נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
במהירות אתה משתחרר מההגנה של חבריך, וניגש למנטריק "הכל בסדר" אתה אומר להם וניגש לעברו בביטחון וניגש אל מנטריק. "יש איזו סיבה שאתם תוקפים את הנאמלים?" אתה שואל בקול בטוח ומתעניין, אבל המנטריק רק מניד את ראשו במהירות כ'לא'.
"אז אם אתם לא תוקפים אותם למה אתה מסתערים עליהם?" אתה שואל בהיסוס, אבל שוב התגובה היא 'לא'.
"אז זאת לא מריבה על שחט או איזה סכסוך?" אתה שואל והמנטריק מגיב שוב באותה התגובה, והאמת זה מתחיל קצת להראות לך פה מוזר, אבל עד שאתה מסיים לתחקר אותו, להקת המנטריק מתחילה להתעורר ויחד איתה הקמפורט הענקית ויחד עם שאר העדר של הנאמלים. אבל למרות זאת היחידה שנראית עצבנית זה הקמפורט אשר מסתכלת עליך במבט חודר ועצבני.
בלי יותר מידי היסוס, להקת המנטריק מתחילה לסגת, לאחור. מנהיגת העדר מתקרבת עוד צעד אחד לעברך, והיא מתחילה לנהום בקול גבוהה ועצבני.

'מה לכל הרוחות מתרחש כאן...' אהרהר במוחי כמה וכמה חשדות. אתקרב גם אני בצעדים מדודים אל הקמרופט הרוגזת מלווה כמובן בשני חברי הצוות שאיתי. "היי, היי, נסי להרגע..." ארים את ידי לחצי גובה, כשכפות ידי בגובה הלחיים ואביט בה בפנים מתנצלות "תראי, אני סתם מנסה להרגיע את הרוחות. למה לריב ולהילחם. תחיו כולם בשלום, כל אחד בחלקו בשלווה. אולי תוכלי בבקשה לספר לי מה המהומה גבירתי" אפנה אליה בקול ברור. אקווה שלפחות אחד מפוקימוני יבין אותה ואולי יוכל להציג או להסביר לי.
ואנסה כמובן, אם ישנה בעיה, לעזור ככל יכולתי.

רובי:
אתה משתהה מעט מול השלט, ממרק את הסנטר כשאתה מתלבט לאן להשיך ולבסוף אתה מחליט ללכת ימינה אל האגם ללא חרטות. לאחר זמן הליכה קצר הסביבה משתנה מעט, הופכת מוצלת בעקבות עצי תפוחים מסוג שונה, גבוהים יותר ומלאי עלים, וסביבם עצים נוספים של פירות דומים. רכש ציפורים בשלל סוגים מציף את אוזנייך ואווירה פראית ומרגשת עוטפת את דרכך.
אם הזמן רעש אנשים, בעיקר ילדים הצורחים בצלילים רעשניים מפעם לפעם, כרגע זה עוד מעט רחוק ואינך באמת מבין, אבל בהחלט אפשר לשמוע ילדודס שנהנים באגם.
והינה כבר אפשר לראות מראות המעידים על מקור מים גדול, פוקימונים מים, דו-חיים ואחרים שאוהבים לחיות בקרבת מקווי מים:
להקת מסקריין שחולפת על פנייך בכיוון הנגדי, ומפזרת טיפות מזעריות של מים ממש כמו נצנצים.אשר אוסף עצים וזרדים כנראה לסכר שבו הוא מתגורר.
ו-שצוחקים ומתבדחים זה עם זה, דוחפים קלות בידידות ומתגלגלים מצחוק.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה משתהה מעט מול השלט, ממרק את הסנטר כשאתה מתלבט לאן להשיך ולבסוף אתה מחליט ללכת ימינה אל האגם ללא חרטות. לאחר זמן הליכה קצר הסביבה משתנה מעט, הופכת מוצלת בעקבות עצי תפוחים מסוג שונה, גבוהים יותר ומלאי עלים, וסביבם עצים נוספים של פירות דומים. רכש ציפורים בשלל סוגים מציף את אוזנייך ואווירה פראית ומרגשת עוטפת את דרכך.
אם הזמן רעש אנשים, בעיקר ילדים הצורחים בצלילים רעשניים מפעם לפעם, כרגע זה עוד מעט רחוק ואינך באמת מבין, אבל בהחלט אפשר לשמוע ילדודס שנהנים באגם.
והינה כבר אפשר לראות מראות המעידים על מקור מים גדול, פוקימונים מים, דו-חיים ואחרים שאוהבים לחיות בקרבת מקווי מים:
להקת מסקריין שחולפת על פנייך בכיוון הנגדי, ומפזרת טיפות מזעריות של מים ממש כמו נצנצים.אשר אוסף עצים וזרדים כנראה לסכר שבו הוא מתגורר.
ו-שצוחקים ומתבדחים זה עם זה, דוחפים קלות בידידות ומתגלגלים מצחוק.

'אחח איזה נחמד' אחשוב לעצמי בחיוך ואטייל על גדת האגם, אסתכל סביב ואהנה מהיום הנעים ומראה האגם. אחפש לי איזו פינה נעימה ושקטה, ואשחרר את הפוקימונים שלי על מנת שיוכלו לנוח מחוץ לכדור ולהנות אף הם מהאגם הנחמד.
וכמובן שיכירו את מליטנק.



אשטון-
"קאמממפפ" נופשת הפוקימונית העצבנית "קאמפרוט קאמפפפ" ממשיכה ומסבה את ראשה לעבר העדר הנאמלים ואז במהירות מפנה את ראשה על הלהקת מנטריק.
אט אט אתה מתחיל להבין שזה אינו קרב, אלא אימון. המנטריק לא צדים את הנאמלים, אלא עוזרים להם להתחזק ולהתגונן.
"אז זה מה שניסתם לעשות?" אתה שואל את המנטריק הקרוב אליך והוא מהנהן בראשו ונובח קלות ומכשכש בזנבו בהתלהבות.
"טוב אם כך לא אפריע לכם" אתה מוסיף בקלילות- בדיוק כשג'ניפר חוזרת בריצה אליך "אתה לא מאמין את מי פגשתי עכשיו" אומרת בהתלהבות, ואתה מבחין לפתע באישה בת גילה, בעלת שיער אדום הקלוע בצמה ארוכה "תכיר את אן בלתזאר מהרביעייה האיליט!"אומרת במהירות הבחורה, אן, מושיטה אליך את ידה בחיוך "נעים מאוד אשטון שמעתי רבות עליך" אומרת בחיוך אן.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מחייך למראה הפוקימונים המגוון הזה. נהנה מהסביבה, ומתקדם בלא מפריע לחבר׳ה הללו, ולאחר המשך הליכה קצר מגיע לאגם!
׳אחח כמה נחמד׳ אתה חושב לעצמך, נושם נשימה עמוקה שמכניסה לך לריאות את כל האיזור הקסום הזה סביבך, מטייל עוד קצת סביב ואתה יכול לראות מגוון פוקימונים שמבצבצים פה ושם מן המים. כמות אנשים באיזור הצלילה, לומדים או מתלבשים לקראת אחת.
יש גם כמה מאמנים, צלמים המצלמים את הטבע פה, וסתם מבקרים התופסים פינה של רוגע ומתעסקים כל אחד בשלו סביב המקום הענקי הזה.
גם אתה מוצא איזו נישה שקטה ומחליט להוציא את כלל הפוקימונים שלך, שיתרווחו מחוץ לפוקדור כאן בטבע ויכירו מעט יותר טוב זה את זה. הם כולם משחקים וצוחקים מדברים עם מילטאנק החדשה ומשחקים במשחק המזכיר קצת תופסת וקצת מחבואים, כשאדינג׳ה מתבודד למעלה בצמרת עץ ושוקע בשקט שלו...
הינכם מנצלים זמן גם לארוחת צהריים ובין ביס לביס אתה בוחן את המקום עוד, אתה מגלה על פונדק קטן באיזור הצלילה, בר-אקטיבי שצף במים, איזור עם שני מגלשות וגלגלי ים לילדים ומשפחות, ויש אפילו סירות פדלים דמויות מיילוטיק להשכרה.
לאחר האוכל כולם מתקבצים סביבך נשענים עלייך ונרדמים, חלק נוחרים, אתה מצחקק ונרדם גם כן... לאחר זמן קצר אתה מתעורר, כולם עדיין מנמנמים ואתה מבחין שוואלבי נעלמה!

אקום ממקומי במהירות ואלחץ "וואלבי? איפה את?" אקרא בקול ואסתכל סביב במהירות, אסרוק את סביבת האגם.
"שאדינג'ה ראית את וואלבי?" אשאל אותו לאחר שאזכר שהוא היה על העץ ולא ירד למטה עד עכשיו.



אשטון-
אן נראית רגילה להתלהבות שלך, אחרי הכל היא החברה הוותיקה ביותר ברביעייה האיליט. "תודה זה נחמד מצדך" אומרת בחיוך כנה, למרות פרסומה הרב, היא נראית לך צנועה מאוד, ולא נראה שהפרסום עשה לה משהו.
"ובכן" אומרת ג'ניפר ומרימה את זרועה על על בחיבוק מוזר שכזה "אנחנו בנות דודות" אומרות יחדיו ומחייכות למראה התדהמה שעולה על פניך.
"כן אנחנו לא מרבות לדבר על זה" אומרת ג'ניפר בחיוך "כשראיתי את העדר של הנאמלים, ידעתי שאן בסביבה אז רצתי למקום המפגש שלנו" מוסיפה בחיוך.
"זאת מסורת" מוסיפה אן בחיוך "וזה העדר שלי השארתי את קאמפרוט שלי שתשגיח עליהם ותעזור לנאמלים להתחזק ולהתפתח" מסבירה לך, בדיוק שקאמפרוט מגיעה לצדה ומתלטפת בידה החשופה בעונג.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אן נראית רגילה להתלהבות שלך, אחרי הכל היא החברה הוותיקה ביותר ברביעייה האיליט. "תודה זה נחמד מצדך" אומרת בחיוך כנה, למרות פרסומה הרב, היא נראית לך צנועה מאוד, ולא נראה שהפרסום עשה לה משהו.
"ובכן" אומרת ג'ניפר ומרימה את זרועה על על בחיבוק מוזר שכזה "אנחנו בנות דודות" אומרות יחדיו ומחייכות למראה התדהמה שעולה על פניך.
"כן אנחנו לא מרבות לדבר על זה" אומרת ג'ניפר בחיוך "כשראיתי את העדר של הנאמלים, ידעתי שאן בסביבה אז רצתי למקום המפגש שלנו" מוסיפה בחיוך.
"זאת מסורת" מוסיפה אן בחיוך "וזה העדר שלי השארתי את קאמפרוט שלי שתשגיח עליהם ותעזור לנאמלים להתחזק ולהתפתח" מסבירה לך, בדיוק שקאמפרוט מגיעה לצדה ומתלטפת בידה החשופה בעונג.

"אתן משפחה?!" אופתע לגלות. אחייך שוב על אן ואוסיף אל ג'ניפר "פרט מעניין, שולי? איך שכחת לספר לי כזה דבר?" אעקוץ אותה בחיוך שחורץ לשון.
אשלב ידיי אל מאחורי ראשי כשאבין את כל הבלאגן ואתכה מבוכה, אגיד במבט מתנצל "אוי איזו אי הבנה... חחחח, פירשתי את העניין בכלל לא נכון, מזל שבאתן".
כשבמוחי אשתגע 'ולחשוב שכמעט והחלטתי להתקוף ולהתעמת עם קאמרופט מאומנת של לא אחרת מחברה ברביעיית האיליט!!! פא*****!'
ואז אשאל את אן בחיום חמים וחברי "אם כך, נצפה בך מאמנת אותם ומסיימת את עבודתך. ו... לאחר שתסיימי? לאן פנייך מועדות?"

רובי:
ממצמץ עוד מס' פעמים ומנקה את קורי השינה מעייניך העייפות, אולי לא ראית טוב, אך זה לא המצב. אתה מנער ממך בעדינות את כולם, חלק ממשיכים בשינה חזקה על כר הדשא וחלק מתעוררים יחד איתך...
אתה מתהלך סביב האיזור בוא שיחקתם ונרדמתם וקורא לה בטון נורמאלי בשמה, עדיין לא מבוהל. 'אההא! שאדינג'ה, הוא נותר על צמרת העץ' עוברת במוחך מחשבה מבריקה ואתה קורה אל הפוקימון אלייך, לאחר ההסבר והשאלה שלך הוא מניד ראשו מצד-לצד ומשיב שאינו ראה והתייחס לדבר, סתם השקיף על האופק 'והתכסה בשקט' של עצמו.
העניין כבר מתחיל להלחיץ אותך, אתה מחלק את הפוקימונים שלך לצמדים: מילטאנק ונינג'אסק, נידורן ושאדינג'ה, גראנבול ואתה. אתה גם קובע זמן התייצבות חזרה פה ונועץ יתד של אוהל באדמה ומוסיף לקשור אליה פיסת בד כחולה שמבקרה נמצאה לך בתיק.
כולכם יוצאים לחפש, דקות ארוכות שהופכות לשעה וכמעט לשעתיים... זה מתחיל להתיש ובאמת להדאיג אותך!
כשאז מן העצים נינג'אסק שלך צץ לו, הוא מזמזם וטוען שהוא מצא אותה. אתה מבקש ממנו להוביל אותך, בעוד ג'ראנבול נובחת נביחות רועמות לסמן לאחרים על מיקומכם ולהגיע. כולכם מתאספים כדי לראות את וואלבי, שנראת מתאמצת ומוטשת. והיא בודדה, בקרב מול מאמןשנועץ בה מבט קודר וקשוח. "תשתמשי כבר באס האווירי! נו!" הוא קורא, כמעט צועק. ומנגד אתה רואה שהיא מתמודדת מול.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
ממצמץ עוד מס' פעמים ומנקה את קורי השינה מעייניך העייפות, אולי לא ראית טוב, אך זה לא המצב. אתה מנער ממך בעדינות את כולם, חלק ממשיכים בשינה חזקה על כר הדשא וחלק מתעוררים יחד איתך...
אתה מתהלך סביב האיזור בוא שיחקתם ונרדמתם וקורא לה בטון נורמאלי בשמה, עדיין לא מבוהל. 'אההא! שאדינג'ה, הוא נותר על צמרת העץ' עוברת במוחך מחשבה מבריקה ואתה קורה אל הפוקימון אלייך, לאחר ההסבר והשאלה שלך הוא מניד ראשו מצד-לצד ומשיב שאינו ראה והתייחס לדבר, סתם השקיף על האופק 'והתכסה בשקט' של עצמו.
העניין כבר מתחיל להלחיץ אותך, אתה מחלק את הפוקימונים שלך לצמדים: מילטאנק ונינג'אסק, נידורן ושאדינג'ה, גראנבול ואתה. אתה גם קובע זמן התייצבות חזרה פה ונועץ יתד של אוהל באדמה ומוסיף לקשור אליה פיסת בד כחולה שמבקרה נמצאה לך בתיק.
כולכם יוצאים לחפש, דקות ארוכות שהופכות לשעה וכמעט לשעתיים... זה מתחיל להתיש ובאמת להדאיג אותך!
כשאז מן העצים נינג'אסק שלך צץ לו, הוא מזמזם וטוען שהוא מצא אותה. אתה מבקש ממנו להוביל אותך, בעוד ג'ראנבול נובחת נביחות רועמות לסמן לאחרים על מיקומכם ולהגיע. כולכם מתאספים כדי לראות את וואלבי, שנראת מתאמצת ומוטשת. והיא בודדה, בקרב מול מאמןשנועץ בה מבט קודר וקשוח. "תשתמשי כבר באס האווירי! נו!" הוא קורא, כמעט צועק. ומנגד אתה רואה שהיא מתמודדת מול.

"היי!!" אצרח לעבר המאמן וארוץ לעברה "מה נראה לך שאתה עושה לה?" אתבע לדעת ואגן על וולבי בגופי.



אשטון-
אן נראית מעט מופתעת "לאמן אותם?" שואלת בפליאה ואז מתחילה לצחוק "אני לא המאמנת שלהם. אני משאירה פה את קאמפרוט שתעזור להם בדרכה שלה" מוסיפה ומתחילה לצעוד כשג'ניפר עדיין מחבקת אותה, מגניבה לך קריצה.
"ובכן, הקוטג' שלי ממש צמוד לאזור השינה אם תרצו להצטרף" אומרת לכם בחיוך, ולאחר הסכמה של שניכם, אתם הולכים ישירות לביתה, הלא כל כך צנוע, של אן.
אתם נכנסים דרך הגדר הלבנה למבנה הלבן והנקי למשעי המשמש כביתה הקטן של אן.
"ובכן, ברוכה הבאה" אומרת בחיוך ומכניסה אתכם ישירות למטבח לבן ונקי אף הוא. "אז לכאן פניי מועדות" אומרת לך בחיוך "אני נפגשת עם שאר הרביעייה רק היום בערב, יש לנו איזה אירוע פתיחת מרכז ההחלפות החדש בעיר אופריט" אומרת בחיוך "אבל אתם מוזמנים להישאר כאן עד שאצטרך לזוז" מוסיפה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אן נראית מעט מופתעת "לאמן אותם?" שואלת בפליאה ואז מתחילה לצחוק "אני לא המאמנת שלהם. אני משאירה פה את קאמפרוט שתעזור להם בדרכה שלה" מוסיפה ומתחילה לצעוד כשג'ניפר עדיין מחבקת אותה, מגניבה לך קריצה.
"ובכן, הקוטג' שלי ממש צמוד לאזור השינה אם תרצו להצטרף" אומרת לכם בחיוך, ולאחר הסכמה של שניכם, אתם הולכים ישירות לביתה, הלא כל כך צנוע, של אן.
אתם נכנסים דרך הגדר הלבנה למבנה הלבן והנקי למשעי המשמש כביתה הקטן של אן.
"ובכן, ברוכה הבאה" אומרת בחיוך ומכניסה אתכם ישירות למטבח לבן ונקי אף הוא. "אז לכאן פניי מועדות" אומרת לך בחיוך "אני נפגשת עם שאר הרביעייה רק היום בערב, יש לנו איזה אירוע פתיחת מרכז ההחלפות החדש בעיר אופריט" אומרת בחיוך "אבל אתם מוזמנים להישאר כאן עד שאצטרך לזוז" מוסיפה.

מה קרה?!? שתזמין לאיזה כוס תה... תספר משהו מעניין, באתי מרחוק! פ'סארה
~~~~~
"וואווו... בית משגע העלמה בלתזאר, באמת נעים להיות כאן, תודה רבה" אחמיא בנימוס וכך גם אודה על הכנסת האורחים אדיבה שלה.
אתיישב איפשהו (היכן שמותר) ואסתקרן בדבריה "מרכז החלפות? מה הכוונה? מה בעצם ההבדל בין כל תחנת החלפה פשוטה במרכז פוקימונים מקומי?" אנסה להבין לעומק.
את הזמן אנצל לנוח יחד עם ג'ניפר ואוסיף להתקרב אליה וללחוש לה "תמיד מלאת הפתעות... מה עוד אני צריך לדעת עלייך?" ובטון שממנו אפשר ממש לגלות את החיוך שלי והכיף שאני חווה איתה.
"היי אן, תרצי להכיר את הפוקימונים שלי?" אציע ובמידה ותסכים, אוציא את שלושתם ואשמע מה היא אומרת עליהם.

רובי:
"היי! עצור!" אתה פוקד עליו בצעקה רמה כשאתה פורץ פנימה על שטח הקרב, דורש ממנו בתוקף להפסיק ולהסביר לך מה לעזזל קורה כאן. "הו?" הוא פוצה מגרונו תו ונראה מופתע לראותך. "אז אתה המאמן של הוואלבי הזאת..." הוא מבין ודוחף ידיו לכיסים.
קרוקורוק ניהיה חמום ועצבני, מגרגר ומביט בך במבט חודר ומלחיץ כשלפתע "קרוקורוק, חדל! הוא אינו אויב!" אתה שומע מפי המאמן המסתורי, התנין הגבוה שומע לדבריו ומזדקף חזרה מ-'עמידת המוצא' שלו ומשלב טלפיו.
אתה ממשיך וקורא לו להפסיק עם השתיקה המרגיזה ולהסביר לך מיד מה מתרחש. הוא מתקרב באיטיות ובטון מעט מתנשא, ורגוע באופן מוחלט הוא משיב "הרגעעע חבר. אני לא עשיתי כלום, להפך, דווקא ניסיתי לעזור..." והוא חושף חיוך מבעד לכובע שמסתיר מעט את עיניו.
וואלבי שלך לוקחת מבין רגליך שני צעדים קדימה מנופפת בידיה מעט לחוצה ומנסה להסביר לך במבט מבויש דבר מה, נראה שגם היא אומרת שהבנת לא נכון. "בוא, אני אסביר" הוא מוסיף...
חולפות מס' דקות ואתה מתיישבים והוא מציע לך ארוחה חמה, דג שמן ועסיסי על צלחת, חם וחרוך יפה יפה שה-שלו שחיכה ליד אוהל ופינת ישיבה צלה בעצמו! לצת סלט, ואפילו כמה בטטות. "וואלבי שלך היא זאת שהגיעה אליי" הוא פותח בעוד מגבי מגיש לך בחיוך את הצלחת. "ישבנו כאן שלושתינו לאכול ארוחה, כשהיא הגיעה לפתע, משום מקום היא החלה להתגרות בקרוקורוק חמום המוח שלי-" הוא קוטע ונועץ בקרוקורוק המבוייש מבט מאוכזב מעט.
"הוא רץ בעקבותיה תוך שהם הופכים לנו את פינת הישיבה, ומפה לשם היא ניסתה להסביר לו שהיא רוצה להתחזק. להיות מסוגלת ללמוד אס-אווירי! ושהיא רוצה להתפתח!" הוא ממשיך ואתה המום למשמע אוזניך, אתה בוהה בוואלבי כשצפות בך מחשבות והיא משפילה מבט ומשחקת בקצוות נוצות-ידה זו בזו.
"בכל מקרה, הבנתי ממנה גם שהיא שייכת למישהו. לא ידעתי למי כמובן, אבל אהבתי את הנחישות שלה לרצות ולהתחזק, והחלטתי להסכים ולאמן אותה. ערכנו את האימון הזה בערך שעה, אולי קצת יותר. וראיתי שהיא בכלל לא בכיוון בתחילת האימון. אז הגברתי קצב וניסיתי לדחוק בה מעט. אל תכעס, לא עליי לפחות. נסיתי לעזור לפוקימון שהראה שהוא זקוק לעזרה"
יש שתיקה לרגעים, הרבה מחשבות עולות לך על וואלביי והסיטואציה, וכל מיני פרטים שהזכיר שמעלים במוחך אימונים קודמים שלכם. "אה שמי נד, נעים להכיר!" הוא מוסיף ומחייך חצי חיוך משונה שכזה.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
"היי! עצור!" אתה פוקד עליו בצעקה רמה כשאתה פורץ פנימה על שטח הקרב, דורש ממנו בתוקף להפסיק ולהסביר לך מה לעזזל קורה כאן. "הו?" הוא פוצה מגרונו תו ונראה מופתע לראותך. "אז אתה המאמן של הוואלבי הזאת..." הוא מבין ודוחף ידיו לכיסים.
קרוקורוק ניהיה חמום ועצבני, מגרגר ומביט בך במבט חודר ומלחיץ כשלפתע "קרוקורוק, חדל! הוא אינו אויב!" אתה שומע מפי המאמן המסתורי, התנין הגבוה שומע לדבריו ומזדקף חזרה מ-'עמידת המוצא' שלו ומשלב טלפיו.
אתה ממשיך וקורא לו להפסיק עם השתיקה המרגיזה ולהסביר לך מיד מה מתרחש. הוא מתקרב באיטיות ובטון מעט מתנשא, ורגוע באופן מוחלט הוא משיב "הרגעעע חבר. אני לא עשיתי כלום, להפך, דווקא ניסיתי לעזור..." והוא חושף חיוך מבעד לכובע שמסתיר מעט את עיניו.
וואלבי שלך לוקחת מבין רגליך שני צעדים קדימה מנופפת בידיה מעט לחוצה ומנסה להסביר לך במבט מבויש דבר מה, נראה שגם היא אומרת שהבנת לא נכון. "בוא, אני אסביר" הוא מוסיף...
חולפות מס' דקות ואתה מתיישבים והוא מציע לך ארוחה חמה, דג שמן ועסיסי על צלחת, חם וחרוך יפה יפה שה-שלו שחיכה ליד אוהל ופינת ישיבה צלה בעצמו! לצת סלט, ואפילו כמה בטטות. "וואלבי שלך היא זאת שהגיעה אליי" הוא פותח בעוד מגבי מגיש לך בחיוך את הצלחת. "ישבנו כאן שלושתינו לאכול ארוחה, כשהיא הגיעה לפתע, משום מקום היא החלה להתגרות בקרוקורוק חמום המוח שלי-" הוא קוטע ונועץ בקרוקורוק המבוייש מבט מאוכזב מעט.
"הוא רץ בעקבותיה תוך שהם הופכים לנו את פינת הישיבה, ומפה לשם היא ניסתה להסביר לו שהיא רוצה להתחזק. להיות מסוגלת ללמוד אס-אווירי! ושהיא רוצה להתפתח!" הוא ממשיך ואתה המום למשמע אוזניך, אתה בוהה בוואלבי כשצפות בך מחשבות והיא משפילה מבט ומשחקת בקצוות נוצות-ידה זו בזו.
"בכל מקרה, הבנתי ממנה גם שהיא שייכת למישהו. לא ידעתי למי כמובן, אבל אהבתי את הנחישות שלה לרצות ולהתחזק, והחלטתי להסכים ולאמן אותה. ערכנו את האימון הזה בערך שעה, אולי קצת יותר. וראיתי שהיא בכלל לא בכיוון בתחילת האימון. אז הגברתי קצב וניסיתי לדחוק בה מעט. אל תכעס, לא עליי לפחות. נסיתי לעזור לפוקימון שהראה שהוא זקוק לעזרה"
יש שתיקה לרגעים, הרבה מחשבות עולות לך על וואלביי והסיטואציה, וכל מיני פרטים שהזכיר שמעלים במוחך אימונים קודמים שלכם. "אה שמי נד, נעים להכיר!" הוא מוסיף ומחייך חצי חיוך משונה שכזה.

"אהממ" אומר מעט מופתע ומושפל מהסיטואציה אליה נכנסתי "תודה אני מעריך את זה מאוד" אומר לו בחיוך לבסוף ואלחץ את ידו "אני רובי" אומר לאחר לחיצת היד ואז אשפיל את מבטי שוב לוואלבי "אם רצית להתחזק היית יכולה לומר את זה במקום לברוח לי" אומר לה בחיוך ואתכופף אליה ואלטף את ראשה "זה משהו שאנחנו נעשה ביחד, אני מאמין בך ואני לא רוצה לדחוק בך להתפתח כשאת לא מוכנה" אוסיף בקול מנחם.
"בכל מקרה תודה נד, אני לא אפריע לארוחה שלכם- היה נעים להכיר" אוסיף בחיוך ואתחיל לצעוד בחזרה לאגם.



אשטון-
יש לך 4 פוקימונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ובכן זה מאוד דומה למכונות של ההחלפות במרכזים רק מתחם ענקי, ואתה יכול להחליף מכל העולם" אומרת אן בהתלהבות יתרה "המרכז הישן נהרס אחרי תקרית לא נעימה בעקבות שמאמן שיחרר בטעות ווילורד באמצע המרכז, אז כל החלק המזרחי של המבנה קרס לגמרי" אומרת בצחקוק אן ומגישה לכל אחד מכם כוס תה תות שהכינה.
אתה פונה לג'ניפר והיא רק קורצת בחיוך "אני לא אגלה לך את כל סודותיי" אומרת בצחוק "אבל יש לי עוד כמה שפנים בכיס" מוסיפה ולוגמת מהתה המהביל בכוס.
"היי אן?" אתה פונה אליה בחיוך "תרצי לראות את הפוקימונים שלי?" אתה שואל בחיוך והיא מהנהנת בראשה להסכמה.
אתה משחרר את הפוקימונים שלך מהכדורים ומציג אותם לראווה לאן.
"איזה אוסף מרתק של פוקימונים" אומרת לבסוף לאחר בחינה מדוקדקת שלה, מתמקדת דווקא בתוספת האחרונה של הצוות שלך, סלופוק. "מעניין" מלמלת לעצמה ואז פונה אליך בחיוך "ידעת שסלופוק יכול להתפתח לשני פוקימונים שונים? סלוברו וסלוקינג. כבר חשבת למי מהם תרצה לפתח אותו?" שואל בנועם.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
יש לך 4 פוקימונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ובכן זה מאוד דומה למכונות של ההחלפות במרכזים רק מתחם ענקי, ואתה יכול להחליף מכל העולם" אומרת אן בהתלהבות יתרה "המרכז הישן נהרס אחרי תקרית לא נעימה בעקבות שמאמן שיחרר בטעות ווילורד באמצע המרכז, אז כל החלק המזרחי של המבנה קרס לגמרי" אומרת בצחקוק אן ומגישה לכל אחד מכם כוס תה תות שהכינה.
אתה פונה לג'ניפר והיא רק קורצת בחיוך "אני לא אגלה לך את כל סודותיי" אומרת בצחוק "אבל יש לי עוד כמה שפנים בכיס" מוסיפה ולוגמת מהתה המהביל בכוס.
"היי אן?" אתה פונה אליה בחיוך "תרצי לראות את הפוקימונים שלי?" אתה שואל בחיוך והיא מהנהנת בראשה להסכמה.
אתה משחרר את הפוקימונים שלך מהכדורים ומציג אותם לראווה לאן.
"איזה אוסף מרתק של פוקימונים" אומרת לבסוף לאחר בחינה מדוקדקת שלה, מתמקדת דווקא בתוספת האחרונה של הצוות שלך, סלופוק. "מעניין" מלמלת לעצמה ואז פונה אליך בחיוך "ידעת שסלופוק יכול להתפתח לשני פוקימונים שונים? סלוברו וסלוקינג. כבר חשבת למי מהם תרצה לפתח אותו?" שואל בנועם.

אופסי...
~~~
אודה לה ואשיב "אני אעדיף לפתח אותו לסלוברו, אליו אני מתחבר הרבה יותר!" כשאני בטוח בעצמי ומרוצה עד מאוד. ואז אשאל בחיוך רחב שיפצה אולי על מעט חוצפה ואומר "ובאיזה פוקימונים את משתמשת חוץ מקאמרופט? אפשר לראות אותם?"
במידה ותשלול נמשיך בשיחת החולין שלנו כרגיל אספר לה על עצמי מעט, אענה על מה שתשאל ואז אפנה אל ג'ניפר ואומר "היי ג'ני, אם היא הולכת מכאן היום. מוטב שנמהר להשיג איזור נוח וטוב לשינה במתחם קיר הטיפוס שאליו אנו הולכים, לא ככה?"

רובי:
אתה מרגיש מעט מובך, זה מצב ביש, לא הבנת את הסיטואציה נכון בכלל. אך אתה מנסה להתנער מהרגשות הללו ולהתרכז במה שחשוב, ולכן אתה ממהר להודות לנד.
ומשם פונה אל וואלבי בחום, מלטף אותה בעדינות ומסביר לה בחיוך שאם היא רוצה להמשיך ולהתחזק אתה תמיד תיהיה הכותבת, ושבמחינתך אתם צוות וחברים לעד, ושהיא לא צריכה לדאוג כי היא חזקה לדעתך ואין צורך לדחוק בעצמה להתפתח וללמוד מתקפות, "כל דבר בעיתו קטנטונת" אתה מוסיף בצחקוק והיא מחייכת חצי-חיוך ביישן שגם אסיר תודה.
אתה מתארגן להתקפל ולחזור למקום בו נחת, בעוד נד שאוכל בחיפזון, בולע ברעש גרוני ביס גדול במיוחד רק בכדי להספיק להגיד "היי, חכה רגע רובי. לאן אתה ממהר? מי שהגיע רק עכשיו לאגם, בוודאי כאן להישאר זמן מה..." מסיים בחיוך תמים למרות שאתה לרגע לא הזכרת שאתה רק הגעת, אז מניין לו לדעת?!
'מסתורי...' אתה חושב לעצמך ומשום מה זה מושך אותך דווקא להישאר. הוא מיד מתחיל "טוב, מר נימוסים. אז אני נד, כמו שאמרתי. ואני הגעתי לכאן ממחוז רחוק... מממ לא חשוב שמות לא היה לי שם מסע כלכך מוצלח. אז אני לבסוף הגעתי לכאן להתחיל מחדש, אולי להצליח ולמצוא תשובות בעצמי ואולי גם על כמה דברים" מספר לך. ועדיין נותר ערפל מיסתורין בדבריו.
"יש לי כבר שלושה תגים" הוא מוסיף להראות לך, יש לו את שני אלו שלך וגם את השלישי של המכון הקרוב. "אז מה איתך?" כאילו תובע לדעת

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מרגיש מעט מובך, זה מצב ביש, לא הבנת את הסיטואציה נכון בכלל. אך אתה מנסה להתנער מהרגשות הללו ולהתרכז במה שחשוב, ולכן אתה ממהר להודות לנד.
ומשם פונה אל וואלבי בחום, מלטף אותה בעדינות ומסביר לה בחיוך שאם היא רוצה להמשיך ולהתחזק אתה תמיד תיהיה הכותבת, ושבמחינתך אתם צוות וחברים לעד, ושהיא לא צריכה לדאוג כי היא חזקה לדעתך ואין צורך לדחוק בעצמה להתפתח וללמוד מתקפות, "כל דבר בעיתו קטנטונת" אתה מוסיף בצחקוק והיא מחייכת חצי-חיוך ביישן שגם אסיר תודה.
אתה מתארגן להתקפל ולחזור למקום בו נחת, בעוד נד שאוכל בחיפזון, בולע ברעש גרוני ביס גדול במיוחד רק בכדי להספיק להגיד "היי, חכה רגע רובי. לאן אתה ממהר? מי שהגיע רק עכשיו לאגם, בוודאי כאן להישאר זמן מה..." מסיים בחיוך תמים למרות שאתה לרגע לא הזכרת שאתה רק הגעת, אז מניין לו לדעת?!
'מסתורי...' אתה חושב לעצמך ומשום מה זה מושך אותך דווקא להישאר. הוא מיד מתחיל "טוב, מר נימוסים. אז אני נד, כמו שאמרתי. ואני הגעתי לכאן ממחוז רחוק... מממ לא חשוב שמות לא היה לי שם מסע כלכך מוצלח. אז אני לבסוף הגעתי לכאן להתחיל מחדש, אולי להצליח ולמצוא תשובות בעצמי ואולי גם על כמה דברים" מספר לך. ועדיין נותר ערפל מיסתורין בדבריו.
"יש לי כבר שלושה תגים" הוא מוסיף להראות לך, יש לו את שני אלו שלך וגם את השלישי של המכון הקרוב. "אז מה איתך?" כאילו תובע לדעת

"ובכן אני זכיתי בתג השני שלי אתמול" אומר לו ואציג לו את שני התגים שלי במעט היסוס אבל אחייך בנימוס בזמן שאני מחזיר את הפוקימונים שלי לכדורים שלהם ואפנה ללכת בחזרה לכיוון האגם, כשאחליט להסתובב אליו שוב, "יש לך אולי טיפים למכון הבא?" אשאל בנימוס ובמעט היסוס.


אשטון-
"מצטערת, הם לא עליי" אומרת בחיוך, מעט מסתורי, אבל לא נראה שהיא מנדבת עוד מידע עליהם, לעומת זאת ג'ניפר מגלגלת את עיניה במעט זלזול, ורוכנת לעברך "היא מפזרת אותם ברחבי המחוז עד שהליגה נפתחת" לוחשת לך בזמן שאן מלטפת בחיבה את סוואבלו, אשר בשמחה מתלטפת בזרועותייה.
"היי ג'ני אולי כדאי שנתקדם שנמצא מקום טוב באזור של הלינה?" אתה שואל את ג'ניפר לאחר כרבע שעה של דיבורים.
"שטויות!" פולטת אן "אתם יכולים להישאר כאן! אני גם ככה עוד מעט יוצאת ושום בת דודה שלי תישן בשק שינה!" אומרת ביהירות, אבל מעט לאחר מכן מתנצלת ומוסרת שעליה ללכת להתארגן לאירוע שלה ונפרדת ממכם ועולה לקומה העליונה להתארגן.
"מה שתרצה אשטון, אן טיפה יותר מידי אני יודעת, ואין לי באמת בעיה לישון בשק שינה" מוסיפה ג'ניפר בחיוך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"מצטערת, הם לא עליי" אומרת בחיוך, מעט מסתורי, אבל לא נראה שהיא מנדבת עוד מידע עליהם, לעומת זאת ג'ניפר מגלגלת את עיניה במעט זלזול, ורוכנת לעברך "היא מפזרת אותם ברחבי המחוז עד שהליגה נפתחת" לוחשת לך בזמן שאן מלטפת בחיבה את סוואבלו, אשר בשמחה מתלטפת בזרועותייה.
"היי ג'ני אולי כדאי שנתקדם שנמצא מקום טוב באזור של הלינה?" אתה שואל את ג'ניפר לאחר כרבע שעה של דיבורים.
"שטויות!" פולטת אן "אתם יכולים להישאר כאן! אני גם ככה עוד מעט יוצאת ושום בת דודה שלי תישן בשק שינה!" אומרת ביהירות, אבל מעט לאחר מכן מתנצלת ומוסרת שעליה ללכת להתארגן לאירוע שלה ונפרדת ממכם ועולה לקומה העליונה להתארגן.
"מה שתרצה אשטון, אן טיפה יותר מידי אני יודעת, ואין לי באמת בעיה לישון בשק שינה" מוסיפה ג'ניפר בחיוך.

"ובכן, לי זה באמת לא משנה, אם את בעד להתארח כאן? אני איתך ג'ניפר. כך או כך איננו רחוקים מהאיזור אליו אנחנו צריכים להגיע..." אסביר בטון רגוע ואתרווח מעט עכשיו כשהיא עלתה מעלה.
"את מכירה אותה, ויודעת מהם פני הדברים, אז את מחליטה" אחייך אליה ואתן לה להרגיש בנוח לבחור מה שתרצה. אחזיר את החבורה לפוקדורים שלהם. ואם תחליט לזוז, אצא איתה לדרך. במידה ולא. אחכה שתפנה אותי למקום בבית בו נישן ושם אסדר בפינה את דברי במסודר.

רובי:
אתה מראה לו את התגים שהשגת ומספר לו שאת השני השגת ממש אתמול, "יפה יפה" הוא משיב ואתה מחייך בסיפוק. אורות אדומים נשלחים מכל אחד מהפוקדורים שלך שמחזירים את הצוות למקומו.
שניכם מתקרבים בחזרה אל האגם, ואתה מתעניין בתג הנחשק של המכון השלישי שלו. ושואל אותו על טיפים, הוא מעיין מביט מעלה אל לא-כלום ומהרהר בעצמו. "טוב... תראה לוציוס לא טיפוס כלכך נוח, הוא מאוד מסתורי, קודר ולא נחמד כלכך. כלומר, קשה להבין אותו. בכל מקרה עלייך להקפיד להיות חד ומהיר, הוא משתמש בפוקימוני רוח. ומנצל את הערפל הכמעט מתמיד באיזור המכון ואת האפלוליות כדי להתגנב בדממה מופתית ולהכות חזק ומדויק מבלי שאתה והפוקימון שלך תצליחו לשים לב. אם לא תתאפס על דרכים לשים לב אליו ואל הפוקימונים שלו, אתה תפסיד מהר, כי הוא תוקף חזק!" ומסיים.
כל אלו מעט מרתיעים אותך, אך גם מבעירים בך התלהבות וסקרנות לפגוש את הלוציוס הזה ולהתקדם עוד שלב בדרך לחלומך!
מבלי לשים לב, אתה הולכים במעגל סביב האגם, וכבר מאוד מתקרבים לאיזור הצלילה. "יצא לך כבר לצלול כאן?" שואל נד ומוסיף מיד "כי לי לא, והייתי שמח לפרטנר" וקורץ לך.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מראה לו את התגים שהשגת ומספר לו שאת השני השגת ממש אתמול, "יפה יפה" הוא משיב ואתה מחייך בסיפוק. אורות אדומים נשלחים מכל אחד מהפוקדורים שלך שמחזירים את הצוות למקומו.
שניכם מתקרבים בחזרה אל האגם, ואתה מתעניין בתג הנחשק של המכון השלישי שלו. ושואל אותו על טיפים, הוא מעיין מביט מעלה אל לא-כלום ומהרהר בעצמו. "טוב... תראה לוציוס לא טיפוס כלכך נוח, הוא מאוד מסתורי, קודר ולא נחמד כלכך. כלומר, קשה להבין אותו. בכל מקרה עלייך להקפיד להיות חד ומהיר, הוא משתמש בפוקימוני רוח. ומנצל את הערפל הכמעט מתמיד באיזור המכון ואת האפלוליות כדי להתגנב בדממה מופתית ולהכות חזק ומדויק מבלי שאתה והפוקימון שלך תצליחו לשים לב. אם לא תתאפס על דרכים לשים לב אליו ואל הפוקימונים שלו, אתה תפסיד מהר, כי הוא תוקף חזק!" ומסיים.
כל אלו מעט מרתיעים אותך, אך גם מבעירים בך התלהבות וסקרנות לפגוש את הלוציוס הזה ולהתקדם עוד שלב בדרך לחלומך!
מבלי לשים לב, אתה הולכים במעגל סביב האגם, וכבר מאוד מתקרבים לאיזור הצלילה. "יצא לך כבר לצלול כאן?" שואל נד ומוסיף מיד "כי לי לא, והייתי שמח לפרטנר" וקורץ לך.

"האמת אף פעם לא צללתי" אומר לו בחיוך כנה ואהסס מעט "אבל יאללה בוא נעשה את זה! מעניין מה יכול להיות שם" אוסיף בחיוך ואגש איתו לעמדה של הצלילה.


אשטון-
"טוב אני בעד להישאר כאן. ככה או ככה מתחיל להחשיך ואני חושבת שנוכל לישון כמו שצריך כאן ועד מחר נוכל לצאת לכיוון העיר" אומרת לך ג'ניפר ומתרווחת אף היא על הספה שעליה היא יושבת.
לאחר כעשר דקות אן יורדת למטה כשהיא לובשת שמלה אדומה מנצנצת, ואילו את שיערה הארוך, היא מפזרת בחופשיות על גבה, נפרדת מכם ויוצאת מהבית.
"טוב" אומרת לבסוף ג'ניפר "אני אעלה להתקלח, אבל אתה מוזמן להסתובב קצת בחוץ אם אתה רוצה" מוסיפה "אני זוכרת שיש איזו חורשה לא הרחק מכאן, אני בטוחה שתוכל למצוא שם משהו מעניין" אומרת וקורצת לבסוף ומיד אחר כך עולה לקומה העליונה ואתה שומע את אחת מהדלתות נסגרת ומיד אחריה זרם של מים נשמע מרחוק.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
‎"טוב אני בעד להישאר כאן. ככה או ככה מתחיל להחשיך ואני חושבת שנוכל לישון כמו שצריך כאן ועד מחר נוכל לצאת לכיוון העיר" אומרת לך ג'ניפר ומתרווחת אף היא על הספה שעליה היא יושבת.
‎לאחר כעשר דקות אן יורדת למטה כשהיא לובשת שמלה אדומה מנצנצת, ואילו את שיערה הארוך, היא מפזרת בחופשיות על גבה, נפרדת מכם ויוצאת מהבית.
‎"טוב" אומרת לבסוף ג'ניפר "אני אעלה להתקלח, אבל אתה מוזמן להסתובב קצת בחוץ אם אתה רוצה" מוסיפה "אני זוכרת שיש איזו חורשה לא הרחק מכאן, אני בטוחה שתוכל למצוא שם משהו מעניין" אומרת וקורצת לבסוף ומיד אחר כך עולה לקומה העליונה ואתה שומע את אחת מהדלתות נסגרת ומיד אחריה זרם של מים נשמע מרחוק.

אנשום לרווחה ואחייך לעצמי כשאני מביט בג׳ניפר עולה ומסתגרת בחדר המקלחת. לאחר כמה דקות של ישיבה עם עצמי, אתהה לגביי החורשה ההיא ומה יש בה. ואחליט ביוזמה לקום ולהזיז עצמי לשם, ולבדוק מה יש שם ששווה להכיר כפי שאמרה.


‏רובי:
״האמת אף פעם לא צללתי״ הינך משיב בהיסוס, כמעט ושולל את הצעתו על הסף. כשאז אתה מהרהר בכך וחושב ׳ולמה לא בעצם?׳. ואתה מתחרט מיד ומשיב בחיוך להצעתו של נד.
משהו בו, בחיוך הכנה שלו ובאווירה החברותית נותן לך הרגשה טובה, אולי זה מתוך הרעננות שבלהסתובב פעם ראשונה אם בחור בן גילך אחרי הרבה זמן של בדד.
אתה מגיעים למתחם הצלילה, וממש על סף הדלפק הכניסה עומד מולכם בחור, שחום וחסון, לבוש בחליפה צמודה שאינה סגורה עד הסוף.
לאחר התעזרות קלה בסבלנות מגיע תורכם, הבחור מברך אתכם בחיוך מבריק ״ברוכים הבאים למעדון צלילות באגם!״ בקול אדיב. הוא שואל אתכם תחילה אם אתם מנוסים או וותיקים וליפני שאתה מספיק לפצוא את פיך נד משיב אליו ״וותיקים״ ובנגיעת מרפק קלה מסב את צומת ליבך ולוחש ״אל דאגה, אני צולל מיומן. אלמד אותך בעצמי״ וקורץ.
המדריך ממשיך להסביר ומכאן אתם מבינים:
׳חליפת צלילה+ציוד - 100$ להשכרה חד יומית ושעה צלילה מתנה.
צלילה בהיעזר פוקימון קטן - 50$ וחצי שעה נוספת.
צלילה בהיעזר פוקימון בינוני - 75$ ושעה נוספת.
צלילה בהיעזר פוקימון גדול - 120$ ושעה וחצי נוספות.
צלילה בהיעזר פוקימון ענק - 250$ ועד 3 שעות נוספות׳
מבסיר באדיבות נציג מרכז הצלילה ומחכה לתשובתכם.

פורסם במקור על ידי NivX10

‏רובי:
״האמת אף פעם לא צללתי״ הינך משיב בהיסוס, כמעט ושולל את הצעתו על הסף. כשאז אתה מהרהר בכך וחושב ׳ולמה לא בעצם?׳. ואתה מתחרט מיד ומשיב בחיוך להצעתו של נד.
משהו בו, בחיוך הכנה שלו ובאווירה החברותית נותן לך הרגשה טובה, אולי זה מתוך הרעננות שבלהסתובב פעם ראשונה אם בחור בן גילך אחרי הרבה זמן של בדד.
אתה מגיעים למתחם הצלילה, וממש על סף הדלפק הכניסה עומד מולכם בחור, שחום וחסון, לבוש בחליפה צמודה שאינה סגורה עד הסוף.
לאחר התעזרות קלה בסבלנות מגיע תורכם, הבחור מברך אתכם בחיוך מבריק ״ברוכים הבאים למעדון צלילות באגם!״ בקול אדיב. הוא שואל אתכם תחילה אם אתם מנוסים או וותיקים וליפני שאתה מספיק לפצוא את פיך נד משיב אליו ״וותיקים״ ובנגיעת מרפק קלה מסב את צומת ליבך ולוחש ״אל דאגה, אני צולל מיומן. אלמד אותך בעצמי״ וקורץ.
המדריך ממשיך להסביר ומכאן אתם מבינים:
׳חליפת צלילה+ציוד - 100$ להשכרה חד יומית ושעה צלילה מתנה.
צלילה בהיעזר פוקימון קטן - 50$ וחצי שעה נוספת.
צלילה בהיעזר פוקימון בינוני - 75$ ושעה נוספת.
צלילה בהיעזר פוקימון גדול - 120$ ושעה וחצי נוספות.
צלילה בהיעזר פוקימון ענק - 250$ ועד 3 שעות נוספות׳
מבסיר באדיבות נציג מרכז הצלילה ומחכה לתשובתכם.

"אז בוא ניקח את החליפת צלילה" אציע לנד בחיוך "ככה לא נהיה תלויים בפוקימון חיצוני" אוסיף ולאחר שנסגור את הכל נלך להשכיר את החליפה, ונכנס למים.



אשטון-
אתה מתרווח בסלון המרווח של אן, נשען לאחור ומהרהר בהצעתה של ג'ניפר. לאחר כמה דקות של מחשבות 'fuck it' אתה חושב לעצמך וקופץ מהספה הנעימה ויוצא מהדלת.
אתה יוצא מהבית לשעת ערביים מוקדמת, השמש שוקעת במערב וחשכת הלילה מתחילה לרדת על הפרדס הענקי הזה.
אתה נושם את האוויר הצח והקריר לריאותיך ואפילו מבחין בכמה וולביט ואילומיס , עפים להם באופק, מאירים את החשיכה עם אורם הרך והנעים 'כמו גחליליות' אתה נזכר בלילות ההם שהיית מתיישב לבד על הגבעה הצופה על ביתך לפני כמה שנים. 'כמה הכל השתנה' אתה מהרהר לעצמך בזמן שאתה פוסע לעבר החורשה שאתה מבחין מרחוק.
לאחר כמה דקות של הליכה אתה מגיע לחורשת ובריזה קרה מעיפה ומרעישה את עלי האיקליפטוס, אבל עוד לפני שאתה אפילו עובר את העץ הראשון, אתה כבר שומע רעש של מהלומות כבדות בין העצים. אתה מרים גבה, ונכנס בריצה מהירה בעקבות רעשי הקרב ומבחין מולך בפוקימון ענק וכחול, הנראה כמו חיפושית זבל מתנגש בפוקימון קטן יחסית אליו המזכיר לך שילוב של חתול או סמור עומד על 2 ושניהם נלחמים אחד בשני בעוז ובחוזק אשר מפתיעה אותך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

"אז בוא ניקח את החליפת צלילה" אציע לנד בחיוך "ככה לא נהיה תלויים בפוקימון חיצוני" אוסיף ולאחר שנסגור את הכל נלך להשכיר את החליפה, ונכנס למים.



אשטון-
אתה מתרווח בסלון המרווח של אן, נשען לאחור ומהרהר בהצעתה של ג'ניפר. לאחר כמה דקות של מחשבות 'fuck it' אתה חושב לעצמך וקופץ מהספה הנעימה ויוצא מהדלת.
אתה יוצא מהבית לשעת ערביים מוקדמת, השמש שוקעת במערב וחשכת הלילה מתחילה לרדת על הפרדס הענקי הזה.
אתה נושם את האוויר הצח והקריר לריאותיך ואפילו מבחין בכמה וולביט ואילומיס , עפים להם באופק, מאירים את החשיכה עם אורם הרך והנעים 'כמו גחליליות' אתה נזכר בלילות ההם שהיית מתיישב לבד על הגבעה הצופה על ביתך לפני כמה שנים. 'כמה הכל השתנה' אתה מהרהר לעצמך בזמן שאתה פוסע לעבר החורשה שאתה מבחין מרחוק.
לאחר כמה דקות של הליכה אתה מגיע לחורשת ובריזה קרה מעיפה ומרעישה את עלי האיקליפטוס, אבל עוד לפני שאתה אפילו עובר את העץ הראשון, אתה כבר שומע רעש של מהלומות כבדות בין העצים. אתה מרים גבה, ונכנס בריצה מהירה בעקבות רעשי הקרב ומבחין מולך בפוקימון ענק וכחול, הנראה כמו חיפושית זבל מתנגש בפוקימון קטן יחסית אליו המזכיר לך שילוב של חתול או סמור עומד על 2 ושניהם נלחמים אחד בשני בעוז ובחוזק אשר מפתיעה אותך.

אתפעל מאוד מהקרב ששני החבר'ה פה מנהלים ואתבונן בו בסיודיות במטרה ללמוד דבר או שתיים, וכמובן על הפוקימונים הללו. אנסה גם להבין בהמשך מדוע הם נלחמים, שמא אולי הם שייכיים למאמנים שנמצאים פה באיזור.


רובי:
"אז בוא ניקח את החליפת צלילה" הצעת ונד מיד מסכים איתך בהנהון ברור, אתה מוסיף שככה אין צורך שתיהיו "-תלויים באף פוקימון, צודק רובי" הוא משלים אותך באמצע ואתם מחייכים זה לזה בהסכמה. וכך אתם בוחרים בפני מנהל מכון הצלילה את האפשרות הראשונה, משלמים והוא מוביל אתכם בשמחה לאיזור החליפות הוא מעניק לכם שני חליפות נקיות ויבשות. אתם מתלבשים תוך שנד מעט צוחק עלייך על איך שאתה מסתבך עם החליפה והרכבת הציוד, כמו כל צוללן מתחיל, אך מיד לאחר 2 דקות עוזר לך ברצון.
לאחר שסיימתם הוא מוביל אותך החוצה אך נראה כי נזכר במשהו ומבקש אותך לחכות כאן. אתה מביט בו מרחוק לוחש משהו למדריך שמהנהן ברצינות, ומשם משנה זיו פניו למופתע ומחיוך, מעניק כף בתוספסת חיבוק חזק לנד בפתאומיות כשאינך באמת מבין מה קורה, ונד חוזר...
הוא מוביל אותך איתו על המים והוא מיד לוקח נשימה עמוקה ובו בזמן כמה צעדים לאחור, ובריצה חדה קדימה מזנק מנקודת ההתחלה בקפיצת ראש היישר אל המים. ומיד מוציא את ראשו בהנפת הבלורית הצידה. כשאתה בהיסוס נכנס פנימה בקפיצה מרושלת שכזאת.
נד מסביר לך בזריזות איך ללחוץ על הכפתור בבלון החמצן שמוציא אוויר, להכניס אותו לפה ולנשום. ואתם צוללים פנימה!
אתם שוקעים פנימה בשחיה איטית ומדודה ומיד נגלה אלייך היופי הקסום של מעמקי האגם, מביט מלמעלה על מדשאות אלמוגים צבעוניות אשר עוד רחוקות ממך. עמוד עצות סבוכים וארוכים שעולים מהקרקעים את למעלה ממוקמים כל כמה מטרים, אתה מסתובב לראות את אור השמש החודר מבעד למים השקופים והאווירה המרגיעה הזאת עוטפת אותך בשקט קסום.
גם חברך החדש נהנה מאוד, לא עובר זמן רב והינה נגלים לך מס' פוקימוני מים:
אתה מביט מעט מעלה מימינך ומבין שחלפת על-פניחמודה ששוחה להנאתה, הינה גםשמפרפר במהירות בזנבו יוצר בועות ומבדר את עצמו.
מתחתיך אתה מבחין בשמלקט מזון מעמודי העצות הסבוכים ביסודיות, והינה גם להקתגדולה שבתוכה אתה מבחין בבארבוץ' מיוחד מאוד!