
פורסם במקור על ידי
Alice
[SIZE=4]
~דור~
אתה מקלל בשקט. 'זה לא טוב' אתה חושב לעצמך. אתה מורה לנוקטאול להשתמש בחיתוך אוויר ולהליוליסק במכת ברק. המעורבת מתחמקת משניהם די בקלות. אתה מנצל את הסחת הדעת כדי לרוץ ללונה. תוך כדי אתה מוציא מתיקך את מרפא הכוויות שקנית ממזמן ומרסס אותה בו. 'בבקשה שזה יעבוד...' אתה חושב לעצמך מעט בפאניקה. (כמעט נחלטתי שהמרפא יהיה פג תוקף אבל החלטתי לא להיות רעה *הפעם*). ההילה הכחולה שהקיפה את לונה נעלמת לאט לאט, והיא נראת הרבה יותר טוב. אתה פונה למעורבת הדארקראי. "זה מספיק! אין לך כבר מה לעשות כאן הרי! למה את משארת ונלחמת בנו?" אתה אומר בכעס, ונזכר בילדה הכלואה מאחורייך. "זה בשבילה? הכל בשבילה?!" אתה שואל בזעם. אתה מנסה ללחוש לילדה אך נזכר לפתע שרגעים לפני כן המעורבת הרדימה אותה. לונה שומעת מה אתה לוחש ומסמנת לך שהיא תדאג לכך. אתה טוען חשמל ומשתמש במכת הברק הכי עוצמתית שאתה מצליח לייצר אל עבר הילדה שבכלוב, ההתקפה כל כך חזקה שהיא אפילו עוברת דרך סורגי האנרגיה של הכלוב ומעלימה אותן. רגע לפני שההתקפה פוגעה אתה מבחין במשהו ורדרד מופיע לפני הילדה, אתה לא ממש מצליח להבין מה זה אבל שם לב שהעיניים של לונה זוהרות באור כחלחל ומבין שזו כנראה היא. "עכשיו אין לך כבר מה לעושות כאן. לכי!" אתה צועק, יורק רעל. אתה נושם עמוק, מבין שהזעם השתלט עלייך. אתה מנסה לאגור אותו בפנים, יודע שאסור לך להראות חולשה. המעורבת מסתכלת עלייך באותו מבט, לכמה רגעים היא לא זזה, אך כרגיל אין רגש על פניה. היא עומדת להגיב שחייל במדי הצבא של הארי נכנס לחדר, הוא נראה מפוחד מהצורך לדבר עם המעורבת. "נייטמר, הארי מבקש שתחזרי מיד לבסיס" הוא ממלמל. היא מהנהנת ומסתובבת אלייך. "תפסיק להפריע לנו. אם אני אתקל בך שוב.. אתה לא תשרוד" היא אומרת בקול חסר רגשות. אתה לא בטוח אם זה איום או אזהרה. היא נעלמת יחד עם החייל. לונה רצה במהירות לילדה הקטנה, שנראת בריאה ושלמה. "הקמתי מולה מגן. המעורבת הזאת... נייטמר השתמשה עליה במתקפה שגרמה לה לסיוט." היא אומרת, בוחנת את הילדה המתפתלת. לונה שמה יד על ראשה של הילדה, העיניים שלה זוהרות וענן שחור מופיע בידה. לונה אוכלת אותו, והנשימה של הילדה הקטנה נרגעת. "אכילת חלומות. אני יכולה לאכול חלומות בקרב, השתמשתי בזה עכשיו כדי לקחת ממנה את הסיוט שלה" היא מסבירה. "אבל יותר חשוב-אתה בסדר?" היא שואלת בדאגה.