
פורסם במקור על ידי
Ritsuka kun
"קדימה סנובול פעם נוספת. תנסי שוב את האגרוף אש!" אקרא במהירות "תנסי להתחמק מכל מתקפה של הויספקווין הזאת וכשהיא לא מוכנה בלבלי אותה עם צוות כפול ואז ניב אש" אוסיף "קדימה בואי נראה להן ממה אנחנו עשויים!" אקרא בצהלה.
מליפיאן-
טוב אצלי זה לא בבאן
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מיאו מנמנם בנעימים, אפילו בזמן שאיגליבאף סותרת לו בחוזקה כשלוש פעמים.
"קדימה איגליבאף הגיע הזה לסיים את החתחתול הזה!" קורא לפתע דני "שאיבה!" ממשיך בקול בטוח ויציב, ואיגליבאף מתחילה שוב לשאוב את האוויר מהאולם, ותוך כדי עורה נמתח יותר ויותר, והיא מתחילה לרחף במהירות באוויר, כאשר היא הולכת ותופחת, מגיעה כמעט לגודל של כדור פורח. ועד מהרה היא מתחכחת בתקרה הגבוהה.
"עכשיו חסלי אותו תותח אוויר!" קורא דני בהתלהבות, ואילו מיאו נראה שמתחיל להתעורר מכל ההמולה והקריאות של דני.
ג'סטין-
נייט פותחת את פיה ויוצרת סביבה מסך עשן שחור וסמיך, אשר מתפזר במהירות לכל עבר, וחוסם את כל האור הנכנס דרך תקרת הזכוכית הגבוהה- ועד מהרה אפלה כבדה שוררת בזירת הקרבות.
אלכסיס מסתכלת מעט מופתעת, אבל עד מהרה מחייכת חיוך זחוח "קדימה כמו שאמרתי כוח סודי!" ממשיכה במטרה לאפס את מותים, המסתכל לעבר הענן השחור והסמיך המרחף בזירה.
מותים זוהר לרגע באור בהיר וסביבו נוצרת טבעת אור, ועשרות כדורים חומים קטנים נוצרים סביב הטבעת, ובמהירות אדירה נשלחים לעבר הענן האביך והסמיך- ואתה שומע התנגשות במשהו.
"חי חי חי!" מצחקקת אלכסיס "לא תנצח אותי בכזו קלות!" קוראת בצהלה "קדימה פעם נוספת!" קוראת במהירות, אבל מבמט הניצחון שלה נופל, כאשר משום מקום- נייט שלך צוללת לעבר מות'ים, כאשר כנפייה זוהרות באור לבן ובהיר, ובתנועה מהירה, חובטת במות'ים בחוזקה בגופו הקטן.
"כן!! קדימה ג'סטין!" אתה שומע את מורגן וג'ולייה מעודדים אותה מהיציע, בזמן שנייט צוללת לעבר מות'ים, ומשחררת דמות שחורה ואפלה, בעלת עיניים אדומות זוהרות, אשר חובטת במות'ים, ומעיפה אותו על האדמה הקשה.
"מות'ים מהר דגירה!" קוראת במעט פאניקה אלכסיס, והמות'ים שלה זוהר לפתע באור כחול בהיר, וכל פצעיו נעלמים כלא היו.
"אוי לא!" קוראת ג'וליה בבהלה, כשמות'ים חוזר למשחק חדש ורענן.
אשטון-
אחרי שאתה מבין שג'ניפר אינה שמה לב אליך, אתה מחליט לעזוב אותה, ולעקוב אחרי סלופוק, אשר שוחה במהירות, יחסית מפתיעה, לעבר הקרקעית, עובר בין אצות אשר מתלתלות במים הזהובים, והוא שוחה ממש בצמוד לגדת האגם, מה שנראה לך מעט מוזר, אתה אתה ממשיך בדרכך, מנסה לעמוד בקצב על הפוקימון. ככל שאתה מסתכל סביב, אתה רואה שפחות ופחות פוקימונים שוחים בקבתכם, ואכן לאחר כמה דקות, אתה מבחין שאפילו לא פוקימון אחד שם, ואפילו הצמחייה הימית נעלמת לגמרי, משאירה אותך וסולופוק באפלת מי האגם.
אתה בסופו של דבר, מגיע לעבר סלופוק, ואתה רואה אותו עומד על ארבעת רגליו, והוא מצביע קדימה, לעבר נקודה באופק. אתה סורק את הקיר, ואכן מבין כל האבנים החזיזיתים אתה רואה פתח קטן, לא גדול מידי, אך לא קטן מידי, מספיק בשביל פוקימון קטנטן לעבור פנימה.