ג'יי-
"מה..." אתה מתחיל להשתעל, מנסה בכוח להחזיר את נשימתך לסדרה. 'אני צריך לברר מה עם סטיבן' מחשבה זו מעיקה עליך, אך הדייג מביט בך בדאגה ובלחץ ואתה מבין שאתה חייב להסדיר את העניין. בכבדות והאיטיות אתה מסביר לדייג הנחמד על הקאנו החדש שלך, שבעקבות הגלים הגבוהים נסחף במים, נשבר. "ובכן כן בחורי..החוף הזה ועוד איך מסוכן! יש כאן להקות שלמות של שארפידואים. לאן אתה צריך להגיע?" הדייג שואל אותך, אתה משתעל, אתה נזכר שהמכון הרביעי שלך נמצא בעיר לאברידג', ושם אתה מסביר לדייג. "ובכן, הבן שלי יכול לקחת אותך לשם, הוא עובד במעיינות החמים בעיר והוא בדיוק הגיע כדי לקחת אספקה..תרצה ללכת?" הדייג שואל אותך בטוב ליבו, אתה משתדל בכל כוחך להסיט ממנו את בגדי צוות אקווה אשר נמצאים במרחק מה ממך. אתה מאשר. הדייג עוזר לך לקום, המחשבה לכך שתגיע לעיר לאברידג' מחזקת אותך כיוון שתוכל לישון שינה טובה במרכז הפוקימונים. הדייג עוזר לך לקום, אתה מבין שהגעת לחוף המזרחי של העיר מיובייל, עיר מכון החשמל. אתה ממתין כחצי שעה במרכז הפוקימונים עד שהבן של הדייג מגיע עם המכונית שלו, אתה בלי חולצה, והבן החביב נותן לך מגבת להתכסות איתה. אתה עולה על הטנדר של הבחור ואתם נוסעים כחצי שעה, כשלבסוף אתה מגיע למרגלות העיר לאברי'דג. "יש כאן שביל מפותל, אבל למעלה תמצא את העיר. אם הייתי יכול הייתי לוקח אותך עד לעיר עצמה, אני בעצמי מפקיד את האוטו שלי בעיר ליד הרכבת של הר צ'מני" הבחור מסביר לך. "תצטרך עוד משהו לדרך?" הבחור החביב שואל אותך, אתה ממהר לענות לו, אך משהו קוטע את חוט המחשבה שלך. מצד משאל שלך אתה מבחין בתיק שלך, אתה מנחש שכל הבגדים שלך נמצאים שם. ישנו על התיק מכתב לבן ובוהק. אתה יכול לנחש ממי הוא, הבחור מחכה לתשובה ממך, נראה שמחשבותייך על סטיבן יצרו מעין עצירה בשיחה שלכם. מה תעשה?
פטריק-
אהבתי את הרעיון, יפה מאוד!
'טוב זה יהיה מאתגר' אתה מעלה במחשבתך, להגיע לכאן לא היה קל ועכשיו להתמודד עם שני אגרונים ענקיים? אתה מתקדם מעט, סוקר את הסביבה שלך. קיי הדריך אותך על דרכים קבועות לצאת מבעיות, וזאת אחת השיטות שהוא הסביר לך עליהן. אתה מוצא גוש סלע לא כבד אך גם לא קליל, במשקל של בערך 4 קילו, שאתה מצליח להרים בקלות. אתה מתקדם לכיוון שני הפוקימונים הרועשים וצופה בדריכות בקרב שלהם. האגרון הגדול יותר מנחית אגרוף רעם על יריבו ומבריח אותו לרחוק, שאגתו של האגרון המנצח רועמת בכל המערה. מרתיע במיוחד. אתה מזהה מומנטום מצוין, כשאתה זורק את האבן כאילו הייתה כדור ברזל, הסלע פוגע בקרקע רחוקה יחסית מהכניסה לבסיס ואגרון מיד מסובב את ראשו ומפסיק את שאגת הניצחון שלנו "אג אג אגרון?" אגרון פותח את פיו וקורא, כנראה הוא מנחש שמדובר ביריב נוסף. ואז במהירות אגרון מתחיל לרוץ לכיוון הרעש, משאיר את הדרך נקייה וריקה. הזדמנות מושלמת ואתה הולך על זה, אתה מתחיל לרוץ לכיוון הבסיס, מדלג על סלעים גבוהים, האדרנלין בדמך שואג וקורע את הגוף שלך 'מה יקרה אם יחזור?' אתה מעלה במוחך. הבסיס נראה קרוב מתמיד, אתה מזהה את מכשיר האזעקה וכשאתה סופסוף מגיע אליו אצבעותייך מקישות את הסיסמא הסודית אשר פותחת את הדלתות. אתה חומק פנימה. הדלת נסגרת ואתה נושם לרווחה. עיניך מביטות סביב, החצר של הכניסה לבסיס. בהליכה מתונה כידייך מקיפות את גופך אתה מתחיל להיכנס לבסיס, שנראה יותר ויותר מטופח ככל שאתה מתקרב. פנים הבסיס מדהים. מדרגות מתכת מובילות לקומות השונות, מעלית גדולה גם היא ממתכת, חיילים ופרופסורים רבים מתהלכים למקומות שונים, בהחלט יש מה ללמוד מהמקום הזה. "פטריק. יפה מאוד. איך שהתחמקת מהאגרון היה נהדר." אתה ושמע לראשונה את קולו של קיי באוזניה שלך, "עכשיו. תתרחש שיחה עוד מעט בחדר האוכל, אתה חייב להגיע לשם כמה שיותר מהר. הבנת?" קולו של קיי נקטע כששני חיילים טופחים לך על הכתפיים ומפתיעים אותך מאחור, כאינסטינקט אתה מסתובב וכמעט מפרק אגרוף על אחד מהם, כשהראשון דוחף אותך לאחור. "מה יש לך?!" אחד מהם צועק לעברך

"מה? מוציאים אותך למשימה אחת עם הגדולים ואתה שוכח את החברים שלך?!" החייל השני אומר לך, קיי לוחש לך ששמם הוא מריוס וצ'אק, שני חיילים שהתגייסו באותו המחזור שלך. מה תעשה?
דרו-
חחח בסדר אל תדאג גם לפידג'יוט יהיה חלק. את הקסאטויים לא הכנסתי
מתרגש לראות סימן חיים מניקולס, אתה שולף את הפנקס שלך ומתחיל לשרבט ולכתוב את כל אשר קרה לך בבסיס, על השיחה, על הכוהנים, על האיומים על חייהם של בארג' וליסה.. הכל. מלאכת הרישום לוקחת לך 10 דקות שלמות. לסיום אתה מכניס את המכתב לתוך המעטפה של דריפבלים ומביט בפוקימון הרוח המעופף של ניקוסל בחיוך מלא התרגשות "בבקשה חבר, שמור על עצמך. ומסור לניקולס דרישת שלום חמה!" אתה אומר לדריפבלים בחיוך. "דריפ בלים" פוקימון הרוח משיב לך בקול עדין ולאט לאט נעלם בין הצללים. אסור שתראה חיבה יתר על המידה, אבל זה ניקולס, לכן אתה מרשה לעצמיך לחרוג מעט.. במהירות אתה רץ חזרה לכיסא, שם אתה רואה את וולבי ו-
יושבים על הכיסא שלך ואוכלים מהפיצוחים. לוקאס קם כשהוא רואה אותך "הוא לא שם לב שוולבי קפצה! מזל שהאמולגה הזה תפס אותה" אתה מסובב את פניך לאמולגה שקורץ לך באסרטיביות, פורש את כנפיו וחוזר לעמוד ליד אלאסה. לוקאס מתחיל להסביר לך בהתלהבות על מה שפיספסת "אתה לא מבין! הפלפיטאוד של לולה ריסק את אמולגה של אלאסה! היא השתמשה בלשון הארוכה שלו כדי לתפוס את אמולגה באוויר והטיחה אותה על הרצפה, ואז שיגרה אקדח מים תוך כדי! מדהים! אה והמיאנפו שלה סיים הפסיד לטיינמו של אלאסה, ואז פלפיטאוד ניצח את טיינמו". אתה כעת צופה בקרב האחרון של לולה, הזבסטריקה של אלאסה מביסה במהירות את פלפיטאוד של לולה שעד כה היה חזק במיוחד, לולה משיבה אותו לפוכדור ומשחררת את לא אחרת מאשר
"סנייבי אני סומכת עלייך! קדימה!" לולה קוראת כשסנייבי נראית מוכנה ומזומנה לקרב, בעוד זבסטריקה נושפת ורועמת. הקרב בין זבסטריקה לסרבין של לולה הוא אימתני ומלהיב, זבסטריקה מתחמקת מסופות העלים של סרבין ואילו סרבין מצליחה לשרוט את זבסטריקה בעזרת זנבה. סרבין קושרת את הגפן שלה על אחת מרגליה של זבסטריקה שלפתע משתמשת בטעינת להבה! (flame charge) שזה בעצם סילון אקווה, רק כמתקפת אש. סרבין נפגעת כהוגן, אך ממשיכה לקום. שני הפוקימונים מותשים, עד שלמוחה הגאוני של לולה עולה מהלך מטורף "סרבין! תני את הכל! תרגיל הסוס המטורף! בדיוק כמו שלמדנו!" לולה אומרת וסרבין מחייכת בחיוך ערמומי, בחמקנות סרבין מתחילה לרוץ מצד לצד, משחררת את שני הגפנים שלה ומושכת את עצמה על הגב של זבסטריקה! סרבין מהדקת את הקשר שלה לזבסטריקה שמתחילה להשתגע ולרקוע על הקרקע בחוזקה "זבסטריקה טעינת להבה! קדימה ננצח!" אלאסה קוראת בחוזקה כשנראה שלולה ציפתה למהלך "סרבין הפחדה! (glare)" לולה קוראת וסרבין תופסת את שתי ידיה ומצמידה את ראשה לראשה של זבסטריקה, עיניה הנחשיות של סרבין גדלות ומלחיצות את זבסטריקה, שנראית לחוצה במיוחד ואפילו משותקת! "לא ייאמן! היא שיתקה את זבסטריקה! והיא עוד פוקימון חשמל!" פטריק קורא, "אם את חושבת שזה מה שיצליח לך אז את טועה" אלאסה אומרת בנחישות אך הבעה לחוצה מתפרשת בפניה כשסרבין קושרת את זבסטריקה בזרע עלוקה, אשר מרפא את סרבין ונותן לה יותר כוח לתקוף. סרבין אינה מבזבזת זמן ומתחילה לפגוע ללא הרך בגבה של זבסטריקה בעלה להב, זבסטריקה רצה אך סרבין מנתבת את הנתיב שלה, הגפנים שלה שולטים בכל תזוזה של זבסטריקה ומגבילה אותה מאוד. "זבסטריקה מכת ברק!!" "סרבין סופת עלים! הכי חזקה שלך!" לולה ואלאסה קוראת והפוקימונים שלהן נמצאות על השיא כשפיצוץ נוצר. העשן מתפוגג, כולכם סקרנים כל כך לראות איך הקרב נגמר.. אפשר ממש לחתוך את המתח עם מספריים. העשן מתפזר וסרבין נמצאת עומדת על זבסטריקה המעולפת. מחייכת באלגנטיות. "המנצחת היא סרבין!!!" השופט קורא ואתה מעיף מבט ללולה שקופצת מאושרת ורצה לסרבין שלה ומחבקת אותה מסתובבת איתה, אלאסה משיבה את זבסטריקה שלה "לא ייאמן..אחרי יותר משבוע. ניצחון! את היית גדולה פשוט. התג הזה יותר ממגיע לך!" אלאסה מכריזה באושר והקהל מריע ומוחא כפיים, כולל אותה, אתה גאה בלולה, היא מאמנת נהדרת. אלאסה מניפה את תג המכון שלה
כשהיא מגישה אותו ללולה. הקהל מבין שנגמרה ההופעה, אך הוא כל כך רוצה עוד.. "הדרן הדרן!" הוא קורא. "הדרן? לא בא לכם לישון?!" אלאסה שואלת בצחוק, הקהל רוצה עוד.. "טוב נו! בסדר בסדר. אנהל עוד שני קרבות מכון! אתם בעניין?!" אלאסה שואלת והקהל עומד על רגליו, אורות מהבהבים מהתקרה ויוצרים אווירה מחודשת. כנראה שהקרב של לולה בהחלט היה מלהיב. "אז..מי ירצו להילחם בי?" אלאסה שואלת ופתאום שתיקה. לא דמיינת לעצמיך שתשמע את הקהל הזה שותק. דממת אחלוט. בלי שום התראה מוקדמת, קול צעקה מוכר נשמע לידך, לוקאס.. "אני!!! אני!!!!" לוקאס עומד ומרים את ידיו. "מי זה? ממתחם ה-VIP? נו קדימה בו אלינו!" אלאסה קוראת ומזמינה את לוקאס, "בהצלחה יגבר!" ג'ונס מאחל ללוקאס וכך גם אתה, לוקאס מתפנה מהאזור וכעבור כמה דקות נמצא עומד על הבמה המוארת אורות צבעוניים. כדי לרענן את הקהל, סוכריות צבעוניות מועפות עליו מהתקרה, אתה ו-וולבי תופסים כמה, אוכלים אותן בתאווה. אחראי במה נכנס ולוקח את הפוכדורים של אלאסה לריפוי, הזירה מתנקה מחדש, לוקאס ואלאסה נעמדים במקום שלהם. לוקאס כל כך בטוח בעצמו, הוא קופץ מאושר ונראה לרגע כילד קטן.."מה שמך מאמן?" אלאסה שואלת. "קוראים לי לוקאס! ואני אהיה המאמן הכי טוב שיש!" לוקאס קורא ומצליח להצחיק את הקהל. אפילו את אלאסה שנהנית מהלך הרוח המטריף של לוקאס אשר מתלהב מלהיות על הבמה. עובד הבמה משיב לאלאסה את הפוכדורים שלה והשופט חזור על הכללים, קרב 3 על 3, רק למאמן מותר לבצע החלפות פוקימונים. לוקאס משחרר את הפוקימון הראשון שלו
אשר נעמד ומפגין את ציפורניו הארוכות. אלאסה משחררת את הטיינמו שלה
"לפני שנתחיל! מי יהיה המאמן השני?!" אלאסה שואלת את הקהל שוב. דממה נוספת. מה תעשה?