נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[B]
פטריק-
"יפה מאוד איפום" אתה משבח את אייפום שקופצת במיומנות ונאמנת מלפניך, מתחמקת ממכת ברק נוספת של מיסמאגיוס בהצלחה. "איפום, תתכונני! תשתמשי בצוות כפול ואז בטופר צל! תשתמשי קודם בזנב שלך כדי לקפוץ לאוויר ולהתחמק מהכוח הנסתר! אני סומך עליך, אני יודע שאת יכולה! מהר, מכל הכיוונים בכוח!" אתה פוקד על אייפום מיד. אייפום זועקת זעקת קרב ומתחילה להשתכפל במהירות, במהרה 10 אייפומים מופיעים, מיסמאגיוס משגרת את הכוח הנסתר שלה אך למזלך פוגעת באחד הכפילים. זנבה של אייפום משמש לה כמקפצה חזקה כשהיא נזרקת לאוויר על ידו, באוויר היא את אגרופה עוטף בשנית אנרגיה שחורה וציפורניים חתוליות, כשהיא והשכפולים שלה פוגעים במימסאגיוס שמתקשה להתגבר על המהלומות שהיא חוטפת. מיסמאגיוס חוטפת נזק רציני, אך פנטינה מחייכת, נראה שזה כלל לא מלחיץ אותה. "מיסמאגיוס! על חושי. את יודעת מה לעשות" פנטינה פורשת את ידיה כשעיניה האפלות של מיסמאגיוס מתחילות לזהור בכחול. בשניה שזה קורה כלל השכפולים כולל אייפום האמיתית מתחילים לרחף באוויר, אתה חושש ממה שקורה, כשפתאום מיסמאגיוס מטיחה את כולם בקרקע, מעלימה את כל השכפולים כשרק אייפום האמיתית נשארת, מוטחת פעם אחר פעם בקרקע, מיסמאגיוס זורקת אותה לאוויר ומשתמשת במכת ברק, מצליחה להתחמק מן המכה, אך היא עומדת במאמץ רב, מתנשמת מעט בכבדות. גם מיסמאגיוס לא נראית בכושר שיא. אתה סוקר את הזירה. כעיקרון הזירה היא זירת קרב רגילה, כשאמצע הזירה הוא בלי שום אלמנט סביבתי, אתה שם לב שנרות שעווה מרחפים מסביב לזירה, אורם חזק אך הוא מתמעט כל כמה זמן, ולאחר מכן הוא שוב בוהק. אתה מבין שזה פועל על פי זמן. מה תעשה?

מגניב, אני הולך להשתמש בזה
כמה פוקימונים?!?!?!?!
תעשה ששלושה בבקשה.
~~~~~~~~~~~~~~~~
"אוקיי איפום, אני מאמין בך! אני יודע שאת יכולה! נתרי עם זנבך והיתלי על מיסמאגיוס!" אומר לה, אך לאחר מכן אלחש מהר ובקשט:"כשהיא תנסה לנער אותך השתמשי בטופר צל היישר לתוך הצוואר שלה, כמו עקרב" אומר לה ואחשוב על סקורופי. 'בין אם זו איפום או מיסמאגיוס, אחת מהן עומדת לסיים את חלקה בקרב הזה בקרוב מאוד' אחשוב. 'הנרות נדלקים ונכבים בתזמון? נראה לי שעלה לי רעיון איך לנצח אותה...' אחשוב.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

גרייס-

"פנאפי-אני יודעת שזה קשה אבל תשתמש שוב בגלגול קרח" את אומרת ומתקרבת מעט ומנסה לדבר בקול יותר שקט "ברגע שתוכל תשתמש בדיחפור שאתה נמצא מאחוריה, כך שלא תוכל לצפות את זה." פאנפי מהנהן, פאנפי מיד מתגלגל ויורה קרח לכיוונה של נידורינה שיורה כנגד רסיסי הקרח עוקצי רעל רבים, המבטלים אחד את השני. פאנפי מתגנב מאחורי נידורינה, וקופץ הפעם בגובה נמוך יותר, כדי שיוכל להפתיע אותה במהירות, הפגיעה מתבצעת בצורה מושלמת ונידורינה מתעלפת. "יפה מאוד נידורינה" וויטני משבחת את נידורינה ומשיבה אותה לפוכדור. "פאנפי שלך מאוד חזק. הוא מסתדר מצוין יחסית עם ההרעלה" וויטני אומרת בחיוך ומשחררת את הפוקימון הבא שלה

"ג'יגליפאף! חמודה" וויטני אומרת במתיקות וגי'גליפאף משיבה לה בקול רך ומתוק להפליא, את מתמוגגת מהמתיקות שלה. קשה לך לדמיין אותה נלחמת. פאנפי נשאר לעמוד איתן, אך ההרעלה מגיעה ולוקחת ממנו נזק נוסף, פאנפי נשאר לעמוד יציב. "גי'גליפאף! תשתמשי בסטירה כפולה!" וויטני פוקדת במהירות, ג'יגליפאף מתחילה לרוץ לכיוון פאנפי כשהיא מרימה את ידה הימנית ומתכוננת לסטור לו בפניו. מה תעשי?

"תתחמק תוך כדי הגנת כדור!. תעבוד מהר לגלגול ואז דחפור" הורה לפנאפי במהירות. "הנידורינה שלך גם מאוד חזק והג'יגליפאף שלך מתוק" אחמיא לוויטני חזרה. "פנאפי, אם כואב לך מידי בגלל הרעל אתה יכול לומר לי" אוסיף בשקט, לא רוצה שפנאפי יסבול יותר מידי מכאבים.

גרייס-
"תתחמק תוך כדי הגנת כדור!. תעבוד מהר לגלגול ואז דחפור" את פוקדת כשאת מניפה את ידך במהירות ומצביעה על ג'גיליפאף בביטחון. פאנפי קופץ אחורה, לצד שמאל וימין וג'יגליפאף רודפת אחריי פאנפי, בכל פעם סותרת את האוויר. באחת הקפיצות פאנפי משתדל להתרחק יותר מג'יגליפאף ומחסן את הגנתו הפיזית ומיד מתחיל להתגלגל, פאנפי פוגע בעוצמה בג'יגליפאף ומעיף אותה אחורנית. פאנפי אינו מבזבז זמן, הוא קופץ בעודו כדור וממהר לנחות על ג'יגליפאף "ג'יגליפאף תשאפי אוויר!" וויטני אומרת לפתע, את שמה לב שג'יגליפאף פותחת את פיה ומכניסה לתוכו אוויר, מתנפחת כל כך עד שהיא מגיע לגודל של גלגל משאית, ומרחפת באוויר. פאנפי מתנגח בקרקע וחוזר לעמידה נוחה, אינו מבין לאן ג'יגליפאף נעלמה, ג'יגליפאף מוציאה מעצמה את האוויר, ומתחילה להתעופף במהירות כמו בלון שבורח לו האוויר, בשליטה די טובה על גופה, ג'יגליפאף נוחתת ליד פאנפי וסופסוף מצליחה לסטור אותו פעמיים. פאנפי המותש קם, הוא אינו מוותר אך נזק ההרעלה מגיע, שמכניע אותו ומפיל אותו למטה. מעולף. "האני שלי כל הכבוד!" וויטני שולחת נשיקה באוויר לג'יגליפאף שמתחילה לרקוד ולשיר בעליזות. אם כי נפגעה מהגלגול של פאנפי. מה תעשי?

ג'יי-
סתם שתדע, לומברה הוא סוג עשב ומים, לכן מתקפות חשמל משפיעות עליו רגיל חח תגיד שכחת שלומברה יודע ערפל?
אתה משיב את קומבאסקין לפוכדור למנוחה ארוכה, "עכשיו נשאר רק לומברה. זה לא מה שרציתי, הוא חלש למתקפות חשמל. אבל אין לי ברירה..." אתה ממלמל וואטסון, שומע אותך, במיט בך בהעה לא מבינה. "לומברה? הוא לא חלש לסוג חשמל..כלומר הוא כן סוג מים, אך הוא גם מסוג עשב, מה שגורם לחולשה שלו למים להתווסת כנגד חשמל" וואטסון מנחם אותך ומעלה בך חיוך, אתה משחרר את לומברה שמרים את ידיו ומוכן לקרב. לומברה פותח את פיו הברווזי ומשחרר משם מטח של זרעים זהובים, מנקטריק מתחמק מהם במהירות. לומברה רץ אחריי מנקטריק ויורה לעברו אקדח מים, אך מנקטריק מתחמק גם מן המתקפה הזאת. "מנקטריק נשיכה! תעיף אותו באוויר ואז מכת ברק!" וואטסון קורא, מנקטריק מזנק קרוב ללומברה ונושך אותו בעוצמה, מעיף אותו באוויר ומתכונן לתקוף במכת ברק חזקה. "קדימה ג'יי! לומברה אתה מאוד חזק!" אתה שומע את קולה המעודד של לילי, ומצטרפים אליה איווי וגלום אשר קופצים וקוראים בקריאות עידוד נוספות. מה תעשה?

פטריק-
חחח זה שלושה פוקימונים! חח במה אתה הולך להשתמש?
"אוקיי איפום, אני מאמין בך! אני יודע שאת יכולה! נתרי עם זנבך והיתלי על מיסמאגיוס!" אתה קורא מיד, ואייפום מתרוצצת על הזירה על ארבע ומזנקת בעזרת זנבה ונתלת על מיסמאגיוס, "כשהיא תנסה לנער אותך השתמשי בטופר צל היישר לתוך הצוואר שלה, כמו עקרב" אתה מוסיף מיד. מיסמאגיוס מצליחה להתחמק בקלות מן אחיזתה של אייפום, שהדגימה בצורה יוצאת מן הכלל את אחיזתו של סקורופי, שאיתו התאמנה הרבה, אך קשה מאוד לתפוס פוקימוני רוח, משום שזו מצטיירת כמתקפת נורמל, שאינן משפיעות על פוקימונים מסוג רוח. "מיסמאגיוס. קדימה. הטריק המוכר!" פנטינה פולטת במסתוריות מקפיאה, ומיסמאגיוס מביטה באייפום, משתמשת במכת ברק ומנסה לפגוע באייפום. אייפום מתחמקת, ומיסמאגיוס העייפה מובילה את אייפום למלכודת..אייפום תופסת מיקום חכם ומנתרת למעלה, ציפורניים שחורות נוצרות בזנבה והיא מתכוננת לשרוט את מיסמאגיוס בחוזקה. "מיסמאגיוס! תשתמשי בקשר עתידי! (destiny bond)" מיסמאגיוס לא נעה מילימטר, כל גופה מתחיל לזהור באור שחור ואפל, ואייפום מצליחה לשרוט את מיסמאגיוס אינספור פעמים, מיסמאגיוס מתעלפת ונוחתת על הקרקע, אייפום קופצת ושמחה על כך שהצליחה לעלף את מיסמאגיוס, כשלפתע האור השחור יוצא מגופה של מיסמאגיוס ונכנס לגופה של אייפום, עיניה נקפאות והיא נופלת על הקרקע מעולפת גם. אתה מבחין שמישהו נכנס ליציע הצופים, אתה מביט שמעלה ומבחין בשלי, שמתיישבת מחויכת ומשחררת את הפוקימונים שלה שיצפו בקרב שלך. היא מעט נלחצת כשהיא רואה את אייפום המעולפת, ונראה שכמו פנטינה, היא מחכה למהלך הבא שלך. מה תעשה?

מאט-
"עבודה טובה! פוקדור צא!" אתה צועק ושולף פוכדור וזורק אותו על רוזליה שנשאבת פנימה, כעבור כמה רגעים הפוכדור נפתח! רוזליה עומדת מבועתת ומאוד חלשה, אתה מבין שהיא לא מעוניינת להיות שייכת למאמן פוקימונים ולהילחם בקרבות, והיא נמלטת מן המקום. למרות האכזבה מכך, אתה משבח את הפוקימונים שלך, כשאתה מלטף את ראשו של אלקטריק אשר נראה נהנה מן המגע, הוא נובח מספר פעמים ומשדר סימני נאמנות גדולים אליך. ארבעתכם הולכים בסביבה ויש מספר מאמנים שמעוניינים בקרב, השאלה היא באיזה קרב אתה מעוניין? קרב יחידים, כפול או משולש? מה תעשה?

אני מעוניין בקרב יחידים טוב. כזה שיאפשר לי להתרכז בפוקימון זאני מעוניין לפתח אותו... אני מהרהר לעצמי בדממה ותר אחרי מאמן שיעזור לי לפתח את הפוקימונים שלי.

ג'יי-
סתם שתדע, לומברה הוא סוג עשב ומים, לכן מתקפות חשמל משפיעות עליו רגיל חח תגיד שכחת שלומברה יודע ערפל?
אתה משיב את קומבאסקין לפוכדור למנוחה ארוכה, "עכשיו נשאר רק לומברה. זה לא מה שרציתי, הוא חלש למתקפות חשמל. אבל אין לי ברירה..." אתה ממלמל וואטסון, שומע אותך, במיט בך בהעה לא מבינה. "לומברה? הוא לא חלש לסוג חשמל..כלומר הוא כן סוג מים, אך הוא גם מסוג עשב, מה שגורם לחולשה שלו למים להתווסת כנגד חשמל" וואטסון מנחם אותך ומעלה בך חיוך, אתה משחרר את לומברה שמרים את ידיו ומוכן לקרב. לומברה פותח את פיו הברווזי ומשחרר משם מטח של זרעים זהובים, מנקטריק מתחמק מהם במהירות. לומברה רץ אחריי מנקטריק ויורה לעברו אקדח מים, אך מנקטריק מתחמק גם מן המתקפה הזאת. "מנקטריק נשיכה! תעיף אותו באוויר ואז מכת ברק!" וואטסון קורא, מנקטריק מזנק קרוב ללומברה ונושך אותו בעוצמה, מעיף אותו באוויר ומתכונן לתקוף במכת ברק חזקה. "קדימה ג'יי! לומברה אתה מאוד חזק!" אתה שומע את קולה המעודד של לילי, ומצטרפים אליה איווי וגלום אשר קופצים וקוראים בקריאות עידוד נוספות. מה תעשה?

וואלה? לא ידעתי שזה שהוא גם סוג עשב מבטל את החולשה, מוזר... וכן, באמת שחכתי שהוא יודע ערפל חחחח אבל בתכל'ס זאת גם ככה מתקפת לא הכי שימושית שיש xd
--------------------------------------------

"זה הצ'אנס שלנו, לומברה!" אקרא בקול רם. "אקדח מים על מנקטריק ואז אגרוף שאיבה בכל הכוח! אני מאמין בך!" אקרא בגאווה ואקווה שלומברה יצליח לתקוף את מנקטריק ולהשיב לעצמו קצת כוח.

ג'יי-
לא מתקפה שימושית? באמת? חחח ערפל זה ועוד איך שימושי. אתה היית יכול עכשיו להשתמש בערפל ואז מנקטריק לא היה רואה אותך והוא לא היה יכול לשגר את מכת הברק כמו שצריך. ואז היית ניצל מפגיעה. זה מאוד שימושי. היית יכול להשתמש בערפל כדי שמנקטריק לא יידע מאיפה אתה מגיע ואז לתקוף באגרוף שאיבה.

"אקדח מים על מנקטריק ואז אגרוף שאיבה בכל הכוח! אני מאמין בך!" אתה קורא ללומברה ומבקש ממנו להתרכז. מנקטריק משגר את מכת הברק ואילו לומברה מתקשה באוויר לשגר אקדח מים אך הוא משתדל מאוד, אקדח המים עושה את דרכו כנגד מכת הברק ושניהם מתנגשים, מים מוליכים חשמל ולכן לצערך החשמל פשוט ממשך לזרום עד שהוא מגיע ללומברה ומחשמל אותו בחוזקה. לומברה נופל על הקרקע ומתקשה מאוד לקום. לומברה מתקדם למנקטריק עם אגרוף שאיבה חזק אך מנקטריק המהיר מתחמק במהירות. "מנקטריק הוא גמור. תסיים את זה במכת ברק נוספת. אם הוא בכל זאת יצליח להתאושש תשתמש בניב חשמל" וואטסון אומר בקול ברור ומנקטריק יוצא במכת ברק נוספת, שאתה יודע שתגמור את הקרב בשבילך. מה תעשה?

מאט-
חחח מה הלחץ לפתח פוקימונים?! ככל שתתקדם הם יתאמנו ויתפתחו תאמין לי
אתה מסתובב בין ההמון ומביט מסביב, אתה רואה מאמן אחד שמעוניין להילחם בך. שניכם תופסים מרחק מה אחד מהשני כשהוא משחרר את הפוקימון שלו לזירה
מה תעשה?

ג'יי-
לא מתקפה שימושית? באמת? חחח ערפל זה ועוד איך שימושי. אתה היית יכול עכשיו להשתמש בערפל ואז מנקטריק לא היה רואה אותך והוא לא היה יכול לשגר את מכת הברק כמו שצריך. ואז היית ניצל מפגיעה. זה מאוד שימושי. היית יכול להשתמש בערפל כדי שמנקטריק לא יידע מאיפה אתה מגיע ואז לתקוף באגרוף שאיבה.
"אקדח מים על מנקטריק ואז אגרוף שאיבה בכל הכוח! אני מאמין בך!" אתה קורא ללומברה ומבקש ממנו להתרכז. מנקטריק משגר את מכת הברק ואילו לומברה מתקשה באוויר לשגר אקדח מים אך הוא משתדל מאוד, אקדח המים עושה את דרכו כנגד מכת הברק ושניהם מתנגשים, מים מוליכים חשמל ולכן לצערך החשמל פשוט ממשך לזרום עד שהוא מגיע ללומברה ומחשמל אותו בחוזקה. לומברה נופל על הקרקע ומתקשה מאוד לקום. לומברה מתקדם למנקטריק עם אגרוף שאיבה חזק אך מנקטריק המהיר מתחמק במהירות. "מנקטריק הוא גמור. תסיים את זה במכת ברק נוספת. אם הוא בכל זאת יצליח להתאושש תשתמש בניב חשמל" וואטסון אומר בקול ברור ומנקטריק יוצא במכת ברק נוספת, שאתה יודע שתגמור את הקרב בשבילך. מה תעשה?

ואז מה, לומברה כן יראה בערפל? Xd יש לו ראיית אינפרא אדום או משהו שאני לא יודע? יאללה נזרום, זה לא שיש לי עוד משהו לעשות חחחח
-------------------------------------------------

"לומברה..." אומר בדאגה. 'אני חייב למצוא משהו אחרת הקרב הזה גמור... אני יודע!' אקרא במהירות לעבר לומברה. "לומברה, מתקפת ערפל עכשיו!" אומר בזריזות ואצפה בערפל מכסה את הזירה. "מתערב שלא ראית את זה מגיע!" אחייך לעבר ווטסון. "לומברה, אגרוף שאיבה עכשיו! ואז קליע זרעים!"

ג'יי-
חחחח כן הוא יכול לראות, בגלל שהוא זה שירה את הערפל, זה כאילו ערפל שלומברה כן יכול לתמרן בו.
אתה נלחץ, אתה יודע שלומברה גמור, מתקפות החשמל של מנקטריק פשוט יותר מדי חזקות.

"לומברה, מתקפת ערפל עכשיו!" אתה פוקד מיד ובמאמץ גדול לומברה פותח את פיו הברווזי ופולט מתוכו ערפל סמיך וקריר שממלא את הזירה, עוצר את מתקפתו של מנקטריק. "מנקטריק הישאר ממוקד!" וואטסון קורא. מתערב שלא ראית את זה מגיע!" אחייך לעבר ווטסון. "לומברה, אגרוף שאיבה עכשיו! ואז קליע זרעים!" אתה קורא באושר, ואילו וואטסון מחייך ומצחקק מעט. מנקטריק מנסה למצוא את לומברה אך זה קשה מדי. לומברה מנצל את כל כוחו שנותר, ורץ לתוך עננת הערפל כשידו זוהרת בצבע ירוק, לומברה מפתיע את מנקטריק מימין כשהוא נותן לו אגרוף חזק ועוצמתי. הערפל מתפזר, ואתה רואה איך האנרגיה ששאב ממנקטריק משקמת את לומברה ואת אנרגיית הלחימה שלו. לומברה אינו מבזבז זמן ומשגר קליע זרעים, מנקטריק לא רגיל לתחושה ששואבים ממך אנרגיה והוא מנסה להתאושש מן המכה שחטף, מה שגורם לו להיפגע מקליע הזרעים ולקבל נזק. אתה מבחין שמנקטריק די פגוע. אך זה לא עוצר ממנו לרות לכיוון לומברה ולנשוך אותו בניב חשמל עוצמתי, לומברה צווח בכאב כשחשמל מקיף את ידו השמאלית. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-

אוקיי אתה לא נגעל, אבל שום מילה על הסרטון המזוויע שראית של ליסה?! או על בארג'? יא חסר רגשות! ולא ראיתי נמלטים חח והיומן שלך לא עליך, הוא בתיק במרכז הפוקימונים
אתה שוקל בראשך מה לעשות, מצד אחד אם תקום, תיאלץ להזיק לבן אדם המסכן, אך כמו שאתה יודע, הזמן הוא מה שקובע אם הוא ושאר השבויים ישוחררו, ולכן אתה נאלץ לעקוב אחרי הנסיבות של המציאות שאתה נמצא בה. אתה מחפש בכיסי האפוד של ג'סלי, ומוצא בו פנקס ועט שחור, אתה מדפדף בפנקס ובין ציורים מגונים של בחורות ועד לתרשימים של השיעורים בצוות פלזמה, אתה מוצא את הפנקס שימושי ומחליט לשמור אותו. אתה קורע ממנו דף ריק וכותב בעט בכתב יד ברור וקריא, שיהיה חזק והעזרה ממהרת לבוא. אתה תוחב את הפתק לכיס ומביט בצ'אד ובארני, שנראים משועשעים ולוגמים בירה שחורה מהכוס שלהם בהנאה כשהם צופים במעשי הסאדיזם הנוראיים המתבצעיים בשבוי המסכן. "צ'אד, בארני, יש סיבה שאנחנו עומדים פה? בוא נרביץ קצת לאפס הזה!" אתה קורא ומלהיב את השולחן שלך, צ'אד טופח לך על השכם כשכולכם קמים לכיוון השוט המצליפה, צ'אד ובארני מצליפים בבן אדם שצורח מכאבים, אתה מבחין שגופו שמבעד לחולצתו הוא כבר נהיה כולו אדום, לא מסוגל להגן על עצמו. תורך מגיע. יש לך פרפרים בבטן, כולם מסתכלים עליך. אולם שלם של אנשים מרושעים. אתה תופס באחיזה טובה בשוט ומתחיל להצליף בבן אדם בחוזקה, הבן אדם ממשיך לזעוק ודמעות יורדות מעיניו..לאחר מכן אתה עוזב את השוט ומתחיל לחנוק אותו, מגזים אפילו עם אגרופים "כןןן זה הג'סלי שאני אוהב!" צ'אד מריע לך בצחוק כשאתה עוצר ומביט לשבוי בעיניו. העיניים הדומעות של השבוי מביטות בך במבט שכולו רחמים. אתה שולף את הפתק במהירות בלי שאף אחד יראה, ומכניס אותו לגומי של התחתונים של השבוי. אתה מפסיק והשבוי מתעלף. "תחזירו אותו לכל האחרים! בושה.." פרנסיקוס מורה לצמד חיילים שלוקחים את השבוי ושופכים עליו מים, מעוררים אותו מיד, הם לא משקיעים בו במיוחד מכיוון שהם פשוט ממשיכים לגרור אותו ויוצאים מחדר האוכל. אתה מציע לצ'אד ובארני לצאת לשירותים, להירגע קצת כשבראש שלך אתה פשוט רוצה להרוג את שני האנשים הנוראיים האלו, שלושתכם ניגשים ליציאה מחדר האוכל, ששמה עומדים שני חיילים של צוות פלזמה חזקים וחסונים במיוחד. "לאן זה?" אחד מהם שואל בגסות. אתה משיב לשירותים והחייל מנענע את ראשו. "לא ולא. אסור לצאת מכאן עד שההרצאה מסתיימת. תשב אם אתה לא רוצה שנושיב אותך בדרך הקשה" החייל אומר בקול קשוח ומרושע, אתה מבין שמכאן לא תוכל לצאת. פרנסיקוס החל כרגע לדבר על ההיסטוריה של צוות פלזמה, דבר שמשעמם אותך כי שמעת את אותו דבר בדיוק מהשיעורים שלך עם ניקולס. אתה לא יודע מה לעשות, כשלפתע ניגש לכניסה בחור בלונדיני עם משקפיים, שכשהוא עומד לידך שני החיילים הגסים נעמדים בזקיפות ומצדיעים לו

"פרופסור קולורס" החייל השני אומר, "משוחררים" הפרופסור משיב, אתה מזהה את הקול, זהו אותו הקול הרך והמסתורי ששמעת לפני שנכנסת לבונקר הזה, קולורס הוא זה שדיבר עם חבורת הפושעים שהעבירו אליהם את השבויים ממרכז הפוקימונים. "אני מעוניין לקחת מכאן את ג'סלי לשיחה בנושא קידום. תתנו לנו לעבור" קולורס תוקע בעיניו מבט חד בשני החיילים שגמגומים עזים יוצאים מפיהם. "כן..בטח אדוני. בבקשה" אומר החייל ונותן לשניכם לעבור, אתה מגניב מבט לצ'אד ובארני, שנותנים לך אגרוף חברי בכתפך, "בהצלחה תותח. מגיע לך" צ'אד לוחש לך כשהוא ובארני חוזרים לשבת ואילו אתה יוצא החוצה עם הפרופסור. "ג'סלי נערי..הכל בסדר?" קולורס שואל בנינוחות, פס קולו משדר שלווה ורוגע, בנוסף ללחץ. שניכם הולכים לכיוון המעלית, אתה מתמלא באושר כי זה בדיוק לאן שניקולס אמור לפגוש אותך. "רציתי לציין שקיבלתי את הבקשה ממפקד הגדוד שלך, עקבתי אחרי הפעילויות שלך בבזיזות האחרונות, ואני חייב להגיד שאני מאוד מרוצה. אבני האיזמרגד שנתת לי שימשו בצורה פנטסטית את הניסוי שאני מכין..הניסוי הזה גדל. הוא אוכל היטב." קולורס מפרט לך בפרטי פרטים, ואתה קשוב לו. מרוכז במה שהוא אומר. "רק מספר אנשים מצומצמים לוקחים חלק בניסוי הזה. ואני מעוניין לקדם אותך להיות העוזר האישי שלי. לכן אני אקח אותך לאחד החדרים השמורים ביותר במתקן שלנו" הפרופסור אומר, ומוביל אותך לתוך המעלית. המעלית חורקת ומתחילה לרדת למטה. הכל מתחיל להתקטן כשהקומה יורדת עוד ועוד למטה. הדלת נפתחת וכל מה שאתה רואה הוא מסדרון רחב וריק לחלוטין. שניכם יוצאים ורק שתי דלתות עומדות מולך, האחת של השבויים, לידו עומד חייל פלזמה, שעל פי מבט עיניו אתה מגלה שזהו ניקולס! אתה עומד ממש מולו, ניקולס אינו מסתכל עליך, הוא עומד כמו עמוד בטון, אינו זז, כנראה תפקיד החייל שהרג הוא לשמור על הדלת כעת. אתה נעצר ליד ניקולס כשהפרופסור מוציא צרור מפתחות, ומביט בך בפרצוף לא מבין, כועס, אפילו נעלב מעט.."ג'סלי, אני יודע שיש לך בעיות ריכוז. אבל כרגע הרעפתי עליך לא מעט מחמאות. ואתה מעיז לעמוד עם הגב אליי? האם אתה רוצה שאשלח אותך לצינוק ברגע הזה ומילים כמו קידום יישכחו וייקברו?" הפרופסור שואל ברצינות, אתה יודע שאתה צריך לעמוד ליד ניקולס עכשיו אך הפרופסור לוחץ עליך..אתה מבין שהוא טיפוס שפשוט אסור לעצבן אותו.
מה תעשה?

הוא דמות מגניבבבהה... תוסיף אותו לצוות הרשע שלי, אגב לא ביקשת ממני הרבה זמן... אתה צריך לערוך משהו מסויים במשחק? וחבל שלא ראית. זה מה שגורם לי להיות יצירתי עכשיו בהמשכים הללו...
~~~~~~~
"לא כמובן שלא, אני מתנצל פרופסור!" אומר בהשפלת ראשי וסידור הכובע, כך אנסה להראות לו כי אני מתנצל ומאוכזב מעצמי. מיד שיסתובב... אתן בעיטה קטנה לניקולס בהולכי אחריו, אביט לו בעיניים עמוק שיבין שזה אני ואלך בשקט מבלי להוציא הגה אחרי הפרופסור. אחכה להיכנס איתו אל החדר המסתורי ולהבין מה עליי לעשות שם. אהייה צייתן ושקט, ואקפיד לעמוד זקוף ונינוח כדי להראות בשפת גופי כי אני שמח על הקידום הזה "כביכול"... זאת כדי שאוכל לבחון טוב טוב את הסביבה בא אני נמצא ואת מה לעשות עם הפרופסור הזה.

מקס:
סוף-סוף הבנתי ת'מפה המחורבנת שלך... יא נודניק. שברתי ת'ראש. הלכתי לראות סרטונים של אדום אש בשביל זה.
~~~~~~~
אתה מאוכזב למראה זה שם צ'אנסי ברחה ונבהלה, היית שמח לפוקימון שמרפא בצוות שלך. אבל אתה נראה מכוון שאתה רק בתחילת המסע 'אין מה לדאוג, אני בקנטו... בטח אראה עוד המון מאלו' אתה חושב וחוזר לשלך. מביט בפירו המעולף. שולף פוקדור ריק וזורק עליו אותו, הפוקדור מכה בפוקימון ונפתח, שואב אותו פנימה ומתחיל להתנדנד ולהבהב על הקרקע, כשלבסוף נעצר אטום, תפסת פירו!
אתה מרים את הפוקדור מאושר עד מאוד, מריץ לך אין ספור מחשבות על הפירו החדש והמגניב שלך. אתה מביט בפוקימונים שלך ושואל אותם אם הם רוצים לנוח, הרגע הם יצאו ממרכז הפוקימונים והם אומרים מסרבים בחיוך, אתה משקה אותם במעט מים ליתר ביטחון ומלטף אותם. מחזיר אותם לפוקדור וממשיך להתקדם. חולף בדרך על עוד מספר פוקימונים זוטרים... בכיוון ברור אל מחצבות האבן לעבור אותם ולפגוש שוב את ארייה. כשלפתע אתה מבחין בשתי שוטרים, האחד מעט שמנמן ומנופחוהשני רזה יותרוהם עומדים כמו שער מליפני סרט סימון וכמה קונוסים ומונעים מילד אחד בלונדיני נמוך קומה לעבור. אתה מתקרב והילד רוקע ברגליו צועק ורותן עליהם שהוא צריך לעבור במנהרה, לתפוס פוקימונים חזקים ולהגיע לספרון. ושהם מפריעים כאן לאלוף המחוז החדש!
ושני השוטרים לא מתייחסים אליו בדיבורים, רק משגיחים בכוחניות שלו יעבור חלילה את האיזור המסומן בטענה חוזרת "אין מעבר כאן, הדרך למנהרות חסומה עקב מציאת ראיות מפלילות להימצאותם של צוות רוקט באיזור, עד שלא תסתיים כאן הבדיקה בעוד שלושה ימים אין מעבר ילדון! ומצידי תיהיה לאנס שומר הפוקימונים".
חדשות מצערות מאוד עבורך. מה תעשה?

ג'יי-
חחחח כן הוא יכול לראות, בגלל שהוא זה שירה את הערפל, זה כאילו ערפל שלומברה כן יכול לתמרן בו.
אתה נלחץ, אתה יודע שלומברה גמור, מתקפות החשמל של מנקטריק פשוט יותר מדי חזקות.
"לומברה, מתקפת ערפל עכשיו!" אתה פוקד מיד ובמאמץ גדול לומברה פותח את פיו הברווזי ופולט מתוכו ערפל סמיך וקריר שממלא את הזירה, עוצר את מתקפתו של מנקטריק. "מנקטריק הישאר ממוקד!" וואטסון קורא. מתערב שלא ראית את זה מגיע!" אחייך לעבר ווטסון. "לומברה, אגרוף שאיבה עכשיו! ואז קליע זרעים!" אתה קורא באושר, ואילו וואטסון מחייך ומצחקק מעט. מנקטריק מנסה למצוא את לומברה אך זה קשה מדי. לומברה מנצל את כל כוחו שנותר, ורץ לתוך עננת הערפל כשידו זוהרת בצבע ירוק, לומברה מפתיע את מנקטריק מימין כשהוא נותן לו אגרוף חזק ועוצמתי. הערפל מתפזר, ואתה רואה איך האנרגיה ששאב ממנקטריק משקמת את לומברה ואת אנרגיית הלחימה שלו. לומברה אינו מבזבז זמן ומשגר קליע זרעים, מנקטריק לא רגיל לתחושה ששואבים ממך אנרגיה והוא מנסה להתאושש מן המכה שחטף, מה שגורם לו להיפגע מקליע הזרעים ולקבל נזק. אתה מבחין שמנקטריק די פגוע. אך זה לא עוצר ממנו לרות לכיוון לומברה ולנשוך אותו בניב חשמל עוצמתי, לומברה צווח בכאב כשחשמל מקיף את ידו השמאלית. מה תעשה?

"לומברה מהר, נצל את החשמל שמקיף את היד השמאלית שלך! תתעל את האנרגיה החשמלית והכה את מנקטריק בכל הכוח!"

ג'יי-
חחח ניסית ללמד אותו אגרוף רעם?

"לומברה מהר, נצל את החשמל שמקיף את היד השמאלית שלך! תתעל את האנרגיה החשמלית והכה את מנקטריק בכל הכוח!" אתה קורא באסרטיביות, אתה מבחין בלומברה צועק כשהוא מתאמץ לשמוע אותך. לומברה מרים את ידו הימנית והמשוחררת, החשמל שעובר בידו של לומברה עולה לכיוון ידו, לומברה מנסה בכל כוחו ובעוצמתו לתעל את אגרוף ידו, לומברה צווח בכאב, החשמל רב מדי..פתאום! ידו של לומברה מתחילה להיצבע בצהוב ברקי כשהוא מנחית אגרוף על ראשו של מנקטריק! מעלף אותו לחלוטין! לומברה למד אגרוף רעם! "מנקטריק לא יכול להילחם. לומברה הוא המנצח!" לומברה קופץ משמחה כשוואטסון משיב את מנקטריק לפוכדור וצועד לכיוונך. "זה היה קרב נהדר. לומברה שלך הוכיח יכולות למידה ולחימה מאוד מתקדמות. אני גאה בשניכם" וואטסון אומר כשהוא מושיט לפניך את תג המכון

"בבקשה. רק עוד 5 עד לליגת הואן האדירה!" וואטסון מברך אותך ואתה מתאחד שוב עם לילי שקופצת משמחה ומחבקת אותך. "וואו! זה היה כל כך יפה! הפוקימונים שלך כל כך חזקים!" לילי אומרת בחיוך כשגלום מברכת את לומברה, איווי עומד לצידה וקופץ מהתרגשות. נראה שאיווי ממש נהנה לצפות בקרב. כולכם יוצאים החוצה, לומברה מבקש ללכת למרכז הפוקימונים כדי להתרענן. נראה שלילי לא מתכוונת לעזוב אותך. אתם נכנסים למרכז הפוקימונים כשאתה מרפא את הפוקימונים שלך. "אז..מה התוכניות שלך לעכשיו? אתה מתקדם להמשיך לקראת העיר במכון הרביעי?" לילי שואלת בסקרנות ובחיוך מאוזן לאוזן, מחכה לתשובתך. מה תעשה?

דרו-
אני אוסיף אותו אל תדאג, ושיפצתי קצת את האנשים שפגשתם והספוילרים שם קצת התחרבשו לי, אשמח אם תוכל לתקן אותם.

"לא כמובן שלא, אני מתנצל פרופסור!" אתה מצטער בפני הפרופסור ומצדיע לו כאות הערכה, הבעתו הכועסת מתחלפת בהבעה מעט משועשעת, כאילו עשה זאת רק כדי לעצבן אותך. אך אתה מבין שהוא מאוד רוצה שיהיו ממושמעים לו. הפרופסור לוקח את המפתחות ופותח את דלת הסתרים, לפתע ניקולס מסתובב כשהוא עומד ממול לפרופסור, מצדיע ואומר בקול חד,ברור ומשמעתי "הקשב הפרופסור! היני מבקש להיכנס פנימה ביחד איתך. בבקשה" קולו של ניקולס נשמע אחרת לגמרי, כנראה שם על צווארו אותו חיישן התואם את קולו של החייל שחיסל. "קווין..טוב נו. גם אתה עוד לא ראית את הניסוי שלנו. בוא תיכנס" קולורס פולט ומזיז את הדלת, צמרמורת בכל הגוף צורמת אותך כשאתה וניקולס ניגשים לתוך החדר. אתה משתדל לשמור על הפה סגור. מתחיל מזה שמדובר במעבדה. המון ציוד רפואי, מבחנות, חומרים ונוזלים בצבעים שונים עומדים על מדפים גבוהים ובתוך מבחנות. עשן עולה ממבחנה ירוקה שמתחתיה עובדת גזיה קטנה, כנראה מחממת את התרכובת למטרה מסוימת.. אתה וניקולס נעמדים באמצע החדר, ואתה מבחין ממולך במשהו יוצא דופן באופן נדיר ומיוחד ביותר. באמצע הקיר עומד בצמוד לו מיכל מים ענקי, המכיל פוקימון משונה ביותר..אתה מנסה להיזכר בראשך, זה פוקימון אמיתי בכלל?

הפוקימון נמצא בתוך המיכל, מחובר לאלקטרודות רבות, גופו כווץ בצורת כדור כשכולו צף בתוך המים במיכל (אם ראית את הסרט הראשון של פוקימון, איך שהשיבוטים היו מכווצים בתוך המיכלים שלהם, או איך שמיוטו היה, אז תדמיין את זה ככה) הוא נראה לך כמעין ציפור. צבע נוצותיו העליונות צבוע בירוק אמרלד מדהים ביופיו, זנבו הארוך והדרקוני יש להגיד מונח מלפני פניו, הרי כל גופו מכודרר ככדור. "ג'סלי..קווין..אני גאה ונרגש להציג בפניכם את אחת מהיצירות הגדולות שלי. השיבוט החלוץ הראשון של צוות פלזמה. הינדסתי אותו בעצמי. מאז שהיה תא אחד ויחיד" קולורס מציג בפניכם את הפוקימון בהתרגשות מזוויעה, אתה רק חושב כמה נורא זה ליצור פוקימון. "הוא בנוי להכל..השתלתי בו תאים של התפתחות. המקור שלו הוא אחד החזקים ביותר שנראו בטבע, הכנפיים שלו יכולות להגיע למהירות מטורפת, הוא כמו ברק ביום בהיר..אוכל בשר בעיקר. והצווחות שלו..אוי אלוהים! הפוקימון שלפניכם הוא מוטציה מושלמת של צירופי די אן איי רבים של פוקימונים שונים, שאוחדו ביחד כדי ליצור מכונת מלחמה משוכללת במיוחד" קולורס מתמוגג בצורה מפחידה מהיצירה שלו, אתה נזכר בוולבי ובראפלטים, איך הם צווחו, אתה לא רוצה לדמיין את הצווחה של הפוקימון הזה. "הקשב הפרופסור! כחייל חדש בפרויקט! אפשר לשאול שתי שאלות?" ניקולס אומר בקול ברור ונקי, ממש רובוט. "כן קווין..מה שתרצה" קולורס ממלמל, אוחז בעיניו הבעה כמעט מטורפת. "בן כמה הוא? זה לא מסוכן להחזיק בו? הוא לא ימרוד בצוות פלזמה? יצור כל כך חזק..איך זה אפשרי?". "ובכן קווין. אלו שאלות חשובות ביותר. הפוקימון הזה בן כחצי שנה. כל חייו חי בתוך המיכל הזה. איך נשלוט בו? כשהוא יגיע לבגרות מלאה, נוכל להשתיל לו חיישנים במוח שיעקבו אחרי מכשיר מיוחד שאני מייצר בעצמי. הוא יהיה בלתי ניתן לעצירה..עכשיו הוא עדיין תינוק. הוא יכול למות בלי העזרה המתאימה" קולורס עונה לניקולס, שחוזר לעמוד בהקשב, כשלפתע אתה מבחין בקולורס נופל על הקרקע, מעולף לחלוטין. אתה נבהל, כשאתה מבחין בדריפבלים מרחף מולך. "דרייפבליםם" הפוקימון לוחש. "דריפבלים חזרת. ביטלת את המצלמות בכל המסדרון?" ניקולס שואל את הפוקימון שלו, שמהנהן באיטיות. "יופי. אין לנו הרבה זמן. דרו תקשיב לי. אני עומד לעשות משהו שלא ייתכן שתאהב אבל אנחנו חייבים. יש לנו 3 דקות לפתוח את החדר הסמוך ולהעביר את כל השבויים החוצה. קח את הפוכדורים האלו. כשתשחרר אותם הם כבר ידעו מה לעשות עם השבויים. בשום פנים ואופן אל תחכה לי. אני אשאר כאן עם דריפבלים" ניקולס אומר לך ומסביר לך ביסודיות, נותן לך 3 פוכדורים. "קדימה! אין לנו זמן!" ניקולס אומר לך, ניקולס מתחיל לאסוף במהירות מסמכים וספרים מהמעבדה, אתה רואה שהוא לוחץ על איזה כפתור מסוים שמוציא את המים מהמיכל הגדול, ניקולס מתכוון לשחרר את הפוקימון! אתה מביט באימה בפוקימון שפותח את עיניו! צבע עיניהן ירוק באופן קריסטלי, מהממות.. הפוקימון מביט לכל הצדדים בלחץ ופחד, ובנקישה דקה בלבד (!!) הוא שובר את הזכוכית! הפוקימון יוצא החוצה, רגליו עומדות כמו עמודי בטון, טופרים ארוכים וחדים כתער קורעים את המתכת עליה הוא עומד, כנפיו נפרשות. ענקיות, יפות, מלאות נוצות בצעי ירוק איזמרגד,שחור ואדום. הניסוי המפלצתי לפתע צווח וצורח בחוזקה אדירה, זה כל כך צורם, קריאתו פשוט קולנית ברמה אחרת. "קדימה!!! אין לנו זמן!! השומרים יגיעו לכאן בקרוב!" ניקולס צועק עליך, דריבפלים נאבק בפוקימון השיבוטי, אך הוא ממש לא יחזיק עוד הרבה זמן. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס:
סוף-סוף הבנתי ת'מפה המחורבנת שלך... יא נודניק. שברתי ת'ראש. הלכתי לראות סרטונים של אדום אש בשביל זה.
~~~~~~~
אתה מאוכזב למראה זה שם צ'אנסי ברחה ונבהלה, היית שמח לפוקימון שמרפא בצוות שלך. אבל אתה נראה מכוון שאתה רק בתחילת המסע 'אין מה לדאוג, אני בקנטו... בטח אראה עוד המון מאלו' אתה חושב וחוזר לשלך. מביט בפירו המעולף. שולף פוקדור ריק וזורק עליו אותו, הפוקדור מכה בפוקימון ונפתח, שואב אותו פנימה ומתחיל להתנדנד ולהבהב על הקרקע, כשלבסוף נעצר אטום, תפסת פירו!
אתה מרים את הפוקדור מאושר עד מאוד, מריץ לך אין ספור מחשבות על הפירו החדש והמגניב שלך. אתה מביט בפוקימונים שלך ושואל אותם אם הם רוצים לנוח, הרגע הם יצאו ממרכז הפוקימונים והם אומרים מסרבים בחיוך, אתה משקה אותם במעט מים ליתר ביטחון ומלטף אותם. מחזיר אותם לפוקדור וממשיך להתקדם. חולף בדרך על עוד מספר פוקימונים זוטרים... בכיוון ברור אל מחצבות האבן לעבור אותם ולפגוש שוב את ארייה. כשלפתע אתה מבחין בשתי שוטרים, האחד מעט שמנמן ומנופחוהשני רזה יותרוהם עומדים כמו שער מליפני סרט סימון וכמה קונוסים ומונעים מילד אחד בלונדיני נמוך קומה לעבור. אתה מתקרב והילד רוקע ברגליו צועק ורותן עליהם שהוא צריך לעבור במנהרה, לתפוס פוקימונים חזקים ולהגיע לספרון. ושהם מפריעים כאן לאלוף המחוז החדש!
ושני השוטרים לא מתייחסים אליו בדיבורים, רק משגיחים בכוחניות שלו יעבור חלילה את האיזור המסומן בטענה חוזרת "אין מעבר כאן, הדרך למנהרות חסומה עקב מציאת ראיות מפלילות להימצאותם של צוות רוקט באיזור, עד שלא תסתיים כאן הבדיקה בעוד שלושה ימים אין מעבר ילדון! ומצידי תיהיה לאנס שומר הפוקימונים".
חדשות מצערות מאוד עבורך. מה תעשה?

"אוי באסה.." אמלמל בעצבות ואנסה למצוא פתרון אחר, אגש לשוטרים ואשאל אותם בנימוס. "אם הדרך מכאן חסומה, יש לכם מושג איך אוכל להגיע לעיר של המכון השלישי? אני מאמן פוקימונים ואני רוצה לאתגר את מכון החשמל". לאחר שיענו לי, במידה ויעזרו לי אציע לילד להתלוות אליי, אם לא יעזרו לי אנסה להוציא את המפה ולחפש דרך עוקפת, אם גם זה לא יעזור לי, אבדוק אם יש לי את המספר של אריה ואנסה להתקשר אליה, לשאול אותה איך אוכל להגיע אליה.

ג'יי-
חחח ניסית ללמד אותו אגרוף רעם?
"לומברה מהר, נצל את החשמל שמקיף את היד השמאלית שלך! תתעל את האנרגיה החשמלית והכה את מנקטריק בכל הכוח!" אתה קורא באסרטיביות, אתה מבחין בלומברה צועק כשהוא מתאמץ לשמוע אותך. לומברה מרים את ידו הימנית והמשוחררת, החשמל שעובר בידו של לומברה עולה לכיוון ידו, לומברה מנסה בכל כוחו ובעוצמתו לתעל את אגרוף ידו, לומברה צווח בכאב, החשמל רב מדי..פתאום! ידו של לומברה מתחילה להיצבע בצהוב ברקי כשהוא מנחית אגרוף על ראשו של מנקטריק! מעלף אותו לחלוטין! לומברה למד אגרוף רעם! "מנקטריק לא יכול להילחם. לומברה הוא המנצח!" לומברה קופץ משמחה כשוואטסון משיב את מנקטריק לפוכדור וצועד לכיוונך. "זה היה קרב נהדר. לומברה שלך הוכיח יכולות למידה ולחימה מאוד מתקדמות. אני גאה בשניכם" וואטסון אומר כשהוא מושיט לפניך את תג המכון
"בבקשה. רק עוד 5 עד לליגת הואן האדירה!" וואטסון מברך אותך ואתה מתאחד שוב עם לילי שקופצת משמחה ומחבקת אותך. "וואו! זה היה כל כך יפה! הפוקימונים שלך כל כך חזקים!" לילי אומרת בחיוך כשגלום מברכת את לומברה, איווי עומד לצידה וקופץ מהתרגשות. נראה שאיווי ממש נהנה לצפות בקרב. כולכם יוצאים החוצה, לומברה מבקש ללכת למרכז הפוקימונים כדי להתרענן. נראה שלילי לא מתכוונת לעזוב אותך. אתם נכנסים למרכז הפוקימונים כשאתה מרפא את הפוקימונים שלך. "אז..מה התוכניות שלך לעכשיו? אתה מתקדם להמשיך לקראת העיר במכון הרביעי?" לילי שואלת בסקרנות ובחיוך מאוזן לאוזן, מחכה לתשובתך. מה תעשה?

אממממ אולי... Xd

"מעולה! לומברה, זה היה גדול! ולמדת להשתמש באגרוף רעם, זה מצויין. אני כלכך גאה בך. עכשיו תנוח" אומר ואחזיר את לומברה המותש לפוקדור. "התג השלישי!" אומר ואקח בשמחה את התג הדינאמו מידו של ווטסון. "זה היה קרב מדהים. תודה רבה ווטסון" אודה לווטסון ואצא מהחדר הזירה. "כן, זאת התוכנית שלי." אומר ללילי בזמן שאני מחכה לשלושת הפוקדורים. 'אם היא תמשיך להתלוות אליי... איך אני אוכל להמשיך לחקור את צוות אקווה?' אחשוב לעצמי. "היא מהווה סיכון... ואם ניתקל בצוות אקווה, אני אצטרך להגן עליה.'

מקס-
אוי שלומי שלומי... רק בריאות מכל הלב, אתה כתבת את המפה הזאת איך אתה לא מבין מה היא אומרת?!?! חחחחח פשוט כישרון מהלך. מקווה שתבין תבילבול שלך בעדכון הזה. העדכון האחרון אגב נועד כדי שתכיר את הנער, מה שלא עשית -__-"
~~~~~~~~
"ררר... לעזזל! מה עכשיו!" אתה ממרר בכעס לעצמך, ניגש אל שני השוטרים הללו בנימוס, הריי לא עמדת שם במשך כמעט שעתיים והתווכחת איתם כמו הילד שלידך. "סילחו לי, אם הדרך מכאן חסומה, יש לכם מושג איך אוכל להגיע לעיר של המכון השלישי? אני מאמן פוקימונים ואני רוצה לאתגר את מכון החשמל" השניים מביטים זה בזה מרימים גבות, ואז מביטים בך והרזה בהם אומר "מכון החשמל? הריי הוא נמצא בעיר וורמיליון, שזאת הדרך אל העיר ספרון בכלל. פנה דרומה מכאן, שם תמצא את מה שאתה מחפש".
הוא מסיים ואתה מבולבל, אתה פותח את המפה בחוסר הבנה:

אתה רואה כי המקום שארייה דיברה עליו הוא בכיוון אחד, אבל המכון הוא באחר. אתה מחפש מספר בפוקדע ואיך שאתה פותח אותו והמכסה נשלף נופל פתק קטן עם המספר שלה, אתה מחייג בקוצר רוח והיא עונה ואומרת "או יופי, שמור את המספר. כמו שאתה וודאי רואה הפגישה שלנו תצטרך להתעקב מעט, אני מצטערת... מקווה שלפחות הפקת משהו בדרך הזו. אחכה לך בדיוק בנקודה שאמרתי, זכור את הרמז" (אם אתה לא זוכר לך חפש אותו כמה עדכונים אחורה).
אתה נאנח ומבין שהדרך התארכה, ומנסה לפחות להתנחם בעובדה שיש לך חבר חדש וחזק מאוד בצוות, לפתע אתה שומע פסיעות מאחורייך הילד הבלונדיני רץ אחרייך ואומר "היי חכה לי!" אתה נעמד והוא אומר "אם אתה הולך לעיר וורמיליון אפשר להתלוות אלייך? שמעתי מהצד מהשיחה שלך עם השוטרים שאתה גם מאמן פוקימונים. אשמח להתלוות אלייך" הוא מציע בחיוך רחב. אתה נענה בחיוב ויחד אתם הולכים. "קוראים לי דילן, אני מהעיר וורידיאן ואני בן 14.5. אז... איך קוראים לך? מהיכן אתה? כמה זמן אתה כבר מאמן?" הוא שואל ותוך הליכה של קרוב ל-7 שעות מפרכות. אתה מתחיל לראות את וורמיליון, לפניה יש איזור כפרי בו גרים חקלאים רבים, מגדלים טאורוסים ועוד חיות משק למינהן... שדות רחבים מלאים בפוקימונים מסוגים רבים.
אתה מגיע לעיר, עיר נמל שקטה קטנה וציורית, בתים קטנים בנויה לאורכה מלבנים לבנות והמזח הגדול משתרע על כולה. ישנו ממזרח נקודת חוף יפה עם שובר גלים ומגדור והמון ספינות וסירות חונות בנמל שם. יש שם שני מסעדות האחת מסעדת דגים מטופחת וגדולה והשנייה מסעדת ספגטים חלבית, בנוסף כמובן יש את המרכז החנות ובקצה השמאלי של העיר ממוקם המכון, ממש סמוך לתחנת הכוח של העיר.
מה תעשה?

מאט-
חחח מה הלחץ לפתח פוקימונים?! ככל שתתקדם הם יתאמנו ויתפתחו תאמין לי
אתה מסתובב בין ההמון ומביט מסביב, אתה רואה מאמן אחד שמעוניין להילחם בך. שניכם תופסים מרחק מה אחד מהשני כשהוא משחרר את הפוקימון שלו לזירה
מה תעשה?

לא התכוונתי ללפתח, אלא לחזק. טעות של מורה, סליחה. ~_~
-
"יפה. מאנקי הוא פוקימון לחימה מעניין מאוד." אני אומר ומסתכל בריכוז רב על מאנקי. "אני חושב שאנחנו נתחיל עם צ׳ארמנדר! השתמש במסך עשן כבד ותקוף בלהביור!"