נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי-
אתה מביט בילדונת לעוד שנייה, נושף ביאוש וממרר בתסכול. החלטת להעיר אותה ומיד חוסם את פיה הצווחני בשנית, מסביר לה אל התכנית ואוסף אותה חצי מנומנמת על גבך.
מן כשאתם יוצאים מהמסתור את שולח עוד מבט על רייהורן והנוחר בעצמה... ומחליט לפתוח את התיק ולזרוק דבר מה לצידו השני של הקרנף כדי להבטיח את בטחונכם, ידך עושה את דרכה על הריץ'-רץ', אך שאליסה מבינה מה אתה הולך לעשות היא אוחזת בידך נתלת עליה ומתוחת אותה. אחוזת היסטריה שאותה היא מציגה לך מבלי להוציא הגה, מתחילים לריב ולהתווכח בפנטומימה כמעט מוחלטת על חתיכת האוכל שבידך. כאשר והיא מנסה למנוע ממך לזרוק!
"זהו דיי כבר, תניחי לי ילדה טיפשה ומפונקת" אתה מן צועק 'בלחישה קולנית' ושולח את אליסה על הקרקע. היא מתרגזת ומתנפלת אל גבך כשאר אתה כבר משליח את האוכל. היא מזיזה אותך ברגע האחרון, ואז שניכם, תוך כדי מעוף הסנדוויץ' מבינים כמה הסתבכתם עכשיו!
הפיסה נופלת היישר על ראש ובקול נחירה מבוהלת הוא מתעורר, עפוץ ועצבני אפילו יותר מקודם. הוא גורר רגליו על הרצפה ואתה כבר תופס את ידה של אליסה ונס על נפשכם.
כשהיא בוכה לך באוזן ואתה מבין שהוא משיג אתכם קיבלת החלטה לתפס על אחד העצים כי אתה מבין שהוא בכל רגע משיג אותך, השד יודע איך אבל עשית אתזה, ואתם מחבקים את הגזע העבה שחווה רעידות אדמה חוזרות ונשנות מהקרן הרצחנית של רייהורן.
שעתיים עוברות והוא עוד קורא מלמטה נחוש בדעתו 'לסיים אתכם את העבודה'. לפתע אתה מבין שהיי, כלל הפוקימונים שלך כבר חזרו לפעילות.

וואי אפשר לזרוק אותה אליו? פפפ
~~~~~~~
"וואי למה היית חייבת להתחיל לעשות את השטויות שלך שוב פעם?" אצעק עליה ואשחרר את סנובול מהפוקדור שלה.
"קדימה צוות כפול!" אומר לה במטרה לבלבל את המפלץ האימתני הזה שעומד מולי "עכשיו עם כל הכפילות שלך פרצוף מפחיד! ומיד אחר כך אגרוף דינאמיט" אומר לסנובול בתקווה שהתכנית תעבוד.




אוסטין-
בקפיצה חיננית למדי, גרובייל קופץ מעל סוויפר, אשר פותחת את פיה, וכיפת אנרגיה כחולה בוהקת זוהרת סביבה וסביב גרובייל, אשר חוסמת את המתקפה החזיתית של מאצ'וק. אבל מבלי שכולכם שמתם לב, שלמרות ההגנה המלאה, סוויפר נהדפת מעט אחורה- מופתעת לחלוטין.
"יש לי הרגשה לא טובה לגבי הבחור הזה" אומרת בהיסוס מעט ג'ניפר. גרובייל בינתיים ממשיך בתוכנית שלך ותופס תאוצה ומשסף את מארווק בבטנו הרכה, ומעיף אותו מעט לאחור.
המארווק נגרר על רגליו הקטנות אחורה, אבל מסובב בתגובה במהירות על את אלת העצם הגדולה שלו ורוח קפואה, מלאת ניצוצות קרח ושלג עפות במהירות מסחררת לעבר גרובייל, המנתר הצידה ומצליח, איכשהו להתחמק מהרוח הקטלני. "אני יודעת!" קוראת לפתע ג'ניפר. "הוא מרפא אותם כל פעם מחדש! אוסטין אתה גאון! אנחנו חייבים להתמקד באחד ולחסל אותו הכי מהר שאפשר" מסבירה לך ברצינות. "סוויפר קדימה! פצצת רפש ואז חיתוך לילה על מאצ'וק של המאמן הזה!" קוראת במהירות. "שים עין על מארווק אבל תקוף את מאצ'וק" לוחשת לך בשקט. נראה שיש לה רעיון.

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

טוב יאללה כולכם רשומים! אני כבר מעדכן לכם את הדפי הרשמה!
בהצלחה ושנה טובה ממני!
וכמובן תהנו!

התחלה:
אתם קמים מוקדם בבוקר אפילו לפני שהוריכם היתעוררו. אתה קמים בשקט מוחלט ומתארגנים ליציאה ולוקחים איתכם כל מה שחשבתם לנכון לקחת. אחרי שהיסתדרתם אתם יורדים מטה אוכלים ארוחת בוקר בשקט שוטפים את הצלחת ומשאירים מכתב פרידה להוריכם ומסבירים להם את הסיבות למסע את יוצאים החוצה מהבית ורוח בוקר קלילה נושבת על פניכם, אתם מחייכים וחושבים 'זהו עכשיו אני יוצא למסע חיי! אני אגלה מה קרה לאחותי!' ואז אתם מתחילים לרוץ לבית של הפרופסור. כשאתם מגיעים את דופקים בדלת ולאחר כמה דקות קם אליכם הפרופסור בפיג'מה "מה את\ה רוצה?" הוא שואל ברוגז ומחכה לתשובה

oog : אני רוצה התחלתי בלדום, אם אי אפשר אז אני אשאר עם אלקיד

וברקע לא אמור להיות משהו מיוחד או טרגי מידי אז אני אשחק לפי זה
~~

"היי" אומר ואגחך קצת שאני רואה את הפרופסור במצב המביך הזה, מנסה להסתיר את החיוך בכוח.
"באתי רק לקחת את הפוקימון שלי, קבענו להיום, שכחת?"

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי-
מממ שמע, עקרונית אתה יכול. אבל להחזיר אותה זאת משימה, וזה כסף!
~~~
אתה גוער באליסה, הריי זה כבר ממש מרתיח. מתחולל בינכם וויכוח סוער כי היא פורצת וטוענת שזה מלכתחילה היה מעשה וחשיבה דביליים, ושרק בגללך אתם במצב הזה ואפילו חורצת לך לשון!
אתה נושם עמוק כשבמוחך כמה מחשבות על איך אתה מפיל אותה מהעץ כטרף לקרנף וצוהל לך כל הדרך לנאמור עם מוזיקה טובה באוזניות. אבל מתעשט ומוציא החוצה את סנאובול.
הכלבה הרצינית והרגזנית שלך מזנקת למטה מן הענף ומקיפה את רייהורן בכפילים זהים לה. כולן יחד משתמשות במבט מפחיד לפקודתך וזיו פניה של סנאובול הופך מוצל, רצחני ואפל. ולרגע קט רייהורן לוקה בבהלה קלה ומתקשה לזוז... (זה משפיע לו על המהירות לפי מה שקראתי אז זה הפירוש שלי)
הוא מתהלך במקום ומפנה מבטו סביב סביב ומרגיש מוקף ומותקף אך נראה כי איכשהו מנסה לשמור על קור-רוח.
סנאובול ואתה מנסים לנצל את הסיטואציה והיא משתמשת באגרוף דינמיט, אנרגיה עצומה מצתברת ביד הקטנטנה שלה, באור לבן שאותו מקיף אור אדום חם ובוהק.
היא מנתרת קדימה ופוגעת בקול נפץ רועם!
נראה פיצוץ ורייהורן מתגלגל ונגרר אחורה על הדשא. אך הוא מתרומם חזרה אחרי כמה שניות ויוצא לדרוס את סנאובול אם דריכה!

"טוב סתמי" אנבח על אליסה ואשתיק אותה במבט עצבני ואחזור אל מהלך הקרב.
"סנובול, התחבאי בין הכפילים ותנסי לפזר כמה שיותר!" אורה לה מהר "בשנייה שהוא מתקרב הפתיעי אותו מאחור עם נשיכה! ואז תחזרי להתחבא בכפילים!" אוסיף לה. 'אומנם הוא חזק יותר' אהרהר בעצמי 'אבל לי יש את אלמנט ההפתעה! ובעזרת השילוב של המבט המפחיד והצוות הכפול ריהורן גם איטי יותר וגם יהיה לו קשה למצוא את סנובול' אחשוב לעצמי בגאווה על הרעיון- עד כמה שהוא מעט פחדני.


אוסטין-
גרובייל משלב את ידיו ופותח אותן במהירות ועשרות כדורי אור הזוהרים באור לבן-ירקרק נשלחים לעברו של מארווק, אשר נפגע בחוזקה ומועף אחורנית, רק בשביל לקבל עוד שלושה גלים זהים של אותם קליעים זוהרים. מארוואק מגיב בחזרה בחבטת ראש, אבל גרובייל פשוט מנתר קדימה ובעזרת ידיו ,מטיח את מארווק על האדמה, ומדלג מעליו לעבר מאצ'וק ומצליח להפתיע אותו בזמן שהוא מתגושש עם סוויפר וחובט בה במתקפה חזיתית קטלנית בראשה ומעיף אותה על האדמה מעולפת."לא סוויפר!" קוראת בבהלה ג'ניפר ורצה לעבר הפוקימונית החדשה שלה. "שאיבת מגה!" אתה קורא בכל הכוח לעבר גרובייל ועשרות קרני אור ירוקות עוטפות את גרובייל ונשלחות כמו ידיי מתים לעבר מאצ'וק, אבל בצעד מטופש לחלוטין מאצ'וק פשוט קופץ הצידה והשאיבה של גרובייל נכרכת סביב מארווק שבדיוק מצליח לקום על רגילו, רק כדי לקבל את מלוא עוצמת המתקפה ובכך מסיים אף הוא את כוחותיו האחרונים.
"לא נורא מארווק" קורא המאמן ומחזיר את הפוקימון שלו לפוקדור "היית נהדר ואני גאה בך על המאמץ" אומר בחום, אשר מפתיעה גם אותך. המאמן מרים את מבטו ומסתכל ישירות אליך, כשאש בעיניו "מאצ'וק בוא נסיים את זה! בעיטה מסתובבת!"



לוקאס-
"צודק צודק" אומר לך הפרופסור ומכניס אותך פנימה. "הרגיש לי כאילו עברו שנים מאז! הייתי כל כך שקוע בממצאים של מחקר שאני קורא עכשיו שכחתי היכן אני בכלל!" קורא וממשיך.
"ובכן כמו שסיכמנו קיבלת את הפוקימון הראשון שלך!" אומר וזורק לך את הפוקדור החדש למראה. אתה מסתכל על הכדור האדום ומתמלא גאווה. אתה מרים את עינייך והחדר הגדול, המלא במחשבים, מבחנות וספרים, נראים כאילו לא קשורים לעוצמת הרגע.
"ובכן.." מלמל הפרופסור "בהצלחה אל תהסס להתקשר!"

שם בפורום: LordAbizi
שם במשחק: מליפאן דוס סנטוס סילבה אביזי y גראופרה (מליפאן שם פרטי, אביזי שם משפחה, כל השאר שמות אמצעיים מוזרים כאלו של היספאניים)
גיל: 17
רקע:
מליפאן הגיע עם משפחתו למחוז קולימיבווה כשהיו קטנים, כמהגרים ממוצא היספאני. אף על פי שחוקי קולימביווה יחסית פולרליסטיים ונותנים להם שיוויון הזדמנויות, האנשים בסביבה לאו דווקא שותפים לדעה הזאת. מליפאן ואחותו קרולינה תמיד ניסו להוכיח את עצמם יותר מהאחרים, כי הרגישו שתמיד מתנכלים להם וייחסו את הצלחתם להעדפה מתקנת. ואז קרולינה יצאה למסע שלה. וה-puta האלה חטפו אותה. לא היו יכולים להתמודד עם העובדה שבחורה היספאנית פורצת את תקרת הזכוכית ומצליחה באימון פוקימונים. לאחר מכן המשפחה התמוטטה ומליפאן היה במרחק פסע מלהפוך לסטריאוטיפ של בני עמו, ולהיות מהגר כושל שלא מנסה להתקדם בחברה. זה היה ברגע הזה שמליפאן תפס את עצמו. לא ese, אתה לא תהפוך לכישלון של אדם. אתה תצא לעולם ותוכיח שהיספאנים הם לא נחותים, ואתה תמצא את ה puta שחטפו את קרולינה, ואתה תגרום לסנורלקס לאכול אותם. si senjor, אתה לא מתחבא יותר, אתה הופך לגאוות האומה ההיספאנית, ואתה תחזיר את הכבוד שלך למקומו!
תמונה/ ספרייט:
פוקימון התחלתי: הגרלתי באקראי את ונילייט, ואני זורם איתו. מעולם לא השתמשתי בו, גם לא במשחקים.
תגים:
כסף:1000$
ציוד: פוקדורים (),פוקדע(),אין סוף אוכל ושתייה לבני אדם ופוקימונים(),פנס(),שעון().
הערות/הארות: אני לא יודע מה זה דור 6 ולא יודע מה זה מגה התפתחות אז אשמח אם תתחשב. כמו כן, אני משתדל לשחק את המשחק באופן מאוד ריאליסטי, כלומר הדמות שלי תבדוק בגוגל של המשחק דברים, ואשתמש בוואטסאפ של בתוך המשחק. אני אנסה ליצור כמה שיותר אינטרקציות עם כמה שיותר דברים בעולם, ובאופן כללי אנסה להיות אדם אמיתי ולא דמות של משחק פוקימון.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
גרובייל משלב את ידיו ופותח אותן במהירות ועשרות כדורי אור הזוהרים באור לבן-ירקרק נשלחים לעברו של מארווק, אשר נפגע בחוזקה ומועף אחורנית, רק בשביל לקבל עוד שלושה גלים זהים של אותם קליעים זוהרים. מארוואק מגיב בחזרה בחבטת ראש, אבל גרובייל פשוט מנתר קדימה ובעזרת ידיו ,מטיח את מארווק על האדמה, ומדלג מעליו לעבר מאצ'וק ומצליח להפתיע אותו בזמן שהוא מתגושש עם סוויפר וחובט בה במתקפה חזיתית קטלנית בראשה ומעיף אותה על האדמה מעולפת."לא סוויפר!" קוראת בבהלה ג'ניפר ורצה לעבר הפוקימונית החדשה שלה. "שאיבת מגה!" אתה קורא בכל הכוח לעבר גרובייל ועשרות קרני אור ירוקות עוטפות את גרובייל ונשלחות כמו ידיי מתים לעבר מאצ'וק, אבל בצעד מטופש לחלוטין מאצ'וק פשוט קופץ הצידה והשאיבה של גרובייל נכרכת סביב מארווק שבדיוק מצליח לקום על רגילו, רק כדי לקבל את מלוא עוצמת המתקפה ובכך מסיים אף הוא את כוחותיו האחרונים.
"לא נורא מארווק" קורא המאמן ומחזיר את הפוקימון שלו לפוקדור "היית נהדר ואני גאה בך על המאמץ" אומר בחום, אשר מפתיעה גם אותך. המאמן מרים את מבטו ומסתכל ישירות אליך, כשאש בעיניו "מאצ'וק בוא נסיים את זה! בעיטה מסתובבת!"

לאחר התבוסה של ג'ניפר ארגיש מעט רע בשבילה, בכל זאת, היא כלכך רוצה לחזור ולהיות המאמנת העצמתית שהייתה בעבר...
מנגד, אחייך אל גרובייל, אקרוץ אליו להסיר ממנו דאגה כי לי יש תכסיס בשרוול. "גרובייל תתרכז! חייב שזה יצליח, השתמש במשרוקית עשב" לא אוכל להסתיר את ההשתוקקות שזה יצליח בפני.
לאחר שהמאצ'וק ירדם והוא ישאר ללא מעש אוסיף בתקווה לסיים "תקוף בחיתוכי זעם, הדוף אותו אל עץ גדול וכשהוא צמוד סיים עם עלה להב!" ואמתין בביטחה

רובי-
יכול להיות שבראש שלך הקרב נשמע ככה? (כי כל העסק עם הכפילים נורא מצלצל מוכר)

נראות המתקפות בסגוריים עם היפר קישור בתמונה
~~~~~~~
אתה סותם נחרצות את פיה של הקטנה שפשוט מתרגזת בתוך עצמה ומנפחת לחיים, אך לא יכולה שלא להסתכלל עיניים בורקות וחושקות אל עבר הקרב המתכולל תחתיכם. לאליסה ישנם 3 פוקדורים. אך אין לה פוקימונים כלל...
אתה מבקש מסנובול לחזור ולהתחבא בין הכפילים שיצרה והיא, לפקודתך כמובן, יוצרת עוד מעגל נוסף שלהם שמחליף מקומות בזריזות מרגיזה ומבלבל את רייהורן אף יותר. והוא כמובן מפספס בהתקפה הזאת. שוב אתה מפעיל את התשלובת של הכפילים והמבט המרושע. רק שהפעם רייהורן מנער את ראש בפרעות ונוחר בזעם!
מוקף בהילה קהה-חומה ובקריאה רמה, הוא מרים ורוקע בשתי רגליו הקדמיות יחד ויוצר רטטים חזקים מאוד באמדה (Magnitude) שמערערים בעצמה ומעלימים בבת אחת את כל הכפילים והולמים בסנאובול הנחבטת הלוך ושוב מהקרקע הנסדקת תחתיה.
העץ שעליו אתם עומדים גם הוא מתחיל לאבד מעט את יציבותו בקרקע, אליסה המפוחדת אוחזת לך ברגל ועוצמת עין אחת בעוד אתה דואג לסנובול שקמה חזרה להילחם, נוהמת ונובחת לעבר יצור האבן הגדול.
רהיהורן לא מאבד זמן, שוב רוקע רגלו האחת בחול כשקרנו פונה לקרב הוא נועץ את כולה באדמה ומניף עם ראשו ראשו חתיכות קטנות של אבנים וקרקע לאוויר, הן כולן מסתחררות סביבו כמו כוכב שבתאי ולפתע נשלחות במהירות אל עבר סנאובול כמטח! (Rock Blast)

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

לוקאס-
"צודק צודק" אומר לך הפרופסור ומכניס אותך פנימה. "הרגיש לי כאילו עברו שנים מאז! הייתי כל כך שקוע בממצאים של מחקר שאני קורא עכשיו שכחתי היכן אני בכלל!" קורא וממשיך.
"ובכן כמו שסיכמנו קיבלת את הפוקימון הראשון שלך!" אומר וזורק לך את הפוקדור החדש למראה. אתה מסתכל על הכדור האדום ומתמלא גאווה. אתה מרים את עינייך והחדר הגדול, המלא במחשבים, מבחנות וספרים, נראים כאילו לא קשורים לעוצמת הרגע.
"ובכן.." מלמל הפרופסור "בהצלחה אל תהסס להתקשר!"

"רגע, אממ.. יש לך מושג לאיזה כיוון אני אמור ללכת?" אשאל אותו ואז אלך לכיוון שהוא יגיד לי

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי-
יכול להיות שבראש שלך הקרב נשמע ככה? (כי כל העסק עם הכפילים נורא מצלצל מוכר)

נראות המתקפות בסגוריים עם היפר קישור בתמונה
~~~~~~~
אתה סותם נחרצות את פיה של הקטנה שפשוט מתרגזת בתוך עצמה ומנפחת לחיים, אך לא יכולה שלא להסתכלל עיניים בורקות וחושקות אל עבר הקרב המתכולל תחתיכם. לאליסה ישנם 3 פוקדורים. אך אין לה פוקימונים כלל...
אתה מבקש מסנובול לחזור ולהתחבא בין הכפילים שיצרה והיא, לפקודתך כמובן, יוצרת עוד מעגל נוסף שלהם שמחליף מקומות בזריזות מרגיזה ומבלבל את רייהורן אף יותר. והוא כמובן מפספס בהתקפה הזאת. שוב אתה מפעיל את התשלובת של הכפילים והמבט המרושע. רק שהפעם רייהורן מנער את ראש בפרעות ונוחר בזעם!
מוקף בהילה קהה-חומה ובקריאה רמה, הוא מרים ורוקע בשתי רגליו הקדמיות יחד ויוצר רטטים חזקים מאוד באמדה (Magnitude) שמערערים בעצמה ומעלימים בבת אחת את כל הכפילים והולמים בסנאובול הנחבטת הלוך ושוב מהקרקע הנסדקת תחתיה.
העץ שעליו אתם עומדים גם הוא מתחיל לאבד מעט את יציבותו בקרקע, אליסה המפוחדת אוחזת לך ברגל ועוצמת עין אחת בעוד אתה דואג לסנובול שקמה חזרה להילחם, נוהמת ונובחת לעבר יצור האבן הגדול.
רהיהורן לא מאבד זמן, שוב רוקע רגלו האחת בחול כשקרנו פונה לקרב הוא נועץ את כולה באדמה ומניף עם ראשו ראשו חתיכות קטנות של אבנים וקרקע לאוויר, הן כולן מסתחררות סביבו כמו כוכב שבתאי ולפתע נשלחות במהירות אל עבר סנאובול כמטח! (Rock Blast)

מאמין לי שבחיים לא ראיתי נארוטו? חח
~~~~~~~~~~~~~~
"סנובול לא להילחץ" אקרא לה מהענף שלי על העץ. "השתמשי באגרוף דינאמיט על האדמה! את רסיסי האבן והאדמה תעיפי בחזרה אל המתקפה של ריהורן! תנסי להשתמש בזעם שלך לחזק את ההדף של האבנים!" אסביר לה.
'חייבת להיות לו נקודת חולשה' אחשוב לעצמי ואנסה לסרוק איזה פתח במגננות של ריהורן. 'גם לו היה לי איזה פוקימון מים היה יכול להיות יעיל' אמשיך להרהר לעצמי.



אוסטין-
אתה מתבונן בג'ניפר, אבל אתה רואה שהיא מגניבה לך חצי חיוך ונראה וקורצת לך. 'מה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך. אתה חוזר לקרב, ואתה מורה לגרובייל להשתמש במשרוקית העשב שלו- אבל במהרה אתה מגלה את התחבולה של ג'ניפר. במקום חגורה שהייתה עד לא מזמן תלויה על מותניו, אתה רואה גוש רפש שחור העוטף את מאצ'וק.
"מה קרה פה?" דורש לדעת המאמן ומסתכל בתדהמה לעבר הפוקימון שלו, בזמן שהרפש מתחיל להיתפשט ולהיספג בגופו של הפוקימון האימתני. "אם אתה חייב לדעת" מתחילה ג'ניפר ומצביעה על היריב "קלטתי מההתחלה שיש פה איזה טריק מלוכלך איתך. כשלא שמנו לב הגנבת לפוקימונים שלך עשרות תרופות ואפילו הגנבת כמה פירות לרפא אותם- מה שלא חוקי בעליל בקרב רשמי זוגי" אומרת בקול תקף, ונראה שהמאמן מחוויר מעט ונרתע אחורנית. "אז כשאתה היית עסוק מידי בגאווה האישית והדבילית שלך הקרבתי את סוויפר על מנת להשתמש במתקפה המיוחדת שלה החלפה (Switcheroo) על מנת להחליף את החפצים שלנו. ועכשיו נתקעת עם רפש שחור על המאצ'וק שלך!" קוראת ג'ניפר בזעם. אתה קולט את המעשה ושולח במהירות את גרובייל שלך, שעוד יותר התעצבן על הרמאות של יריבך וטס במהירות לעבר מאצ'וק ומשסף אותו עם עלה הלהב הגדול שלו, אשר מתארך כמעט במטר ומתעבה כמה שנראה כמו גזע עץ.
"לא!!" צווח המאמן הנרגז ומחזיר את הפוקימון שלו לפוקדור ובורח משם במהירות דרך השיחים הנמוכים ונעלם בצללים.
"שקרן תחמן ומנוול" אומרת ג'ניפר נרגזת מעט. אתה עדיין מעט בשוק מבחין פתאום בפוקדור אדום בדיוק היכן שהמאמן לפני רגע עמד.



לוקאס-
"בהחלט!" אומר הפרופסור "תתחיל ללכת לכיוון העיר ג'נטה ישר בדרך הזאת" אומר ומצביע לך לכיוון הדרך הנכונה.
אתה מודה לו ומתחיל ללכת לכיוון האליו הפרופסור הצביע. אתה עובר את העיר במהירות, אחרי הכל עיר קטנה ושקטה, ומתקדם במהירות לדרך 25 המוכרת לך היטב.
אתה יוצא משערי העיר והדרך היפה מתפרסת לפניך. שביל אבנים משופשפות סלול לעבר כיוון חורשה גדולה באופק.
'קדימה' אתה אומר לעצמך ומתחיל ללכת בשביל הנעים, כשבריזה נעימה נושבת בעורפך. אתה מרגיש נינוח ונעים ומסתכל על האופק- כשלפתע את מבחין בקרבתך פוקימון קטן וחום אשר מקפץ בעליזות לצד הדרך. לוקח לך כמה שניות לזהות אותו כסנטרט ().

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
אתה מתבונן בג'ניפר, אבל אתה רואה שהיא מגניבה לך חצי חיוך ונראה וקורצת לך. 'מה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך. אתה חוזר לקרב, ואתה מורה לגרובייל להשתמש במשרוקית העשב שלו- אבל במהרה אתה מגלה את התחבולה של ג'ניפר. במקום חגורה שהייתה עד לא מזמן תלויה על מותניו, אתה רואה גוש רפש שחור העוטף את מאצ'וק.
"מה קרה פה?" דורש לדעת המאמן ומסתכל בתדהמה לעבר הפוקימון שלו, בזמן שהרפש מתחיל להיתפשט ולהיספג בגופו של הפוקימון האימתני. "אם אתה חייב לדעת" מתחילה ג'ניפר ומצביעה על היריב "קלטתי מההתחלה שיש פה איזה טריק מלוכלך איתך. כשלא שמנו לב הגנבת לפוקימונים שלך עשרות תרופות ואפילו הגנבת כמה פירות לרפא אותם- מה שלא חוקי בעליל בקרב רשמי זוגי" אומרת בקול תקף, ונראה שהמאמן מחוויר מעט ונרתע אחורנית. "אז כשאתה היית עסוק מידי בגאווה האישית והדבילית שלך הקרבתי את סוויפר על מנת להשתמש במתקפה המיוחדת שלה החלפה (Switcheroo) על מנת להחליף את החפצים שלנו. ועכשיו נתקעת עם רפש שחור על המאצ'וק שלך!" קוראת ג'ניפר בזעם. אתה קולט את המעשה ושולח במהירות את גרובייל שלך, שעוד יותר התעצבן על הרמאות של יריבך וטס במהירות לעבר מאצ'וק ומשסף אותו עם עלה הלהב הגדול שלו, אשר מתארך כמעט במטר ומתעבה כמה שנראה כמו גזע עץ.
"לא!!" צווח המאמן הנרגז ומחזיר את הפוקימון שלו לפוקדור ובורח משם במהירות דרך השיחים הנמוכים ונעלם בצללים.
"שקרן תחמן ומנוול" אומרת ג'ניפר נרגזת מעט. אתה עדיין מעט בשוק מבחין פתאום בפוקדור אדום בדיוק היכן שהמאמן לפני רגע עמד.

לא הבנתי, המתקפה של גרובייל השתנתה? לא נסיתי לשנות אותה לגזע עץ, דיברתי שידחוק אותו עם כמה חיתוכים קטנים עד גזע העץ. ואז שיסוף גדול עם עלה להב.
וגם... הוא לידי? או שהוא ברח ונשאר פוקדור?
~~~~~~~~~
"היי תראי נראלי הוא שכח כאן פוקדור, הנקניק הזה!" אומר ואתרגז על כמה שהוא חצוף. אלך ארים אותו ואביט בו לרגע. ואז אסתכל סביב, 'אולי הוא עוד בסביבה האוויל הזה' אחשוב.
לאחר מכן במידה ולא יהיה, אזרוק את הכדור אל ג'ניפר ואומר לה "תראי, הוא שכח אתזה כאן. מעניין אם יש בזה פוקימון אה?" אוסיף לשאול.
אחליט שמתקדמים, ורצוי ליפני שיחשיך לגמריי. 'צריך לצאת כבר מהיער הזה' (שאני בו 3 שנים כמעט) אהרהר לי מעט מוטרד ואחליט לכרגע פשוט להמשיך ביער אל נאמור ולראות מה תמון בעתיד. נחזיר את הפוקדור למרכז ואולי נמצא שם את הבחור ונחזיר לו את שלו...


רובי-
וואלה?! לא הפסד גדול האמת, פשוט הספמת את המתקפה קצת וזה בול כמו שנינג'ה החופר הזה עושה חח...
~~~~
אתה קורא אל סנואובל ברוגע ומנסה להוריד ממנה לחץ. הריי בנתיים הכל בסדר. אך עוד משתפסת אותה היא הייתה מאוד קשה כלפיי עצמה רצינית וקצרת סבלנות. אז היא שוב נובחת בקולה הגבוה ומקפצצת במקום מתוחה כמו גומיה.
אתה פוקד עליה להשתמש באגרוף דינמיט על האדמה הפעם ולהחזיר לו כגמולו, ההליך שוב מתחיל וזרוע מתכסה הילה לבנה שמיד מתכסה גם היא בהילה אדומה דקה, רק שהפעם לפתע האגרוף מתבטל ונעלם ליפני שהוא פוגע בקרקע כרצונך (50% סיכויי הצלחה, ישלה פאקים לפעמים).
סנאובול מפתיעה אפילו את עצמה, מפספת ומכה באוויר ומאבד מעט משיווי המשקל שלה!
היא סופגת אבן ראשונה היישר בפניה שכואבת ושולחת אותה אחורה, אך נאבקת לשרוד ומצליחה לדלג בין הסלעים ולחמוק. אך אצה ורצה במהירות רבה אל רייהורן הכבד שסופג ממנה מכה ישירה של מתקפת 'זעם' (Rage). אך הגנותיו טובות בהחלט, והוא לא נפגע קשה מידי. סנאובול מכוסה הילה אדומה ונראת כועסת במיוחד, אפילו ישנם אדי חום העולים ממנה!
אתה סורק היטב את רייהורן, 'חתיכה של שק אבנים מסיבי עם קרניים' אתה מקטר ונושף נשיפה כבדה אך אז בתמזמון מצויין אתה ואליסה קוראים "הינה, בחיבור בין הרגליים לבטן שלו, זה רק עוד מחוספס!" ומחייכים האחד לשניה לחצי רגע ושוב מחלקים זה לזו מבט חמוץ בחזרה.
בנתיים הוא שוב דוהר אל סנאובול הקטנה עם דריכה, היא עומדת "רותחת" ומוכנה לפקודתך, בנהמות כלבלב מרוט עצבים.

התחלה:
אתם קמים מוקדם בבוקר אפילו לפני שהוריכם היתעוררו. אתה קמים בשקט מוחלט ומתארגנים ליציאה ולוקחים איתכם כל מה שחשבתם לנכון לקחת. אחרי שהיסתדרתם אתם יורדים מטה אוכלים ארוחת בוקר בשקט שוטפים את הצלחת ומשאירים מכתב פרידה להוריכם ומסבירים להם את הסיבות למסע את יוצאים החוצה מהבית ורוח בוקר קלילה נושבת על פניכם, אתם מחייכים וחושבים 'זהו עכשיו אני יוצא למסע חיי! אני אגלה מה קרה לאחותי!' ואז אתם מתחילים לרוץ לבית של הפרופסור. כשאתם מגיעים את דופקים בדלת ולאחר כמה דקות קם אליכם הפרופסור בפיג'מה "מה את\ה רוצה?" הוא שואל ברוגז ומחכה לתשובה

"Buenos dias, מחילה, senjor פרופסור. אני מליפאן דוס סנטוס סילבה אביזי y גראופרה, אני גר ליד. אני לא יודע אם שמעת senjor פרופסור, אבל לפני כמה שנים אחותי, קרולינה, היא נעלמה. אני הייתי רוצה למצוא אותה senjor פרופסור... כבר כמה שנים, והpendejo polizea האלו לא עושים כלום... senjor פרופסור, אני חייב לעשות את זה בעצמי. האם אתה תוכל לעזור לי בכך, senjor פרופסור?" אני אסביר לו את מצבי, בזמן שבחלק הראשון של הנאום שלי אני אהיה כזה עם המבט חצי מושפל, אבל לקראת הסוף בפנייה אליו אני אתבונן בו במבט נחוש, או משהו.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

לוקאס-
"בהחלט!" אומר הפרופסור "תתחיל ללכת לכיוון העיר ג'נטה ישר בדרך הזאת" אומר ומצביע לך לכיוון הדרך הנכונה.
אתה מודה לו ומתחיל ללכת לכיוון האליו הפרופסור הצביע. אתה עובר את העיר במהירות, אחרי הכל עיר קטנה ושקטה, ומתקדם במהירות לדרך 25 המוכרת לך היטב.
אתה יוצא משערי העיר והדרך היפה מתפרסת לפניך. שביל אבנים משופשפות סלול לעבר כיוון חורשה גדולה באופק.
'קדימה' אתה אומר לעצמך ומתחיל ללכת בשביל הנעים, כשבריזה נעימה נושבת בעורפך. אתה מרגיש נינוח ונעים ומסתכל על האופק- כשלפתע את מבחין בקרבתך פוקימון קטן וחום אשר מקפץ בעליזות לצד הדרך. לוקח לך כמה שניות לזהות אותו כסנטרט ().

'סנטרט הא?' אחשוב ואסתכל על הפוקדור של הפוקימון שקיבלתי עכשיו 'אני מניח שזה יהיה בדיקה טובה למה בלדום מסוגל'
"בלדום צא!" אומר ואוציא את בלדום "ראש ברזל על הסנטרט הזה"

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי-
וואלה?! לא הפסד גדול האמת, פשוט הספמת את המתקפה קצת וזה בול כמו שנינג'ה החופר הזה עושה חח...
~~~~
אתה קורא אל סנואובל ברוגע ומנסה להוריד ממנה לחץ. הריי בנתיים הכל בסדר. אך עוד משתפסת אותה היא הייתה מאוד קשה כלפיי עצמה רצינית וקצרת סבלנות. אז היא שוב נובחת בקולה הגבוה ומקפצצת במקום מתוחה כמו גומיה.
אתה פוקד עליה להשתמש באגרוף דינמיט על האדמה הפעם ולהחזיר לו כגמולו, ההליך שוב מתחיל וזרוע מתכסה הילה לבנה שמיד מתכסה גם היא בהילה אדומה דקה, רק שהפעם לפתע האגרוף מתבטל ונעלם ליפני שהוא פוגע בקרקע כרצונך (50% סיכויי הצלחה, ישלה פאקים לפעמים).
סנאובול מפתיעה אפילו את עצמה, מפספת ומכה באוויר ומאבד מעט משיווי המשקל שלה!
היא סופגת אבן ראשונה היישר בפניה שכואבת ושולחת אותה אחורה, אך נאבקת לשרוד ומצליחה לדלג בין הסלעים ולחמוק. אך אצה ורצה במהירות רבה אל רייהורן הכבד שסופג ממנה מכה ישירה של מתקפת 'זעם' (Rage). אך הגנותיו טובות בהחלט, והוא לא נפגע קשה מידי. סנאובול מכוסה הילה אדומה ונראת כועסת במיוחד, אפילו ישנם אדי חום העולים ממנה!
אתה סורק היטב את רייהורן, 'חתיכה של שק אבנים מסיבי עם קרניים' אתה מקטר ונושף נשיפה כבדה אך אז בתמזמון מצויין אתה ואליסה קוראים "הינה, בחיבור בין הרגליים לבטן שלו, זה רק עוד מחוספס!" ומחייכים האחד לשניה לחצי רגע ושוב מחלקים זה לזו מבט חמוץ בחזרה.
בנתיים הוא שוב דוהר אל סנאובול הקטנה עם דריכה, היא עומדת "רותחת" ומוכנה לפקודתך, בנהמות כלבלב מרוט עצבים.

"טוב סנובול" אקרא במהירות "השתמשי שוב בצוות כפול על מנת לבלבל אותו, אבל רוצי היישר עליו! ותחליקי מתחתיו ותפגעי בבטנו התחתונה עם מתקפת זעם בזמן שאת מחליקה!" אסביר לה במהירות בתקווה שהתוכנית שלי תעבוד.


אוסטין-
לא.. דימוי כפרה עליך
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נראה לי שזה נפל לו" אומרת ג'ניפר ומסובבת את הפוקדור בידה ומחזירה לך את הפוקדור. "יש שם משהו בטוח- בכל מקרה אתה מצאת את זה אז קח אותו" מוסיפה. אתה לא משתכנע בקלות, אבל לבסוף אתה משתכנע ולוקח את הכדור ומכניס לתיקך. 'אחזיר אותו למרכז' חושב לעצמך ומתחיל ללכת אחרי ג'ניפר, אשר מובילה אותך במהירות ובבטחה עד פאתי היער. אתה מסתכל קדימה, ורואה שם ממש את העיר נאמור נגלית. העיר גדולה ומטופחת. מלאת בתי קפה, מסעדות ופאבים לחיי לילה פעילים. "שכחתי כמה העיר יפה" אומרת בחיוך ג'ניפר ומסדרת את שיערה הארוך מאחורי אוזנה. אתה נפעם מגודלה של העיר הענקית הזאת ושניכם מחליטים ללכת ישירות למרכז. שם אתה נכנס ומגלה חדר עמוס פעילות ואנשים מתרוצצים לכל עבר- אבל אחות ג'וי לא נראית באופק. במקום זאת, אתה מוצא בחורה בעלת שיער שחור אסוף בפקעת גדולה לאחור, חצאית ירוקה ומבט מיואש ומותש בעינייה. היא מסתכלת עליך בפליאה ואז מעלה חיוך קליל- אך לא כנה במיוחד, "כן, חברים, במה אוכל לסייע לכם היום?" שואלת בנימת קול גבוה ולא נעימה במיוחד.



מליפיאן-
"כן, כן אני יודע הכל" אומר הפרופסור ותופח קלות על גבך. "ובכן, האמת מזל שהגעת מכיוון שקיבלתי פוקימון חדש שנשלח אליי ממחוז מרוחק- שאני חושב יוכל לסייע לך בדרך" אומר הפרופסור ומכניס אותך לביתו, הלא כל כך צנוע, אתה עובר במסדרון ארוך שעשרות תעודות תלויות, ממוסגרות, על הקירות. אחרי המסדרון אתה מגיע לחדר מעבדה קטן, עמוס ודחוס בספרים, מחשבים ואפילו טלסקופ גדול היוצא דרך אחד מהחלונות.
"ובכן היכן השארתי את זה?" מלמל לעצמו הפרופסור ולאחר כמה דקות מצייד אותך בפוקימון חדש ומסתורי, חמישה פוקדורים ריקים "לדרך צלחה" אומר ופוקידע שימושית.
"הייתי ממליץ לך להתחיל בדרך 25 ולהמשיך עד לעיר ג'נטה" אומר הפרופסור. ואחרי פרידה קלה, אתה מתחיל ללכת בדרכך, מבסוט על מהירות הדבר וממש לאחר שאתה עובר את השער ליציאה, אתה מבחין בפוקימון זחל אדום אשר לועס כמה עלים ירוקים .



לוקאס-
אתה משחרר את בלדום היישר מתוך הכדור שלו. הוא יוצא בקרן אור אדומה ומסתכל עליך בעינו היחידה במבט שואל, אבל מציית לך לחלוטין וראשו הקטן מתחיל לזהור באור כסוף, ונראה שהוא מתקשה כמו ברזל אמיתי, והוא מתנגח במהירות בסנטרט המופתע, אשר מועף לאחור בבהלה.
סנטרנט מתאפס במהירות וציפורניו מתחילות לזהור באור לבן ובהיר והוא שורט את בלדום- מה שלא נראה מפריע לו במיוחד.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מליפיאן-
"כן, כן אני יודע הכל" אומר הפרופסור ותופח קלות על גבך. "ובכן, האמת מזל שהגעת מכיוון שקיבלתי פוקימון חדש שנשלח אליי ממחוז מרוחק- שאני חושב יוכל לסייע לך בדרך" אומר הפרופסור ומכניס אותך לביתו, הלא כל כך צנוע, אתה עובר במסדרון ארוך שעשרות תעודות תלויות, ממוסגרות, על הקירות. אחרי המסדרון אתה מגיע לחדר מעבדה קטן, עמוס ודחוס בספרים, מחשבים ואפילו טלסקופ גדול היוצא דרך אחד מהחלונות.
"ובכן היכן השארתי את זה?" מלמל לעצמו הפרופסור ולאחר כמה דקות מצייד אותך בפוקימון חדש ומסתורי, חמישה פוקדורים ריקים "לדרך צלחה" אומר ופוקידע שימושית.
"הייתי ממליץ לך להתחיל בדרך 25 ולהמשיך עד לעיר ג'נטה" אומר הפרופסור. ואחרי פרידה קלה, אתה מתחיל ללכת בדרכך, מבסוט על מהירות הדבר וממש לאחר שאתה עובר את השער ליציאה, אתה מבחין בפוקימון זחל אדום אשר לועס כמה עלים ירוקים .

'טוב, הגיע הזמן לעשות טבילת אש.' אהרהר קצת ואוציא את הפוקדור שלי. "vamos, פוקימון!" אזרוק את הפוכדור לידי ולא לכיוון וורמפל, כדי קודם לערוך היכרות עם הוניליט שלי. "Buenos dias, וניליט, הא?" אני אוציא את הפוקדע ואשתמש בו על וניליט. מאחר והמידע שהפוקדע ייתן לי לא באמת משפיע על המשך התגובה שלי, אני אמשיך אותה: "אני מליפאן דוס סנטוס סילבה אביזי y גראופרה, ואני אהיה המאמן שלך. אנחנו יכולים להיות צוות טוב, קיבלתי פעם 104 מתוך 100 במבחן על טקטיקת פוקימונים, אהא! אז אם את תקשיבי לי, אני אוכל להביא אותך לגדולות! comprende amigo? את פוקימון קטן, חזקה בהתקפה, אך לא מאוד מהירה או מתגוננת היטב. אז את תמיד צריך לחשוב על למצוא את ההזדמנות שלך לתת את המכה החזקה בבת אחת. comprende? עכשיו הנה שם יש וורמפל. הוא יהיה היריב שלך. אני רוצה לראות מה את יכולה לעשות. הוא כרגע לא מסתכל עליך. תבואי אליו מאחור, תכווני היטב... ובום! תתקפי אותו עם חנית קרח! comprende? קדימה, וניליט, תראי לי מה את יכולה! vaaaamos!"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין-
לא.. דימוי כפרה עליך
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נראה לי שזה נפל לו" אומרת ג'ניפר ומסובבת את הפוקדור בידה ומחזירה לך את הפוקדור. "יש שם משהו בטוח- בכל מקרה אתה מצאת את זה אז קח אותו" מוסיפה. אתה לא משתכנע בקלות, אבל לבסוף אתה משתכנע ולוקח את הכדור ומכניס לתיקך. 'אחזיר אותו למרכז' חושב לעצמך ומתחיל ללכת אחרי ג'ניפר, אשר מובילה אותך במהירות ובבטחה עד פאתי היער. אתה מסתכל קדימה, ורואה שם ממש את העיר נאמור נגלית. העיר גדולה ומטופחת. מלאת בתי קפה, מסעדות ופאבים לחיי לילה פעילים. "שכחתי כמה העיר יפה" אומרת בחיוך ג'ניפר ומסדרת את שיערה הארוך מאחורי אוזנה. אתה נפעם מגודלה של העיר הענקית הזאת ושניכם מחליטים ללכת ישירות למרכז. שם אתה נכנס ומגלה חדר עמוס פעילות ואנשים מתרוצצים לכל עבר- אבל אחות ג'וי לא נראית באופק. במקום זאת, אתה מוצא בחורה בעלת שיער שחור אסוף בפקעת גדולה לאחור, חצאית ירוקה ומבט מיואש ומותש בעינייה. היא מסתכלת עליך בפליאה ואז מעלה חיוך קליל- אך לא כנה במיוחד, "כן, חברים, במה אוכל לסייע לכם היום?" שואלת בנימת קול גבוה ולא נעימה במיוחד.

אביט סביב, מאוד נלהב מכל מה שקורה כאן בעיר הזאת "ג'ניפר בערב יוצאים לטייל. נשב לאכול ולאיזה דרינק במקום מדובר כאן בעיר!" אציע לך ואחייך חיוך מלא שיניים.
בתוך המרכז כשנראה את הגברת ההיא פשוט אלך אליה בזהירות ואשמור איתה על קשר עין, שתשים לב שאני מתקרב. ואז אפנה בקול עדין ומנומס "היי שלום לך, את יודעת מי האחראי/ת כאן? הרגע הגענו מהיער ונשמח לשכור כאן חדר ולתת טיפול לפוקימונים שלנו" אשתדל להיות כמה שיותר אדיב, בכדי לקבל עדיפות עלפני כל האנשים במידה וזאת היא הממונה.
אפילו אציע עזרה זמנית.

רובי-
שתכיר, עשיתי סימוצלית קרב כדי לוודא זאת. מתקפת זעם זאת מתקפה בפני עצמה אבל כל שימוש בא מעלה את הכוח הבסיסי של הפוקימון, כלל ההתקפות הפיזיות שלה מתחזקות...
~~~~~~
הקרב בינכם לבין רייהורן מגיע כבר לרבדים הקריטיים שלו. אתה נושם לשנייה ומוציא את סנאובול במפתיע חזיתית אל רייהורן. אליסה קוראת אלייך "לא! רובי! מה אתה עושה היא תפגע!" ואתה בשלך. סנאובול להוראתך משתמשת פעם נוספת בצוות כפול.
הכפילים מתחילי להסתדר אחריה במשולש, ממש כמו קבוצת פיוני באלוניג זה נראה ממרומי הענף. רייהורן מאבד מעט מן המיקוד שלו והוא מנסה להגביר את מהירות, מקווה פשוט לרמוס את כולם. השניים מתקרבים כבר ממש זה לזה והסנאובול מתפצלות כשהאמיתית גולשת בין רגליו ותחת בטנו וחובטת בו עם מתקפת זעם ישירה!
זה מקפיץ אותו מעט מעלה ומוציא אותו לחלוטין משיווי משקל והוא מתרסק ומתסגלגל על פניו, אפילו מעקם קצת את הצוואת. ו-או הוו הוא סופר זועף.
סנאובול שלך רצינית ולא נלחצת, אפילו שאתה כבר מעט נלחץ בשבילה. מתקפות מסוג נורמאל אינם משפיעות כלכך על אבן ולכן הוא עוד בסדר. לפתע הקרן של רייהורן זורחת בלובן בוהק, בנוסף גם מתארכת ומתעבה, זאת מתקפת קרן (Horn Attack).
הוא רץ ומניד את ראשו לצדדים בפרעות תוך כדי השעטה, כל סלע שיח ומהמורה בדרכו עכשיו לסנאובול הוא פשוט מרסק ומוחק כאילו לא היו.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

לוקאס-
אתה משחרר את בלדום היישר מתוך הכדור שלו. הוא יוצא בקרן אור אדומה ומסתכל עליך בעינו היחידה במבט שואל, אבל מציית לך לחלוטין וראשו הקטן מתחיל לזהור באור כסוף, ונראה שהוא מתקשה כמו ברזל אמיתי, והוא מתנגח במהירות בסנטרט המופתע, אשר מועף לאחור בבהלה.
סנטרנט מתאפס במהירות וציפורניו מתחילות לזהור באור לבן ובהיר והוא שורט את בלדום- מה שלא נראה מפריע לו במיוחד.

'חח, מתקפות מהסוג הזה לא ישפיעו על בלדום' אחשוב
"בלדום, שוב תשתמש בראש ברזל!" אצעק בביטחון 'בלדום חזק, בחירה טובה' אחשוב באישור עצמי