מאט-
"עבודה טובה! פוקדור צא!" אתה צועק ושולף פוכדור וזורק אותו על רוזליה שנשאבת פנימה, כעבור כמה רגעים הפוכדור נפתח! רוזליה עומדת מבועתת ומאוד חלשה, אתה מבין שהיא לא מעוניינת להיות שייכת למאמן פוקימונים ולהילחם בקרבות, והיא נמלטת מן המקום. למרות האכזבה מכך, אתה משבח את הפוקימונים שלך, כשאתה מלטף את ראשו של אלקטריק אשר נראה נהנה מן המגע, הוא נובח מספר פעמים ומשדר סימני נאמנות גדולים אליך. ארבעתכם הולכים בסביבה ויש מספר מאמנים שמעוניינים בקרב, השאלה היא באיזה קרב אתה מעוניין? קרב יחידים, כפול או משולש? מה תעשה?
פטריק-
"יפה מאוד איפום" אתה משבח את אייפום שקופצת במיומנות ונאמנת מלפניך, מתחמקת ממכת ברק נוספת של מיסמאגיוס בהצלחה. "איפום, תתכונני! תשתמשי בצוות כפול ואז בטופר צל! תשתמשי קודם בזנב שלך כדי לקפוץ לאוויר ולהתחמק מהכוח הנסתר! אני סומך עליך, אני יודע שאת יכולה! מהר, מכל הכיוונים בכוח!" אתה פוקד על אייפום מיד. אייפום זועקת זעקת קרב ומתחילה להשתכפל במהירות, במהרה 10 אייפומים מופיעים, מיסמאגיוס משגרת את הכוח הנסתר שלה אך למזלך פוגעת באחד הכפילים. זנבה של אייפום משמש לה כמקפצה חזקה כשהיא נזרקת לאוויר על ידו, באוויר היא את אגרופה עוטף בשנית אנרגיה שחורה וציפורניים חתוליות, כשהיא והשכפולים שלה פוגעים במימסאגיוס שמתקשה להתגבר על המהלומות שהיא חוטפת. מיסמאגיוס חוטפת נזק רציני, אך פנטינה מחייכת, נראה שזה כלל לא מלחיץ אותה. "מיסמאגיוס! על חושי. את יודעת מה לעשות" פנטינה פורשת את ידיה כשעיניה האפלות של מיסמאגיוס מתחילות לזהור בכחול. בשניה שזה קורה כלל השכפולים כולל אייפום האמיתית מתחילים לרחף באוויר, אתה חושש ממה שקורה, כשפתאום מיסמאגיוס מטיחה את כולם בקרקע, מעלימה את כל השכפולים כשרק אייפום האמיתית נשארת, מוטחת פעם אחר פעם בקרקע, מיסמאגיוס זורקת אותה לאוויר ומשתמשת במכת ברק, מצליחה להתחמק מן המכה, אך היא עומדת במאמץ רב, מתנשמת מעט בכבדות. גם מיסמאגיוס לא נראית בכושר שיא. אתה סוקר את הזירה. כעיקרון הזירה היא זירת קרב רגילה, כשאמצע הזירה הוא בלי שום אלמנט סביבתי, אתה שם לב שנרות שעווה מרחפים מסביב לזירה, אורם חזק אך הוא מתמעט כל כמה זמן, ולאחר מכן הוא שוב בוהק. אתה מבין שזה פועל על פי זמן. מה תעשה?
דרו-
אוקיי אתה לא נגעל, אבל שום מילה על הסרטון המזוויע שראית של ליסה?! או על בארג'? יא חסר רגשות! ולא ראיתי נמלטים חח והיומן שלך לא עליך, הוא בתיק במרכז הפוקימונים
אתה שוקל בראשך מה לעשות, מצד אחד אם תקום, תיאלץ להזיק לבן אדם המסכן, אך כמו שאתה יודע, הזמן הוא מה שקובע אם הוא ושאר השבויים ישוחררו, ולכן אתה נאלץ לעקוב אחרי הנסיבות של המציאות שאתה נמצא בה. אתה מחפש בכיסי האפוד של ג'סלי, ומוצא בו פנקס ועט שחור, אתה מדפדף בפנקס ובין ציורים מגונים של בחורות ועד לתרשימים של השיעורים בצוות פלזמה, אתה מוצא את הפנקס שימושי ומחליט לשמור אותו. אתה קורע ממנו דף ריק וכותב בעט בכתב יד ברור וקריא, שיהיה חזק והעזרה ממהרת לבוא. אתה תוחב את הפתק לכיס ומביט בצ'אד ובארני, שנראים משועשעים ולוגמים בירה שחורה מהכוס שלהם בהנאה כשהם צופים במעשי הסאדיזם הנוראיים המתבצעיים בשבוי המסכן. "צ'אד, בארני, יש סיבה שאנחנו עומדים פה? בוא נרביץ קצת לאפס הזה!" אתה קורא ומלהיב את השולחן שלך, צ'אד טופח לך על השכם כשכולכם קמים לכיוון השוט המצליפה, צ'אד ובארני מצליפים בבן אדם שצורח מכאבים, אתה מבחין שגופו שמבעד לחולצתו הוא כבר נהיה כולו אדום, לא מסוגל להגן על עצמו. תורך מגיע. יש לך פרפרים בבטן, כולם מסתכלים עליך. אולם שלם של אנשים מרושעים. אתה תופס באחיזה טובה בשוט ומתחיל להצליף בבן אדם בחוזקה, הבן אדם ממשיך לזעוק ודמעות יורדות מעיניו..לאחר מכן אתה עוזב את השוט ומתחיל לחנוק אותו, מגזים אפילו עם אגרופים "כןןן זה הג'סלי שאני אוהב!" צ'אד מריע לך בצחוק כשאתה עוצר ומביט לשבוי בעיניו. העיניים הדומעות של השבוי מביטות בך במבט שכולו רחמים. אתה שולף את הפתק במהירות בלי שאף אחד יראה, ומכניס אותו לגומי של התחתונים של השבוי. אתה מפסיק והשבוי מתעלף. "תחזירו אותו לכל האחרים! בושה.." פרנסיקוס מורה לצמד חיילים שלוקחים את השבוי ושופכים עליו מים, מעוררים אותו מיד, הם לא משקיעים בו במיוחד מכיוון שהם פשוט ממשיכים לגרור אותו ויוצאים מחדר האוכל. אתה מציע לצ'אד ובארני לצאת לשירותים, להירגע קצת כשבראש שלך אתה פשוט רוצה להרוג את שני האנשים הנוראיים האלו, שלושתכם ניגשים ליציאה מחדר האוכל, ששמה עומדים שני חיילים של צוות פלזמה חזקים וחסונים במיוחד. "לאן זה?" אחד מהם שואל בגסות. אתה משיב לשירותים והחייל מנענע את ראשו. "לא ולא. אסור לצאת מכאן עד שההרצאה מסתיימת. תשב אם אתה לא רוצה שנושיב אותך בדרך הקשה" החייל אומר בקול קשוח ומרושע, אתה מבין שמכאן לא תוכל לצאת. פרנסיקוס החל כרגע לדבר על ההיסטוריה של צוות פלזמה, דבר שמשעמם אותך כי שמעת את אותו דבר בדיוק מהשיעורים שלך עם ניקולס. אתה לא יודע מה לעשות, כשלפתע ניגש לכניסה בחור בלונדיני עם משקפיים, שכשהוא עומד לידך שני החיילים הגסים נעמדים בזקיפות ומצדיעים לו
"פרופסור קולורס" החייל השני אומר, "משוחררים" הפרופסור משיב, אתה מזהה את הקול, זהו אותו הקול הרך והמסתורי ששמעת לפני שנכנסת לבונקר הזה, קולורס הוא זה שדיבר עם חבורת הפושעים שהעבירו אליהם את השבויים ממרכז הפוקימונים. "אני מעוניין לקחת מכאן את ג'סלי לשיחה בנושא קידום. תתנו לנו לעבור" קולורס תוקע בעיניו מבט חד בשני החיילים שגמגומים עזים יוצאים מפיהם. "כן..בטח אדוני. בבקשה" אומר החייל ונותן לשניכם לעבור, אתה מגניב מבט לצ'אד ובארני, שנותנים לך אגרוף חברי בכתפך, "בהצלחה תותח. מגיע לך" צ'אד לוחש לך כשהוא ובארני חוזרים לשבת ואילו אתה יוצא החוצה עם הפרופסור. "ג'סלי נערי..הכל בסדר?" קולורס שואל בנינוחות, פס קולו משדר שלווה ורוגע, בנוסף ללחץ. שניכם הולכים לכיוון המעלית, אתה מתמלא באושר כי זה בדיוק לאן שניקולס אמור לפגוש אותך. "רציתי לציין שקיבלתי את הבקשה ממפקד הגדוד שלך, עקבתי אחרי הפעילויות שלך בבזיזות האחרונות, ואני חייב להגיד שאני מאוד מרוצה. אבני האיזמרגד שנתת לי שימשו בצורה פנטסטית את הניסוי שאני מכין..הניסוי הזה גדל. הוא אוכל היטב." קולורס מפרט לך בפרטי פרטים, ואתה קשוב לו. מרוכז במה שהוא אומר. "רק מספר אנשים מצומצמים לוקחים חלק בניסוי הזה. ואני מעוניין לקדם אותך להיות העוזר האישי שלי. לכן אני אקח אותך לאחד החדרים השמורים ביותר במתקן שלנו" הפרופסור אומר, ומוביל אותך לתוך המעלית. המעלית חורקת ומתחילה לרדת למטה. הכל מתחיל להתקטן כשהקומה יורדת עוד ועוד למטה. הדלת נפתחת וכל מה שאתה רואה הוא מסדרון רחב וריק לחלוטין. שניכם יוצאים ורק שתי דלתות עומדות מולך, האחת של השבויים, לידו עומד חייל פלזמה, שעל פי מבט עיניו אתה מגלה שזהו ניקולס! אתה עומד ממש מולו, ניקולס אינו מסתכל עליך, הוא עומד כמו עמוד בטון, אינו זז, כנראה תפקיד החייל שהרג הוא לשמור על הדלת כעת. אתה נעצר ליד ניקולס כשהפרופסור מוציא צרור מפתחות, ומביט בך בפרצוף לא מבין, כועס, אפילו נעלב מעט.."ג'סלי, אני יודע שיש לך בעיות ריכוז. אבל כרגע הרעפתי עליך לא מעט מחמאות. ואתה מעיז לעמוד עם הגב אליי? האם אתה רוצה שאשלח אותך לצינוק ברגע הזה ומילים כמו קידום יישכחו וייקברו?" הפרופסור שואל ברצינות, אתה יודע שאתה צריך לעמוד ליד ניקולס עכשיו אך הפרופסור לוחץ עליך..אתה מבין שהוא טיפוס שפשוט אסור לעצבן אותו. מה תעשה?