "יש לי רעיון" היא אומרת, לעצמה ככל הנראה. היא רצה לרגע לצד השני של הזירה אל עבר רורי ומדברת איתו כמה רגעים. לאחר מכן היא חוזרת אלייך. "דיברתי עם רורי. השותף היחידי שברחתי איתו הוא ליף, את שאר השותפים שלי נאלצתי להשאיר מאחור" הוא אומרת, ולרגע כאב מבהיק בעיניה. "הוא מסכים שאני ואתה נילחם מולו ומול הפוקימון שלו בסבב אחד-אם ננצח, שנינו נקבל תג!" היא אומרת בהתרגשות, מחכה לתשובתך.

~מייקל~


אתה מתקדם עם ליאו למרכז הפוקימונים ואומר לו "מישהו פה מאוד אוהב אותך", כתגובה לגוננות של טרפינץ. "אתה לא צריך להרגיש מאויים טרפינץ. לעבוד על הארי? גם לא בשביל העולם כולו. יש לי חשבון ארוך עם המנוול הזה" אתה מסביר להם.
"אז אתה מעורב לטיאוס מה? הבנתי שלהיות מעורב אגדי בימינו זה לא עסק בטוח. לא אם יש לך מישהו או שניים שישמרו על הגב שלך" אתה אומר לליאו בתקווה שיבין את הרמז. אתה מספר לו שאפילו הפרופסור ביקש ממך לקחת תחת חסותך מעורב אגדי. ליאו נראה מופתע מאוד מהבקשה, הוא אפילו מסמיק מעט. "א-אני אשמח" הוא ממלמל. אתה מאושר, שלפתע ליאו מוסיף "אבל.. אתה צריך לדעת שיש לי מטרה" הוא לא מספיק לסיים את המשפט כי הגעתם למרכז. האחות ג'וי מחלקת אתכם לשתי קבצות-פוקימונים ומעורבים, אתם נכנסים מהדלת השמאלית והפוקימונים מהימנית. אתם מגיעים למסדרון מלא חדרים. שתי אחיות ג'וי (wtf) ניגשות אליכן, וכל אחת לוקחת אתכם לחדר אחר. אתה נכנס לחדר שבו האחות מעבירה אותךדרך כל מיני בדיקות. "הלהבה על הזנב שלך התחלשה מעט" היא מסבירה, היא מפזרת אבקה סגלגלה על להבת הזנב שלך, ולפתע הלהבה מתחזקת-אתה מרגיש הרבה יותר טוב, לא חשבת שהרגשת לא טוב לפני זה. אתה יוצא ונפגש עם כולם במסדרון, ליאו נראה עצוב מאוד.

"אממ תראי.." אני אומר קצת בהיסוס
"אני.. לא.. לא כל כך..."
אני מנסה להסביר שלא התענייתי מעולם במכונים, וגם לא רציתי כל כך להשתתף בקרבות כאלה, אבל נכנע להבעת פנים שלה
"בסדר.." אני אומר ונאנח, אבל זה לא יהיה מוצלח, כי להזכירך אני סוג חשמל.."
'טוב, אבל אם אני לא אתאמן אני לא אתחזק, ולא אוכל להחזיר את שינה' אני חושב לעצמי בעידוד

~מייקל~

"טוב לדעת" אתה אומר לאחות ג'וי ומודה לה על הטיפול. אתה חובה לעצמך שאתה חייב לבדוק את עצמך לעיתים קרובות יותר. "ליאו, הכל בסדר? איפה טראפינץ וכולם?" אתה שואל שאתה פוגש אותו. ליאו מצביע לשמאלו ואתה רואה את כל השותפים שלך מחכים. "ויולט..." הוא מתחיל לומר-ואתה נזכר שזה השם שהוא אמר גם לפני התעלף. "היא אחותי התאומה, שנינו נחטפנו ביחד והפרידו בינינו... אני לא יודע מה לעשות-רק לחשוב שהיא נמצאת בידיים של הארי...." דמעות זולגות מעיניו.


~מיילס~

אתה מעודד את ראלטס, ונראה שהוא נחוש אפילו יותר לנצח. אתה מנצל את העובדה שליף קרוב אלייך, ותוקף בעל חושי. ליף לא מספיק להתחמק ומועף על הקרקע בחוזקה, ראלטס תוקף בכדור צל שמכניע גם את ליף. זכיתם בקרב!. ליף קם וניגש לאיש בצד המכון שמושיט לו חפץ קטן. הוא ניגש אלייך. "מיילס, זה היה קרב מעולה וזכית בכבוד. כך, זה תג המכון שלך", הוא מושיט לך חפץ קטן. "כל הכבוד מיילס!" מתלהבת ויולט ומחמיאה לך על הניצחון. ריולו לא נראה מופתע שניצחת, העיניים שלו פשוט נוצצות יותר בהערצה שהוא מביט בך. סקיטי וצ'יקוריטה מקפצים מאושר ואפילו ראלטס מקפץ מעט.



~מוריס~

"טוב אלקיד, מה דעתך על קרב קטן?" אתה שואל ואלקיד מהנהן בשמחה. אלקיד רץ אל ממוסווין ובועט ברגליים שלו, מומסווין מאבד שיווי משקל ונופל, אלקיד מנצל זאת ותוקףף באגרוף רעם-מומסווין קם מיד, נראה שאגרוף הרעם לא השפיע עליו כלל! (ממוסווין הוא סוג אדמה. לחשמל יש אפקט של 0* עליו). 'קצת חבל לי לנתק את הקשר של לילית עם סוואבק אבל אין מה לעשות, הוא החוליה החלשה בחבורה שלי' אתה חושב לעצמך, מביט על סוואבק ולילית. אתה חוזר להתרכז בקרב, מומוסווין משחרר אבקה לבנה, די דומה לפתיתי שלג אל עבר אלקיד, שנראה קופא מקור.

~ג'מי~
"אממ תראי..אני...לא..לא כל כך.." אתה אומר קצת בהיסוס. אתה מנסה להסביר ללינה שאף פעם לא התעניינת במכונים, וגם לא רצית להשתתף בקרבות כאלו, אבל נכנע להבעת הפנים הנלהבות שלה. "בסדר.." אתה אומר ונאנח, אבל זה לא יהיה מוצלח, כי להזכירך אני סוג חשמל..." אתה אומר. לינה מחייכת, "חוק מספר שתיים בקרבות: הסוג לא משנה! רק הטקטיקה!. זה יהיה בסדר!" נראה שהיא מנסה לעודד אותך. 'טוב, אבל אם לא אתאמן אני לא אתחזק, ולא אוכל להחזיר את שינה' אתה חושב לעצמך בעידוד. אתם מתמקמים לקרב. רורי נעמד מולך בקצה השני של הזירה בזמן שהפוקימון שלו, שנראה שרורי קורא לו בלו נעמד בקצה השני של הזירה מול לינה. "התחל!" צועק הפוקימון שנראה כמו אבן עם ידיים. רורי מזנק לעברך, הראש הכחול שלו זוהר באור תכלכל. מזווית עיינך אתה רואה שבלו יוצא באותה מתקפה אל לינה.