נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
תקבל בקרוב :ס
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"טוב! אני אספר לך הכל רק תפסיק לקטר!" נוזפת בך מעט "אני לא יודע אם אתה יודע את זה אבל לכל מנהיג מכון במחוז יש עוד תפקיד חשוב. מקום שהוא בתחום ההגנה שלו" מתחילה לספר לך "התפקיד האמתי של מנהיגי מכון הוא לא לחלק תגים למאמנים זה שמירה על מקום מסוים לרוב שיש בו משמעות למחוז. אני כמו שבטח כבר הבנת היא השומרת של מערת הרעל. דני לדוגמה הוא המגן של מרכז הרבייה ורובי הוא מנהיג המכון השני ביער. הוא שומר על מקום סודי במעמקי היער. לפי השמועות יש שם מקדש לאיזה פוקימון. חלק מהאחריות שלנו בנוסף למקומות האלה הוא על כל היער כולו. לכן, אני ורובי הבאנו את הלהקה של שושלת הבלספראוט. הם המגנים של המקדש שבנוי אי שם במעמקי היער" אומרת לך ברצינות ומשלבת את ידייה ואתה מרגיש שיש עוד משהו שהיא אינה אומרת לך, אבל לא בטוח שאתה רוצה להיכנס לזה יותר מזה.
"תקשיב, אני לא יודעת מה קרה אבל אסור לי להתקרב לשם זה חלק אסור מבחינתי ולכן אני לא אוכל להתקרב לשם יותר מידי, אבל אני אשלח הודעה לרובי שילך לבדוק את זה" מוסיפה.

לא לחוץ לי חחח... ומי אמר שאני לא בטוח? היא לא מחליטה עליי!
~~~~
אנשום עמוק וארגע למרות שהמון חיפזון וסקרנות אחר מה שמתרחש שם ועל המקדש. 'ממממ... אני כמעט ומתבאס שאני תקוע איתה' אחשוב לעצמי לשנייה אחת ואנער זאת מראשי. אתמקד במחשבות על המסע שלי על למה יצאתי ועל המטרה שלי כרגע.
"טוב נו... סומך עלייך, בואי" אומר ואתפוס את ידה בחיוך חצי-מזוייף. "זה לא משנה עכשיו, העיקר שניצלנו, שלחי לו הודעה רק למען הסדר והביטחון פה. בואי נתקדם אל נאמור"

לוקאס-
אתה מסתכל סביב. מה שזה לא היה הוא נעלם. אתה חוזר למרכז לראות איפה האחות ג'וי, אבל אתה מבחין רק בצ'אנסי עצובה למראה. "איפה האחות ג'וי?" אתה שואל אותה והיא מרימה את ידייה הקטנות כלא יודעת, אבל נראה שגם צ'אנסי מעט מצוברחת ממה שקרה לטסה.
אתה מסתכל סביב ומבחין שכמה מהאמנים שיושבים במקום מסתכלים עליך במבט מעט עקום, חלקם מפוחדים וחלקים נראים זועמים, עליך או על מה שקרה לא ידוע לך.

'שיקפצו' אני חושב לעצמי 'טוב אני מניח שמהאחות ג'וי אני לא אקבל עזרה.. לא כרגע לפחות... אולי כדאי שאני אלך למנהיג המכון' אחשוב, אשאר שם כמה דקות לראות אם האחות ג'וי חוזרת ואם לא אלך למכון לבקש מהמנהיג עזרה

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

קארון-
עולה על אוניקס :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר שוב את ג'ולטיאון, אבל היא נפגעת מעט מהחול העוקצני אשר מקשה לה לראות איפה היריבות שלה. "קדימה לא מוותרים מיני" אתה שומע את תמי מצידה השני של סופת החול המשתוללת סביבכם. ג'ולטיאון מנערת את ראשה והיא מזנקת לעבר מיני בזעם ורגליה בוהקות באור לבן ובהיר והיא מסתובבת באוויר ומנחיתה בעיטה חזקה היישר בבסיס גופה של אוניקס הענקית ואז באותה מהירות, היא מנחיתה בעיטה נוספת בדיוק באותו מקום ומעיפה אבן ענקית לאחור, מרסקת את גופה של מיני לחתיכות של סלעים בגדלים שונים.
"מה!" פולטת תמי בזמן שהיא נופלת מראשה של מיני המפורקת ועוד לפני שאתה מספיק לעצור ג'וליטאון קופצת לאוויר ותופסת את תמי על גבה ונחותת באלגנטיות על האדמה ואז מפילה את תמי ממנה.
"איך היא עשתה את זה? מיני!" היא רצה לעבר ראשה של אוניקס "היא פירקה אותה! איך לכל הרוחות היא הצליחה לעשות את זה?" שואלת בפליאה תמי ומלטפת את ראשה של אוניקס.

אמאלה
~~~~~
דבר ראשון, אומר "כל הכבוד ג'ולטיאון!", אך מיד לאחר מכן ארוץ לעבר מיני ואלטף אותה, אומר:"אני לא יודע איך זה קרה .יכול להיות שהבעיטות של ג'ולטיאון חזקות מדי?" אלטף עוד קצת את מיני ואחכה שהיא תתחבר.

מצטער על החוסר תגובות בזמן האחרון.. קצת לחץ בעבודה! :X


ג'ף-
בקרוב :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סידוט הקטן שלך מתחיל לרוץ במהירות לעבר הרטטה הקטן, צובר תאוצה ואז שניות לפני הפגיעה, הוא קופץ באוויר ומקיף את עצמו באור לבן ובהיר ונוגח בעצמה ברטטה ומעיף אותו לאחור. רטטה מסתובב ואז במהירות אדירה דוחף את סידוט לאחור, הודף אותו לאחור.



אלון-
איזו התרגשות..
וזה יהיה זכר שמן ועצלן ויקראו לו ליף והוא יידע אבקת רעל לבד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מחזיר את סורסקיט לכדור שלו ואתה רואה את ההקלה על פרצופו של בראד "סוף סוף" הוא ממלמל מתחת לאפו ומתיישב ליד גזע עץ ברוש ענקי. אתה משחרר את לוטד ואומר לו לעלות על הפרח של סקיפלום, אבל זה לא מי יודע מה עובד וסקיפלום אינה מצליחה להתרומם באוויר בכלל והיא ומחזיקה בקושי את לוטד על גבה. למרות זאת לוטד פותח את פיו ושולח צינור קל של מים לעבר השמים וסקיפלום מסובבת במהירות את הפרח שעל גבה ומפזרת רוח כסופה ומכושפת לאוויר אשר מתערבלת עם המים ויוצרת מזרקה קסומה ומיוחדת.
אבל אז כשאתה בוחן את מצב הפוקימונים שלך, אתה רואה את לוטד מסוחרר לגמרי מהמתקפה של סקיפלום.
השילוב הזה ביחד אינו עובד טוב בכלל. לוטד יורד מסקיפלום שנראית בהקלה מרובה מההורדה במשקל עליה ובשניות מרחפת בחזרה לאוויר. לוטד מנער את ראשו ואז שולח עשרות בועות לאוויר וסקיפלום שלך טסה במהירות לעבר הבועות ומפוצצת אותן.
לא נראה בכלל טוב.




אוסטין-
אתה מרים את כתפיך בחצי יאוש ומעלה על פרצופך חצי חיוך, אוחז בידה ומתחיל לצעוד איתה במהירות בהמשך הדרך והיא מזדחלת בעקבותיך. לפתע רעש מהשיחים שגורם לשניכם לקפוץ בבהלה וגורם לג'ניפר לפלוט צווחה קלה.
אתה מסתובב לבדוק מה העניין ורואה נער מעט גבוה ושרירי הלובש בגדי ספורט קצרים ונחים למראהונראה שהוא נלחם בידיו בפוקימון גדול וכחול בעל תחתוני ספידו שחורים .
"קדימה חבוט בי" מצווה על הפוקימון השרירי אשר שולח אגרופים אחד אחרי השני לעבר הבחור, אשר מתחמק מהם אחד אחרי השני והודף אותם על ימין ועל שמאל "וואו" אומרת ג'ניפר בקול מופתע וגם אתה אינך מסוגל לעצור את התפלאותך מהאימונים האינטנסיביים של השניים.



לוקאס-
אתה מתאפס על עצמך מהר ומחכה עוד מספר רגעים לאחות ג'וי, אבל כשאתה רואה שהיא אינה מופיעה אתה מחליט לעזוב הכל ולנסות לפנות למנהיג המכון לעזרה. אתה הולך ברחוב הנטוש כשאוויר קריר נושב בעורפך ואתה מתקדם בצעד צולע לעבר המכון הגדול והמרשים בפאתי העיר.
אתה מגיע למבנה ענק הנראה כמו חממה ענקית כשקירות זכוכית מבריקים בשמש. אתה נכנס דרך הדלתות האוטומטיות ונכנס למה שנראה כמו ג'ונגל פראי, אבל אתה מבחין שהוא מלאכותי לחלוטין והעצים נשתלו שם לא מזמן. אתה מסתכל סביב ולא מבחין באיש. אתה חוקר את המקום ולפתע מבחין באישה לא יותר מגיל 25 יושבת ישיבה מזרחית על ענף גבוה ונראה שהיא שקועה במדיטציה . אתה מכחכך בגרונך וגורם לה לפתוח עין אחת ולהסתכל עליך במבט שואל "אפשר לעזור לך?" שואלת עדיין במעלה העץ.




קארון-
"אני בספק" אומרת תמי ובוחנת לעומק את מיני שלה "אני מניחה שהיא פשוט פגעה בטעות בדיוק בחיבור של אבן רופפת של מיני" אומרת בחיוך ומחזירה אותה לכדור שלה. "אבל אין ספק שעשיתי החלטה חכמה למסור לך את איווי" אומרת לך בחיוך תמי.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מצטער על החוסר תגובות בזמן האחרון.. קצת לחץ בעבודה! :X


ג'ף-
בקרוב :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סידוט הקטן שלך מתחיל לרוץ במהירות לעבר הרטטה הקטן, צובר תאוצה ואז שניות לפני הפגיעה, הוא קופץ באוויר ומקיף את עצמו באור לבן ובהיר ונוגח בעצמה ברטטה ומעיף אותו לאחור. רטטה מסתובב ואז במהירות אדירה דוחף את סידוט לאחור, הודף אותו לאחור.

״כל הכבוד סידוט! התחלת לקלוט את זה!״ אעודד אותו ״תשתמש שוב בנגיחה!״
׳אולי זו לא האופציה הכי טובה כדי לנצח את הקרב, אבל שימוש במתקפה כמה שיותר רק יעזור לו להתחזק׳ אחשוב

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מצטער על החוסר תגובות בזמן האחרון.. קצת לחץ בעבודה! :X

קארון-
"אני בספק" אומרת תמי ובוחנת לעומק את מיני שלה "אני מניחה שהיא פשוט פגעה בטעות בדיוק בחיבור של אבן רופפת של מיני" אומרת בחיוך ומחזירה אותה לכדור שלה. "אבל אין ספק שעשיתי החלטה חכמה למסור לך את איווי" אומרת לך בחיוך תמי.

מבין אותך
לא הגבתי כל כך גם בזמן האחרון יש לי איזה מיליון מבחנים
~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אני שמח לשמוע" אומר לה. "ועכשיו, שנמשיך לכיוון נאמור, אולי?" אציע בנעימות, בזמן שאלטף פרוותה של ג'ולטיאון.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מצטער על החוסר תגובות בזמן האחרון.. קצת לחץ בעבודה! :X


ג'ף-
בקרוב :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סידוט הקטן שלך מתחיל לרוץ במהירות לעבר הרטטה הקטן, צובר תאוצה ואז שניות לפני הפגיעה, הוא קופץ באוויר ומקיף את עצמו באור לבן ובהיר ונוגח בעצמה ברטטה ומעיף אותו לאחור. רטטה מסתובב ואז במהירות אדירה דוחף את סידוט לאחור, הודף אותו לאחור.



אלון-
איזו התרגשות..
וזה יהיה זכר שמן ועצלן ויקראו לו ליף והוא יידע אבקת רעל לבד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מחזיר את סורסקיט לכדור שלו ואתה רואה את ההקלה על פרצופו של בראד "סוף סוף" הוא ממלמל מתחת לאפו ומתיישב ליד גזע עץ ברוש ענקי. אתה משחרר את לוטד ואומר לו לעלות על הפרח של סקיפלום, אבל זה לא מי יודע מה עובד וסקיפלום אינה מצליחה להתרומם באוויר בכלל והיא ומחזיקה בקושי את לוטד על גבה. למרות זאת לוטד פותח את פיו ושולח צינור קל של מים לעבר השמים וסקיפלום מסובבת במהירות את הפרח שעל גבה ומפזרת רוח כסופה ומכושפת לאוויר אשר מתערבלת עם המים ויוצרת מזרקה קסומה ומיוחדת.
אבל אז כשאתה בוחן את מצב הפוקימונים שלך, אתה רואה את לוטד מסוחרר לגמרי מהמתקפה של סקיפלום.
השילוב הזה ביחד אינו עובד טוב בכלל. לוטד יורד מסקיפלום שנראית בהקלה מרובה מההורדה במשקל עליה ובשניות מרחפת בחזרה לאוויר. לוטד מנער את ראשו ואז שולח עשרות בועות לאוויר וסקיפלום שלך טסה במהירות לעבר הבועות ומפוצצת אותן.
לא נראה בכלל טוב.

לא נורא, היתי גם בטיול אולי אגיב בקרוב.
---
"אוקיי זה לא עובד, אבל לא נורא.., בואו ננסה דבר מה אחר!" אעודד אותם, "סקיפלום יום תשלום! לוטאד, השתמש בבועות על מנת לכלוא את המטבעות הנוצצים!"

לוקאס-
אתה מתאפס על עצמך מהר ומחכה עוד מספר רגעים לאחות ג'וי, אבל כשאתה רואה שהיא אינה מופיעה אתה מחליט לעזוב הכל ולנסות לפנות למנהיג המכון לעזרה. אתה הולך ברחוב הנטוש כשאוויר קריר נושב בעורפך ואתה מתקדם בצעד צולע לעבר המכון הגדול והמרשים בפאתי העיר.
אתה מגיע למבנה ענק הנראה כמו חממה ענקית כשקירות זכוכית מבריקים בשמש. אתה נכנס דרך הדלתות האוטומטיות ונכנס למה שנראה כמו ג'ונגל פראי, אבל אתה מבחין שהוא מלאכותי לחלוטין והעצים נשתלו שם לא מזמן. אתה מסתכל סביב ולא מבחין באיש. אתה חוקר את המקום ולפתע מבחין באישה לא יותר מגיל 25 יושבת ישיבה מזרחית על ענף גבוה ונראה שהיא שקועה במדיטציה . אתה מכחכך בגרונך וגורם לה לפתוח עין אחת ולהסתכל עליך במבט שואל "אפשר לעזור לך?" שואלת עדיין במעלה העץ.

"אממ... כן" אומר לה "את מנהיגת המכון?" אשאל
"אם כן אז אני צריך לספר לך על משהו שקרה ביער פה" אומר ואז אספר לה את כל מה שקרה (באמת שאין לי כוח לכתוב את זה)
"אני צריך עזרה בלפחות להחזיר את הגופה לאחות ג'וי... אם לא למצוא מי שעשה את זה"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מצטער על החוסר תגובות בזמן האחרון.. קצת לחץ בעבודה! :X

אוסטין-
אתה מרים את כתפיך בחצי יאוש ומעלה על פרצופך חצי חיוך, אוחז בידה ומתחיל לצעוד איתה במהירות בהמשך הדרך והיא מזדחלת בעקבותיך. לפתע רעש מהשיחים שגורם לשניכם לקפוץ בבהלה וגורם לג'ניפר לפלוט צווחה קלה.
אתה מסתובב לבדוק מה העניין ורואה נער מעט גבוה ושרירי הלובש בגדי ספורט קצרים ונחים למראהונראה שהוא נלחם בידיו בפוקימון גדול וכחול בעל תחתוני ספידו שחורים .
"קדימה חבוט בי" מצווה על הפוקימון השרירי אשר שולח אגרופים אחד אחרי השני לעבר הבחור, אשר מתחמק מהם אחד אחרי השני והודף אותם על ימין ועל שמאל "וואו" אומרת ג'ניפר בקול מופתע וגם אתה אינך מסוגל לעצור את התפלאותך מהאימונים האינטנסיביים של השניים.

"היי וואו... איזה מחזה מעניין" אמלמל לעצמי בלחש אל ג'ניפר מבין השיחים. ואז אסמן לה בחיוך ואומר "נו בואי, קדימה, אני חייב לראות את זה יותר מקרוב" ואתפרץ מבין העיצים בחביבות. ובחיוך מתנצל ואומר "היי, סליחה על ההפרעה. זה פשוט ממש מגניב לראות דבר שכזה. תגיד מדוע אתה מתמודד מול הפוקימון שלך? או לכבוד מה יותר נכון?" אשאל בנחמדות.

ג'ף-
סידוט רץ שוב לעבר הרטטה הקטן ובמכת מחץ קטלנית נוגח בו בעצמה מטלטלת, כשהוא מקיף את עצמו באור לבן ובוהק. הרטטה נפגע חזיתית ומועף לאחור מחוסל על האדמה הקשה בפארק הקטן שאתה מתאמן בו.
"וואו זה היה מדהים!" מחרחרת לונה מאחור ותוקעת עיפרון קטן מעל אוזנה בצורה מאוזנת. נראה שהיא הביאה לעצמה כובע חדש מאיפשהו והיא מחזיקה בידה בלוק ציור גדול מלא בדפים ובמריחות של צבע והיא מראה לך דיוקן של הקרב בדיוק ברגע הפגיעה. הציור מדיוק להפליא ונראה יותר כמו תמונה בשחור,אפור ולבן מאשר ציור בעיפרון.



קארון-
תמי מהנהנת בראשה ונושכת מעט את שפתיה בזווית עיניך בזמן שאתה מלטף את פרוותה העוקצנית של ג'ולטיאון שלך.
היא מסתכלת לכל עבר, אבל נראית מעט מבולבלת. "אני האמת לא זוכרת כל כך את החלק הזה של היער" אומרת בשקט ומסתכלת סביב במבט בוחן את האזור ונראית מעט מתוסכלת "הייתי פה כבר וזה סיבוב מתיש היער הזה" אומרת בשקט מנסה לחשוב על רעיון איך לצאת מכאן ובסוף מצביעה צפונה "אני חושבת שזה לכיוון הזה" אומרת בקול חסר ביטחון ומתחילה ללכת, ואתה אחריה. לאחר שעת הליכה קלה ומתונה אתם מתחילים להבחין שהיער מתחיל להידלל והעצים גדלים בצורה מרוחקת יותר אחד מהשני. אתה ותמי רצים לעבר השמש החמה ולפניכם מחזה מרהיב של העיר נאמור. אם חשבת שג'נטה עיר יפה וגדולה, אז כנראה שטעית לגמרי.
נאמור עיר גדולה, מפותחת ומרשימה ביותר. אתה רואה שדרות על שדרות של רחובות עמוסים, מלאי אנשים ההולכים במהירות ממקום למקום. אנשים יושבים בבתי קפה עמוסים. מוזיאונים, גלריות לאומנות.
"אז כנראה שצדקתי" אומרת תמי בהתלהבות ומתחילה ללכת לעבר הרחוב הראשי. מבטים תוהים בוחנים אתכם בזמן שאתם צועדים ברחוב הראשי. אתה מנסה לחשוב למה ומבין שיומיים לא התקלחתם והלכת ביער כמו אנשי פרא.
"טוב אז עכשיו המכון או שאתה רוצה לנוח קצת היום?" שואלת אותך תמי.



אלון-
אחרי שאתה מגרד בראשך אתה מנסה רעיון אחר. הפעם התרגיל עובד יפה ואכן מטבעות הזהב הנוצצים שסקיפלום מייצרת מוקפים בבועות מים שלוטד מייצר. המראה חמוד, אבל לא יותר מזה. משהו לא מסתדר עם שילובי המתקפות שלך.
סקיפלום נראית מעט מאוכזבת מעצמה ואילו לוטד נראה שפשוט זה אפילו לא מעניין אותו מה קורה.




לוקאס-
"אוי ואבוי" אומרת האישה שעדיין יושבת באותה תנוחה על העץ ומרימה פוקדור לאוויר ומתוכו משחררת פוקימון אדום בעל עיניים כחולות בוהקות וארבע זוגות ידיים .
"שמעת את הכל. את יודעת מה לעשות" אומרת לה בלחש האישה וקופצת מהעץ לידך, בזמן שלדיאן שלה יוצאת דרך צוהר בגג ונעלמת בשמיים. "לדיאן תדאג להכל" אומרת לך בקול מרגיע ואימהי "שמי אלכסיס. אלכסיס מיהו. אני מנהיגת המכון כאן, אבל בנוסף אני חוקרת את היער. יש לי שם סוג של מעבדה עם כמה עוזרים הם ידאגו להכל" אומרת ברצינות וקולה מנחם אותך "אתה רוצה לשבת? שאני אביא לך שתייה?" שואלת בחיוך ומניחה את ידה העדינה על כתפך.




אוסטין-
אתה מתפרץ מבין השיחים לשטח הפתוח ועוצר את מאצ'אמפ באגרופו עדיין באוויר והבחור מביט בך במהירות ואז בתנועה חדה ומהירה משתופף ובועט במהירות ברגליו של מאצ'אמפ מפיל אותו על גבו.
"לא לשכוח לא לאבד ריכוז" אומר הבחור לפוקימון שלו ועוזר לו לקום על רגליו והפוקימון מחייך ומצחקק בהתנצלות. "אנחנו מתאמנים כמובן" אומר לך ונראה מעט מבולבל מהשאלה שלך "אני ומאצ'אמפ הולכים להשיג את כל התגים ולנצח את הליגה כמובן!" אומר בהתלהבות ומרים את ידו החסונה ומראה לך את שריריו המתקשחים ברצינות "אתה אדוני" מתחיל לומר לך בדיוק כשג'ניפר יוצאת אף היא מהשיח "וגיברתי" אומר בחיוך ומעט סומק עולה על לחיו אבל הוא מנער את ראשו במהירות ופורע את שיערו "מסתכלים על האלוף הבא של המחוז!" קורא בהתלהבות.

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

אוסטין-
אתה מתפרץ מבין השיחים לשטח הפתוח ועוצר את מאצ'אמפ באגרופו עדיין באוויר והבחור מביט בך במהירות ואז בתנועה חדה ומהירה משתופף ובועט במהירות ברגליו של מאצ'אמפ מפיל אותו על גבו.
"לא לשכוח לא לאבד ריכוז" אומר הבחור לפוקימון שלו ועוזר לו לקום על רגליו והפוקימון מחייך ומצחקק בהתנצלות. "אנחנו מתאמנים כמובן" אומר לך ונראה מעט מבולבל מהשאלה שלך "אני ומאצ'אמפ הולכים להשיג את כל התגים ולנצח את הליגה כמובן!" אומר בהתלהבות ומרים את ידו החסונה ומראה לך את שריריו המתקשחים ברצינות "אתה אדוני" מתחיל לומר לך בדיוק כשג'ניפר יוצאת אף היא מהשיח "וגיברתי" אומר בחיוך ומעט סומק עולה על לחיו אבל הוא מנער את ראשו במהירות ופורע את שיערו "מסתכלים על האלוף הבא של המחוז!" קורא בהתלהבות.

זה מאצ'וק, לא מאצ'אמפ. מאצ'אמפ זה האחרון עם ה-4 ידים :s
~ ~ ~
"חחח... הרבה ביטחון יש לך בדבר" אצחקק ואומר עליו בחיוך וגירוד בעורף ואחשוב לעצמי 'כן בטח... אולי הסגן, אחרי'. אביט אל ג'ניפר ואראה איך היא מגיבה לבחור.
ואז אוסיף "היי אתה יודע! גם אני מאמן, תרצה אולי להתאמן מולי? נערוך כאן איזה קרב נחמד?" וזיו פני יהפוך לרציני ולהוט עם חיוך קטנטן!

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'ף-
סידוט רץ שוב לעבר הרטטה הקטן ובמכת מחץ קטלנית נוגח בו בעצמה מטלטלת, כשהוא מקיף את עצמו באור לבן ובוהק. הרטטה נפגע חזיתית ומועף לאחור מחוסל על האדמה הקשה בפארק הקטן שאתה מתאמן בו.
"וואו זה היה מדהים!" מחרחרת לונה מאחור ותוקעת עיפרון קטן מעל אוזנה בצורה מאוזנת. נראה שהיא הביאה לעצמה כובע חדש מאיפשהו והיא מחזיקה בידה בלוק ציור גדול מלא בדפים ובמריחות של צבע והיא מראה לך דיוקן של הקרב בדיוק ברגע הפגיעה. הציור מדיוק להפליא ונראה יותר כמו תמונה בשחור,אפור ולבן מאשר ציור בעיפרון.

"מצויין, כל הכבוד!״ אגיד לסידוט
׳יופי..׳ אאנח ׳המשוגעת עדיין כאן׳
״טוב נראלי הגיע הזמן לסיים להיום וללכת לישון״ אחזיר את סידוט לפוקדור ואלך אל החדר במרכז פוקימונים עדיין מתעלם מלונה
׳מחר יגיע הזמן להפטר מהשטות עם מרכז הרבייה׳ אהרהר בדרך ׳ואז אוכל סוף סוף ללכת למכון ולהתחיל במסע
--
אל תנסה לכפות עליי שלונה תצטרף אליי אם לשם אתה חותר, היא דיי מעצבנת
לא הייתי בטוח אם אתה חותר לשם או לא אז אני רושם את זה ליתר ביטחון

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אלון-
אחרי שאתה מגרד בראשך אתה מנסה רעיון אחר. הפעם התרגיל עובד יפה ואכן מטבעות הזהב הנוצצים שסקיפלום מייצרת מוקפים בבועות מים שלוטד מייצר. המראה חמוד, אבל לא יותר מזה. משהו לא מסתדר עם שילובי המתקפות שלך.
סקיפלום נראית מעט מאוכזבת מעצמה ואילו לוטד נראה שפשוט זה אפילו לא מעניין אותו מה קורה.

'מה יש לי?' אחשוב לעצמי, ואז אהרהר מעט.
"אוקיי, סנפלורה, סרסקיט, אודיש וגלום החוצה!" אורה לכל הגאנג. "הגיע הזמן לקצת אימונים מיוחדים, לכולכם."
"לוטאד, סארסקיט, הביטו בהם מהצד!" אומר להם ואחייך, ואז אקרא לג'אמפלאף.
"אחת שתיים, שלוש.." אספור לאחור, ואז אורה להם במהירות. ""סקיפלום התחילי עם הבזק!" אורה לה, שתיתן לשאר הפוקימונים רגע לפני שהמופע מתחיל.
"גלום, יום שמש! אודיש, ריקוד גשם!, לאחר מכן תתחילו לרקוד עם ריקוד מנדנד וריקוד חרבות!"
"סנפלורה, משרוקית עשב בעודם רוקדים! סקיפלום, צוות כפול ויום תשלום, מסביבם!"
'שני רקדנים, נגן, וקהל הסקיפלום שזורק כסף.. זה חייב להצליח!' אחשוב לעצמי, ואחכה לראות גם את תגובתו של בראד.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[FONT=verdana][COLOR=#000080][B]

קארון-
תמי מהנהנת בראשה ונושכת מעט את שפתיה בזווית עיניך בזמן שאתה מלטף את פרוותה העוקצנית של ג'ולטיאון שלך.
היא מסתכלת לכל עבר, אבל נראית מעט מבולבלת. "אני האמת לא זוכרת כל כך את החלק הזה של היער" אומרת בשקט ומסתכלת סביב במבט בוחן את האזור ונראית מעט מתוסכלת "הייתי פה כבר וזה סיבוב מתיש היער הזה" אומרת בשקט מנסה לחשוב על רעיון איך לצאת מכאן ובסוף מצביעה צפונה "אני חושבת שזה לכיוון הזה" אומרת בקול חסר ביטחון ומתחילה ללכת, ואתה אחריה. לאחר שעת הליכה קלה ומתונה אתם מתחילים להבחין שהיער מתחיל להידלל והעצים גדלים בצורה מרוחקת יותר אחד מהשני. אתה ותמי רצים לעבר השמש החמה ולפניכם מחזה מרהיב של העיר נאמור. אם חשבת שג'נטה עיר יפה וגדולה, אז כנראה שטעית לגמרי.
נאמור עיר גדולה, מפותחת ומרשימה ביותר. אתה רואה שדרות על שדרות של רחובות עמוסים, מלאי אנשים ההולכים במהירות ממקום למקום. אנשים יושבים בבתי קפה עמוסים. מוזיאונים, גלריות לאומנות.
"אז כנראה שצדקתי" אומרת תמי בהתלהבות ומתחילה ללכת לעבר הרחוב הראשי. מבטים תוהים בוחנים אתכם בזמן שאתם צועדים ברחוב הראשי. אתה מנסה לחשוב למה ומבין שיומיים לא התקלחתם והלכת ביער כמו אנשי פרא.
"טוב אז עכשיו המכון או שאתה רוצה לנוח קצת היום?" שואלת אותך תמי.

"הייתי מעדיף לנוח" אומר ואנקה מעט חול מגופי. "בכל זאת, אנחנו כבר יומיים מסתובבים ביער, אנחנו בטח נראים כמו פראי אדם" אומר ובנימה זו אגש לעבר מרכז הפוקימונים.

לוקאס-
"אוי ואבוי" אומרת האישה שעדיין יושבת באותה תנוחה על העץ ומרימה פוקדור לאוויר ומתוכו משחררת פוקימון אדום בעל עיניים כחולות בוהקות וארבע זוגות ידיים .
"שמעת את הכל. את יודעת מה לעשות" אומרת לה בלחש האישה וקופצת מהעץ לידך, בזמן שלדיאן שלה יוצאת דרך צוהר בגג ונעלמת בשמיים. "לדיאן תדאג להכל" אומרת לך בקול מרגיע ואימהי "שמי אלכסיס. אלכסיס מיהו. אני מנהיגת המכון כאן, אבל בנוסף אני חוקרת את היער. יש לי שם סוג של מעבדה עם כמה עוזרים הם ידאגו להכל" אומרת ברצינות וקולה מנחם אותך "אתה רוצה לשבת? שאני אביא לך שתייה?" שואלת בחיוך ומניחה את ידה העדינה על כתפך.

"א..אמ.. לא.. תודה" אומר לה בגמגום ואנסה לחזור לטון הרגיל שלי "תודה על כל העזרה, אם את צריכה שאני אעשה משהו בנושא אני יותר מאשמח לעזור" ואצא מהמכון
'אני מניח שהיא הייתה רוצה שאני אמשיך הלאה' אחשוב כשעייני מלאות בדמעות כשאני נזכר במה שראיתי 'הגיע הזמן להתאמן' אמשיך ואנגב את העיניים שלי אלך לחפש מקום טוב ופתוח כדי להתאמן למכון ולהמשיך את המסע... (y u do dis to me)