נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

מאט-
"קוראים לי צ׳מני, אה לא, קוראים לי מאט. נעים להכיר." אתה מציג את עצמיך בפני קרלין, מבלבלבין המסר שנולנד שאל אותך לשאלה שקרלין שאלה. קרלין מצחקקת. אתה מאוד מתרשם מעיסוקיה של קרלין, אך אתה יודע שכשנולנד קורא לך חייבים ללכת. "אני צריך ללכת לצ׳ימני, אני מתכוון להר צ׳ימני כדי לעשות שם משהו. אני כבר אדבר איתך מאוחר יותר! ביי" מבלי לבזבז זמן, אתה מתחיל לרוץ ביחד עם אלקטריק ומאצ'וק לצידך, מאצ'וק מציע לאלקטריק שירים אותו אך אלקטריק נובח שהוא מסתדר. שלושתכם רצים ועולים במעלה העליה הסלעית. מגיעים להר צ'מני החם והלוהט. אתה מבין מהמסר שנולנד יחכה לך בתוך ההר, אתה נכנס פנימה. מנסה לחפש את נולנד. הודעה נוספת אשר נשלחת ממנו, מבשרת לך שהוא יהיה באזור שנקרא "האזור הפושר". אתה מקבל תדרוך ונקודת ציון ואתה ממשיך בדרכיך. אתה ושני הפוקימונים שלך מהלכים בדרך כשלפתע נעמד מולך
גדול ומרשים אשר חוסם לך את הדרך. מתלווים בצדדיו ואתה מבחין ב- ו-אשר מצחקקים מהמתרחש וצופים מה טורקול וחבורתו יחליטו לעשות איתכם. אלקטריק ומאצ'וק נוהמים כלפיהם. אך הם לא עושים כלום. מה תעשה?

"אני אטפל בזה מיד." אני חושב ומגבש תוכנית, שולף את הפוקדור של מאשטרמפט וזורק אותו לאויר. "השתמש באקדח מים על טרקול, מאצ׳וק שבירת לבנים על סלאגמה ואלקטריק ניצוץ על הסלאגמה השני!"

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
אתה צוחק לצלילי שירו של ג'ונס "אווווו אני אוהב לשיר ולרקודדד ויש לי סודוורוודו מתוק! מתוק מתוק מתוקקק" ג'ונס ממשיך לפרוט על הגיטרה כשלוקאס נשפך בצחוק לידו, ואילו סודוודו צוחק ומחזיק את בטנו הקשיחה.

"קדימה, הוסכם נלך!" אתה משיב אליהם ונראה ששני החברים שלך מאוד מרוצים מכך. בשמחה ובששון שלושתכם פונים ימינה, לכיוון ממלכת השרידים. ההליכה לוקחת חצי שעה נוספת, בה שלושתכם מדברים, משתובבים וצוחקים אחד עם השני. לוקאס מספר לך על כמה הפוקימונים שלו התחזקו, ועל הפוקימונים שהוא מתכנן לתפוס. "ממש רציתי לתפוס דריבול..אני יודע שהוא פוקימון אדמה וחשבתי שאמצא אותו במדבר. אבל מסתבר שהם חיים במערות. לא במדברים. האחות ג'וי המתוקה הסבירה לי. זה בגלל שהם מעדיפים קרקע קשיחה להתחפר בה ולא חום ואדמה חולית". אתה מחזיק את וולבי כל הדרך, ג'ונס מוציא עוד סיגריה ומציע ללוקאס, לוקאס לוקח את הסיגריה של ג'ונס ושואף ממנה מעט לתוך ריאתיו אך מהר מאוד מתחיל להשתעל ויורק את העשן החוצה. "איכס ג'ונס! זה כל כך מגעיל! איך אתה לעזאזל מעשן את זה?!" לוקאס מטיח בו ואילו ג'ונס רק צוחק.."אוי אתה כל כך ילד. כשתתבגרו תבינו!" ג'ונס מלגלג על שניכם. לאחר חצי שעה אתם מבחינים במחזה מדהים. מצד ימין שלכם יש קניון עמוק מאוד, ובצד השני של הקניון עומדת טירה גבוהה ומדהימה ביופיה, צבעי חום בהירים וכהים בשלל גוונים צובעים את המבנה שלה. פוקימונים מעופפים חגים באוויר בקומות הגבוהות שלה

כדי להגיע אליה ישנו גשר ארוך עשוי מאבן קשיחה וחזקה. "וואו...הגענו! בואו ניכנס!" לוקאס קורא בהתלהבות והפיגנייט שלו יורה אש להביור, מתלהב מהמחזה המרהיב! אתם מתחילים לרוץ תוך שאתם שותים מים, עוקפים את הגשר, שהמעבר בו מאוד מפחיד ומלחיץ. דלת הטירה פתוחה לרווחה שלצד ימין שלה תלוי שלט הוראות על איך להתנהג באתר ההיסטורי הזה. אתם נכנסים פנימה ורואים מעין היכל ענקי ומפואר, עמודי אבן שבורים, חלקם עדיין עומדים אך עם סדקים, צל וקרירות עוטפת אתכם. וולבי יורדת מן הידיים שלך ומתחילה לחקור את השטח. קופצת מעל קוביות אבן ומתרגלת מעט ריצות. "היא ממש סקרנית" ג'ונס אומר בחיוך. ישנם מסדרונות רבים, ואתם שוקלים לאן ללכת, אתה מתיישב באמצע ההיכל על אבן קרה כשמולך מתהלך

"היי הצהוב ממחוז קנטו והכתום מהואן! אני מזהה אותם" ג'ונס אומר בהתלהבות כשאתה ולוקאס מביטים בפוקימונים בסקרנות רבה. וולבי מתקרבת לסנדיל ומתחילים קטטה כשהיא משתמשת במתקפת מקור ומנקרת את ראשו של סנדיל שנמלט ממנה. "סודוודוו תהיה חבר ותביא לי את המפה בסדר?" ג'ונס מבקש מהפוקימון שלו. "סודווודו!" סודוודוו משיב בחיוב ופותח את תיקו של המאמן שלו, מוציא החוצה מפה של האזור וג'ונס מתחיל לדפדף בה. "טוב. יש כאן מערות עם ציורים של שבטים קדומים, פסלים של הפוקימונים האגדיים ואז מעיין!" ג'ונס מסביר. אתם מחליטים ללכת לשלושתם! תחילה אתם נכנסים למסדרון הימני, עליו אתם מוצאים לכל אורכו ולרוחבו ציורים בגוונים כהים וכהים של אנשים, פוקימונים, יתדות אשר מנהלים קרבות, ציורי אש והרים מופיעים בינהם וזה רק מרתק אתכם יותר. ג'ונס מדליק עוד סיגריה ומספר בדיחה משעשעת על כך שפיגנייט שרף מקל שמשמש כלפיד. "עזוב את פיגנייט הסיגריה שלי היא פנס!" כולכם צוחקים, אפילו פיגנייט, שמצטייר בפניך כפוקימון מאוד גאה בעצמו. לאחר מכן אתם מגיעים לחדר גדול ורחב עם פסלים רבים של פוקימונים, האחד נראה כמו דארמניטאן (ההתפתחות של דרומקה), חלק נראים כמו שלושת ההתחלתיים של המחוז ובאמצע החדר עומדים פסלים מאבן עוד יותר גדולים של פוקימונים דרקוניים, בעומדים זה מול זה. "ראשיראם וזקרום. השומרים של אונובה" לוקאס ממלמל בהערצה. וולבי מתקדמת לפסלים ובוחנת אותם מקרוב, סוודודו משתרך אחריה ושומר עליה. לבסוף אתם מגיעים לחדר גדול מאוד, עם צמחים ירוקים ומעיין גדול באמצע, אתם מבחינים בפוקימוני מים אתם מגיעים לשפת המעיין, משכשכים את הרגליים שלכם, מחליפים לבגדי ים ומתחילים לשחות באגם! משפריצים אחד על השני מים בכיף, נהנים כאשר ג'ונס מנגן שיר מגניב על הגיטרה "אל המעיין! אל המעיין! בונסלי בונסלי קטן! (ההתפתחות הקטנה של סודוודו) אלל המעיין אלל המעיין! בונסלי קטן! בונסלי קטן!" אתם משתעשעים עוד כאשר רפרוף כנפיים נשמע מאחוריכם, משבי רוח מתעופפים אליכם כשאתם פוערים פיכם כאשר ענקי עף לאזור המעיין ולוגם מים ממנו. אתה מבין שזה אותו וולקרונה מהאגדה של הממלכה, אתם קופאים במקומותיכם, האם יתקוף אתכם? וולבי אינה מפחדת ומתחילה להתקרב אליו! מה תעשה?

צפיתי לראות פה פוקימונים אחרים לגמריי למען האמת... אבל רעיון מגניב
~~~~~
"וואוו... וולקרונה, איזה פוקימון מדהים, כמו הוא מפחיד ומרשים בו זמנית. אם זה אכן ההוא מאגדת הממלכה זה אומר שהוא בן מאות שנים!!! מדהים!!!" אמלמל לצד ג'ונס ולוקאס. פעור פה.
כשוולביי תתקרב אליו אבהל מיד ואומר "היי וולביי, וולביי קטנה. חזרי לכאן. אנחנו לא רוצים צרות חמודה. בואי הנההה.." ואביט בה במבט מתנצל, דואג מאוד לשלומה ולשלומינו.
להילחם בדבר כזה עלול להיות אסון כי אם זה אכן הוא, זה לא סתם וולקרונה אלא אחד החזקים ביותר!

מקס-
לאחר המלך אתה מבין עם מי יש לך עסק, ואין טעם לבזבז זמן. אתה מבקש מבאלבזור להסיר את המשי מעליו וקח הוא עושה, עם גפן אחת משחרר את השנייה ואז משחרר את רגליו ומאיר שוב את עיניו. "באלב באלב 'סור!!" קורא מוכן.
אתה מסמן לדילן שהגיע הזמן לשתף פעולה, באלבזור שולח גפנים אל צארמנדר ומרים אותו מעלה ורץ לכיוון בידריל ובאטרפרי, ויורה עליהם עליי תער "בידריל באטרפרי התפצלו!" המאמנים מבקשים בתיאום והשניים הולכים כל אחד לכיוון אחר. אתה מסביר לדילן על התכנית והם משיבים "אתה חושב שאנחנו חירשים או משהו.... חחחח גם כן תיאום! בידריל צוות כפול! ואז תקוף בעוקץ רעל!" צ'ארמנדר ובאלבזור מגיבים בלהביור ובעלי תער מלווים נבגי הלם. אתה מבחין שבאלבזור משלב יותר מידי מתקפות יחד, הוא נכנס ללחץ ומזיע...
"באטרפרי בלבול קדימה!" (Confusion) ולפתע עיניו זורחות באור כחלכל ובוהק ומקיפות את עלי התער שנשלחים היישר לעבר צ'ארמנדר במקום, כמו מגע קסם. והקטן מפסיק מהלהביור משותק מנבגים. באטרפרי בסוף לא עומד בלחץ ונפע גם הוא, ונופל על הקרקע. בנתיים בידריל נחלץ לעזרתו, עומד לפניו שלוף חניטות ומשתמש בצוות כפול. ויוצר סביב הפרפר חומת בידרילים עצבניים ומזמזמים...
המהלך השתבש מאוד אמנם בעקבות זה שהתאומים שמעו אותו, אך באטרפרי משותק בהחלט. באלבזור מתנשם עמוק. הוא השתמש ותפקד בהמון מתקפות יחד.
מה תעשה?

ג'יי-
אתה מעפן. סופית. חח
"הוא הלך," אתה נושף לרווחה כשאתה מבחין בסוויפר המתרחק. אתה מתנצל בפני לומברה ומשיב אותו לפוכדור. אתה ממשיך ללכת ולעבור את הסוואנה האפרורית שמפרידה בינך לבין העיר פלארבור. לאחר הליכה של כחצי שעה אתה סופסוף מגיע לעיר. העיר פאלרבור שוכנת באזור סלעי, אך זה לא מונע מהעיר מלהיות יפה מאוד. בתים רבים אשר בנויים על צורתה הטבעית של הסביבה מבלי לפגוע בה מנעימים את הנוף, נהר חוצה את צידה הדרומי של העיר, מספר דייגים יושבים בסמוך לו עם חכה ומחכים להעלות בה פוקימון. מעבר לנהר אתה מבחין במדשאות שהולכות ונעלמות כשהר ענקי וגדול מופיע מולך. אתה מבין מעוברי אורח שמדובר במערה שנקראת "מערת שרידי המטאור". אתה נכנס למרכזה של העיר, שם אתה מבחין במרכז פוקימונים מסודר, אליו אתה נכנס, שוכר חדר ללילה ונכנס להתקלח. אתה יוצא מן המקלחת, מתלבש ונועל את הדלת, ויוצא שוב לאזור העיר. אתה מבחין בבניין התחרויות, שם התחרות של לילי תתרחש. אתה שומע גם מאמנים מתאמנים באזור המדשאות, ובאזור הנהר מספר דייגים מציעים פוקימוני מים שהצליחו להעלות בחכתם תמורת תשלום. מה תעשה?

אני יודע :{}~~~~הלפ מי
-----------------------------------

"פוקימוני מים? כבר יש לי לומברה, אני מסודר" אומר בחיוך כשאחשוב על כמה חזק לומברה מאז שהוא התפתח מלוטאד. "אני מאוד רוצה ללכת ולבדוק איזה פוקימונים פראיים יש כאן בסביבה... לבקר במערת המטאור יהיה נחמד." אחשוב לעצמי למספר שניות. "אבל הבטחתי ללילי שאני אגיע לתחרות שלה, והבטחות מקיימים." אומר לעצמי לאחר שהחלטתי לאן אני ממשיך, ולאחר שאמצא את בניין התחרויות אברר מתי והיכן מתקיימת התחרות שלילי משתתפת בה.

מאט-

"אני אטפל בזה מיד." אתה אומר ומנסה לחשוב על תוכנית פעילה שתצליח. לבסוף אתה משחרר את מארשטומפ שנעמד חזק ומוכן כנגד היריב שלו. "השתמש באקדח מים על טרקול, מאצ׳וק שבירת לבנים על סלאגמה ואלקטריק ניצוץ על הסלאגמה השני!" אתה מיד פוקד על הפוקימונים שלך. והקרב מתחיל. מארשטומפ יורה אקדח מים שפוגע בטורקול ומכאיב לו, טורקול מיד מתחיל להסתחרר ולהשתמש בסחרור מהיר, ובעצם מנווט את המים לצדדים בגלל פעולת הסחרור. טורקול נעמד בשנית ומשתמש בלהביור כנגד מארשטומפ, שמתגונן כנגד בעזרת ידיו הגדולות והלחות, אשר מספקות לו הגנה. מאצ'וק רץ במהירות ופוגע בשבירת לבנים בסלוגמה שמנצל את הקרבה כדי להשתמש בחומצה (smog) ובכך מאצ'וק נופל על הקרקע ומתנשם בכבדות. נחנק מן הריח המצחין. אלקטריק מתחיל לרוץ כשגופו עטוף בחשמל נוצץ, הוא פוגע בסלוגמה אשר משתמש בהגנה כדי להגן על עצמו. ומיד משתמש במפולת סלעים. סלעים נוצרים מהאוויר ומשתגרים לכיוון אלקטריק, אשר מתחמק מכולם. אך לא יחזיק כך זמן רב. מה תעשה?

ג'יי-
"פוקימוני מים? כבר יש לי לומברה, אני מסודר" אתה ממלמל לעצמיך ומתגאה בחוזקה של לומברה. אני מאוד רוצה ללכת ולבדוק איזה פוקימונים פראיים יש כאן בסביבה... לבקר במערת המטאור יהיה נחמד." אתה מניח שההצעה השניה תהיה עדיפה יותר אך אתה הבטחת ללילי שתגיע לתחרות שלה, ולכן אתה מחליט שלא מפרים הבטחות! אתה מתחיל לצעוד לכיוון הבניין התחרויות המטופח, נכנס לתוך הלובי של המבנה, אוויר המזגן גורם לך לתחושת הקלה עצומה כאשר הדבר הראשון שאתה מבחין בה הוא לילי

ואתה מאוד מופתע לגלות חברת צוות חדשה איתה "ג'יי הגעת! איזה כיף!" לילי קוראת באושר ורצה לחבק אותה בחוזקה, אתה מעט מסמיק מכך. גלום ואיווי מברכים אותך ואילו סוובלו מצייצת בנינוחות. "תנחש מה? זאת אותה הסוובלו שעזרנו לה להציל את החבר שלה דודו מאותם הנערים המתועבים..לקחתי אותם בצ'יק צ'אק למרכז הפוקימונים כאן בעיר והם טיפלו בדודו מצוין, והשיבו אותו לעדר של דודואים שנמצא באזור של ההר. מסתבר שסוובלו מאוד אוהבת תחרויות ולכן החלטתי היא ממש רצתה להצטרף אליי! אני מאוד שמחה על כך" לילי מספרת לך בהתלהבות ומלטפת את ראשה הנעים של סוובלו שנראית מאושרת לא פחות ממנה. אתה מבחין שהפוקימונים של לילי לבושים בתלבושות טקסיות יפות, בצבעים שונים ומגוונים. "אנחנו מתאמנים..התחרות תהיה עוד שעתיים. אני מאוד מתרגשת! הכנתי כמה מהלכים ממש טובים! שיפרנו מהלכים ואני כמעט בטוחה שננצח!" לילי אומרת בחיוך. אתה מבין שהתחרות של לילי תתחיל בעוד שעתיים, ואין טעם לחכות לה כאן כי היא צריכה להיות עסוקה בהכנות ובאימונים לתחרות. לכן אתה נפרד ממנה ומבטיח לה שתגיע, אתה עובר את הגשר ומגיע לעזור מערת המטאור כאשר שוטרות ג'ני עוצרות אותך באזור הסלעי של ההר. "אסור לעבור. אתה לא יודע? יש כאן פעילות מבצעית" אתה מעט מאוכזב, מאוד רצית לראות את הפוקימונים שנמצאים בתוך המערה, לכן אתה הולך למדשאות היכן שנמצאים שאר המאמנים. בין המאמנים המבקשים להילחם, אתה מצליח למצוא מספר פוקימונים שונים מנקה את נוצותיורץ ומתאמן על ריצה על צמרות עץ גבוהמנפנף את כנפיו ומחפש פרחים אשר אוכלים אוכל שאנשים הביאו להם והניחו על הקרקע. מה תעשה?

דרו-
חחחח אוקיי, כמו מה?

"וואוו... וולקרונה, איזה פוקימון מדהים, כמו הוא מפחיד ומרשים בו זמנית. אם זה אכן ההוא מאגדת הממלכה זה אומר שהוא בן מאות שנים!!! מדהים!!!" אתה ממלמל ליד לוקאס, שניכם שוחים לאט לכיוון שפת המעיין, ליד ג'ונס שמוריד את משקפיו בתדהמה ומביט בפוקימון המופלא בפה פעור. "הוא חתיכת פוקימון מגניב!" אתה שומע אותו ממלמל. אתה מבחין בוולבי, אשר לא מפחדת כלל ומתקרבת לפוקימון. היי וולביי, וולביי קטנה. חזרי לכאן. אנחנו לא רוצים צרות חמודה. בואי הנההה.." אתה מנסה ללחוש לה כמה שיותר חזק, אך היא אינה שומעת אותך. היא רק מתקרבת לוולקרונה העצום שלוגם ממי המעיין, אותם הוא מרים באמצעות מתקפת על חושי ישר לתוך פיו החרקי. וולבי מתקרבת ומצייצת אליו. אמיצה מאוד. וולקרונה מסיים לשתות ומביט בה, ולאחר מכן בכם. מעט מופתע. פיגנייט מתקרב אליו וכורע ברך לפניו, כפוקימון אש, הוא נותן כבוד לפוקימון מבוגר ומלומד הרבה יותר ממנו. וולקרונה מאוד אוהב את הצעד, ומשחרר משב אש נעים לכיוונו של פיגנייט, מעין הוכרת תודה על כך שבירך אותו. וולקרונה חוזר לוולבי ושניהם מנהלים שיחת חולין קצרה, כאשר בסופה וולקרונה מברך את וולבי הקטנה. רפרוף כנפיו האדירות נשמע בכל ההיכל, גופו הגדול מתחיל לרחף כאשר הוא נפרד מוולבי וחוזר למקום ממנו הגיע. וולבי מרגישה מסופקת. "נעקוב אחריו!" לוקאס מציע בצעד פזיז. "השתגעת?! כשהייתי בג'וטו, עקבתי באגם הזעם אחרי גרידוס שמאוד אהבתי והוא כמעט אכל אותי! רוצה שנסיים את היום הזה בתור שיפוד לפה שלו?!" ג'ונס מטיח בלוקאס. פיגנייט מעט מתעצבן על המאמן שלו, כנראה שפיגנייט בעניין שיניחו לו כמה שיותר. לוקאס מסתובב אליך. "דרו מה דעתך שנתחיל ללכת לעיר נימבסה? כבר היינו כאן די הרבה זמן. או שאתה רוצה שבכל זאת נלך אחרי הוולקרונה ההוא?" לוקאס שואל אותך ואילו ג'ונס נראה לא מעריץ של האפשרות הזאת. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
לאחר המלך אתה מבין עם מי יש לך עסק, ואין טעם לבזבז זמן. אתה מבקש מבאלבזור להסיר את המשי מעליו וקח הוא עושה, עם גפן אחת משחרר את השנייה ואז משחרר את רגליו ומאיר שוב את עיניו. "באלב באלב 'סור!!" קורא מוכן.
אתה מסמן לדילן שהגיע הזמן לשתף פעולה, באלבזור שולח גפנים אל צארמנדר ומרים אותו מעלה ורץ לכיוון בידריל ובאטרפרי, ויורה עליהם עליי תער "בידריל באטרפרי התפצלו!" המאמנים מבקשים בתיאום והשניים הולכים כל אחד לכיוון אחר. אתה מסביר לדילן על התכנית והם משיבים "אתה חושב שאנחנו חירשים או משהו.... חחחח גם כן תיאום! בידריל צוות כפול! ואז תקוף בעוקץ רעל!" צ'ארמנדר ובאלבזור מגיבים בלהביור ובעלי תער מלווים נבגי הלם. אתה מבחין שבאלבזור משלב יותר מידי מתקפות יחד, הוא נכנס ללחץ ומזיע...
"באטרפרי בלבול קדימה!" (Confusion) ולפתע עיניו זורחות באור כחלכל ובוהק ומקיפות את עלי התער שנשלחים היישר לעבר צ'ארמנדר במקום, כמו מגע קסם. והקטן מפסיק מהלהביור משותק מנבגים. באטרפרי בסוף לא עומד בלחץ ונפע גם הוא, ונופל על הקרקע. בנתיים בידריל נחלץ לעזרתו, עומד לפניו שלוף חניטות ומשתמש בצוות כפול. ויוצר סביב הפרפר חומת בידרילים עצבניים ומזמזמים...
המהלך השתבש מאוד אמנם בעקבות זה שהתאומים שמעו אותו, אך באטרפרי משותק בהחלט. באלבזור מתנשם עמוק. הוא השתמש ותפקד בהמון מתקפות יחד.
מה תעשה?

"מתנשם עמוק" הוא פוקימון לוחם! הוא כבר רגיל לזה. אל תהפוך אותו לעצלן ומתחיל. כי אני הולך לעשות הרבה מהלכים כאלו. תזכור שאני אחרי שני מכונים, מה שאומר שאני כבר השתמשתי במהלכים האלו לפני והוא אמור להיות רגיל אליהם. כולה שני פרפרים מפגרים חח אני מרגיש כאילו אני נלחם בלאקאזם ובנידוקינג.

'ההזדמנות שלנו' אלחש בחיוך. "בלבזור אני יודע שאתה עייף. אך אני יודע שאתה מסוגל! קדימה תהיה חזק!" אעודד אותו כדי שימשיך להילחם. 'ממ..חומת בידרילים שומרת עליהם. חומה. חומה זו רק שורה עומדת. מה אם מתקפות שיגיעו מהאוויר?' אחשוב בחיוך נחוש. "בלבזור. תירה מספר של זרעי עלוקה. לא דרך החומה. אם כי לגובה, שהזרעים ייפלו על באטרפרי ובידריל, בעצם לחמוק מן החומה" אלחש לו את זה. אם המתקפה תצליח. פשוט אבקש מבלבזור להשתמש בעלי תער נוספים. ישר לתוך החומה. לפגוע בהם כמה שיותר. אבקש מדילן לחפות עליי כמה שיוכל, לסיום אבקש מבלבזור להשמש בשאיבת מגה על כמה שיותר פוקימונים. 'חייבים להחזיר לבלבזור מעט אנרגיה' אחשוב לעצמי.

ג'יי-
"פוקימוני מים? כבר יש לי לומברה, אני מסודר" אתה ממלמל לעצמיך ומתגאה בחוזקה של לומברה. אני מאוד רוצה ללכת ולבדוק איזה פוקימונים פראיים יש כאן בסביבה... לבקר במערת המטאור יהיה נחמד." אתה מניח שההצעה השניה תהיה עדיפה יותר אך אתה הבטחת ללילי שתגיע לתחרות שלה, ולכן אתה מחליט שלא מפרים הבטחות! אתה מתחיל לצעוד לכיוון הבניין התחרויות המטופח, נכנס לתוך הלובי של המבנה, אוויר המזגן גורם לך לתחושת הקלה עצומה כאשר הדבר הראשון שאתה מבחין בה הוא לילי
ואתה מאוד מופתע לגלות חברת צוות חדשה איתה "ג'יי הגעת! איזה כיף!" לילי קוראת באושר ורצה לחבק אותה בחוזקה, אתה מעט מסמיק מכך. גלום ואיווי מברכים אותך ואילו סוובלו מצייצת בנינוחות. "תנחש מה? זאת אותה הסוובלו שעזרנו לה להציל את החבר שלה דודו מאותם הנערים המתועבים..לקחתי אותם בצ'יק צ'אק למרכז הפוקימונים כאן בעיר והם טיפלו בדודו מצוין, והשיבו אותו לעדר של דודואים שנמצא באזור של ההר. מסתבר שסוובלו מאוד אוהבת תחרויות ולכן החלטתי היא ממש רצתה להצטרף אליי! אני מאוד שמחה על כך" לילי מספרת לך בהתלהבות ומלטפת את ראשה הנעים של סוובלו שנראית מאושרת לא פחות ממנה. אתה מבחין שהפוקימונים של לילי לבושים בתלבושות טקסיות יפות, בצבעים שונים ומגוונים. "אנחנו מתאמנים..התחרות תהיה עוד שעתיים. אני מאוד מתרגשת! הכנתי כמה מהלכים ממש טובים! שיפרנו מהלכים ואני כמעט בטוחה שננצח!" לילי אומרת בחיוך. אתה מבין שהתחרות של לילי תתחיל בעוד שעתיים, ואין טעם לחכות לה כאן כי היא צריכה להיות עסוקה בהכנות ובאימונים לתחרות. לכן אתה נפרד ממנה ומבטיח לה שתגיע, אתה עובר את הגשר ומגיע לעזור מערת המטאור כאשר שוטרות ג'ני עוצרות אותך באזור הסלעי של ההר. "אסור לעבור. אתה לא יודע? יש כאן פעילות מבצעית" אתה מעט מאוכזב, מאוד רצית לראות את הפוקימונים שנמצאים בתוך המערה, לכן אתה הולך למדשאות היכן שנמצאים שאר המאמנים. בין המאמנים המבקשים להילחם, אתה מצליח למצוא מספר פוקימונים שונים מנקה את נוצותיורץ ומתאמן על ריצה על צמרות עץ גבוהמנפנף את כנפיו ומחפש פרחים אשר אוכלים אוכל שאנשים הביאו להם והניחו על הקרקע. מה תעשה?

"וואו, זה דאסטוקס!" אקרא בהתפעלות. "מעניין אם הוא פראי או שייך למאמן כלשהו..." אחשוב לעצמי. אם הוא פראי, אוציא את קומבאסקין ואורה לו להשתמש על דאסטוקס בסחרור אש. אם הוא שייך למאמן, אאתגר את המאמן לקרב.

מאט-
דאסטוקס?! חחח סתם תפוס מה שבא לך

"וואו, זה דאסטוקס!" אתה קורא ומתפעל מן הפוקימון המשונה דמוי הפרפר. אתה משחרר את קומבאסקין מהפוכדור ומצווה עליו להשתמש בסחרור אש. אתה מביט סביב ומבחין כי הוא לא שייך לאף מאמן, אתה מבין שהוא באמת פראי. קומבאסקין משתמש בסחרור אש חם שמשתגר מקומבאסקין לכיוון דאסטוקס שנפגע במהירות. דאסטוקס מתאושש מן המתקפה ומתחיל לעופף מול קומבאסקין וכנפיו מתחילות להתנופף במהירות, רוח מתחילה להיווצר והיא סוחפת את קומבאסקין אחורנית, אם כי הוא מצליח לעמוד איתן כנגדה. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

מאט-
דאסטוקס?! חחח סתם תפוס מה שבא לך

"וואו, זה דאסטוקס!" אתה קורא ומתפעל מן הפוקימון המשונה דמוי הפרפר. אתה משחרר את קומבאסקין מהפוכדור ומצווה עליו להשתמש בסחרור אש. אתה מביט סביב ומבחין כי הוא לא שייך לאף מאמן, אתה מבין שהוא באמת פראי. קומבאסקין משתמש בסחרור אש חם שמשתגר מקומבאסקין לכיוון דאסטוקס שנפגע במהירות. דאסטוקס מתאושש מן המתקפה ומתחיל לעופף מול קומבאסקין וכנפיו מתחילות להתנופף במהירות, רוח מתחילה להיווצר והיא סוחפת את קומבאסקין אחורנית, אם כי הוא מצליח לעמוד איתן כנגדה. מה תעשה?

מה אתה רוצה, דאסטוקס זה אחלה פוקימון, מה אתה רוצה שאני אתפוס נאזליף או מיאו מעפנים?
אם כבר היית נותן אותו ללילי או ביוטיפליי במקום הסוובלו המעפן הזה חחחח
-------------------------------------

"אתה הרבה יותר חזק מזה, קומבאסקין! אני מאמין בך!" אקרא אל קומבאסקין על מנת לחזק אותו מנטלית. "עכשיו קפוץ לאוויר ותשתמש בבעיטה כפולה! ואז תשתמש שוב פעם בסחרור אש!" אורה לדאסטוקס ואכין פוקדור פנוי, אותו אתכונן לזרוק על דאסטוקס.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
חחחח אוקיי, כמו מה?

"וואוו... וולקרונה, איזה פוקימון מדהים, כמו הוא מפחיד ומרשים בו זמנית. אם זה אכן ההוא מאגדת הממלכה זה אומר שהוא בן מאות שנים!!! מדהים!!!" אתה ממלמל ליד לוקאס, שניכם שוחים לאט לכיוון שפת המעיין, ליד ג'ונס שמוריד את משקפיו בתדהמה ומביט בפוקימון המופלא בפה פעור. "הוא חתיכת פוקימון מגניב!" אתה שומע אותו ממלמל. אתה מבחין בוולבי, אשר לא מפחדת כלל ומתקרבת לפוקימון. היי וולביי, וולביי קטנה. חזרי לכאן. אנחנו לא רוצים צרות חמודה. בואי הנההה.." אתה מנסה ללחוש לה כמה שיותר חזק, אך היא אינה שומעת אותך. היא רק מתקרבת לוולקרונה העצום שלוגם ממי המעיין, אותם הוא מרים באמצעות מתקפת על חושי ישר לתוך פיו החרקי. וולבי מתקרבת ומצייצת אליו. אמיצה מאוד. וולקרונה מסיים לשתות ומביט בה, ולאחר מכן בכם. מעט מופתע. פיגנייט מתקרב אליו וכורע ברך לפניו, כפוקימון אש, הוא נותן כבוד לפוקימון מבוגר ומלומד הרבה יותר ממנו. וולקרונה מאוד אוהב את הצעד, ומשחרר משב אש נעים לכיוונו של פיגנייט, מעין הוכרת תודה על כך שבירך אותו. וולקרונה חוזר לוולבי ושניהם מנהלים שיחת חולין קצרה, כאשר בסופה וולקרונה מברך את וולבי הקטנה. רפרוף כנפיו האדירות נשמע בכל ההיכל, גופו הגדול מתחיל לרחף כאשר הוא נפרד מוולבי וחוזר למקום ממנו הגיע. וולבי מרגישה מסופקת. "נעקוב אחריו!" לוקאס מציע בצעד פזיז. "השתגעת?! כשהייתי בג'וטו, עקבתי באגם הזעם אחרי גרידוס שמאוד אהבתי והוא כמעט אכל אותי! רוצה שנסיים את היום הזה בתור שיפוד לפה שלו?!" ג'ונס מטיח בלוקאס. פיגנייט מעט מתעצבן על המאמן שלו, כנראה שפיגנייט בעניין שיניחו לו כמה שיותר. לוקאס מסתובב אליך. "דרו מה דעתך שנתחיל ללכת לעיר נימבסה? כבר היינו כאן די הרבה זמן. או שאתה רוצה שבכל זאת נלך אחרי הוולקרונה ההוא?" לוקאס שואל אותך ואילו ג'ונס נראה לא מעריץ של האפשרות הזאת. מה תעשה?

מה ללכת?! איזה הרבה זמן, רק נכנסתי יא משעמם... מה באתי ראיתי פרפר והלכתי? תן לראות אם המקום שווה משהו. ותחשוב לבד איזה פוקימונים ממה שיש ליונובה להציע אפשר למצוא בתוך ממלכה עתיקה...
~~~~~
"מה ללכת, ממש לא!" אומר בתוקף. "אני רוצה לראות עוד את המקום המופלא, הזה... רק תראו אותו. בטוח יש כאן פוקימונים מדהימים ומרשימים שעוד לא פגשנו, לכו אם אתם ממהרים, אני אסתדר" אסביר. בין כה וכה ומוטב שהם לא יסתובבו עם בחור מסומן כמוני זה יכול להיות מסוכן.
אמשיך ללכת ואבקש מוולביי להשתדל לשמור על שקט, אתגנב אחריו באיטיות. אשמור מוולקרונה מרחק מכובד ואמשיך לשותת אחריו, להסתכל סביב על המקום ולראות איזה פוקימונים יש כאן בדרך ואת מסתורי המקום הזה...

מקס-
הוא עשב ורעל, ממש לא לוחם. ולא קשור עצלן הוא השתמש ב-3 מתקפות בו זמנית אפילו בסדרה זה לא קורה. כולה מכון שלישי וגם זה עוד לא חחח..
~~~~~
"בלבזור אני יודע שאתה עייף. אך אני יודע שאתה מסוגל! קדימה תהיה חזק!" אתה מעודד אותו והוא מסתכל מעבר לגבו ומסמן לך שהכל בסדר. אתה חושב ומנתח מעט את המצב ומחליט לנסות משהו חדשני "באלבזור השתמש בזרעי העלוקה, העף אותם בקשת אל מעל החומה!" אתה מבקש והוא יורה שלושה נבגים כאשר אחד מפספס השני תופס את בידריל והשלישי את באטרפרי.
הם מתפתלים כאשר כל האנריגה נשאב מהם ומחזקת שוב את באלבזור, הוא מוסיף להשתמש בשאיבת מגה וקרן ירוקה יוצאת מהצמח של גבו ומוסיף לשאוב עוד מזה של באטרפרי ובידריל וכעת באלבזור מלא אנרגיה ורענן, צ'ארמנדר מתקשה לזוז אך מתעקש עם עצמו בתמיכה של דילן ויחד מתקפת גחלת ועלי תימסיימת את הקרב עם שני אלה ומעלפת אותם במקום.
התאומים בשוק מוחלט "מההה?!? לאאא!!! זה לא יאמן!!!" הם חרדים. מחזירים את הפוקימונים ואומר "שיוא וואו.. כל הכבוד לכם זה היה קרב מצויין!" ומגישים לך ולדילן שני אבני אש !
מה תעשה?

ג'יי-
סתם אני צוחק, אני מאוד תומך ואוהב שתופסים פוקימונים לא צפויים, וסוובלו לא מעפן! זה פוקימון מאוד פופולארי שתחרויות סרט בהואן! ואם לא הבנת, קומבאסקין הצליח להחזיק את עצמו ברוח חחח

"אתה הרבה יותר חזק מזה, קומבאסקין! אני מאמין בך!" אתה קורא ושמח לגלות כי קומבאסקין מצליח לעמוד בעוצמת הסופה. "עכשיו קפוץ לאוויר ותשתמש בבעיטה כפולה! ואז תשתמש שוב פעם בסחרור אש!" אתה פוקד על קומבאסקין שמזנק לגובה בעזרת רגליו הגדולות, יוצא מטווח הרוח ומצליח לבעוט פעמיים בדאסטוקס, קומבאסקין משאיר את דאסטוקס על הטווח שלו ופוגע בו בסחרור אש שמעלף את דאסטוקס במקום. "קומ קומבאסקין" אומבאסקין קורא בשמחה. "אתה בטוח שאתה רוצה לתפוס פוקימון עלוב כל כך?" אתה שומע לפתע מאחוריך,

"מבלי להעליב כמובן. אבל הפוקימון הזה מאוד עלוב. לא הייתי מסתמך עליו לניצחון בליגת הואן הגדולה" הנער מוסיף. הוא נראה כבן גילך. הוא מציג בפניך שלושה תגי מכון ונראה שהוא מתפאר בהם. חיוך מעט לגלגני בפניו. מאחוריו מופיע העומד לצידו. בינו לבין קומבאסקין נוצרת מעין תגרה יריבית. "בוא גרובייל. בוא לא ניתן לשניים האלו להרגיש מובכים בגלל שהם אוהבים פוקימונים פחות טובים" הבחור אומר בלעג והוא והגרובייל שלו מצחקקים כשהם מסתובבים ומתרחקים ממך ומקומבאסקין. הנער שולף כדור טניס וזורק אותו למרחק, גרובייל רץ במהירות ותופס אותו בקפיצה לגובה. מה תעשה?

דרו-
אם לא שמת לב, היית בשלושה מקומות. זה לא קצת זמן. אתה שם בערך שעה. אולי אני רוצה שתגלה דברים במקום הזה רק בשלב יותר מאוחר של המשחק?

"מה ללכת, ממש לא!" אתה אומר בהסתייגות מדבריו של ג'ונס אשר מביט בך מופתע. "אני רוצה לראות עוד את המקום המופלא, הזה... רק תראו אותו. בטוח יש כאן פוקימונים מדהימים ומרשימים שעוד לא פגשנו, לכו אם אתם ממהרים, אני אסתדר" אתה אומר לשניים אשר מביטים בך. "אני עם דרו. מקסימום נגיע לנימבסה ממש מאוחר. הכל בסדר" לוקאס אומר בחיוך ויוצא מהמעיין, פיגנייט מגיש למאמן שלו מגבת, ולוקאס מהר מאוד מתייבש ומחליף לבגדים הנורמליים שלו. תקוותך הייתה שהם לא יצטרפו אליך, אך כנראה ששניהם לא חוששים מהפוקימון כמו שחשבת, והם מסכימים ללכת. אתה יוצא מן המעיין ומתייבש במגבת שנמצאת בתיק שלך, מבקש מוולבי להיות מעט יותר בשקט, וולבי מהנהנת, אתה יודע שזה יהיה די קשה לה..אתה גם מחליף לבגדים נורמלים כשג'ונס וסודוודו נעמדים. "אז..שנלך אחרי המאסטר?" ג'ונס מציע וחיוך שטותניקי מתפרס בפניו. כולכם הולכים בעקבות הפוקימון. כשלפתע אתם מבחינים מאחוריכם בפוקימון ענקי שכרגע יצא מקרקעית המעיין

"אמאלה?!" לוקאס צועק בפחד. אתם ממהרים לצאת מהאזור. ונתיבו של וולקרונה לוקח אתכם לעבר מסדרון בעל קירות חול גבוהיים, אתה מביט על המבנה של הרצפה, היא מאוד חולית אך קשיחה, מעין לבנים שהיו בונים איתם מבנים מהמאות שקדמו לזמן שלכם. וולבי מנצלת את המקום החשוך כדי לנסות ולעוף. לצערך היא לא מצליחה, וגם לא תוכל. המסדרון הארוך לוקח אתכם למעין אולם ענקי, שבעצם אתם נמצאים בקומה העליונה לו, וההסתכלות מכאן מאפשרת לכם להעיף מבט על המתרחש בקומה למטה. מתגודדים בקומה מתחתיכם. "וואו זה אקסיו ופראקסור! פוקימוני דרקון! אני ממש רוצה אחד" לוקאס אומר בהתרגשות ומביט בפוקימונים אוכלים ארוחת צהריים, כל מיני פירות משונים שכנראה גדלים בחלקים הפנימיים יותר של המקדש. מעליהם מרחפים רבים, אתם מבחינים שהם סוג של שומרים. אתה נזכר בציורים במערה שראית מקודם, ראית הרבה ציורים שלהם. "קוראים להם סיגליפ. הם השומרים של המקדש. פוקימונים מאוד מאוד מתוחכמים. אתה מביט בלוקאס שנראה נדהם. אתה וג'ונס ממשיכים ללכת בעוד לוקאס ממשיך לבהות בסיגליפים. לוקאס סופסוף מצטרף אליכם כשאור כחול מתחיל להקיף אותו! "מה קורה לי?!" הוא צועק ומועף לכיוון הקומה התחתונה, הסיגליפים ראו אותו! אתם ממהרים להביט מה בדיוק קורה. הפראקסורים והאקסיו מפנים את הארוחה שלהם ומביטים מהצד כששלושת הסיגליפים מניחים את לוקאס במרכז, "פיגנייט!" פיגניייט קורא וקופץ מהקומה העליונה לתחתונה ברעש נחיתה חזק. פיגנייט יורה להביור מטורף לכיוון השלושה שמגנים על עצמם בעזרת הגנה. וקרב מתחיל להתרחש.."מה נעשה? איך נרד ונעזור לו?! איך נסביר להם שאנחנו לא באים לפגוע במקום?" ג'ונס שואל אותך בלחץ כשלפתע אתה מבחין ב- קטן מרחף מולך. "אלל...ג'ים" אלג'ים לוחש בקול מכני ומצביע לכיוון מדרגות אשר נמצאות בצידה השני של המרפסת עליה אתם נמצאים. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
הוא עשב ורעל, ממש לא לוחם. ולא קשור עצלן הוא השתמש ב-3 מתקפות בו זמנית אפילו בסדרה זה לא קורה. כולה מכון שלישי וגם זה עוד לא חחח..
~~~~~
"בלבזור אני יודע שאתה עייף. אך אני יודע שאתה מסוגל! קדימה תהיה חזק!" אתה מעודד אותו והוא מסתכל מעבר לגבו ומסמן לך שהכל בסדר. אתה חושב ומנתח מעט את המצב ומחליט לנסות משהו חדשני "באלבזור השתמש בזרעי העלוקה, העף אותם בקשת אל מעל החומה!" אתה מבקש והוא יורה שלושה נבגים כאשר אחד מפספס השני תופס את בידריל והשלישי את באטרפרי.
הם מתפתלים כאשר כל האנריגה נשאב מהם ומחזקת שוב את באלבזור, הוא מוסיף להשתמש בשאיבת מגה וקרן ירוקה יוצאת מהצמח של גבו ומוסיף לשאוב עוד מזה של באטרפרי ובידריל וכעת באלבזור מלא אנרגיה ורענן, צ'ארמנדר מתקשה לזוז אך מתעקש עם עצמו בתמיכה של דילן ויחד מתקפת גחלת ועלי תימסיימת את הקרב עם שני אלה ומעלפת אותם במקום.
התאומים בשוק מוחלט "מההה?!? לאאא!!! זה לא יאמן!!!" הם חרדים. מחזירים את הפוקימונים ואומר "שיוא וואו.. כל הכבוד לכם זה היה קרב מצויין!" ומגישים לך ולדילן שני אבני אש !
מה תעשה?

חחחח ימסטול ברור שאני יודע שהוא לא פוקימון לוחם. התכוות שהוא כביכול פוקימון שנלחם הרבה. והמכון נמצא בעיר וורמיליון אז אני לא יוצא ממנה נכון?

"כל הכבוד!" אקרא באושר וארים את בלבזור באושר ואחבק אותו בחוזקה. "הצלחת לפגוע בשניהם בזרע עלוקה. תמשיך כך!" אוסיף ואודה לצמד התאומים על אבן האש. היא בהחלט תשמש אותי בעתיד הרחוק. "דילן אני חושב שזה זמן מצוין לישון!" אומר לו בחיוך ואמהר עם בלבזור למרכז הפוקימונים כדי לרפא אותו ולהתארגן מהר למיטה. למחרת בבוקר אלך לטייל לי ליד החוף, אשאף אנרגיות טובות ואחפש מקום נחמד עם פוקימונים פראיים. אומנם יש לי שלושה פוקימונים אך רובם לא יעילים במיוחד למכון. במקום הנחמד עם הפוקימונים הפראיים אתאמן עם השלושה באימון קבוצתי, אך אשים את תשומת ליבי לגבי פוקימונים שאמצא בסביבה.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
אם לא שמת לב, היית בשלושה מקומות. זה לא קצת זמן. אתה שם בערך שעה. אולי אני רוצה שתגלה דברים במקום הזה רק בשלב יותר מאוחר של המשחק?

"מה ללכת, ממש לא!" אתה אומר בהסתייגות מדבריו של ג'ונס אשר מביט בך מופתע. "אני רוצה לראות עוד את המקום המופלא, הזה... רק תראו אותו. בטוח יש כאן פוקימונים מדהימים ומרשימים שעוד לא פגשנו, לכו אם אתם ממהרים, אני אסתדר" אתה אומר לשניים אשר מביטים בך. "אני עם דרו. מקסימום נגיע לנימבסה ממש מאוחר. הכל בסדר" לוקאס אומר בחיוך ויוצא מהמעיין, פיגנייט מגיש למאמן שלו מגבת, ולוקאס מהר מאוד מתייבש ומחליף לבגדים הנורמליים שלו. תקוותך הייתה שהם לא יצטרפו אליך, אך כנראה ששניהם לא חוששים מהפוקימון כמו שחשבת, והם מסכימים ללכת. אתה יוצא מן המעיין ומתייבש במגבת שנמצאת בתיק שלך, מבקש מוולבי להיות מעט יותר בשקט, וולבי מהנהנת, אתה יודע שזה יהיה די קשה לה..אתה גם מחליף לבגדים נורמלים כשג'ונס וסודוודו נעמדים. "אז..שנלך אחרי המאסטר?" ג'ונס מציע וחיוך שטותניקי מתפרס בפניו. כולכם הולכים בעקבות הפוקימון. כשלפתע אתם מבחינים מאחוריכם בפוקימון ענקי שכרגע יצא מקרקעית המעיין

"אמאלה?!" לוקאס צועק בפחד. אתם ממהרים לצאת מהאזור. ונתיבו של וולקרונה לוקח אתכם לעבר מסדרון בעל קירות חול גבוהיים, אתה מביט על המבנה של הרצפה, היא מאוד חולית אך קשיחה, מעין לבנים שהיו בונים איתם מבנים מהמאות שקדמו לזמן שלכם. וולבי מנצלת את המקום החשוך כדי לנסות ולעוף. לצערך היא לא מצליחה, וגם לא תוכל. המסדרון הארוך לוקח אתכם למעין אולם ענקי, שבעצם אתם נמצאים בקומה העליונה לו, וההסתכלות מכאן מאפשרת לכם להעיף מבט על המתרחש בקומה למטה. מתגודדים בקומה מתחתיכם. "וואו זה אקסיו ופראקסור! פוקימוני דרקון! אני ממש רוצה אחד" לוקאס אומר בהתרגשות ומביט בפוקימונים אוכלים ארוחת צהריים, כל מיני פירות משונים שכנראה גדלים בחלקים הפנימיים יותר של המקדש. מעליהם מרחפים רבים, אתם מבחינים שהם סוג של שומרים. אתה נזכר בציורים במערה שראית מקודם, ראית הרבה ציורים שלהם. "קוראים להם סיגליפ. הם השומרים של המקדש. פוקימונים מאוד מאוד מתוחכמים. אתה מביט בלוקאס שנראה נדהם. אתה וג'ונס ממשיכים ללכת בעוד לוקאס ממשיך לבהות בסיגליפים. לוקאס סופסוף מצטרף אליכם כשאור כחול מתחיל להקיף אותו! "מה קורה לי?!" הוא צועק ומועף לכיוון הקומה התחתונה, הסיגליפים ראו אותו! אתם ממהרים להביט מה בדיוק קורה. הפראקסורים והאקסיו מפנים את הארוחה שלהם ומביטים מהצד כששלושת הסיגליפים מניחים את לוקאס במרכז, "פיגנייט!" פיגניייט קורא וקופץ מהקומה העליונה לתחתונה ברעש נחיתה חזק. פיגנייט יורה להביור מטורף לכיוון השלושה שמגנים על עצמם בעזרת הגנה. וקרב מתחיל להתרחש.."מה נעשה? איך נרד ונעזור לו?! איך נסביר להם שאנחנו לא באים לפגוע במקום?" ג'ונס שואל אותך בלחץ כשלפתע אתה מבחין ב- קטן מרחף מולך. "אלל...ג'ים" אלג'ים לוחש בקול מכני ומצביע לכיוון מדרגות אשר נמצאות בצידה השני של המרפסת עליה אתם נמצאים. מה תעשה?

וואוו... איזה פוקימונים חזקים. עוד לא בשבילי. אז שולחים הודעה פרטית, מבלי לספר פרטים ואומרים ישלי תכניות לגביי המקום הזה בעתיד. מעדיף שכרגע תצא. חחחח הינה אני יוצא עכשיו מה גם שנמרחתי יותר מידי כבר.
~~~~~~~
'אוי לא... עכשיו סיבכתי את כולנו, אוף כמה שאני טיפש' אחשוב לעצמי עצבני מעט. אביט באלג'ים הזה בחיוך ואומר "היי, היי! חכה רגע אלג'ים חמוד... אל תפחד. אני צריך עזרה, אתה גר במקום הזה?" אסיים בשאלה.
במידה ויענה בחיוב, אבקש ממנו לעזור לי ולהסביר לסיגליפים שלא התכוונו לעורר כל חשד, אין אנו פה כדי להזיק ואנחנו מצטערים שהשגנו גבול. ואבקש שיגיד להם אתזה זאת מכוון שהוא גר כאן ומכיר פה וודאי את הפוקימונים ולו הם יקשיבו. במידה וישחררו אותו נתקפל מהר ונחזור חזרה לאחור "כנראה תצטרך לחכות עם האקסיו לפעם אחרת... רעיון מטופש נזוז מכאן" ונלך החוצה נמשיך להתקדם אל עבר נימבסה.

מקס-
"כל הכבוד לך!" אתה מרים את באלבזור שקורן מאושר ומחבק אותו היטב. הוא באמת נתן קרב נהדר, אתה מודה לתאומים על אבני האש ועל הקרב ומציע ללוקאס ללכת לישון. הוא משבח את צ'ארמנדר, מחזיר אותו פנימה ומפהק בקולי-קולות... "מממ... כן, זה יהיה נהדר עכשיו" אתם חוזרים במהרה לחדריכם במרכז הפוקימונים מתארגנים לשינה ומתעוררים ליום חדש.
את כל התארגנויות הבוקר אתה עושה במרץ בעוד דילן נמרח, אוכלים ארוחת בוקר פשוטה בחדר אוכל הקטן שבמרכז, קצת לחמניות סוגי גבינות, ירקות וביצים. ויוצאים לדרך...
אתה מביט שוב במכון והשלט הגדול מנחושת נוצץ באור השמש, אך קודם אתה מחליט לצאת לטייל באיזור החוף הפוקימונים שיכולים להיות שם מסקרנים אותך.
מסתובב שם סביב ולבסוף ורואה כל מיני סוגי פוקימונים:
ששוכב על סלע בעצלנות ופוהה לנוחיותו,מקשקשות בקול צווחני ונסחפות על שפת הים קדימה ואחורה עם הגלים,שמעופף מעל וכנראה מחפש לעצמו ארוחה מן הים.
שמתקדם על צידו בחולות נוקש בצוותותיו ומקציף, ומן המים נדמה שנשקף לך ראשם של כמה.
נראה שדילן מוצא עניין רב בשלדר ההוא ומציע כמובן להישאר לרגע...
מה תעשה?

דרו-
חחחח אתה ביקשת! חחח עכשיו אתה רוצה לצאת אה? הפעם נוותר לך. אבל שתדע שבפעמים הבאות שתסתבך במשהו כזה אתה לא תצא ממנו כל כך מהר

'אוי לא... עכשיו סיבכתי את כולנו, אוף כמה שאני טיפש' אתה חושב בלחץ. "היי, היי! חכה רגע אלג'ים חמוד... אל תפחד. אני צריך עזרה, אתה גר במקום הזה?" אתה שואל את אלג'ים אשר מהנה באיטיות. נראה שהוא מבין אתכם ומסכים לעזור לכם. כולכם רצים לכיוון המדרגות, יורדים בריצה. בינתיים פיצוצים ורעשי לחימה של פיגנייט נשמעים, נראה שהוא די בצרות, שלושה נגד אחד זה לא בדיוק הקרב ההוגן ביותר. אתה מביט סביב. איפה וולבי?! אתה רואה אותה נעמדת על המרפסת, מניעה מעט את ישבנה ומתכוננת לקפיצה! וולבי קופצת ויוצרת בפיה מעין כדור אפל שפוגע באחד מהסיגליפים. אתה מזהה את המתקפה הזאת ככדור צל. פיגנייט מוטח באמצעות על חושי על אחד מקירי החול, אך פיגנייט פוקימון חזק מאוד, הוא לא נותן לכך לעצור אותו. הוא מרים גוש סלע גדול וזורק אותו לכיוון אחד הסיגליפים שנפגע ומתרסק על הקרקע, כשלפתע אלג'ים מתפרץ באמצע ומבקש מהשומרים להפסיק. גם אלג'ים וגם סיגליפ הם פוקימונים על חושיים, הם לא מדברים. מתקשרים בטלפתיה. הסיגליפים מכבדים את דעתו של אלג'ים הקטן, שמסביר להם שלוקאס הוא בסך הכל המאמן של פיגנייט, ובגלל זה פיגנייט הגן עליו כך. הסיגליפים סופסוף משתכנעים שכנראה נפלה כאן טעות. הם מניחים ללוקאס לחזור לפיגנייט ומבקשים ממכם לעזוב את המקום כמה שיותר מהר. אתה מודה לאלג'ים וממהר להוציא את החבורה שלכם החוצה "כנראה תצטרך לחכות עם האקסיו לפעם אחרת... רעיון מטופש נזוז מכאן" אתה אומר מהר וכולכם מסתלקים מהמקדש. אתם עוברים את גשר האבן הגדול ומתחילים את ההליכה הארוכה במדבר לכיוון העיר נימבסה. "אוקיי. זה היה. מדהים!" לוקאס אומר ומפתיע את כולכם. "האמת..שכן" ג'ונס אומר בצחקוק קל, למרות שהייתם בסכנה ממשית, אתה מרשה לעצמיך לצחוק. אתה מרים את וולבי בידיך, שלא תברח ותיעלם. לוקאס מספר לך על ההתלהבות שלו מהסיגליפים. "אני בהחלט ארצה לתפוס אחד בעתיד. אולי אחזור לפה בהזדמנות" הוא מספר לכם כשג'ונס מספר בדיחה שאם הוא יחזור לפה המקדש יתמוטט..ובכך אתם הולכים. הדקות עוברות לשעות, והרגליים שלכם נורא מתעייפות. אתם שותים כמות מים גדולה כדי לשמור על העירנות ומשאירים את הכובעים שלכם על ראשם כדי להימנע מאור השמש. לאחר הליכה ארוכה מאוד של כ-6 שעות נוספות, לא כולל הפסקות ומנוחות לאורך הדרך. השעה הופכת להיות תשע בערב. כשאתם נכנסים סופסוף לשער הכניסה לעיר נימבסה! "נימבסה!! וואווו כל כך התגעגעתי! לא הייתי פה חודשים!" ג'ונס צועק בקולי קולות מאושר, אתה מבין שהוא מכיר את העיר כמו את כף ידו. כל המבנים מוארים. אתה מבין משיחה עם ג'ונס כי ישנו בעיר תיאטרון מוזיקלי מגניב למדי, אצטדיון אשר מנהלים בו אירועים חברתיים, משחקי ספורט ועוד מגוון דברים. רכבת תחתית אשר משמשת לאימון מאמנים ברמות שונות, מספר לך כמה לא קל שם. אתה מאושר סופסוף לצאת מן המדבר. הלחות נורמלית וכך גם האוויר, לא יבש וחם. אתם מגיעים למרכז העיר, כשאתה מבין שהמכון הרביעי שלך נמצא בעיר הזאת. "טוב אני חייב ללכת לישון. היי דרו, תרצה שנלך מחר לרכבת התחתית? זה יהיה אימון טוב למכון. נוכל אחרי זה ללכת לאיזה אטרקציה או שניים, או שאולי אתה מעדיף להתאמן קצת עם וולבי?" לוקאס שואל אותך בחיוך, כשאתה נזכר שוולבי שלך, אך לא הכנסת אותה עדיין לפוכדור! מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
"כל הכבוד לך!" אתה מרים את באלבזור שקורן מאושר ומחבק אותו היטב. הוא באמת נתן קרב נהדר, אתה מודה לתאומים על אבני האש ועל הקרב ומציע ללוקאס ללכת לישון. הוא משבח את צ'ארמנדר, מחזיר אותו פנימה ומפהק בקולי-קולות... "מממ... כן, זה יהיה נהדר עכשיו" אתם חוזרים במהרה לחדריכם במרכז הפוקימונים מתארגנים לשינה ומתעוררים ליום חדש.
את כל התארגנויות הבוקר אתה עושה במרץ בעוד דילן נמרח, אוכלים ארוחת בוקר פשוטה בחדר אוכל הקטן שבמרכז, קצת לחמניות סוגי גבינות, ירקות וביצים. ויוצאים לדרך...
אתה מביט שוב במכון והשלט הגדול מנחושת נוצץ באור השמש, אך קודם אתה מחליט לצאת לטייל באיזור החוף הפוקימונים שיכולים להיות שם מסקרנים אותך.
מסתובב שם סביב ולבסוף ורואה כל מיני סוגי פוקימונים:
ששוכב על סלע בעצלנות ופוהה לנוחיותו,מקשקשות בקול צווחני ונסחפות על שפת הים קדימה ואחורה עם הגלים,שמעופף מעל וכנראה מחפש לעצמו ארוחה מן הים.
שמתקדם על צידו בחולות נוקש בצוותותיו ומקציף, ומן המים נדמה שנשקף לך ראשם של כמה.
נראה שדילן מוצא עניין רב בשלדר ההוא ומציע כמובן להישאר לרגע...
מה תעשה?

אוף. בקנטו יש המון פוקימונים נוסטלגיים מגניבים שהייתי רוצה לתפוס. אבל אני רוצה מקסימום 8 פוקימונים וזה לא יתאפשר לי אם אתפוס את כולם חחח נשמעתי כמו אש קאטצ'אם עכשיו.

"וואו. החוף מדהים!" אומר ואתמוגג על המראות היפים. אבין כי דילן מעוניין בשלדר ולכן אתמקם בחוף. אשחרר את שלושת הפוקימונים שלי. "בוקר טוב! הנה לכם קצת אוכל" אומר להם בחיוך ואאכיל אותם ממזון הפוקימונים אשר בתיק שלי. "אני רוצה להציג בפניכם את פירו, חבר צוות חדש אצלנו, בבקשה תקבלו אותו יפה!" אומר להם בחיוך ואצפה איך הם מסתדרים. אבקש מפירו ובלבזור להתאמן בקרב. את פיקאצ'ו אני רוצה לידי, "פיקאצ'ו. תראה אלו פוקימוני מים. אחד הסוגים שמתקפות החשמל שלך חזקות עליהם. אני רוצה שתהיה לידי אם יהיה פוקימון פוטנציאלי להילחם בו" אסביר לפיקאצ'ו, אנסה לאתר פוקימונים נוספים, אולי פוקימון לבן שנראה כמו כלב ים כזה (האמממממ האמממממ סיל האמממממ האממממ חחחח סתם מה שבא לך. האמת יהיה מגניב אם אתפוס אותו נגיד שהצלתי אותו או משהו. סתם. הוא אחת האפשרויות שלי אבל אני יש מלא פוקימוני מיםם מגניבים שקשה להחליט ) אשמח לראות פוקימונים מסוג אחר, כיוון שלמכון החשמל הם גם לא יעזרו לי במיוחד, אם לא אמצא כלום, אבקש מפיקאצ'ו לשלוח גל חשמלי לכיוון הפארפג', קרב אימון. אביט בסקרנות גם בסלופוק העצלן

ג'יי-
סתם אני צוחק, אני מאוד תומך ואוהב שתופסים פוקימונים לא צפויים, וסוובלו לא מעפן! זה פוקימון מאוד פופולארי שתחרויות סרט בהואן! ואם לא הבנת, קומבאסקין הצליח להחזיק את עצמו ברוח חחח
"אתה הרבה יותר חזק מזה, קומבאסקין! אני מאמין בך!" אתה קורא ושמח לגלות כי קומבאסקין מצליח לעמוד בעוצמת הסופה. "עכשיו קפוץ לאוויר ותשתמש בבעיטה כפולה! ואז תשתמש שוב פעם בסחרור אש!" אתה פוקד על קומבאסקין שמזנק לגובה בעזרת רגליו הגדולות, יוצא מטווח הרוח ומצליח לבעוט פעמיים בדאסטוקס, קומבאסקין משאיר את דאסטוקס על הטווח שלו ופוגע בו בסחרור אש שמעלף את דאסטוקס במקום. "קומ קומבאסקין" אומבאסקין קורא בשמחה. "אתה בטוח שאתה רוצה לתפוס פוקימון עלוב כל כך?" אתה שומע לפתע מאחוריך,
"מבלי להעליב כמובן. אבל הפוקימון הזה מאוד עלוב. לא הייתי מסתמך עליו לניצחון בליגת הואן הגדולה" הנער מוסיף. הוא נראה כבן גילך. הוא מציג בפניך שלושה תגי מכון ונראה שהוא מתפאר בהם. חיוך מעט לגלגני בפניו. מאחוריו מופיע העומד לצידו. בינו לבין קומבאסקין נוצרת מעין תגרה יריבית. "בוא גרובייל. בוא לא ניתן לשניים האלו להרגיש מובכים בגלל שהם אוהבים פוקימונים פחות טובים" הבחור אומר בלעג והוא והגרובייל שלו מצחקקים כשהם מסתובבים ומתרחקים ממך ומקומבאסקין. הנער שולף כדור טניס וזורק אותו למרחק, גרובייל רץ במהירות ותופס אותו בקפיצה לגובה. מה תעשה?

חוץ מזה שיש לי תוכניות גדולות לדאסטוקס הזה חחח
------------------------------

"עלוב, מה?" אקרא בכעס לעבר הנער בעודי זורק את הפוקדור שהכנתי מבעוד מועד על דאסטוקס על מנת שייתפס. "דאסטוקס הוא ההפך מעלוב, הוא פוקימון עוצמתי ביותר. ואין כזה דבר בכלל "פוקימון עלוב", כל פוקימון הוא חזק בפני עצמו. לכל פוקימון ופוקימון יש חזקות, בדיוק כמו שיש להם חולשות. גם לגרובייל שלך..." אומר לנער בחריקת שיניים.