איזה כיף שאתם פה! תישארו כמה שיותר אני רוצה לרוץ איתכם! עדיין יש מקום בהואן!
מייק-
אתה זועם על הציפורים (שהם ספרואים, היית צריך להשתמש בפוקידע) ומעיף אותם, הם אינם נרתעים ואחד מהם אפילו מנקר אותך פעם אחת בראשך, בלבזור שמבחין בכך מביט באותו ספרו עצבני ותופס אותו בגפן שלו ומטיח את גופו על הספירו השני. שני הספירואים ממשיכים לנקר את בלבזור שמתקדם לאחור ותוקף את שניהם בבלימה אימתנית ומסיים את הקרב בגפן מצליפה, מחזיק את שתי הציפורים צמודות ומעיף אותן הרחק הרחק. "כל הכבוד!" אתה אומר לבלבזור שנראה מחויך ולבסוף שניכם ממשיכים. העיר ורידיאן מתקרבת יותר ויותר ולפתע אתה מבחין שבלבזור עוצר ומסובב את ראשו במהירות, כאילו הריח משהו מוזר, "בלבה" הוא ממלמל ולפתע בלי שום התראה מוקדמת הוא מתחיל לרוץ! לתוך היער הסבוך יותר, נבלע בתוך העצים ונעלם ממך! מה תעשה?
גרייס-
"היי, תירגע חמוד" את מנסה להרגיע את סינדקוויל שזעם הקרב משתגע בתוכו. את מורידה אותו על הקרקע, ומנסה להתיידד עם הפוקימון הסמורי תוך כדי שאת מוציאה את הפוקידע שלך, בנוסף למלל נרחב על תוכנותיו השונות את מבינה שמדובר בסנטרט
את נותנת לו אוכל. הסנטרט מתקדם אלייך בחשש וחוטף מידיך את האוכל, מתרחק מעט ואוכל אותו. סינדקוויל נראה מעוצבן על היחס של הפוקימון אלייך. בנוסף לכך מגיע סנטרט נוסף לאזור שמביט בסינדקוויל ברוגז. מה תעשי?
פטריק-
אוקי פטריק. זהו זה, זה סוף סוף קורה. היום זה היום שבו תתחיל את המסע שלך' אתה חושב לעצמיך ופותח לאט לאט את הדלת. אתה נכנס לחלוטין לתוך המעבדה וסוגר אחריך את הדלת ואתה נוכח לראות המון מכשירים שונים, ספרים עומדים בספריות ומגוון של מתלמדים ומתמחים מטפלים בפוקימונים שונים ומחלקים הוראות כשהם רוקחים תרופות בעזרת מבחנות. מוקסם מכל הדרת המקום אתה מתקדם למרכז המעבדה, בה עומד שולחן עץ פשוט ועליו עומד פוקימון ירוק בעל ניצן על ראשו
"טרטוויג!" הפוקימון קורא בהתלהבות כשהוא רואה אותך, כאילו ידע שאתה אמור להגיע. ולידו ניצב פרופסור רואן הידוע. "שלום לך פטריק.. היום הגדול הגיע!" הפרופסור אומר לך שנימוס ומזמין אותך להתקרב אליו ולפוקימון הירוק. "אתה עומד להתחיל מסע מאתגר, מלווה בהמון אתגרים וקשיים, אבל אני בטוח שעם טרטוויג תוכל להתעלות על הכל!" הוא מוסיף להגיד. "אני רוצה לתת לך כמה דברים" הוא אומר ומיד נותן לך את פוקידע ומפת המחוז, 5 פוכדורים וכמות מכובדת של אוכל שאת כולה אתה מכניס לתיק המסע שלך באופן מסודר. "אם תלכוד יותר משישה פוקימונים תרגיש חופשי לשלוח אותם אליי!" הפרופסור רואן אומר. הוא מבקש ממך סליחה שהוא מוציא אותך במהירות מהמעבדה בגלל העבודה הרבה שלו, ולבסוף אתה מוצא את עצמיך מחוץ למעבדה בעיר טווינליף עם טרטוויג שעומד מולך בחיוך משולהב. מה תעשה?
דרו-
חח אני אשתדל למצוא את הצבע הזה. זה הצבע?
אינך מבזבז זמן, אתה פותח את דלת המעבדה בכוח רב, ”בוקר-טוב!” אתה קורא בקולי קולות תוך שאתה מוסיף ”שלום? יש כאן מישהו? פרופ' היכן את?”. אתה נוכח לראות מעבדה מטופחת ומסודרת, מלאת ספרים ומכשירים רבים, ספרים על ספריות עומדים מסודרים וקבוצת מתמחים שמטפלים בפוקימונים. לבסוף אתה מתקדם למרכז המעבדה, בה אתה מוצא שולחן עץ חום פשוט ועליו עומד פוקימון כחול בעל ראש לבן בעל חזות חמודה של ממש
"אושוואט!" פוקימון הלוטרה צוהל משמחה כשהוא רואה אותך לראשונה, כאילו ידע שאתה אמור להגיע. "אושוואט חיכה לך כל הבוקר" לבסוף אתה שומע את קולה הנעים והנינוח של פרופסור ג'וניפר. "המסע שלך עומד להתחיל, ואין פרטנר יותר טוב מאושוואט!" היא מוסיפה להגיד בחיוך. "אני צריכה לתת לך את הדברים שלך" היא אומרת ונותנת לך את הפוקידע והמפה של המחוז, 5 פוכדורים וכמות מכובדת של אוכל. "אם תתפוס יותר משישה פוקימונים תרגיש חופשי לשלוח חלק אליי!" היא אומרת בחיוך ומצטערת שהיא ככה מגרשת אותך במהירות, פשוט יש לה עבודה רבה, "תשמור על עצמיך!" היא אומרת בחיוך כשאתה מוצא את עצמיך מחוץ למעבדה מול אושוואט שמקפץ וצוחק במבטו עליך. מה תעשה?