נושא: בעקבות האלים

ג'ון-
ארון חוזרת אליך, נראית מעט מדוכדכת מזה שהחזרת אותה ואתה משחרר את בידריל שלך. הוא יוצר במהירות אדירה ועם מחטיו החדים משסף פעמיים את פידג'י בגופה, מעיף אותה לאחור. פידג'י מתנערת באוויר ומבצעת סיבוב לולאה ומתחילה לנפנף בכנפיה יוצרת רוח אדירה שמעיפה את בידריל לאחור בחוזקה ונסחף עם הרוח ומתרסק על גזע של עץ.
הוא נראה מעוצבן במיוחד ולפתע שתי המחטים שלו זוהרים באור ירוק בהיר והוא דוקר פעמיים את פידג'י, הזוהרת לרגע בסגול בהיר שנעלם במהירות.
בידריל למד מחט כפול (twineedle) ופידג'י מורעלת.




אלון-
אתה משחרר את כל החבורה שלך והם מבצעים את המתקפות שאתה אומר להם בצורה מרהיבה. אתה מסתכל על לוטד, ולא נראה שהוא נרגש במיוחד אבל יותר פשוט זורם עם הקטע בחוסר עניין מופגן.
"אני לא מאמין בשימוש בפוקימונים. אני חושב שיש דרכים אחרות לפטור סיבוכים חוץ מקרבות" אומר בנימה מעט חשודה לך ואתה כמעט בטוח שראית עליו פוקדור אחד או שניים, אבל אתה מחליט לרדת מהעניין.
ככל שאתם מתקדמים יותר לעבר מעמקי היער, כך גם השמש מתחילה לשקוע ואפלת היער היורדת עוד יותר. עד אז אתה כבר מחזיר את החבורה שלך כשאתם נתקלים בנער קטן עם חולצה לבנה וכובע קש על ראשו "היי! מישהו מכן יהיה מעוניין בקרב?" שואל בחיוך וזורק פוקדור אדום באוויר.



ג'ף-
"שמע, אני קצת ממהר והיו פה לא מזמן כמה נערים בגילך שכבר יצאו לפניך. אם תזדרז עוד תוכל למצוא אותם" אומר במהירות ואז סוגר את הדלת בפרצופך, משאיר אותך חסר מילים לכמה רגעים, ובדיוק שאתה בא להתפרץ אליו הביתה, הוא פותח את הדלת עם מגש בידו ועליו 6 פוכדורים. "זה כל מה שנשאר לי" אומר ומגיש לך גם פוקידע חדשה ואדומה. שניות לאחר מכן הוא נכנס למונית ונעלם באופק משאיר אותך לבדך יחד עם המגש בידיים והתיק על כתפך.




לוקאס-
אתה זורק פוקדור על וופר המעולפת ובתוך שניות ספורות היא נלכדת. אתה מתלהב קלות והולך לחפש את מורגן.אתה מוצא אותו ואת האנדאום באמצע קרב ענקי מול גרידוס ענקי למראה השולח קרן על רצחנית על מורגן ישירות, אבל הוא קופץ הצידה ומתחמק מהמתקפה, המשאירה הרס מוחלט על שפת האגם. "ניב ברק!" קורא לעבר האנדאום, ולא נראה שאף אחד מהם בכלל שם לב אליך. תוך כמה רגעים בלבד האנדאום מחסל את הגירדוס המפלצתי במתקפה אחת.
אתה מציץ עליו מרחוק ורואה את מורגן מתקרב לעבר הגרידוס המעולף ומלטף אותו לראשו. הגרידוס מתעורר נראה מעט מבולבל ואוכל מכף ידו של מורגן כמה חתיכות מאוכל לפוקימונים ואז הוא חוזר לאגם ונעלם בתוכו לקרקעית.
מורגן מסתובב אליך ומחייך "נו לכדת משהו?" שואל בהתלהבות כאילו לא בזה הרגע הוא נלחם במפלצת מים מטורפת.




קארון-
אתה מלכלך אותך ואת תמי במעט בוץ, קורע מעט את חולצתכם והולך לדלת ודופק פעם אחת. מתוך הדלת יוצאת אישה בגיל העמידה, ואתה מבחין ששערה שזור בעשרות שערות לבנות וכסופות המשתלשלות בצמה עבה על גבה והיא נראית מעט מופתעת כשהיא סורקת אתכם מכף רגל ועד ראש "בוודאי כנסו כנסו!" אומרת בקול חביב ופותחת אליכם את ביתה הנעים והחם "בדיוק התכוונתי לאכול! יש נזיד עדשים ובטטות יער! האם אתם פצועים? הלכתם גם אתם לאיבוד ביער הזה?" שואלת בדאגה אימהית, שצובטת את ליבך. מאז שקרה מה שקרה אמך שלך לא דיברה אליך בכזה חום ורוך כמו האישה הזרה הזאת. "שמי לילה" מוסיפה בחיוך ומושיבה אתכם לשלוחן ומגישה לכם צלחת ענקית מלאה מכל טוב, מגישה לכם לחם טרי וחמאה ואפילו מגישה לכם קינוח של פאי תפוחים. "כמה זמן אתם משוטטים ביער הזה? הוא לא מקום לילדים אתם יודעים!" קוראת בפליאה חצי נוזפת.



אוסטין-
ספינראק וגרובייל מהנהנים בראשם, אבל כשאתה מסתכל לעבר ג'ניפר, היא נראית כאילו יש איזה סוד נורא על התוכנית שלך, כישלון? אתה חושב לעצמך אבל מורה להם לעשות זאת בכל מקרה.
ספינראק שלך פותח את פיו ומתחיל לשלוח חוט לבן ועבה במיוחד, בעובי ידך בערך מפיו, ואז הוא שולח אותו לעבר מי הבריכה שארבוק וטנטקול שוחים שם בבטחה, אבל בשנייה שהחוט נוגע במים, קול תסיסה נוראי וריח של שיער שרוף עולה מהחוט "מ..מה?" אתה פולט בתהדמה שהחוט שלך מתמוסס במי הבריכה. "חשבת שזאת בריכת מים? לא ולא! הנוזל שאתה רואה פה זה סוג של חומצה גופריתית. כמעט כל דבר במגע איתה מתמוסס במהירות. עור, שיער,חוטים הכל! לכל הפוקימונים החומצה הזאת יכולה אפילו לעכל להם את בשרם. אבל לפוקימוני הרעל שלי, החומצה אינה משפיעה עליהם ואפילו מחזקת אותם! ארבוק עוקץ רעל טנטקול בועות!" קוראת ג'ניפר בהתלהבות פראית המעידה על זה שהיא לא נלחמה כבר תקופה ארוכה.
מתוך מי הבריכה עשרות מחטים דקים וסגולים נשלחים במהירות לאוויר ואז עשרות בועות היוצאות מהמים מתמזגות עם המחטים, והבועות הופכות להיות סגולות ורעילות למראה והן מתקרבות במהירות לעבר הפוקימונים שלך.
ספינראק קופץ מהם ועם הצלפת חוט מהירה הוא מפוצץ את הבועות כולן.
ארבוק וטנטקול צוללים עמוק לתוך מי הבריכה, נעלמים מתווך פגיעה שלך.



אדם-
אתה לא קורא תגובות באמת..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה חוזר למרכז ופונה לאחות ג'וי "ובכן.. הן בג'וטו" אומרת לך ומרימה גבה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ון-
ארון חוזרת אליך, נראית מעט מדוכדכת מזה שהחזרת אותה ואתה משחרר את בידריל שלך. הוא יוצר במהירות אדירה ועם מחטיו החדים משסף פעמיים את פידג'י בגופה, מעיף אותה לאחור. פידג'י מתנערת באוויר ומבצעת סיבוב לולאה ומתחילה לנפנף בכנפיה יוצרת רוח אדירה שמעיפה את בידריל לאחור בחוזקה ונסחף עם הרוח ומתרסק על גזע של עץ.
הוא נראה מעוצבן במיוחד ולפתע שתי המחטים שלו זוהרים באור ירוק בהיר והוא דוקר פעמיים את פידג'י, הזוהרת לרגע בסגול בהיר שנעלם במהירות.
בידריל למד מחט כפול (twineedle) ופידג'י מורעלת.

"מצוין בידריל!" אני צועק מאושר לבידריל לאחר שהוא למד מתקפה חדשה "אתה מתחזק מאוד, תמשיך כך!" אני מברך אותו על ההצלחה שלו.
"ארון אין לך ממה להיות מדוכדכת, גם את עושה עבודה מדהימה ואף אחד לא מזלזל בך, בידריל יותר מתאים לקרב מול פידג'י ולכן החלטתי להחליף בינכם, אני בטוח שאת מבינה" אני מנסה לעודד את ארון בקול שקט.
"בידריל עכשיו תשתמש בחיתוך ואז במחט כפול, סיים את הקרב הזה עם כל העוצמה שלך!" אני פוקד על בידריל בלהט

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
ספינראק וגרובייל מהנהנים בראשם, אבל כשאתה מסתכל לעבר ג'ניפר, היא נראית כאילו יש איזה סוד נורא על התוכנית שלך, כישלון? אתה חושב לעצמך אבל מורה להם לעשות זאת בכל מקרה.
ספינראק שלך פותח את פיו ומתחיל לשלוח חוט לבן ועבה במיוחד, בעובי ידך בערך מפיו, ואז הוא שולח אותו לעבר מי הבריכה שארבוק וטנטקול שוחים שם בבטחה, אבל בשנייה שהחוט נוגע במים, קול תסיסה נוראי וריח של שיער שרוף עולה מהחוט "מ..מה?" אתה פולט בתהדמה שהחוט שלך מתמוסס במי הבריכה. "חשבת שזאת בריכת מים? לא ולא! הנוזל שאתה רואה פה זה סוג של חומצה גופריתית. כמעט כל דבר במגע איתה מתמוסס במהירות. עור, שיער,חוטים הכל! לכל הפוקימונים החומצה הזאת יכולה אפילו לעכל להם את בשרם. אבל לפוקימוני הרעל שלי, החומצה אינה משפיעה עליהם ואפילו מחזקת אותם! ארבוק עוקץ רעל טנטקול בועות!" קוראת ג'ניפר בהתלהבות פראית המעידה על זה שהיא לא נלחמה כבר תקופה ארוכה.
מתוך מי הבריכה עשרות מחטים דקים וסגולים נשלחים במהירות לאוויר ואז עשרות בועות היוצאות מהמים מתמזגות עם המחטים, והבועות הופכות להיות סגולות ורעילות למראה והן מתקרבות במהירות לעבר הפוקימונים שלך.
ספינראק קופץ מהם ועם הצלפת חוט מהירה הוא מפוצץ את הבועות כולן.
ארבוק וטנטקול צוללים עמוק לתוך מי הבריכה, נעלמים מתווך פגיעה שלך.

"ררר... לעזלל! איך אלחם בפוקימונים מבלי שאוכל להתקרב אליהם כלל?!" אמלמל לעצמי, ארתן. אחשוב ואחשוב, אנסה למהר מפאת החשש שיפתיעו אותי מצלילתם אל מי החומצה האלו שוב.
ואז אעלה רעיון קטן במוחי 'רגע, נשימה הדרקון של גרובייל, בתגובה עם מתקפת רעל גרמו אז לפיצוץ נגד סטאנקי. אז...'
ואז אפקוד "ספינראק, שלח חוט לתקרת המערה אל מעל הבריכה בדיוק, ואז עוד אחד, חבר בינהם וצור נדנדה. גרובייל, רוץ מהר קדימה השתמש בחבטה על הרצפה לתנופה, זנק והתיישב על הנדנדה הזו." אומר ואחכה לראות אם זה יצליח בחלקו הנ"ל.
במידה וכן אוסיף "עכשיו גרובייל כך נשימה עמוק עמוקה, התרכז ושלח גל נשימה דרקון גדול וחזק אל הבריכה, נסה ליצור גומה אל תוך המים. ואתה ספינראק התרחק מעט ותירה מטח עוקצי רעל אל תוך הנשימה הדרקון קרוב למים!" ואחכה לאיזשהי תגובה חיובית.
'חייבים, חייבים להוציא אותם מהמים' אחשוב בתסכול

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[FONT=verdana][COLOR=#006400][B]

קארון-
אתה מלכלך אותך ואת תמי במעט בוץ, קורע מעט את חולצתכם והולך לדלת ודופק פעם אחת. מתוך הדלת יוצאת אישה בגיל העמידה, ואתה מבחין ששערה שזור בעשרות שערות לבנות וכסופות המשתלשלות בצמה עבה על גבה והיא נראית מעט מופתעת כשהיא סורקת אתכם מכף רגל ועד ראש "בוודאי כנסו כנסו!" אומרת בקול חביב ופותחת אליכם את ביתה הנעים והחם "בדיוק התכוונתי לאכול! יש נזיד עדשים ובטטות יער! האם אתם פצועים? הלכתם גם אתם לאיבוד ביער הזה?" שואלת בדאגה אימהית, שצובטת את ליבך. מאז שקרה מה שקרה אמך שלך לא דיברה אליך בכזה חום ורוך כמו האישה הזרה הזאת. "שמי לילה" מוסיפה בחיוך ומושיבה אתכם לשלוחן ומגישה לכם צלחת ענקית מלאה מכל טוב, מגישה לכם לחם טרי וחמאה ואפילו מגישה לכם קינוח של פאי תפוחים. "כמה זמן אתם משוטטים ביער הזה? הוא לא מקום לילדים אתם יודעים!" קוראת בפליאה חצי נוזפת.

שו ילד? אדם בוגר עוד שנה... בעולם הפוקימון זה כבר פנסיונר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"משהו כמו כמה ימים. נכנסנו מהעיר ג'נטה כדי להגיע לעיר נאמור, אך נאבדנו בדרך... אנחנו ניזונים כבר כמה ימים רק מגרגרי יער שמצאנו" אומר לה. ארגיש מעט רע על שרימינו אותה אך איני יודע עוד מי היא. אריח קלות את האוכל שהגישה לי (אם הגישה כבר, אם לא אבקש בנימוס ואחכה) ואטעם אותו עם הלשון בלי שתשים לב. אם הוא לא טועם לי בסדר ומשהו בו מרגיש חשוד, אומר לתמי בלחש:"אל תיגעי באוכל". אם הוא בסדר, אוכל כמורעב כדי שיעבוד עם סיפור הרקע. לאחר מכן אשאל אותה:" אני יודע שזה לא תפקידי כי אני זה שנאבד כאן, אבל מה את עושה בבקתה לבד באמצע היער?"

לוקאס-
אתה זורק פוקדור על וופר המעולפת ובתוך שניות ספורות היא נלכדת. אתה מתלהב קלות והולך לחפש את מורגן.אתה מוצא אותו ואת האנדאום באמצע קרב ענקי מול גרידוס ענקי למראה השולח קרן על רצחנית על מורגן ישירות, אבל הוא קופץ הצידה ומתחמק מהמתקפה, המשאירה הרס מוחלט על שפת האגם. "ניב ברק!" קורא לעבר האנדאום, ולא נראה שאף אחד מהם בכלל שם לב אליך. תוך כמה רגעים בלבד האנדאום מחסל את הגירדוס המפלצתי במתקפה אחת.
אתה מציץ עליו מרחוק ורואה את מורגן מתקרב לעבר הגרידוס המעולף ומלטף אותו לראשו. הגרידוס מתעורר נראה מעט מבולבל ואוכל מכף ידו של מורגן כמה חתיכות מאוכל לפוקימונים ואז הוא חוזר לאגם ונעלם בתוכו לקרקעית.
מורגן מסתובב אליך ומחייך "נו לכדת משהו?" שואל בהתלהבות כאילו לא בזה הרגע הוא נלחם במפלצת מים מטורפת.

"כן, לכדתי וופרית, אם אתה רוצה אתה יכול לראות אותה" אומר "אתה סיימת פה? או שעוד יש לך מה לעשות? כי אם לא כדאי שנתחיל לחפש את הבקתה עכשיו"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ף-
"שמע, אני קצת ממהר והיו פה לא מזמן כמה נערים בגילך שכבר יצאו לפניך. אם תזדרז עוד תוכל למצוא אותם" אומר במהירות ואז סוגר את הדלת בפרצופך, משאיר אותך חסר מילים לכמה רגעים, ובדיוק שאתה בא להתפרץ אליו הביתה, הוא פותח את הדלת עם מגש בידו ועליו 6 פוכדורים. "זה כל מה שנשאר לי" אומר ומגיש לך גם פוקידע חדשה ואדומה. שניות לאחר מכן הוא נכנס למונית ונעלם באופק משאיר אותך לבדך יחד עם המגש בידיים והתיק על כתפך.




.

אבדוק את התוכן של הפוקדורים, אם יש בתוכם פוקימונים. עדיין בהלם מהמפגש.
׳אילו ילדים?׳ אהרהר לעצמי במוחי ׳למה שארצה לפגוש אותם? מה לי ולהם?׳

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
אתה משחרר את כל החבורה שלך והם מבצעים את המתקפות שאתה אומר להם בצורה מרהיבה. אתה מסתכל על לוטד, ולא נראה שהוא נרגש במיוחד אבל יותר פשוט זורם עם הקטע בחוסר עניין מופגן.
"אני לא מאמין בשימוש בפוקימונים. אני חושב שיש דרכים אחרות לפטור סיבוכים חוץ מקרבות" אומר בנימה מעט חשודה לך ואתה כמעט בטוח שראית עליו פוקדור אחד או שניים, אבל אתה מחליט לרדת מהעניין.
ככל שאתם מתקדמים יותר לעבר מעמקי היער, כך גם השמש מתחילה לשקוע ואפלת היער היורדת עוד יותר. עד אז אתה כבר מחזיר את החבורה שלך כשאתם נתקלים בנער קטן עם חולצה לבנה וכובע קש על ראשו "היי! מישהו מכן יהיה מעוניין בקרב?" שואל בחיוך וזורק פוקדור אדום באוויר.

"למעשה, אני אשמח" אומר בחיוב.
"לוטאד.. שב ותצפה" אומר לבחור הקטן בעודי מוציא אותו מהפוכדור.
לאחר מכן אביט בסקיפלום שלצידי, "סקיפלום, תנוחי גם כן" אבקש ממנה, "תהיי לצד לוטאד."
אפנה בחזרה אל הנער, "ובכן, קרב של אחד על אחד אני מניח, לא?" אשאל, ואהיה מוכן עם הפוכדור של סנפלורה בידי.
--
בהנחה שאני לעולם לא מחזיר את סקיפלום לפוכדור3>

ג'ון-
בידריל נוסק במהירות מדהימה לעבר, מתחמק בתמרון מושלם ממתקפת הדחיפה שלה, ואז עם מחט חדה במיוחד משסף אותה בגבה, גורם לה לאבד שיווי מושקל ולאבד גובה ולנחות לעבר האדמה. בעודה באוויר הוא דוקר אותה פעמיים עם המחטים שלה בכוח אדיר ומרסק אותה על האדמה.
פידג'י מתעלפת במקום.




אדם-
אחרי התחבטות קשה בחדרך וחוסר מנוח אתה יורד במהירות למטרה לאולם הקבלה הריק. אתה מסתכל סביב ומבחין במכשיר גדול. אתה מתקרב ורואה שרשום עליו מכשיר החלפות.
אתה מסתכל סביב ולצערך אין אף אחד באולם. כולם חזרו לישון. אתה מחליט להכנס טיפה יותר לעומק המכשיר ומגלה שאתה יכול להחליף גם עם מישהו שלא נמצא לידך.




אוסטין-
ספינראק יוצר במהירות נדנדת חוטים לבנה בדיוק מעל הבריכה וגורם לג'ניפר להרים גבה בבילבול "מה נראה לך?" שואלת מופתעת, אבל לפני שהיא מספיקה לצוות על הפוקימונים שלה משהו גרובייל כבה קופץ על הנדנדה ושולח נשימת דרקון סגולה-ירוקה לעבר המי חומצה הצלולים. ספינראק מהצד השני שולח בדיוק עשרות מחטי רעל קטנים וסגולים לעבר הכדור אנרגיה של גרובייל. התוצאה הרסנית ויוצרת פיצוץ מחריד בתוך המים שגורמת לכל המקום לרעוד בפראות.
אתה מסתכל בתחושת ניצחון לעבר מנהיגת המכון, אבל לא נראה שהיא בכלל מתחייחסת לזה ועינייה נעוצות לעבר גרובייל. אתה מרים את מבטך והנורא מכל קורה, אתה רואה את זנבו של ארבוק המשתלשל מהתקרה, והוא זוהר באור סגול קטלני ובהצלפה מהירה הוא משסף את גבו של גרובייל, גורם לו לאבד את האחיזה בנדנדה המשתלשלת שלו וליפול לעבר הבריכה.
"לא!!!" אתה צורח בזמן שגרובייל מנסה להתאפס על עצמו ולמצוא נקודת מוצא, אבל ניצל ברגע האחרון מספינראק המושך אותו על האדמה.
בזמן שאתם מרוכזים בארבוק וגרובייל, טנטקול יוצא מהמים והאבן שעל מצחו זוהרת באור אדמדם בהיר והוא שולח קרן בהירה אדומה לעבר ספינראק.
ספינראק מבולבל לגמרי.




קארון-
אתה מרחרח את האוכל ונראה בספק קל, אבל כשאתה רואה את לילה אוכלת מאותה צלחת, אתה נרגע ומתחיל לבלוס במהירות, למרות שאינך רעב בכלל. "ובכן אני גרה ביער כבר מאז ילדותי" מתחילה לספר לכם בקול שקט ורגוע "בעבר הרחוק, היער היה יותר צנוע והייתה פה גם עיר שעד עכשיו כבר נהרסה ונעלמה בין העצים. גם אני לא יודעת בדיוק איפה היא. ובכן אחרי שסיימתי את מסעי במחוז וטיילתי בכל גבולות היבשת הקטנה שלנו, החלטתי שאני צריכה להשתקע ולהתחיל לעשות משהו פרקטי. לכן החלטתי להפוך להיות חוקרת, ואיזה מקום יותר טוב לחקור בכל המחוז שלנו אם לא את היער?" שואלת בחיוך "אני מכירה כמעט כל נקודה ונקודה ביער. אני יכולה לומר לכם שבערך כמה שעות הליכה מכאן יש שבט של ויקטריבלים פראיים אשר במלחמה תמידית עם שבט של סטנטלרים פראיים המתגוררים במרחק מה מהם. אני מכירה את הכניסה למערת הרעל בדרום היער ואת שני המכונים הלא רשמיים פה. ג'ניפר וסיימון באים אלי לארוחת ערב אחת לשבוע לפחות." מספרת לכם ואתה מתחיל להרגיש יותר ויותר בטוח איתה "אם תרצו תוכלו להישאר כאן ללילה ומחר אוכל לכוון אותכם בהמשך הדרך ליציאה. זה מפה הליכה של יום וחצי- יומיים" מוסיפה בחיוך אימהי וחם.




לוקאס-
"לא. בוא נזוז" אומר במהירות ואתה שומע איך תחושת העצב עדיין מפעפת בקולו. אחרי שעת הליכה, אתם סוף סוף מוציאים את הבקתה ואתה מבחין בכמה אנשים לבושי שחורים נכנסים לתוך הבקתה. "זהו זה. מה התוכנית?" לוחש לך מורגן בזמן שאתם מסתתרים בשיחים, מנסים כמה שפחות לעשות רעש אשר יסגיר את מיקומכם.




ג'ף-
אתה מתחיל לחטט בפוקדורים ומגלה שהם רקים חוץ מאחד. אתה משחרר את הפוקימון לאוויר ומשם יוצאת לך פוקימונית עדינה למראה עם כיפה ירוקה עדינה אשר מכסה כמעט את כל פרצופה. אתה מזהה אותה במהירות כראלטס. היא מסתכלת עליך בביישנות אבל אחרי כמה רגעים היא מחייכת אליך בנימוס עדין וקל.




אלון-
"יש לי שלושה פוקימונים אז בוא נתחיל!" קורא בהתלהבות ומשחרר מפוקדור אדום וזוהר פוקימון ארוך וענק בצבע חום . אתה לעומת זאת משחרר את סאנפלורה שלך. "שריטות!" צועק המאמן ופורט מסתער לעבר סאנפלורה כשציפורניו שלופות לאחור, בוהקות באור לבן והוא מנסה לשרוט אותו, אבל סאנפלורה מתחמק במהירות ואלגנטיות מהמתקפה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ף-
אתה מתחיל לחטט בפוקדורים ומגלה שהם רקים חוץ מאחד. אתה משחרר את הפוקימון לאוויר ומשם יוצאת לך פוקימונית עדינה למראה עם כיפה ירוקה עדינה אשר מכסה כמעט את כל פרצופה. אתה מזהה אותה במהירות כראלטס. היא מסתכלת עליך בביישנות אבל אחרי כמה רגעים היא מחייכת אליך בנימוס עדין וקל.




.

התיאור התחיל מאוד מטריד
--
אחייך אליה בחזרה ולאחר היכרות קצרה איתה (לא צריך תגובה על זה) אחזיר אותה לפוקדור.
אסדר את שאר החפצים שקיבלתי מהפרופסור בתיק.
אלך לשטחים לאימונים שבעיר, בכוונה לבדוק את כוחה של רלטס בין אם מול פוקימון פראי או מאמן.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
ספינראק יוצר במהירות נדנדת חוטים לבנה בדיוק מעל הבריכה וגורם לג'ניפר להרים גבה בבילבול "מה נראה לך?" שואלת מופתעת, אבל לפני שהיא מספיקה לצוות על הפוקימונים שלה משהו גרובייל כבה קופץ על הנדנדה ושולח נשימת דרקון סגולה-ירוקה לעבר המי חומצה הצלולים. ספינראק מהצד השני שולח בדיוק עשרות מחטי רעל קטנים וסגולים לעבר הנשימת הדרקון של גרובייל. התוצאה הרסנית ויוצרת פיצוץ מחריד בתוך המים שגורמת לכל המקום לרעוד בפראות.
אתה מסתכל בתחושת ניצחון לעבר מנהיגת המכון, אבל לא נראה שהיא בכלל מתחייחסת לזה ועינייה נעוצות לעבר גרובייל. אתה מרים את מבטך והנורא מכל קורה, אתה רואה את זנבו של ארבוק המשתלשל מהתקרה, והוא זוהר באור סגול קטלני ובהצלפה מהירה הוא משסף את גבו של גרובייל, גורם לו לאבד את האחיזה בנדנדה המשתלשלת שלו וליפול לעבר הבריכה.
"לא!!!" אתה צורח בזמן שגרובייל מנסה להתאפס על עצמו ולמצוא נקודת מוצא, אבל ניצל ברגע האחרון מספינראק המושך אותו על האדמה.
בזמן שאתם מרוכזים בארבוק וגרובייל, טנטקול יוצא מהמים והאבן שעל מצחו זוהרת באור אדמדם בהיר והוא שולח קרן בהירה אדומה לעבר ספינראק.
ספינראק מבולבל לגמרי.

"גרובייל, השתמש במגה שאיבה על טנטקול!" אומר תחילה, זאת מתקפה שתיהיה חזקה על מים והיא תשפר במהרה את המצב שלו בקרב. "ספינראק קדימה, נער את הראש, חשוב צלול, תתרכז חמוד!" אומר ואנסה לעורר אותו. ואז אבקש מספינרק "קדימה חמוד צל לילה. קח אלייך את ארבוק ואז הלום בו עם קרן על-חושית היישר לעבר גרובייל!"
ולבסוף אוסיף "גרובייל, רוץ על ארבוק שניתז אלייך במהירות והלום בו עם חבטה לעבר הקיר הקשה!" ואסיים.
אנסה לרכז את המאמץ של ה-2 על פוקימון אחד, לגמור אותו במהרה ולעלות ליתרון בקרב.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
"יש לי שלושה פוקימונים אז בוא נתחיל!" קורא בהתלהבות ומשחרר מפוקדור אדום וזוהר פוקימון ארוך וענק בצבע חום . אתה לעומת זאת משחרר את סאנפלורה שלך. "שריטות!" צועק המאמן ופורט מסתער לעבר סאנפלורה כשציפורניו שלופות לאחור, בוהקות באור לבן והוא מנסה לשרוט אותו, אבל סאנפלורה מתחמק במהירות ואלגנטיות מהמתקפה.

"נהדר סנפלורה, נראה מצויין!" אומר לו, "תשתמש בעלי תער, ואז משרוקית עשב!" אורה לו.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ון-
בידריל נוסק במהירות מדהימה לעבר, מתחמק בתמרון מושלם ממתקפת הדחיפה שלה, ואז עם מחט חדה במיוחד משסף אותה בגבה, גורם לה לאבד שיווי מושקל ולאבד גובה ולנחות לעבר האדמה. בעודה באוויר הוא דוקר אותה פעמיים עם המחטים שלה בכוח אדיר ומרסק אותה על האדמה.
פידג'י מתעלפת במקום.




אדם-
אחרי התחבטות קשה בחדרך וחוסר מנוח אתה יורד במהירות למטרה לאולם הקבלה הריק. אתה מסתכל סביב ומבחין במכשיר גדול. אתה מתקרב ורואה שרשום עליו מכשיר החלפות.
אתה מסתכל סביב ולצערך אין אף אחד באולם. כולם חזרו לישון. אתה מחליט להכנס טיפה יותר לעומק המכשיר ומגלה שאתה יכול להחליף גם עם מישהו שלא נמצא לידך.




אוסטין-
ספינראק יוצר במהירות נדנדת חוטים לבנה בדיוק מעל הבריכה וגורם לג'ניפר להרים גבה בבילבול "מה נראה לך?" שואלת מופתעת, אבל לפני שהיא מספיקה לצוות על הפוקימונים שלה משהו גרובייל כבה קופץ על הנדנדה ושולח נשימת דרקון סגולה-ירוקה לעבר המי חומצה הצלולים. ספינראק מהצד השני שולח בדיוק עשרות מחטי רעל קטנים וסגולים לעבר הכדור אנרגיה של גרובייל. התוצאה הרסנית ויוצרת פיצוץ מחריד בתוך המים שגורמת לכל המקום לרעוד בפראות.
אתה מסתכל בתחושת ניצחון לעבר מנהיגת המכון, אבל לא נראה שהיא בכלל מתחייחסת לזה ועינייה נעוצות לעבר גרובייל. אתה מרים את מבטך והנורא מכל קורה, אתה רואה את זנבו של ארבוק המשתלשל מהתקרה, והוא זוהר באור סגול קטלני ובהצלפה מהירה הוא משסף את גבו של גרובייל, גורם לו לאבד את האחיזה בנדנדה המשתלשלת שלו וליפול לעבר הבריכה.
"לא!!!" אתה צורח בזמן שגרובייל מנסה להתאפס על עצמו ולמצוא נקודת מוצא, אבל ניצל ברגע האחרון מספינראק המושך אותו על האדמה.
בזמן שאתם מרוכזים בארבוק וגרובייל, טנטקול יוצא מהמים והאבן שעל מצחו זוהרת באור אדמדם בהיר והוא שולח קרן בהירה אדומה לעבר ספינראק.
ספינראק מבולבל לגמרי.




קארון-
אתה מרחרח את האוכל ונראה בספק קל, אבל כשאתה רואה את לילה אוכלת מאותה צלחת, אתה נרגע ומתחיל לבלוס במהירות, למרות שאינך רעב בכלל. "ובכן אני גרה ביער כבר מאז ילדותי" מתחילה לספר לכם בקול שקט ורגוע "בעבר הרחוק, היער היה יותר צנוע והייתה פה גם עיר שעד עכשיו כבר נהרסה ונעלמה בין העצים. גם אני לא יודעת בדיוק איפה היא. ובכן אחרי שסיימתי את מסעי במחוז וטיילתי בכל גבולות היבשת הקטנה שלנו, החלטתי שאני צריכה להשתקע ולהתחיל לעשות משהו פרקטי. לכן החלטתי להפוך להיות חוקרת, ואיזה מקום יותר טוב לחקור בכל המחוז שלנו אם לא את היער?" שואלת בחיוך "אני מכירה כמעט כל נקודה ונקודה ביער. אני יכולה לומר לכם שבערך כמה שעות הליכה מכאן יש שבט של ויקטריבלים פראיים אשר במלחמה תמידית עם שבט של סטנטלרים פראיים המתגוררים במרחק מה מהם. אני מכירה את הכניסה למערת הרעל בדרום היער ואת שני המכונים הלא רשמיים פה. ג'ניפר וסיימון באים אלי לארוחת ערב אחת לשבוע לפחות." מספרת לכם ואתה מתחיל להרגיש יותר ויותר בטוח איתה "אם תרצו תוכלו להישאר כאן ללילה ומחר אוכל לכוון אותכם בהמשך הדרך ליציאה. זה מפה הליכה של יום וחצי- יומיים" מוסיפה בחיוך אימהי וחם.




לוקאס-
"לא. בוא נזוז" אומר במהירות ואתה שומע איך תחושת העצב עדיין מפעפת בקולו. אחרי שעת הליכה, אתם סוף סוף מוציאים את הבקתה ואתה מבחין בכמה אנשים לבושי שחורים נכנסים לתוך הבקתה. "זהו זה. מה התוכנית?" לוחש לך מורגן בזמן שאתם מסתתרים בשיחים, מנסים כמה שפחות לעשות רעש אשר יסגיר את מיקומכם.




ג'ף-
אתה מתחיל לחטט בפוקדורים ומגלה שהם רקים חוץ מאחד. אתה משחרר את הפוקימון לאוויר ומשם יוצאת לך פוקימונית עדינה למראה עם כיפה ירוקה עדינה אשר מכסה כמעט את כל פרצופה. אתה מזהה אותה במהירות כראלטס. היא מסתכלת עליך בביישנות אבל אחרי כמה רגעים היא מחייכת אליך בנימוס עדין וקל.




אלון-
"יש לי שלושה פוקימונים אז בוא נתחיל!" קורא בהתלהבות ומשחרר מפוקדור אדום וזוהר פוקימון ארוך וענק בצבע חום . אתה לעומת זאת משחרר את סאנפלורה שלך. "שריטות!" צועק המאמן ופורט מסתער לעבר סאנפלורה כשציפורניו שלופות לאחור, בוהקות באור לבן והוא מנסה לשרוט אותו, אבל סאנפלורה מתחמק במהירות ואלגנטיות מהמתקפה.

"מצוין בידריל! הראת לפידג׳י הזאת כיצד נלחמים באמת, אני גאה בך מאוד!" אני אומר לבידריל בשמחה לפני שאני מחזיר אותו לפוכדור שלו.
'עכשיו מה כדי לעשות?' אני תוהה לעצמי כשארון לצידי ומוציא טיפה אוכל בשביל לאכול צהריים יחד עם ארון.
"קדימה ארון, תאכלי הרבה ותתחזקי, אחרי האוכל אנחנו נמשיך לטייל ביער, יש שמועות על מערה סודית פה!" אני לארון תוך כדי אכילה ומתכונן להמשיך בדרכי

[בלו-
אהממ הכל טוב ויפה שאת בוטחת בו.. אבל עדיין, אני לא יכול להמשיך הכל לבד..
בבקשה תגיבי מחדש.[/font]

מאושרת על השינוי הלא צפוי במהלך הקרב, מורה לסקיטי מה לעשות והוא מהנהן בראשו והוא מסתער לעבר אומבריאון כשזנבו מטלטל מאחור. סקיטי מניד את זנבו ומצליח לסתור בפרצופו של הפוקימון השחור והחלקלק כשלוש פעמים, אבל אז הלא צפוי קורה.
אומבריאון פותח את פיו ויורה בעצמו כדור צל לעבר כדור הצל של סקיטי, ועשן מתפזר בזירה כששני הכדורים מתפוצצים בקול מחריש אוזניים.
העשן מתפזר, ואת רואה שאומביראון נעלם וסקיטי עומד מבולבל באמצע הבמה.
את וקהל מסתכלים בתמיהה לראות לאן נעלם כשרעש של חצץ ואבנים נשמע ורעידות קטנות באדמה חלות, ומטלטלות את כולכם ואז משום מקום בור נוצר מתחת לסקיטי ובדחיפה אדירה, אומבריאון מעיף אותו לאוויר.
"וואו שילוב מיוחד של מתקפת החפירה והיכולות העל חושיות של אומבריאון ליצור רעידות אדמה בזירה!" צוהל השופט.
סקיטי בעודו באוויר מסתובב במהירות ולוקח יוזמה ומשלב את התנופה של האוויר יחד עם מתקפת דחיפה ומתרסק על אומבריאון, שעדיין בבור.
בכך שניהם נעלמים מתחת לזירה, ואינך יכולה לראות מה קורה. את מסתכלת על היריבה שלך והיא פשוט עומדת באותה פוזה, לא זזה ואפילו לא נראה שהיא שמה לב למה שקורה סביבה. עינייה נעוצות אך ורק בך.
[/quote]

"סקיטי! אני מאמינה בך!" אצעק אל תוך הבור. "תנסה להשתמש ברוח קפואה כדי לגרום לו לצאת ובסטירה כפולה!" אמשיך לצעוק . 'אני מקווה שההתקפות האלו יפעלו.. אני לא רואה את המצב...' אחשוב לעצמי בלחץ. 'אני צריכה לבטוח בסקיטי!' אבין.