נושא: בעקבות האלים

לוקאס-
"אין צורך לזה" אומר מורגן בחיוך בזמן שהאנדאום פולט מפיו פיצוץ אש קטלני המדליק בשניות את גג הבקתה. האש הקטלנית מתלקחת במהירות ועד מהרה, אתם שומעים את צרחותיהם של האנשים הכלואים מבפנים, דופקים על החלונות לשווא, כוחותיו העל טבעיים של וינומט דואגים שהם ישארו כלואים בפנים.
עד מהרה האש מכלה את שאריות הבקתה, משאירה אותכם עומדים מעל 7 גופות חרוכות של אנשים, הריח דוחה אותך ואתה מרגיש אשם עם עצמך ואין ספק שגם מורגן, כי הוא מתיישב על גזע עץ ופורץ בבכי זלעפות "מה עשינו?" הוא מלמל לעצמו מזועזע מהמראות הקשים.
האשמה אוכלת מעט ליבך, אבל משהו בך מצדיק את המהלך, אבל משהו אחר מתגנב לליבך 'מה אם הצללים יגלו שאנחנו שרפנו את הבקתה ואת האנשים בה? הם ירצו נקמה!' אתה חושב לעצמך בפחד ואז קולט שכרגע רצחת בני אדם, שיכול להיות לא עשו לך דבר.




ג'ון-
אחרי מידע קל על סלופוק אתה מבקש את החכה של דון, והיא מחוסר רצון קל מסכימה לך "אבל תזהר קיבלתי אותה מתנה מאחד המשקיעים שלי" אומרת ומפזרת את שיערה החום והארוך. אחרי הסבר קל על החכה, אתה מתיישב לצד האגם ושולח את החכה למים ומחכה כמה רגעים, עד שאתה מרגיש תפיסה קטנה בקצה החכה. אתה מתחיל לסובב מעט את הגלגלת ומחכה עוד כמה רגעים שתפיסה נוספת בקצה החכה. הפעם אתה מושך את כל החכה ומתוך המים נשלף לפניך פוקימון קטן שנראה כמו צדפה ומתוכה פרצוף קטן ושחור עם לשון ארוכה ואדומה .





ג'ף-
גופה של ראלטס מתחיל לזהור באור כחול ותוך שנייה גופו של לידבה היישן מתחיל להתעוות באוויר (ראית את הקליפ של סקריליקס עם הילדה? :X) ותוך שנייה הוא צורח מכאב ולראלטס מטיחה אותו בחוזקה באדמה כמה פעמים עד שהוא מאבד את הכרתו.
מראה גופו החצי שבור ופצוע מעביר בך גל של חלחלה, אבל ראלטס מסתכלת עליך, מרימה את ידה לפיה ותוקעת בך פרצוף חמוד וסקרן.




קארון-
מורקרו מתחיל להסתובב באוויר כשמקורו זקור לפנים, פוגע בחוזקה בנידורן, ומעיף אותו לאחור ואז במהירות אדירה נוסק את כנפיו וטס למעלה, גבוה הרחק מידיו של נידורן. אתה מציץ לעבר מייטי ונידורן, ואתה רואה שמייטי כבר הצליח לעלף את נידורן ותמי שוקלת אם ללכוד את נידורן או לא.
אתה חוזר לקרב שלך ומבחין שנידורן פותח את פיו ועשרות מחטים קטנים וסגולים נשלחים מפיו לעבר מורקו ופוגעים בו ישירות.
בינתיים, לילה מתיישבת על גזע עץ ומסתכלת על הקרב, מחשבותיה נודדות למקום לא ידוע לך.



אדם-
כשאתה נותן תגובה תקועה, זה מה שאתה מקבל!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מתחיל להסתובב בפארק ולפתע, על הספסל אתה מבחין בשירלי, הנערה מאתמול בערב מסתובבת בפארק. היא כנראה באה לאותה כוונה כמוך.
"או היי" אומרת בחיוך מבויש "מה אתה עושה פה?" שואלת וכשאתה עונה לה "אז אולי נלחם אחד מול השנייה?" מציעה בחיוך ומראה לך פוקדור שעליו מודבקת מדבקה של פרח.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun;[COLOR=#800080

בלו-
את מורה לסקיטי שלך מה לעשות, ואכן את שומעת כמה רעשים ומידי פעם אור כזה או אחר זוהר מתוך הבור. את מסתכלת לעבר הקהל, מתעלמת מהנערה ורואה שהוא כבר משתעמם מזה שהוא לא רואה כלום.
'אני חייבת למצוא דרך להחזיר את הקרב למעלה' את חושבת לעצמך בזעף, אבל כנראה משאלתך התגשמה, אבל לא כמו שרצית וסקיטי מועף באוויר מתוך הבור כשאומביראון ישר אחריו משאיר שובל של אור קסום ולבן מאחוריו.
סקיטי בעודו באוויר פותח את פיו ומשב של רוח קפואה מלאת פתיתי שלג עדינים מתאספים סביב אומביראון ומעיפים אותו לאחור ולהתרסק על האדמה, שם הוא נשאר מחוסר הכרה.
"והמנצחת שלנו היא בלו!" קורא בהתלהבות הכרוז ואת מנופפת בידך, אבל משהו מציק לך. הקרב נראה כאילו הוא טיפה מבויים. 'לא הייתי אמורה לנצח' את חושבת לעצמך בתסכול 'היא הובילה כמעט כל הקרב'. המחשבה מכרסמת בראשך בזמן שאת יורדת מהבמה ומתיישבת שם מלטפת את ראשו של סקיטי ומהרהרת לעצמך. את מחפשת את קיה בעינייך, אבל את לא רואה אותה בשום מקום.
את מחכה עוד כמה רגעים, אבל לפני שאת מספיקה ללכת לחפש אותה קוראים לך בחזרה לבמה.
"הקרב האחרון שלנו קרב הזוגות!" קורא הכרוז "בלו נגד מייקל!" מכריז והקהל קורא בהתלהבות ובקול רם.
מולך נעמד ילד לא יותר מגיל 12, שערו בלונדיני והוא לבוש במיטב בגדי המעצבים את מזהה שזה הבחור שניצח את קיה בכמה רגעים ומתחילה לכרסם את שפתך התחתונה. מייקל מחייך אלייך חיוך מתנשא ומגעיל וקורץ לך בגועל.
"התחילו!" קורא הכרוז ומייקל משחרר שני פוקדורים אדומים לאוויר. מתוכם נשלחים ו-.
[/COLOR]

[/FONT]

יש לי הרגשה רעה לגבי מייקל הזה
אממ הרגע בדקתי את הדף שלי ורשום שקיבלתי פוקדור מדני, מנהיג מכון. דני לא עובד בday care? *שוק*
~~~~~
אסרוק בזריזות אתהפוקימונים של מייקל בפוקדע.
"סקיטי, פיצ'ו. אני סומכת עליכם!" אומר ואוציא את סקיטי ופיצ'ו מהפוקדור שלהם.
"פיצ'ו, תשתמשי בהקסמה ומכת ברק על ביוטיפליי. סקיטי, קול פורקן ורוח קפואה על היטמונלי" אומר בקול רגוע, כדי לא להראות למייקל את הלחץ שלי.

לוקאס-
"אין צורך לזה" אומר מורגן בחיוך בזמן שהאנדאום פולט מפיו פיצוץ אש קטלני המדליק בשניות את גג הבקתה. האש הקטלנית מתלקחת במהירות ועד מהרה, אתם שומעים את צרחותיהם של האנשים הכלואים מבפנים, דופקים על החלונות לשווא, כוחותיו העל טבעיים של וינומט דואגים שהם ישארו כלואים בפנים.
עד מהרה האש מכלה את שאריות הבקתה, משאירה אותכם עומדים מעל 7 גופות חרוכות של אנשים, הריח דוחה אותך ואתה מרגיש אשם עם עצמך ואין ספק שגם מורגן, כי הוא מתיישב על גזע עץ ופורץ בבכי זלעפות "מה עשינו?" הוא מלמל לעצמו מזועזע מהמראות הקשים.
האשמה אוכלת מעט ליבך, אבל משהו בך מצדיק את המהלך, אבל משהו אחר מתגנב לליבך 'מה אם הצללים יגלו שאנחנו שרפנו את הבקתה ואת האנשים בה? הם ירצו נקמה!' אתה חושב לעצמך בפחד ואז קולט שכרגע רצחת בני אדם, שיכול להיות לא עשו לך דבר.

אחח אחח עומר עומר... אתה יוצא מנקודת הנחה שמדובר פה בכל אדם ממוצע
אין לי רגשות אשם.. אבל אני הולך לנצל את זה שלמורגן יש
~~
"אין זמן לחרטות, קדימה בוא נבדוק אם יש משהו שימושי במקום הזה, נטשטש ראיות ונעוף מפה" אומר לו "תזכור מה הם עשו לכל האנשים שעברו ביער הזה, תחשוב כמה חיים הצלנו.. אני לא יודע מה איתך אבל אני חושב שעשינו את הדבר הנכון ואני חושב שאנחנו צריכים להמשיך ולהילחם בהם בכל הזדמנות שיש לנו.. זאת רק ההתחלה, לפחות בשבילי. אתה מוזמן להצטרף אליי אם אתה רוצה"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[FONT=verdana][COLOR=#008080][B]
[COLOR=#b22222]קארון-
מורקרו מתחיל להסתובב באוויר כשמקורו זקור לפנים, פוגע בחוזקה בנידורן, ומעיף אותו לאחור ואז במהירות אדירה נוסק את כנפיו וטס למעלה, גבוה הרחק מידיו של נידורן. אתה מציץ לעבר מייטי ונידורן, ואתה רואה שמייטי כבר הצליח לעלף את נידורן ותמי שוקלת אם ללכוד את נידורן או לא.
אתה חוזר לקרב שלך ומבחין שנידורן פותח את פיו ועשרות מחטים קטנים וסגולים נשלחים מפיו לעבר מורקו ופוגעים בו ישירות.
בינתיים, לילה מתיישבת על גזע עץ ומסתכלת על הקרב, מחשבותיה נודדות למקום לא ידוע לך.

"מאקרוו, ניקור מקדחה! נקר ישר לתוך אמצע גבו!". "תמי את לא רוצה לתפוס אותה, יהיה לך נידוקווין. היא פוקימון אדמה. חוץ מזה, יוכלו להיות לשנינו פוקימונים מנוגדים, זה יהיה נחמד" אומר לה בחיוך. "יש עוד דברים מעניינים עמוק יותר בתוך המערה?" אשאל את לילה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ון-
אחרי מידע קל על סלופוק אתה מבקש את החכה של דון, והיא מחוסר רצון קל מסכימה לך "אבל תזהר קיבלתי אותה מתנה מאחד המשקיעים שלי" אומרת ומפזרת את שיערה החום והארוך. אחרי הסבר קל על החכה, אתה מתיישב לצד האגם ושולח את החכה למים ומחכה כמה רגעים, עד שאתה מרגיש תפיסה קטנה בקצה החכה. אתה מתחיל לסובב מעט את הגלגלת ומחכה עוד כמה רגעים שתפיסה נוספת בקצה החכה. הפעם אתה מושך את כל החכה ומתוך המים נשלף לפניך פוקימון קטן שנראה כמו צדפה ומתוכה פרצוף קטן ושחור עם לשון ארוכה ואדומה .

'איזה פוקימון מגניב!' אני חושב לעצמי בפליאה לנוכח הפוקימון שאני שולף מהמים "תודה רבה דון! ברשותך אני אלחם בפוקימון שכרגע דגתי!" אני אומר לדון עם אש בעיניים ופונה לארון "תתכונני ארון, זה לא עומד להיות קל בשבילך בכלל!" אני אומר לה אבל מנסה להחדיר ביטחון דרך המבט שעל פניי "אני מאמין שאת תצליחי לנצח בקרב!" אני אומר לה "תשתמשי ברעידת אדמה ובתפריי מתכת!" אני פוקד עליה במהירות ושולף את הפוקידע שלי כדי לקבל מידע על הפוקימון מולו אני מתמודד.
"דרך אגב דון, יותר יפה לך שיער פזור!" אני אומר לדון עם חיוך קטן מרוח על פניי "ואיזה משקיעים יש לך? את תוכלי להסביר לי טיפה התחרות שאת משתתפת בה אחרי שאני אסיים את הקרב?" אני שואל אותה וחוזר להתמקד בקרב בזמן שאני ממתין לתשובה

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ף-
גופה של ראלטס מתחיל לזהור באור כחול ותוך שנייה גופו של לידבה היישן מתחיל להתעוות באוויר (ראית את הקליפ של סקריליקס עם הילדה? :X) ותוך שנייה הוא צורח מכאב ולראלטס מטיחה אותו בחוזקה באדמה כמה פעמים עד שהוא מאבד את הכרתו.
מראה גופו החצי שבור ופצוע מעביר בך גל של חלחלה, אבל ראלטס מסתכלת עליך, מרימה את ידה לפיה ותוקעת בך פרצוף חמוד וסקרן..

למה כוח סודי מודגש בהתקפות?
---
אחייך אל רלטס למרות שחלק ממני מת מבפנים ואשאל אותה בהתלהבות ״מה דעתך על עוד אימון? את רוצה שנחפש לנו עוד אימון?״
אחזיר אותה לפוקדור ואכנס למרכז הפוקימונים, עכשיו בהנחה שלא קורה שם הרבה (ואם קורה שם משהו מעניין פשוט תתעלם מהחלק הבא של התגובה) אני אצא עם רלטס לדרך 25, מרוצה מכוחה של רלטס.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
סאנפלורה מצמיד את העלים שלו אחד לשני בהצלבה, מנסה להגן על עצמו מפורט המתגלגל במהירות אדירה לעברו, אבל שניות לפני, פורט משנה את הכיוון ומעיף את סאנפלורה ואז רומס אותו בחוזקה.
סאנפלורה, בעודו שוכב, זוהר באור ירוק וצורח מכאב ושולח כמה קרני אור הקושרות את פורט וסאנפלורה מתאושש מעט ונעמד על רגליו ועומד זקוף, הפעם מתכונן והוא מצליח להדוף את פורט המקופל ככדור ולהעיף אותו הרחק ממנו.

"אוקיי סנפלורה, תשתמש בריח מתוק כדי למשוך את פארט אליך!" אומר בהבנה, ואהנהן.
"ואז, תשתמש בשורשים של הרישרוש על מנת לתפוס אותו לפני הפגיעה!" אורה לו.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
שתוק :@
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ג'ניפר מובילה אותך בחזרה למעלה ותוך כדי העליה היא מתחילה לדבר "היער בעבר לא היה מקום כזה חשוב. המקום היה בכלל חורשה רגילה אשר הפרידה שתי ערים הקבורות איפשהו.. אני מניחה שהמכון שלי והמכון השני מסמנים איפה היו הערים האחרות" מספרת לך תוך כדי שהיא לוקחת את את הפוקדורים שלך ודוחפת אותם למכונת ריפוי, עתיקה למראה ואז מתיישבת לצד השולחן עם שתי כוסות תה מהבילות. "אני מניחה שאנשים עדיין מחפשים את המקדש השני של סלבי ביער, בגלל זה הוא תמיד עמוס. והעובדה שיש פה עשרות סוגים ומינים שונים של פוקימונים תורמים לזה שתמיד ימשכו לכאן מאמנים" מוסיפה בחיוך "בנוגע לבקשה השנייה שלך, לצערי איני מומחית לפוקימוני עשב או למתקפות שלהם.. אבל כן אם תרצה אני יכולה ללמד אותם מתקפות רעל" מוסיפה בחיוך וחושפת את שינייה הלבנות והצחורות והיא נשענת מעט קדימה מחכה לראות את תשובתך.

אהרהר במוחי איזה מתקפות רעל הייתי רוצה שספינראק ילמד, אעזר בפוקדע ואברר על מגוון המתקפות שלו ולבסוף אבקש "תוכלי ללמד אותו אולי דוקרנים רעילים? (Toxic Spikes)"
ואוסיף "זאת מתקפה מעניינת ומועילה שמאוד תועיל לי לקראת קרב המכון הבא..." ואחכה לתשובה בשקט, במן תחושה קטנה שהיא חייבת לי טובה.

לוקאס-
סליחה באמת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"קדימה בוא נסרוק את הבקתה" אתה מציע לו, אבל מורגן נקבר בעצמו ומחבק את רגליו והוא חיוור כסיד. אתה מגלגל את עינייך והולך להסתכל במבנה החרוך. אחרי סיבוב של כמה דקות, אתה מוצא שני פוקדורים לא שרופים ואתה מכניס אותם לתיקך. אחרי פישפוש מהיר, אתה מוצא עוד פוקדור מסותרי בצבע שחור, אבל הכפתור שיחרור שלו נמס מהשרפה, ואתה מכניס גם אותו לכיס אחרי שאתה מבין שאין לך יותר מה לחפש שם, אתה חוזר למורגן שעדיין באותה תנוחה. אתה מגלגל שוב את עינייך ומורה לוופר לכבות את שאריות השרפה.
מורגן מוחה את דימעותיו "אני מניח שאתה צודק" מלמל מורגן בשקט ומושך באפו "ועדיין רצח? האם אני לא יותר טוב מהם?" שואל לאוויר ואתה מתעלם ממנו מחזיק את הפוקדור המיסתורי בידך 'חייבת להיות דרך לגלות מה שם' אתה חושב לעצמך 'אני לא יכול לשחרר את הפוקימון עד שלא אצליח לתקן הכדור'.



קארון-
בזמן שמורקרו מסתובב במהירות וקודח בחוזקה בגבו של נידורן, תמי זורקת פוקדור על נידורן שלה "אתה צודק!" אומרת לך בחיוך "למרות שאני לא הכי אוהבת את שילוב של רעל ואדמה" מוסיפה, אתה אתה מתעלם מזה ומתרכז בקרב שלך מחודש. אתה מורה למורקרו להתחמק ממתקפת עוקץ רעל של נידורן ואז פונה ללילה "ובכן," מתחילה לומר לך "שמעתי שעיקר הפוקימוני רעל שם הם חלשים יחסית. אבל אם אתה מצליח להגיע לסוף המערה ישנם כמה פוקימוני רעל חזקים במיוחד! מאמן שעבר לפני כמה שנים ליד הבקתה שלי סיפר לי שמצא שם סוויפר ענקי כמעט באורך של שמונה מטר" אומרת ואז משתעלת קלות "אתה יודע.." ממשיכה לומר בזמן שמורקרו מנקר שוב בחוזקה את נידורן ומחסל אותו "שיש האומרים שהמערה פה ומערת הקרח בצפון מחוברות? יש איזה פתח המחבר ביניהם. אבל טרם מישהו גילה אם זה נכון או לא. אני מניחה שזה יכול להיות" אומרת לעצמה ומפהקת פיהוק קולני. אתה מסתכל בשעונך ומבין גם למה השעה כמעט חצות!.



ג'ון-
"אתה לא צריך את הפוקידע המיושן הזה בשביל לגלות שזה שלדר" אומרת לך דון בקול מעט רציני בזמן שארון קופצת באוויר ואז מרסקת את האדמה, מטלטלת הכל בעצמה, גורמת לך ולדון להחליק וליפול על האדמה הבוצית. שלדר לעומת זאת סוגר את צדפתו ומשתמש בנסיגה, מגן על עצמו מהנזק של רעידת האדמה. הוא מציץ שוב ורואה את ארון מסתערת עליו כשידה שולחה קדימה בוהקת באור כסוף ומתכתי ונסוג אחורנית שוב, מגן על עצמו שוב.
"ובכן, אם אתה רוצה לדעת" אומרת ואוספת במופגן את שערה לזנב סוס ארוך "אני מה שנקרא פרח איידול. אנשים ראו את הפוטנציאל החבוי בי והם משלמים לי על לעשות מסע.. ללכוד פוקימונים, לאתגר מכונים, תחרויות סרט. הם משלמים על הפקות אופנה ופירסומות בטלוויזיה. והתחרות הזאת היא חלק מהתחרות הגדולה בעיר איגטוטין" מוסיפה ומסתכלת על איך שלדר שולח עשרות חניתות קרח לעבר ארון, פוגע בה בחוזקה.




ג'ף-
מתקפה שהיא לא לומדת באופן טבעי.. צ'ופר ממני.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי ריפוי מהיר במרכז הפוקימונים לצד הדרך, אתה ממשיך בדרך 25, שהגעת אליה כבר מקודם, מחפש אתגרים חדשים.
אחרי הליכה קלה, אתה מבחין בפוקימון קטן ואדום המזדחל באיטיות לצד הדרך. אינך צריך פוקידע בשביל לזהות את ווארמפל .




אלון-
מעניין!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סאנפולרה מפזר אבקה ורדרדה בעלת ניחוח משכר חושים המתפזרת באוויר גורמת לפורט ל"התהפנט" והוא חוזר לתנוחת הכדור שלו והוא מתגלגל במהירות לעבר סאנפלורה, נחוש בדעתו למחוץ את סאנפלורה, אבל שניות לפני זה סאנפלורה מצמיח עשרות שורשים קטנים על עליו והוא מצמיד את עצמו על פורט, שנתקע בצורת הכדור שלו ולא מסוגל לזוז. אתה מחייך, אבל מין שגם סאנפלורה תקוע ולא יכול להתנתק מפורט בעצמו.




אוסטין-
"אין בעיה" אומרת בחיוך ומבקשת ממך את הפוקדור של ספינראק "אבל רק שתדע.. זה לא יעזור לך במכון הבא" מוסיפה בחיוך והולכת עם הכדור של ספינראק לחדר אחורי, כנראה חדר השינה שלה והיא סוגרת חלקית את הדלת, משאירה אותה לבד במטבחון הקטן. אתה מסתכל סביב ובין שהקומה הזאת בעצם לא רק חדר לקבלת פנים למכון, אלא חלק מביתה של ג'ניפר. אחרי סיור קטן אתה מוצא סלון גדול, רחב ידיים בעלת טלוויזיה משוכללת עם מערכת סראונד היקפית, עוד חדר עבודה ענקי וסיפרייה 'בטח ממש בודד לה פה לבד' אתה חושב לעצמך בדיוק כשהיא מגיעה ומחזירה לך את ספינראק "בבקשה" אומרת בחיוך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[FONT=verdana][COLOR=#008080][B]

קארון-
בזמן שמורקרו מסתובב במהירות וקודח בחוזקה בגבו של נידורן, תמי זורקת פוקדור על נידורן שלה "אתה צודק!" אומרת לך בחיוך "למרות שאני לא הכי אוהבת את שילוב של רעל ואדמה" מוסיפה, אתה אתה מתעלם מזה ומתרכז בקרב שלך מחודש. אתה מורה למורקרו להתחמק ממתקפת עוקץ רעל של נידורן ואז פונה ללילה "ובכן," מתחילה לומר לך "שמעתי שעיקר הפוקימוני רעל שם הם חלשים יחסית. אבל אם אתה מצליח להגיע לסוף המערה ישנם כמה פוקימוני רעל חזקים במיוחד! מאמן שעבר לפני כמה שנים ליד הבקתה שלי סיפר לי שמצא שם סוויפר ענקי כמעט באורך של שמונה מטר" אומרת ואז משתעלת קלות "אתה יודע.." ממשיכה לומר בזמן שמורקרו מנקר שוב בחוזקה את נידורן ומחסל אותו "שיש האומרים שהמערה פה ומערת הקרח בצפון מחוברות? יש איזה פתח המחבר ביניהם. אבל טרם מישהו גילה אם זה נכון או לא. אני מניחה שזה יכול להיות" אומרת לעצמה ומפהקת פיהוק קולני. אתה מסתכל בשעונך ומבין גם למה השעה כמעט חצות!.

'וואו, הזמן עבר מהר' אחשוב. "מארקרוו, סיים איתו! ניקור מקדחה!" אומר למארקרוו, בייאוש קל. ללילה אומר:"אולי נחזור לפה בבוקר, לבדוק את הקטע עם המנהרות המחוברות, אם תרצי. אני מחשיב עצמי להרפתקן לא קטן".

לוקאס-
סליחה באמת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"קדימה בוא נסרוק את הבקתה" אתה מציע לו, אבל מורגן נקבר בעצמו ומחבק את רגליו והוא חיוור כסיד. אתה מגלגל את עינייך והולך להסתכל במבנה החרוך. אחרי סיבוב של כמה דקות, אתה מוצא שני פוקדורים לא שרופים ואתה מכניס אותם לתיקך. אחרי פישפוש מהיר, אתה מוצא עוד פוקדור מסותרי בצבע שחור, אבל הכפתור שיחרור שלו נמס מהשרפה, ואתה מכניס גם אותו לכיס אחרי שאתה מבין שאין לך יותר מה לחפש שם, אתה חוזר למורגן שעדיין באותה תנוחה. אתה מגלגל שוב את עינייך ומורה לוופר לכבות את שאריות השרפה.
מורגן מוחה את דימעותיו "אני מניח שאתה צודק" מלמל מורגן בשקט ומושך באפו "ועדיין רצח? האם אני לא יותר טוב מהם?" שואל לאוויר ואתה מתעלם ממנו מחזיק את הפוקדור המיסתורי בידך 'חייבת להיות דרך לגלות מה שם' אתה חושב לעצמך 'אני לא יכול לשחרר את הפוקימון עד שלא אצליח לתקן הכדור'.

אתן לו סטירה ואצעק "תתחיל להתאפס ומהר, נכון אולי פעלנו בפזיזות אבל אין טעם לחשוב על זה עכשיו, אם היינו מסגירים אותם זה היה העונש שהם היו מקבלים על כל העבירות שלהם בכל מקרה" אומר ואמשיך
"עכשיו אנחנו חייבים לזוז מפה וזריז אם אתה לא רוצה שיהרגו גם אותך, אני יודע באיזה כיוון היציאה, תעקוב אחריי" אתחיל ללכת לכיוון שאמרו לי שהוא הדרך לנאמור

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
"אין בעיה" אומרת בחיוך ומבקשת ממך את הפוקדור של ספינראק "אבל רק שתדע.. זה לא יעזור לך במכון הבא" מוסיפה בחיוך והולכת עם הכדור של ספינראק לחדר אחורי, כנראה חדר השינה שלה והיא סוגרת חלקית את הדלת, משאירה אותה לבד במטבחון הקטן. אתה מסתכל סביב ובין שהקומה הזאת בעצם לא רק חדר לקבלת פנים למכון, אלא חלק מביתה של ג'ניפר. אחרי סיור קטן אתה מוצא סלון גדול, רחב ידיים בעלת טלוויזיה משוכללת עם מערכת סראונד היקפית, עוד חדר עבודה ענקי וסיפרייה 'בטח ממש בודד לה פה לבד' אתה חושב לעצמך בדיוק כשהיא מגיעה ומחזירה לך את ספינראק "בבקשה" אומרת בחיוך.

"מה?! זהו?" אשאל בתדהמה. מופתע עד מאוד אך בשמחה רבה אודה לה בלחיצת יד ואם תאשר לי אם העיניים אף אחבק אותה ואלחש "תודה רבה רבה לך ג'ניפר, זה היה קרב נהדר שלימד אותי הרבה. ותודה על המתקפה המגניבה שלימדת את ספינראק!" אומר ואתכוון לפנות אל היציאה.
חושב לי על כל מה שקרה כאן ומה שראיתי ואז בהחלטה של רגע אסתובב ואתקוף אותה בשאלות "היי ג'ניפר? לא היית רוצה לראות עוד מהמחוז? לא היית רוצה לצאת ולהסתובב שוב? לא חבל להיות כאן לבד כל הזמן... לחכות לאנשים. לא היית רוצה סתם להסתובב ולהילחם במאמנים שתרצי מתי שתרצי?"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מעניין!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סאנפולרה מפזר אבקה ורדרדה בעלת ניחוח משכר חושים המתפזרת באוויר גורמת לפורט ל"התהפנט" והוא חוזר לתנוחת הכדור שלו והוא מתגלגל במהירות לעבר סאנפלורה, נחוש בדעתו למחוץ את סאנפלורה, אבל שניות לפני זה סאנפלורה מצמיח עשרות שורשים קטנים על עליו והוא מצמיד את עצמו על פורט, שנתקע בצורת הכדור שלו ולא מסוגל לזוז. אתה מחייך, אבל מין שגם סאנפלורה תקוע ולא יכול להתנתק מפורט בעצמו.

זה אחד הקולים
אגב אתה עוד צריך עזרה עם הספרייטים? גיליתי דרך ממש קלה
--
"בוא נסיים את זה סנפלורה, תשתמש במשרוקית עשב!" אורה לו, בתקווה שעצם זה שפארט תקוע יביא לתוצאה מרשימה.
"עכשיו סנפלורה.. בוא תסיים את זה עם עלי תער!" אוסיף בחיוך, מעיף אגרוף לאוויר בהתלהבות.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ון-
"אתה לא צריך את הפוקידע המיושן הזה בשביל לגלות שזה שלדר" אומרת לך דון בקול מעט רציני בזמן שארון קופצת באוויר ואז מרסקת את האדמה, מטלטלת הכל בעצמה, גורמת לך ולדון להחליק וליפול על האדמה הבוצית. שלדר לעומת זאת סוגר את צדפתו ומשתמש בנסיגה, מגן על עצמו מהנזק של רעידת האדמה. הוא מציץ שוב ורואה את ארון מסתערת עליו כשידה שולחה קדימה בוהקת באור כסוף ומתכתי ונסוג אחורנית שוב, מגן על עצמו שוב.
"ובכן, אם אתה רוצה לדעת" אומרת ואוספת במופגן את שערה לזנב סוס ארוך "אני מה שנקרא פרח איידול. אנשים ראו את הפוטנציאל החבוי בי והם משלמים לי על לעשות מסע.. ללכוד פוקימונים, לאתגר מכונים, תחרויות סרט. הם משלמים על הפקות אופנה ופירסומות בטלוויזיה. והתחרות הזאת היא חלק מהתחרות הגדולה בעיר איגטוטין" מוסיפה ומסתכלת על איך שלדר שולח עשרות חניתות קרח לעבר ארון, פוגע בה בחוזקה.

"נשמע נורא נחמד שממנים לך את המסע, מי לא היה רוצה כזה דבר?" אני משיב לדון ברציניות 'העיר איגטוטין, עיר התחרויות של המחוז, אני אגיע לשם רק אחרי שאני אאתגר את מאמן המכון בעיר נאמור, זה עוד רחוק מפה' אני חושב לעצמי לאחר שדון מזכירה את העיר איגטוטין
"ארון את בסדר?" אני שואל את ארון בקול מודאג לאחר שהיא נפגעת מחניתות הקרח של שלדר "את מסוגלת לעשות את זה, אני בטוח שתוכלי לשבור את ההגנות שלו!" אני מנסה לעודד את ארון "תשתמשי בשבירת אבנים וראשייה על שלדר, אל תאפשרי לו לנסוג לתוך הצדפה שלו שוב!" אני פוקד על ארון בביטחון מלא
"דון אם יורשה לי לשאול תוך כדי הקרב, כבר זכית בתגים או בתחרויות סרט? אני אשמח לדעת כמה את מתקדמת ואולי לבקש ממך כמה טיפים לטיפול בפוקימונים שלי, הם חשובים לי מאוד ואני רוצה לגדל אותם על הצד הטוב ביותר!" אני אומר לה

קארון-
כבר חיסל אותו :x
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי וידוי סופי שנידורן התעלף אתה פונה ללילה "אני אוכל לקחת אתכם, אבל אני לא חושבת שכדאי לך לחפש את המנהרה הזאת. אם היא קיימת לא יהיה לאף אחד מכם סיכוי לעבור אותה בחיים" אומרת בקול שלו, אבל אתה מבחין באזהרה בקולה המעבירה צמרמורת במורד גבך.



לוקאס-
"כנראה שאתה צודק" אומר לך ונראה שהוא מתאפס על עצמו ובכך שניכם מתחילים בדרך הארוכה והמתישה עד שתמו כוחותיכם בשעת ערביים מאוחרת "תגיד.. לא נראה לך שהם ינסו להתנקם בנו?" שואל אותך בהתנשמות עמוקה מורגן ומרים אליך את מבטו. העברתם את רוב ההליכה בשתיקה רמה בדיוק כשאתה בא לענות לו נערה בעלת שיער לבן פרוע יוצאת מסבך שיחים שאתה עומד בדיוק לידם ומפתיע אותך "אוי מצט.." מתחילה לומר ואז מסתכלת על מורגן בבהלה "מורגן?" קוראת בדיוק שהוא קורא "ג'וליה?!" ושניהם פשוט דוחפים אותך הצידה ומתחבקים חיבוק ארוך וממושך "חשבתי שאיבדתי אותך" מלמלים אחד לשנייה ואז נפרדים "לוקאס זאת ג'וליה" מציג אותה בפניך ואתה מסתכל עליהם כאילו נפלו על הראש. הנערה, ג'ולייה ניגשת אליך בחיוך ומושיטה אליך את היד בחיוך "כל חבר של מורגן הוא חבר שלי" מוסיפה.




אוסטין-
אחרי חיבוק מהיר אתה פונה ללכת ומשהו בך עוצר בעצמך ואתה פונה לג'ניפר והיא קולטת על מה אתה מדבר "ברור שאני אשמח לעשות את זה" אומרת בחיוך ומנידה את ראשה "אבל המכון הזה הוא הבית שלי" מוסיפה בחיוך עקום ונראה שכל מה שהצעת לה צועק לה לעשות זאת "איך אני יכולה סתם ככה לעזוב את הבית שלי? את המערה שלי? את השקט שלי? בשביל קרבות?" שואלת אותך ונראה שכמה דמעות עולות בעינייה.



אלון-
כבר לא הסתדרתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בעקבות חסימתו של פורט מתזוזה אחרת הוא נרדם במהירות לצלילי שריקותיו של סאנפלורה ועד מהרה נרדם, מרפה את גופו. סאנפלורה מסתכל עליך, מנסה לחשוב איך הוא יכול לשלוח עלי תער כמו שביקשת ובמקום זאת מתחיל לסובב את עלי הכותרת סביב ראשו במהירות ומשם עשרות עלים קטנים וצהובים, חדים כסכינים מחסלים את פורט.
'אין ספק שזה מראה שאני צריך לנצל' אתה חושב לעצמך כשאתה רואה את עשרות עלי השלכת הצהובים מסתחררים באור השמש.
"וואו איזה יופי!" אומר המאמן ומחזיר את פורט "יש לי עוד פוקימון אם אתה רוצה עוד קרב" אומר בחיוך ונראה שהוא מבסוט על עצמו.




ג'ון-
אחרי מילות עידוד מצירך ארון מסתערת וידה הקטנה זוהרת באור בהיר והיא תוקעת אגרוף ממש בצדפה של שלדר, סודקת אותה מעט ואז בתנועה מהירה קופצת עם ראשה מעיפה את שלדר לאחור."אתה יודע אבל שלשלדר יש הגנה מעולה? מתקפות כאלה לא יעשו לו נזק רב כל כך. אתה צריך להשתמש במתקפות מיוחדות יותר. להביור, קרן קרח וכאלה.. מישהו מהפוקימונים שלך יודעים מתקפות כאלה?" שואלת אותך דון "ולשאלתך כן. זכיתי כבר בארבע תגים ובשתי תחרויות סרט. אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה באמת לאהוב את הפוקימון שלך כמה שאפשר. פוקימון שיש לו מאמן שאוהב אותו יעשה הכל בשבילו וגם להפך. אתה לא תעשה הכל כדי להגן על ארון?" שואלת אותך בחיוך מעט מתנשא מעט אוהד.
אתה חוזר לקרב ורואה ששלדר שוב פותח את פיו ומטח כבד של רסיסי קרח נשלח מבין שתי צידי הצדפה של שלדר ופוצע קשה את ארון.