נושא: בעקבות האלים

קארון-
אתה מחטט בתיק הישן והמאובק שלך בעקבות משהו מנצנץ, ואז במעמקי התיק אתה מבחין במדליון קטן ומוזהב 'איך זה הגיע לכאן?' אתה חושב לעצמך שאתה מרים את המדליון המחובר לשרשרת הזהב ומסתכל על זה כמה שניות "זה של אחותי" אתה אומר לתמי והיא מסתכלת עליך במבט שואל, אבל לפני שהיא מספיקה לומר מילה מרקרוו כבר חוטף לך את זה מהיד. קורפיש מגיב במהירות ושולח עשרות בועות מידיו הזוהרות באפלה באור כחול נעים ומתפוצצות אחת אחרי השנייה על הפוקימון, אשר עדיין מחזיק את המדליון ברגלו.
אתה מסתכל לעבר תמי ורואה שהיא חושבת על משהו "אתה רוצה להשתמש בטייני? הוא יודע מתקפות קרח שיכולות לעזור לך" מציעה לך בחיוך
בינתיים מורקרו בוחן בעניין רב בשרשרת הזהובה ונראה כאילו הוא מנסה לפתוח את המדליון.




אדם-
אתה מחמיץ פנים, וחש מעט מבוכה שככה גלורי הביכה אותך, ואז הולך במהירות למרכז. עד שאתה מגיע לשם כבר החשכה יורדת ומנורות הלילה נדלקות. האחות ג'וי מרפאת לך את הפוקימונים בחיוך.
"אתה בטוח שאתה רוצה לצאת בשעה הזו? כבר מאוחר והחדרים אצלנו מתחילים להתמלא" אומרת לך בזמן שאתה מסתובב ונעמד לי הדלת.




אלון-
"ובכן, כן! למעשה לוטד הוא יותר פוקימון מים מעשב, שהוא הסוג המשני שלו!" אומר לך בקול מעט מתנשא מעט שווייצרי.
"הבזק!" אתה קורא לעבר סקיפלום והיא עפה גבוה לאוויר, עינייה מתחילות לזהור באור בהיר במיוחד, גורמת לך אפילו לכסות את עינייך מהברק הנוראי המאיר את כל היער האפל.
ואז בשניות היא נוסקת לעבר לוטד, כששובל אור לבן ובהיר נוצר לפני ובתנועה חדה היא משספת אותו לאורך, מעיפה אותו לאחור.
"יש!" אתה פולט בקול, אבל לפתע לוטד פותח את פיו ויורה אקדח מים ענקי על האדמה, והוא מרים את עצמו על סקיפלום ואז נופל עליה, מרסק אותה על האדמה.
"וואו!" פולט בראד ואז מסמיק קלות שאתה מסתכל עליו זועף.




בלו-
קצת בעייתי ללמד מתקפה לא מהסוג שלו..
ויש לך גם את הכדור צל את יודעת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סקיטי נעמד במקום, סוגר את פיו בריכוז ונראה שהוא מתקשה לנשום מהריכוז, אבל שום ניצוצות חשמליים, או משהו דומה קורה לו, והוא נפגע ישירות ממתקפה מהירה של אמבריאון המשאירה אחריו שובל של אור שחור ונוצץ. סקיטי נראה שמעצבן אותו מהלך הקרב הזה שלא לטובתו, והוא מדלג במהירות לעבר אבמריאון ואז עם זנבו הקטן סותר בחוזקה לאומבריאון כארבע פעמים, ואז דוחף אותו לסיום, משאיר עליו פתיתי שלג מהממים.
"איזו סתירה כפולה מיוחדת במינה של סקיטי!" קורא הכרוז בהתלהבות
אומבריאון 50%
סקיטי 50%




לוקאס-
יאנוס אותך ביער :ס
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתם מסכימים על התוכנית ושניכם מתחילים ללכת ביחד וסורקים את היער ואחרי שעה של חיפושים, אתה מוצא את עצמך בקרבת האגם ביער "זה קרוב" אתה אומר למורגן כשאתה נזכר כשהיית פה.
"היי תראה איזה פוקימונים יש באגם!" קורא מורגן במין התלהבות תינוקית. אתה הולך בחוסר רצון ורואה כמה פוקימונים שוחים באגם. אתה מבחין בארבעה סוגים בעיקר , , , .
ואז כשאתה מתקרב אתה מבחין בפוקימון נוסף שוחה בקרבת הגדה

[quote=

[color=#800080]בלו-
קצת בעייתי ללמד מתקפה לא מהסוג שלו..
ויש לך גם את הכדור צל את יודעת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סקיטי נעמד במקום, סוגר את פיו בריכוז ונראה שהוא מתקשה לנשום מהריכוז, אבל שום ניצוצות חשמליים, או משהו דומה קורה לו, והוא נפגע ישירות ממתקפה מהירה של אמבריאון המשאירה אחריו שובל של אור שחור ונוצץ. סקיטי נראה שמעצבן אותו מהלך הקרב הזה שלא לטובתו, והוא מדלג במהירות לעבר אבמריאון ואז עם זנבו הקטן סותר בחוזקה לאומבריאון כארבע פעמים, ואז דוחף אותו לסיום, משאיר עליו פתיתי שלג מהממים.
"איזו סתירה כפולה מיוחדת במינה של סקיטי!" קורא הכרוז בהתלהבות
אומבריאון 50%
סקיטי 50%[/color]

"סקיטי, כל הכבוד! תשתמש בסטירה כפולה שוב ואז ישר בכדור צל כדי שהמכה תהיה מטווח כמה שיותר קרוב. תנסה אחרי זה להתקיל אותו ישר!" אצעק לסקיטי בהתלהבות, בתקווה מחודשת מהתיקו

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

אלון-
"ובכן, כן! למעשה לוטד הוא יותר פוקימון מים מעשב, שהוא הסוג המשני שלו!" אומר לך בקול מעט מתנשא מעט שווייצרי.
"הבזק!" אתה קורא לעבר סקיפלום והיא עפה גבוה לאוויר, עינייה מתחילות לזהור באור בהיר במיוחד, גורמת לך אפילו לכסות את עינייך מהברק הנוראי המאיר את כל היער האפל.
ואז בשניות היא נוסקת לעבר לוטד, כששובל אור לבן ובהיר נוצר לפני ובתנועה חדה היא משספת אותו לאורך, מעיפה אותו לאחור.
"יש!" אתה פולט בקול, אבל לפתע לוטד פותח את פיו ויורה אקדח מים ענקי על האדמה, והוא מרים את עצמו על סקיפלום ואז נופל עליה, מרסק אותה על האדמה.
"וואו!" פולט בראד ואז מסמיק קלות שאתה מסתכל עליו זועף.

"סקיפלום, השתמשי בסינתזה!" אורה לה, "אל תדאג בראד. We got this" אומר לו.
"עכשיו, אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר.. תשתמשי בשאיבת מגה כשהוא עלייך! ואז אס אווירי נוסף!" אורה לה במרץ.

לוקאס-
יאנוס אותך ביער :ס
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתם מסכימים על התוכנית ושניכם מתחילים ללכת ביחד וסורקים את היער ואחרי שעה של חיפושים, אתה מוצא את עצמך בקרבת האגם ביער "זה קרוב" אתה אומר למורגן כשאתה נזכר כשהיית פה.
"היי תראה איזה פוקימונים יש באגם!" קורא מורגן במין התלהבות תינוקית. אתה הולך בחוסר רצון ורואה כמה פוקימונים שוחים באגם. אתה מבחין בארבעה סוגים בעיקר , , , .
ואז כשאתה מתקרב אתה מבחין בפוקימון נוסף שוחה בקרבת הגדה

so many
must catch
~~~~~~
"אכפת לך אם אני אנסה ללכוד איזה אחד?" אשאל אותו ואתקרב לוופר ואחשוב מי כדאי שילחם 'נראלי נבחן קצת את סייטר' אחשוב ואוציא את סייטר מהפוקדור שלו "סייטר תשתמש במתקפה שהשתמשת נגדי עם הסיבוב שלך, ובאותו זמן תשתמש ברוח כסופה כדי לחזק את זה וליצור טורנדו כסוף על וופר"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

לוקאס-
לא..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אהממ אני לא חושבת שאחד מהם יעזור לך כל כך" אומרת "ספירו אולי.. אבל גם זה רק בגלל יתרון של סוג.. אבל גם עם זה אני לא חושבת שיהיה לך קל עם אלכסיס.. היא עשתה לי את המוות בקרב מולה" אומרת לך ברצינות. "אני חושבת שכדאי לך להתחיל להתאמן איתם כמה שיותר כל אתה ביער פה! המקום הזה ענק ויש פה עשרות פוקימונים שתוכל להתאמן עליהם" מוסיפה.




קארון-
גורטל מחייך לעבר בזמן שאתה זורק פוקדור לעבר יאנמה המעולפת ותוך שנייה היא נבלעת לתוך הכדור באור לבן ובוהק. הכדור נופל על האדמה ומתחיל לזוז מצד לצד כמה שניות עד שנעצר.
יאנמה נלכדה.




אלון-
"אלו שקרים גסים!" נובחת ג'רי אלייך "שמועות של אנשים שלא הסכמנו לקבל לשורותינו!" ממשיכה ונראה שבאמת ובתמים היא מאמינה בלב שלם בכת הזאת "שליחת האור הגדולה לא תרים אפילו אצבע כנגד אדם או פוקימון! ואני לא אתן לך לחלל את שמה הטהור ככה!" צורחת כאחוזת דיבוק ומשחררת פוקודור מידה ומשם יוצא פוקימון קטן ואפור ופנינה ורודה על ראשו בזמן שהוא מקפץ במהירות "תתחרט על הבליך ועל שקריך ועל הזוהמה שיצאה מפיך וקבל את האור!" צועקת עליך ודוחקת אותך לפינה "הגבירה אולי טהורה. אבל לי יש עוד דרך ארוכה עד לשם!"




ג'ון-
אוקי..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;;
אתה מחזיר את בידריל וממשיך ללכת בדרכך. אחרי חצי שעת הליכה במעמקי היער האפל כשארון לצידך אתה שומע רעש מבין השיחים. אתה מסתכל ומשם קופץ עליך פוקימון אדום המזכיר לך חיפושית ויש לו ארבע ידיים .






בלו-
כן!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סקיטי מרים את ידיו ומכה באוויר וגל של אנרגיה לבנה נשלחת במהירות לעבר אמבריאון והודפת אותו לאחור ומונעת ממנו לזוז למתקפת הדחיפה של סקיטי, והוא מועף לאחור.
אמביראון קופץ על רגליו ופותח את פיו ועשרות טבעות שחורות מקופות באנרגיה סגולה נשלחות מפיו לעבר סקיטי, אבל שניות לפני שהן פוגעות בו הוא מתחיל לזהור באור לבן ובוהק, גורם לטבעות לשנות את צבען לורוד בהיר וגורם לקהל להתפעל ולקרוא בהתלהבות לשילוב המתקפות הייחודי ואז כשכולן מתפוצצות על סקיטי ופוגעות בו קשה 'אני חייבת לעשות משהו!' את חושבת לעצמך וחושקת בשינייך
אומבריאון 80%
סקיטי 65%

'איזה פוקימון חמוד!' אני חושב לעצמי 'אבל ארון צריכה אימון וזה זמן מצוין!' אני ממשיך במחשבותיי.
" ארון זה הזמן לקרב!" אני אומר לארון בהתלהבות "תשתמשי בתופר מתכת על הפוקימון הזה!" אני פוקד עליה ושולף את הפוקידע כדי לסרוק אותו
-----
סליחה שנעלמתי למלא זמן חחח שבוע שטח ארוך

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[FONT=verdana]קארון-
אתה מחטט בתיק הישן והמאובק שלך בעקבות משהו מנצנץ, ואז במעמקי התיק אתה מבחין במדליון קטן ומוזהב 'איך זה הגיע לכאן?' אתה חושב לעצמך שאתה מרים את המדליון המחובר לשרשרת הזהב ומסתכל על זה כמה שניות "זה של אחותי" אתה אומר לתמי והיא מסתכלת עליך במבט שואל, אבל לפני שהיא מספיקה לומר מילה מרקרוו כבר חוטף לך את זה מהיד. קורפיש מגיב במהירות ושולח עשרות בועות מידיו הזוהרות באפלה באור כחול נעים ומתפוצצות אחת אחרי השנייה על הפוקימון, אשר עדיין מחזיק את המדליון ברגלו.
אתה מסתכל לעבר תמי ורואה שהיא חושבת על משהו "אתה רוצה להשתמש בטייני? הוא יודע מתקפות קרח שיכולות לעזור לך" מציעה לך בחיוך
בינתיים מורקרו בוחן בעניין רב בשרשרת הזהובה ונראה כאילו הוא מנסה לפתוח את המדליון.

התפתחות בעלילה הנה אני בא
~~~~~~~~~~~~~~~
'המארקרוו הזה! אם רק היית מרוכז יותר!' אחשוב לעצמי בזעם. 'טוב, זהו. זה לא הזמן לבכות על מה שקרה. עכשיו אני צריך לתקן את זה כמה שיותר מהר'. "כן, אני ממש אשמח להשתמש בטייני אומר לעבר תמי". כשהיא תיתן לי אותו/ה, אומר לו/ה "טייני, מתקפת הקרח הכי חזקה שלך על המארקרוו הזה! בלי לפגוע בתליון!" אומר לה. אקרא לקורפיש שיעמוד לידי.

בלו-
מאושרת על השינוי הלא צפוי במהלך הקרב, מורה לסקיטי מה לעשות והוא מהנהן בראשו והוא מסתער לעבר אומבריאון כשזנבו מטלטל מאחור. סקיטי מניד את זנבו ומצליח לסתור בפרצופו של הפוקימון השחור והחלקלק כשלוש פעמים, אבל אז הלא צפוי קורה.
אומבריאון פותח את פיו ויורה בעצמו כדור צל לעבר כדור הצל של סקיטי, ועשן מתפזר בזירה כששני הכדורים מתפוצצים בקול מחריש אוזניים.
העשן מתפזר, ואת רואה שאומביראון נעלם וסקיטי עומד מבולבל באמצע הבמה.
את וקהל מסתכלים בתמיהה לראות לאן נעלם כשרעש של חצץ ואבנים נשמע ורעידות קטנות באדמה חלות, ומטלטלות את כולכם ואז משום מקום בור נוצר מתחת לסקיטי ובדחיפה אדירה, אומבריאון מעיף אותו לאוויר.
"וואו שילוב מיוחד של מתקפת החפירה והיכולות העל חושיות של אומבריאון ליצור רעידות אדמה בזירה!" צוהל השופט.
סקיטי בעודו באוויר מסתובב במהירות ולוקח יוזמה ומשלב את התנופה של האוויר יחד עם מתקפת דחיפה ומתרסק על אומבריאון, שעדיין בבור.
בכך שניהם נעלמים מתחת לזירה, ואינך יכולה לראות מה קורה. את מסתכלת על היריבה שלך והיא פשוט עומדת באותה פוזה, לא זזה ואפילו לא נראה שהיא שמה לב למה שקורה סביבה. עינייה נעוצות אך ורק בך.




אדם-
האחות ג'וי מביאה לך מפתחות לחדר ואתה פורש במידית לשם, ננעל מאחורי הדלת ואחרי זמן מה, אתה נרדם במהירות.
אתה קם לקולות צרחה חזקה ורמה מלמטה. אתה מתלבש במהירות ורץ במהירות למטה. שם אתה נתקל בעוד עשרות מאמנים מבולבלים שקמו בדיוק כמוך, אתה דוחף את כולם ומתקדם לעבר החדר המרכזי של המרכז, שם אתה רואה את האחות ג'וי מחזיקה את ידה המדממת,שיערה פזור ולא מסורק, לובשת כותנת ורודה שעליה כתמי דם.
"מישהו תקף אותי! הוא ברח החוצה! שמישהו יעצור אותו!! הוא גנב את הפוכדורים שלי!!" היא צורחת באימה ונראה שהיא לא לגמרי מחזיקה את עצמה, משהו בה נראה מעט מטורף,מלחיץ ופראי.
"הזריקו לה משהו" אתה שומע ממישהו מאחור, ומסובב את מבטך ורואה שסמוך אליה זרוק מזרק נוצץ. מאמנת צעירה עם שיער שחור וקצר ניגשת אליה והיא מרימה אותה "מישהו מוכן ללכת לבדוק מה יש בחוץ?" היא שואלת את המאמנים, לא נראה שמישהו כל כך שש לצאת החוצה לראות מה תקף את האחות ג'וי "זה פשוט מעשה שפל לעשות דבר כזה" אתה שומע מילמולים מאחוריך "בטוח אלה הצללים, או אולי הנהורים?" הקולות מציפים אותך והמוח שלך צורח לך להתעלם מזה ולחזור לחדר, המחשבות מציפות את ראשך ומראה הדם מציף אותך וגורמת לך בחילה.
"אני אלך!" אומרת לפתע נערה, צעירה ממך בהרבה, לבושה שמלה ירוקה ואוורירית . כולם מסתכלים עליה מופתעים בזמן שהיא רצה במהירות לעבר הדלת של המרכז, נעלמת מאחוריה.




אלון-
אחרי הפעלול של לוטד, סקיפלום זוהרת באור ירוק ובהיר, מפיצה אור לכל עבר ונראה שהיא שואבת אותו בחזרה, ומצבה משתפר בהרבה, היא בוהקת באור זהה וכמה קרני אור ירוקות בוהקות נשלחות ממנה, עוטפות וקושרות את לוטד שצועק מכאב ומתגלגל ממנה, נופל הפוך על העלה שעל ראשו וככה נתקע. "אס אווירי!" אתה קורא בהתלהבות וסקיפלום צוברת מהירות במעופה, וכשהיא עטופה לגמרי באור לבן ובהיר היא משספת את לוטד ומעיפה אותו על גזע עץ, שם הוא מאבד את הכרתו.



לוקאס-
זה רק בגלל שאתה לא אוהב אותי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"תבלה אני גם רוצה לראות מה אפשר למצוא כאן" אומר לך במהירות מורגן ואז הולך לצד אחר, מנסה לחפש משהו מיוחד, משאיר אותך בצד אחר, עדיין בתווך ראייה. אתה שולח את סייטר, ונראה שהוא עדיין מעט מותש מהקרב שעבר, אבל הוא מהנהן בראשו בכבדות וברצינות 'זה פוקימון שאוכל לסמוך עליו' אתה חושב לעצמך בחצי גאווה חצי אושר.
סייטר שומע לתוכניתך ואז שולף את סכיניו לצדדים ומתחיל להסתובב במהירות עצומה ורוח כסופה ומאובקת מתחילה להיווצר סביבו, מחניקה את האוויר, ואז במהירות נשלחת לעבר המים בצורת פיתול מרשימה. שילוב המתקפות שלו גורם לגלים נוראים ולמי האגם הצלולים להתערבל במהירות, וגלים אדירים מתווצרים בתוכו ועשרות פוקימונים מועפים לעבר הגדות. סייטר עוצר, ובעזרת סכינו מצליח לשלוף וופר אחר מהמים ובתנועה חדה מעיף אותה על האדמה.



ג'ון-
אתה כבר יודע מה הולכים לעשות איתך? :ם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה שולף את הפוקידע שלך ומגלה שהפוקימון הוא לא אחר לדיאן פוקימון הכוכבים. אתה משחרר את ארון והיא מהנהנת בראשה ורצה לעבר הפוקימון אבל מסך של אור נוצר לפני לדיאן, מגן עליו מעט מהמתקפה החזקה של ארון, אבל הוא מועד אחורה על האדמה.
לדיאן קופץ לאוויר, כשכל ארבעת ידיו מושטות קדימה, והוא מצליח לחבוט בארון מספר פעמים, אבל לא נראה שהמתקפה משפיעה עליה כל כך.



קארון-
לאט לאט
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קורפיש חוזר אחורה ואתה משחרר את מייטי של תמי שלא נראה כל כך מבסוט מהחילוף, אבל אחרי שיכנוע קל מתמי הוא מהנהן ופולט סופת שלגים אימתנית מפיו לעבר מרוקרו, והתוצאה קטסטרופלית עשרות פתיתי שלג, עם רוח כבדה וחולנית נשלחת מפיו מקפיאה כל דבר שעומד בדרכה ומרקרו הופך פשוט וקל לגוש קרח, והוא נופל על האדמה חצי מעולף.
"מייטי זה היה חזק מידי!" חצי נוזפת חצי שמחה בשבילך אומרת לו תמי ואז שולפת את התליון שלך ממקורו כששאר גופו כלוא בפנים ומגישה לך "איך זה הגיע אליך נראה לך?" שואלת תמי.
אתה מסתכל לעבר מורקרו שעדיין כלוא בתוך הקרח העבה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[COLOR=#800080][B]

קארון-
לאט לאט
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קורפיש חוזר אחורה ואתה משחרר את מייטי של תמי שלא נראה כל כך מבסוט מהחילוף, אבל אחרי שיכנוע קל מתמי הוא מהנהן ופולט סופת שלגים אימתנית מפיו לעבר מרוקרו, והתוצאה קטסטרופלית עשרות פתיתי שלג, עם רוח כבדה וחולנית נשלחת מפיו מקפיאה כל דבר שעומד בדרכה ומרקרו הופך פשוט וקל לגוש קרח, והוא נופל על האדמה חצי מעולף.
"מייטי זה היה חזק מידי!" חצי נוזפת חצי שמחה בשבילך אומרת לו תמי ואז שולפת את התליון שלך ממקורו כששאר גופו כלוא בפנים ומגישה לך "איך זה הגיע אליך נראה לך?" שואלת תמי.
אתה מסתכל לעבר מורקרו שעדיין כלוא בתוך הקרח העבה.

צריך להגיד למייטי לאט לאט מה זה הדבר הזה
~~~~~~~~~~~~~
'הממ... למרות הקטע עם התליון, מארקרוו יכול להיות תוספת מעניינת' אחשוב. "קורפיש, קרן בועות לפניו של מארקרוו עד שלא יוכל להילחם עוד!" אומר. כשהוא יגיע למצב הזה אזרוק עליו פוקדור. אקח את התליון מתמי ואומר לה:" אין לי מושג... אבל זה עוד יכול להיות חשוב בהמשך בחיפוש של אחותי" אומר ואפתח את התליון, לראות מה נמצא בתוכו. אחכה לתמיהה של תמי בנושא אחותי.

קארון-
חזק הפוקימון שלה :ם
ואין לו קרן בועות יש רק בועות בינתיים חח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קורפיש פותח את אחת מהצבתות שלו ועשרות בועות נשלחות ממנה ועוטפות את גוש הקרח, גורמות לקרח להתפוצץ ולמרקרו לאבד את הכרתו סופית ובשנייה אתה זורק עליו כדור ריק והוא נלכד בפנים במהירות.
אתה ותמי בוחנים את המדליון ובתנועה קלה, אתה פותח אותו ודף קטן ומקופל נופל ממנו. אתה מרים אותו, אבל מה שעוצר אותך זה לראות תמונה שלך ושלה ביחד מחובקים.
"קארון," מתחילה להקריא לך את הפתק "אל תדאג לי לא יכולתי לעצור את עצמי. תתרחק מקלייר" מסיימת להקריא לך תמי.
"מי זאת קלייר? ומתי בדיוק פגשת את אחותך?" שואלת תמי בתמיהה ומסתכלת עליך בזמן שאתה אתה בוחן את התמונה לעומק, משהו לא מסתדר לך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

קארון-
חזק הפוקימון שלה :ם
ואין לו קרן בועות יש רק בועות בינתיים חח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קורפיש פותח את אחת מהצבתות שלו ועשרות בועות נשלחות ממנה ועוטפות את גוש הקרח, גורמות לקרח להתפוצץ ולמרקרו לאבד את הכרתו סופית ובשנייה אתה זורק עליו כדור ריק והוא נלכד בפנים במהירות.
אתה ותמי בוחנים את המדליון ובתנועה קלה, אתה פותח אותו ודף קטן ומקופל נופל ממנו. אתה מרים אותו, אבל מה שעוצר אותך זה לראות תמונה שלך ושלה ביחד מחובקים.
"קארון," מתחילה להקריא לך את הפתק "אל תדאג לי לא יכולתי לעצור את עצמי. תתרחק מקלייר" מסיימת להקריא לך תמי.
"מי זאת קלייר? ומתי בדיוק פגשת את אחותך?" שואלת תמי בתמיהה ומסתכלת עליך בזמן שאתה אתה בוחן את התמונה לעומק, משהו לא מסתדר לך.

אסתכל במיקוד רב על התמונה. אראה אם משהו לא בסדר בה. אבחון כל חלק בה. "את אחותי פגשתי מאז שנולדתי, היא פשוט נעלמה אחרי שזכתה בשמונה תגים..." אומר לתמי ואמשיך לבהות בתמונה. "אין לי מושג מי זו קלייר" אומר לה.
~~~~
חח לא נורא
יש מצב אני משנה את הזכייה שלי לפיתוח של מארקרוו?

לוקאס-
זה רק בגלל שאתה לא אוהב אותי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"תבלה אני גם רוצה לראות מה אפשר למצוא כאן" אומר לך במהירות מורגן ואז הולך לצד אחר, מנסה לחפש משהו מיוחד, משאיר אותך בצד אחר, עדיין בתווך ראייה. אתה שולח את סייטר, ונראה שהוא עדיין מעט מותש מהקרב שעבר, אבל הוא מהנהן בראשו בכבדות וברצינות 'זה פוקימון שאוכל לסמוך עליו' אתה חושב לעצמך בחצי גאווה חצי אושר.
סייטר שומע לתוכניתך ואז שולף את סכיניו לצדדים ומתחיל להסתובב במהירות עצומה ורוח כסופה ומאובקת מתחילה להיווצר סביבו, מחניקה את האוויר, ואז במהירות נשלחת לעבר המים בצורת פיתול מרשימה. שילוב המתקפות שלו גורם לגלים נוראים ולמי האגם הצלולים להתערבל במהירות, וגלים אדירים מתווצרים בתוכו ועשרות פוקימונים מועפים לעבר הגדות. סייטר עוצר, ובעזרת סכינו מצליח לשלוף וופר אחר מהמים ובתנועה חדה מעיף אותה על האדמה.

איך עייף עבר כבר לילה מאז
ומת עליך 3>
~~
"its raining pokemon, haleluya" אומר ואז אמשיך לסייטר "עבודה טובה סייטר עכשיו תתקרב אליו במתקפת מהירות וכשאתה קרוב מספיק גל וואקום"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ון-
אתה כבר יודע מה הולכים לעשות איתך? :ם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה שולף את הפוקידע שלך ומגלה שהפוקימון הוא לא אחר לדיאן פוקימון הכוכבים. אתה משחרר את ארון והיא מהנהנת בראשה ורצה לעבר הפוקימון אבל מסך של אור נוצר לפני לדיאן, מגן עליו מעט מהמתקפה החזקה של ארון, אבל הוא מועד אחורה על האדמה.
לדיאן קופץ לאוויר, כשכל ארבעת ידיו מושטות קדימה, והוא מצליח לחבוט בארון מספר פעמים, אבל לא נראה שהמתקפה משפיעה עליה כל כך.

לא חחחחחח
אני סוגר שוב 21, שבועיים מתוך זה בשטח
----------------------------------------------
"ארון בואי נתחיל בחיזוק ההגנה שלנו למקרה צורך, תשתמשי בהתקשחות!" אני פוקד בצורה אסטרטגית על ארון "מיד לאחר מכן תמשיכי למתקפת דחיפה וראשייה, אל תתני למגן שלו לעצור אותך שוב, את הרבה יותר חזקה ממנו!" אני אומר לה במטרה לעודד אותה 'על פי האישה הזקנה בבית הגידול ארון אמורה להיות קרובה להתפתחות, אני חייב להמשיך להתאמן איתה ולדאוג לכך שהיא תתפתח ותתחזק, אנחנו נהיה הצוות הכי חזק שיש יחד עם בידריל ועוד 4 פוקימונים שנלכד בהמשך, אני חייב לחשוב טוב טוב על כל פוקימון שאני מוסיף לצוות שלי!' אני חושב על העתיד בזמן שאני צופה בהתפתחות הקרב

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
אחרי הפעלול של לוטד, סקיפלום זוהרת באור ירוק ובהיר, מפיצה אור לכל עבר ונראה שהיא שואבת אותו בחזרה, ומצבה משתפר בהרבה, היא בוהקת באור זהה וכמה קרני אור ירוקות בוהקות נשלחות ממנה, עוטפות וקושרות את לוטד שצועק מכאב ומתגלגל ממנה, נופל הפוך על העלה שעל ראשו וככה נתקע. "אס אווירי!" אתה קורא בהתלהבות וסקיפלום צוברת מהירות במעופה, וכשהיא עטופה לגמרי באור לבן ובהיר היא משספת את לוטד ומעיפה אותו על גזע עץ, שם הוא מאבד את הכרתו.

"פוכדורררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר רר צא!" אקרא בהתלהבות ואזרוק פוכדור על הלוטאד.