Pokemon Medieval Ages אין מקום.

**Expired** · 09-26-2015, 10:47 AM

לוקאס

יום ראשון, בארק, בוקר.
--
הוא מתעלם כליל מניסיונות ההאצה שלך, והולך בצעדים בטוחים ורגועים לאנשהו בכישופייה. אתה רואה ליד הנרות מכשפים עמלים על כל מיני דברים עם ספרים, אבל אתה הרי יודע את זה, הרי היית כאן כבר קודם. אתם מגיעים אל חדר בקצה הכישופייה, בה אתה יודע נמצא המקום של רב המכשפים. אתם נכנסים. בחדר יושב מכשף ג'וטרמי נוסף, זקן יותר, ואיכשהו יותר מלא עצמה.
"רב מכשפים, מי שהתרפץ קודם היה אותו אדם שניסה להיות שולייה ונכשל. נראה שהפעם הוא בא כדי לקבל פוקימון, אם כי לפי הדרך בה הוא מתנהג, אני לא חושב שהייתי ממהר להסכים." אומר המכשף שליווה אותך.
"כן, אני זוכר אותך, לוקאס. באת לגזול עוד זמן ממני ומהמכשפים שלי? שטח את בקשתך." הוא פונה אליך.

"אתה לא תדע מה פספסת עד שזה יהיה מאוחר מדי בשבילך אלבוס" אומר לו בזלזול "אני באתי לקבל את הפוקימון שלי, לאחר מכן אעזוב אותך ואת הכישופיה שלך בשקט" אמשיך "לעת עתה" אמלמל בשקט בזדוניות.
"עכשיו אתה מתכוון למלא את בקשתי או שהולכת להיות לנו בעיה?"

**TheHeliolisk** · 09-26-2015, 01:48 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

דור

יום ראשון, בוקר, פלירנציה
--
אתה מנסה לפתוח את הדלת, והיא נפתחת. מבפנים המבנה חשוך, פרט לאזורי אור שאתה מסיק שהם מנרות. אתה מבין שלמבנה למעשה אין חלונות. אינך רואה אף אחד בפנים ואתה מתקדם קצת, עד שלפתע משהו בלתי נראה דוחף אותך על קיר. ההלם מקשה עליך לנשום / להיעמד, ואתה רואה את מי שגרם לכך - מכשף ג'וטרמי בגלימות הירוקות שלהם, בא לכיוון שלך.
"מי אתה, לעזאזל, ולמה אתה מתפרץ לפה כך?"

אומר בהשתנקות :"אני אדוארד סנוודן, מהעיר פלירנציה. אני מתחיל היום מסע וחשבתי שהכישופייה היא מקום טוב לעבור בו" אומר לעברו בכוונה שיבין את כוונותיי וישחרר אותי מהכישוף הזה. אם לא, איפרד יפה מהחיים ואתאכזב שהמסע שלי נגמר כך

**at31** · 09-26-2015, 02:07 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

[B]

רודי

יום ראשון, לאבאנצ'ום, בוקר.
--
אתה ניגש וקורא לעזרה, ואתה שומע קולות צעדים אי שם בכישופייה, קשה לך לדעת מנין. אתה רואה באור שיוצרת הדלת הפתוחה מאחוריך אדם בגלימות סגולות - מכשף קוטורי.
"אני אוכל לסייע לך. היה כמובן עדיף שהיית דופק בחוץ ומחכה שאנחנו נפתח לך, אך גם מה שעשית עדיף על להתפרץ לפה ולחפש עזרה בכוח. איננו אוהבים זאת כל כך. בכל מקרה, מה לך?"

אני משיב למכשף כי אני מעוניין לצאת למסע כמאמן פוקימונים מן המניין, ואומר: "הובהר לי כי עליי ללכת לכישופיה בטרם אצא למסעי. לצדי יש גאסטלי ואודה לך, אם ברשותך הזמן, להדרכה מקיפה ומדוקדקת על כל הפרטים, מקטן לגדול, שעליי לדעת אם אני מעוניין לצאת למסע כמאמן פוקימונים מן המניין. למיטב הבנתי, ושזפדוס יפגע בי אם אני טועה, מעולם לא השתתפתי במה שמכונה 'קרב פוקימונים', שאפילו בור כמותי יודע שהוא דבר יסודי בקרב ההרפתקנים שיצאו מכאן וחזרו."

**monster** · 09-26-2015, 03:07 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

לי

אולימריין, יום ראשון, בוקר
--
"לא? להיכנס לכישופייה כמו ליווי זה כמו לבקש שיירו בך חזיזי רעם. וזה, בשום דרך, אינו מעיד על טיפשות." הוא מגחך לעצמו, "לא חשוב. בוא." אתם מתקדמים בשקט בתוך המבנה החשוך. ליד הנרות לעתים יש מכשף שעוסק באיזשהו ספר, אך קשה לראות. בסופו של דבר אתם מגיעים אל חדר בקצה הכישופייה, שבו יושב מכשף אחר, בגלימות ירוקות, והוא נראה זקן יותר, מרשים יותר.
"רב מכשפים, זה הבן אדם שהתפרץ לפה קודם. הוא בסך הכל מאמן מתחיל ששכח שהוא אמור להיות מלווה. הוא רוצה לקבל פוקימון." אומר המכשף שליווה אותך.
"נסלח לך על טעותך הפעם, בני." אומר לך המכשף הזקן. "ובכן, מה בפיך?".

אומר למכשף הזקן שמולי " שלום לך מכשף. אני רוצה לקבל את הפוקימון התחלתי שלי שהוא מגבי. אז תוכל בבקשה להביא לי אחד כזה? לשם זה באתי לכאן".

**IHavePipi** · 09-26-2015, 04:56 PM

ישששש

סופסוף סיימתי לקרוא.

צורת פנייה: אלון
שם במשחק: ראיין
מין: ז
גיל: 17
ממלכה: קוטור
עיר התחלתית: פלאטיום
רקע:

אוקיי אז אני ראיין, בן 17 מהעיר פלאטיום. יש לי שתי אחיות בוגרות, ועוד שישה אחים קטנים. סה"כ תשעה אחים, לא הרבה ביחס לתקופה שלנו.
אחותיי לא יצאו למסע משלהן, ולכן זה הופך אותי לראשון מהאחים שיוצא למסע.
אני אדם דתי מאוד, ומניח את מיו בסדר העדיפויות שלי. יש לי פסלון קטן של מיו שגילפתי בעצמי מעץ, באחד הימים בהם יצאת עם אבא לעבודה. אני שומר את הפסלון הזה בכיס שלי למזל. אני הולך להביא את הפסלון הזה איתי למסע, בתקווה שימשיך להביא לי את המזל הטוב שהוא מפיץ.
אני ממש רוצה לצאת ולראות את ג'וטורמו, 17 שנים בקוטור זה די והותר, אני חייב לראות עוד ממחוז סלאופר, אבל כרגע זה לא משנה.. עליי להיות המאמן החזק ביותר, ולנצח את כל יריביי בהר סילבר, ואולי אז- אני אעבור סופסוף ואתחיל מסע משלי בג'וטרמו.
בנוסף, עליי לציין את האהבה שלי ליסוד האדמה. אני סבור שמרבית פוקימוניי יהיו פוקימונים הקשורים לאלמנט הזה, אחריי הכל - אני לא יכול לעמוד בקסמיהם.
פוקימון התחלתי: התלבטתי מלא בין סווינאב לדרטיני. בסוף בחרתי בגיבל.
תמונה: כבר אכין אחד משלי. stay tuned
בקשות/הערות/הארות: האמת באלי ליקיטאנג, גליגאר ופאנפי. וממש לא הבנתי תקטע עם הפוקרשת חח, מקווה שיתבהר.
-------
אני, החתום מטה ובצד, מתחייב שקראתי את כל הכתוב בדף המשחק (כולל מה שכתוב בהודעה השלישית) לפני שמילאתי את הטופס לעיל. אני פניתי אל מנהל המשחק, LordAbizi ושאלתי אותו על כל חלק במשחק שלא היה ברור, וכעת כל המידע במשחק מובן לי לכאורה ולפי מיטב ידיעתי. לראיה באתי על החתום:
-------
שם הדמות: קרטר
מין: ז
גיל: 21
ממלכה: קוטור
קורות חיים: קרטר היה שכן שלי בעבר, ביחד עם משפחתו. הוא היה באותה שכבת גיל כמו אחותי הגדולה אך בכל זאת היינו חברים טובים ביותר, ונהגנו לשחק ביחד רבות. הכל השתנה כשאביו של קרטר נפצע במהלך שירות צבאי בעיר פאיוש, ועל קרטר, אחיו ואימו היה לעבור. אני יודע שקרטר יצא למסע משלו, הוא דיבר על זה הרבה כשעוד גר בפלאטיום. ולכן אין לי ספק שהוא מטייל לו כרגע ברחבי הממלכה. אני מקווה לראות אותו במהלך המסע שלי, ואולי אפילו לראות מי חזק יותר.

פוקימונים:
תמונה:

**LordAbizi** · 09-26-2015, 07:48 PM

לוקאס

יום ראשון, בארק, בוקר
--
"היחיד שאתה מסוגל לגרום לו לצרות כלשהן הוא אך ורק אתה. ירחם לוגיה על נשמתך. היזהר עם דברים שאינך מבין כמה חזקים הם. איענה לבקשתך. דבר, מהו הפוקימון שאתה רוצה?" עונה לך רב המכשפים, בקול איטי וסובלני.

דור

יום ראשון, פלירנציה, בוקר.
וכמו שכתבתי למישהו אחר, הכישוף רק העיף אותך לקיר. מה שמקשה עליך לנשום זה טראומה והלם.
--
"אה. אם כך אין בעיה. נכנס אלינו אידיוט כמוך פעם בכמה ימים. חשבתי שעובדה ידועה היא שלא צועדים פנימה אל הכישופייה ללא ליווי. אין דבר, אקח אותך אל רב המכשפים." הוא אומר לך ופונה ללכת, ובינתיים אתה קצת מתאושש ומצליח להיעמד.

רודי

יום ראשון, לאבאנצ'ום, בוקר.
--
"טוב, כאן היא כישופייה, לא מוקד מידע. אני אביא אותך אל רב המכשפים, הוא עוזר למאמנים חדשים, הוא יעזור גם לך. תוכל לשאול אותו שאלות, אך יהיה כדאי לך לקצר מעט. אין לו פנאי לעסוק בך כל היום. כעת בוא אחריי." הוא אומר, מסתובב, ופונה ללכת.

לי

יום ראשון, אולימריין, בוקר.
--
"כן. זה אפשרי. יש לנו מגבי לכוד היכנשהו. המתן." אומר רב המכשפים ועוצר. הוא מתחיל למלמל מילים מהר, אתה לא מבין מילה ממה שהוא אומר, אך אתה חש איך האוויר מעט רוטט מסביבך, ולפתע יש הבזק אור חזק ומופיעים כמה חפצים בידיו של רב המכשפים, והוא מושיט לך אותם. "כאן תוכל למצוא פוקרשת המכילה את מגבי, ושלוש פוקרשתות נוספות, ריקות."

אלון

רשום.
העניין עם הפוקרשת מאוד פשוט. שמעתי אותך מזכיר משהו על זה שהלכת לבית הכנסת בכיפור. אז אתה יודע איך נראה ספר תורה אמיתי. כזה שני מוטות שמסביבם כרוך מה שזה לא יהיה שזה כתוב עליו. אז אותו רעיון, שני מוטות שסביבם כרוכה רשת. כשאתה מרחיק את המוטות אתה למעשה גורם לרשת להתפרש. כשהרשת פרושה, ניתן לרוץ אל פוקימון ולעטוף אותו בפוקרישת. אז הקסם של הפוקרשת ינסה לסגור את עצמה. אם זה יצליח, הפוקימון נלכד. אם לא, היא נשברת.
יום ראשון, פלאטיום, לפנות בוקר (= שעה שבה אנשים מתעוררים אם הם חיים לפי השמש)
--
לילה לא שקט עבר על פלאטיום. לפני כמה ימים החלו כמה קרבות, והם נמשכו. לעתים גם בלילה. ההפצצות של התותחים על ספינות הקרב הרעישו גם הלילה. אחד מאחיך הקטנים בא לבקש את תמיכתך הנפשית באמצע הלילה, גם מפוחד מהפצצות, וגם קצת מזה שאתה תעזוב. כשהתעוררת, הוא עדיין היה לצידך, ישן. אתה שומע קולות המעידים על כך שעוד אנשים בבית ערים.

**Expired** · 09-26-2015, 07:53 PM

לוקאס

יום ראשון, בארק, בוקר
--
"היחיד שאתה מסוגל לגרום לו לצרות כלשהן הוא אך ורק אתה. ירחם לוגיה על נשמתך. היזהר עם דברים שאינך מבין כמה חזקים הם. איענה לבקשתך. דבר, מהו הפוקימון שאתה רוצה?" עונה לך רב המכשפים, בקול איטי וסובלני.

"אתה לא מבין כמה חזק יכול להיות הרצון שלי" אומר לו "הפוקימון שאני רוצה לא ניתן פה לבחירה, אבל אני אוכל להתפשר על ארון פוקימון מגן הברזל"

**monster** · 09-26-2015, 08:19 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

לי

יום ראשון, אולימריין, בוקר.
--
"כן. זה אפשרי. יש לנו מגבי לכוד היכנשהו. המתן." אומר רב המכשפים ועוצר. הוא מתחיל למלמל מילים מהר, אתה לא מבין מילה ממה שהוא אומר, אך אתה חש איך האוויר מעט רוטט מסביבך, ולפתע יש הבזק אור חזק ומופיעים כמה חפצים בידיו של רב המכשפים, והוא מושיט לך אותם. "כאן תוכל למצוא פוקרשת המכילה את מגבי, ושלוש פוקרשתות נוספות, ריקות."

אני קד קידה למכשף ואומר לו" תודה לך על המתנות, מכשף יקר". אני לוקח ממנו את החפצים שנתן לי ואצא מהכישופיה שלו. אתחיל ללכת לכיוון היציאה מן העיר על מנת למצוא מחוץ לעיר פוקימונים להלחם בהם.

**IHavePipi** · 09-26-2015, 08:21 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

אלון

רשום.
העניין עם הפוקרשת מאוד פשוט. שמעתי אותך מזכיר משהו על זה שהלכת לבית הכנסת בכיפור. אז אתה יודע איך נראה ספר תורה אמיתי. כזה שני מוטות שמסביבם כרוך מה שזה לא יהיה שזה כתוב עליו. אז אותו רעיון, שני מוטות שסביבם כרוכה רשת. כשאתה מרחיק את המוטות אתה למעשה גורם לרשת להתפרש. כשהרשת פרושה, ניתן לרוץ אל פוקימון ולעטוף אותו בפוקרישת. אז הקסם של הפוקרשת ינסה לסגור את עצמה. אם זה יצליח, הפוקימון נלכד. אם לא, היא נשברת.
יום ראשון, פלאטיום, לפנות בוקר (= שעה שבה אנשים מתעוררים אם הם חיים לפי השמש)
--
לילה לא שקט עבר על פלאטיום. לפני כמה ימים החלו כמה קרבות, והם נמשכו. לעתים גם בלילה. ההפצצות של התותחים על ספינות הקרב הרעישו גם הלילה. אחד מאחיך הקטנים בא לבקש את תמיכתך הנפשית באמצע הלילה, גם מפוחד מהפצצות, וגם קצת מזה שאתה תעזוב. כשהתעוררת, הוא עדיין היה לצידך, ישן. אתה שומע קולות המעידים על כך שעוד אנשים בבית ערים.

חח בסוף לא הלכתי לבית הכנסת. אבל לא משנה, הבנתי בכל זאת.
--
אנסה לקום מבלי להעיר אותו, ואתחיל לצעוד בבית, מחפש אחר בני משפחתי על מנת שאוכל להיפרד מהם כמו שצריך.
תוך כדי אנסה להבין אם קמתי בצהריים או בבוקר

**LordAbizi** · 09-26-2015, 09:04 PM

לוקאס

יום ראשון, בארק, בוקר
--
רב המכשפים מתעלם מהרטינות שלך.
"את הפוקימון הזה יש לנו. המתן." הוא מושיט את ידו קדימה ומתחיל למלמל במהירות. אתה ראית אותם כבר עושים זאת בעבר, אך כל פעם תחושת הרטט הזאת באוויר מפתיעה מחדש. קשה להיות מוכן אליה. בכל מקרה, זה נגמר בהבזק של אור, שגורם לידיו של רב המכשפים להתמלא בפוקרשתות. "כאן תוכל למצוא פוקרשת המכילה את ארון, ושלוש פוקרשתות נוספות, ריקות. אני מאחל לך דרך צלחה ושתהיה טוב אל פוקימוניך."

לי

יום ראשון, אולימריין, בוקר
--
אתה לוקח את הפוקרשתות, ושם אותן בתיקך. המכשף שליווה אותך בכניסה מלווה אותך גם אל היציאה, ואתה עוזב את מבנה הכישופייה. אתה שומע עוד יריית תותח במרחק, שמעידה על כך שעוד קרב יחל כעת, אך לך זה פחות משנה כי אתה עושה את דרכך ברחובות אל עבר היציאה מהעיר מערבה, אל עבר הבירה, אקרוס-טיום. הדרך מתחילה בתור דרך חופית, אך לפי הידוע לך בשלב מסויים היא נהיית גבוהה יותר, אם כי עדיין סמוכה לים. אתה יכול לראות במרחק את הספינות הלוחמות, אם כי קשה לדעת מכאן האם זו ספינה של ג'וטרמו או של הווארנדים. לאחר שאתה מתקדם מעט בדרך, אתה רואה סמוך לחוף בויזל.

אלון

יום ראשון, פלאטיום, בוקר.
ודי ברור לך שקמת בבוקר, אני לא מבין למה שזה לא יהיה ברור.
--
אתה הולך ל... אזור של חלל משותף נגיד בבית, ואתה רואה שם את הוריך, שתי אחיותיך, ואת אחיך שהוא מיד אחריך בגיל (שאני מניח שאת העובדה שהוא התעורר היית יכול להסיק ממקודם, אבל לא טרחתי לחשוב על זה.) הם עוסקים בהכנות שלהם ליום הקרב, אבל כשהם רואים אותך הם חדלים, ומתאספים סביבך.
"זה הרגע, מה?" שואל אביך.

**TheHeliolisk** · 09-26-2015, 09:05 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

[B]
דור

יום ראשון, פלירנציה, בוקר.
וכמו שכתבתי למישהו אחר, הכישוף רק העיף אותך לקיר. מה שמקשה עליך לנשום זה טראומה והלם.
--
"אה. אם כך אין בעיה. נכנס אלינו אידיוט כמוך פעם בכמה ימים. חשבתי שעובדה ידועה היא שלא צועדים פנימה אל הכישופייה ללא ליווי. אין דבר, אקח אותך אל רב המכשפים." הוא אומר לך ופונה ללכת, ובינתיים אתה קצת מתאושש ומצליח להיעמד.

איעלב מעט מכך שהוא קורא לי אידיוט אך אז איזכר שלעומת מכשף אני באמת אידיוט. אלך אחריו בלי לומר מילה, כדי לא לצאת יותר טיפש

**monster** · 09-26-2015, 09:19 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

לי

יום ראשון, אולימריין, בוקר
--
אתה לוקח את הפוקרשתות, ושם אותן בתיקך. המכשף שליווה אותך בכניסה מלווה אותך גם אל היציאה, ואתה עוזב את מבנה הכישופייה. אתה שומע עוד יריית תותח במרחק, שמעידה על כך שעוד קרב יחל כעת, אך לך זה פחות משנה כי אתה עושה את דרכך ברחובות אל עבר היציאה מהעיר מערבה, אל עבר הבירה, אקרוס-טיום. הדרך מתחילה בתור דרך חופית, אך לפי הידוע לך בשלב מסויים היא נהיית גבוהה יותר, אם כי עדיין סמוכה לים. אתה יכול לראות במרחק את הספינות הלוחמות, אם כי קשה לדעת מכאן האם זו ספינה של ג'וטרמו או של הווארנדים. לאחר שאתה מתקדם מעט בדרך, אתה רואה סמוך לחוף בויזל.
.

אני אתעלם מן הבויזל שליד החוף ואמשיך לשוטט לי באזור אחר חיפוש פוקימונים שמגבי שלי יוכל להביס אותם בקלות רבה.

**IHavePipi** · 09-26-2015, 10:42 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

אלון

יום ראשון, פלאטיום, בוקר.
ודי ברור לך שקמת בבוקר, אני לא מבין למה שזה לא יהיה ברור.
--
אתה הולך ל... אזור של חלל משותף נגיד בבית, ואתה רואה שם את הוריך, שתי אחיותיך, ואת אחיך שהוא מיד אחריך בגיל (שאני מניח שאת העובדה שהוא התעורר היית יכול להסיק ממקודם, אבל לא טרחתי לחשוב על זה.) הם עוסקים בהכנות שלהם ליום הקרב, אבל כשהם רואים אותך הם חדלים, ומתאספים סביבך.
"זה הרגע, מה?" שואל אביך.

חח לא יודע, מוקדם מאוד בבוקר, לקראת צהריים.. הכל אפשרי
--
איקח נשימה עמוקה, ואביט בהוריי. "אז כמו שאתם יודעים, היום אני הולך לכישופייה.. לצאת למסע משלי!" אומר בבטחון
"אני אתגעגע אליכם.. אבל אל תדאגו, אני אחזור בתור המאמן החזק ביותר בקוטור" אומר שוב בבטחון, ואסתכל על משפחתי.

**at31** · 09-26-2015, 11:19 PM

פורסם במקור על ידי LordAbizi

[B]

רודי

יום ראשון, לאבאנצ'ום, בוקר.
--
"טוב, כאן היא כישופייה, לא מוקד מידע. אני אביא אותך אל רב המכשפים, הוא עוזר למאמנים חדשים, הוא יעזור גם לך. תוכל לשאול אותו שאלות, אך יהיה כדאי לך לקצר מעט. אין לו פנאי לעסוק בך כל היום. כעת בוא אחריי." הוא אומר, מסתובב, ופונה ללכת.

אני מביע אמון במכשף והולך אחריו. אני חש אכזבה מכך שלא כל שאלותיי תקבלנה מענה בזמן כה קצר, אך מנסה לסדר בראשי את השאלות שבעיניי החשובות ביותר, ומקווה שלפחות אותן לא אשכח כשאדבר, בתקווה, עם רב המכשפים.

**Expired** · 09-27-2015, 12:26 AM

לוקאס

יום ראשון, בארק, בוקר
--
רב המכשפים מתעלם מהרטינות שלך.
"את הפוקימון הזה יש לנו. המתן." הוא מושיט את ידו קדימה ומתחיל למלמל במהירות. אתה ראית אותם כבר עושים זאת בעבר, אך כל פעם תחושת הרטט הזאת באוויר מפתיעה מחדש. קשה להיות מוכן אליה. בכל מקרה, זה נגמר בהבזק של אור, שגורם לידיו של רב המכשפים להתמלא בפוקרשתות. "כאן תוכל למצוא פוקרשת המכילה את ארון, ושלוש פוקרשתות נוספות, ריקות. אני מאחל לך דרך צלחה ושתהיה טוב אל פוקימוניך."

"כן כן" אומר ואחטוף את הרשתות מידיו 'אני עוד אחזור לפה, וכשאני אחזור הם ישקשקו למשמע שמי' אחשוב ואצא מהמקום, אחפש את היציאה מהעיר בארק

נושא: Pokemon Medieval Ages אין מקום.

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות