נושא: בעקבות האלים

לוקאס-
אתה מרים את אילומיס, שנראה שפצעה לא מפסיק לדמם במהירות, ורץ לעבר האזור שממנו אילומיס רצה. אחרי כמה דקות של ריצה, אתה מגיע, כנראה למקום בו נערך קרב קטלני באזור. חצי מהאדמה חרוכה, חצייה קפואה לחלוטין, עצים שבורים בכל מקום, אבנים מנופצים ומה לא. אתה מסתכל סביב וקורא לטסה, אבל אין לה זכר בשום מקום. מצבה של אילומיס מחמיר, ואתה מתחיל לחשוש לרע מכל. גם לטסה וכרגע בעיקר לאילומיס, שנראה שהיא מלבינה מעט.

אנסה לחשוב מהר מה אני יכול לעשות 'שרומיש יכול להשתמש בזרע עלוקה, אולי הוא יוכל להשתמש בזה על איזה עץ או משהו ולהעביר חלק מהאנרגיה שלו לאילומיס' אחשוב 'זה שווה ניסיון'
אוציא את שרומיש מהפוקדור ואורה לו "שרומיש זרע עלוקה על אחד העצים פה, תנסה לגרום לו להעביר את האנרגיה לאילומיס" ואמשיך לחשוב 'אולי כדאי להשתמש עליה בנבגי שיתוק? שלא תזוז יותר מידי.. נזק אני לא מאמין שזה יגרום כל כך אבל אני לא בטוח שכדאי לקחת את הסיכון' אמשיך לחשוב ובאותו זמן אחפש עקבות או רמזים למה שקרה פה

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
אתה מורה לפוקימונים שלך לעצור את הריח, ושולח את סקיפלום להתקפה, ואנרגיה לבנה מתחילה לעטוף אותה, כשהיא נוסקת במהירות לעבר סורסקיט, אשר נראה פשוט מדלג לו באבקה הנעימה, והוא נפגע חזיתית מסקיפלום ומועף לאחור.
"נו תעיף אותו!" מיילל בראד בפינה, מה שגורם לך לגלגל את עינייך.
"יום תשלום!" אתה קורא, וסקיפלום מסתובבת במהירות להפרח על ראשה מתחילה לזהור באור לבן ובהיר ועשרות מטבעות זהב נשלחות לעבר סורסקיט, ובמכה אחת מחסלת אותו.
*אתה מצליח לאסוף במהירות כמעט 125 מטבעות זהב, שאתה מכניס אותם לכיס לפני שהם נעלמים.

'לתפוס או לא לתפוס?' אשאל את עצמי, ואביט בסרסקיט, 'הוא לא היה כזה חזק..' אהרהר לי.
לאחר מכן אוציא את הפוכדור ואזרוק על סרסקיט, 'טוב.. חלש-חזק ממש לא חשוב לתחרויות!" אחשוב בעידוד.
"מה מה אמרת?" אפנה אל בראד מיד לאחר מכן.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[color=#000000][b]א
קארון-
לא הבנתי מה כל כך מצחיק :x
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גרוטל נוהם בקול ומנער את השיח שעל גבו, ועשרות עלים חדים נשלחים לעבר קווילפיש, אשר פותח את פיו ושולח עשרות עוקצי רעל על העלים, ובמפגש עם העוקצים, העלים במהירות מתחילים לנבול ונופלים על האדמה מרקיבים.
"וואו" אומרת תמי בפליאה "איזה דיוק! ואיזו מחשבה מיוחדת" קוראת בהתלהבות.
קוולפיש פותח את פיו ואקדח מים ענקי יוצא מפיו, שוטף את גרוטל, אשר מגיב ביוזמתו בשליחת עשרות קרני אור ירוקים, אשר עוטפים את קולפיס ומוצצים ממנו את כוחו, מחזקים את גרוטל שלך.

לא מצחיק, סתם לא צפוי :x
~~~~~~~~~~~~~~~
"יופי גרוטל, עכשיו, השתמש שוב בספיגת ג'יגה, בכל הכוח!"
~~~~
הייתי בטוח יש לו Liquid Ooze בתור יכולת אז חששתי

ג'ף-
הבסיס של הדמות שלה, זה שהיא יודעת לגעת בנקודות חלשות שלך..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נהדר!" קוראת באושר ומוחאת בידיה בהתלהבות "יש לנו מוקד עזרה בעיר ג'נטה הקרובה במרכז הרבייה" אומרת לך בחיוך ומביאה לך עלון קטן עם תמונה ועליו עשרות ביצים.
"אתה צריך לומר למפעילה שם שק'תרין מהנהורים שלחה אותך! זאת בסך הכל שעת האכלה לפוקימונים! ואם תסתדר שם, אני בטוחה שהיא תוכל לצ'פר אותך מחוץ לגבולותינו!" מוסיפה בחיוך וטופחת על גבך "אם תרצה, אתה מוזמן גם להצטרף אלינו! המטרה שלנו היא לגרום לעולם להפוך להיות מקום יותר טוב! וכמובן, למרות השמועות הרעות עלינו, זה בראש ובראשונה זה להעלים כל זכר לצללים האפלים!" אומרת לך בנחישות ומגישה לך בנוסף כרטיס עם מספר הטלפון שלה "במידה ותצטרך משהו, אני והנהורים נהיה כאן בשבילך!"




אוסטין-
ספינראק נעזר בערפל של סואבלו, ומרים את אחוריו קדימה, מעל ראשו, ויחד עם הערפל, המראה משתק לכמה שניות את סואבלו, אבל היא מתעשת במהירות ומנופפת בכנפיה במהירות, תופסת תאוצה וטסה במהירות לעבר ספינראק, אשר נעלם בפתאומיות וצץ במקום אחר, ממש מאחוריה. היא מכוונת את מקורה, אבל הוא נעלם לצד אחר, מופיע משום מקום.
"מלחיץ קצת" לוחשת לך ג'ניפר, כשבכל העלמות של ספינראק הוא משפיע מין לחשוש מלחיץ.
לפתע, סואבלו צורחת בקול גבוה וטבעות אור תכולות נשלחות לכל עבר, מרעידות את היער עצמו. צמרות העצים רוטטות ועשרות עלים נושרים ומתערפלים במהירות למטה.
ספינראק צץ משום מקום ושולח מטר של עוקץ רעל ופוגע בחוזקה בסואבלו, אבל נראה שהיא מחזיקה מעמד והיא מכוונת לצרוח שוב.



ג'ון-
לצטט
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ארון בוהקת לרגע ושריונה הקשיח מתמצק עוד יותר, קוציה מתחדדים והיא עומדת מוכנה לקרב. היא עומדת איתנה מול סופת הרוח של טרופיוס, אבל נפגעת מעשרות העלים הפוגעים בה בחוזקה.
למרות זאת היא קופצת באוויר, ונחותת בעצמה על האדמה הקשה ועשרות אבנים וסלעים גדולים נשלחים לאוויר, מקיפים את טרופיוס ומפילים אותו על האדמה בחוזקה, מוחצים אותו לגמרי.
מיד לאחר מכן ארון רצה לעבר גוש האבנים, ורגלה הקטנה מושטת קדימה, כשהיא בוהקת באור מתכתי והיא מקיפה את עצמה באור כסוף ומתכתי ובתנועה חדה אחת, היא משספת את האבנים, מפוצצת אותם מבפנים.
טרופיוס לא מסוגל להלחם יותר.
"וואו איזה דיוק! כמה כוח!" מתלהב רובי ומחזיר את הפוקימון שלו לפוקדור "הלוואי והייתי יכול להביא לך תג. אבל במקום זה, אני מוכן ללמד את אחד מהפוקימונים שלך מתקפה" אומר בחיוך.




לוקאס-
מצבה של אילומיס מחמיר, למרות ששרומיש איכשהו, מצליח לקשר בינה לבין אחד מהעצים ונראה שסיכוייה קלושים. אתה חורק שיניים ומתחיל לרוץ מסביב, מחפש משהו, אבל נראה שמה שהיה שם נעלם, ואין שום זכר לטסה.
'אם משהו פצע ככה את אילומיס' אתה חושב לעצמך 'הוא כנראה או פצע את טסה ממש קשה או שהוא הצליח לגרום לה להסתתר' המחשבות רצות במוחך, מטרידות את קו המחשבה שלך. לפתע מבין השיחים אתה מבחין בפיסת בד שחורה מגואלת בדם.
"מה לכל הרוחות?" אתה פולט לאוויר ומתקרב יותר לבחון את המקום ורואה משהו שזיעזע אותך לחלוטין ורוץ הצידה להקיא את נשמתך לאחד מהשיחים.
גופתה של טסה מרוטשת לחלוטין, פיה פתוח בצרחה אילמת שבחיים לא תצא החוצה. עינייה פעורות לגמרי בהבעת אימה טהורה.
"טסה!" אתה צורח בחצי יללה ורץ אליה ומחבק את ראשה הנופל לאחור. לידה שוכבת האלטריה שלה, מצבה גם הוא מחריד וכנפיה חתוכות משני הצדדים, וראשה מכופף לאחור בצורה לא טבעית ואנושית.
ענף נשבר מקפיץ אותך ואתה מסתובב ורואה את שרומיש חוזר אליך בפנים נפולות, גם אילומיס לא הצליחה להחזיק מעמד.
אתה מסתכל סביב, אבל מה שתקף אותה ככה נעלם כלא היה.




אלון-
מה קרה למאמן עשב? P:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה זורק פוקדור על סורסקיט, אשר נשאב פנימה במהירות ועד מהרה נלכד.
"למה לכדת אותו?! בבקשה רק אל תשחרר את הדבר הזה לידי!" מתלונן בראד "אם יש משהו שאני לא מסוגל לסבול אלה פוקימוני חרק!" אומר לך, בזמן שאתה מגלגל את עינייך וחוזר לארוחת הערב שלך. 'לפחות הפוקימונים הפראיים היו חלשים ולא יותר מידי בעייתים' אתה חושב לעצמך בתחושת הקלה כלשהי 'אבל מעניין למה לא הגיעו פוקימונים חזקים יותר?' אתה חושב לעצמך ומשהו נראה לך לא כשורה כל כך, אבל אינך מסוגל לשים על זה את האצבע.
בסופו של דבר, אתה ובראד נכנסים לשקי השינה שלכם ונרדמים.
אתה קם לאור שמש ראשון העולה במזרח ובראד נראה שעדיין יישן שנת ישרים.




קארון-
גרוטל צורח בזעם ועשרות קרני אור ירוקות, המסתחררות יחדיו לקרן אחת אדירה, המתפללת סביב קוולפיש, ושואבות את שאריות האנרגיה שלו, בזמן שהוא נופל מעולף על האדמה הקשה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
מה קרה למאמן עשב? P:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה זורק פוקדור על סורסקיט, אשר נשאב פנימה במהירות ועד מהרה נלכד.
"למה לכדת אותו?! בבקשה רק אל תשחרר את הדבר הזה לידי!" מתלונן בראד "אם יש משהו שאני לא מסוגל לסבול אלה פוקימוני חרק!" אומר לך, בזמן שאתה מגלגל את עינייך וחוזר לארוחת הערב שלך. 'לפחות הפוקימונים הפראיים היו חלשים ולא יותר מידי בעייתים' אתה חושב לעצמך בתחושת הקלה כלשהי 'אבל מעניין למה לא הגיעו פוקימונים חזקים יותר?' אתה חושב לעצמך ומשהו נראה לך לא כשורה כל כך, אבל אינך מסוגל לשים על זה את האצבע.
בסופו של דבר, אתה ובראד נכנסים לשקי השינה שלכם ונרדמים.
אתה קם לאור שמש ראשון העולה במזרח ובראד נראה שעדיין יישן שנת ישרים.

צריך קצת לגוון, ואתה לא נותן לי 0:
חוצמזה בשביל בראד חחחחח
---
"אוקיי, סרסקיט, החוצה!" אומר בחיוך ואוציא אותו מהפוכדור. "בוקר טוב סקיפלום" אומר לסקיפלום גם כן, ואחייך לעברה.
(בהנחה שאני לעולם לא מכניס אותה לפוכדור)
"קדימה סרסקיט מתוק, תעיר עבורינו את בראד" אומר לעברו בחיוך ואחכה למופע המצחיק שעתיד לקרות.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
ספינראק נעזר בערפל של סואבלו, ומרים את אחוריו קדימה, מעל ראשו, ויחד עם הערפל, המראה משתק לכמה שניות את סואבלו, אבל היא מתעשת במהירות ומנופפת בכנפיה במהירות, תופסת תאוצה וטסה במהירות לעבר ספינראק, אשר נעלם בפתאומיות וצץ במקום אחר, ממש מאחוריה. היא מכוונת את מקורה, אבל הוא נעלם לצד אחר, מופיע משום מקום.
"מלחיץ קצת" לוחשת לך ג'ניפר, כשבכל העלמות של ספינראק הוא משפיע מין לחשוש מלחיץ.
לפתע, סואבלו צורחת בקול גבוה וטבעות אור תכולות נשלחות לכל עבר, מרעידות את היער עצמו. צמרות העצים רוטטות ועשרות עלים נושרים ומתערפלים במהירות למטה.
ספינראק צץ משום מקום ושולח מטר של עוקץ רעל ופוגע בחוזקה בסואבלו, אבל נראה שהיא מחזיקה מעמד והיא מכוונת לצרוח שוב.

בתתת של *******$**##%&*@@!!1
~~~
'ררררר... דייי זה חייב להיגמר כבר, אני מותש, ספינראק מותש. קדימה' אחשוב לעצמי מעט מתוסכל וכעוס ואנגב את הזיעה ממצחי.
אחשוב כמה שניות ואומר בעוד שסוואבלו לוקחת אוויר לצעקה הזורמת שלה ואפקוד על העכביש הקטן "ספינראק, התרכב טוב טוב התסכל רק על סוואבלו ושכח כל מה שמסביב. ברגע ששוב תצרח. ממש בשנייה שתתחיל וגל הקול יצא, השתשמש בהתגנבות צללים אל מאחורי גבה, עבור לקבילה ושוב התגנבות צללים בחזרה למקום שעמדת בו! שתספוג את המכה שלה עצמה! נשך אותה שם עם עלוקת חיים להוסיף לנזק! זה הכל או כלום חבר. פעל מהר אנחנו נצליח!" ואסיים מלא תקווה מביט בספינראק בדאגה כשאחת מרגליי רוטטת בהתרגשות ואגרופי ידיי קמוצים חזק.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[color=#000080][b]
קארון-
גרוטל צורח בזעם ועשרות קרני אור ירוקות, המסתחררות יחדיו לקרן אחת אדירה, המתפללת סביב קוולפיש, ושואבות את שאריות האנרגיה שלו, בזמן שהוא נופל מעולף על האדמה הקשה.

"כל הכבוד גרוטל!" אומר לו בגאווה. אזרוק פוקדור על קווילפיש. לאחר מכן איזכר בפוקדור שתמי נתנה לי ואומר:" צא, מי שלא תהיה!". 'מי זה יכול להיות? אני מקווה שהוא יהיה פוקימון טוב' אחשוב.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ף-
הבסיס של הדמות שלה, זה שהיא יודעת לגעת בנקודות חלשות שלך..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נהדר!" קוראת באושר ומוחאת בידיה בהתלהבות "יש לנו מוקד עזרה בעיר ג'נטה הקרובה במרכז הרבייה" אומרת לך בחיוך ומביאה לך עלון קטן עם תמונה ועליו עשרות ביצים.
"אתה צריך לומר למפעילה שם שק'תרין מהנהורים שלחה אותך! זאת בסך הכל שעת האכלה לפוקימונים! ואם תסתדר שם, אני בטוחה שהיא תוכל לצ'פר אותך מחוץ לגבולותינו!" מוסיפה בחיוך וטופחת על גבך "אם תרצה, אתה מוזמן גם להצטרף אלינו! המטרה שלנו היא לגרום לעולם להפוך להיות מקום יותר טוב! וכמובן, למרות השמועות הרעות עלינו, זה בראש ובראשונה זה להעלים כל זכר לצללים האפלים!" אומרת לך בנחישות ומגישה לך בנוסף כרטיס עם מספר הטלפון שלה "במידה ותצטרך משהו, אני והנהורים נהיה כאן בשבילך!"

אקח את הכרטיס והעלום ואכניס אותם לתיק.
״ביי״ אמלמל בקרירות כשאני מסתובב וממשיך להתקדם לכיוון העיר ג׳נטה.
׳ממש אני אצטרף לכת המפגרת הזאת׳ אחשוב לעצמי בגיחוך

לוקאס-
מצבה של אילומיס מחמיר, למרות ששרומיש איכשהו, מצליח לקשר בינה לבין אחד מהעצים ונראה שסיכוייה קלושים. אתה חורק שיניים ומתחיל לרוץ מסביב, מחפש משהו, אבל נראה שמה שהיה שם נעלם, ואין שום זכר לטסה.
'אם משהו פצע ככה את אילומיס' אתה חושב לעצמך 'הוא כנראה או פצע את טסה ממש קשה או שהוא הצליח לגרום לה להסתתר' המחשבות רצות במוחך, מטרידות את קו המחשבה שלך. לפתע מבין השיחים אתה מבחין בפיסת בד שחורה מגואלת בדם.
"מה לכל הרוחות?" אתה פולט לאוויר ומתקרב יותר לבחון את המקום ורואה משהו שזיעזע אותך לחלוטין ורוץ הצידה להקיא את נשמתך לאחד מהשיחים.
גופתה של טסה מרוטשת לחלוטין, פיה פתוח בצרחה אילמת שבחיים לא תצא החוצה. עינייה פעורות לגמרי בהבעת אימה טהורה.
"טסה!" אתה צורח בחצי יללה ורץ אליה ומחבק את ראשה הנופל לאחור. לידה שוכבת האלטריה שלה, מצבה גם הוא מחריד וכנפיה חתוכות משני הצדדים, וראשה מכופף לאחור בצורה לא טבעית ואנושית.
ענף נשבר מקפיץ אותך ואתה מסתובב ורואה את שרומיש חוזר אליך בפנים נפולות, גם אילומיס לא הצליחה להחזיק מעמד.
אתה מסתכל סביב, אבל מה שתקף אותה ככה נעלם כלא היה.

holy mother of fucking god
~~~
"מה לעזאזל קורה פה" אומר בבהלה לעצמי "שרומיש תחזור" אומר לו ואחזיר אותו לפוקדור 'אני אחזור להוציא אותך מפה טסה אבל כרגע אני חייב להשיג עזרה..' אחשוב מנסה לעשת את עצמי ובורח מהמקום מחפש כל אחד שאני יכול לפנות אליו

אלון-
תגוון בכיף! :ם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את סורסקיט ומלטף את ראשה של סקיפלום שלך, המחייכת אליך בחיבה רבה. סורסקיט מסתכל עליך ואז מדלב במהירות לבראד ומתחכך בו בראשו.
לוקח לבראד כמה רגעים עד שהוא מתעורר, קולט את סורסקיט ואז פולט צרחה חדה ורמה הנשמעת בכל היער.
"בבקשה! קח אותו מפה!" אומר ביללה ורץ לאחור, נופל על ישבנו ובשניות נעמד ורץ משם, נעלם בשיחים.
סקיפלום ואתה נקרעים מצחוק, למראה בראד בורח עם תחתונים לעבר היער וסורסקיט שלך אחריו בהתלהבות.
עד ששניהם חוזרים, אתה מספיק כבר להחליף בגדים ולאכול ארוחת בוקר דשנה ומלאה ממה שמצאת בין התיקים של בראד.
"תקשיב" פונה אליך בראד "ראיתי במרחק מה מכאן בקתה שרופה. נראה לי קצת מחשיד.. רוצה ללכת לבדוק את זה?" מציע לך ברצינות.



אוסטין-
ספינראק מהנהן בראשו וממתין לרגע הנכון, ואז נעלם בצללים היער ומצליח להעביר את סואבלו במהירות לעבר גלי הקול שהיא בעצמה יצרה, אבל בגלל שהוא גם מחזיק אותה שם, הוא סופג גם את חלק מהמתקפה, ושניהם מועפים לאחור.
לפתע, ספינראק בוהק באור בהיר ומתחיל לגדול ולתפוח, לשנות את צורתו.
מולך עומד פוקימון אדום, מעט מרושע למראה , ועיניו בוהקות באור אפל ושחור "וואו תראה איזה ארידוס מרשים!" מתלהבת ג'ניפר. אתה מסתכל על הפוקימון וגל של התלהבות שוצפת בך "כל הכבוד ארידוס! התפתחת!" אתה מתלהב. ארידוס של מסיט את מבטו ממך ואז שולח את עצמו לעבר סואבלו ודוקר אותה עם הקרן הקטנה שעל ראשו ובמכה אחת מחסל אותה לחלוטין.




קארון-
אתה זורק פוקדור לעבר קוולפיש המעולף, שתוך כמה רגעים נלכד, אבל הפוקדור שלו בוהק לרגע ונעלם באוויר.
"מ..מה?" אתה פולט מופתע. "ובכן יש לך כבר שישה פוקימונים עליך.. אי אפשר לשמור על שבעה פוקימונים אצלך. קולפיש שלך אצל הפרופסור" אומרת לך תמי ברוגע, ואז אתה באמת נזכר שטרם ראית מה הפוקימון שהיא הביאה לך מתנה.
אתה זורק את הפוקדור לאוויר, ומתוכו יוצאת פוקימון קטנה וחומה, בעלת אוזנים מחודדות וזנב פרוותי . "איווי!" קוראת הפוקימון הקטנה והיא נראית מעט מבוהלת, אבל אז היא רואה את תמי ורצה אליה. תמי מתכופפת אליה ומלטפת את ראשה "אמרתי לך, לכדתי אותה לפני כמה זמן, אז היא עוד לא מכירה כל כך את המחוז." אומרת לך ואז מתכופפת לאיווי ומציגה לה אותך. איווי מתקרבת אליך במעט חשש, אבל בסופו של דבר נותנת לך ללטף את ראשה.




ג'ף-
אתה נפרד מהאישה ומתחיל ללכת בהמשך הדרך, המתחילה יותר ויותר להתפרע, לגדול ולצמוח. החורשה הנעימה הופכת להיות יער של ממש.
אתה מסתכל סביב, כשאתה מבחין לפתע בעץ שלם מכוסה במה שנראה כמו ירחים ירוקים. 'מה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך ומבחין מקרוב שאלה פוקימונים בכלל . הם נתלים על העץ עם חוטים לבנים קטנים.





לוקאס-
אתה רץ כמטורף,ידיך מושטות קדימה, מגינות עליך משריטות בפנים. אתה רץ כל עוד אתה יכול, מזועזע ומפוחד. אתה מוצא את עצמך שעתיים לאחר מכן יושב על גבולות היער, מקיא שוב את נפשך. 'איך לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך בפחד. אתה מסתכל סביב, ורואה רץ את העצים הארורים האלה וחוץ מזה כלום.
אתה מחפש קליטה בטלפון שלך, אבל גם היא נעלמה ממזמן, עם חצי מהבטרייה שלך. לפתע, רעש מקפיץ אותך וגורם לך לפלוט צרחת בהלה, אתה מסתכל לראות מה זה, אבל מגלה שזה בסך הכל אייפום

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

אלון-
תגוון בכיף! :ם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את סורסקיט ומלטף את ראשה של סקיפלום שלך, המחייכת אליך בחיבה רבה. סורסקיט מסתכל עליך ואז מדלב במהירות לבראד ומתחכך בו בראשו.
לוקח לבראד כמה רגעים עד שהוא מתעורר, קולט את סורסקיט ואז פולט צרחה חדה ורמה הנשמעת בכל היער.
"בבקשה! קח אותו מפה!" אומר ביללה ורץ לאחור, נופל על ישבנו ובשניות נעמד ורץ משם, נעלם בשיחים.
סקיפלום ואתה נקרעים מצחוק, למראה בראד בורח עם תחתונים לעבר היער וסורסקיט שלך אחריו בהתלהבות.
עד ששניהם חוזרים, אתה מספיק כבר להחליף בגדים ולאכול ארוחת בוקר דשנה ומלאה ממה שמצאת בין התיקים של בראד.
"תקשיב" פונה אליך בראד "ראיתי במרחק מה מכאן בקתה שרופה. נראה לי קצת מחשיד.. רוצה ללכת לבדוק את זה?" מציע לך ברצינות.

הוו זו הבקתה של @aiis ;
---
'אין כמו להתחיל את הבוקר עם בקתה שרופה' אחשוב לעצמי, "כן בטח", אפלוט לעברו, אחזיר את סרסקיט, ואתקדם עם סקיפלום הנפלאה אל עבר הבקתה, כשבראד מוביל.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[FONT=verdana][COLOR=#800080][B]

קארון-
אתה זורק פוקדור לעבר קוולפיש המעולף, שתוך כמה רגעים נלכד, אבל הפוקדור שלו בוהק לרגע ונעלם באוויר.
"מ..מה?" אתה פולט מופתע. "ובכן יש לך כבר שישה פוקימונים עליך.. אי אפשר לשמור על שבעה פוקימונים אצלך. קולפיש שלך אצל הפרופסור" אומרת לך תמי ברוגע, ואז אתה באמת נזכר שטרם ראית מה הפוקימון שהיא הביאה לך מתנה.
אתה זורק את הפוקדור לאוויר, ומתוכו יוצאת פוקימון קטנה וחומה, בעלת אוזנים מחודדות וזנב פרוותי . "איווי!" קוראת הפוקימון הקטנה והיא נראית מעט מבוהלת, אבל אז היא רואה את תמי ורצה אליה. תמי מתכופפת אליה ומלטפת את ראשה "אמרתי לך, לכדתי אותה לפני כמה זמן, אז היא עוד לא מכירה כל כך את המחוז." אומרת לך ואז מתכופפת לאיווי ומציגה לה אותך. איווי מתקרבת אליך במעט חשש, אבל בסופו של דבר נותנת לך ללטף את ראשה.

אני יצא קר בטירוף אבל לא אכפת לי
~~~~~~~~~~~~;
"היי איווי" אומר בחיוך ואלטף אותה. 'רגע, יש לי אבן רעם. אני חושב שזכרתי משהו בקשר לאבן הזאת ולאיווי' אחשוב ואשלוף את האבן הירוקה מתיקי. אראה את האבן לאיווי ואומר:" מה את חושבת איווי? נראה לך שזה יכול לעזור לך איכשהו?" אשאל אותה ברכות.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
ספינראק מהנהן בראשו וממתין לרגע הנכון, ואז נעלם בצללים היער ומצליח להעביר את סואבלו במהירות לעבר גלי הקול שהיא בעצמה יצרה, אבל בגלל שהוא גם מחזיק אותה שם, הוא סופג גם את חלק מהמתקפה, ושניהם מועפים לאחור.
לפתע, ספינראק בוהק באור בהיר ומתחיל לגדול ולתפוח, לשנות את צורתו.
מולך עומד פוקימון אדום, מעט מרושע למראה , ועיניו בוהקות באור אפל ושחור "וואו תראה איזה ארידוס מרשים!" מתלהבת ג'ניפר. אתה מסתכל על הפוקימון וגל של התלהבות שוצפת בך "כל הכבוד ארידוס! התפתחת!" אתה מתלהב. ארידוס של מסיט את מבטו ממך ואז שולח את עצמו לעבר סואבלו ודוקר אותה עם הקרן הקטנה שעל ראשו ובמכה אחת מחסל אותה לחלוטין.

אביט באריאדוס החדש שלי בתדהמה, אתפעל ממנו עד מאוד שכמעט ואשכח מסוואבלו 'כמה חזק הוא יהיה עכשיו, כמה ישלי עוד ללמד אותו... מקווה שרק שהאופי החמוד והטוב שלו לא השתנה' אהרהר לעצמי ואקרא לו בחיוך רחב ובידיים פתוחות לבוא אליי.
לאחר מכן אוציא פוקדור אנשום עמוק ואזרוק אותו על סוואבלו ואקווה שהיא תתפס!

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ף-
אתה נפרד מהאישה ומתחיל ללכת בהמשך הדרך, המתחילה יותר ויותר להתפרע, לגדול ולצמוח. החורשה הנעימה הופכת להיות יער של ממש.
אתה מסתכל סביב, כשאתה מבחין לפתע בעץ שלם מכוסה במה שנראה כמו ירחים ירוקים. 'מה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך ומבחין מקרוב שאלה פוקימונים בכלל . הם נתלים על העץ עם חוטים לבנים קטנים.

׳וואה, זה כבר ממש ג'ונגל׳ אחשוב כשהאזור ישתנה, ואעצור מול העץ.
׳מעניין, זו כאילו סוג של מושבה כזאת?׳ אתהה ואמשיך להתקדם ׳זה ממש מעניין שיש גם פוקימונים שחיים בצורה כזאת׳

לוקאס-
אתה רץ כמטורף,ידיך מושטות קדימה, מגינות עליך משריטות בפנים. אתה רץ כל עוד אתה יכול, מזועזע ומפוחד. אתה מוצא את עצמך שעתיים לאחר מכן יושב על גבולות היער, מקיא שוב את נפשך. 'איך לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך בפחד. אתה מסתכל סביב, ורואה רץ את העצים הארורים האלה וחוץ מזה כלום.
אתה מחפש קליטה בטלפון שלך, אבל גם היא נעלמה ממזמן, עם חצי מהבטרייה שלך. לפתע, רעש מקפיץ אותך וגורם לך לפלוט צרחת בהלה, אתה מסתכל לראות מה זה, אבל מגלה שזה בסך הכל אייפום

הכי מצחיק אם פתאום הייתי עוזב הכל ו 'אוו פוקימון, לתפוססס' אבל... לא בשביל אייפום
~~~~~
אתעלם ואתנשף, מנסה להשיג קצת כוח להמשיך לרוץ, חושב בפאניקה 'זה לא יכול להיות' ממשיך לרוץ ומסתכל אחורה לראות שלא עוקבים אחרי, מחפש אנשים