~מוריס~
"אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לנסות למצוא את המתקפה שתעלים את המחלה של לילית . לדעתי כדאי שנתחיל ללכת בלי עיקובים." אתה אומר למיסטי. היא מהנהנת בהסכמה ואתם ממשיכים ללכת. אתה שם לב שלילית לא התעוררה אפילו פעם אחת מאז שהתחלת להילחם במומסווין, נראה שמיסטי הבחינה באותו הדבר ומבט מודאג עולה על פניה. "אולי ננסה להעיר אותה?" היא שואלת מעט בחשש. אתם ממשיכים להתקדם, ורואים שלט "דרך 36". אתה שם לב למבנים קטנין שמקיפים את הדרך. ככל שאתם מתקדמים, כך הראות נעשה קשה יותר ויותר עקב ערפל סמיך. אתם לא רואים כלום לאחר כמה זמן. המבנים הקטנים שראית זוהרים, מסמלים לכם את הדרך-נראה שהם נועדו לכך שמאמנים ומעורבים לא ילכו לאיבוד. "מה נעשה? אם נמשיך בשביל אנחנו נצא מהדרך בסופו של דבר. כדי לאתר את הפוקימון כנראה נצטרך לסטות מהשביל" אומרת לך מיסטי
'אולי כדאי לנסות להעיר את לילית ' אני חושב , " לילית .? לילית הגיע הזמן לקום ! זה לא זמן לישון עכשיו !" אני מנסה להעיר אןתה
" מיסטי , אולי כדאי שנעיר את דרכנו כדאיי שיהיה לנו דרך יותר טובה לראות את הפוקימונים בשביל ! אבל אני לא ממש יודע איך " אני אומר למיסטי.