
פורסם במקור על ידי
Ritsuka kun
אמשוך בכתפיי ואתן לו אתקדם ואכנס לחדר לבדוק את פירוש האור הכחול המסקרן הזה.
'אני לא אמור להיות פה' אחשוב לעצמי בהיסוס 'אבל הצצה קטנה לא תהרוג אותי' אוסיף לחשוב, אבלע רוק ואכנס לחדר.
אשטון-
בצעד מהיר, אתה מזנק לעברו של הבחור בשחור, בעזרתו של גרובייל ומצליח להעיף אותך ישירות על רגליו. אתה תופס את הבחור, אבל נראה שהוא תכנן את זה ובעזרת מרפקו, הוא חובט בך בעורפך, משטיח אותך בחוזקה על הרצפה הבוערת.
אתה מתפתל מכאבים ומצליח לשבריר שנייה, לראות את פוקימוניך נאבקים באויביהם.
"כמה רומנטי. שני נאהבים נספים בשריפת ביתה של חברת הרביעייה האיליט" אומר הבחור ומצחקק ברשעות.
"אתה לא תתחמק מזה" אתה מצליח לירות לכיוונו ומצליח לאסוף כוחות ומסתער על הבחור שוב.
אתה נאבקים בחוזקה, ואין ספק שהבחור משחק מלוכלך. הוא נושך אותך בידך, מושך בשיערך ואפילו מצליח לחתוך את כף ידך עם הסכין מה הוא אוחז.
אתה מנסה בכוח, אבל למרות מאמציך, ידו עדיין בעליונה. לבסוף לאחר שהוא בועט בך בבטן, ומעיף אותך לעבר ג'ניפר המעולפת, אתה מתחיל לחשוש שסופך קרוב. הוא מתקרב אליך עם הסכין שלופה, והוא משחק בה כאילו הייתה צעצוע של מטוס בזמן שהוא מזמזם לו שיר ילדים 'טוב לפחות ניסיתי' אתה חושב לעצמך מובס, עייף ופצוע בזמן שהוא עומד ממש מעליך, מרים את סכינו ומחייך חיוך קר, מבטו חלול, ואתה יודע שזהו. הוילון יורד. האור בקצה המנהרה ואתה מתחיל לחשוב על הוריך המסכים כשיגלו מה עלה בגורלך, אתה מרחם על ג'ניפר שהולכת להיות הבאה בתור, אתה מתוסכל ממה עלול לקרות לפוקימוניך ברגע שהסכין תפלח את ליבך.
אתה מרים את ידייך בתסכול, אבל הוא מצליף בהן כאילו היו זרדים יבשים.
אתה עוצם את עינייך ברגע שהסכין מתחילה לרדת אט אט למטה. ואתה מרגיש טיפות קטנות זולגות על פניך. טיפות קטנות וחמות אתה מסתכל על ידייך ורואה אותן מגואלות בדם. אתה מביט לעבר חזך, אבל הסכין אינה מבצבצת משם ואתה תוהה מה קורה, כשאתה מרים את מבטך לעבר האיש, כל מה שאתה מצליח לראות את גופו משופד במין חרב ירוקה הפוערת חור באמצע צווארו. ואז חושך
אתה מתעורר משינתך הטרופת חלומות במיטה נקייה בחדר הנראה לך מוכר. אתה מתיישב במהירות ורואה אחות ג'וי חייכנית מסתכלת במבט סקרן ואתה רואה את ההקלה על פניה. "אתה בסדר?" היא שואלת בקול עדין ואימהי.