נושא: מעורבים! הצילו את המחוז!

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~

"אוקיי ראלטס! עבודה טובה!" אתה מחמיא לראלטס ומורה לו מה לעשות. ראלטס משתמש בצוות כפול, וארבעה ראלטסים מופיעים לפני דודו-יותר מבדרך כלל. הראלטסים מייצרים כדורי צל בתיאום מושלם ושולחים אותם אל עבר דודו שלא בטוח לאן להתחמק. הוא לא חושב מספיק מהר ונפגע. הוא מנסה לתקוף את ראלטס בניקור אך מגלה שראלטס כבר נסוג לאחור וכך הרוויח מספיק זמן כדי להתחמק בקלות מהניקור. נראה שהקרב בין אליסה ובאנט לסיגליף מתקדם יפה (לטובת אליסה). אתה יוצר עלים קסומים ומשלח אותם יחד עם על חושי אל עבר לי, היא לא מספיקה להתחמק וסופגת את מלוא המכה. נראה שהיא מתחילה להתעייף מעט. היא פוערת את הפה שלה ויוצרת כדור בצבע כחול קרחי לפניה, הכדור גדל וגדל, נראה שבכך רגע היא עומדת לשלח אותו לעברך!

'לעזאזל, הקרב הזה מסובך יותר ממה שחשבתי שיהיה' אני חושב לעצמי תוך חריקת שיניים.
אני משגר מתקפת עלים קסומים אל עבר הכדור הקרחי שלי יוצרת לפניה במטרה לעצור אותו לפני שיפגע בי ותוך כדי מתכונן להתחמק ממנו, "ראלטס, תשתמש במתקפת מהירות על לי בשנייה שהיא משגרת את הכדור הכחול לכיווני ככה שהיא לא תהיה מוכנה לפגיעה ממך!" אני מורה לו וממשיך - "לאחר מכן תתקוף שוב את דודו עם כדור צל!".
לאחר מכן אני נותן לאליסה קריאות של עידוד, מרוצה מזה שהיא מתקדמת טוב בקרב שלה.

~מוריס~

לפחות ניסיתי
~~~
אתה מביט במערה, סורק אותה מכל כיוון. אתה רואה בעיקר את פוקימוני העטלף בהם הבחנת קודם, נראה כי הם מאוד נפוצים במכרות האלו. אלקיד מייצר מעט חשמל בלחיים שלו וההבזקים משפרים במעט את שדה הראייה שלך. אתה מצליח להבחין בכמה פוקימונים בין הצללים, נעים בין האבנים או על הקירות.

" אמראה נראה לי שזה הקרב שלך ! תשתמש בקרן קרח על הפוקימון עם הפה בשיער ואז תשתמש במסך אור כדי להגן עליך ! אומר לו ואבדוק אליה בפוקידע.

פורסם במקור על ידי Alice

~ג'מי~
פףףףףף יש סלבי ויש סלבי זוהרת. not the same
כןןן גם אתה? איזה בגרות מעצבנת היו שאלות מתקילות (לעזאזל עם האנסין הזה). איזה פרקים עשית? עשיתי סיפור קצר, רומן, דרמה ואנסין מן הסתם.
~~~~~~~
אתה לא רוצה לגנוב לנער את הקרב שלו ובכך לגרום לו לחוש שאתה מתנשא עליו. "כולו שלך חבר" אתה אומר לנער ותוקף את החיילים בכדור אלקטרו. הנער נאבק בחוזקה במעורב. "פויינטה, להביור" הוא מצליח לסנן, פוקימון הסוס בעל הלהבות תוקף את המעורב בלהביור עוצמתי שמעיף אותו לאחור. הנער מנגב דם מהפנים שלו. "תודה, הצלת אותי" הוא אומר לפוקימון שנראה ששמו הוא פויינטה. פויינטה מהנהן לעברו. המעורב מנסה לשלח אל הנער כדור חשמלי, הנער נראה מתעייף מהקרב אך מצליח להתחמק ברגע האחרון-הוא זריז יחסית לעובדה שהוא לא מעורב. אתה שם לב שהילדה הצעירה עפה בשקט לעברך, מתחמקת בזריזות מהקרבות. "בבקשה, תעזור לאח שלי!. הפוקימונים שלו אולי לצידו, אך הם עדיין תוך כדי לחימה, ואילו שכבר ניצחו מותשים מהקרב שלהם. הוא חזק, אבל הוא יובס על ידי המעורב הזה" היא מתחננת.

יוו כן אני מאוהב באנטיגונה
איך יכולת לא לעשות את השירים??? אני לא עשיתי את הסיפור הקצר
וכן בהחלט אנסין מעצבן
~~~~~~
אני מהנהן לילדה וקופץ לצד הנער בתנוחה דרוכה, מנסה לחסום כל מתקפה שמגיעה ולתקוף בכדורי חשמל כשאני יכול,
״תקשיב, יש לי רעיון. צריך שאחד מאיתנו יסיח את דעתו ושהשני יתקוף, אני ראיתי איך אתה נלחם, אתה מסוגל לנצח אותו, בנוסף גם כל התקפות שלי חלשות עליו.״ אני מסנן לנער
״אני אקפוץ מאחוריו, ואתקוף ואציק לו, ברגע שהוא מתרכז רק בי תסתער עליו, סבבה?״ אני ממשיך ומחכה לאישור הנער

~מיילס~

'לעזאזל, הקרב הזה מסובך יותר ממה שחשבתי שיהיה' אתה חושב לעצמך, חורק שיניים. אתה משלח עלים קסומים אל עבר לי, באמצע הדרך לי משחררת את כדור הקרח שלה, רק שהוא לא כדור. מתוך הכדור נוצרת קרן קרחית גדולה, שהורסמת את העלים הקסומים שלך ופוגעת בך בחוזקה. אתה מועף לאחור, חש קור מתפשט בכל גופך וכאב מוזר בחזה שלך. ראלטס משלח כוכבים אל עבר לי, שלא שמה לב אליו ונפגעת, כמה חתכים נפערים בגופה. "שיט" אתה שומע אותה לוחשת. הוא משלח כדור צל על דודו, הפעם מעלף אותו. נראה שגם אליסה זכתה בקרב שלה בינתיים. לי מביטה לצדדים, מבינה הפוקימונים שלחמו לצידה הובסו.
היא בוחנת את פצעיה לכמה רגעים, לרגע אתה חושב שאולי היא תיכנע אך לפתע היא רצה אלייך, עם הפיגיונות שלה לצידה מוכנית לתקוף.

~מוריס~

"אמראה נראה לי שזה הקרב שלך!" אתה קורא לאמראה. הוא משתמש בקרן קרח על הפוקימון שנפגע מההתקפה, מופתע מהקרב פתאומי, למרות זאת נראה שהוא נפגע רק מעט ממתקפת הקרח (הוא *0.5 לקרח). אתה מוציאאת הפוקדע שלך וסורק את הפוקימון.
"מוויל, פוקימון ההטעייה. על פי האמונה הוא מנצל את המראה התמים שלו כדי למשוך את הטרף שלי ואז נושך אותם עם הפה הגדול שעל ראשו".
מוויל נוהם, גורם למאראה להצמרר מעט.

~ג'מי~
אנטיגונה 3> השאלה על הידיעה הייתה כזאת קלה.
שירה זה החולשה הכי גדולה שלי חחח עשיתי בסיפור קצר על המפתח ואח קטן
~~~~~~~~~~~~~~
אתה מהנהן ליללדה וקופץ לצד הנער, דרוך.
אתה חוסם כמה כדורים חמליים, שלא מזיקים לך כמעט בגלל שאתה גם מסוג חשמל. "תקשיב, יש לי רעיון. צריך שאחד מאיתנו יסיח את דעתו ושהשני יתקוף, אני ראיתי איך אתה נלחם. אתה מסוגל לנצח אותו. בנוסף, גם כל ההתקפות שלי חלשות עליו" אתה מסנן לנער. אתה מציע אתה תקפוץ מאחוריו ותתקוף, וברגע שדעתו תוסח הנער יתקוף. הנער מהנהן, הוא נראה מעט מתוח, אך מוכן לקרב. אתה קופץ מאחוריי המעורב, מתחיל למשוך אותו לאחור ולהפריע לו. הוא מסתובב אלייך, מתכונן לתקוף. אתה רואה את הנער רץ לעבר גבו של המעורב, הוא בועט בו בחוזקה ומיד לאחר מכן נותן לו מכה עוצמתית עם האגרוף שלו.
המעורב נופל קדימה, מופתע מעוצמת המכה. "איך אתה מעז!" הוא אומר בזעם, חובט בנער באגרוף מלא חשמל.
הנער לא משמיע קול אך אתה רואה חבורה לא קנה מתפתחת בזרוע שלו, במקום שבו הוא נפגע. אתה בוחן אותו לרגע-הוא מלא בפציעות מהקרב הזה, אך ניתן לראות גם המון חבורות ישנות על גופו-שטפי דם שלא החלימו לחלוטין, פרקי הידיים שלו אדומות ושרוטות ממתן אגרופים ככל הנראה ושריטות קטנות כמעט בלתי נראות לעין מציפות את גופו. הנער לוקח תנופה, ובועט למעורב בראש, מעיף אותו לחלוטין הצידה. כל הפוקימונים שלו כבר זכו בקרבות שלהם. המעורב קם, מבולבל ומביט סביב. "אני עוד אחזור" הוא אומר בזעם ונעלם יחד עם הפוקימונים המותשים שלו ואנשיו.
הנער ניגש אלייך, נראה מותש אך הוא מחייך אלייך בשמחה. "תודה! כבר חשבתי שהפעם הם יתפסו אותנו!" הוא אומר לך בשמחה, הילדה הקטנה קופצת עליו בשמחה.

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~

'לעזאזל, הקרב הזה מסובך יותר ממה שחשבתי שיהיה' אתה חושב לעצמך, חורק שיניים. אתה משלח עלים קסומים אל עבר לי, באמצע הדרך לי משחררת את כדור הקרח שלה, רק שהוא לא כדור. מתוך הכדור נוצרת קרן קרחית גדולה, שהורסמת את העלים הקסומים שלך ופוגעת בך בחוזקה. אתה מועף לאחור, חש קור מתפשט בכל גופך וכאב מוזר בחזה שלך. ראלטס משלח כוכבים אל עבר לי, שלא שמה לב אליו ונפגעת, כמה חתכים נפערים בגופה. "שיט" אתה שומע אותה לוחשת. הוא משלח כדור צל על דודו, הפעם מעלף אותו. נראה שגם אליסה זכתה בקרב שלה בינתיים. לי מביטה לצדדים, מבינה הפוקימונים שלחמו לצידה הובסו.
היא בוחנת את פצעיה לכמה רגעים, לרגע אתה חושב שאולי היא תיכנע אך לפתע היא רצה אלייך, עם הפיגיונות שלה לצידה מוכנית לתקוף.
.

אני מנצל את העובדה שלי רצה ישר לכיווני ומשגר אליה עלים קסומים, עולה לי בראש מהלך שאוכל להשתמש בו כדי לפגוע בה, 'זה מסוכן...אני חייב להיות מדויק לגמרי' אני חושב לעצמי.
אני מחכה עד לרגע האחרון שלפני שלי מגיעה אלי ותוקף אותה עם מתקפת על - חושי, במטרה שהפגיעה תאט אותה לשניה שתתן לי הזדמנות להתגלגל הצדה והרחק מהמתקפה שלה

~מוריס~

"אמראה נראה לי שזה הקרב שלך!" אתה קורא לאמראה. הוא משתמש בקרן קרח על הפוקימון שנפגע מההתקפה, מופתע מהקרב פתאומי, למרות זאת נראה שהוא נפגע רק מעט ממתקפת הקרח (הוא *0.5 לקרח). אתה מוציאאת הפוקדע שלך וסורק את הפוקימון.
"מוויל, פוקימון ההטעייה. על פי האמונה הוא מנצל את המראה התמים שלו כדי למשוך את הטרף שלי ואז נושך אותם עם הפה הגדול שעל ראשו".
מוויל נוהם, גורם למאראה להצמרר מעט.

" בוא נשתמש בקרן השנייה שלך קרן ארווה ומיד אחרי זה תגן על עצמך בעזרת מסך אור !"

פורסם במקור על ידי Alice

[SIZE=5]
~מייק~

הסבב הראשון זה שני פוקימונים מול שניים
בסבב השני זה אחד על אחד-אתה נגד רורי
אז אתה צריך רק 2 פוקימונים ולא 3
~~~
'יש ארכאוס בשמיים והוא גדול' אתה חושב לעצמך בזמן שאתה מבחין שסקידו וטירטוגה למדו התקפות חדשות. אתה מוריד את סקידו, מגלה שזו משימה יותר קלה לאחר שהתפתחת. "סוף סוף הגענו לעיר אורבורג. עכשיו אנחנו הולכים אל המכון, ושם אניאהיה צריך אתכם בשביל השלבים" אתה אומר, פונה לסקידו, גרוטל וטירטוגה. 'אנחנו הרבה יותר חזקים עכשיו' אתה חושב לעצמך לאחר שאתה מתדרך את הפוקימונים שלך לגבי מה שתעשו. אתה יודע שתוכל להביס את שו אם תרצה וחיוך עולה על פנייך. אתם צועדים אל המכון, ביאנקה ולונה הולכות יד ביד ומדברות ביניהן. אתם עוברים שוב במערה המוארת מעט על ידי הלפידים ומגיעים לזירה. "הגיע הזמן. קצת בידור" אומר רורי בחיוך שהוא רואה אתכם.
טירטוגה וסקידו מתמקמים בזירה, נראים נחושים לקרב. "בלו" רורי אומר, והפוקימון האימתני שמאחוריו צועד ונעמד בזירה. "אוניקס" הוא קורא בשם של פוקימון נוסף. אתה מרגיש שהאדמה תחתייך רועדת מעט, ולאחר כמה שניות נפער חור באדמה עם יד הפוקימון הקרוי בלו-ופוקימון גדול ואימתני יוצא מהאדמה ונעמד על ידו.

אהה עכשיו הבנתיי
~~~~~~~~~~~
'הגיע הזמן להתחיל' אחשוב. "טירטוגה, ריקוד גשם ואז משאבת הידרו על בלו!". 'ככה גם אחזק את משאבת ההידרו שלו וגם אמנע פיצוצים לא רצויים מצד פוקימוני האבן הללו'. "סקידו, פצצת זרע על אוניקס!" "נסה לכוון לתוך פיו" אומר לו את החלק האחרון בלחש כדי לא להיחשף. אצפה במהלך הפתיחה של הקרב ובמה שרורי יעשה.

פורסם במקור על ידי Alice

~מיילס~'לעזאזל, הקרב הזה מסובך יותר ממה שחשבתי שיהיה' אתה חושב לעצמך, חורק שיניים. אתה משלח עלים קסומים אל עבר לי, באמצע הדרך לי משחררת את כדור הקרח שלה, רק שהוא לא כדור. מתוך הכדור נוצרת קרן קרחית גדולה, שהורסמת את העלים הקסומים שלך ופוגעת בך בחוזקה. אתה מועף לאחור, חש קור מתפשט בכל גופך וכאב מוזר בחזה שלך. ראלטס משלח כוכבים אל עבר לי, שלא שמה לב אליו ונפגעת, כמה חתכים נפערים בגופה. "שיט" אתה שומע אותה לוחשת. הוא משלח כדור צל על דודו, הפעם מעלף אותו. נראה שגם אליסה זכתה בקרב שלה בינתיים. לי מביטה לצדדים, מבינה הפוקימונים שלחמו לצידה הובסו. היא בוחנת את פצעיה לכמה רגעים, לרגע אתה חושב שאולי היא תיכנע אך לפתע היא רצה אלייך, עם הפיגיונות שלה לצידה מוכנית לתקוף.~מוריס~"אמראה נראה לי שזה הקרב שלך!" אתה קורא לאמראה. הוא משתמש בקרן קרח על הפוקימון שנפגע מההתקפה, מופתע מהקרב פתאומי, למרות זאת נראה שהוא נפגע רק מעט ממתקפת הקרח (הוא *0.5 לקרח). אתה מוציאאת הפוקדע שלך וסורק את הפוקימון."מוויל, פוקימון ההטעייה. על פי האמונה הוא מנצל את המראה התמים שלו כדי למשוך את הטרף שלי ואז נושך אותם עם הפה הגדול שעל ראשו".מוויל נוהם, גורם למאראה להצמרר מעט.~ג'מי~אנטיגונה 3> השאלה על הידיעה הייתה כזאת קלה.שירה זה החולשה הכי גדולה שלי חחח עשיתי בסיפור קצר על המפתח ואח קטן~~~~~~~~~~~~~~אתה מהנהן ליללדה וקופץ לצד הנער, דרוך. אתה חוסם כמה כדורים חמליים, שלא מזיקים לך כמעט בגלל שאתה גם מסוג חשמל. "תקשיב, יש לי רעיון. צריך שאחד מאיתנו יסיח את דעתו ושהשני יתקוף, אני ראיתי איך אתה נלחם. אתה מסוגל לנצח אותו. בנוסף, גם כל ההתקפות שלי חלשות עליו" אתה מסנן לנער. אתה מציע אתה תקפוץ מאחוריו ותתקוף, וברגע שדעתו תוסח הנער יתקוף. הנער מהנהן, הוא נראה מעט מתוח, אך מוכן לקרב. אתה קופץ מאחוריי המעורב, מתחיל למשוך אותו לאחור ולהפריע לו. הוא מסתובב אלייך, מתכונן לתקוף. אתה רואה את הנער רץ לעבר גבו של המעורב, הוא בועט בו בחוזקה ומיד לאחר מכן נותן לו מכה עוצמתית עם האגרוף שלו. המעורב נופל קדימה, מופתע מעוצמת המכה. "איך אתה מעז!" הוא אומר בזעם, חובט בנער באגרוף מלא חשמל.הנער לא משמיע קול אך אתה רואה חבורה לא קנה מתפתחת בזרוע שלו, במקום שבו הוא נפגע. אתה בוחן אותו לרגע-הוא מלא בפציעות מהקרב הזה, אך ניתן לראות גם המון חבורות ישנות על גופו-שטפי דם שלא החלימו לחלוטין, פרקי הידיים שלו אדומות ושרוטות ממתן אגרופים ככל הנראה ושריטות קטנות כמעט בלתי נראות לעין מציפות את גופו. הנער לוקח תנופה, ובועט למעורב בראש, מעיף אותו לחלוטין הצידה. כל הפוקימונים שלו כבר זכו בקרבות שלהם. המעורב קם, מבולבל ומביט סביב. "אני עוד אחזור" הוא אומר בזעם ונעלם יחד עם הפוקימונים המותשים שלו ואנשיו. הנער ניגש אלייך, נראה מותש אך הוא מחייך אלייך בשמחה. "תודה! כבר חשבתי שהפעם הם יתפסו אותנו!" הוא אומר לך בשמחה, הילדה הקטנה קופצת עליו בשמחה.

בסי 3>~~~אני מחייך בחזרה״נעים להכיר״ אני אומר ומושיט יד ללחיצה ״אני ג׳ימי״ אני מציג את הפוקימונים שלי ואז קורא לאלקטרו החוצה

~מיילס~

אתה מנצל את העובדה שלי רצה לכיוונך, ומשגר עלים קסומים. לי חותכת כמה מהם עם הפיגיונות שלה אך רובם פוגעים בה ופוערים חתכים נוספים בגופה. עולה לך רעיון לראש, אבל אתה יודע שהוא מסוכן. אתה מחכה, לא זז עד שלי כמעט מגיעה אלייך, היא מרימה את הפיגיונות שלה ולפתע אתה משתמש במתקפת על חושי ומתגלגל הצידה כדי להתחמק ממנה. אתה חש דקירה ביד שלך-נראה שלא התחמקת לגמרי. כתם אדום מתפשט על השרוול שלך והכאב כמעט בלתי נסבל. לי מביטה בך בכעס, מותשת לחלוטין. היא לוחשת משהו לאנשים שלה והם נסוגים, נעלמים. רגע לפני שהם נעלמים לי מביטה בך במבט של *זה לא נגמר*.
"מיילס, היד שלך!" נבהלת אליס שהיא רואה את הכתם האדום, היא פותחת את התיק שלך וחובשת את הפציעה.

~מוריס~

אתה מורה לאאורוס להשתמש בקרן אורורה, מאוויל סופג את ההתקפה, אך נראה שאין לה השפעה רבה. אאורוס נראה די מתוסכל. העיניים שלו זוהרות באור כחלחל ואבנים גדולות מופיעות באוויר ומתחילות ליפול על מוואיל!. (מזלט, אאורוס למד מפולת אבניםrock slide ). נראה שההתקפה הזו משפיעה לא מעט על מאוויל, שלפתע, מתחיל לבכות!

~מייק~

'הגיע הזמן להתחיל' אתה חושב ומתחיל לחלק הוראות. טירטוגה פותח בריקוד גשם-הוא זז מעט במקום ולרגע נראה שהוא סתם מבולבל, שלפתע ענני גשם מתחילים להתכנס בתקרת המערה וגשם יורד, הופך את הסביב לבוצית מעט. הוא פוער פיו, משגר משאבת הידרו עוצמתית אל בלו שתנועתו מועטת עקב הסביב המעט בוצית ולא מספיק להתחמק, הוא נופל לקרקע, אך קם במהירות. סקידו משגר פצצת זרע על אוניקס "אוניקס, חפירה, מהר!" צועק לו רורי. אוניקס מתחפר בקלות באדמה, מתחמק לחלוטין מההתקפה של סקידו. "בלו, נגיחת זן" מורה רורי. ראשו של בלו זוהר בכחול והוא רץ במהירות אל עבר טירטוגה.

~ג'מי~
אתה מחייך חזרה אל הנער ואתם לוחצים ידיים. "נעים להכיר,אני ג'ימי" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "אני ג'ייקוב, וזאת אחותי לוסי" הוא אומר, מציג את עצמו ואת אחותו. אתה מסמן לאלקטרו לצאת החוצה, והוא הולך לעברכם מעט בחשש. ג'ייקוב מתחיל להתלהב "זה מעורב זאפדוס? וואוו! אף פעם לא פגשתי מעורב אגדי חוץ מלוסי", לפתע פניו נופלות. "אני ממש מצטער שעירבנו אותך בזה! זאת הייתה הטעות שלי, חשבתי שכבר כל החיילים האילו עזבו את האזור אבל נראה שטעיתי" הוא אומר, הוא נראה מאוכזב מעצמו וחש מאוד לא בנוח בכך שלא יכל להביס את המעורב לבדו.

~מייקל~
גמרתי לחורף הזה לבינתיים. הן יחזרו (לצערי בקרוב)
~~~~~~~~~~~~
"זרו... תמיד נחמד לדעת איך קוראים לאפס (אני היחידה שקלטה את היופי בזה שקראת לzero אפס?) שאני הולך להשמיד!" אתה אומר בכעס ומזנק עליו, גורם לו ליפול לקרקע. "עכשיו מה שלא יהיה הצמיד הזה, תבטל אותו!" אתה צועק עליו וזרו מחייך בזדוניות. "לא יכול, גם אם הייתי רוצה" ומעיף אותך ממנו בדחיפה עוצמתית במיוחד. אתה פונה לפלייר "ולמה בכלל חזרת?! אמרתי לך שאסתדר!" אתה כועס עליה. "סליחה באמת שדאגתי לך!" היא עונה בכעס ונראת לרגע משתהה לנוכח מה שאמרה הרגע. היא מתאפסת וממשיכה "חוץ מזה, אם החוט הזה היה נוגע, בהחלט לא היית בסדר." היא צועקת בכעס, אך נושמת עמוק כדי להרגיע את עצמה. זרו מנצל את הסחת הדעת של השיחה שלכם ופוגע בך בכדור צל. כאב חד מתפשט ביד שלך.

המחשב שלי התקלקל אז כנראה שאני אגיב מהטלפון בזמן הקרוב, בלי שגיאות כתיב אני מקווה
*אני מריח פה משהו רומנטי? LOL
-----------------------------------------
"אהה!!" אצעק כשהכאב יתפשט בכל גופי. "חתיכת.." אומר ואעצור את עצמי תוך כדי שאנסה לתמרן בין התקיפות שלי ופלייר. "את..את דאגת לי?" אומר ואסמיק מעט. "נדבר על זה אחרי שנטפל בו. עכשיו תגידי לי מה הדבר הזה שעל היד שלך?"

פורסם במקור על ידי Alice

~ג'מי~
אתה מחייך חזרה אל הנער ואתם לוחצים ידיים. "נעים להכיר,אני ג'ימי" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "אני ג'ייקוב, וזאת אחותי לוסי" הוא אומר, מציג את עצמו ואת אחותו. אתה מסמן לאלקטרו לצאת החוצה, והוא הולך לעברכם מעט בחשש. ג'ייקוב מתחיל להתלהב "זה מעורב זאפדוס? וואוו! אף פעם לא פגשתי מעורב אגדי חוץ מלוסי", לפתע פניו נופלות. "אני ממש מצטער שעירבנו אותך בזה! זאת הייתה הטעות שלי, חשבתי שכבר כל החיילים האילו עזבו את האזור אבל נראה שטעיתי" הוא אומר, הוא נראה מאוכזב מעצמו וחש מאוד לא בנוח בכך שלא יכל להביס את המעורב לבדו.

"הכ-כל בסדר" אני אומר קצת במבוכה
'אני מעורב והנער הזה הצליח בקרב הזה יותר טוב ממני.. לא הייתי מסוגל לנצח את המעורב זברת חשמל הזה לבד בחיים.. אני.. אני חייב להתאמן ולהתחזק.. כמעט ולא הקדשתי לכך מחשבה.. פשוט הנחתי שאני אסתדר.. אבל בשביל להציל את שינה אני חייב להיות מסוגל להתמודד עם כל מה שבא מולי..'
אני מתנער ושואל את ג'ייקוב ולוסי בסקרנות
"בני כמה אתם?"

~מוריס~

אתה מורה לאאורוס להשתמש בקרן אורורה, מאוויל סופג את ההתקפה, אך נראה שאין לה השפעה רבה. אאורוס נראה די מתוסכל. העיניים שלו זוהרות באור כחלחל ואבנים גדולות מופיעות באוויר ומתחילות ליפול על מוואיל!. (מזלט, אאורוס למד מפולת אבניםrock slide ). נראה שההתקפה הזו משפיעה לא מעט על מאוויל, שלפתע, מתחיל לבכות!

" מצטער מוואיל רציתי קצת להתאמן , אני יודע שזה אכזרי ." אני פונה אליו
" מיסטי אם בא לך את יכולה לצרף אותו אליך אצילי אין יותר מקום בשישיה

~מייקל~
פףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף לא, האף שלך לא עובד טוב (אולי)
~~~~~~~~~~~
"אהה!!" אתה צועק, מרגיש בכאב מתפשט בגופך. "חתיכת.." אתה מתחיל לומר, אבל עוצר את עצמך, מנסה לתמרן בין התקיפות של פלייר לשלך. "את..את דאגת לי?" אתה אומר, מעט מסמיק. "נדבר על זה אחרי שנטפל בו. עכשיו תגידי לי מה הדבר הזה שעל היד שלך?" אתה שואל אותה. "זה לא משנה, תתרכז בקרב" היא אומרת, עדיין מעט בעצבנות.
אתה מרוכז בפלייר, לא שם לב לסביבה שלך שלפתע משהו דוחף אותך לאחור בעוצמה-זרו התקיל אותך!

~ג'מי~

"הכ-כל בסדר" אתה אומר, קצת במבוכה. אתה מביט בנער וחושב על כך שהנער הצליח יותר בקרב ממך, אתה חושב שלא היית יכול לנצח את המעורב הזה לבדך, הקרב הזה גורם לך להבין שאתה חייב להתחזק-למען שינה. אתה מתנער מהמחשבות שלך, פונה אל ג'ייקוב ולוסי "בני כמה אתם?" אתה שואל. "אני בן ארבע עשרה ולוסי בת תשע" עונה לך ג'ייקוב. מזווית עיינך אתה רואה את אלקטרו ולוסי מביטים זה בזו בסקרנות, נראה שזו הפעם הראשונה שהם רואים מעורבים אגדיים חוץ מעצמם. "בכל מקרה, הצוות של הארי רודף אחרינו כבר כמה שנים טובות. למדנו לעבור בין ערים בסתר, עברו כבר חודשיים מאז הקרב האחרון שלנו. אנחנו צריכים ללכת עכשיו" הוא אומר, נראה שהוא ממהר לאנשהו. "ג'ייקוב" אומרת לוסי, מביטה בו במבט מטוח, אתה חושב שאתה רואה כמה דמעות עומדות בעיניה. "לא, אנחנו לא יכולים לערב בזה עוד מישהו" הוא אומר בשקט, מביט בה בחומרה.

~מוריס~

"מצטער מאוויל, רציתי קצת להתאמן, אני יודע שזה אכזרי" אתה אומר למאוויל לאחר שהוא מתאושש מעט. אתה מציע למיסטי לקחת את מוואיל בתור שותף. למשמע ההצעה שלך חיוכה מתרחב "א..אני אשמח!" היא אומרת בהתרגשות. אספיאון ניגש בשמחה למאוויל, אפילו פיצ'ו יוצא מהכובע של מיסטי וניגש אליו. אתה מבחין שפיצ'ו די גדל בזמן האחרון.
"תודה מוריס!" אומרת מיסטי בחיוך, ונתנת לך חיבור קצר.

~מיילס~

אתה חורק שיניים בעקבות הכאב. "שתדעי שעשית עבודה טובה, וגם אתם הייתם אדירים חבר'ה" אתה מחמיא לאליסה, לבנטיי ולראלטס וצ'יקוריטה על הקרבות שלהם. "תזדרזי עם החבישה" אתה מזרז את אליסה. היא מהנהנת, וממהרת יותר בעטיפת היד שלך בתחבושת."חייבים להמשיך, עדיין צריך לעצור את התכנית שלהם ובמהירות" אתה אומר, ומתחיל לקום ולהתקדם.
אליסה הולכת לצדך, נראת מעט מוטרדת מהפציעה שלך, וגם השותפים שלך מביטים בך בדאגה אך לא אומרים דבר. אתם מגיעים לשולי השדה, מסתתרים מאחורי שיח כדי שתוכלו להשקיף על השדה. לכמה רגעים, אתם לא רואי םדבר שלפתע אתה מתחיל לשמוע קולות ממרחק. "....כן.....כוח.....נדיר...." אתה מבחין בכמה דמויות מתקרבות-שלושה אנשים לבושים שחור, מוליכים לפניהם שני ילדים-אחת, שאתה מזהה מיד כויולט ועוד מעורב צעיר, לא יותר מבן שש שמעולם לא ראית. לצידם הולך פוקימון אחד. ויולט נראת מבועתת, ומביטה בלחץ על הילד שלצידה, הילד הצעיר יותר לא מפסיק לבכות.

ספוילר

~מוריס~

"מצטער מאוויל, רציתי קצת להתאמן, אני יודע שזה אכזרי" אתה אומר למאוויל לאחר שהוא מתאושש מעט. אתה מציע למיסטי לקחת את מוואיל בתור שותף. למשמע ההצעה שלך חיוכה מתרחב "א..אני אשמח!" היא אומרת בהתרגשות. אספיאון ניגש בשמחה למאוויל, אפילו פיצ'ו יוצא מהכובע של מיסטי וניגש אליו. אתה מבחין שפיצ'ו די גדל בזמן האחרון.
"תודה מוריס!" אומרת מיסטי בחיוך, ונתנת לך חיבור קצר.

"בכיף." אני מחייך . " מה דעתך שנלך לקרב המכון ? אני שואל ופונה לשם.