
פורסם במקור על ידי
The Charmander
דקסטר -
הוא מביט בך במבט עצוב. "אז הבחנת בזה." הוא מראה לך את התמונה של הילד, הוא לא נראה יותר מבוגר מגיל 9. "נכון שהוא מקסים?" הוא מביט לעבר הכביש ודמעות זולגות בעיניו. "זה בני האבוד. ככה הוא היה נראה לפני 15 שנה, זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו."
לוקאס -
אף אחד לא יאנוס אותך, chill.
-
אתה נכנס אל תוך הבית שם הגישו לך אוכל מרענן וטיפלו לך בפוקימונים. אתה מרגיש הרבה יותר טוב ואז האמא הוציאה לך גלידה קרה ומרפרשת. אתה אוכל אותה בהנאה גדולה כשהיא מתיישבת מולך. "אני זוכרת את ימי הזוהר כשהייתי מאמנת פוקימונים. אני כבר התבססתי ואין לי הרבה מה לעשות עם זה, אבל יש לי דודה שגרה בעיר נייצ׳ר, אכפת לך להביא לה את התיק הזה? יש לה בן שיוצא למסע שלו בקרוב ואני בטוחה שזה יעזור לו. אגב יש לי בשבילך משקפי שמש מיוחדות שיעזרו לך לראות מבלי שיכנס חול לעיניים שלך בקרבות. אני אשמח לתת לך את זה במתנה!"
"אוקיי לוקאס, אתה חושב שאתה מוכן לאתגר את ברוק? אתה יודע, הוא מאמן קשוח מאוד." אומר לך האבא לפתע. "אם ץרצה, אוכל לערוך מולך קרב ולראות אם אתה מוכן, אבל שתדע שאני בעצמי גם בחור קשוח."