גרייס-
בטוח סילביאון?
"ל..לא. תודה רבה וונסה!" את אומרת בחוסר מילים לתאר את ההתקדמות שעשיתם היום, כשאת חושבת על זה איך אפשר שלא, וונסה הייתה אלופת ג'וטו שנתיים ברציפות, יש לה הרבה מה לתרום כשזה נוגע לאימון פוקימונים. "כל הכבוד לכולכם! ובעיקר לך-פורט" את נפרדת מוונסה בלחיצת יד. כולכם, חזקים, עייפים ומרוצים חוזרים למרכז הפוקימונים שם את מחזירה את כולם לפוכדורים שלהם ונותנת אותם לאחות ג'וי שתרפא אותם. "הם מאוד מותשים. תצטרכי לחזור בבוקר לקחת אותם" היא אומרת ואת מאשרת לה כשאת מקבלת ממנה את המפתח לחדר שלך. את נכנסת לחדר שלך, מחליפה בגדים ומכבסת את בגדי הספורט המסריחים שלך. מצחצחת שיניים, לובשת פיג'מה ונכנסת לישון. בבוקר כשאת קמה את מקבלת הודעה מוונסה על התזונה שתצטרכי לאכול כדי להתחזק, וכשאת מקבלת את הפוקימונים שלך ומחזיקה את המפתחות לאחות ג'וי אתם פותחים את הבוקר בארוחת בוקר נהדרת באחד מבתי הקפה בעיר. את מזמינה לכולם אוכל פוקימונים מיוחד ואילו לך יוגורט וניל עם גרנולה ומלא ויטמינים ומינרלים בריאים. איווי מלקק את אוכל הפוקימונים שלו בחיוך ונראה שהוא מרגיש מאושר מאוד להיות בחברתך ובחברת הצוות שלך. את מבחינה בהתנהגותה השונה של פורט, יותר מסודרת וחכמה. כולכם אוכלים בהנאה את האוכל ולבסוף משלמים חשבון ונכנסים למכון התעופה. "מי זה?" את שומעת קול ומגלה שמדובר בפולקנר מנהיג המכון

"היי.. אני גרייס-באתי לאתגר את מנהיג המכון" את אומרת. "אז הגעת למקום הנכון. זה יהיה קרב של שתיים-שתיים" פולקנר אומר ולוקח אותך לזירה. הזירה נראית כמו זירה רגילה לכל דבר אך גג המכון נפתח ומספר משפחות ומאמנים מתיישבים ביציע לצפות בקרב. בעיר ויולט ובכל הערים שמנהלות מכון זו נחשבת אטרקציה לצפות בקרבות מכון אם למאמן לא אכפת. "צא הוטהוט!" פולקנר קורא ומשחרר את הפוקימון הראשון שלו
. מה תעשי?
מאט-
"אתה נולנד?" אתה שואל אותו בתמיהה. "אם אתה אכן נולנד אתה בטוח לא תתנגד להגיד לי איזה פוקימון אגדי אתה מיודד איתו נכון? וכיצד הקשר בניכם נרקם?" אתה מנסה לאתגר את נולנד שמחייך חיוך מאתגר. "כפי שמתאים לך. אני מיודד מאוד עם הפוקימון ארטיקונו, הצלתי אותו מפציעה ומאז אנחנו שומרים על יחסים טובים. השתמשתי בו אפילו באחד מקרבות מוח החזית שלי" הוא מוסיף. "מאט אני אגיע לעניין. אני קצין המבחן שלך. אני נציג של הממשלה שנשלחה לזהות נערים ונערות בעלי פוטנציאל לעזור למצב העולם בקרב נגד הצוותים האיומים. צוות מגמה ואקווה מטילים אימה על המחוז ואתה נמצאת כמתאים ביותר לשרת את המטרה שלנו. אתה מעכשיו בהוראתי, אאמן אותך ובעזרתי תילחם בצוותים האלו, אנחנו עדיין שוקלים האם לצרף עוד נער שיעזור לך מכיוון שיש שני צוותים במחוז שלנו (לא יודע אם להוסיף עוד שחקן חח). אני קצין המבחן שלך וזה אומר שאני פה לכל שאלה, אני האבא והאמא שלך במסע הזה. אני לא אהיה זמין כל הזמן אבל מבטיח שאחזור אליך במהירות האפשרית. כל פעם שאתה רואה חיילים משני הצוותים האלו אתה מדווח אליי" נולנד אומר ואתה מאשר הכל, הוא מושיט לך יומן ועט שחורים ואתה מתחיל לרשום את מה שהוא אומר. "לשמור על סודיות המשימה. אסור שאף אחד ידע. לא אמא לא אבא לא החבר הכי טוב ולא אף אחד אחר. אתה מדווח לי אם אתה נתקל בצוותים האלו וכל משימה שלנו אתה תהיה איתי או לבד. בנוסף אנחנו נערוך אימון בהגנה עצמית ולמידה כללית על המחוז ודברים נוספים שיוכלו לעזור לך. תשתדל ללכוד פוקימונים ותחזק אותם, אבל הקשר איתם הרבה יותר חשוב. האימון יהיה היום." נולנד אומר ואתה רושם הכל. "אז לפני שאתחיל באימון. יש לך משהו נוסף להגיד?" נולנד שואל ברצינות ומביט בך במבט חודר. מה תעשה?
פטריק-
מה יש?
"כל הכבוד" אתה אומר ללוקסיו שנוהם לעבריך בידידות. "אתה בסדר? איך היה?" אתה שואל את קיי שאומר לך להמשיך ללכת איתו. אתם הולכים בזמן שאתה מלטף את לוקסיו בזמן ההליכה. גובהו של לוקסיו גבה בהרבה, אתה מרגיש שגופו גדול וחזק יותר. אתה שואל אותו אם להישאר בעיר והאם הפלישה עדיין מתקיימת, קיי מפסיק אותך ברגע עם קולו הנמוך. "זו לא הייתה פלישה. הם הגיעו לקחת משהו שקשור למוטציה שהם מייצרים. אני לא יודע מה הם עוד מנסים לדחוף לפוקימון האומלל הזה אבל אנחנו חייבים כבר לצאת לשם" קיי אומר במעט עצבים, אף פעם לא ראית אותו עצבני ועכשיו אתה מקבל טעימה מזה, וזה ממש לא נראה נעים, אתה אפילו מתחיל לפחד מעט. "אתה חייב ללכת למכון. תנצח. אנחנו חייבים להמשיך מכאן הלאה. תמשיך לעיר הבאה מיד. צוות גלאקטיק לא יגעו יותר בעיר הזאת ואם הם כן, אנחנו נתערב" קיי אומר לך. קיי עצבני. כאילו הוא לא ידע משהו שעכשיו הוא יודע."אתה מוכן. לוקסיו הפגין כוח רב, הצוות שלך יוכל לנצח" קיי אומר לך. "להתראות. אשאר בקשר" קיי אומר ומתרחק ממך לתוך העיר אורבורג, בקרוב ייעלם לגמרי. מה תעשה?