נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

ג'יי-

"מעולה! לומברה, זה היה גדול! ולמדת להשתמש באגרוף רעם, זה מצויין. אני כלכך גאה בך. עכשיו תנוח" אתה משבח את לומברה ומשיב אותו לפוכדור למנוחה ארוכה. אתה מתלהב כולך מן התג השלישי ומודה לוואטסון על הקרב. לאחר שריפאת את הפוקימנים שלך ולילי שואלת אותך על תוכניותך לעתיד, אתה מבין שלקחת שותף למסע איתך יהיה סיכון לא קטן. במיוחד כשיש לך תפקיד סודי כסוכן של הממשלה. "בכל אופן..התחרות הבאה שלי נמצאת בעיר פאלרבור והיא אחרי הר צ'מני, חשבתי שנוכל ללכת לשם ביחד..אבל מה שאתה רוצה" לילי משיבה אליך בחמידות, ונראית לא נעלבת, היות ולא ענית לה. שיערה הורוד מחמיא לה מאוד, והיא מעט מוצאת חן בעינייך..אתה מבין שאחרי שהתג השלישי בידיך, אין לך יותר מה לחפש בעיר מיובייל, לפתע הפוקידע שלך מצלצלת, אתה מבין שזה סטיבן. אתה עונה לשיחה. "היי ג'יי זה שוב אני, אני רק רציתי להודיע שאנחנו הולכים להתאמן בשנית, האימון יתרחש במורד הר צ'מני, תגיע לשם כמה שיותר מהר. שיהיה המשך יום נעים" סטיבן אומר ומנתק את השיחה. אתה מבין שיש לך דרך ללכת עד להר צ'מני, אתה יכול לבחור ללכת אותה לבד או בחברתה של לילי. מה תעשה?

מאט-

חחחח הכל טוב
"יפה. מאנקי הוא פוקימון לחימה מעניין מאוד." אתה אומר כשאתה מתרכז במאנקי שקופץ ממקום למקום כשהוא צווח בקולות רמים. "אני חושב שאנחנו נתחיל עם צ׳ארמנדר! השתמש במסך עשן כבד ותקוף בלהביור!" אתה אומר כשאתה משחרר את צ'רמנדר. צ'רמנדר פולט עשן סמיך שמערפל את האזור, מאנקי נבלע לתוכו ונראה נחנק מעט מן העשן. צ'רמנדר יורה להביור שפוגע ומחליש את מאנקי, העשן מתפזר ומאנקי, שנפגע מהלהביור נמצא מול צ'רמנדר ופוגע בו במכת קרטה חזקה. "מאנקי קדימה! תשתמש בשריטות! מיד אחר כך שבירת לבנים! תתחמק מן המתקפות של צ'רמנדר" המאמן אומר ומאנקי מתכונן לשרוט בעזרת ציפורניו החדות את צ'רמנדר שמחכה להוראותייך. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
אוי שלומי שלומי... רק בריאות מכל הלב, אתה כתבת את המפה הזאת איך אתה לא מבין מה היא אומרת?!?! חחחחח פשוט כישרון מהלך. מקווה שתבין תבילבול שלך בעדכון הזה. העדכון האחרון אגב נועד כדי שתכיר את הנער, מה שלא עשית -__-"
~~~~~~~~
"ררר... לעזזל! מה עכשיו!" אתה ממרר בכעס לעצמך, ניגש אל שני השוטרים הללו בנימוס, הריי לא עמדת שם במשך כמעט שעתיים והתווכחת איתם כמו הילד שלידך. "סילחו לי, אם הדרך מכאן חסומה, יש לכם מושג איך אוכל להגיע לעיר של המכון השלישי? אני מאמן פוקימונים ואני רוצה לאתגר את מכון החשמל" השניים מביטים זה בזה מרימים גבות, ואז מביטים בך והרזה בהם אומר "מכון החשמל? הריי הוא נמצא בעיר וורמיליון, שזאת הדרך אל העיר ספרון בכלל. פנה דרומה מכאן, שם תמצא את מה שאתה מחפש".
הוא מסיים ואתה מבולבל, אתה פותח את המפה בחוסר הבנה:

אתה רואה כי המקום שארייה דיברה עליו הוא בכיוון אחד, אבל המכון הוא באחר. אתה מחפש מספר בפוקדע ואיך שאתה פותח אותו והמכסה נשלף נופל פתק קטן עם המספר שלה, אתה מחייג בקוצר רוח והיא עונה ואומרת "או יופי, שמור את המספר. כמו שאתה וודאי רואה הפגישה שלנו תצטרך להתעקב מעט, אני מצטערת... מקווה שלפחות הפקת משהו בדרך הזו. אחכה לך בדיוק בנקודה שאמרתי, זכור את הרמז" (אם אתה לא זוכר לך חפש אותו כמה עדכונים אחורה).
אתה נאנח ומבין שהדרך התארכה, ומנסה לפחות להתנחם בעובדה שיש לך חבר חדש וחזק מאוד בצוות, לפתע אתה שומע פסיעות מאחורייך הילד הבלונדיני רץ אחרייך ואומר "היי חכה לי!" אתה נעמד והוא אומר "אם אתה הולך לעיר וורמיליון אפשר להתלוות אלייך? שמעתי מהצד מהשיחה שלך עם השוטרים שאתה גם מאמן פוקימונים. אשמח להתלוות אלייך" הוא מציע בחיוך רחב. אתה נענה בחיוב ויחד אתם הולכים. "קוראים לי דילן, אני מהעיר וורידיאן ואני בן 14.5. אז... איך קוראים לך? מהיכן אתה? כמה זמן אתה כבר מאמן?" הוא שואל ותוך הליכה של קרוב ל-7 שעות מפרכות. אתה מתחיל לראות את וורמיליון, לפניה יש איזור כפרי בו גרים חקלאים רבים, מגדלים טאורוסים ועוד חיות משק למינהן... שדות רחבים מלאים בפוקימונים מסוגים רבים.
אתה מגיע לעיר, עיר נמל שקטה קטנה וציורית, בתים קטנים בנויה לאורכה מלבנים לבנות והמזח הגדול משתרע על כולה. ישנו ממזרח נקודת חוף יפה עם שובר גלים ומגדור והמון ספינות וסירות חונות בנמל שם. יש שם שני מסעדות האחת מסעדת דגים מטופחת וגדולה והשנייה מסעדת ספגטים חלבית, בנוסף כמובן יש את המרכז החנות ובקצה השמאלי של העיר ממוקם המכון, ממש סמוך לתחנת הכוח של העיר.
מה תעשה?

חחחחח אין עליך, פוקימון חזק מאוד שלא עידכנת פרטים עליו!! ותקשיב אני עורך את הרקע שלי קצת, מוסיף דברים מעניינים. אני הולך לתפוס קצת פוקימונים שלא יהיו השישייה הסופית שלי, אבל אני פשוט אישם אותם אצלי בבית והם יתאמנו שמה, אני לא אש! משאיר אותם אצל הפרופסור שיהיו עצלנים. שבע שעות הליכה?! חחחחח אמור להיות לילה עכשיו

אחכה לך ביציאה במקום בו עץ מאונך ועץ מאוזן נפגשים יחדיו בצל ומדברים"
אביט בעיר בשקיקה, אתלהב כל כך מן המראות היפים האלו. "לשאלתך. קוראים לי מקס דיובורי, אני מהעיר פאלט ואני מאמן בערך שבוע" אענה לו ואצחקק מעט על כל מה שעברתי עד עכשיו. "חוות טאורוס..מעניין אותי אם הם יכולים לתת לי אחד. מה אתה חושב?" אשאל את דילן בחיוך, אנסה לעניין גם אותו. "אני האמת ממש רעב..אתה רוצה לאכול משהו?" אשאל אותו בנימוס, אם יסכים, נלך למסעדה טובה ונשפר את הקשר ביננו, אספר לו על הצוות שלי ועל מה שעברנו עד כה, כמובן בלי שום פרט על אריה, ואם ירצה נלך לטייל באזור הכפרי. אם השעה תהיה מאוד מאוחרת, אציע לדילן שניקח חדר במרכז ונדחה את הטיול שלנו למחר.

מאט-
חחחח הכל טוב
"יפה. מאנקי הוא פוקימון לחימה מעניין מאוד." אתה אומר כשאתה מתרכז במאנקי שקופץ ממקום למקום כשהוא צווח בקולות רמים. "אני חושב שאנחנו נתחיל עם צ׳ארמנדר! השתמש במסך עשן כבד ותקוף בלהביור!" אתה אומר כשאתה משחרר את צ'רמנדר. צ'רמנדר פולט עשן סמיך שמערפל את האזור, מאנקי נבלע לתוכו ונראה נחנק מעט מן העשן. צ'רמנדר יורה להביור שפוגע ומחליש את מאנקי, העשן מתפזר ומאנקי, שנפגע מהלהביור נמצא מול צ'רמנדר ופוגע בו במכת קרטה חזקה. "מאנקי קדימה! תשתמש בשריטות! מיד אחר כך שבירת לבנים! תתחמק מן המתקפות של צ'רמנדר" המאמן אומר ומאנקי מתכונן לשרוט בעזרת ציפורניו החדות את צ'רמנדר שמחכה להוראותייך. מה תעשה?

"צ׳ארמנדר הסתחרר על הגב במהירות ותירה להביור כדי ליצור מגן שירחיק את מאנקי ואז חמוק ממתקפת השבירת לבנים!" אקרא במהירות.
אנחנו הכי חזקים ואנחנו לא מותרים. מאנקי מהיר ובעל מתקפות חזקות ביותר. אני חייב למצוא מוצא! יש לו גם יכולת לעמוד מול מתקפות כמו להביור. לפתע עלה לי רעיון שעשוי לעזור! "צ׳ארמנדר, תזדרז לתקוף בלהביור על כפות הרגליים של מאנקי, אז מהר ושרוט אותן!" אני רק מקווה שצ׳רמנדר נחוש מספיק לתכסיס הבא.

מאט-

"צ׳ארמנדר הסתחרר על הגב במהירות ותירה להביור כדי ליצור מגן שירחיק את מאנקי ואז חמוק ממתקפת השבירת לבנים!" אתה קורא במהירות. צ'רמנדר קופץ באוויר ומתחיל להסתובב באיטיות, יורה להביור ויוצר מעין מערבולת של אש חמה ואדומה שמרחיקה את מאנקי. "מאנקי תקפוץ ותכה בו!" המאמן של מאנקי קורא ומאנקי קופץ לאוויר באתלטיות קופית מיומנת למדי, ופוגע במכת קרטה חזקה בראשו של צ'רמנדר, שעליו אין הגנה של אש. צ'רמנדר מועף אחורנית אך מבצע סלטה אחורה ונעזר בציפורניי הידיים שלו כדי לרכך את הנפילה ולהאט את ההדף. צ'רמנדר מקשיב לך ומתחיל לירות להביור לכיוון רגליו, מאנקי מופתע מן המהלך ונראה מעט מבולבל, הוא נופל ונפגע מלהביור חזק שמעייף אותו. מאנקי האומנם אינו מוותר ורץ לכיוונו של צ'רמנדר עם שבירת לבנים כשצ'רמנדר שולף את ציפורניו ורץ לבקשתך כדי לשרוט את מאנקי. שני הפוקימונים עומדים האחד מול השני, ומנהלים ממש קרב אגרוף מהיר וחזק, כשבכל פעם צד אחר נפגע מהמכות של השני. לעיתים הם מתחמקים אחד מהשני. צ'רמנדר שורט את מאנקי בחוזקה בציפורניו הלבנות והקשיחות ואילו מאנקי פוגע בצ'רמנדר בשבירת לבנים. שני הפוקימונים נסוגים אחורנית, שניהם מתנשמים. זה קרב טוב. הוא אפילו משך תשומת לב של מספר עוברי אורח, כולל אפילו הורים וילדים. "מאנקי בוא נגמור את הקרב הזה! מיקוד אנרגיה ואז מיד תבעט בצ'רמנדר ללא הפסקה עם בעיטה נמוכה, תשרוט ותחמוק הצידה, תתקוף ותפגע בו שוב ושוב!" המאמן קורא בהתלהבות ומאנקי מרכז את האנרגיה שלו, עיניו נפתחות והוא מתכונן לתקוף את צ'רמנדר שמחכה להוראות שלך. מה תעשה?

ג'יי-
"מעולה! לומברה, זה היה גדול! ולמדת להשתמש באגרוף רעם, זה מצויין. אני כלכך גאה בך. עכשיו תנוח" אתה משבח את לומברה ומשיב אותו לפוכדור למנוחה ארוכה. אתה מתלהב כולך מן התג השלישי ומודה לוואטסון על הקרב. לאחר שריפאת את הפוקימנים שלך ולילי שואלת אותך על תוכניותך לעתיד, אתה מבין שלקחת שותף למסע איתך יהיה סיכון לא קטן. במיוחד כשיש לך תפקיד סודי כסוכן של הממשלה. "בכל אופן..התחרות הבאה שלי נמצאת בעיר פאלרבור והיא אחרי הר צ'מני, חשבתי שנוכל ללכת לשם ביחד..אבל מה שאתה רוצה" לילי משיבה אליך בחמידות, ונראית לא נעלבת, היות ולא ענית לה. שיערה הורוד מחמיא לה מאוד, והיא מעט מוצאת חן בעינייך..אתה מבין שאחרי שהתג השלישי בידיך, אין לך יותר מה לחפש בעיר מיובייל, לפתע הפוקידע שלך מצלצלת, אתה מבין שזה סטיבן. אתה עונה לשיחה. "היי ג'יי זה שוב אני, אני רק רציתי להודיע שאנחנו הולכים להתאמן בשנית, האימון יתרחש במורד הר צ'מני, תגיע לשם כמה שיותר מהר. שיהיה המשך יום נעים" סטיבן אומר ומנתק את השיחה. אתה מבין שיש לך דרך ללכת עד להר צ'מני, אתה יכול לבחור ללכת אותה לבד או בחברתה של לילי. מה תעשה?

"אני... אני צריך ללכת רגע לשירותים." אומר ללילי וארוץ לחדר השירותים הקרוב [בתקווה שמאמני פוקימונים אכן משתינים או שזה 600 פרקים רצופים של "היי מכון בוא ננצח ניצחנו יאללה לעיר הבאה] "מה אני עושה?" אתהה לעצמי. "אם אני אנטוש את לילי... טוב, זה לא יהיה נעים. אבל אם היא תבוא איתי... היא תגלה שאני לא סתם מאמן רגיל." אתהה לעוד כמה רגעים ואצא מהשירותים בחזרה להיכן שלילי מחכה לי. "אני... אני אשמח להגיע איתך לתחרות, אבל... יש מקום שאני חייב לעצור בו קודם." אומר ללילי. "לא, אני לא יכול לעזוב אותה ככה" אומר ואסתובב אליה. "אני עומד לספר לך משהו... אבל את חייבת להישבע לי שאת לא מגלה את זה, לאף אחד. אף פעם." אומר לה ואלך איתה למאחורי אחד השיחים הקרובים. "אני... אני לא מאמן פוקימונים רגיל. אותרתי ע"י הממשלה ואני מאומן ע"י סטיבן סטון, על מנת למצוא ולהילחם בפעילות המחודשת של צוות אקווה בהואן. הסיבה שלא עניתי לך מקודם היא... סטיבן התקשר אליי, הוא רוצה שאני אגיע לאימון נוסף באזור הר צ'ימני. אני מספר לך את כל זה כי אני מרגיש שאני יכול לסמוך עלייך. [חסר לך שאתה הופך אותה לאקווה סמוייה פתאום xd]"

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
אני אוסיף אותו אל תדאג, ושיפצתי קצת את האנשים שפגשתם והספוילרים שם קצת התחרבשו לי, אשמח אם תוכל לתקן אותם.

"לא כמובן שלא, אני מתנצל פרופסור!" אתה מצטער בפני הפרופסור ומצדיע לו כאות הערכה, הבעתו הכועסת מתחלפת בהבעה מעט משועשעת, כאילו עשה זאת רק כדי לעצבן אותך. אך אתה מבין שהוא מאוד רוצה שיהיו ממושמעים לו. הפרופסור לוקח את המפתחות ופותח את דלת הסתרים, לפתע ניקולס מסתובב כשהוא עומד ממול לפרופסור, מצדיע ואומר בקול חד,ברור ומשמעתי "הקשב הפרופסור! היני מבקש להיכנס פנימה ביחד איתך. בבקשה" קולו של ניקולס נשמע אחרת לגמרי, כנראה שם על צווארו אותו חיישן התואם את קולו של החייל שחיסל. "קווין..טוב נו. גם אתה עוד לא ראית את הניסוי שלנו. בוא תיכנס" קולורס פולט ומזיז את הדלת, צמרמורת בכל הגוף צורמת אותך כשאתה וניקולס ניגשים לתוך החדר. אתה משתדל לשמור על הפה סגור. מתחיל מזה שמדובר במעבדה. המון ציוד רפואי, מבחנות, חומרים ונוזלים בצבעים שונים עומדים על מדפים גבוהים ובתוך מבחנות. עשן עולה ממבחנה ירוקה שמתחתיה עובדת גזיה קטנה, כנראה מחממת את התרכובת למטרה מסוימת.. אתה וניקולס נעמדים באמצע החדר, ואתה מבחין ממולך במשהו יוצא דופן באופן נדיר ומיוחד ביותר. באמצע הקיר עומד בצמוד לו מיכל מים ענקי, המכיל פוקימון משונה ביותר..אתה מנסה להיזכר בראשך, זה פוקימון אמיתי בכלל?

הפוקימון נמצא בתוך המיכל, מחובר לאלקטרודות רבות, גופו כווץ בצורת כדור כשכולו צף בתוך המים במיכל (אם ראית את הסרט הראשון של פוקימון, איך שהשיבוטים היו מכווצים בתוך המיכלים שלהם, או איך שמיוטו היה, אז תדמיין את זה ככה) הוא נראה לך כמעין ציפור. צבע נוצותיו העליונות צבוע בירוק אמרלד מדהים ביופיו, זנבו הארוך והדרקוני יש להגיד מונח מלפני פניו, הרי כל גופו מכודרר ככדור. "ג'סלי..קווין..אני גאה ונרגש להציג בפניכם את אחת מהיצירות הגדולות שלי. השיבוט החלוץ הראשון של צוות פלזמה. הינדסתי אותו בעצמי. מאז שהיה תא אחד ויחיד" קולורס מציג בפניכם את הפוקימון בהתרגשות מזוויעה, אתה רק חושב כמה נורא זה ליצור פוקימון. "הוא בנוי להכל..השתלתי בו תאים של התפתחות. המקור שלו הוא אחד החזקים ביותר שנראו בטבע, הכנפיים שלו יכולות להגיע למהירות מטורפת, הוא כמו ברק ביום בהיר..אוכל בשר בעיקר. והצווחות שלו..אוי אלוהים! הפוקימון שלפניכם הוא מוטציה מושלמת של צירופי די אן איי רבים של פוקימונים שונים, שאוחדו ביחד כדי ליצור מכונת מלחמה משוכללת במיוחד" קולורס מתמוגג בצורה מפחידה מהיצירה שלו, אתה נזכר בוולבי ובראפלטים, איך הם צווחו, אתה לא רוצה לדמיין את הצווחה של הפוקימון הזה. "הקשב הפרופסור! כחייל חדש בפרויקט! אפשר לשאול שתי שאלות?" ניקולס אומר בקול ברור ונקי, ממש רובוט. "כן קווין..מה שתרצה" קולורס ממלמל, אוחז בעיניו הבעה כמעט מטורפת. "בן כמה הוא? זה לא מסוכן להחזיק בו? הוא לא ימרוד בצוות פלזמה? יצור כל כך חזק..איך זה אפשרי?". "ובכן קווין. אלו שאלות חשובות ביותר. הפוקימון הזה בן כחצי שנה. כל חייו חי בתוך המיכל הזה. איך נשלוט בו? כשהוא יגיע לבגרות מלאה, נוכל להשתיל לו חיישנים במוח שיעקבו אחרי מכשיר מיוחד שאני מייצר בעצמי. הוא יהיה בלתי ניתן לעצירה..עכשיו הוא עדיין תינוק. הוא יכול למות בלי העזרה המתאימה" קולורס עונה לניקולס, שחוזר לעמוד בהקשב, כשלפתע אתה מבחין בקולורס נופל על הקרקע, מעולף לחלוטין. אתה נבהל, כשאתה מבחין בדריפבלים מרחף מולך. "דרייפבליםם" הפוקימון לוחש. "דריפבלים חזרת. ביטלת את המצלמות בכל המסדרון?" ניקולס שואל את הפוקימון שלו, שמהנהן באיטיות. "יופי. אין לנו הרבה זמן. דרו תקשיב לי. אני עומד לעשות משהו שלא ייתכן שתאהב אבל אנחנו חייבים. יש לנו 3 דקות לפתוח את החדר הסמוך ולהעביר את כל השבויים החוצה. קח את הפוכדורים האלו. כשתשחרר אותם הם כבר ידעו מה לעשות עם השבויים. בשום פנים ואופן אל תחכה לי. אני אשאר כאן עם דריפבלים" ניקולס אומר לך ומסביר לך ביסודיות, נותן לך 3 פוכדורים. "קדימה! אין לנו זמן!" ניקולס אומר לך, ניקולס מתחיל לאסוף במהירות מסמכים וספרים מהמעבדה, אתה רואה שהוא לוחץ על איזה כפתור מסוים שמוציא את המים מהמיכל הגדול, ניקולס מתכוון לשחרר את הפוקימון! אתה מביט באימה בפוקימון שפותח את עיניו! צבע עיניהן ירוק באופן קריסטלי, מהממות.. הפוקימון מביט לכל הצדדים בלחץ ופחד, ובנקישה דקה בלבד (!!) הוא שובר את הזכוכית! הפוקימון יוצא החוצה, רגליו עומדות כמו עמודי בטון, טופרים ארוכים וחדים כתער קורעים את המתכת עליה הוא עומד, כנפיו נפרשות. ענקיות, יפות, מלאות נוצות בצעי ירוק איזמרגד,שחור ואדום. הניסוי המפלצתי לפתע צווח וצורח בחוזקה אדירה, זה כל כך צורם, קריאתו פשוט קולנית ברמה אחרת. "קדימה!!! אין לנו זמן!! השומרים יגיעו לכאן בקרוב!" ניקולס צועק עליך, דריבפלים נאבק בפוקימון השיבוטי, אך הוא ממש לא יחזיק עוד הרבה זמן. מה תעשה?

אהנהן בראשי ואעשה כדבריו, ארוץ מהחדר לכיוון הכלובים בהם יהיו כל השבויים, במידה ויגיעו אנשי צוות פלאסמה, אשחק אותה עדיין כג'סלי ואומר "בואו עיזרו לי" וכשירוצו אליי אכה ואעלף אותם.
כשאגיע אל התאים אשחרר את הפוקימונים, ואקווה שכמו שניקולס אמר יפעלו מיד וידעו מה לעשות. יחד איתם ועם דיוואט שאוציא החוצה באותה עת נפתח את הכלובים ונשחרר את כולם.
במידה ונתקשה לפתוח את הכלובים אשחרר גם את דרומקה ואפקוד עליו ועל דיוואט לשחק על המנעול בין אקדח מים ללהביור עד שאיכות המנעול תהרס לחלוטין ונשבור אותו קליל!

מקס-
ערכתי. ואני בעד שתתפוס עוד חוץ מ-6 גם אני מתכנן לעשות זאת... פוקימון עשב שהוא קצת טנקי, פוקימון מעופף... אולי דרקון בעתיד הרחוק. אל תדאג אני אפרגן לך, תיהיה לך אחלה של שישיה.
ולגביי הזמן, אם אתה זוכר התחלת ללכת בשעת לפנות בוקר (05:30) אז אין לך מה לדאוג עם הדרך למנהרה ועכשיו? קצת אחריי אמצע היום (17:30 בערך)
~~~~~~~~~
'אחכה לך במקום בוא עץ במאונך ועץ במאוזן נפגשים יחדיו בצל ומדברים' אתה נזכר במשפט במוחך וממלמל אותו הלוך ושוב, מנסה להבין את המשמעות המשונה שלו ותוהה היכן ואיך זה יראה.
אתה מביט בעיר בשקיקה גדולה, מתרגש להיות בה ונהנה מיופיה המרענן. "לי קוראים מקס דיוברי, אני מפאלט שלידך וגם אני ואני מאמן קצת יותר משבועיים" הוא מגיב בצחקוק קל ואומר "מממ.. שכנים חחח... מגניב שאתה מאמן כמותי!" ואתם לוחצים ידיים וצוחקים, כאילו מכירים באופן רשמי. אתה מתייעץ איתו לגביי חוות הטאורוסים והוא מגלגל עיניים ואומר "מממ.. מבין אותך כלכך גם אני נסיתי לבקש בפעם שעברה בה הייתי בעיר, הם רוצים על כל טאורוס 5000 שקל! אם יש לך את הסכום הזה אז" ואתה קוטע אותו בייאוש ומניד את הראש בסירוב. ואך אתם ממשיכים להתקדם והדבר חולף, ריח האוכל משגע אותך ואתה מציע לו ושניכם הולכים לזלול לכם משהו באיזו מסעדה חביבה, אתם מזמינים תבשיל פטריות מוקפצות משגע, לזניה חלבית-טבעונית נהדרת, קרוביות מטוגנות יחד על מצה דג משגע ועסיסי... כל אלו לצד מגוון סלטים וקנקן לימונדה סחוטה, שירות נהדר והנוף של המרינה של העיר בהחלט מטיב עם הסעודה.
בין ביס לביס אתה מחזק את הקשר בינכם, מספר לו על כל מה שעברת על נחיל הבידריל שהתקיף אותך, שהצלת שבט פיקאצ'ואים קטן ממפולת סלעים שכמעט חיסלה אותם ועזרת להם למצוא מקום חדש לגור בו אחריי שהאיזור שלהם נהרס, על הקרב שלך עם טיירון והתבוסה הראשונה שלך (מקרים מן העבר שלומי חחח). ומראה לו את השני התגים שלך. הוא מקשיב לכל בריכוז רב ונשמע מאוד מתעניין. אחר כך הוא מראה לך את מגן הפלאפון המיוחד שלו בו 8 ניקובים קטנים ש-3 מהם מכוסים בתגים, הסלע של פיוטר, הטיפה של סרוליין, והזריחה של וורמיליון. אתה מבין שהוא כבר ניצח את סירג' וחזר לכאן יחד איתך בעצם כדי לבצע את העיקוף אל העיר ספרון והוא מסביר לך שזה כי יש המון מקרי גניבות, פריצות ורצח בספרון אז העיר וחלק מהאיזורים במצור...
אתה ישר חושב על צוות רוקט אך מסתיר ממנו את מה שיש לך להגיד, בכל זאת, אתה אינך מכיר אותו כראוי ומיועד להיות סוכן של ארייה אסור שידעו. אתם מסיימים את הארוחה מלאים עד תום. נחים וצוחקים על פוקימונים שפגשתם ודברים של מאמנים.
והולכים השעה היא כבר שעת ערב ומוטב שתתארגנו ללינה בעיר, אתם נעים למרכז מזמינים חדר, עולים אליו ומניחים שם את הדברים. אתה כבר מאוד עייף אתה ער מ-05:30 בבוקר. ואילו דילן אומר "וואוו כמה אנרגיות ישלי עכשיו? תרצה לצאת להסתובב קצת? זה בסדר אם תרצה לישון"
מה תעשה?

ג'יי-
מה. אתה.עושה.לעזאזל.?!?!?! אסור לך להגיד את זה! אם כבר אז בשלב מאוחר יותר אבל בטח שלא עכשיו! אתה יכולת פשוט להגיד לה שאתה יכול להמשיך איתה עד להר צ'מני וזהו, שאתה נשאר שמה להתאמן עם חברים ואתה לא רוצה לעכב אותה
אתה רץ לשירותים, משאיר את לילי מאחור. אתה חושב מה לעשות מכאן, האם תשבור את הבטחתו של סטיבן? אתה יודע שאסור. הבטחת שלא תעשה זאת. אתה חוזר ללילי שנראית מעט חוששת מתשובתך, מפחדת מעט מסירוב...אתה עונה לה שתוכל ללכת איתה אבל רק עד הר צ'מני, אתה נשאר שם להתאמן עם חברים וזה משהו שקבעת איתם הרבה מאוד זמן. לילי מחייכת מאוזן לאוזן ונראית מרוצה ביותר! "כן בטח! נוכל להיפגש בעיר פאלרבור שתסיים. אני אשאר שם הרבה זמן. אני צריכה להתאמן לתחרות שלי שמה. אני גם שונאת חום..אז אני לא רוצה להתעכב שם הרבה זמן". אתה מחייך לאות הסכמתה של לילי ובכך שלא אכזבת אותה, שניכם יוצאים מן מרכז הפוקימונים בעיר מאוויל ויוצאים צפונה לכיוון דרך 111. את הכניסה לדרך מאבטחות שתי שוטרות ג'ני והפוקימונים שלהן אתה נגיש לאחת מהן ושואל האם הכל בסדר, השוטרת ג'ני נראית עסוקה אך היא מסתובבת אליך, מחייכת בנימוס ועונה לשאלתך. "כן הכל בסדר. אנחנו רק מאבטחות את הכניסה לדרך שהייתה חסומה כאן על ידי אבנים, אנחנו רק מבקשות שתיזהרו בדרך.". אתה ולילי נכנסים פנימה לדרך 111. מצד ימין שלכם ולאורך כל ההליכה נמצא הר גבוה וארוך ואילו מצד שמאל מספר בתים קטנים ומקומיים מנעימים לכם את הנוף. אתה ולילי מקשרים את הקשר בינכם, כשאתם מתחילים לספר אחד לשני חוויות מהמסע שלכם. לילי צוחקת מהבדיחות שלך ומספרת לך על איך אודיש התפתחה. "אל תשאל..בעיר רוסטרובו עדר של רטטה התקיף אותנו1 ואודיש עמדה מולם והגנה עליי! ופתאום היא התפתחה! זה היה מדהים". אתם מגיעים לדרך 112, שהיא בעצם צומת דרכים. מצד ימין אתם מבחינים בכניסה למדבר, שכעת השמש די קופחת עליו וחם שם..ואילו מצד שמאל יש לכם את המשך הדרך להר צ'מני, שכשאתם מביטים למעלה, רואים אותו עומד במרחק מה ממכם. לפתע מולכם ישנו מחזה לא נעים במיוחד..מספר נערים זורקים אבנים ובועטים בדודו שנפצע.."דוו דוו דווו" דודו צווח בכאב ומתחנן שיפסיקו, סוובלו, שנראית חברתו של דודו, מנסה להגן עליו אך גדול ומבחין מונע ממנה להתקדם, בעודה מצייצת בפחד. מה תעשה?

דרו-
אתה מהנהן בראשך במהירות ומבצע את מה שניקולס אומר לך. המוטציה צווחת, דריפבלים מנסה לעצור את תנועותיה בעל חושי, הוא מצליח למספיק זמן כדי שתוכל לצאת מהחדר, אתה ניגש החוצה עם הפוכדורים, בעוד שפיצוץ ענקי נשמע מתוך החדר, אתה מציץ החוצה ורואה את המוטציה אוגרת אש ירוקה וגועשת בפיה ומשגרת אותה על כל המעבדה, ממש הורסת אותה..אתה לא מבחין בניקולס, אתה חרד מאוד לשלומו אך אתה מבין שאין זמן. לרוע מזלך אזעקה נשמעת בכל המסדרון, ואתה יודע שאין לך הרבה זמן בכלל..אתה מפחד שיגיעו חיילי פלזמה נוספים, אבל אף אחד לא בא, לפחות לא עכשיו. אתה מבין שרוב החיילים נמצאים עדיין בחדר האוכל, ובחירת הזמן של ניקולס לבצע את החדירה למתקן האבטחה הייתה נכונה. הדלת נעולה, אתה לא מצליח לשבור אותה. אתה משחרר את דיווט ששורט בלי הפסקה את הדלת עם הצדפים שלו, הצירים נשברים והדלת נפתחת. בתוך החדר יש אור, אתה רץ פנימה, רואה מספר אנשים ערים מביטים בך בחרדה..כאילו אתה מלאך המוות. אתה נכנס פנימה כשלפתע המון אנשים מתנפל עליך, משכיב אותך לרצפה ואפילו מכים אותך. "תפסנו אותו! הצלחנו!" אחד השבויים אומר. "תהרגו אותו!" צועקת אחת אחרת, "לא! תשמרו אותו כקלף מיקוח!"-"נראה לך שבאמת יהיה אכפת להם מחייל אחד שלהם?" שבוי אחד משיב לשני. דיווט אינו יכול לעזור לך, כנראה גם התנפלו עליו, עד שלפתע שבוי אחד, שמצליח לעמוד בקושי על רגליו, "צועק בקולי קולות. "תפסיקו!!!!!!! עכשיו!!!!!!" השבויים ברגע מביטים בו, לא מבינים. "אתה משוגע? אתה מגן עליו?! הוא בא להרוג את כולנו!" משיב לו אחד השבויים, אתה מרים את ראשך שנחבט ברצפה מספר פעמים, מנסה לזהות את הבן אדם ואתה חש תודה..זה אותו הבן אדם מחדר האוכל, במדי הקראטה, שהכו אותו בתורות. "אני מזהה את החייל..הוא השאיר לי פתק שהוא יציל אותנו. אל תעשו לו כלום" השבוי משיב, אתה מבחין שפניו מלאות פצעים וחתכים, בידיו סימנים כחולים. קולות ותהיות של אנשים נשמעים ברחבי החדר. "אתה מאמין..לו? הוא שקרן!". אתה מזדקף מהר, שבוי אחד כמעט נותן לך אגרוף, כשאתה מרים את ידיך, ועונה להם. "הוא צודק..אני כאן בשבילכם. בבקשה" הקול שלך עוצר את כולם, אתה מוציא את הפוקימונים של ניקולס, שלושה פוכדורים שמשחררים "הם ישחררו אתכם..אל תדאגו" אתה אומר להם, השבויים קמים כולם, ואתה לפתע מבחין..בלולה! נראה שלא הרביצו לה, אך עיניה אדומות מבכי רב. אתה שומע קולות רגליים מחוץ למסדרון, ומתחנן כלפי הפוקימונים של ניקולס שיעשו משהו. "קסאאטוווו" אחד מהם אומר, יש שמונה שבויים בחדר,איתך זה תשעה. אתה משיב את דיווט לפוכדור, שנראה שגם הוא קיבל מעט מכות, כל קסאטו נצמד לשלושה אנשים,עד שאור כחול שוטף את גופם של הקסאטווים, ולאט לאט שוטף גם את קולם של האנשים. צעקות נשמעות מבחוץ.. "מי לעזאזל עשה את זה?!?!?!?!" קול מפחיד צועק בקולי קולות. אתה מתחנן שהכל ייגמר..עד שלפתע אתה נעלם מהמקום. אתה מרגיש מוזר. כאילו אתה נע בזמן כשלפתע אתה עומד במדבר. הכל חשוך, ומצד ימין עומד מרכז הפוקימונים הגדול, אתה נושם לרווחה, אבן ענקית ירדה לך מהלב. אתה פאקינג הצלחת! האנשים מתחילים לבכות מאושר כשהם רצים לכיוון מרכז הפוקימונים, הקסאטווים נשארים לידך ונעלמים שוב איתך. הפעם אתם בנקודה מעט יותר רחוקה ממרכז הפוקימונים, שצבוע כעת באורות כחולים ואדומים של סירנות משטרה. אחד הקסאטווים משיב לך את הבגדים והציוד שלך, מסמן לך להתלבש. אתה עושה זאת. אתה מוריד את כל הבגדים עד שאתה עומד מול הקסאטויים בתחתונים. מתגעגע ללבוש שלך כפי שלא דמיינת שיקרה, אתה מתחיל לשים את הבגדים, הציוד, התיק והכל עליך, אחד הקסאטויים מרים בעל חושי את הבגדים והפנקס של ג'סלי, אך את זה אתה מבקש לשמור לעצמיך. החיישנים שניקולס הצמיד לך לאוזן ולצוואר מרחפים גם בהשפעת הקסטואיים. "קסאטו" אחד מהם אומר והם פתאום נעלמים מהמקום. אתה מנסה להבין איך זה קרה..ואז אתה נזכר שקסאטויים יכולים להשתמש במתקפה שנקראת טלפורט (teleprot) המאפשרת להשתגר ממקום למקום. אתה מתחיל ללכת לכיוון מרכז הפוקימונים.. הוא נמצא במרחק של כ-30 מטר ממך. מעכל הכל. חושך הלילה מקיף אותך. ראית היום מראות קשים מאוד, הרגת בן אדם..כל כך הרבה קרה בשלוש השעות שלא הייתה פה. אתה מבין שאנשים שקרובים אליך נמצאים על הכוונת, ואתה רק מבין כמה חזק צוות פלזמה. אתה מנסה לחשוב מה קורה עם ניקולס. האם הוא בסדר? בפעם האחרונה שראית אותו הוא היה במעבדה שהתפוצצה לחלוטין. אתה נכנס למרכז הפוקימונים. שם אתה רואה שוטרים רבים מחלקים ציוד, תיקים וכסף גנובים לאנשים שעומדים בתור, האחיות ג'וי ואודינואים רבות מתרוצצים בין האנשים ומחלקים תרופות, תחבושות ועוזרים למי שמבקש. אתה הולך למרכז הלובי, מצד שמאל אתה רואה מחזה חמוד מאוד.. ואת ישנים ונשענים על הקיר, לכולם צמידי זיהוי. וולבי מכורבלת סביב האחים שלה, סרבין מאפשרת למיאנפו לשים עליה ראש, ואילו לארבסטה מרכך את ראשם של צמד הראפלטים בעזרת גופו העטוף משי. הם נשארו ערים אך נרדמו..לולה מקבלת טיפול רפואי מאחות ג'וי, וניגשת לפוקימונים שלה, תחילה סרבין פותחת עין ומפהקת, כשעיניה מבחינות במאמנת שלה היא קופצת במקום. "סר סרבין?!?!" היא צועקת ומעירה את כל החבורה. "מיאנפו!!!". "לארבסטה!!" שני הפוקימונים האחרים שלה קוראים בקולי קולות וקופצים עליה. לולה כורעת את רגליה על הרצפה ומחבקת את כולם באושר, מתחילה לבכות. אתה מחייך ודמעה נוזלת מעיניך. אתה יודע שאילולא אתה ללולה היה צפוי שבי קשה ושובר נפשית בדומה למה שליסה עברה..ואתה איחדת את הפוקימונים שלך. ניקולס עזר לך, אבל אתה מרשה לעצמיך לקחת מעט קרדיט. אחיה הפעלתן של ראפלט קופץ על לולה גם, ואילו לולה מחבקת אותו בטירוף. וולבי היא הראשונה שמבחינה בך. לראשונה, מהרגע הראשון שראית אותה נאבקת בארבוק ובשני האקנסים, אתה רואה חיוך אמיתי ממנה, כשהיא רצה על שתי רגליה וקופצת עליך. "וול וולבי!" היא מצייצת, נראה שהיא באמת התגעגעה אליך ושמחה לראות אותך. ולולה והפוקימונים שלך רואים אותך גם, ורצים אליך לחבק אותך. "דרו..אני לא מאמינה שהצילו אותי..זה פשוט עצום. מישהו בא להציל אותנו..זה היה מדהים.." היא ממלמלת באושר ומחבקת אותך חזק. הפוקימונים של לולה מחייכים אליך בגאון, אתה מבין שהם כעת סומכים עליה ברמה שלא ראית פוקימון שהוא לא שלך סומך עליך. קיימת את ההבטחה שהבטחת להם, השבת להם את היקר להם מכל, ונראה שהם יזכרו את זה לעד.. לולה בוכה אך היא מתעלפת! כנראה היא כל כך עייפה.. הפוקימונים שלה תופסים אותה ולוקחים אותה לאחות ג'וי. אתה נשאר ביחד עם וולבי ואחיה הראפלט השני והעצלן יותר, שגם נראה כי מעריך מאוד את מה שעשית, אחיהם הפעלתן נמצא עם הפוקימונים של לולה שנראים מתקשים להשכיר לה חדר. אין כל חדש מניקולס, אך השעה עכשיו כבר עוד מעט שתיים עשרה בלילה, וולבי ואחיה עייפים מאוד ואתה מותש בטירוף..אולי עדיף שתלך לישון. הצלת הרבה נפשות ליום אחד. זה מגיע לך. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
ערכתי. ואני בעד שתתפוס עוד חוץ מ-6 גם אני מתכנן לעשות זאת... פוקימון עשב שהוא קצת טנקי, פוקימון מעופף... אולי דרקון בעתיד הרחוק. אל תדאג אני אפרגן לך, תיהיה לך אחלה של שישיה.
ולגביי הזמן, אם אתה זוכר התחלת ללכת בשעת לפנות בוקר (05:30) אז אין לך מה לדאוג עם הדרך למנהרה ועכשיו? קצת אחריי אמצע היום (17:30 בערך)
~~~~~~~~~
'אחכה לך במקום בוא עץ במאונך ועץ במאוזן נפגשים יחדיו בצל ומדברים' אתה נזכר במשפט במוחך וממלמל אותו הלוך ושוב, מנסה להבין את המשמעות המשונה שלו ותוהה היכן ואיך זה יראה.
אתה מביט בעיר בשקיקה גדולה, מתרגש להיות בה ונהנה מיופיה המרענן. "לי קוראים מקס דיוברי, אני מפאלט שלידך וגם אני ואני מאמן קצת יותר משבועיים" הוא מגיב בצחקוק קל ואומר "מממ.. שכנים חחח... מגניב שאתה מאמן כמותי!" ואתם לוחצים ידיים וצוחקים, כאילו מכירים באופן רשמי. אתה מתייעץ איתו לגביי חוות הטאורוסים והוא מגלגל עיניים ואומר "מממ.. מבין אותך כלכך גם אני נסיתי לבקש בפעם שעברה בה הייתי בעיר, הם רוצים על כל טאורוס 5000 שקל! אם יש לך את הסכום הזה אז" ואתה קוטע אותו בייאוש ומניד את הראש בסירוב. ואך אתם ממשיכים להתקדם והדבר חולף, ריח האוכל משגע אותך ואתה מציע לו ושניכם הולכים לזלול לכם משהו באיזו מסעדה חביבה, אתם מזמינים תבשיל פטריות מוקפצות משגע, לזניה חלבית-טבעונית נהדרת, קרוביות מטוגנות יחד על מצה דג משגע ועסיסי... כל אלו לצד מגוון סלטים וקנקן לימונדה סחוטה, שירות נהדר והנוף של המרינה של העיר בהחלט מטיב עם הסעודה.
בין ביס לביס אתה מחזק את הקשר בינכם, מספר לו על כל מה שעברת על נחיל הבידריל שהתקיף אותך, שהצלת שבט פיקאצ'ואים קטן ממפולת סלעים שכמעט חיסלה אותם ועזרת להם למצוא מקום חדש לגור בו אחריי שהאיזור שלהם נהרס, על הקרב שלך עם טיירון והתבוסה הראשונה שלך (מקרים מן העבר שלומי חחח). ומראה לו את השני התגים שלך. הוא מקשיב לכל בריכוז רב ונשמע מאוד מתעניין. אחר כך הוא מראה לך את מגן הפלאפון המיוחד שלו בו 8 ניקובים קטנים ש-3 מהם מכוסים בתגים, הסלע של פיוטר, הטיפה של סרוליין, והזריחה של וורמיליון. אתה מבין שהוא כבר ניצח את סירג' וחזר לכאן יחד איתך בעצם כדי לבצע את העיקוף אל העיר ספרון והוא מסביר לך שזה כי יש המון מקרי גניבות, פריצות ורצח בספרון אז העיר וחלק מהאיזורים במצור...
אתה ישר חושב על צוות רוקט אך מסתיר ממנו את מה שיש לך להגיד, בכל זאת, אתה אינך מכיר אותו כראוי ומיועד להיות סוכן של ארייה אסור שידעו. אתם מסיימים את הארוחה מלאים עד תום. נחים וצוחקים על פוקימונים שפגשתם ודברים של מאמנים.
והולכים השעה היא כבר שעת ערב ומוטב שתתארגנו ללינה בעיר, אתם נעים למרכז מזמינים חדר, עולים אליו ומניחים שם את הדברים. אתה כבר מאוד עייף אתה ער מ-05:30 בבוקר. ואילו דילן אומר "וואוו כמה אנרגיות ישלי עכשיו? תרצה לצאת להסתובב קצת? זה בסדר אם תרצה לישון"
מה תעשה?

כן ברור פוקימון דרקון עוד הרבה זמן..ובלבזור הוא טנקי חח או אה כבר הפסדתי לו? חחחח ותעדכן את דילן באנשים שפגשתי

'מי יודע, אני עייף מאוד. אבל אולי אמצא את הרמז שאריה דיברה אליו' אחשוב, אני בן אדם צעיר, לכן אני יכול להרשות לעצמי להיות עייף. "אני אבוא!" אומר לו בחיוך, אתלווה לדילן ואלך איתו ברחבי העיר, איהנה מהאוויר הצח ואנסה למצוא את המקום עליו אריה דיברה, אולי המזל ישחק לי, ואראה או אשמע משהו שיעזור לי למצוא את המקום. "אני לא יכול לחכות להילחם בפעם הראשונה עם הפירו שלי. הוא ממש חזק! אבל זה בטח יהיה מחר. אני עייף!" אומר לדילן ואנסה לפתוח שיחה, אבקש שיספר לי מעט על סירג', אולי הוא יוכל ללמד אותי משהו. איהנה מן ההליכה, אנסה לסקור איך נראית העיר בלילה.

מאט-
"צ׳ארמנדר הסתחרר על הגב במהירות ותירה להביור כדי ליצור מגן שירחיק את מאנקי ואז חמוק ממתקפת השבירת לבנים!" אתה קורא במהירות. צ'רמנדר קופץ באוויר ומתחיל להסתובב באיטיות, יורה להביור ויוצר מעין מערבולת של אש חמה ואדומה שמרחיקה את מאנקי. "מאנקי תקפוץ ותכה בו!" המאמן של מאנקי קורא ומאנקי קופץ לאוויר באתלטיות קופית מיומנת למדי, ופוגע במכת קרטה חזקה בראשו של צ'רמנדר, שעליו אין הגנה של אש. צ'רמנדר מועף אחורנית אך מבצע סלטה אחורה ונעזר בציפורניי הידיים שלו כדי לרכך את הנפילה ולהאט את ההדף. צ'רמנדר מקשיב לך ומתחיל לירות להביור לכיוון רגליו, מאנקי מופתע מן המהלך ונראה מעט מבולבל, הוא נופל ונפגע מלהביור חזק שמעייף אותו. מאנקי האומנם אינו מוותר ורץ לכיוונו של צ'רמנדר עם שבירת לבנים כשצ'רמנדר שולף את ציפורניו ורץ לבקשתך כדי לשרוט את מאנקי. שני הפוקימונים עומדים האחד מול השני, ומנהלים ממש קרב אגרוף מהיר וחזק, כשבכל פעם צד אחר נפגע מהמכות של השני. לעיתים הם מתחמקים אחד מהשני. צ'רמנדר שורט את מאנקי בחוזקה בציפורניו הלבנות והקשיחות ואילו מאנקי פוגע בצ'רמנדר בשבירת לבנים. שני הפוקימונים נסוגים אחורנית, שניהם מתנשמים. זה קרב טוב. הוא אפילו משך תשומת לב של מספר עוברי אורח, כולל אפילו הורים וילדים. "מאנקי בוא נגמור את הקרב הזה! מיקוד אנרגיה ואז מיד תבעט בצ'רמנדר ללא הפסקה עם בעיטה נמוכה, תשרוט ותחמוק הצידה, תתקוף ותפגע בו שוב ושוב!" המאמן קורא בהתלהבות ומאנקי מרכז את האנרגיה שלו, עיניו נפתחות והוא מתכונן לתקוף את צ'רמנדר שמחכה להוראות שלך. מה תעשה?

הקרב מגיע לשיאים חדשים וצ׳ארמנדר מוכחח מיומנות ועמידות איתנה. אני מאוהב בקרב ונהנה לראות אותו בעצמי.
"צ׳ארמנדר, תן את מה שיש לך! זעם דרקון ואז להביור בכל העוצמה! פגע בו חזיתית בזמן שהוא ממקד את האנרגיה שלו [מקווה שאתה יודע שאפילו בסדרה זה לוקח זמן לטעון מיקוד אנרגיהש בערך 2 תורות] ואז תגמור את הקרב עם מתקפה אדירה של מתקפת שריטות חזיתית!"

ג'יי-
מה. אתה.עושה.לעזאזל.?!?!?! אסור לך להגיד את זה! אם כבר אז בשלב מאוחר יותר אבל בטח שלא עכשיו! אתה יכולת פשוט להגיד לה שאתה יכול להמשיך איתה עד להר צ'מני וזהו, שאתה נשאר שמה להתאמן עם חברים ואתה לא רוצה לעכב אותה
אתה רץ לשירותים, משאיר את לילי מאחור. אתה חושב מה לעשות מכאן, האם תשבור את הבטחתו של סטיבן? אתה יודע שאסור. הבטחת שלא תעשה זאת. אתה חוזר ללילי שנראית מעט חוששת מתשובתך, מפחדת מעט מסירוב...אתה עונה לה שתוכל ללכת איתה אבל רק עד הר צ'מני, אתה נשאר שם להתאמן עם חברים וזה משהו שקבעת איתם הרבה מאוד זמן. לילי מחייכת מאוזן לאוזן ונראית מרוצה ביותר! "כן בטח! נוכל להיפגש בעיר פאלרבור שתסיים. אני אשאר שם הרבה זמן. אני צריכה להתאמן לתחרות שלי שמה. אני גם שונאת חום..אז אני לא רוצה להתעכב שם הרבה זמן". אתה מחייך לאות הסכמתה של לילי ובכך שלא אכזבת אותה, שניכם יוצאים מן מרכז הפוקימונים בעיר מאוויל ויוצאים צפונה לכיוון דרך 111. את הכניסה לדרך מאבטחות שתי שוטרות ג'ני והפוקימונים שלהן אתה נגיש לאחת מהן ושואל האם הכל בסדר, השוטרת ג'ני נראית עסוקה אך היא מסתובבת אליך, מחייכת בנימוס ועונה לשאלתך. "כן הכל בסדר. אנחנו רק מאבטחות את הכניסה לדרך שהייתה חסומה כאן על ידי אבנים, אנחנו רק מבקשות שתיזהרו בדרך.". אתה ולילי נכנסים פנימה לדרך 111. מצד ימין שלכם ולאורך כל ההליכה נמצא הר גבוה וארוך ואילו מצד שמאל מספר בתים קטנים ומקומיים מנעימים לכם את הנוף. אתה ולילי מקשרים את הקשר בינכם, כשאתם מתחילים לספר אחד לשני חוויות מהמסע שלכם. לילי צוחקת מהבדיחות שלך ומספרת לך על איך אודיש התפתחה. "אל תשאל..בעיר רוסטרובו עדר של רטטה התקיף אותנו1 ואודיש עמדה מולם והגנה עליי! ופתאום היא התפתחה! זה היה מדהים". אתם מגיעים לדרך 112, שהיא בעצם צומת דרכים. מצד ימין אתם מבחינים בכניסה למדבר, שכעת השמש די קופחת עליו וחם שם..ואילו מצד שמאל יש לכם את המשך הדרך להר צ'מני, שכשאתם מביטים למעלה, רואים אותו עומד במרחק מה ממכם. לפתע מולכם ישנו מחזה לא נעים במיוחד..מספר נערים זורקים אבנים ובועטים בדודו שנפצע.."דוו דוו דווו" דודו צווח בכאב ומתחנן שיפסיקו, סוובלו, שנראית חברתו של דודו, מנסה להגן עליו אך גדול ומבחין מונע ממנה להתקדם, בעודה מצייצת בפחד. מה תעשה?

מההההההה
אז למה אתה לא אומר לי את זה?!!!
אתה לא אמור להוסיף כזה סעיף של "נ.ב: אסור לכם להגיד שאתם סוכנים סמויים לאף אחד, גם לא לנערות יפות עם שיער ורוד שבא לך לעשות איתם דברים שללומברה שלך אסור לראות" או משו בסגנון???
----------------------------------

"אתם!" אקרא בקול על מנת לקבל את תשומת ליבם של הנערים. "התנהגות עויינת ומרושעת כלפי פוקימונים פראיים חסרי ישע. זה...נפסק...עכשיו!" אקרא בקול כועס, רועם אף יותר ממקודם, בעודי שולף את הפוקדורים של לומברה וקומבאסקין. "צאו!" אומר ואזרוק את הפוקדור של לומברה כך שלומברה ייצא ויוכל להגן על דודו מפני האבנים שהנערים משליכים עליו. "לומברה, תגן על דודו! תסיט את כל האבנים שנזרקים אל עברו, ואם הנערים מתקרבים אליכם... אתה יודע מה לעשות." אומר ללומברה ואזרוק גם את הפוקדור של קומבאסקין. "קומבאסקין...צא! תזנק לאוויר ותשתמש בחיתוך שמיים על מייטיאנה!"

ג'יי-
אתה סוכן סמוי, המילה סמוי אומרת שאתה סודי! אז אפשר לספר את זה?! חח ימסטול

"אתם!" אתה צועק ושני הנערים מביטים בך בפרצוף זדוני. "תפסיק! לך מכאן!" אחד מהם צועק אליך. "התנהגות עויינת ומרושעת כלפי פוקימונים פראיים חסרי ישע. זה...נפסק...עכשיו!" אתה צועק אליהם ומשחרר את לומברה שרץ במהירות ומפריד בין דודו המקרטע על הקרקע ובין הנערים. "איווי צא לעזור!" לילי קוראת ואיווי יוצא החוצה, מתגלגל באוויר בצורה יפה ומושכת לעין ועומד איתן ליד לומברה. איווי נוהם כלפי הנערים שמעט הולכים לאחור, "מנטיאנה תעזור לנו!" אחד הנערים מצווה על המנטיאנה שלו שעומד מול איווי וחיוך מלא שיניים יוצא החוצה. איווי מפחד, אך אתה מזהה בו תכונות של פוקימון לוחם, שאוהב להילחם. "איווי!" איווי קורא ומתגבר על הפחד, אך אתה מקדים תרופה למכה. אתה זורק את הפוכדור של קומבאסקין לאוויר, קומבאסקין נוחת על הקרקע וטפריו זוהרי בכחול כשהוא מרחף לכיוונו של מנטיאנה ושורט את צווארו ומעיף אותו לאחור בעוצמה. "קוומממבאסקין!" אומבאסקין קורא והנערים בורחים ביחד עם מנטיאנה המובס. אתה לפתע מבחין בגליל נייר, אתה ניגש אליו ומרים אותו, אתה פותח את הנייר שנראה כסוג של כרזה, "התגייסו לצוות אקווה..תוכיחו לנו שאתם יכולים!" עצבנות ניגרת בפניך, אתה מסתיר את הכרזה בתיק שלך, בלי שלילי מבחינה. "אוי זה כל כך עצוב..דודו!" לילי אומרת וניגשת במהירות לעבר דודו, ועוזרת לו לקום, דודו מתאמץ לעמוד על שתי רגליו אך נופל מהר מאוד. "דו..דו!" דודו מצייץ בכאב, לילי מיד משחררת את גלום בעודה מורחת משחה רפואית על הפצעים ברגלו של דודו. "גלום תשתמשי בסינטזה, תנסי להשיב לדודו כוחות" לילי מבקשת מגלום בנימוס ואור השמש נספק בפרחים שלראשה של גלום, גלום נוגעת בדודו ונראה שהיא מצליחה לגרום לו להחלים. סוובלו מתעופפת במהירות בינכם ומדברת עם החבר שלה בשפת הפוקימונים. סוובלו מביטה בכם בהערצה, כשהיא נראית מאושרת מכך שהצלתם אותה ואת החבר שלה. נראה שלילי דיי מתעניינת בסוובלו.. "תרצו להסתובב איתנו קצת? נשמור עליכם" לילי מציעה בנימוס ודודו נראה אסיר תודה על כך שעזרתם לו, משכנע את חברתו שמסכימה. כולכם ממשיכים ביחד בדרך, לאחר כ-20 דקות אתם מגיעים לאזור סלעי וחם, מרגלות הר צ'מני. "שמעתי שיש לבה בהר הזה..אני מתכוונת לחצות אותו כמה שיותר מהר" לילי אומרת במהירות. "האמ. אז כאן אנחנו נפרדים?" לילי שואלת אותך ואתה מאשר. "אוקיי. אני אעזור לסוובלו ולדודו לעבור את ההר למקום בטוח יותר. אז נתראה!" לילי מצחקקת בחיוך כשהיא מנשקת את הלחי שלך. שפתיה קטנות ועדינות ואתה מתאמץ להסתיר את העובדה שאתה מסמיק. לילי, דודו וסוובלו נכנסים לתוך ההר. אתה יודע שסטיבן אמור להיות באזור, אתה עומד ומחכה לו, אתה יכול להשקיף על אזור המדבר, שם אתה ממרחק ב-

מתעופפים בחול. אתה מסתכל סביב, ומצליח להבחין בכמה פוקימונים בסביבה שלך מה תעשה?

מאט-
חח לפחות שני תורות? לא. במשחקים מיקוד אנרגיה לוקח תור אחד. ובפעם האלף אני לא עוקב אחרי המשחקים אני עוקב אחרי האנימה חח, מיקוד אנרגיה כאן זה לוקח כמה רגעים, זה לא קצר אבל גם לא הרבה זמן. אתה מתבלבל אולי בין מיקוד אנרגיה לטעינה של קרן סולארית
חיוך אסרטיבי מתמרח על פניך. הקרב הזה כיפי לך ולצ'רמנדר. שניכם מתואמים וחזקים.

"צ׳ארמנדר, תן את מה שיש לך! זעם דרקון ואז להביור בכל העוצמה! פגע בו חזיתית בזמן שהוא ממקד את האנרגיה שלו ואז תגמור את הקרב עם מתקפה אדירה של מתקפת שריטות חזיתית!" אתה פוקד על צ'רמנדר שפולט קריאה רועמת וחיוך ערמומי מתמרח על פניו. מאנקי קופץ במהירות לכיוונו של צ'רמנדר שבצורה מדהימה מתחמק מן הבעיטה הנמוכה של מאנקי כשהוא קופץ מעליה, בעודו באוויר הוא דורך על ראשו של מאנקי, תופס גובה ומאחוריו הוא פולט להבה ירוק הונוצצת שפוגעת במאנקי. מאנקי מתקשה לקום אך עושה זאת. צ'רמנדר נוחת על הקרקע, מרים את ידיו בתנוחה מאיימת, חושף שיניים "צ'אר צ'ארמנדר!" צ'רמנדר קורא כשלפתע הוא מתחיל לזהור בלבן! אתה נדהם למראה! עוברי האורח נראים מתלהבים גם הם! גופו של צ'רמנדר משתנה! האור נעלם, וצ'רמנדר נראה אחרת לגמרי! גופו נהיה יותר חסון וגבוה, צבעו הפך ליותר אדום וקרן בולטת בחלקו האחורי של ראשו

"צ'ארמיליון!" צ'ארמיליון שואג. צ'רמנדר התפתח! צ'ארמיליון רץ במהירות הבזק לכיוונו של מאנקי, "תעצור אותו!" המאמן קורא ומאנקי מתחיל לכוון שריטות ובעיטות לכיוון צ'ארמיליון שמתחמק מכל בעיטה או שריטה אפשרית במיומנות רבה, קופץ מעל רגליו של מאנקי וחוסם את ידיו באמצעות ידיו החסונות. ציפורני ידיו מתחילים לזהור בלבן כשהוא משסף את גופו של מאנקי פעם אחר פעם, ממש כמו לטאה שצדה טרף בטבע, באופן פראי! צ'ארמיליון למד שיסוע! (slash) צ'ארמיליון למד ניב אש! מאנקי מתעלף במקום והמאמן משיב אותו לפוכדור. "וואו! מזל טוב על ההתפתחות!" המאמן משבח אותך וצ'ארמיליון מרים את ידיו ונהנה מתשואות הקהל שצבר. "צ'אר צ'ארמיליון" צ'ארמיליון נוהם בגאון ומשוויץ בכוחו החדש. מה תעשה?

אט-
חח לפחות שני תורות? לא. במשחקים מיקוד אנרגיה לוקח תור אחד. ובפעם האלף אני לא עוקב אחרי המשחקים אני עוקב אחרי האנימה חח, מיקוד אנרגיה כאן זה לוקח כמה רגעים, זה לא קצר אבל גם לא הרבה זמן. אתה מתבלבל אולי בין מיקוד אנרגיה לטעינה של קרן סולארית
חיוך אסרטיבי מתמרח על פניך. הקרב הזה כיפי לך ולצ'רמנדר. שניכם מתואמים וחזקים.
"צ׳ארמנדר, תן את מה שיש לך! זעם דרקון ואז להביור בכל העוצמה! פגע בו חזיתית בזמן שהוא ממקד את האנרגיה שלו ואז תגמור את הקרב עם מתקפה אדירה של מתקפת שריטות חזיתית!" אתה פוקד על צ'רמנדר שפולט קריאה רועמת וחיוך ערמומי מתמרח על פניו. מאנקי קופץ במהירות לכיוונו של צ'רמנדר שבצורה מדהימה מתחמק מן הבעיטה הנמוכה של מאנקי כשהוא קופץ מעליה, בעודו באוויר הוא דורך על ראשו של מאנקי, תופס גובה ומאחוריו הוא פולט להבה ירוק הונוצצת שפוגעת במאנקי. מאנקי מתקשה לקום אך עושה זאת. צ'רמנדר נוחת על הקרקע, מרים את ידיו בתנוחה מאיימת, חושף שיניים "צ'אר צ'ארמנדר!" צ'רמנדר קורא כשלפתע הוא מתחיל לזהור בלבן! אתה נדהם למראה! עוברי האורח נראים מתלהבים גם הם! גופו של צ'רמנדר משתנה! האור נעלם, וצ'רמנדר נראה אחרת לגמרי! גופו נהיה יותר חסון וגבוה, צבעו הפך ליותר אדום וקרן בולטת בחלקו האחורי של ראשו
"צ'ארמיליון!" צ'ארמיליון שואג. צ'רמנדר התפתח! צ'ארמיליון רץ במהירות הבזק לכיוונו של מאנקי, "תעצור אותו!" המאמן קורא ומאנקי מתחיל לכוון שריטות ובעיטות לכיוון צ'ארמיליון שמתחמק מכל בעיטה או שריטה אפשרית במיומנות רבה, קופץ מעל רגליו של מאנקי וחוסם את ידיו באמצעות ידיו החסונות. ציפורני ידיו מתחילים לזהור בלבן כשהוא משסף את גופו של מאנקי פעם אחר פעם, ממש כמו לטאה שצדה טרף בטבע, באופן פראי! צ'ארמיליון למד שיסוע! (slash) צ'ארמיליון למד ניב אש! מאנקי מתעלף במקום והמאמן משיב אותו לפוכדור. "וואו! מזל טוב על ההתפתחות!" המאמן משבח אותך וצ'ארמיליון מרים את ידיו ונהנה מתשואות הקהל שצבר. "צ'אר צ'ארמיליון" צ'ארמיליון נוהם בגאון ומשוויץ בכוחו החדש. מה תעשה

"צ׳ארמיליון! וואו אתה מדהים!" אני קורא בהתלהבות. אני ממהר ללטף את ראשו בגאווה. "שמור קצת להביור לאחר כך." אזרוק לו בהומור.
אני אחזיר אותו לפוקדור ואודה למאמן. צועד לעבר העיר הבאה שבה המכון הבא.

ג'יי-
אתה סוכן סמוי, המילה סמוי אומרת שאתה סודי! אז אפשר לספר את זה?! חח ימסטול
"אתם!" אתה צועק ושני הנערים מביטים בך בפרצוף זדוני. "תפסיק! לך מכאן!" אחד מהם צועק אליך. "התנהגות עויינת ומרושעת כלפי פוקימונים פראיים חסרי ישע. זה...נפסק...עכשיו!" אתה צועק אליהם ומשחרר את לומברה שרץ במהירות ומפריד בין דודו המקרטע על הקרקע ובין הנערים. "איווי צא לעזור!" לילי קוראת ואיווי יוצא החוצה, מתגלגל באוויר בצורה יפה ומושכת לעין ועומד איתן ליד לומברה. איווי נוהם כלפי הנערים שמעט הולכים לאחור, "מנטיאנה תעזור לנו!" אחד הנערים מצווה על המנטיאנה שלו שעומד מול איווי וחיוך מלא שיניים יוצא החוצה. איווי מפחד, אך אתה מזהה בו תכונות של פוקימון לוחם, שאוהב להילחם. "איווי!" איווי קורא ומתגבר על הפחד, אך אתה מקדים תרופה למכה. אתה זורק את הפוכדור של קומבאסקין לאוויר, קומבאסקין נוחת על הקרקע וטפריו זוהרי בכחול כשהוא מרחף לכיוונו של מנטיאנה ושורט את צווארו ומעיף אותו לאחור בעוצמה. "קוומממבאסקין!" אומבאסקין קורא והנערים בורחים ביחד עם מנטיאנה המובס. אתה לפתע מבחין בגליל נייר, אתה ניגש אליו ומרים אותו, אתה פותח את הנייר שנראה כסוג של כרזה, "התגייסו לצוות אקווה..תוכיחו לנו שאתם יכולים!" עצבנות ניגרת בפניך, אתה מסתיר את הכרזה בתיק שלך, בלי שלילי מבחינה. "אוי זה כל כך עצוב..דודו!" לילי אומרת וניגשת במהירות לעבר דודו, ועוזרת לו לקום, דודו מתאמץ לעמוד על שתי רגליו אך נופל מהר מאוד. "דו..דו!" דודו מצייץ בכאב, לילי מיד משחררת את גלום בעודה מורחת משחה רפואית על הפצעים ברגלו של דודו. "גלום תשתמשי בסינטזה, תנסי להשיב לדודו כוחות" לילי מבקשת מגלום בנימוס ואור השמש נספק בפרחים שלראשה של גלום, גלום נוגעת בדודו ונראה שהיא מצליחה לגרום לו להחלים. סוובלו מתעופפת במהירות בינכם ומדברת עם החבר שלה בשפת הפוקימונים. סוובלו מביטה בכם בהערצה, כשהיא נראית מאושרת מכך שהצלתם אותה ואת החבר שלה. נראה שלילי דיי מתעניינת בסוובלו.. "תרצו להסתובב איתנו קצת? נשמור עליכם" לילי מציעה בנימוס ודודו נראה אסיר תודה על כך שעזרתם לו, משכנע את חברתו שמסכימה. כולכם ממשיכים ביחד בדרך, לאחר כ-20 דקות אתם מגיעים לאזור סלעי וחם, מרגלות הר צ'מני. "שמעתי שיש לבה בהר הזה..אני מתכוונת לחצות אותו כמה שיותר מהר" לילי אומרת במהירות. "האמ. אז כאן אנחנו נפרדים?" לילי שואלת אותך ואתה מאשר. "אוקיי. אני אעזור לסוובלו ולדודו לעבור את ההר למקום בטוח יותר. אז נתראה!" לילי מצחקקת בחיוך כשהיא מנשקת את הלחי שלך. שפתיה קטנות ועדינות ואתה מתאמץ להסתיר את העובדה שאתה מסמיק. לילי, דודו וסוובלו נכנסים לתוך ההר. אתה יודע שסטיבן אמור להיות באזור, אתה עומד ומחכה לו, אתה יכול להשקיף על אזור המדבר, שם אתה ממרחק ב-
מתעופפים בחול. אתה מסתכל סביב, ומצליח להבחין בכמה פוקימונים בסביבה שלך מה תעשה?

אממממ... עכשיו כשאתה אומר את זה ככה... צודק xd
אז לא הבנתי, אני מסיים עם סטיבן ואני אמור לפגוש אותה בפלארבור?

"וויבראבה... הצורה הבאה של טראפינץ'." אומר בעודי אוחז לרגע בפוקדור של טראפינץ'. "בקרוב. אני מרגיש את זה." אומר בחיוך גאה ואעזוב את אחיזתי. "מייטיאנה, בהר צ'ימני. זה לא צפוי במיוחד. יש סיכוי שהמייטיאנה הזה שייך למישהו?" אתהה לרגע בעודי בוחן את הפוקימונים בסביבה. "נוזפאס... כמו האחד שהיה לרוקסן!" אחייך לרגע ואמשיך להתקדם. "אבל שלושה זה מספיק לכרגע." אומר בגאווה בעודי מביט על הפוקדורים של שלושת הפוקימונים שלי. לאחר מכן אמשיך לחפש אחרי סטיבן. כשאמצא אותו, אראה לו את הכרזה שמצאתי.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[COLOR=#333333]

[B]
פטריק-
חחח זה שלושה פוקימונים! חח במה אתה הולך להשתמש?
"אוקיי איפום, אני מאמין בך! אני יודע שאת יכולה! נתרי עם זנבך והיתלי על מיסמאגיוס!" אתה קורא מיד, ואייפום מתרוצצת על הזירה על ארבע ומזנקת בעזרת זנבה ונתלת על מיסמאגיוס, "כשהיא תנסה לנער אותך השתמשי בטופר צל היישר לתוך הצוואר שלה, כמו עקרב" אתה מוסיף מיד. מיסמאגיוס מצליחה להתחמק בקלות מן אחיזתה של אייפום, שהדגימה בצורה יוצאת מן הכלל את אחיזתו של סקורופי, שאיתו התאמנה הרבה, אך קשה מאוד לתפוס פוקימוני רוח, משום שזו מצטיירת כמתקפת נורמל, שאינן משפיעות על פוקימונים מסוג רוח. "מיסמאגיוס. קדימה. הטריק המוכר!" פנטינה פולטת במסתוריות מקפיאה, ומיסמאגיוס מביטה באייפום, משתמשת במכת ברק ומנסה לפגוע באייפום. אייפום מתחמקת, ומיסמאגיוס העייפה מובילה את אייפום למלכודת..אייפום תופסת מיקום חכם ומנתרת למעלה, ציפורניים שחורות נוצרות בזנבה והיא מתכוננת לשרוט את מיסמאגיוס בחוזקה. "מיסמאגיוס! תשתמשי בקשר עתידי! (destiny bond)" מיסמאגיוס לא נעה מילימטר, כל גופה מתחיל לזהור באור שחור ואפל, ואייפום מצליחה לשרוט את מיסמאגיוס אינספור פעמים, מיסמאגיוס מתעלפת ונוחתת על הקרקע, אייפום קופצת ושמחה על כך שהצליחה לעלף את מיסמאגיוס, כשלפתע האור השחור יוצא מגופה של מיסמאגיוס ונכנס לגופה של אייפום, עיניה נקפאות והיא נופלת על הקרקע מעולפת גם. אתה מבחין שמישהו נכנס ליציע הצופים, אתה מביט שמעלה ומבחין בשלי, שמתיישבת מחויכת ומשחררת את הפוקימונים שלה שיצפו בקרב שלך. היא מעט נלחצת כשהיא רואה את אייפום המעולפת, ונראה שכמו פנטינה, היא מחכה למהלך הבא שלך. מה תעשה?

סוד כמוס לפרה ולסוס
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'קשר גורלי... זה מכון רוח, הייתי צריך לצפות את זה' אחשוב. "סקורופי, צא! אני מאמין בך!" אומר לו. 'סקורופי הוא עקרב, שהוא פוקימון לילי, לכן אני מאמין שהוא יסתדר עם המחסור הקל באור. אחכה שפנטינה תוציא פוקימון (ובבקשה תעשה שזה יהיה האנטר כי יש לי תכנית EPIC לדריפבלים עם פוקימון #3) ואז אומר לו:"סקורופי! זנק עליו ונשוך אותו, כמו שעשית לטרטוויג של גרדניה!". 'אם איפום הצליחה עם תרגיל עקרבי של סקורופי, אני בטוח שסקורופי יצליח' אחשוב.

[QUOTE=Sharpedo;1502357][RIGHT][COLOR=#333333][INDENT]גרייס-
"תתחמק תוך כדי הגנת כדור!. תעבוד מהר לגלגול ואז דחפור" את פוקדת כשאת מניפה את ידך במהירות ומצביעה על ג'גיליפאף בביטחון. פאנפי קופץ אחורה, לצד שמאל וימין וג'יגליפאף רודפת אחריי פאנפי, בכל פעם סותרת את האוויר. באחת הקפיצות פאנפי משתדל להתרחק יותר מג'יגליפאף ומחסן את הגנתו הפיזית ומיד מתחיל להתגלגל, פאנפי פוגע בעוצמה בג'יגליפאף ומעיף אותה אחורנית. פאנפי אינו מבזבז זמן, הוא קופץ בעודו כדור וממהר לנחות על ג'יגליפאף "ג'יגליפאף תשאפי אוויר!" וויטני אומרת לפתע, את שמה לב שג'יגליפאף פותחת את פיה ומכניסה לתוכו אוויר, מתנפחת כל כך עד שהיא מגיע לגודל של גלגל משאית, ומרחפת באוויר. פאנפי מתנגח בקרקע וחוזר לעמידה נוחה, אינו מבין לאן ג'יגליפאף נעלמה, ג'יגליפאף מוציאה מעצמה את האוויר, ומתחילה להתעופף במהירות כמו בלון שבורח לו האוויר, בשליטה די טובה על גופה, ג'יגליפאף נוחתת ליד פאנפי וסופסוף מצליחה לסטור אותו פעמיים. פאנפי המותש קם, הוא אינו מוותר אך נזק ההרעלה מגיע, שמכניע אותו ומפיל אותו למטה. מעולף. "האני שלי כל הכבוד!" וויטני שולחת נשיקה באוויר לג'יגליפאף שמתחילה לרקוד ולשיר בעליזות. אם כי נפגעה מהגלגול של פאנפי. מה תעשי?

"כל הכבוד פנאפי! היית מעולה" אומר לפנאפי ואחזיר אותו לפוקדור. "מזמן לא נלחמנו ביחד חבר" אומר בחיוך ואקרא לקווליבה לקרב. "קווליבה! מסך עשן ואז גלגול אש-הכי חזק שאתה יכול" הורה לו בהתרגשות. 'אני צריכה להילחם איתו יותר. התגעגעתי לקרבות איתו' אחשוב במוחי.