נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

פורסם במקור על ידי Sharpedo

מייק-
חח התכוונתי שתגרום למגה גרידוס לשבור את הקיר, אבל שיהיה. תייחס יותר חשיבות לבלייק..
אתה מנסה לבקש בצורה כמה שיותר נעימה מהגרידוס של מיסטי להשתמש בקרן על ולפוצץ את הקיר. מגה גרידוס נושך בחוזקה את גרידוס ומסב לו נזק. פידג'יוטו תוקפת את מגה גרידוס שלצערך מצליח לפגוע בה בעזרת קרן קרח ולעלף אותה. אתה מחזיר את פידג'יוטו לפוכדור ונותרו רק גרידוס של מיסטי ואייווזור. "לא אתן לאף אחד לצד מכאן. כולם ימותו!" בלייק קורא בעצבים ורץ אליך במהירות ומפיל אותך לרצפה באגרוף. "לא תיקח את מה שלקחתי. יאשימו את מיסטי וינדו אותה מהעיר! הוא גדל! הוא גדל! וזה רק יחזק אותו!" בלייק צוחק ברוע טהור. גרידוס של מיסטי מנסה לשבור את הקיר באמצעות קרן על אך מגה גרידוס מפריע לו. איווזור מושך א מגה גרידוס באמצעות גפניו ונותן לגרידוס יתרון. אתה רואה שאנשים כבר התחילו לנסות להפיל את הקיר לבד. ללא הצלחה. "כל הפוקימונים שיש לנו כאן הם תינוקות. צריך פוקימון מבוגר יותר שיוריד את הקיר!" אחד האנשים צועק. מה תעשה?

גרייס-
הקהל מריע בעוצמה לקווילבה ואת חשה גאווה עצומה.

"אתה מעולה סינדק-כלומר, קוואליבה!" את קוראת בחיוך וקווילבה מביט בך בהערצה. "ברגע שפיגיוט יהיה קרוב אלייך מספיק עם האס האווירי תתקוף אותו בלהביור!" את פוקדת. פידג'יוט קרוב מדי ואפילו לצבור להביור קווילבה לא יספיק, לכן הוא פשוט זז במהירות בזק ומתחמק מפידג'יוט ופוגע בצדו הימני של גופו. קווילבה למד מתקפה מהירה! עכשיו קווילבה משחרר מפיו מטח עצום של אש בוערת כשאש מראשו וגבו יוצאת החוצה בסערה. פידג'יוט נפגע במלוא העוצמה ומעולף במקום. "המנצח הוא קווילבה!" השופט קורא והקהל קופץ מהרגליים. את רצה לקווילבה ומחבקת אותו, משבחת אותו על הקרב כשפולקנר מחזיר את פידגי'וט לפוכדור ומתקרב אלייך בחיוך. "כל הכבוד לך. את מאמנת מוכשרת. זה שלך" פולקנר אומר בחיוך ומושיט לך נרתיק שחור וכמובן את תג המכון

, את מכניסה את התג לתוך הנרתיק. "עכשיו נשארו לך רק עוד שבעה מכונים עד הליגה של ג'וטו!" פולקנר מלהיב אותך ומלווה אותך החוצה מן המכון עם קווילבה. את מקבלת הודעה מוונסה שמברכת אותך על הניצחון. ואומרת לך שהגיע הזמן להמשיך לעיר הבאה. בה יתרחש אימון ועדכון על דברים חשובים שכדאי שתעברו עליהם. מה תעשי?

"אז הגיע הזמן שגם אני אכנס לקרב... אוף אני שונא את זה." אלחש לעצמי ואצא לכיוון בלייק בריצה "אתה לא תצא מפה אם אנחנו לא יוצאים מפה" אומר ואשים לו גליץ' על מנת להפיל אותו ואז לסובב אותו ולאזוק לו את הידיים בעזרת ידיי. איוויזור בזמן שבלייק על הרצפה, תתקוף בזרע עלוקה ואז בשאיבת מגה, תנסה לפגוע מרחוק ולהתחמק ממתקפות שאינן פיזיות. גרידוס שוב פעם תנסה להפיל את הקיר, יש לך גיבוי מאיוויזור, שוב פעם קרן על! אם אתה רואה את גרידוס מתקרב לבלבאזור תדחוף אותו מהצד. הכל תלוי בשניכם מעכשיו, בלייק מנוטרל ואני לא יודע כמה זמן אצליח להשאיר אותו ככה."

מאט-
אתה מתחיל להתרגז. הפוכדור שלך שואב את ראלטס המעולף ומיד אתה פותח בריצה לכיוון החייל ומהר מאוד קרב ידיים קולח מתנהל בינכם. אתה חוסם אותו ונותן לו אגרופים ממוקדים למקומות אפקטיביים ואילו החייל מנסה בכל צורה לדקור או לשסף את עורך. אתה מצליח לאגף את סכינו של החייל מיד שמאל אך החייל מצליח לשרוט אותך ולפצוע אותך. מעט דם מתחיל לרדת. אתה לא נותן לזה להלחיץ אותך וכמו שנולנד אימן אותך אתה מתגלגל הצידה ומצליח להתחמק מהסכין בהצלחה ולהחטיף לחייל מרפק אימתני ישר לסנטר ובעצם לגרום לו לנוק האוט שמעלף אותו לחלוטין. בינתיים בצד השני נראה שהפוקימונים שלך משתלטים על המצב. סוובלו מתחילה לשיר אך סייבלי עוצר אותה באמצעות מתקפת רתיעה (detect) מיד אחר כך סייבלי שולח פעימת אופל שכנפה הזוהרת את סוובלו שוברת אותו באמצע. סוובלו אינה מבזבזת זמן והיא נוסקת מלמעלה ופוגעת בסייבלי בחוזקה. מעלפת אותו. מאדקיפ ננשך על ידי פוצ'יאנה המהיר אך מהר מאוד הוא מנער עצמו מפוצ'יאנה ומשחרר עליו מטח מהיר של אקדח מים שפוגע בו במהירות ומעלף אותו גם. צ'רמנדר מפגין מיומנות חזקה בכך שבאופן מפתיע הוא מתחיל לרוץ לכיוונו של מקוהיטה וברגע האחרון מנתר על ראשו של יריבו כך שצ'רמנדר עומד מול גבו. במהירות מירבית פיו של צ'רמנדר נפער לרווחה וממנו פורץ אש ירוקה וזוהרת שמפילה את מקוהיטה ארצה. צ'רמנדר לא מפסיק כשלפתע מטח אש חזק יוצא מפיו ומעלף את מקוהיטה. צ'רמנדר למד להביור! החיילת מביטה עצבנית ומאוכזבת לאור הקרב הכושל שלה, מחזירה את הפוקימונים שלה לפוכדורים שלהם ובורחת אל פנים המערה. נוטשת את החייל שעילפת. "טורצ'יק!" טורצ'יק מצייץ בשמחה כשהנערה פוקחת את עיניה באיטיות ומסתכלת סביב. "תודה.." היא ממלמלת. מה תעשה?

"אין בעיה, העונג שלי." אומר בביישנות. "אני מקווה שלא תסתבכי בעוד צרות. אני אזוז לי עכשיו, בהצלחה רבה!" אאחל לה ואפרד ממנה בנימוס. לאחר מכן אחזור על פעמי וארוץ לעבר המכון, לראות אם אני יכול להכנס לתור. לא לפני שאמהר לטפל בפוקימונים שלי כמובן.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
אתה קורא בקפדנות את הנושא ומבין כי יש לכם משימה גדולה לפניכם. אתה מהנהן מבלי לדבר ויוצא עם ניקולס באופן רגיל מהמוזיאון מבלי למשוך תשומת לב מיותרת. ניקולס מכניס את ידיו לכיסו ומתחיל ללכת לכיוון היציאה מהעיר נסרן, אתה מבחין כי אתם נכנסים ליער פינוויל,לאחר שתעבור את המכון השני תצטרך לחצות אותו. מגוון פוקימונים שונים נראים למולכם אך אין זמן. אתם ממשיכים ללכת.

"תגיד מה פשר הקרבת הקורבנות הללו? וקדימה, בוא נתחיל... איזה פוקימון להוציא?" אתה שואל את ניקולס שמתיישב על סלע ומבקש ממך לרשום את דבריו. "מדובר בטקסים נוראיים..הסברתי לך כבר שצוות פלזמה מאמין בשחרור פוקימונים לחופשי. שכביכול נשמע כמו דבר טוב, אך הם בעצם מתכוונים לכך שהם רוצים לשחרר פוקימונים כדי שהם יוכלו לשלוט בכולם. הם סוג של...מקריבים פוקימונים של מאמנים בגלל שהם כביכול "נפגמו" כי היו תחת מאמן ובני אדם. לעיתים מקריבים גם את המאמנים כי הם כביכול "העזו" לגרום לפוקימון להיות כלוא ולא חופשי. אבל כאן הם צבועים. שנינו יודעים שאם הם יראו פוקימון חזק כמו סאמורוט הם לא יהרגו אותו..זה כבר נתון לחייל הספציפי שינהל את טקס הקרבת הקורבנות. בכל מקרה הם נהיו פסיכיים לחלוטין." ניקולס אומר ומבקש ממך לשחרר את כל הפוקימונים שלך. ניקולס סוקר באיטיות את הפוקימונים שלך בחיוך. "הם מאוד התחזקו. ואני רואה שצירפת לצוות חבר קטן ואדמדם. ווירליפד. ממש גדול" ניקולס אומר בחיוך ומלטף את דרומקה ווירליפד שמסמיקים מדבריו. "ניקולס מוציא ממעילו מספר תמונות. "תראה.. המאמנים האלו והפוקימונים שבתמונה נעלמו. הנעדר שנעלם להכי הרבה זמן זה מלפני שבועיים. אני מאוד חושש שהם עושים את טקס הקרבת הקורבנות איתם". ניקולס מסביר לך ואתה סוקר את התמונות. בינהם יש ילדה קטנה עם משקפיים, בחור בשנות ה-20 לחייו, איש זקן ובחורה גבוהה ובלונדינית שדיי מוצאת חן בעיניך.."היא נעלמה לפני שבוע. עדויות אומרות שראו אותה בעיר קסטליה לפני שנעלמה" ניקולס מסביר באיטיות וברגישות למצב. "קדימה. בוא נתחיל" ניקולס אומר. אתה מחליף לבגדי האימונים שניקולס הביא לך ואילו הוא פורס את מזרן האימונים. במשך שעה וחצי כולכם מתחזקים. ניקולס מעביר לך שיעור בסיסי באיך הקרבות הקורבן האלו מתחילות, בהקראת פרטים קצרים על חייו של הקורבן את חטאיו. לאחר מכן או שהם לוקחים פוקימון רוח כמו קופרגיוס שייקח את הנשמה של הפוקימון או הבן אדם ויהרוג אותו, או שהם פשוט הורגים אותם בתלייה. הם משאירים את הגופות בשטח כדי לעורר פחד ואימה כלפי האנשים האחרים. אין ביסוס לגבי למה הם לוקחים את האנשים שלקחו, פשוט כל אחד שעובר לידם" ניקולס מסביר. ניקולס ואתה מתאמנים ומחזקים את שיטות הלחימה שלך, אתה מכניס מרפקים ואגרופי סנוקרת לרפרטואר שלך בעוד על הבעיטות אתה משתדל להבין את השיטה שניקולס מסביר. הפוקימונים שלך עובדים קשה לא פחות. ריולו ודרומקה מנהלים קרב נהדר. ריולו סופסוף מתחיל להילחם כפוקימון אמיתי, מבצע קפיצות. משלב בעיטות רגליים ואגרופים, מתחמק באלגנטיות. "הטבע של פוקימון הלוחם יוצא ממנו. לדרומקה יש מרץ לא רגיל" ניקולס אומר בחיוך. דרומקה נהנה מהאימון לא פחות. אתה מבחין במרץ של דרומקה החמוד שמתגלגל ומתחמק ממתקפותיו של ריולו ורק מעצבן אותו יותר, ומדי פעם יורה עליו מטח אש בעזרת מתקפת שריפה. לפתע דרומקה מתחיל להיות מוקף באש בוערת והוא פוגע בריולו כגלגל אש גדול. דרומקה למד גלגל להבה! אושוואוט ווירליפד מנהלים קרב אימתני אף יותר. אקדח המים של אושוואוט בולם את הגלגול של ווריליפד אך ווירליפד משקיע אנרגיה גדולה יותר בגלגול ומצליח להגיע לאושוואוט שקופץ מעליו ומשתמש בסילון אקווה, ווירליפד משתמש במתקפת מחבש ושתי המתקפות מתנגשות ויוצרות פיצוץ. לאחר שעה וחצי כולכם מזיעים. שיטות הקרב שלך השתפרו מאוד, הבעיטות שלך גבוהות יותר ומהלכי הידיים שלך מהירים יותר. הפוקימונים שלך יושבים מותשים אחד ליד השני כשניקולס מחלק להם סיטרוס ברי

שעוזר להם להרגיש יותר טוב. "קדימה. אתה מוכן. וכבר נראה שמתחיל ערב. אני אומר בלי שום צל של ספק שהפוקימונים שלך ינצחו את המכון מחר. שמרתי לך קרב אצל מנהיגת המכון לנורה בשעה עשר בבוקר" ניקולס אומר בחיוך, מתנשם מעט. "יש עוד משהו שתרצה לדעת? לפני שאנחנו נפרדים שוב?" ניקולס שואל בנימוס המוכר שלו.
מה תעשה?

איי חבל... היו כמה שעניינו אותי, לא נורא מסע ארוך נראה אותם שוב ;)
שמע תדע לך שבגלל האימונים האלה בקושי יש אינטרקציה עם מאמנים ואנשים ודברים שקורים בדרך, אתה טס בטיל!!! מקווה שזה יפסק אחריי המכון השלישי... אחי אם לא הייתי מעקב אותך לא הייתי פוגש מאמנים בכלל מהרגע שהתחלתי לשחק. וגם אותו ניצחתי במהלך כדי לרוץ. חבל.
~~~
"רק באיזו שעה ובאיזה מקום אנו ניפגש לקראת המשימה הזאת?" אשאל ואסיים. אודה לו מקרב לב על האימון ועל ההכנה לקראת המכון. ואלך לנוח במרכז קצת, כמה שעות... כדי לצאת לבלות בערב ולראות מה קורה בעיר החביבה הזאת בחיי הלילה שלה.

דרו-
אל תדאג אתה תראה אותם. בקשר למה שרשמת, תזכור שאתה רק בתחילת המשחק, אני יכול ליצור לך עלילה יותר מעניינת ככל שהמשחק יהיה מתקדם. הקטע במשחק הוא שאתה יותר חזק מהמאמנים הממוצעים שתפגוש כי אתה עובר אימונים יסודיים עם ניקולס, אבל אל תדאג אתה תראה גם המון מאמנים שלא יהיה לך ספק בכך. ובקשר לחיי הלילה, בעיר הבאה יהיו לך המון חיי לילה, אתה עדיין בעיירות הפשוטות.

"רק באיזו שעה ובאיזה מקום אנו ניפגש לקראת המשימה הזאת?" אתה שואל את ניקולס שמשיב לך שהוא אינו יודע היכן זה יתרחש, אך הוא ינסה להשיג מידע מודיעיני לגבי כך. אתה נפרד מניקולס וחוזר למרכז הפוקימונים של העיר, לוקח מפתח לחדר מהאחות ג'וי וניגש לחדרך למקלחת ושינה טובה ורציפה. לאחר 3 שעות ומקלחת טובה אתה רואה שהשעה שמונה בערב, אך אתה לא מוותר על יציאה לילית. אתה מתלבש ונועל את החדר. מחוץ לעיר אתה רואה מתחם בתי קפה, מוזיקה מתנגנת ברחבי המזרקה ומגוון מסעדות אוכל פתוחים לקהל הרחב. מה תעשה?

מאט-
חחחחחחח וואו אתה ממש רצית לעוף משם אה? חוצפן!
"אין בעיה, העונג שלי." אתה אומר לה בחיוך ומתכוון להיפרד ממנה, אך אתה רואה שהיא לא כשירה לזוז. אתה עושה מאמץ אחרון ולוקח אותה ואת טורצ'יק למרכז הפוקימונים שם היא זוכה לטיפול רפואי מסור מהאחות ג'וי שמודה לך על כך. באותה נשימה אתה מרפא את הפוקימונים שלך וניגש למכון. אתה מחכה בתור בעוד כחצי שעה עד שלפתע שמך נשמע ואתה עולה לזירה. זירת הקרב של המכון אינה זירה פשוטה בלי שום אלמנט סביבתי, מולך עומד מנהיג המכון

בראולי. "שלום! קוראים לי בראולי ואני מנהיג המכון. אנחנו עומדים להתחיל בקרב. בהצלחה!" הוא אומר בחיוך וזורק פוכדור לאוויר, ממנו יוצא פוקימון דומה לפוקימון שבו נלחמת במערה "קדימה מדיטייט!" בראולי קורא ומחכה לפוקימון שלך. מה תעשה?

מייק-
אתה אמיתי? חח אתה שונא להילחם? זה כזה מבאס! למה אתה לא אוהב להילחם? אתה צריך לרצות את זה! אתה מבאס אותי

"אתה לא תצא מפה אם אנחנו לא יוצאים מפה" אתה אומר בתוקפנות ולא חושב פעמיים ורץ לבלייק, מנהל איתו קרב ידיים מהיר שבסיומו אתה מצליח לנטרל את ידיו. כמו שג'קלין לימדה אותך. אתה מבקש מאייוזור לחפה על גרידוס וכך הוא עושה. זרע העלוקה פוגע במגה גרידוס ושואב ממנו חיים. סופסוף סימני חולשה ראשונים נראים מהפוקימון. שאיבת המגה תורמת עוד יותר למצבו של איווזור ומחזקת אותו. גרידוס של מיסטי מצליח לכוון קרן על עוצמתית ששוברת את הקיר ומאפשרת לכולם לצאת החוצה בדהרה. "חוצפן טיפש!" בלייק אומר כשמגע גרידוס מתעלף וחוזר לצורתו הרגילה כגרידוס רגיל. בלייק מפתיע אותך ומצליח לצאת מהנטרול שלך ונותן לך אגרוף לפנים. "אף אחד לא ינצח את צוות רוקט! אתה מחוק אצלי ילד" בלייק אומר, מחזיר את הגרידוס שלו לפוכדור וזורק פצצת עשן שמערפלת את המקום. כשהעשן מתפוגג אתה רואה שבלייק נעלם כלא היה. אתה מבחין במיסטי מוטלת על הקרקע, איווזור ניגש אליך מתנשם ומתנשף, מנסה לראות מה קורה איתך.

ג'קלין רצה במהירות לתוך המכון ופיה נפער למראה המכון ההרוס לחלוטין. "מה קרה כאן?! תספר לי אחר כך. יש כאן אנשים או פוקימונים נוספים שזקוקים לעזרה?" ג'קלין שואלת במהירות.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
אל תדאג אתה תראה אותם. בקשר למה שרשמת, תזכור שאתה רק בתחילת המשחק, אני יכול ליצור לך עלילה יותר מעניינת ככל שהמשחק יהיה מתקדם. הקטע במשחק הוא שאתה יותר חזק מהמאמנים הממוצעים שתפגוש כי אתה עובר אימונים יסודיים עם ניקולס, אבל אל תדאג אתה תראה גם המון מאמנים שלא יהיה לך ספק בכך. ובקשר לחיי הלילה, בעיר הבאה יהיו לך המון חיי לילה, אתה עדיין בעיירות הפשוטות.

"רק באיזו שעה ובאיזה מקום אנו ניפגש לקראת המשימה הזאת?" אתה שואל את ניקולס שמשיב לך שהוא אינו יודע היכן זה יתרחש, אך הוא ינסה להשיג מידע מודיעיני לגבי כך. אתה נפרד מניקולס וחוזר למרכז הפוקימונים של העיר, לוקח מפתח לחדר מהאחות ג'וי וניגש לחדרך למקלחת ושינה טובה ורציפה. לאחר 3 שעות ומקלחת טובה אתה רואה שהשעה שמונה בערב, אך אתה לא מוותר על יציאה לילית. אתה מתלבש ונועל את החדר. מחוץ לעיר אתה רואה מתחם בתי קפה, מוזיקה מתנגנת ברחבי המזרקה ומגוון מסעדות אוכל פתוחים לקהל הרחב. מה תעשה?

מאט-
חחחחחחח וואו אתה ממש רצית לעוף משם אה? חוצפן!
"אין בעיה, העונג שלי." אתה אומר לה בחיוך ומתכוון להיפרד ממנה, אך אתה רואה שהיא לא כשירה לזוז. אתה עושה מאמץ אחרון ולוקח אותה ואת טורצ'יק למרכז הפוקימונים שם היא זוכה לטיפול רפואי מסור מהאחות ג'וי שמודה לך על כך. באותה נשימה אתה מרפא את הפוקימונים שלך וניגש למכון. אתה מחכה בתור בעוד כחצי שעה עד שלפתע שמך נשמע ואתה עולה לזירה. זירת הקרב של המכון אינה זירה פשוטה בלי שום אלמנט סביבתי, מולך עומד מנהיג המכון

בראולי. "שלום! קוראים לי בראולי ואני מנהיג המכון. אנחנו עומדים להתחיל בקרב. בהצלחה!" הוא אומר בחיוך וזורק פוכדור לאוויר, ממנו יוצא פוקימון דומה לפוקימון שבו נלחמת במערה "קדימה מדיטייט!" בראולי קורא ומחכה לפוקימון שלך. מה תעשה?

מייק-
אתה אמיתי? חח אתה שונא להילחם? זה כזה מבאס! למה אתה לא אוהב להילחם? אתה צריך לרצות את זה! אתה מבאס אותי

"אתה לא תצא מפה אם אנחנו לא יוצאים מפה" אתה אומר בתוקפנות ולא חושב פעמיים ורץ לבלייק, מנהל איתו קרב ידיים מהיר שבסיומו אתה מצליח לנטרל את ידיו. כמו שג'קלין לימדה אותך. אתה מבקש מאייוזור לחפה על גרידוס וכך הוא עושה. זרע העלוקה פוגע במגה גרידוס ושואב ממנו חיים. סופסוף סימני חולשה ראשונים נראים מהפוקימון. שאיבת המגה תורמת עוד יותר למצבו של איווזור ומחזקת אותו. גרידוס של מיסטי מצליח לכוון קרן על עוצמתית ששוברת את הקיר ומאפשרת לכולם לצאת החוצה בדהרה. "חוצפן טיפש!" בלייק אומר כשמגע גרידוס מתעלף וחוזר לצורתו הרגילה כגרידוס רגיל. בלייק מפתיע אותך ומצליח לצאת מהנטרול שלך ונותן לך אגרוף לפנים. "אף אחד לא ינצח את צוות רוקט! אתה מחוק אצלי ילד" בלייק אומר, מחזיר את הגרידוס שלו לפוכדור וזורק פצצת עשן שמערפלת את המקום. כשהעשן מתפוגג אתה רואה שבלייק נעלם כלא היה. אתה מבחין במיסטי מוטלת על הקרקע, איווזור ניגש אליך מתנשם ומתנשף, מנסה לראות מה קורה איתך.

ג'קלין רצה במהירות לתוך המכון ופיה נפער למראה המכון ההרוס לחלוטין. "מה קרה כאן?! תספר לי אחר כך. יש כאן אנשים או פוקימונים נוספים שזקוקים לעזרה?" ג'קלין שואלת במהירות.

חחחחחחח תשמע אני יותר דוגל בקרבות פוקימונים מאשר בקרבות אישיים. זה הקיבוע שלי אני מנסה להשתחרר ממנו מבטיח לך ;)
-------------
"מה... רגע, מה?" אנסה להתאושש "איוויזור, אני שמח לראות שאתה בסדר. נתת קרב מדהים, שלושתכם." אשבח את הפוקימונים שלי במבט אל הפוקדורים של פידג'יוטו ואלקיד. "גם אתה היית נהדר גרידוס, תודה רבה על העזרה. ג'קלין אני שמח לראות אותה" אתוודה בפניה "יש כאן את מיסטי שאני מאמין שהיא מעולפת. בקשר לשאר אני לא יודע צריך לחפש. רגע... איפה סקווירטל?!" אצעק בדאגה ואקום בזריזות למרות כאב הראש מהאגרוף של בלייק. "מהר איוויזור. תעזור לי לבדוק אם סקווירטל עדיין בתוך הבניין או שהוא הספיק לצאת עם כולם." אומר בהיסטריה ואתחיל בחיפושים.

פורסם במקור על ידי sharpedo

דרו-
אל תדאג אתה תראה אותם. בקשר למה שרשמת, תזכור שאתה רק בתחילת המשחק, אני יכול ליצור לך עלילה יותר מעניינת ככל שהמשחק יהיה מתקדם. הקטע במשחק הוא שאתה יותר חזק מהמאמנים הממוצעים שתפגוש כי אתה עובר אימונים יסודיים עם ניקולס, אבל אל תדאג אתה תראה גם המון מאמנים שלא יהיה לך ספק בכך. ובקשר לחיי הלילה, בעיר הבאה יהיו לך המון חיי לילה, אתה עדיין בעיירות הפשוטות.

~~~~~~
"רק באיזו שעה ובאיזה מקום אנו ניפגש לקראת המשימה הזאת?" אתה שואל את ניקולס שמשיב לך שהוא אינו יודע היכן זה יתרחש, אך הוא ינסה להשיג מידע מודיעיני לגבי כך. אתה נפרד מניקולס וחוזר למרכז הפוקימונים של העיר, לוקח מפתח לחדר מהאחות ג'וי וניגש לחדרך למקלחת ושינה טובה ורציפה. לאחר 3 שעות ומקלחת טובה אתה רואה שהשעה שמונה בערב, אך אתה לא מוותר על יציאה לילית. אתה מתלבש ונועל את החדר. מחוץ לעיר אתה רואה מתחם בתי קפה, מוזיקה מתנגנת ברחבי המזרקה ומגוון מסעדות אוכל פתוחים לקהל הרחב.
מה תעשה?

אעעע... לא השאת לי יותר מידי מה לעשות.
~~~~
אסתובב בין בתי הקפה והמסעדות אחפש אנשים מעניינים, מישהו או מישהי שעושים משהו מעניין/מגניב.
במידה ולא אמצא דבר אשב בבית קפה נחמד לאכול ארוחה טובה ואנצל את הזמן לדבר עם ההורים. לשמוע מהם קצת ולראות מה עובר עליהם ומה חדש בבית. ולבסוף אחזור לחדרי במרכז הפוקימונים ואמשיך לישון עד הבוקר, כדי לקום מוקדם, להיות מאורגן ומוכן היטב לקראת המכון השני שלי.

[/COLOR]גרייס-
הקהל מריע בעוצמה לקווילבה ואת חשה גאווה עצומה.

"אתה מעולה סינדק-כלומר, קוואליבה!" את קוראת בחיוך וקווילבה מביט בך בהערצה. "ברגע שפיגיוט יהיה קרוב אלייך מספיק עם האס האווירי תתקוף אותו בלהביור!" את פוקדת. פידג'יוט קרוב מדי ואפילו לצבור להביור קווילבה לא יספיק, לכן הוא פשוט זז במהירות בזק ומתחמק מפידג'יוט ופוגע בצדו הימני של גופו. קווילבה למד מתקפה מהירה! עכשיו קווילבה משחרר מפיו מטח עצום של אש בוערת כשאש מראשו וגבו יוצאת החוצה בסערה. פידג'יוט נפגע במלוא העוצמה ומעולף במקום. "המנצח הוא קווילבה!" השופט קורא והקהל קופץ מהרגליים. את רצה לקווילבה ומחבקת אותו, משבחת אותו על הקרב כשפולקנר מחזיר את פידגי'וט לפוכדור ומתקרב אלייך בחיוך. "כל הכבוד לך. את מאמנת מוכשרת. זה שלך" פולקנר אומר בחיוך ומושיט לך נרתיק שחור וכמובן את תג המכון

, את מכניסה את התג לתוך הנרתיק. "עכשיו נשארו לך רק עוד שבעה מכונים עד הליגה של ג'וטו!" פולקנר מלהיב אותך ומלווה אותך החוצה מן המכון עם קווילבה. את מקבלת הודעה מוונסה שמברכת אותך על הניצחון. ואומרת לך שהגיע הזמן להמשיך לעיר הבאה. בה יתרחש אימון ועדכון על דברים חשובים שכדאי שתעברו עליהם. מה תעשי?[/QUOTE]

'יאי.. רק עוד שבע..' אחשוב לעצמי בציניות. אעבור במרכז הפוקימונים וארפא את כל הפוקימונים שלי ואברך אותם על הקרב הנהדר.
"מה דעתכם שנמשיך?" אשאל ואלך איתם לדרך הבאה. תוך כדי שנלך אבחן את הדרך, במטרה למצא פוקימונים חדשים.

*מפרסם טופס הרשמה כמו שסיכמנו XD*


שם בפורום: DarkShadow
שם במשחק: ג'יי באקוורדס
גיל: 16
רקע: "תשעים ושמונה... תשעים ותשע... מאה!" ג'יי קרא כפי שהוא נוהג לקרוא בכל יום בסיום האימון המיוחד שלו בפארק. "אימון אחד היום זה עוד אימון שיחזק אותי למחר" הוא תמיד נוהג לומר, ובכך לתת לעצמו עוד סיבה אחת קטנה להתאמץ. "ועכשיו... קצת חיזוק למוח לא יזיק." הוא אמר ובהינף יד שלף ספר לימוד נוסף מתוך תיק הגב שלו בעת שהתיישב על הדשא הרך, מודע לעובדה שמקצה לימודים ארוך עוד מחכה לו. "זה מעייף... אבל זה שווה את הסיפוק שבלהיות המצטיין" אמר, והדגיש את המילה "המצטיין" בגאווה. "וחוץ מזה... אני יודע שיום אחד זה יוביל אותי למשהו גדול." הוא אמר, ואכן צדק. לא עבר זמן מה עד שהחולט להסיר מעליו את כל הספקות. "אני.. מה??" הוא קרא בהתרגשות. "כן, תוכנית סודית של הממשלה, עדיין לא קיבלנו את כל הפרטים אבל..." אימו של ג'יי לא הספיקה לגמור את המשפט לפני שגילתה שג'יי כבר לא נמצא בחדר. "זה... זה פשוט מדהים" ג'יי צווח בהתרגשות בעת שרץ לחדרו. "הממשלה? והם בחרו בי? דווקא בי? מכולם?" הוא אמר והתיישב על מיטתו. "ובעצם, מה... מה אם אני בכל זאת לא מספיק טוב? אם אני לא אענה על הציפיות שלהם?" הוא אמר בעצב ונקטע בעת שאימו נכנסה לחדר. "אתה תהיה מעולה. יש סיבה לזה שבחרו דווקא בך מכולם. אני יודעת את זה. ואבא.." היא אמרה, שינתה את הטון שבקולה לנמוך במעט. "אני בטוחה שגם הוא היה גאה בכך." "חמש שנים." ג'יי אמר. "חמש שנים. זה חמישה ימי הולדת שלא הספקתי לחגוג איתו. והכול בגללם, בגלל" הוא אמר אך נקטע מיד ע"י אימו. "ג'יי... אתה יודע שאנחנו לא אומרים את המילה הזאת בבית הזה." היא אמרה וג'יי נרגע במעט. "כן, את צודקת." הוא אמר והעיף מבט מעבר לחלון חדרו. "כבר נהיה מאוחר. אולי עדיף שתלך לישון. מחר יבואו וימסרו את כל הפרטים על התוכנית הזאת" אימו של ג'יי אמרה והתקרבה לדלת. "תאמין בעצמך. זה כל מה שחשוב. ו.. זה כל מה שאתה צריך. לילה, ג'יי" היא אמרה וסגרה את הדלת בעדינות. "לילה, אמא. וגם לך, אבא" הוא אמר והעיף עוד מבט אחרון על התמונה שתלוייה על דלתו, לפני שנרדם.
מחוז: בסוף סיכמנו על הואן, לא?
פוקימון התחלתי: טורצ'יק
רמת הזמינות שלכם להגיב: כמה שרק צריך [זמין כמעט כל יום, כל היום]
תיאור הדמות: נמוך יחסית לשאר בני גילו, בסביבות המטר שבעים וחמש, שיער באורך בינוני, בצבע תכלת/טורקיז, עיניים כתומות ומבנה גוף מחוטב.
בן\בת: בן
ציוד:לא לגעת
הערות\בקשות: good luck

מייק-
יפה אהבתי את התגובה הזאת. זהו אני לא רוצה שתהיה מקובע, אם אתה באמת לא יכול לעשות את זה אני אכניס בן אדם אחר לקנטו הכל טוב אני פשוט רוצה שחקנים שבאמת לא יראו את המשחק כמשהו פשוט ורגיל. בכל מקרה תגובה יפה מאוד, תמשיך ככה. הייתי מוסיף איזה ליטוף נחמד לאיווזור על העבודה הקשה שעשה תזכור גם שבלייק לקח משהו, שמיסטי יודעת מהו.

"מה... רגע, מה?" אתה אומר במעט טישטוש לאחר הבוקס שבלייק הכניס לך, "איוויזור, אני שמח לראות שאתה בסדר. נתת קרב מדהים, שלושתכם." אתה אומר לפוכדורים של פידג'יוטו ואלקיד ולאייוזור שמחייך אליך. אתה נותן לו מעט אוכל פוקימונים ומלטף את ראשו בהרבה אהבה, "איווזור.." אייווזור ממלמל בכיף ומחכך את ראשו בבית החזה שלך. "גם אתה היית נהדר גרידוס, תודה רבה על העזרה. ג'קלין אני שמח לראות אותה" אתה אומר לג'קלין שגם היא כמוך שמחה לראות אותך, היא משערת לעצמה כי מדובר בגרידוס לש מיסטי ולכן משאירה אותו בבריכה. אתה מסביר לה על מיסטי המעולפת ואז אתה נזכר בסקווירטל, אתה ואייזוור מחפשים אחריו באמוק מטורף כשאתה לפתע מוצא את הפוקימון הקטן מסתתר בין שברי קיר. "סקווירטל" סקווירטל מתחיל לבכות, אתה מרים אותו בידיך כתינוק ונראה שהוא מחייך אליך ומחבק אותך בהמון אהבה. אתה מבחין שאיווזור מאוד עייף וזקוק למנוחה, אתה מחזיר אותו לפוכדור. אתה מתקרב עם סקווירטל בידיך לעבר ג'קלין שבוחנת את גופו, "נראה שבמזל לא נגרם לו נזק. אבל הוא יצטרך טיפול במרכז הפוקימונים" ג'קלין מחווירה פניםם לעבר מיסטי ובודקת אותה. "אני אקח אותה" ג'קלין אומרת ונושאת בכוח את מיסטי. שניכם צועדים בקצב המהיר ביותר למרכז הפוקימונים שכעת מפוצץ. "כשלא היית כאן גם בחוץ היה לא פשוט בכלל. אתה וסקווירטל תישארו במרכז הפוקימונים. תטפלו בעצמכים. אקבע איתך פגישה מסודרת בערב" ג'קלין אומרת לאחר שהיא מניחה את מיסטי ויוצאת מהר ממרכז הפוקימונים. מה תעשה?

גרייס-

'יאי.. רק עוד שבע..' את חושבת בציניות אך נחישות פורצת ממך. את באמת רוצה להיות אלופת ג'וטו. את עוברת במרכז הפוקימונים שמרפא את הפוקימונים שלך ואז את משחררת אותם. "מה דעתכם שנמשיך?" את שואלת אותם בחיוך ורנאה שהם מאוד שמחים. כולם מתלהבים מצורתו החדשה של קווילבה שמחצין את האש היוצאת מגופו בגאווה. את מסתכלת במפה ומבחינה כי כדי להגיע לעיר המכון הבאה ששמה הוא 32. את והפוקימונים שלך נכנסים לדרך הזו אך היא מאוד קצרה. אתם מיד נכנסים לביתן בו יש לכם שלוש אפשרויות מעבר, את מבינה ששתיים מהאפשרויות מיועדות למאמנים מתקדמים יותר לכן את ממשיכה בדרך למערת ההריסות של האלף. מערה זו היא מערה מיוחדת במינה, לכל אורך המערה ישנו כתבי חידה עתיקים של אנונים, המספרים על התרבות של בראשית מחוז ג'וטו ובכלל על ההיסטוריה של העולם כולו.

מופיעות מולך מצחקקות במסתוריות. את רואה שהיציאה מהמערה ממש ממולך. אך הכל מאוד חשוך. מופיע מולך. לפתע מספר מתעופפים לידך ומבהילים אותך ואת הפוקימונים שלך. קווילבה מדליק את גופו וכך נוצר לפיד. האש מגלה פוקימון קטן שהסתתר מאחורי סלע, "לארביטר.."הוא לוחש במעט פחד כשהוא מסתכל עלייך מה תעשי?

דרו-
חחחח אלו עיירות קטנות אחי, אין הרבה מה לעשות בהן. שים לב שהכנסתי את ליליפאפ שוב. זה לא אומר שאתה חייב לתפוס אותו, אני פשוט מקשר אותו לעלילה זה הכל, שלא תרגיש שאני כופה עליך חח
אתה מסתובב בין האנשים אך לא מוצא דבר מה מעניין. אתה מחליט לשבת באחד מבתי הקפה ואתה מפנק את עצמיך בארוחה טובה ובריאה כפי שניקולס הסביר לך. אתה מתקשר להורים שלך שמאוד מתרגשים לשמוע אותך. אתה מספר להם על המסע ועל הפוקימונים שרכשת, וכשהם מגלים שיש בידיך תג ראשון ואתה מחר הולך לאתגר לנורה הם נשמעים משולהבים! "כל הכבוד! אתה ממש תוכל לאתגר את הליגה בקרוב" אבא שלך אומר בציניות כשאמך מברכת אותך ומוסרת לך את אהבתה, מבקשת ממך להיות זהיר ושתזכור רק ליהנות במסע הזה. אתה שואל לחדש אצלם ואתה שומע שהכל כרגיל בעיירה הקטנה שלכם. "אתמול עצרו פה מספר פעילים של צוות פלזמה.. לא נגרם לנו שום נזק. אנחנו מטפלים בזה בעצמינו. יש לנו כוח שיטור נהדר בעיר שעובד בלי הפסקה" קולו של אביך נשמע רציני. אתה מברך אותם ללילה טוב ומוסר את אהבתך אליהם ומנתק את הפלאפון. אתה משלם על הארוחה הטעימה שאכלת (מרק עדשים טעים עם ריח ממוגג) ומשאיר טיפ נדיב למלצר. אתה נכנס לחדר שלך ונועל את הדלת היטב, מחליף לפיג'מה, מצחצח שיניים ונרדם כעבור מספר דקות אחרי מחשבות על מה שאבא שלך אמר. עיניך נפקחות באיטיות כששמש הבוקר נכנסת לביתך. התרגשות מלאה בתוכך גועה ושוטפת אותך. חיש מהר אתה מצחצח שיניים ומתלבש ונועל את חדר השינה שלך ומחזיר את המפתחות לאחות ג'וי. השעה כבר 9:40. עוד 20 דקות נקבע לך הקרב. אתה נכנס למוזיאון ששם נמצא המכון. במרכז המוזיאון ישנן זירות קרב רבות, ובאמצע עומדת לה אישה שחורה בעלת לוק מגניב "שלום לך!" לנורה מברכת אותך, אתה מבקש ממנה להילחם ואומר שנקבעה לך השעה 10. "בטח נכון. בוא אקח אותך לזירה" היא אומרת בחיוך ולפתע הפוקידע שלך מצלצלת, ניקולס. אתה עונה לו "איפה אתה נמצא?!" הוא שואל בלחץ מטורף. אתה משיב לו במכון ונראה שזה רק מחמיר את המצב. "אתה חייב לצאת משם! תוציא את כולם! איך לא ידעתי על זה לפניי... מה שדיברנו עליו אתמ-" לפתע השיחה עם ניקולס מתנתקת בצורה משונה. מבלי להרגיש אתה מגיע לזירה ומשחררת את הפוקימון הראשון שלה מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

מייק-
יפה אהבתי את התגובה הזאת. זהו אני לא רוצה שתהיה מקובע, אם אתה באמת לא יכול לעשות את זה אני אכניס בן אדם אחר לקנטו הכל טוב אני פשוט רוצה שחקנים שבאמת לא יראו את המשחק כמשהו פשוט ורגיל. בכל מקרה תגובה יפה מאוד, תמשיך ככה. הייתי מוסיף איזה ליטוף נחמד לאיווזור על העבודה הקשה שעשה תזכור גם שבלייק לקח משהו, שמיסטי יודעת מהו.

"מה... רגע, מה?" אתה אומר במעט טישטוש לאחר הבוקס שבלייק הכניס לך, "איוויזור, אני שמח לראות שאתה בסדר. נתת קרב מדהים, שלושתכם." אתה אומר לפוכדורים של פידג'יוטו ואלקיד ולאייוזור שמחייך אליך. אתה נותן לו מעט אוכל פוקימונים ומלטף את ראשו בהרבה אהבה, "איווזור.." אייווזור ממלמל בכיף ומחכך את ראשו בבית החזה שלך. "גם אתה היית נהדר גרידוס, תודה רבה על העזרה. ג'קלין אני שמח לראות אותה" אתה אומר לג'קלין שגם היא כמוך שמחה לראות אותך, היא משערת לעצמה כי מדובר בגרידוס לש מיסטי ולכן משאירה אותו בבריכה. אתה מסביר לה על מיסטי המעולפת ואז אתה נזכר בסקווירטל, אתה ואייזוור מחפשים אחריו באמוק מטורף כשאתה לפתע מוצא את הפוקימון הקטן מסתתר בין שברי קיר. "סקווירטל" סקווירטל מתחיל לבכות, אתה מרים אותו בידיך כתינוק ונראה שהוא מחייך אליך ומחבק אותך בהמון אהבה. אתה מבחין שאיווזור מאוד עייף וזקוק למנוחה, אתה מחזיר אותו לפוכדור. אתה מתקרב עם סקווירטל בידיך לעבר ג'קלין שבוחנת את גופו, "נראה שבמזל לא נגרם לו נזק. אבל הוא יצטרך טיפול במרכז הפוקימונים" ג'קלין מחווירה פניםם לעבר מיסטי ובודקת אותה. "אני אקח אותה" ג'קלין אומרת ונושאת בכוח את מיסטי. שניכם צועדים בקצב המהיר ביותר למרכז הפוקימונים שכעת מפוצץ. "כשלא היית כאן גם בחוץ היה לא פשוט בכלל. אתה וסקווירטל תישארו במרכז הפוקימונים. תטפלו בעצמכים. אקבע איתך פגישה מסודרת בערב" ג'קלין אומרת לאחר שהיא מניחה את מיסטי ויוצאת מהר ממרכז הפוקימונים. מה תעשה?

גרייס-

'יאי.. רק עוד שבע..' את חושבת בציניות אך נחישות פורצת ממך. את באמת רוצה להיות אלופת ג'וטו. את עוברת במרכז הפוקימונים שמרפא את הפוקימונים שלך ואז את משחררת אותם. "מה דעתכם שנמשיך?" את שואלת אותם בחיוך ורנאה שהם מאוד שמחים. כולם מתלהבים מצורתו החדשה של קווילבה שמחצין את האש היוצאת מגופו בגאווה. את מסתכלת במפה ומבחינה כי כדי להגיע לעיר המכון הבאה ששמה הוא 32. את והפוקימונים שלך נכנסים לדרך הזו אך היא מאוד קצרה. אתם מיד נכנסים לביתן בו יש לכם שלוש אפשרויות מעבר, את מבינה ששתיים מהאפשרויות מיועדות למאמנים מתקדמים יותר לכן את ממשיכה בדרך למערת ההריסות של האלף. מערה זו היא מערה מיוחדת במינה, לכל אורך המערה ישנו כתבי חידה עתיקים של אנונים, המספרים על התרבות של בראשית מחוז ג'וטו ובכלל על ההיסטוריה של העולם כולו.

מופיעות מולך מצחקקות במסתוריות. את רואה שהיציאה מהמערה ממש ממולך. אך הכל מאוד חשוך. מופיע מולך. לפתע מספר מתעופפים לידך ומבהילים אותך ואת הפוקימונים שלך. קווילבה מדליק את גופו וכך נוצר לפיד. האש מגלה פוקימון קטן שהסתתר מאחורי סלע, "לארביטר.."הוא לוחש במעט פחד כשהוא מסתכל עלייך מה תעשי?

דרו-
חחחח אלו עיירות קטנות אחי, אין הרבה מה לעשות בהן. שים לב שהכנסתי את ליליפאפ שוב. זה לא אומר שאתה חייב לתפוס אותו, אני פשוט מקשר אותו לעלילה זה הכל, שלא תרגיש שאני כופה עליך חח
אתה מסתובב בין האנשים אך לא מוצא דבר מה מעניין. אתה מחליט לשבת באחד מבתי הקפה ואתה מפנק את עצמיך בארוחה טובה ובריאה כפי שניקולס הסביר לך. אתה מתקשר להורים שלך שמאוד מתרגשים לשמוע אותך. אתה מספר להם על המסע ועל הפוקימונים שרכשת, וכשהם מגלים שיש בידיך תג ראשון ואתה מחר הולך לאתגר לנורה הם נשמעים משולהבים! "כל הכבוד! אתה ממש תוכל לאתגר את הליגה בקרוב" אבא שלך אומר בציניות כשאמך מברכת אותך ומוסרת לך את אהבתה, מבקשת ממך להיות זהיר ושתזכור רק ליהנות במסע הזה. אתה שואל לחדש אצלם ואתה שומע שהכל כרגיל בעיירה הקטנה שלכם. "אתמול עצרו פה מספר פעילים של צוות פלזמה.. לא נגרם לנו שום נזק. אנחנו מטפלים בזה בעצמינו. יש לנו כוח שיטור נהדר בעיר שעובד בלי הפסקה" קולו של אביך נשמע רציני. אתה מברך אותם ללילה טוב ומוסר את אהבתך אליהם ומנתק את הפלאפון. אתה משלם על הארוחה הטעימה שאכלת (מרק עדשים טעים עם ריח ממוגג) ומשאיר טיפ נדיב למלצר. אתה נכנס לחדר שלך ונועל את הדלת היטב, מחליף לפיג'מה, מצחצח שיניים ונרדם כעבור מספר דקות אחרי מחשבות על מה שאבא שלך אמר. עיניך נפקחות באיטיות כששמש הבוקר נכנסת לביתך. התרגשות מלאה בתוכך גועה ושוטפת אותך. חיש מהר אתה מצחצח שיניים ומתלבש ונועל את חדר השינה שלך ומחזיר את המפתחות לאחות ג'וי. השעה כבר 9:40. עוד 20 דקות נקבע לך הקרב. אתה נכנס למוזיאון ששם נמצא המכון. במרכז המוזיאון ישנן זירות קרב רבות, ובאמצע עומדת לה אישה שחורה בעלת לוק מגניב "שלום לך!" לנורה מברכת אותך, אתה מבקש ממנה להילחם ואומר שנקבעה לך השעה 10. "בטח נכון. בוא אקח אותך לזירה" היא אומרת בחיוך ולפתע הפוקידע שלך מצלצלת, ניקולס. אתה עונה לו "איפה אתה נמצא?!" הוא שואל בלחץ מטורף. אתה משיב לו במכון ונראה שזה רק מחמיר את המצב. "אתה חייב לצאת משם! תוציא את כולם! איך לא ידעתי על זה לפניי... מה שדיברנו עליו אתמ-" לפתע השיחה עם ניקולס מתנתקת בצורה משונה. מבלי להרגיש אתה מגיע לזירה ומשחררת את הפוקימון הראשון שלה מה תעשה?

"אוק.. אוקיי. אז ניפגש בערב." אומר לג'קלין ואלך לאחות ג'וי "סליחה האחות ג'וי? תוכלי לקחת לטיפול את שלושת הפוקימונים שלי ואת הסקווירטל הקטן הזה? אני לא יודע אם הוא נפצע או שהכל בסדר איתו, אבל עדיף לבדוק ולא לקחת סיכונים מיותרים. אה כן, עוד שאלה. למה כל כך עמוס פה היום? מה קרה בעיר?" אשאל ולאחר מכן אחכה שארבעת הפוקימונים ומיסטי יצאו בשלום מהטיפול.

[/RIGHT][/COLOR]גרייס-

'יאי.. רק עוד שבע..' את חושבת בציניות אך נחישות פורצת ממך. את באמת רוצה להיות אלופת ג'וטו. את עוברת במרכז הפוקימונים שמרפא את הפוקימונים שלך ואז את משחררת אותם. "מה דעתכם שנמשיך?" את שואלת אותם בחיוך ורנאה שהם מאוד שמחים. כולם מתלהבים מצורתו החדשה של קווילבה שמחצין את האש היוצאת מגופו בגאווה. את מסתכלת במפה ומבחינה כי כדי להגיע לעיר המכון הבאה ששמה הוא 32. את והפוקימונים שלך נכנסים לדרך הזו אך היא מאוד קצרה. אתם מיד נכנסים לביתן בו יש לכם שלוש אפשרויות מעבר, את מבינה ששתיים מהאפשרויות מיועדות למאמנים מתקדמים יותר לכן את ממשיכה בדרך למערת ההריסות של האלף. מערה זו היא מערה מיוחדת במינה, לכל אורך המערה ישנו כתבי חידה עתיקים של אנונים, המספרים על התרבות של בראשית מחוז ג'וטו ובכלל על ההיסטוריה של העולם כולו.

מופיעות מולך מצחקקות במסתוריות. את רואה שהיציאה מהמערה ממש ממולך. אך הכל מאוד חשוך. מופיע מולך. לפתע מספר מתעופפים לידך ומבהילים אותך ואת הפוקימונים שלך. קווילבה מדליק את גופו וכך נוצר לפיד. האש מגלה פוקימון קטן שהסתתר מאחורי סלע, "לארביטר.."הוא לוחש במעט פחד כשהוא מסתכל עלייך מה תעשי?

'איכ.. זובאט' אחשוב במוחי שאביט על שלישיית הזובאטים המעופפים. 'מיסדריווס ולארביטאר לעומת זאת..'. "קוואליבה, לך תתקוף את אחד המיסדריווסים. תשתמש רק במתקפות מסוג אש כמו גלגל להבה ולהביור" הורה לו בלחש. בינתיים, אגש אל הלארביטר בצעדים איטיים ואתכופף כדי שאהיה בגובה שלו "היי חמוד, אין לך מה לפחד ממני" אומר בקול שקט ואושיט לו מעט אוכל. תוך כדי אצפה בזווית עייני בקרב של קוואליבה. "רוצה לבוא איתי לצפות בקרב?" אשאל את לארביטאר בחיוך.

מייק-
חחח אתה אמיתי? ג'קלין אמרה לך שבזמן שהיית בתוך המכון צוות רוקט גם השתולל מבחוץ. וכל הפצועים מתוך המכון ששיחררת הלכו למרכז הפוקימונים. תקרא ותבין יותר טוב

"אוק.. אוקיי. אז ניפגש בערב." אתה אומר לג'קלין ומבקש טיפול רפואי מהאחות ג'וי שמקבלת אותך מיד. היא מכניסה אותך לחדר ומורחת לך משחה על הפנים ונותנת לך משחה עם קרח להצמיד למקום הפגיעה. לאחר שעה אתה יוצא החוצה ויושב בלובי של מרכז הפוקימונים, כשסקווירטל יוצא מחדרו גם ומחבק אותך. "סקווירטל!" סקווירטל קורא בחיוך. אתה מקבל הודעה מג'קלין שהפגישה תהיה בשמונה בערב מחוץ למרכז הפוקימונים. עכשיו השעה חמש. אתה עדיין תשוש ועייף מהתקרית עם בלייק ונראה שאתה צריך קצת זמן להירגע ולחשוב. מה תעשה?

גרייס-
זובאט מעורר בך גועל אך לעומת זאת מיסדריווס ולארביטר מעניינים אותך. את מבקשת מקווילבה לתקוף את אחת המיסדרייוסים וזה מה שהוא עושה. קווילבה משגר להביור שמפחיד את לארביטר. את מתקרבת באיטיות ללארביטר ומתכופפת אליו בחיוך "היי חמוד, אין לך מה לפחד ממני" את מגישה ללארביטר אוכל שאוכל אותו בהנאה. "רוצה לבוא איתי לצפות בקרב?" את שואלת את לאביטר שנראה מחייך. את מרימה את לארביטר ורואה עד כמה חמוד הוא באמת. קווילבה נלחם באומץ רב במיסדריווס שלפתע מבקשת מקווילבה לעצור את הקרב. מיסדרייווס ניגשת למיסדרייוס השנייה, את מבינה שמדובר באחותה, היא מברכת אותה לשלום ומרחפת אלייך "מיסדרייוס" היא אומרת בחיוך, את מוציאה פוכדור ומיסדרייווס פותחת אותו מרצונה החופשי ונכנסת לתוכו. תפסת מיסדרייוס!"מיסדרי מיסדריווס" המיסדרייווס השנייה אומרת לך. כאילו מבקשת שתשמרי על אחותה כמו שצריך ונעלמת בין צלליה של המערה. את רואה כי הפוקימונים שלך מפחדים מאוד ומבקשים להמשיך בדרך, נראה שגם לארביטר מסכים איתם. מה תעשי?

[/right][/color]

גרייס-
זובאט מעורר בך גועל אך לעומת זאת מיסדריווס ולארביטר מעניינים אותך. את מבקשת מקווילבה לתקוף את אחת המיסדרייוסים וזה מה שהוא עושה. קווילבה משגר להביור שמפחיד את לארביטר. את מתקרבת באיטיות ללארביטר ומתכופפת אליו בחיוך "היי חמוד, אין לך מה לפחד ממני" את מגישה ללארביטר אוכל שאוכל אותו בהנאה. "רוצה לבוא איתי לצפות בקרב?" את שואלת את לאביטר שנראה מחייך. את מרימה את לארביטר ורואה עד כמה חמוד הוא באמת. קווילבה נלחם באומץ רב במיסדריווס שלפתע מבקשת מקווילבה לעצור את הקרב. מיסדרייווס ניגשת למיסדרייוס השנייה, את מבינה שמדובר באחותה, היא מברכת אותה לשלום ומרחפת אלייך "מיסדרייוס" היא אומרת בחיוך, את מוציאה פוכדור ומיסדרייווס פותחת אותו מרצונה החופשי ונכנסת לתוכו. תפסת מיסדרייוס!"מיסדרי מיסדריווס" המיסדרייווס השנייה אומרת לך. כאילו מבקשת שתשמרי על אחותה כמו שצריך ונעלמת בין צלליה של המערה. את רואה כי הפוקימונים שלך מפחדים מאוד ומבקשים להמשיך בדרך, נראה שגם לארביטר מסכים איתם. מה תעשי?

[/quote]

"אל תדאגו. קדימה בואו נלך" אומר לכולם בחיוך. "קדימה לארביטאר, בוא נוציא אותך מפה" אומר ללארביטאר בחיוך ואצעד לכיוון היציאה מהמערה. 'מעניין עם לארביטר הלך לאיבוד פה.. לא נראה שהמערה הזו זה מקום המחייה הטבעי שלו..'. לאחר שנצא מהמערה אחוש הקלה ואקלוט כמה הייתי לחוצה מהחושך בלי לשים לב אפילו. "היי לארביטאר, רוצה להצטרף אלינו? אני בטוחה שיהיה לנו כיף!" אשאל את לארביטאר בחיוך. 'אם הוא ייסרב.. אזמין אותו לקרב..'

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[B]
פטריק-
בלי לבזבז רבע שניה מיותרת אתה נכנס לתוך הארון ומשחרר את סקורופי ונותן לו פקודה חד משמעית שכל מי שיפתח את הדלת שירעיל אותו במהירות. "סקורופי" סקורופי לוחש ושניכם נעשים דוממים כמו אוויר. ליתר ביטחון אתה אוחז בפוכדור של לוקסיו. אתה שומע צעדי רגליים נכנסים לחדר. "שבי בבקשה" קול גברי חד אומר. אתה שומע כל של בחורה מתנשף. "לא.. משנה.. מה תעשה-אני לעולם לא אתן לך את העיר הזאת. שרלטן שפל ורכרוכי שכמו-", "אני לא חושב שזה יהיה טוב גארדניה" אתה שומע את הקול אומר ואיתו רעש סטירה וצעקה חלושה של גארדניה נשמעת. "אני לא רוצה הרבה..רק שתספרי לי איפה זה. איפה הפרח?!" הבחור צועק בשיגעון. "סטורן. אתה יכול להרוג אותי. אני לא אגיד לך בחיים איפה הפרח הזה. אפילו אם הייתי יודעת." גארדניה אומרת בחלישות ומנורה נדלקת בראשך. סטורן...סטורן. אתה שמעת על השם הזה. פתאום זה מכה בך. קיי סיפר לך עליו. סטורן זה אחד הסגנים של מנהיג צוות גלאקטיק סיירוס. שיערו כחול והוא מרושע וסאדיסט. "אוקיי..אין בעיה אם זה מה שאת אומרת. בחורים. בבקשה תישארו כאן עם גארדניה. תכו אותה, ובבקשה ממכם תצלמו לי את זה. אני חייב לצאת לפגישה עם סיירוס" סטורן אומר ומתחיל לצחוק בארסיות. אתה שומע את גארדניה דומעת..סטורן יוצא מהחדר ואתה שומע שני חיילים מכים את גארדניה בשלל דרכים אפשריות. גארדניה צורחת. לפתע קול חלוש נשמע מתיקך "טוגפרייי" טוגפי מתעורר ויוצא מהתיק שלך מחוייך מאוזן לאוזן. אתה מנסה להשקיט אותו וכך גם סקורופי אך לשווא. "מה זה?" אחד החיילים פולט ועוצר את מסכת ההתעללויות. אתה שומע אותו מתקרב אליך. הלב שלך פועם כמו שלא פעם בחיים. מה תעשה?

[COLOR=#0000cd]

אלחש לסקורופי:"תתכונן. הוא פותח את הארון ואתה מזנק על הפרצוף שלו. בינתיים אחזיק את הפוקדורים של גרוטל ולאקסיו בידיי, ברגע שהוא יפתח את דלת הארון וסקורופי יזנק עליו, אומר להם:"גרוטל, לאקסיו צאו!", ואשחרר אותם כך שהם יזנקו מתוך דלת הארון ישר אל החייל. אורה להם:"נטרלו את החייל השני!" בעודי אסתכל סביבי, אניח את התיק עם טוגפי בארון וארוץ לנסות ולנטרל כל חייל בחדר, לא לפני שאחסום את הדלת ואנסה לנטרל כל סוג של אזעקה שקיים בחדר. אוציא את סטארביה, איפום והיפופוטאס שיעזרו לי בנטרולים והחסימות. אסתכל על החדר ואראה מה המצב של גרדניה.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
חחחח אלו עיירות קטנות אחי, אין הרבה מה לעשות בהן. שים לב שהכנסתי את ליליפאפ שוב. זה לא אומר שאתה חייב לתפוס אותו, אני פשוט מקשר אותו לעלילה זה הכל, שלא תרגיש שאני כופה עליך חח
אתה מסתובב בין האנשים אך לא מוצא דבר מה מעניין. אתה מחליט לשבת באחד מבתי הקפה ואתה מפנק את עצמיך בארוחה טובה ובריאה כפי שניקולס הסביר לך. אתה מתקשר להורים שלך שמאוד מתרגשים לשמוע אותך. אתה מספר להם על המסע ועל הפוקימונים שרכשת, וכשהם מגלים שיש בידיך תג ראשון ואתה מחר הולך לאתגר לנורה הם נשמעים משולהבים! "כל הכבוד! אתה ממש תוכל לאתגר את הליגה בקרוב" אבא שלך אומר בציניות כשאמך מברכת אותך ומוסרת לך את אהבתה, מבקשת ממך להיות זהיר ושתזכור רק ליהנות במסע הזה. אתה שואל לחדש אצלם ואתה שומע שהכל כרגיל בעיירה הקטנה שלכם. "אתמול עצרו פה מספר פעילים של צוות פלזמה.. לא נגרם לנו שום נזק. אנחנו מטפלים בזה בעצמינו. יש לנו כוח שיטור נהדר בעיר שעובד בלי הפסקה" קולו של אביך נשמע רציני. אתה מברך אותם ללילה טוב ומוסר את אהבתך אליהם ומנתק את הפלאפון. אתה משלם על הארוחה הטעימה שאכלת (מרק עדשים טעים עם ריח ממוגג) ומשאיר טיפ נדיב למלצר. אתה נכנס לחדר שלך ונועל את הדלת היטב, מחליף לפיג'מה, מצחצח שיניים ונרדם כעבור מספר דקות אחרי מחשבות על מה שאבא שלך אמר. עיניך נפקחות באיטיות כששמש הבוקר נכנסת לביתך. התרגשות מלאה בתוכך גועה ושוטפת אותך. חיש מהר אתה מצחצח שיניים ומתלבש ונועל את חדר השינה שלך ומחזיר את המפתחות לאחות ג'וי. השעה כבר 9:40. עוד 20 דקות נקבע לך הקרב. אתה נכנס למוזיאון ששם נמצא המכון. במרכז המוזיאון ישנן זירות קרב רבות, ובאמצע עומדת לה אישה שחורה בעלת לוק מגניב "שלום לך!" לנורה מברכת אותך, אתה מבקש ממנה להילחם ואומר שנקבעה לך השעה 10. "בטח נכון. בוא אקח אותך לזירה" היא אומרת בחיוך ולפתע הפוקידע שלך מצלצלת, ניקולס. אתה עונה לו "איפה אתה נמצא?!" הוא שואל בלחץ מטורף. אתה משיב לו במכון ונראה שזה רק מחמיר את המצב. "אתה חייב לצאת משם! תוציא את כולם! איך לא ידעתי על זה לפניי... מה שדיברנו עליו אתמ-" לפתע השיחה עם ניקולס מתנתקת בצורה משונה. מבלי להרגיש אתה מגיע לזירה ומשחררת את הפוקימון הראשון שלה מה תעשה?

היכן שילבת את ליליפאפ? לא ראיתי אותו בכלל... הפוקימון שלה זו ההתפתחות שלו ולא יותר. וקבל תרעיון, אם לא הבנת משהו שאל בפרטי כי הוא מורכב. חשבתי עליו איזה 5 דקות.
~~~~~~
אביט בפוקימון שלה במבט חטוף ולא אייחס לשום דבר כרגע יותר מידי חשיבות "לנורה, הקשיבי לי טוב אין זמן אני אחזור עלזה רק פעם אחת... כולם יוצאים מפה עכשיו!" אתחיל לצעוק על כולם לצאת מהמוזיאון. על כל המבקרים, על קהל המתמודדים מסביב לזירה, אל לנורה בעצמה, כולם!
אחשוב מעט ואוציא את דמורקה ריולו ו-ווירליפד "ווירליפד תצרו מהומה, תפסו אנשים ונסו לכוון אותם ליציאה. בנתיים אלחש לדמורקה "דמורקה הקשב היטב תיהיה סופר מרוכז, חפש כאן בסולידיות פרט נוף בודד שלא מחובר לכלום מלבד לקרקע וכשאף אחד לא שם לב החל לשרוף אותו. הכי טוב שרפרף או משהו. שים לב! שלא יהיה צמוד לקיר או לכל דבר דליק אחר! שלא נשרוף את המקום!!!" ואביט בוא במבט מאוד רציני וזועף שיבין שהמשימה שלו היא החשובה מכולם ואסור לו לבצע טעות, אם אצור שריפה קטנה וריח עשן כולם יאמינו שמשהו לא בסדר ויברחו החוצה.
ואז כשזה יקרה אתחיל לצעוק "שריפפההה שריפההה כולםםם לברוח!!!!" בכל רחבי המקום ולפנות אנשים.