נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

[QUOTE=Sharpedo;1503202][COLOR=#0000cd]גרייס-
בשביל מה מיקוד אנרגיה בסוף אם את לא עושה איתו כלום?

"דחפור ואז גלגול רסיסי קרח! אל תיתן לשום מתקפת חשמל להגיע לגלסיאון!. מיי, אל תילחצי-הקרב עוד לא נגמר!" את מדברת במהירות, ולסיום מנסה לעודד את מיי שנראית מעט אובדת עצות. פאנפי מתכדרר בתוך כדור. ומקפיץ את עצמו גבוה לאוויר, פאנפי נוחת כמטאור על הקרקע וקורע אותה לחתיכות, גורם לפלאפי לחטוף נזק רב, גם לפראיימפ שמצליח מעט לקפץ לצדדים ומוריד לעצמו את רמת הנזק שצבר. פאפי אינו מבזבז זנב ואוזניו הרחבות והפיליות מתגלגלות ביחד עם גופו כשגוש של קרח נוצר ממולו והוא מתחיל לשגר אותו על שני הפוקימונים היריבים. לבקשת היריבים שלך פלאפי מסתתר מאחורי פראיימפ אשר שובר את רסיסי הקרח בעזרת אגרופים מהירים וממוקדים, אשר פעם אחר פעם מצליחים לפגוע במטרתם, אם כי בגלל פיצוץ רסיס הקרח רסיסים של קרח מתחילים להתפזר. מיי מבחינה ברעיון, ומחייכת. "גרייס! יש לי כאן רעיון למשהו שיכול להיות מאוד מוצלח!" מיי אומרת בחיוך. תבקשי מפאנפי לעמוד ולעתקרב בצעדים איטיים לפראיימפ כשהוא לא מפסיק לשגר רסיסי קרח, גלסיאון. אתה יודע מה לעשות! תרגיל הקור שלנו!" מיי קוראת בחיוך לגלסיאון אשר מהנהן למיי בהתלהבות. פאנפי לבקשתך נעמד, ממקד את האנרגיה שלו ומשגר רסיסי קרח במהירות גבוהה אחר אחרי השני. פראיימפ בצורה נהדרת מצליח לפק את כל כדורי הקרח. המאמן שלו מתחיל לאבד את הסבלנות. "פראיימפ! קדימה הגיע הזמן לנצח את הקרב! אגרוף קרח על פאנפי!" המאמן מצביע על פאנפי שנראה מעט חושש, פראיימפ בצעדי ענק מתחיל לנתר והוא נמצא ממש מעל פאנפי עם אגרוף קפוא ובהיר כאשר מעל פאנפי קופץ בקפיצה מרשימה ביותר גלסיאון, "סופה! (blizzard)" מיי קוראת וגלסיאון משגר רוח מקפיאה ביותר וחזקה לכיוון פראיימפ שמועף אחורנית ומתגלגל על הקרקע. את מזהה כאן הזדמנות, ומוסיפה למהלך שפאנפי יקפוץ על גבו של גלסיאון ויתקוף בגלגול מהיר. פאנפי מהנהן ומנתר על גבו של גלסיאון ומתחיל להתגלגל באוויר, מעיף את פראיימפ מטרים רבים אחורה. מעלף אותו! פלאפי המפוחד נעמד ללא ניע בלי יכולת להתחמק, פאנפי מהיר. פלאפי מועף מיד אחרי פראיימפ במתקפת גלגול חזקה ומתעלף גם! "פלאפי ופראיימיפ לא מסוגלים להילחם! המנצחים הם פאנפי וגלסיאון!" השופט קורא בקולי קולות והקהל שואג בתשואות. לרגע את מרגישה ככוכבת רוק לקול הקהל, את ומיי מחזיקות ידיים וקדות קידה. הפוקימונים שלך מאחורה מריעים ורוקדים כשמכריזים עלייך כמנצחת. פאנפי חוזר אלייך ומחייך, את מחבקת אותו ומצטרפת לשאר הפוקימונים שלך. פיצ'ו נראה שמח יותר מכולם. כשאת מתקרבת הוא קופץ אלייך ומתנפל עלייך. "פי צ'ו!" הוא צוחק. את מביטה בעיניו, ונראה שהוא מצא אצלך בית. את מניחה אותו על הקרקע, פיצ'ו מביט בחבריו לצוות, ואז בך. בחיוך מתוק. "פיצ'ו" הוא אומר כשלפתע גופו מתחיל לזהור בלבן!! את שמה את ידייך על פיך. את לא מאמינה למה שקורה. הפוקימונים שלך מביטים פעורי פה במתרחש. גופו של פיצ'ו גדל, זנב בצורת ברק וארוך מופיע, ושתי אוזניו הופכות למחודדות וישרות!

"פיקאצ'ו!" האור נעלם מפיצ'ו ואת מגלה שהוא שפיצ'ו התפתח! פיקאצ'ו למד גל ניצוץ! (shock wave) פיקאצ'ו למד מתקפה מהירה! פיקאצ'ו למד צוות כפול! "וואו!! גרייס הפיצ'ו שלך התפתח!" מיי אומרת בהתרגשות עצומה, את מחבקת את פיקאצ'ו שעומד על הכתף שלך בחיוך (סגנון אש קאטצ'אם חח). את הולכת עם מיי לשופט, שמסביר לכן שקרב הגמר יתנהל מחר. אין לך מושג מי יהיו היריבים שלך מחר, אך את מבינה שזה יהיה קרב אפילו קשה יותר מזה. את ומיי הולכות ומתפנקות לכן כל היום. יוצאות לבילוי משותף בבריכה ציבורית של העיר אקרוטיק, משפריצות מים אחת על השניה עם הפוקימונים שלכן, אוכלות ארוחת צהריים (את אוכלת אוכל בריא ומגוון יותר, כפי שוונסה מבקשת ממך כדי לשמור על הכושר). לפתע הפוקידע שלך רוטטת, באמצע ביס מסנוויץ' מלא בדברים ירוקים את מבחינה בהודעה של וונסה. שמסבירה לך שהיציאה למבצע תהיה היום בערב. את בולעת את הביס במעט הלם. אם כי את מבינה שאין ברירה. זאת המחויבות שלך. את ממציאה למיי תירוץ אמין לכך שלא תוכלי להגיע מחר. "אין בעיה! מקסימום ניפגש מחר לקרב הגמר שלנו" מיי אומרת בחיוך, את לא בטוחה אם תספיקי. הכל יכול לקרות.. לאחר שעתיים של כיף השעה הופכת לארבע, ואת יוצאת מהבריכה עם הפוקימונים שלך אשר שבעו, חוזרת לחדר שלך במרכז הפוקימונים וישנה שם שנת צהריים טובה. לאחר שעתיים, בהן השעה שש. את מתארגנת במהירות, לוקחת את הציוד, נועלת את החדר ויוצאת ממרכז הפוקימונים. האור מתחיל להיכבות בשמיים, ואת מבינה שמיי מתכוננת להצגה שתכננה ללכת. את מגיעה לנקודת הציון שנשלחה אלייך מוונסה, בתוך יער עבות שנמצ מזרחית לעיר אקרוטיק. את מפלסת את דרכיך בין שורשים ושיחים עד אשר את מגיעה לקרחת יער, בו עומד הליקופטר!! וונסה בבגדים גוף, מסמנת לך לעלות. את נכנסת למצב מוכן לכל מצב ורצה וקופצת כמיומנת לתוך ההליקופטר שמתחיל לעוף. "גרייס. אנחנו מתחילים" וונסה אומרת לך ומתחילה להסביר לך על המבצע. את מבינה שאתן טסות לאזור בג'וטו שנקרא "אזור הקרח" שהיא בעצם מערה קפואה בתוך ההר הכי קר במחוז ג'וטו. סביבה חסרת רחמים שם צוות ניאו רוקט הקים בסיס סודי במיוחד, לשם תצטרכי להסתנן. "זה מאוד מסוכן. אסור לך להתגלות. אבל אני בטוחה שתצליחי" וונסה אומרת בחיוך. הטיסה ארוכה. את מרשה לעצמיך לשחרר את פיקאצ'ו שיושב לידך ונראה מאוד רציני ודרוך. הטיסה עצמה לוקחת שעתיים ארוכות. את משקיפה על מחוז ג'וטו היפה. בסוף השעתיים רוח קרה מקררת את זכוכית החלונות. וונסה מגישה לך בגדים של חיילת בצוות ניאו רוקט. את לובשת אותם במהירות, בנוסף את שמה על המדים מעיל גדול ומחמם, אשר מכסה את כל גופך. וונסה מדברת עם הטייס אשר משחרר חבל למחוץ להליקופטר. וונסה מביטה בך, את מבינה מעיניה שזה מתחיל. "גרייס אנחנו נהיה בקשר. כאן תוכלי לשמוע אותי בכל עת, אדריך אותך" וונסה מתחילה לדבר ומכניסה לאוזנך מכשיר קטן ושחור, כנראה מכשיר קשר. "בחרתי נקודת כניסה מיוחדת לבסיס. אני מורידה אותך באחת מהמערות הצדדיות שנכנסות למרכז ההר. בהמשך המערה תמצאי אבן קריסטלית יפה. זאת האבן שאיווי צריך לגעת בה. את תפגשי אותה. לאחר שאיווי יתפתח תשאירי אותו בחוץ. אני אדריך אותך איך הוא יעזור לך להתגנב לבסיס. בהצלחה" וונסה מסיימת ומחבקת אותך. דלת ההליקופטר נפתחת ופיקאצ'ו עולה עלייך. את יורדת בחבל. הקור מקפיא. אך את מחוממת בתוך המעיל. נעלי החורף שלך נוחתות על השלג הרך, ואת נכנסת למערה. את נושמת מספר רגעים. פיקצאו' מתנשף ומצביע לך להמשיך בדרך, האבן המיוחדת לא רחוקה מהנקודה שלך. מה תעשי?

אופסס חשבתי שמיקוד אנרגיה מחזק בכללי כזה, לקראת ההתקפה הבאה
~~~~~~~~~
"כל הכבוד פיצ'ו!" אומר באושר ואחבק אותו בשמחה.
ארגיש רע על עניין התחרות עם מיי ואחליט עם עצמי שאעשה את המשימה כמה שיותר מהר כדי שאוכל להספיק לגמר התחרות יחד עם מיי.
אבחן את המערה מבחוץ בזמן שאוציא את איווי מהפוקדור שלו. "מוכן חבר?" אשאל אותו בחיוך ואכנס איתו אל המערה. אלך לאורכה, מתפעלת מהיופי שלה עד שנגיע לאבן הקריסטל המפתחת. "תראה איזה יפה זה איווי! שאתה מוכן, פשוט תיגע באבן" אומר לו בחיוך, מעט נרגשת. 'שני פוקימונים מתפתחים ביום אחד...' אחשוב לעצמי בשמחה.

גרייס-
זה הופך את המתקפה שתבוא אחרי לחזקה יותר, זה לא כמו ריקוד חרבות נגיד שתמיד משאיר את הכוח.
למרות שאת נמצאת במקום הכי רחוק שיכלת לדמיין שתגיעי אליו היום, רגשות אשמה מתחילים לעלות לך בקשר למיי. את מהנהנת בהחלטיות לכך שאת את המקסימום שצריך כדי להספיק לקרב הגמר של התחרות מחר. פיקאצ'ו נעמד לצידך, רגליו וידיו מתחפרות בתוך השלג הסמיך שנצטבר בקרקע. את משחררת את הפוכדור של איווי, שתחילה נבהל מהמקום הלא נעים שהוא נמצא בו.

"מוכן חבר?" את שואלת את איווי, הוא מבין למה את מתכוונת וחיוך מאושר נמרח על פניו. "אי!" איווי נוהם בחיוב ואת מדריכה את שני הפוקימונים שלך לתוך פתח המערה. להפתעתך, לא קר במערה כמו בחוץ. השלג שלרגלייך מתחיל להיעלם ובמקומו הקרקע הסלעית של ההר מופיעה. פיקאצ'ו ממהר לעלות עליה ביחד עם איווי שהולך בגאון, מתכונן למה שהולך לקרות. את סוקרת את המערה. תחילה היא נראית כמו כל מערה רגילה, אך ככל שאת רק מתקדמת בתוך השביל, את מבחינה באבני קרח צבעוניות אשר צובעות את קירות המערה, נטיפי קרח חדים ומשוננים נמצאים מעליכם. הם אכן נותנים מראה מלבב, אם כי את מפחדת שכמה מהם בטעות ייפלו כשאתם למטה..בקטע הזה את מזרזת את שני הפוקימונים שלך להתקדם. לכל אורך ההליכה שלך את מתכננת בראש שלך את השיעורים האחרונים של וונסה. על מהלכי הקרב שלמדת, על החניקות, הבעיטות, האגרופים המהירים. את אפילו משננת בראשך את ההריגות שוונסה לימדה אותך לבצע..מי יודע. אולי תצטרכי אותה בשלב מסוים. בכל אופן, בתוכך את מקווה שלא. לאחר הליכה של ב-10 דקות בין אבנים קפואות ונטיפים אשר חגים מעליכם כל הזמן, שלושתכם מגיעים לקיר שנמצא מימינכם, רק שכל הקיר ההוא בעצם בנוי מקריסטלים משוננים, בשלל גדלים. צבעם הכמעט מוחלט הוא סגול בוהק. תחילה את נוגעת בקריסטל, ידך כאינסטינקט מזנקת אחורה. הם קרים ברמה אחרת לגמרי.. קול הבהלה שלך פולט אדי קור מפיך. איווי מביט בך מפוחד. הוא לרגע נסוג.. לרגע הוא כושל אחורנית על רגליו. את מתכופפת לאיווי, מעמידה אותו ומחייכת אליו "תראה איזה יפה זה איווי! שאתה מוכן, פשוט תיגע באבן". את מלטפת את ראשו החום בפעם האחרונה, כשאיווי שואף את האוויר הקר של המערה. פיקאצ'ו מהנהן לאיווי בהתפעלות ובגאווה בחבר לצוות שלו. את מבינה שפיקאצ'ו הוא חבר נאמן של הצוות שלך. איווי מרים את כפתו ונוגע בקריסטל הגדול מכולם, אשר עומד מסביב לשאר הקריסטלים. "איווי" איווי פולט פתאום. טון קולו נשמע כמישהו שגל של רוגע תוקף את הגוף שלו. את משתנקת, כשפתאום גופו מתחיל לזהור בלבן!! "פיקה" פיקאצ'ו אומר כשאת רואה את גופו של איווי משתנה! גודלו גדל, גופו נהיה יותר גמיש, ואת מבחינה ששני דוקרנים נוספים לראשו! האור נעלם, ובמקום איווי עומד שם גליסאון!

"גלסייאון.." גלאסיאון פוקח את עיניו ומתפעל מגופו החדש!! חסרת מילים את סוקרת את גלסיאון שלך בפוקידע ומגלה כי גלסיאון למד רוח קרה! (icy wind) גלסיאון למד רסיסי קרח! (ice shard) גלסיאון למד מחסום! (barrier) (רסיסי קרח זה בעצם שגלסיאון יורה מטח של נטיפים מהירים וחדים על היריבים, זה שונה מרסיס הקרח של פאנפי שהוא רק כדור קרח. מחסום זה בעצם יוצר קיר שמגן על גלסיאון ממתקפות. מהמתקפות עושות תשאלי, והמתקפות שהבאתי לך אולי מתיימרות כחלשות במשחקים אבל לא אצלי, פשוט משפרים אותן עם הזמן אבל הן לא חלשות. עם לא אהבת את גלסיאון זוהר תגידי לי חח) "מזל טוב" את שומעת לפתע קול באוזנך. זאת וונסה. שאיכשהוא מצליחה לעקוב אחרייך. "אני מבינה שגלסיאון למד רוח קרה, את המתקפה הזאת אנחנו נצטרך" וונסה מוסיפה ומתחילה להסביר לך להמשיך לתוך המערה, שמה לאחר ירידה במדרון מעט תלול, תגיע לבסיס ניאו רוקט. את מאשרת שקיבלת את המידע. פיקאצ'ו רץ להיות לעבר גלסיאון אך הוא כל כך קופא. את משיבה את פיקאצ'ו לפוכדור. את ניגשת לגלסיאון ומלטפת אותו עם דמעות של התרגשות ואושר בעיניים. פרוות גופו כעת קרירה ואחידה. השתנתה מאוד. גלסיאון נוהם בהתלהבות ומתחיל לרוץ על הקרח ועל השלג, מותח את גופו החדש. קופץ ומנתר, מפגין יכולות אתלטיות מעולות. הוא מאוד אוהב את הקור עכשיו. את מבחינה שצבעו של גלסיאון מעט בהיר יותר משל הגלסיאון של מיי, את לא כל כך מבינה למה, אבל את פשוט לא יכולה להתרכז בזה וממשיכה הלאה. לאחר שיצאתם משביל המערה, שניכם מגיעים למרכז ההר. התקרב נהיית גבוהה יותר, הנוף בהחלט מרהיב. הכל קפוא. מכוסה בשלג. את מבחינה במדרון שאתם צריכים להיכנס אליו. הירידה בו מאוד תלולה. סלעים מכוסים שלג סמיך נסתרים מדרכיך ולא פעם מפילים אותך ארצה. גופך מתחיל לקפוא. אפילו עם המעיל. מהאימונים עם וונסה את נזכרת שפורט ידועה כבעלת פרווה מהחמימות ביותר בכל המחוז, לכן את משחררת את פורט שנדהמת לראות את גלסיאון היפה. בלי לבזבז זמן את מכניסה את פורט למעילך, פרוותה הנעימה כצמר פשוט מעלה את החום שלך. את מקבלת דיווח נוסף מוונסה כי קופסא שחורה קטנה מוסתרת ומחכה לך בסוף המדרון, מאחורי אבנים גדולות אשר מסתירות את הקופסא מגדר הבסיס והבסיס עצמו, שאותו את רואה במעומעם בגלל הסופה האימתנית. בתוך הקופסא תמצאי עוד ציוד שמיש, המכיל בין היתר עדשות צבע כדי לשנות את צבע העיניים שלך. לצערך רוח נכנסת לתוך לאזור בו אתם נמצאים, השמיעה שלך נקטעת, ולרגע את לא רואה את גלסיאון. במקום גלסיאון את שומעת רקיעות חזקות ביותר, את מבחינה בסלע גדול בסמוך אלייך, אך מצד שמאל לו את רואה שלושה פוקימונים כבירים מתקדמים אלייך אשר משתמשים בחטיהם הגדולים כדי לפלס את השלג למה שנראה את מבינה שאם תיחשפי את תיראי כאיום על המשפחה, ואת מאוד לא רוצה להתעסק הם המשפחה הזאת..שמעת דיווחים על מה קרה לאנשים שנתקלו בעדרים כאלו. זה לא נגמר טוב במיוחד. מה תעשי?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
אל תדאג כפרה. נו אז זה כן מה שאש השתמש בו בסינו למה לא אמרת לי? כי שם נגיד בוויזל היה על הרצפה אבל צ'ימ'צאר נגיד היה באוויר כשהוא עשה את זה

"ה..הייי.. את אל...אל-אל-אנה לא?" אתה מתחיל לגמגם וחלק מהמעריצים מתחילים לצחוק עליך בסתר. אתה מביט בג'ונס, מתחנן בעיניך שיגיד משהו הגיוני שיחלץ אותך מהמצב. "ובכן. דרו הוא מאמן! אני מניח שהוא חיפש את המכון שלך. לא ככה אחשלי?" ג'ונס אומר בחיוך ושם את ידו על צווארה של אלאסה, שנראה שהיא בסדר עם זה, אחרי הכל הם חברי ילדות. אתה מסביר לאלאסה שהיית באמצע אימון. "לקראת המכון שלך למען האמת! צפי לקרב מרשים!" אתה אומר בקריצה ואלאסה מחייכת חיוך אסרטיבי. "אתה ממש בטוח בעצמיך אה? רק שתדע. כבר שבוע שלם שאף אחד לא ניצח אותי. ותאמין לי שהם התאמנו, אני מקווה שאתה טוב כמו שאתה חושב שאתה" אלאסה אומרת לך בקולה הצלול והנעים, כשלחישות המעריצים נשמעות מסביב ומצדדות אותה. אתה מודה לאלאסה על ההיכרות ונפרד ממנה, אתה חוזר לאותה הפינה שהיית בה אך הפעם משחרר את כל הפוקימונים שלך, כולל את וולבי, דיווט ווירליפד. אתה מספר לצוות על הקרב של דיווט ופיגנייט היום. דיווט לוקח צעד קדימה ומחייך בחיוך גאה כאשר אתה מספר על הניצחון. "זה העלה רעיון מעניין, מה אתם אומרים שנעבוד על אסטרטגיית תקיפה שנקרת 'מגן תוקפני'? זה יהיה מילת קוד שלנו לצורת התקפה שתפנה עצמה היקפית אליכם ותשמור עליכם מוגנים בזמן שאתם תוקפים את היריב. אני יודע שניקולס לא כאן כדי לכוון ולהקל על האימון. אבל אנו נסתדר בלעדיו כרגע עד שישוב אלינו". החברה מהנהנים וניגשים לעבודה. דיווט ודרומקה מנסים לחקות את אותו בחור, ויורים תוך כדי להביור ואקדח מים. בהתחלה יש בעיקר נפילות. ונראה שזה מאוד קשה להם. אך הם לא מוותרים בקלות כזאת. ווירליפד מקשיב לך ופועל אחרת, הוא מתחיל להסתובב בעיגול ולירות אקדח סיכות. אתה מבחין שכשהוא מסתובב במהירות אקדח הסיכות בכל פעם נבלע בקרקע ולא יוצר מעין מגן עליון שאליו ייחלת, אך אתה מבחין שכשווירליפד מתגלגל במהירות ומשתמש באקדח סיכות בהתאמה, הדבר מקפיץ אותו לגובה, ומכך עולים לך מספר רעיונות להתחמקות ממתקפות חזיתיות וגם רעיונות להתקפה (הבנת? נגיד אם הוא מתגלגל מהר ואז יורה אקדח סיכות בדיוק כשהמחושים שלו נמצאים בקרקע זה ישגר אותו לאוויר, הוא לא ינחת באותה נקודה כי מהכוח שהוא התגלגל הוא יעוף קדימה). ריולו מוצא חתיכת עץ לא קלה ומתחיל להעיף אותה מצד לצד. לאחר מכן הוא מתחיל להכות במהירות גזע עץ גדול וחזק באגרופי קליע מהירים וזוהרים אשר משאירים חתכים על העץ. הצוות שלך כשעה. וולבי מביטה ולומדת מחבריה לצוות. נראה שהיא מאוד נהנית. לאחר שעת אימון נוספת דרומקה ודיווט מצליחים ברמה בינונית את המהלך, כאשר שהם מצליחים להתגלגל נוצרים קווים של אש ומים באוויר אשר יכולים להגן ולתקוף יריבים, ווירליפד מחזק את אקדח הסיכות שלו כדי שיוכל לשגר אותו גבוה באוויר וריולו נראה תשוש לאחר שהיכה את גזע העץ פעמים רבות מאוד. וולבי נעמדת ליד ריולו ומשגרת מספר כדורי צל על אותו גזע עץ עליו התאמן. לפתע ליד וולבי נוחת

אותו אמולגה שהציק לכם. וולבי המבוהלת קופצת אחורה ומיד לאחר מכן מקרקרת על אמולגה בעצבים. אמולגה מצחקק ומתעופף באוויר. מתחיל להסתובב ולהתשמש במתקפת חשמל, אשר יוצרת תגובה הזהה לאקדח המים וללהביור של דרומקה. כנראה שצפה בהם זמן ממושך. והצליח ללמוד את המהלך מהר מאוד לפניהם. "אמולגה!" אמולגה אומר בצחקוק ומנסה להסביר לדיווט ודרומקה איפה הם טועים, השניים נראים די מעוצבנים עליו. אמולגה מעט נסוג אחורנית, נבהל ומעופף לאזור אחר של העיר. "די ווט!" דיווט פולט ומסובב את ראשו. "אתה מתאמן לקרב המכון עם אלאסה אה?" אתה שומע את קולו של ג'ונס מאחורייך אצבעותיו פורטות מנגינה נעימה במיומנות, והוא מביט בך במבט פיקח, לא משהו שבשגרה אצלו. הוא מחייך אליך ומביט בפוקימונים שלך בהנאה. מה תעשה?

כן נו, בדיוק. אני פשוט נותן לזה שם משלי ;)
אה ותכתוב כבר מידע ופוקימונים לאלאסה. עוד עדכון 2 אני כבר שם!
~~~~
'האמוגלה הזה למד את המגן התוקפני שלנו? ככה מהר? איזה פוקימון מעניין...' אחשוב לעצמי ואחייך בעודי מסתכל עליו שוב מתרחק לו, מסתקרן אם שוב יחזור.
אבקש מוולביי להתאמן מעט בשיגור כדורי צל ולריולו להמשיך להתאמן ולהתנגד עם האגרופים שלו, אגרופי קליעה ועם כפות כוח!
אחשוב לעצמי ללמד את וולביי מתקפה, ואבקש ממנה ברגע שריולו פוגע בה לשחק אותה בוכה, להערים עליו ולתקוף במתקפת הסחה (אחמפייקטירסאחמ)
כשג'ונס יבוא אביט בו בשקט לרגעים ואז אשאל בהתעניינות "מה אתה יכול לספר לי על סגנון הלחימה של אלאסה? או באיזה פוקימונים היא תשתמש?"

ג'יי-
הכי תבונתיים? חחחח תיתן לי דוגמא לזה
"מעניין מתי תהיה הפעם הבאה שניפגש..." אתה ממלמל כשלילי מתרחקת ממך, אתה משיב את קומבאסקין לפוכדור ומשחרר את דאסטוקס שמעופף ומשיב עליך רוח נעימה מכנפיו החרקיות. אתה מסביר לו בתמצות על מהי המשמעות של להיות אחד מהפוקימונים שלך, ונראה שהוא מקבל זאת בשמחה ובהבנה. "אנחנו צריכים להתגנב לתוך מערת המטאור, שנמצאת תחת שמירה משטרתית כבדה. אני ממש לא אוהב את העניין הזה... אבל להגן על המחוז ועל העולם מהפעילות של צוות אקווה קודמת להכול. ובמידת הצורך..." אתה מוסיף. "דאס דאסטוקס!" דאסטוקס משיב לך ומסמן לך את דרך ההגעה, אתה מתחיל לעקוב אחריו לכיוון האזור הסלעי של מערת שרידי המטאור, אתה מבין שכאן דאסטוקס גדל כוורמפל וכקסקון ולכן הוא מכיר את האזור טוב מאוד. אתה מסתכל על השעון והשעה אצלך כבר 4 בצהריים, אתה ודאסטוקס מגיעים לכניסה הרשמית למערת שרידי המטאור אך לצערך הוא עומד תחת שמירה כבדה
מסביב מרחרחים ללא הרף רבים אשר סוקרים את השטח, דאסטוקס מוביל אותך לתוך מסלול אבנים גבוה, אשר רחוק מעיניהם של הפוקימונים של השוטרות, למעין פתח סודי לתוך המערה. מאימוניך עם סטיבן הוא לימד אותך על פתחים סודיים שנבנו ברחבי מקומות במחוז כדי שאנשים יוכלו להימלט מפעילות עבריינית של צוות אקווה ומגמה, אתה לוחץ על האבן שמשחררת מעט אבק ונכנס לתוך המערה. האוויר בתוך המערה קריר מאוד והתאורה חשוכה, דאסטוקס מוביל אותך לכיוון עליה גבוה במערה, מעין נקודת תצפית על הכל, שם אתה פוגש את לא אחר מאשר את כשלצדו עומד סקארמורי מרשים ביותר. "ג'יי. כמה טוב שאתה כאן" סטיבן לוחש לך ואתה ממהר להתקרב אליו. "ובכן, הגענו לבסיס מאולתר שצוות אקווה הקים כאן. והמראות במקום הזה לא מהנעימים ביותר שיש.." סטיבן לוחש כשהוא מסמן לך להסתכל מטה מהצוק עליו אתם נמצאים. אתה מבחין ב- מנטיאנות אוכלות בשר מפורק, הבשר נראה כגופת אדם..רק שכל העצמות והבשר נתלש והם זוללים את הטרף שלהם בהנאה רבה. "זה מבחיל. כל אחד שבטעות נכלא למקום הזה הם מאכילים אותו במנטיאנות, בגלל זה השוטרות נמצאות שם..זה מאוד מסוכן." סטיבן מסביר לך ומצביע לך על סוג של מבנה שנמצא מאחוריי המנטיאנות, מבנה גדול אשר נראה לך כבסיס. "מה שאנחנו צריכים נמצא שם. אנחנו מתגנבים לתוכו עכשיו. אני צריך שתהיה מפוקס ג'יי, אתה הולך לראות שם מראות לא נעימים בכלל. אם תראה אנשים מעונים אסור לך לעזור להם, אם תראה רצח מול העיניים שלך אסור לך לפעול. אתה רק צריך לסמוך בכישורי הלחימה שסיגלת לעצמיך באימונים איתי, כי לצערי לא יהיה מנוס מזה. אנחנו רק נצטרך להיות רגועים. אתה תהיה חייב להילחם בעזרת הגוף שלך, הפוקימונים שלך פחות נחוצים לך פה. אני אצטרך רק פוקימונים ספציפים מאוד. תיקח את זה" סטיבן אומר לך ומגיש לך מכשיר שחור וקטן שמוכנס לך לתוך האוזן, "זאתי אוזניה. ככה נוכל לתקשר ביננו. אני אגיד לך לאן ללכת. עכשיו ג'יי אני חייב שתהיה מרוכז, אני עלול לבקש ממך להרוג אנשים שיכולים לחשוף אותך. תעשה את זה בדיוק כמו שלימדתי אותך. לנעול את הידיים שלך סביב הצוואר שלהם ולשבור להם את המפרקת. אני בטוח שתוכל לעשות את זה." סטיבן מסביר לך ונותן לך בגדים של צוות אקווה. מעכשיו השם שלך זה גארט ואתה חייל אחרי התלמדות בהכשרה של החיילים החדשים. לכל אורך ההסבר דאסטוקס מתיישב על הראש שלך ונצמד אליך בעזרת רגליו החרקיות, מאזין לסטיבן. "הלוואי שהיה לי זמן לברך אותך על הדאסטוקס החדש שלך, אבל לצערי אין לנו זמן" סטיבן מוסיף. סטיבן אומר שהדרך היחידה להיכנס היא בכך שהמנטיאנות יזהו תנועה שאתה עושה. סטיבן באיטיות מדגים לך את התנועה, ואומר לך שאם תטעה אפילו בסנטימטר, ה לא יבחלו מלקפוץ עליך. אתה משיב את דאסטוקס לפוכדור, לא תהיה זקוק לו עכשיו. סטיבן מראה לך את הדרך למטה ואומר לך שיפגוש אותך בתוך הבסיס. הקוד לדלת הוא 826943. סטיבן מאחל לך בהצלחה ואתה נושם אוויר לריאות והחוצה, מבין שהמשימה הראשונה והאמיתית שלך מתחילה עכשיו. מה תעשה?

תבונתיים תבונתיים, תבדוק חחחח
וסורי על ההיעדרות, זה סיפור ארוך -_-
-------------------------------------

"זהו זה" אומר לעצמי תוך כדי שאני מוודא שהמדים של אקווה יושבים טוב. "כל האימונים האלה... וזה מתחיל. בהצלחה, גארט" אחשוב לעצמי ואתחיל להתקדם אל עבר המייטאנות. כשאגיע אליהם אבצע בדיוק ובסבלנות את התנועה שסטיבן הדגים לי על מנת שייתנו לי לעבור.

מקס-
לא לא אחי... תזרום אם העלילה כאילו אין אריה טוב? המפה של קנטו מסובכת בגלל שעיר אחת במצור (כמו במשחקים) אז עושים סיבובים בכל המחוז ועוברים בהרבה מקומות פעמיים. בסדר? שתיהיה קרוב אליה אומר לך בתור ההמשכים. ולגביי פיקאצ'ו כבר ישלי רעיון מגניב איך ומתי התפתח.
~~~~~~~~~~
"מה? מי זאת?" אתה ממלמל לעצמך משהו שרק אתה שומע. מסמן לפיקאצ'ו ואיוויזור ללוות אותך וגם דילן מצטרף מיד. כולם רצים ואתה מלא חשד. אתה באמת תוהה מי היא ולרגע מתחיל לחשוד כי זו אריה. אתה מגיע למאחורי הבית ולרגע עוצר את כולם בדממה. ומתחיל ללכת בשקט. לתוך חצר גדולה ישנה ורעועה עם נדנדה ומגלשה חלודות וקצת מושחטות. דשא חלקו חיי וארוך וחלקיו יבשים ומתים. גינה מאוד לא מטופחת...
אתה אין מבין ומעבר לעץ קטן אליו צמודה מלונה עומדת אישה מבוגרת מאוד, בעלת משקפיים כמה שכבות בגדים, כפכפי עץ ושרשרת גסה מביט בך בחיוך ובשילוב ידיים(דמיין אותה עומדת בלי הנרות).
"אוי הינה שמת לב אליי, זה אומר שאתה מתאים" היא מלמלת בקולה הגבוה והקשיש, ומחייכת חיוך מעט מזוויע. "טוב אלם צעיר, הבחנתי שיש לך איוויזור. המתפתח לווינאזור. קרפד, מלך הטבע..." היא ממלמלת אך המקום והאווירה מלחיצים אותה ופניך מאבדות סבלנות.
"טוב מלך היער צריך ללמוד מתקפה חזקה. וזה הוא תפקידי. אני רוצה ללמד את הפוקימון שלך מתקפת רפש!" (Sludge)
ואז מוסיפה לשאול "נו בחורצ'יק... האם תסכים להפוך את איוויזור למלך היער לעתיד?" ומצחקקת באדישות ובשקט. נראת מאוד חשודה אבל זו בהחלט מתקפה טובה ומסקרנת.
מה תעשה?

ג'יי-

"זהו זה" אתה ממלמל ויוצא לדרך. מה יהיה? אין לדעת.. אתה מעלה המון מחשבות על האימונים שעברת, זה הרגע להוכיח שבאמת יישמת הכל. אתה יורד במדרון ומתקרב יותר ויותר לשטח המנטיאנות. ככל שאתה מתקרב ככה ריח הדם והנבלה נהיה יותר ויותר חזק, האף שלך מתחנן להיסתם כי זה ריח מבחיל. אתה נעמד בכניסה לגדר ושואף אוויר לריאות כשאתה נכנס פנימה. המנטיאנות מריחות את ריח הגוף שלך ומזנקות אליך בריצה. הלב שלך יורד לתחתונים כששלוש מנטיאנות פרועות נוהמות לעברך בשיניים צבועות באדום. "מנטיטטט" נהמות מתלחששות מסביבך. אתה מיד מתחיל בריקוד. מאים את ידיך מעלה, מסתובב, מרים את רגל ימין ואז מיישר אותה קדימה. מחכה שתי שניות ואז חוזר לעמידה כשכל גופך ישר, אינך זז מילימטר. המנטיאנות בוהות בך בפרצוף עצבני, אך המנטיאנה שאתה מבין כי היא האלפא, מפנה את דרכה ונותנת לך לעבור. אתה נושם לרווחה ומתחיל לחצות את השטח שלהן ומתקדם לדלת, מספרים מופיעים מולך. אתה צריך להקיש כעת את הסיסמא. אתה זוכר הכל. במהירות ובמיומנות האצבעות שלך מקלידות את הסיסמא שסטיבן סיפר לך עליה. פתאום אתה מזיז בטעות אבן ליד הרגל שלך, הדלת נפתחת לרווחה. ראשך מסתובב למנטיאנות שנהיות תוקפניות שוב ולפתע פותחות בריצה אליך! זרם אדרנלין מטורף שלא הרגשת מעולם מניע את גופך להכניס את עצמו לתוך הבסיס ובשניה האחרונה שהדלת נסגרת המנטיאנות מתנגשות בה, מנערות את ראשן ונובחות אליך בנביחות קולניות. אתה מבין שעשית בטעות משהו לא נכון שעורר אותן, ועוד שניה היית גומר כסטייק... צחקוקים נשמעים מאחוריך כשזוג

מסתכל עליך, שניהם עושים לך תנועה מגונה עם היד וממשיכים בדרכם. פתאום שני חיילים נוספים מופיעים מולך, כשחיוך מלווה את שניהם. "הנה אתה גארט! חייל טיפש שכמוך" אחד מהם פולט ושם את ידו על כתפיך, לרגע הוא לא מבין למה פניך מוסתרות, עד שהחבר שלו עונה על השאלה "נו רנלי אתה לא זוכר? גארט המפגר נכנס לתוך אזור של בידרילים כשהיה אמור להרוג איזה נער מעצבן. ואז הוא ברח משם! פחדניקו שכמוך. יש לך מזל שיצאת מזה". אתה מבין ששמו של החייל השני הוא דניאל. שלושתכם מתחילים ללכת בתוך הבסיס. הטמפרטורה בתוך הבסיס נעימה ביותר, הקירות והמסדרונות כולם צבועים בכחול בהיר המאפיין את מדי בגדיהם של צוות אקווה. לאחר הליכה קצרה במסדרון אתה מגיע למרכז הבסיס. שם אתה נדהם לראות כמות עצומה של חיילים, הולכים הלוך ושוב לחדרים ואגפים שונים בבסיס. "ג'יי שומע אותי?" אתה שומע באוזניך ונבהל, דניאל מבחין בזה. "הכל בסדר?" קולו העבה שואל אותך, אתה מהנהן. "תקשיב זה אני. אני רואה אותך. אתה נמצא ממש בתוך הבסיס. שני החיילים שליוו אותך הם דניאל ורנלי, עברת איתם את הטירונות. גם ביצעתם את הרצח הראשון שלכם ביחד. זה קרה בעיר רחוקה מכאן. בכל מקרה, גארט הוא חייל מאוד לא ממושמע, אתה זוכר שעברנו על תעודת הזהות שלו נכון? מה שמיוחד בגארט זה שהוא די חכם. כמה אנשים בכירים מתעניינים בך להיכנס לתוכנית הסודית של המוטציות שצוות אקווה מייצר. זה טוב." דיבורו של סטיבן נקטע כשרנלי מחבק אותך, ושתי ידיו יורדות לאזור המותניים שלך. רנלי מיד עוזב אותך ומתחיל לצחוק. "אני צוחק איתך!" רנלי אומר ולרגע הבעה רצינית מבליחה לרגע בעיניו אך מהר מאוד נעלמת. "ג'יי. תיזום הליכה לחדר האוכל, מתקיימת שם שיחה עוד מעט. אני לא יודע מי ינהל אותה, אבל ללא ספק מדובר במישהו בכיר. רק להזכיר לך. רנלי נמשך לגברים ולכן אתה תראה ממנו הרבה ליטופים. דניאל הוא כמו בול עץ, עד שמעצבנים אותו" סטיבן אומר ולרגע שתיקה באוזניך. "דבר אחרון ג'יי..שניהם. הם אנשים נוראיים. הם עשו משהו נורא..לכן. אם תהיה לך את ההזדמנות. תהרוג אותם. מישהו צריך לנקום את מה שהם עשו. אבל תעשה את זה רק אם אף מצלמת אבטחה לא רואה אותך ושיש לך מקום להסתיר את הגופה. להרוג את שניהם הוא לא בראש סדר העדיפויות שלנו, המטרה הראשונה היא להגיע לחדר הסודי. אני מאמין שבחדר האוכל תפגוש מישהו שיקח אותך לשם. בהצלחה" קולו של סטיבן נעלם כשאתה משחק אותה סוקר את הבסיס. "מה גארט?! אני מבין שכל כך התגעגעת אליי שאתה פשוט בוהה בכל דבר אפשרי?" רנלי אומר לך ובקולו נמצאת נימה של חוסר בקשר להתנהגות שלך. מה תעשה?

דרו-

'האמוגלה הזה למד את המגן התוקפני שלנו? ככה מהר? איזה פוקימון מעניין...' אתה מהרהר בראשך כשאתה מביט באמולגה הנמלט מהצוות שלך, מקווה שיחזור.
הפוקימונים שלך מברכים את ג'ונס וחוזרים לעיסוקיהם. וולבי ממשיכה ליהנות בכך שהיא שולחת כדורי צל בגדלים שונים על גזע העץ אשר מתפוצצים אחד אחרי השני. ריולו עובר לסלע גדול שנמצא לצידכם ומפוצץ בכל פעם חלק אחר בו בעזרת כפות כוח, לאחר מכן ריולו מתאמן על קפיצות ומתאגרף בסלע אשר נשחק ונשבר פעם אחר פעם. דיווט ודרומקה ממשיכים להתאמן על הסיבוב, אם כי לאחר כמה ניסיונות הם מקבלים סחרחורת ומתיישבים אחד ליד השני כדי להתאושש. אתה מבקש מוולבי להתקדם לעבר ריולו ולהערים עליו כי היא בוכה. וולבי מחייכת חיוך ערמומי. בערת רגליה הציפוריות היא מתקדמת לריולו ודמעות נופלות מעיניה כשהיא מתייפחת ומכסה את פניה בעזרת כנפיה הזעירות, ריולו לרגע קונה את ההצגה, אך כשהוא מתקדם יותר מדי וולבי מזיזה את כנפיה ומחייכת חיוך ערמומי, היא לפתע נעלמת ומפתיעה את ריולו במתקפת הסחה מרשימה. וולבי למדה דמעות מזויפות! אתה מתקדם לעבר ג'ונס שמתיישב כשגבו נשען על בול עץ. "מה אתה יכול לספר לי על סגנון הלחימה של אלאסה? או באיזה פוקימונים היא תשתמש?" אתה שואל בסקרנות. ג'ונס מעלה חיוך איטי כששעת צהריים מתחילה לעלות על היום שלכם. "אלאסה..מה סגנון הלחימה שלה? ובכן. היא מאוד חזקה. הפוקימונים שלה מאוד מהירים..במיוחד הזבסטריקה שלה. היא בהחלט עילוי. אף אחד לא ניצח את אלאסה בזמן האחרון, כמו שהיא כבר סיפרה לך" ג'ונס מתחיל לענות לך. "ובכן, העובדות האלו אלו דברים ידועים, כולם יודעים על זה. יש לה זבסטריקה ואמולגה..בקשר לשלישי היא כל הזמן מחליפה אותו". "חוץ מזה..אם אספר לך. זה לא יהיה הוגן במיוחד. ואם אתה מתכנן לנצח את הליגה של מחוז אונובה, אתה תצטרך לבנות על אסטרטגיה. כמו שאתה עושה עכשיו" ג'ונס אומר ומצביע על דרומקה ודיווט, שעדיין נחים מהאימונים הרבים שלהם. "במי אתה מתכנן להשתמש? לא סיפרת לי שיש לך ליליפאפ במכון של העיר נסרן?" ג'ונס שואל בהתעניינות. דיווט ודרומקה נוטשים את אימוני הסיבובים ומתחילים פשוט להילחם אחד בשני. אתה מביט בג'ונס שנראה מאוד שליו. הוא לא כל כך מסטול כמו בדרך כלל, זה גורם לך לתהות מהי הסיבה לכך. "רציתי להציע לך..לאלאסה יש הופעה בערב. חוץ מזה שהיא מנהיגת מכון היא די סלב בעיר. היא מדגמנת המון. יש לי כמה מקומות בשורה הראשונה שהיא נתנה לי, ובגלל שהמשפחה שלי לא תבוא הצעתי ללוקאס כרטיס, אתה תרצה לבוא?" ג'ונס שואל אותך בחיוך. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
לא לא אחי... תזרום אם העלילה כאילו אין אריה טוב? המפה של קנטו מסובכת בגלל שעיר אחת במצור (כמו במשחקים) אז עושים סיבובים בכל המחוז ועוברים בהרבה מקומות פעמיים. בסדר? שתיהיה קרוב אליה אומר לך בתור ההמשכים. ולגביי פיקאצ'ו כבר ישלי רעיון מגניב איך ומתי התפתח.
~~~~~~~~~~
"מה? מי זאת?" אתה ממלמל לעצמך משהו שרק אתה שומע. מסמן לפיקאצ'ו ואיוויזור ללוות אותך וגם דילן מצטרף מיד. כולם רצים ואתה מלא חשד. אתה באמת תוהה מי היא ולרגע מתחיל לחשוד כי זו אריה. אתה מגיע למאחורי הבית ולרגע עוצר את כולם בדממה. ומתחיל ללכת בשקט. לתוך חצר גדולה ישנה ורעועה עם נדנדה ומגלשה חלודות וקצת מושחטות. דשא חלקו חיי וארוך וחלקיו יבשים ומתים. גינה מאוד לא מטופחת...
אתה אין מבין ומעבר לעץ קטן אליו צמודה מלונה עומדת אישה מבוגרת מאוד, בעלת משקפיים כמה שכבות בגדים, כפכפי עץ ושרשרת גסה מביט בך בחיוך ובשילוב ידיים(דמיין אותה עומדת בלי הנרות).
"אוי הינה שמת לב אליי, זה אומר שאתה מתאים" היא מלמלת בקולה הגבוה והקשיש, ומחייכת חיוך מעט מזוויע. "טוב אלם צעיר, הבחנתי שיש לך איוויזור. המתפתח לווינאזור. קרפד, מלך הטבע..." היא ממלמלת אך המקום והאווירה מלחיצים אותה ופניך מאבדות סבלנות.
"טוב מלך היער צריך ללמוד מתקפה חזקה. וזה הוא תפקידי. אני רוצה ללמד את הפוקימון שלך מתקפת רפש!" (Sludge)
ואז מוסיפה לשאול "נו בחורצ'יק... האם תסכים להפוך את איוויזור למלך היער לעתיד?" ומצחקקת באדישות ובשקט. נראת מאוד חשודה אבל זו בהחלט מתקפה טובה ומסקרנת.
מה תעשה?

שלא יתפתח בזמן הקרוב. שילמד פאקינג מכת ברק! ואוף אני לא אוהב לדמיין את בלבזור כצפרדע, בשבילי הוא צב. ותכלס שהוא יתפתח לוינאסור זה יהיה באסה כי אני אוהב איווזור. כוינאסור הוא נהיה יותר מכוער חח

'היא ממש מוזרה' אחשוב במוחי, היא נראית לי מאוד מבולבלת, מה הקשר מלך היער? "איווזור אני מסכים עם זה. מה דעתך?" אשאל את השותף שלי. "למה את מתכוונת מלך היער?" אשאל אותה בנחישות, אולי היא יודעת משהו על העבר של בלבזור?

ג'יי-
"זהו זה" אתה ממלמל ויוצא לדרך. מה יהיה? אין לדעת.. אתה מעלה המון מחשבות על האימונים שעברת, זה הרגע להוכיח שבאמת יישמת הכל. אתה יורד במדרון ומתקרב יותר ויותר לשטח המנטיאנות. ככל שאתה מתקרב ככה ריח הדם והנבלה נהיה יותר ויותר חזק, האף שלך מתחנן להיסתם כי זה ריח מבחיל. אתה נעמד בכניסה לגדר ושואף אוויר לריאות כשאתה נכנס פנימה. המנטיאנות מריחות את ריח הגוף שלך ומזנקות אליך בריצה. הלב שלך יורד לתחתונים כששלוש מנטיאנות פרועות נוהמות לעברך בשיניים צבועות באדום. "מנטיטטט" נהמות מתלחששות מסביבך. אתה מיד מתחיל בריקוד. מאים את ידיך מעלה, מסתובב, מרים את רגל ימין ואז מיישר אותה קדימה. מחכה שתי שניות ואז חוזר לעמידה כשכל גופך ישר, אינך זז מילימטר. המנטיאנות בוהות בך בפרצוף עצבני, אך המנטיאנה שאתה מבין כי היא האלפא, מפנה את דרכה ונותנת לך לעבור. אתה נושם לרווחה ומתחיל לחצות את השטח שלהן ומתקדם לדלת, מספרים מופיעים מולך. אתה צריך להקיש כעת את הסיסמא. אתה זוכר הכל. במהירות ובמיומנות האצבעות שלך מקלידות את הסיסמא שסטיבן סיפר לך עליה. פתאום אתה מזיז בטעות אבן ליד הרגל שלך, הדלת נפתחת לרווחה. ראשך מסתובב למנטיאנות שנהיות תוקפניות שוב ולפתע פותחות בריצה אליך! זרם אדרנלין מטורף שלא הרגשת מעולם מניע את גופך להכניס את עצמו לתוך הבסיס ובשניה האחרונה שהדלת נסגרת המנטיאנות מתנגשות בה, מנערות את ראשן ונובחות אליך בנביחות קולניות. אתה מבין שעשית בטעות משהו לא נכון שעורר אותן, ועוד שניה היית גומר כסטייק... צחקוקים נשמעים מאחוריך כשזוג
מסתכל עליך, שניהם עושים לך תנועה מגונה עם היד וממשיכים בדרכם. פתאום שני חיילים נוספים מופיעים מולך, כשחיוך מלווה את שניהם. "הנה אתה גארט! חייל טיפש שכמוך" אחד מהם פולט ושם את ידו על כתפיך, לרגע הוא לא מבין למה פניך מוסתרות, עד שהחבר שלו עונה על השאלה "נו רנלי אתה לא זוכר? גארט המפגר נכנס לתוך אזור של בידרילים כשהיה אמור להרוג איזה נער מעצבן. ואז הוא ברח משם! פחדניקו שכמוך. יש לך מזל שיצאת מזה". אתה מבין ששמו של החייל השני הוא דניאל. שלושתכם מתחילים ללכת בתוך הבסיס. הטמפרטורה בתוך הבסיס נעימה ביותר, הקירות והמסדרונות כולם צבועים בכחול בהיר המאפיין את מדי בגדיהם של צוות אקווה. לאחר הליכה קצרה במסדרון אתה מגיע למרכז הבסיס. שם אתה נדהם לראות כמות עצומה של חיילים, הולכים הלוך ושוב לחדרים ואגפים שונים בבסיס. "ג'יי שומע אותי?" אתה שומע באוזניך ונבהל, דניאל מבחין בזה. "הכל בסדר?" קולו העבה שואל אותך, אתה מהנהן. "תקשיב זה אני. אני רואה אותך. אתה נמצא ממש בתוך הבסיס. שני החיילים שליוו אותך הם דניאל ורנלי, עברת איתם את הטירונות. גם ביצעתם את הרצח הראשון שלכם ביחד. זה קרה בעיר רחוקה מכאן. בכל מקרה, גארט הוא חייל מאוד לא ממושמע, אתה זוכר שעברנו על תעודת הזהות שלו נכון? מה שמיוחד בגארט זה שהוא די חכם. כמה אנשים בכירים מתעניינים בך להיכנס לתוכנית הסודית של המוטציות שצוות אקווה מייצר. זה טוב." דיבורו של סטיבן נקטע כשרנלי מחבק אותך, ושתי ידיו יורדות לאזור המותניים שלך. רנלי מיד עוזב אותך ומתחיל לצחוק. "אני צוחק איתך!" רנלי אומר ולרגע הבעה רצינית מבליחה לרגע בעיניו אך מהר מאוד נעלמת. "ג'יי. תיזום הליכה לחדר האוכל, מתקיימת שם שיחה עוד מעט. אני לא יודע מי ינהל אותה, אבל ללא ספק מדובר במישהו בכיר. רק להזכיר לך. רנלי נמשך לגברים ולכן אתה תראה ממנו הרבה ליטופים. דניאל הוא כמו בול עץ, עד שמעצבנים אותו" סטיבן אומר ולרגע שתיקה באוזניך. "דבר אחרון ג'יי..שניהם. הם אנשים נוראיים. הם עשו משהו נורא..לכן. אם תהיה לך את ההזדמנות. תהרוג אותם. מישהו צריך לנקום את מה שהם עשו. אבל תעשה את זה רק אם אף מצלמת אבטחה לא רואה אותך ושיש לך מקום להסתיר את הגופה. להרוג את שניהם הוא לא בראש סדר העדיפויות שלנו, המטרה הראשונה היא להגיע לחדר הסודי. אני מאמין שבחדר האוכל תפגוש מישהו שיקח אותך לשם. בהצלחה" קולו של סטיבן נעלם כשאתה משחק אותה סוקר את הבסיס. "מה גארט?! אני מבין שכל כך התגעגעת אליי שאתה פשוט בוהה בכל דבר אפשרי?" רנלי אומר לך ובקולו נמצאת נימה של חוסר בקשר להתנהגות שלך. מה תעשה?

קודם מייטאנות זוללי אדם, עכשיו אתה מארגן לי מפגש עם רוצחים גייז? מה לעזאזל עובר לך בראש כשאתה כותב את הדברים האלה xd
------------------------------------------------------------------

"שתוק כבר אתה, אתה עושה לי חור בראש" אומר לרנלי ואתן לו "דחיפה חברית" קלה, אך גם שתרמוז לו שיתרחק ממני. 'התוכנית של המוטציות... להגיע לחדר הסודי... ואז יש גם את שני אלה. נטפל בהם כבר אחר כך, אבל קודם אני חייב להגיע לחדר האוכל' אחשוב לעצמי בזמן שאשחרר קצת את גופי על מנת להוריד את החשש של שני אלו. "מספיק עם השטויות, אני רעב. אתם באים לחדר האוכל או מה?" אשאל את שניהם ואעבה קצת את קולי.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-

'האמוגלה הזה למד את המגן התוקפני שלנו? ככה מהר? איזה פוקימון מעניין...' אתה מהרהר בראשך כשאתה מביט באמולגה הנמלט מהצוות שלך, מקווה שיחזור.
הפוקימונים שלך מברכים את ג'ונס וחוזרים לעיסוקיהם. וולבי ממשיכה ליהנות בכך שהיא שולחת כדורי צל בגדלים שונים על גזע העץ אשר מתפוצצים אחד אחרי השני. ריולו עובר לסלע גדול שנמצא לצידכם ומפוצץ בכל פעם חלק אחר בו בעזרת כפות כוח, לאחר מכן ריולו מתאמן על קפיצות ומתאגרף בסלע אשר נשחק ונשבר פעם אחר פעם. דיווט ודרומקה ממשיכים להתאמן על הסיבוב, אם כי לאחר כמה ניסיונות הם מקבלים סחרחורת ומתיישבים אחד ליד השני כדי להתאושש. אתה מבקש מוולבי להתקדם לעבר ריולו ולהערים עליו כי היא בוכה. וולבי מחייכת חיוך ערמומי. בערת רגליה הציפוריות היא מתקדמת לריולו ודמעות נופלות מעיניה כשהיא מתייפחת ומכסה את פניה בעזרת כנפיה הזעירות, ריולו לרגע קונה את ההצגה, אך כשהוא מתקדם יותר מדי וולבי מזיזה את כנפיה ומחייכת חיוך ערמומי, היא לפתע נעלמת ומפתיעה את ריולו במתקפת הסחה מרשימה. וולבי למדה דמעות מזויפות! אתה מתקדם לעבר ג'ונס שמתיישב כשגבו נשען על בול עץ. "מה אתה יכול לספר לי על סגנון הלחימה של אלאסה? או באיזה פוקימונים היא תשתמש?" אתה שואל בסקרנות. ג'ונס מעלה חיוך איטי כששעת צהריים מתחילה לעלות על היום שלכם. "אלאסה..מה סגנון הלחימה שלה? ובכן. היא מאוד חזקה. הפוקימונים שלה מאוד מהירים..במיוחד הזבסטריקה שלה. היא בהחלט עילוי. אף אחד לא ניצח את אלאסה בזמן האחרון, כמו שהיא כבר סיפרה לך" ג'ונס מתחיל לענות לך. "ובכן, העובדות האלו אלו דברים ידועים, כולם יודעים על זה. יש לה זבסטריקה ואמולגה..בקשר לשלישי היא כל הזמן מחליפה אותו". "חוץ מזה..אם אספר לך. זה לא יהיה הוגן במיוחד. ואם אתה מתכנן לנצח את הליגה של מחוז אונובה, אתה תצטרך לבנות על אסטרטגיה. כמו שאתה עושה עכשיו" ג'ונס אומר ומצביע על דרומקה ודיווט, שעדיין נחים מהאימונים הרבים שלהם. "במי אתה מתכנן להשתמש? לא סיפרת לי שיש לך ליליפאפ במכון של העיר נסרן?" ג'ונס שואל בהתעניינות. דיווט ודרומקה נוטשים את אימוני הסיבובים ומתחילים פשוט להילחם אחד בשני. אתה מביט בג'ונס שנראה מאוד שליו. הוא לא כל כך מסטול כמו בדרך כלל, זה גורם לך לתהות מהי הסיבה לכך. "רציתי להציע לך..לאלאסה יש הופעה בערב. חוץ מזה שהיא מנהיגת מכון היא די סלב בעיר. היא מדגמנת המון. יש לי כמה מקומות בשורה הראשונה שהיא נתנה לי, ובגלל שהמשפחה שלי לא תבוא הצעתי ללוקאס כרטיס, אתה תרצה לבוא?" ג'ונס שואל אותך בחיוך.
מה תעשה?

אשמח על המתקפה החדשה של וולביי ואריע לה מעט, לחזק את הבטחון והאמון בינינו. 'אולי את לה להשתתף במכון, זו יכולה להיות צבירת ניסיון מעולה' אתחיל לשקול את הרעיון במוחי במוחי.
אחייך לג'ונס ואגיב להזמנה בחיוב "אני אשמח לבוא, יהיה כיף. אמשיך להתאמן כאן עוד כחצי שעה ואז כבר אמשיך להתארגן לקראת הערב. אולי גם נוסיף לצאת ולבלות כאן כולנו"
לאחר מכן אחזור לעיסוקי, אמשיך לבקש מוולביי וריולו להתאמן זה עם זו יחדיו. ואמשיך לעבוד עם דרומקה, דיוואט, ווירליפד על ה-'התגוננות תוקפנית' שלנו. לפי הסרטון של הבחור שעושה קפוארה וממש איתם יחד, אראה להם שאני תומך בהם ומאמין ביכולות שלהם בכל מעודי!


מקס-
הוא ילמד בהמשך, יש לך אחלה של מתקפות אני לא מבין מה אתה רוצה. אתה גם בכלל לא משתמש בניצוץ, שזה בעצם גרסה יותר חלשה למכת וולט.
ואין מה לעשות, באלבזור הוא קרפד ואתה תתמודד חחחחח... :P
~~~~~~~
אתה ודילן מביטים זה בזה בתמיהה ואז בה. ואינכם מבינים מה הזקנה המשונה הזו מקשקשת. אך היא מסקרנת אותך מאוד. אתה מסכים להצעה שלה ומביט באיוויזור, שואל אותו והוא מהנהן בראשו וסומך עלייך. הוא לעומתך נותן בזקנה הרבה מאוד אמון ונראה מאוד רציני ונחוש פתאום. אתה שואל גם על עניין מלך היער והיא אחריי שתיקה מרגיזה קצת מספרת "פעם ליפני מס' שנים. בכל היערות התנהגות הפוקימונים הייתה שונה, רגועה יותר ושוחרת שלום. כי ווינאזורים היו מסתובבים חופשי, בלהקות. ומנהלים כמלכים את החיים ביער. שולטים באדיבות ובחיבה לכלל הפוקימון שהיו גם הם רוכשים להם כבוד ויראה... דאגו למרחבי המחייה של כל הפוקימונים ותמיד שמרו על האיזון וההגנה של היערות. הם תמיד היו מלכי היער.
חזקים גדולים ועדינים, המייצגים בסוג אחד שלהם את החיים (עשב) ובסוף אחר את הכיליון (רעל) ותמיד שומרים על שיוויון!"
אתם מקשיבים מרותקים והיא מוסיפה "עד שיום אחד אדם רשע בעל מחשבות זדוניות וחוסר שליטה ואיזון עצמי קם עם מטרות רעות בכל הנוגע לעתיד מחוז קנטו. הוא רוצה לשלוט בו. והוא הגיב בשלל פיגועים ברחבי עולם הפוקימון כלפי פוקימונים רבים, כביצע את זממיו ביערות, הווינאזורים השיבו מלחמה אך נשקי הברך וכדורי העופרת בסוף הביסו ורמסו את הכל. והכחידו את הווינאזורים במחוז, פרט אולי לבודדים שנתפסו או נעלמו מבלי להשאיר עקבות... האיוויזור שלך עתיד להיות ווינאזור, ו-ווינאזור יקירי צריך להיות חזק, כמו מלך יער אמיתי!"
הסיפור מאוד מרגש אותך וישבתם בדממה להקשיב.
היא יוצרת סביב ווינאזור בעזרת מקל שוטה, מעגל דמוי חותם באדמה ומפזרת סביבו 7 נרות, אשר בקוראה תפילה לא מובנת הם משנים צבעים מאדום-כתום, לכחול, ואז לגווני סגול!
ווינאזור ואתה מבוהלים שלפתע הוא מתחיל לזהור ולנצוץ ואז הוא נראה מלא כוח ואנרגיה ומתקפת רפש גדולה יוצאת מפיו אל עבר פינה בגדר של החצר ומכלה אותה בקלות רבה!
אתה נפאם ואינך מבין מה קורה או איך זה קרה אבל ~איוויזור למד רפש | Sludge~
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

פטריק-
האמת שלא לא הייתה בתוך המים..פשוט בגדה שממולו. חחח ואני לא מוצא הורדות לכל המשחקים האלה, כולל אדום אש.
אתה לא חושב בכלל. אתה משחרר את בוויזל מהפוכדור שלו.

"בוויזל, צא! שחה ותוציא את ה...מה שהיא לא תהיה מהמים!" אתה אומר. "נידורן! אוי איזה מצחיק אתה" שלי משיבה לך ומצחקקת. אתה מצחקק גם, בוויזל קופץ לתוך הנחל ומחלץ את נידורן ומשיב אותה לגדה עליה עומד נידורן המבוהל לשלומה של חברתו. "נידו נידו!" הנידורן הסגול אומר לבוויזל בהוקרת תודה, ושני הפוקימונים הקטנים מסתלקים מן המקום לכיוון השיחים. הספקת לסרוק אותם בפוקידע, אכן מדובר בנידורן אשר הסגול הוא זכר ואילו הכחולה היא נקבה, הם פוקימונים מסוג רעל. בוויזל יוצא מן המים ומברך את שלי המאמנת הקודמת שלו בשלום. "היי בוויזל! כל הכבוד לך!" שלי אומרת ומחבקת את בוויזל שמשיב לה בחיבוק. את התוהה למה שאר המאמנים לא עזרו, אתה מבין שהם נמצאים מעט רחוק. אתה מנער את ראשך וקם. אתה ושלי מחליטים להמשיך בדרכיכם. בוויזל מלווה אתכם בהליכה כשהוא נכנס למים ומשפריץ מים סביב, צולל וקופץ. "אני אצרף לו חבר! קדימה סטאריו!" שלי קוראת ומשחררת את

שלה שנכנס למים ומתחיל לחתור במים גם הוא. אתם מבלים זמן נהדר ביחד, הוא אתה ושלי מחזקים את הקשר בינכם, אתה לרגע מבין איזה כיף היה לצאת למסע. פגשת את שלי בסיטואציה הכי לא צפויה, והנה אתם חברים טובים ואפילו שותפים! לאחר חצי שעה הליכה נוספת אתם מבצעים הפסקת אוכל, בה אתם משחררים את כל הפוקימונים שלכם ומגישים להם אוכל טעים. אתה מורח על גרוטל את המשחה שנתנו לך בחנות הפרחים בעיר פלוארומה ונראה שהיא מאוד נעימה לו. לאחר מכן אתם משיבים את כולם אם כי אתה משחרר את סטארביה החוצה. סטארביה מותחת כנפיים וחוצה את השמיים מעליכם. כעבור שעת הליכה נוספת אתם סופסוף מגיעים לפתח העיר סולייסאון! "פטריק הגענו! איזה כיף!" שלי קופצת מהתרגשות. אתה מבחין שליד היציאה מדרך 209 עומד מגדל, אתה מבין שמדובר בבית קברות לפוקימונים. אתם ממש בכניסה. סטארביה עומדת על כתפיך כשלפתע מגיח מבין העצים מפחיד במיוחד שעוצר אתכם! ללא התראה מוקדמת אייפום משתחררת החוצה מן הפוכדור, "אייפו!" היא קוראת ברוח קרב. אייפום קופצת מצד לצד ונראית בעלת מרץ בצורה יוצאת דופן. סטארביה מנענעת את הראש שלה בחוסר הבנה. אייפום מסתובבת אליך ומחייכת, רוצה שתגיד לה להילחם. מה תעשה?

[/COLOR]

טוב, אחרי איזה שבועיים הנה אני מגיב שוב
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"טוב איפום, אם את כל כך רוצה..." אומר. "קדימה, בכל הכוח איפום! תתקפי את הנחש בציפורן צל אך רק לאחר שתבצעי צוות כפול כדי לחזק קצת את המתקפה!" אומר בעודי סורק את הנחש בפוקדקס. 'סוויפר. לא נראה פוקימון ידידותי במיוחד...' אחשוב. "אל תדאגי שלי, אני ואיפום נטפל בזה" אומר לשלי.

ג'יי-
זה אחד הדברים המרכזיים המשחק שלי, שהוא מאוד ריאליסטי. יש בו המון דברים מהחיים. סקס, סמים, רציחות וכמובן המון דברים טובים שיש בחיים חחח פשוט השחקן נמצא בסיכון הרבה יותר גבוה ככה. יותר מעניין ככה לא? ורק רנלי הומו, אם ראית משחקי הכס היית מבין חח

"שתוק כבר אתה, אתה עושה לי חור בראש" אתה קורא לעבר רנלי ודוחף אותו מעט קדימה. "מה יש לך? נו רק צחקתי חבר" רנלי עונה לך בקול מצטער. 'התוכנית של המוטציות... להגיע לחדר הסודי... ואז יש גם את שני אלה. נטפל בהם כבר אחר כך, אבל קודם אני חייב להגיע לחדר האוכל' אתה מעלה במוחך. אתה מכניס לראש שלך שהגיע הזמן לשחק את הדמות של גארט בצורה מושלמת. אחרת תיחשף.. בקול עבה יותר מבדרך כלל, אתה שואל את השניים "מספיק עם השטויות, אני רעב. אתם באים לחדר האוכל או מה?". דניאל מותח את ידיו השריריות בעוד שרנלי מפהק פיהוק אדיש ומשועמם. "טוב נו. גם ככה נתנו הוראה לכולם להגיע לשיחה הזאת" רנלי אומר בקול עייף ושני החיילים מתחילים להתקדם, אתה לא יודע היכן חדר האוכל נמצא, לכן אתה עוקב אחריהם. ההליכה הינה קצרה, בה אתם עולים במדרגות ממתכת לכיוון אחת הקומות הגבוהות של הבסיס, אתה משקיף על המבנה כולו. לומד את המבנה שלו. סטיבן מדבר ומודיע אליך שהחדר נמצא בקומות התחתונות ביותר, אתה מעיף מבט מטה ומזהה קומה תת קרקעית שנמצאת מתחת לרצפה של אולם הכניסה. התור עמוס לחדר האוכל, בו רנלי רק מתבכיין על המטלות שהטילו עליו היום, ומנסה כמה פעמים לגעת בך בדרכים שכביכול לא תשים לב, זה די מציק לך ובכל כמה זמן אתה משלח בו מבט עצבני, שמקפל את הלפלף במקומו. ההמתנה מסתיימת ואתה זוכה לראות את חדר האוכל של הבסיס. הוא מטופח מאוד, שולחנות ארוכים עם מפה בצבע כחול פזורים ברחבי חדר האוכל הגדול, שבאמצע לו עומדת במה קטנה ובקיר השמאלי ישנו מקרן טלוויזיה גדול. אתה תופס צלחת ומעמיס אורז וקציצות בשר, "עוד פעם קאמרוט? כמה כבר אפשר לאכול אותו" רנלי אומר בקול עצוב, אתה נזכר שמתעודת הזהות עליה עברת עם סטיבן רנלי הוא צמחוני. הוא מסתפק רק באורז. דניאל תופס את הכף ולוקח כמות גדולה של קציצות, אותן הוא מניח לצד אורז כמו שלך. שלושתכם מתיישבים כמה מטרים מהבמה המרכזית, ומתחילים לאכול. אתה מבחין בדניאל שורק לכמה חיילות צוות אקווה שקורצות לו בחזרה, על פניו מתמרח חיוך פרימיטיבי "וואו..היה נהדר איתה אתמול" הוא מעלה נושא לשיחה, כשרנלי נגעל מעט, אתה מנסה לחקור את דניאל כשלפתע שקט שורר בחדר כולו, כשבחורה יפה עד מאוד

נכנסת כש-אומלל, מפוחד, מלוכלך והפרט הכי גרוע, כנפיו חתוכות לחלוטין, נכנס כבול בשלשלאות ברזל ונופל לרגליה של הבחורה היפה, נושם בקושי. "תסתמו את הפה שלכם. זאת שלי" דניאל מסנן בשיניו. אתה מזהה אותה, סטיבן עבר איתך על הדרג הבכיר של צוות אקווה, היא אחת הסגניות של ארצ'י. שלי. בחורה יפת תואר, אשר שמועות רוחשות שארצ'י מחבב אותה, אך סאדיסטית בטירוף. אתה שם לב למיקרופון שמחובר לה לאוזן. "ערב טוב..חיילי צוות אקווה הנבחר!" שלי קוראת וכולם מריעים לה ומשקשקים בכוסות, אתה עושה זאת גם. "אינני רוצה להכביר במילים..אבל אם גם כן. לא תוכלו לעשות כלום. נכון?" גלי צחוק עולים מהקהל, שלי נהנית מתשומת הלב. "הטרופיוס המזופת שאתם מסתכלים עליו. ניסה להרוג אותי. שמעתם?" שלי אומרת בקול ארסי, "ערפי את ראשו!", "הרביצי לו!" ושלל קריאות נשמעות מקהל הסועדים. לצד מחיאות כפיים. "לימדתי אותו לקח..גרמתי לפוקימון העלוב הזה לשקשק מפחד כשהוא רק רואה אותי. זה מה שיקרה לכל אחד שיעיז בטיפשותו לסכן אותי". "ועכשיו. רציתי לספר לכם שאנחנו מאוד שמחים מכוח האדם ההולך וגדל שלנו, זה מאוד מרשים אותי. חשוב שנהיה חזקים יותר מצוות מגמה, אמנם כרתנו איתם סוג של "ברית" " שלי עושה סימון אצבעות כשהיא אומרת ברית בציניות. "תמיד חשוב שנגבר עליהם. בכל מקרה, לסיום. תהנו מהאוכל שלכם. מבצע חדש ייחל בקרוב.. הפרטים יפורטו לכם אצל כל מפקד גדוד. ולסיום!" שלי אומרת ומושכת את השלשלאות, טרופיוס המסכן עולה על הבמה, שלי מוציאה סכין קצבים. "אני מאוד נחמדה. הרי, הוא מאוד סובל, למה להשאיר אותו חי? המתת חסד!" שלי צורחת ברוע ועורפת את ראשו של הטרופיוס. ראשו נופל לקרקע ודם מתחיל להישפך, כשמיד מנקים מתחילים לנקות ולפנות את הגופה, "יששש!!! היא כל כך מלכה!!!!" דניאל מוחא כפיים בטירוף שמתלווה לקריאות העידוד של שאר הקהל. "מדהים!" רנלי אומר באושר, אתה משתדל למחוא כפיים, אך משהו כרגע מת בך בפנים. שלי מבקשת ממי שרוצה להכות את הגופה, וכמה חיילים אכן מתנדבים לכך, אתה מקבל מסטיבן דיווח על כך שאתה חייב להגיע לאולם הכניסה של הבסיס, אתה מבין מדניאל שלא יתנו לך לצאת. אסור לחיילים לצאת עד שההתעללות תיפסק, אתה מבחין בשני חיילים חסונים ושריריים במיוחד שומרים על היציאות..אתה גם יודע שאם תקום תתבקש לבעוט בגופה המתה של טרופיוס. מה תעשה?

פטריק-
איפה לעזאזל היית?!

"טוב איפום, אם את כל כך רוצה..." אתה אומר מעט מבולבל, אתה מיד פוקד על אייפום לתקוף בציפורן צל לא לפני שתשתמש בצוות כפול. מסריקה בפוקידע אתה מבין שסוויפר הוא פוקימון ארסי ומאוד חזק.. אייפום לא מקשיבה לך, היא רק מתחמקת מזנב הרעל של סוויפר, קופצת ימינה ושמאלה בתיאום מושלם. סוויפר המעוצבן מקפץ מעלה כדי לנשוך את אייפום אך אייפום מזנקת בעזרת זנבה הגמיש לאוויר, כשלפתע אור סגול פורץ מאגרוף הזנב שלה, אתה תוהה במה מדובר, זאת לא מתקפה שאייפום מכירה, אייפום פוגעת פעמיים בסוויפר ומטיחה אותו בקרקע. "היי אני יודעת מה זה! זאת מכה כפולה!" שלי קוראת בהתלהבות. אייפום נוחתת מאושרת על הקרקע כשפתאום גופה מתחיל לזהור בלבן! אתה נדהם לראות את אייפום מתפתחת! גופה משתנה אך כשהאור נעלם אתה מבחין בפוקימון אחר לגמרי!

אייפום נעשתה גבוהה יותר, ידיה ארוכות יותר ושני זנבות ארוכים בעלי אגרופים ענקיים נוספו לה! אתה סורק אותה בפוקידע ומבין שמדובר בלא אחרת מאשר אמביפום! "אמביפום! אמביפום!" אמביפום קוראת כשהיא מבצעת קפיצה עם סלטות במיומנות. לפתע גופה מתחיל להיעטף באנרגיה כחלחלה. אמביפום נוחתת על הקרקע וקופצת ימינה ושמאלה לכיוונו של סוויפר ופוגעת בו חזיתית בעזרת אגרופי ידיה! אמביפום למדה מכה כפולה! (double hit) אמביפום למדה אקרובטיקה! (acrobatics) סוויפר המוכה נסוג חזרה ליער ואילו אמביפום קופצת בשמחה. "וואו אייפום התפתחה! איזה כיף!" שלי קוראת בהתרגשות כשאמביפום מביטה בך בחיוך. אתה מקבל הודעה מקיי, שמבקש ממך להזדרז. מה תעשה?

דרו-
כפי שהסברתי, המהלך הזה גרם לווירליפד להשיג סוג של קפיצה כמו מרמפה שיכול להיות שימושי. וולבי? טוב נו, תמיד אפשר לאתגר את אלאסה עוד פעם ;) תגיד בא לך שאמולגה תהיה בת או בן? חשבתי לעשות לך אותה בת אבל לדעתי זה פחות טוב
אתה מעודד את וולבי שנראית מסופקת מעצמה על המתקפה החדשה שלה, ובמוחך עולה אפשרות שאולי היא אכן תתאים לקרב המכון נגד אלאסה.

"אני אשמח לבוא, יהיה כיף. אמשיך להתאמן כאן עוד כחצי שעה ואז כבר אמשיך להתארגן לקראת הערב. אולי גם נוסיף לצאת ולבלות כאן כולנו" אתה משיב לג'ונס שקםמהעץ ונעמד. "אוקיי. אז ניפגש שם!" ג'ונס משיב לך ומגיש לך כרטיס בודד אחד, אתה מבחין בסימון ה-VIP. כולכם שבים לצפות בסרטון, וניגשים לעבודה. ווירליפד מתאמן ובעצם משיג סוג של קפיצה גבוהה מאוד, דיווט ודרומקה מצליחים לשפר את הסגנון של המהלך, אם כי עדיין פה לשם יש נפילות..אבל הם מתקדמים בצורה טובה. חצי שעה עוברת ואתה מתכונן ללכת לג'ונס ולכולם, אך הצוות שלך מוחה על כך שהוא רעב, וולבי מביטה בך במבט מעוצבן. אתה מבחין שהשעה שבע ועשרים. אתה לוקח את הפוקימונים שלך למסעדה נעימה וסועד איתם כחצי שעה, קונה אוכל עשיר ומזין לך ולכולם. כולכם נהנים מזמן איכות, במיוחד דיווט שמקפיד לשמור על וולבי מלהסתבך בצרות מיותרות. אתם יושבים מתחת לשמשיה, אתה מרים את ראשך ומבחין בצללית בבד השמשיה ואתה מבחין בראשו של אמולגה אתה מחייך אליו והוא אליך, אתה מציע לו מזון ובביישנות רבה אמולגה נוחת על השולחן ואוכל מהאוכל שאתה מציע לו. אתה שם לב שדיווט, דרומקה וריולו נעשים מוטרדים מהנוכחות שלו בשולחן, וכשאמולגה מסתובב אליהם הוא נתקף פחד. "אמולגה!" אמולגה אומר כהוקרת תודה ומתעופף מהשולחן במהירות ומרחף לכיוון מה שנראה המכון של העיר. אתה מביט בכרטיס שלך ומבין שההופעה באמת תחול שם. אתה מביט בשעון. נשארו לך רק עוד 10 דקות להצטרף לג'ונס. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
הוא ילמד בהמשך, יש לך אחלה של מתקפות אני לא מבין מה אתה רוצה. אתה גם בכלל לא משתמש בניצוץ, שזה בעצם גרסה יותר חלשה למכת וולט.
ואין מה לעשות, באלבזור הוא קרפד ואתה תתמודד חחחחח... :P
~~~~~~~
אתה ודילן מביטים זה בזה בתמיהה ואז בה. ואינכם מבינים מה הזקנה המשונה הזו מקשקשת. אך היא מסקרנת אותך מאוד. אתה מסכים להצעה שלה ומביט באיוויזור, שואל אותו והוא מהנהן בראשו וסומך עלייך. הוא לעומתך נותן בזקנה הרבה מאוד אמון ונראה מאוד רציני ונחוש פתאום. אתה שואל גם על עניין מלך היער והיא אחריי שתיקה מרגיזה קצת מספרת "פעם ליפני מס' שנים. בכל היערות התנהגות הפוקימונים הייתה שונה, רגועה יותר ושוחרת שלום. כי ווינאזורים היו מסתובבים חופשי, בלהקות. ומנהלים כמלכים את החיים ביער. שולטים באדיבות ובחיבה לכלל הפוקימון שהיו גם הם רוכשים להם כבוד ויראה... דאגו למרחבי המחייה של כל הפוקימונים ותמיד שמרו על האיזון וההגנה של היערות. הם תמיד היו מלכי היער.
חזקים גדולים ועדינים, המייצגים בסוג אחד שלהם את החיים (עשב) ובסוף אחר את הכיליון (רעל) ותמיד שומרים על שיוויון!"
אתם מקשיבים מרותקים והיא מוסיפה "עד שיום אחד אדם רשע בעל מחשבות זדוניות וחוסר שליטה ואיזון עצמי קם עם מטרות רעות בכל הנוגע לעתיד מחוז קנטו. הוא רוצה לשלוט בו. והוא הגיב בשלל פיגועים ברחבי עולם הפוקימון כלפי פוקימונים רבים, כביצע את זממיו ביערות, הווינאזורים השיבו מלחמה אך נשקי הברך וכדורי העופרת בסוף הביסו ורמסו את הכל. והכחידו את הווינאזורים במחוז, פרט אולי לבודדים שנתפסו או נעלמו מבלי להשאיר עקבות... האיוויזור שלך עתיד להיות ווינאזור, ו-ווינאזור יקירי צריך להיות חזק, כמו מלך יער אמיתי!"
הסיפור מאוד מרגש אותך וישבתם בדממה להקשיב.
היא יוצרת סביב ווינאזור בעזרת מקל שוטה, מעגל דמוי חותם באדמה ומפזרת סביבו 7 נרות, אשר בקוראה תפילה לא מובנת הם משנים צבעים מאדום-כתום, לכחול, ואז לגווני סגול!
ווינאזור ואתה מבוהלים שלפתע הוא מתחיל לזהור ולנצוץ ואז הוא נראה מלא כוח ואנרגיה ומתקפת רפש גדולה יוצאת מפיו אל עבר פינה בגדר של החצר ומכלה אותה בקלות רבה!
אתה נפאם ואינך מבין מה קורה או איך זה קרה אבל ~איוויזור למד רפש | Sludge~
מה תעשה?

חחח אם כבר הגיוני שהוא ירה את זה מהפרח שלגבו אבל סבבה זה גם מגניב

מוקסם מהסיפור שסיפרה, אחבק את איווזור שלי, חיבוק מעריך מאוד. גאה בשותף שלי. "תודה לך.. נתת לי השקפה אחרת לגמרי" אחייך אליה ובאמת אודה לה מקרב לב. אקום ואסמן לאיווזור ללכת, "אני מקווה שניפגש שוב" אומר לאישה בחיוך. במידה ותתפתח איתה שיחה אשאר, אך אם לא פשוט אלך ואצא עם דילן ואיווזור לכיוון העיר הבאה, חושב על מלך היער ועל אותו איש זדוני..'זה חייב להיות אותו אחד..אותו אחד שראיתי בצעירותי' אחשוב. אקווה שאהיה מספיק חזק ביום שאעמוד מולו כדי שאוכל להביס אותו.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[B]
פטריק-
איפה לעזאזל היית?!

"טוב איפום, אם את כל כך רוצה..." אתה אומר מעט מבולבל, אתה מיד פוקד על אייפום לתקוף בציפורן צל לא לפני שתשתמש בצוות כפול. מסריקה בפוקידע אתה מבין שסוויפר הוא פוקימון ארסי ומאוד חזק.. אייפום לא מקשיבה לך, היא רק מתחמקת מזנב הרעל של סוויפר, קופצת ימינה ושמאלה בתיאום מושלם. סוויפר המעוצבן מקפץ מעלה כדי לנשוך את אייפום אך אייפום מזנקת בעזרת זנבה הגמיש לאוויר, כשלפתע אור סגול פורץ מאגרוף הזנב שלה, אתה תוהה במה מדובר, זאת לא מתקפה שאייפום מכירה, אייפום פוגעת פעמיים בסוויפר ומטיחה אותו בקרקע. "היי אני יודעת מה זה! זאת מכה כפולה!" שלי קוראת בהתלהבות. אייפום נוחתת מאושרת על הקרקע כשפתאום גופה מתחיל לזהור בלבן! אתה נדהם לראות את אייפום מתפתחת! גופה משתנה אך כשהאור נעלם אתה מבחין בפוקימון אחר לגמרי!

אייפום נעשתה גבוהה יותר, ידיה ארוכות יותר ושני זנבות ארוכים בעלי אגרופים ענקיים נוספו לה! אתה סורק אותה בפוקידע ומבין שמדובר בלא אחרת מאשר אמביפום! "אמביפום! אמביפום!" אמביפום קוראת כשהיא מבצעת קפיצה עם סלטות במיומנות. לפתע גופה מתחיל להיעטף באנרגיה כחלחלה. אמביפום נוחתת על הקרקע וקופצת ימינה ושמאלה לכיוונו של סוויפר ופוגעת בו חזיתית בעזרת אגרופי ידיה! אמביפום למדה מכה כפולה! (double hit) אמביפום למדה אקרובטיקה! (acrobatics) סוויפר המוכה נסוג חזרה ליער ואילו אמביפום קופצת בשמחה. "וואו אייפום התפתחה! איזה כיף!" שלי קוראת בהתרגשות כשאמביפום מביטה בך בחיוך. אתה מקבל הודעה מקיי, שמבקש ממך להזדרז. מה תעשה?

הייתי בהרבה מאוד מקומות
~~~~~~~~~~~~~~
"כל הכבוד אמביפום!" אומר לה. "עכשיו שלי, אני מצטער אבל אני חייב לזוז, שמתי לב שאני מאחר לפגישה בחורבות" אומר לה ואתחיל ללכת מהר, בעודי מלטף את אמביפום ואז מחזיר אותה ועושה אותו הדבר סלטארביה. אלך אל העיירה סולסיאון ואתחיל לנווט מזרחה לכיוון החורבות, בזמן שאני בודק שלא עוקבים אחריי ובחיפוש אחר קיי. כשאמצא אותו, אומר לו:"מצטער על האיחור, היו כמה... מכשולים בדרך 209".

פורסם במקור על ידי sharpedo

גרייס-
זה הופך את המתקפה שתבוא אחרי לחזקה יותר, זה לא כמו ריקוד חרבות נגיד שתמיד משאיר את הכוח.
למרות שאת נמצאת במקום הכי רחוק שיכלת לדמיין שתגיעי אליו היום, רגשות אשמה מתחילים לעלות לך בקשר למיי. את מהנהנת בהחלטיות לכך שאת את המקסימום שצריך כדי להספיק לקרב הגמר של התחרות מחר. פיקאצ'ו נעמד לצידך, רגליו וידיו מתחפרות בתוך השלג הסמיך שנצטבר בקרקע. את משחררת את הפוכדור של איווי, שתחילה נבהל מהמקום הלא נעים שהוא נמצא בו.

"מוכן חבר?" את שואלת את איווי, הוא מבין למה את מתכוונת וחיוך מאושר נמרח על פניו. "אי!" איווי נוהם בחיוב ואת מדריכה את שני הפוקימונים שלך לתוך פתח המערה. להפתעתך, לא קר במערה כמו בחוץ. השלג שלרגלייך מתחיל להיעלם ובמקומו הקרקע הסלעית של ההר מופיעה. פיקאצ'ו ממהר לעלות עליה ביחד עם איווי שהולך בגאון, מתכונן למה שהולך לקרות. את סוקרת את המערה. תחילה היא נראית כמו כל מערה רגילה, אך ככל שאת רק מתקדמת בתוך השביל, את מבחינה באבני קרח צבעוניות אשר צובעות את קירות המערה, נטיפי קרח חדים ומשוננים נמצאים מעליכם. הם אכן נותנים מראה מלבב, אם כי את מפחדת שכמה מהם בטעות ייפלו כשאתם למטה..בקטע הזה את מזרזת את שני הפוקימונים שלך להתקדם. לכל אורך ההליכה שלך את מתכננת בראש שלך את השיעורים האחרונים של וונסה. על מהלכי הקרב שלמדת, על החניקות, הבעיטות, האגרופים המהירים. את אפילו משננת בראשך את ההריגות שוונסה לימדה אותך לבצע..מי יודע. אולי תצטרכי אותה בשלב מסוים. בכל אופן, בתוכך את מקווה שלא. לאחר הליכה של ב-10 דקות בין אבנים קפואות ונטיפים אשר חגים מעליכם כל הזמן, שלושתכם מגיעים לקיר שנמצא מימינכם, רק שכל הקיר ההוא בעצם בנוי מקריסטלים משוננים, בשלל גדלים. צבעם הכמעט מוחלט הוא סגול בוהק. תחילה את נוגעת בקריסטל, ידך כאינסטינקט מזנקת אחורה. הם קרים ברמה אחרת לגמרי.. קול הבהלה שלך פולט אדי קור מפיך. איווי מביט בך מפוחד. הוא לרגע נסוג.. לרגע הוא כושל אחורנית על רגליו. את מתכופפת לאיווי, מעמידה אותו ומחייכת אליו "תראה איזה יפה זה איווי! שאתה מוכן, פשוט תיגע באבן". את מלטפת את ראשו החום בפעם האחרונה, כשאיווי שואף את האוויר הקר של המערה. פיקאצ'ו מהנהן לאיווי בהתפעלות ובגאווה בחבר לצוות שלו. את מבינה שפיקאצ'ו הוא חבר נאמן של הצוות שלך. איווי מרים את כפתו ונוגע בקריסטל הגדול מכולם, אשר עומד מסביב לשאר הקריסטלים. "איווי" איווי פולט פתאום. טון קולו נשמע כמישהו שגל של רוגע תוקף את הגוף שלו. את משתנקת, כשפתאום גופו מתחיל לזהור בלבן!! "פיקה" פיקאצ'ו אומר כשאת רואה את גופו של איווי משתנה! גודלו גדל, גופו נהיה יותר גמיש, ואת מבחינה ששני דוקרנים נוספים לראשו! האור נעלם, ובמקום איווי עומד שם גליסאון!

"גלסייאון.." גלאסיאון פוקח את עיניו ומתפעל מגופו החדש!! חסרת מילים את סוקרת את גלסיאון שלך בפוקידע ומגלה כי גלסיאון למד רוח קרה! (icy wind) גלסיאון למד רסיסי קרח! (ice shard) גלסיאון למד מחסום! (barrier) (רסיסי קרח זה בעצם שגלסיאון יורה מטח של נטיפים מהירים וחדים על היריבים, זה שונה מרסיס הקרח של פאנפי שהוא רק כדור קרח. מחסום זה בעצם יוצר קיר שמגן על גלסיאון ממתקפות. מהמתקפות עושות תשאלי, והמתקפות שהבאתי לך אולי מתיימרות כחלשות במשחקים אבל לא אצלי, פשוט משפרים אותן עם הזמן אבל הן לא חלשות. עם לא אהבת את גלסיאון זוהר תגידי לי חח) "מזל טוב" את שומעת לפתע קול באוזנך. זאת וונסה. שאיכשהוא מצליחה לעקוב אחרייך. "אני מבינה שגלסיאון למד רוח קרה, את המתקפה הזאת אנחנו נצטרך" וונסה מוסיפה ומתחילה להסביר לך להמשיך לתוך המערה, שמה לאחר ירידה במדרון מעט תלול, תגיע לבסיס ניאו רוקט. את מאשרת שקיבלת את המידע. פיקאצ'ו רץ להיות לעבר גלסיאון אך הוא כל כך קופא. את משיבה את פיקאצ'ו לפוכדור. את ניגשת לגלסיאון ומלטפת אותו עם דמעות של התרגשות ואושר בעיניים. פרוות גופו כעת קרירה ואחידה. השתנתה מאוד. גלסיאון נוהם בהתלהבות ומתחיל לרוץ על הקרח ועל השלג, מותח את גופו החדש. קופץ ומנתר, מפגין יכולות אתלטיות מעולות. הוא מאוד אוהב את הקור עכשיו. את מבחינה שצבעו של גלסיאון מעט בהיר יותר משל הגלסיאון של מיי, את לא כל כך מבינה למה, אבל את פשוט לא יכולה להתרכז בזה וממשיכה הלאה. לאחר שיצאתם משביל המערה, שניכם מגיעים למרכז ההר. התקרב נהיית גבוהה יותר, הנוף בהחלט מרהיב. הכל קפוא. מכוסה בשלג. את מבחינה במדרון שאתם צריכים להיכנס אליו. הירידה בו מאוד תלולה. סלעים מכוסים שלג סמיך נסתרים מדרכיך ולא פעם מפילים אותך ארצה. גופך מתחיל לקפוא. אפילו עם המעיל. מהאימונים עם וונסה את נזכרת שפורט ידועה כבעלת פרווה מהחמימות ביותר בכל המחוז, לכן את משחררת את פורט שנדהמת לראות את גלסיאון היפה. בלי לבזבז זמן את מכניסה את פורט למעילך, פרוותה הנעימה כצמר פשוט מעלה את החום שלך. את מקבלת דיווח נוסף מוונסה כי קופסא שחורה קטנה מוסתרת ומחכה לך בסוף המדרון, מאחורי אבנים גדולות אשר מסתירות את הקופסא מגדר הבסיס והבסיס עצמו, שאותו את רואה במעומעם בגלל הסופה האימתנית. בתוך הקופסא תמצאי עוד ציוד שמיש, המכיל בין היתר עדשות צבע כדי לשנות את צבע העיניים שלך. לצערך רוח נכנסת לתוך לאזור בו אתם נמצאים, השמיעה שלך נקטעת, ולרגע את לא רואה את גלסיאון. במקום גלסיאון את שומעת רקיעות חזקות ביותר, את מבחינה בסלע גדול בסמוך אלייך, אך מצד שמאל לו את רואה שלושה פוקימונים כבירים מתקדמים אלייך אשר משתמשים בחטיהם הגדולים כדי לפלס את השלג למה שנראה את מבינה שאם תיחשפי את תיראי כאיום על המשפחה, ואת מאוד לא רוצה להתעסק הם המשפחה הזאת..שמעת דיווחים על מה קרה לאנשים שנתקלו בעדרים כאלו. זה לא נגמר טוב במיוחד. מה תעשי?

אני די רוצה ללכוד ממוסווין
it's on
ויאי גלסיאון זוהר
~~~~~~~~~~~~~
"גלסיאון! איפה אתה?" אצעק בתקווה לאתר את גלסיאון. תוך כדי אוציא את מיסדריוס וטוגפי מהפוקדורים שלהם. "טוגפי-נמנום על כל מי שאתה מצליח, תתמקד בעיקר בממוסווינים. מיסדריווס-קרן בלבול על כל השאר" אם אמצא את גלסיאון אבקש ממנו להצטרף בנמנום. אוציא מהפוקדורים גם את סקווירטל וקווליבה-מפני שמים ואש הם סופר אפקטיביים על פוקימונים אלה. "כולם לא להתרחק יותר מידי, שאף אחד לא ילך לאיבוד". לאחר שרוב העדר יישן\יהיה מבולבל אבחר בממוסווין הכי גדול והורה לסקווירטל להשתמש באקדח מים משולב עם בועות, ולקווליבה להסיח את דעתם של השאר במתקפות אש.

ג'יי-
זה אחד הדברים המרכזיים המשחק שלי, שהוא מאוד ריאליסטי. יש בו המון דברים מהחיים. סקס, סמים, רציחות וכמובן המון דברים טובים שיש בחיים חחח פשוט השחקן נמצא בסיכון הרבה יותר גבוה ככה. יותר מעניין ככה לא? ורק רנלי הומו, אם ראית משחקי הכס היית מבין חח
"שתוק כבר אתה, אתה עושה לי חור בראש" אתה קורא לעבר רנלי ודוחף אותו מעט קדימה. "מה יש לך? נו רק צחקתי חבר" רנלי עונה לך בקול מצטער. 'התוכנית של המוטציות... להגיע לחדר הסודי... ואז יש גם את שני אלה. נטפל בהם כבר אחר כך, אבל קודם אני חייב להגיע לחדר האוכל' אתה מעלה במוחך. אתה מכניס לראש שלך שהגיע הזמן לשחק את הדמות של גארט בצורה מושלמת. אחרת תיחשף.. בקול עבה יותר מבדרך כלל, אתה שואל את השניים "מספיק עם השטויות, אני רעב. אתם באים לחדר האוכל או מה?". דניאל מותח את ידיו השריריות בעוד שרנלי מפהק פיהוק אדיש ומשועמם. "טוב נו. גם ככה נתנו הוראה לכולם להגיע לשיחה הזאת" רנלי אומר בקול עייף ושני החיילים מתחילים להתקדם, אתה לא יודע היכן חדר האוכל נמצא, לכן אתה עוקב אחריהם. ההליכה הינה קצרה, בה אתם עולים במדרגות ממתכת לכיוון אחת הקומות הגבוהות של הבסיס, אתה משקיף על המבנה כולו. לומד את המבנה שלו. סטיבן מדבר ומודיע אליך שהחדר נמצא בקומות התחתונות ביותר, אתה מעיף מבט מטה ומזהה קומה תת קרקעית שנמצאת מתחת לרצפה של אולם הכניסה. התור עמוס לחדר האוכל, בו רנלי רק מתבכיין על המטלות שהטילו עליו היום, ומנסה כמה פעמים לגעת בך בדרכים שכביכול לא תשים לב, זה די מציק לך ובכל כמה זמן אתה משלח בו מבט עצבני, שמקפל את הלפלף במקומו. ההמתנה מסתיימת ואתה זוכה לראות את חדר האוכל של הבסיס. הוא מטופח מאוד, שולחנות ארוכים עם מפה בצבע כחול פזורים ברחבי חדר האוכל הגדול, שבאמצע לו עומדת במה קטנה ובקיר השמאלי ישנו מקרן טלוויזיה גדול. אתה תופס צלחת ומעמיס אורז וקציצות בשר, "עוד פעם קאמרוט? כמה כבר אפשר לאכול אותו" רנלי אומר בקול עצוב, אתה נזכר שמתעודת הזהות עליה עברת עם סטיבן רנלי הוא צמחוני. הוא מסתפק רק באורז. דניאל תופס את הכף ולוקח כמות גדולה של קציצות, אותן הוא מניח לצד אורז כמו שלך. שלושתכם מתיישבים כמה מטרים מהבמה המרכזית, ומתחילים לאכול. אתה מבחין בדניאל שורק לכמה חיילות צוות אקווה שקורצות לו בחזרה, על פניו מתמרח חיוך פרימיטיבי "וואו..היה נהדר איתה אתמול" הוא מעלה נושא לשיחה, כשרנלי נגעל מעט, אתה מנסה לחקור את דניאל כשלפתע שקט שורר בחדר כולו, כשבחורה יפה עד מאוד
נכנסת כש-אומלל, מפוחד, מלוכלך והפרט הכי גרוע, כנפיו חתוכות לחלוטין, נכנס כבול בשלשלאות ברזל ונופל לרגליה של הבחורה היפה, נושם בקושי. "תסתמו את הפה שלכם. זאת שלי" דניאל מסנן בשיניו. אתה מזהה אותה, סטיבן עבר איתך על הדרג הבכיר של צוות אקווה, היא אחת הסגניות של ארצ'י. שלי. בחורה יפת תואר, אשר שמועות רוחשות שארצ'י מחבב אותה, אך סאדיסטית בטירוף. אתה שם לב למיקרופון שמחובר לה לאוזן. "ערב טוב..חיילי צוות אקווה הנבחר!" שלי קוראת וכולם מריעים לה ומשקשקים בכוסות, אתה עושה זאת גם. "אינני רוצה להכביר במילים..אבל אם גם כן. לא תוכלו לעשות כלום. נכון?" גלי צחוק עולים מהקהל, שלי נהנית מתשומת הלב. "הטרופיוס המזופת שאתם מסתכלים עליו. ניסה להרוג אותי. שמעתם?" שלי אומרת בקול ארסי, "ערפי את ראשו!", "הרביצי לו!" ושלל קריאות נשמעות מקהל הסועדים. לצד מחיאות כפיים. "לימדתי אותו לקח..גרמתי לפוקימון העלוב הזה לשקשק מפחד כשהוא רק רואה אותי. זה מה שיקרה לכל אחד שיעיז בטיפשותו לסכן אותי". "ועכשיו. רציתי לספר לכם שאנחנו מאוד שמחים מכוח האדם ההולך וגדל שלנו, זה מאוד מרשים אותי. חשוב שנהיה חזקים יותר מצוות מגמה, אמנם כרתנו איתם סוג של "ברית" " שלי עושה סימון אצבעות כשהיא אומרת ברית בציניות. "תמיד חשוב שנגבר עליהם. בכל מקרה, לסיום. תהנו מהאוכל שלכם. מבצע חדש ייחל בקרוב.. הפרטים יפורטו לכם אצל כל מפקד גדוד. ולסיום!" שלי אומרת ומושכת את השלשלאות, טרופיוס המסכן עולה על הבמה, שלי מוציאה סכין קצבים. "אני מאוד נחמדה. הרי, הוא מאוד סובל, למה להשאיר אותו חי? המתת חסד!" שלי צורחת ברוע ועורפת את ראשו של הטרופיוס. ראשו נופל לקרקע ודם מתחיל להישפך, כשמיד מנקים מתחילים לנקות ולפנות את הגופה, "יששש!!! היא כל כך מלכה!!!!" דניאל מוחא כפיים בטירוף שמתלווה לקריאות העידוד של שאר הקהל. "מדהים!" רנלי אומר באושר, אתה משתדל למחוא כפיים, אך משהו כרגע מת בך בפנים. שלי מבקשת ממי שרוצה להכות את הגופה, וכמה חיילים אכן מתנדבים לכך, אתה מקבל מסטיבן דיווח על כך שאתה חייב להגיע לאולם הכניסה של הבסיס, אתה מבין מדניאל שלא יתנו לך לצאת. אסור לחיילים לצאת עד שההתעללות תיפסק, אתה מבחין בשני חיילים חסונים ושריריים במיוחד שומרים על היציאות..אתה גם יודע שאם תקום תתבקש לבעוט בגופה המתה של טרופיוס. מה תעשה?

למה לעזאזל טל ודור משתתפים במכונים ותחרויות סרט ואני צריך לבעוט בגופה של טרופיוס מסכן???
---------------------------------------------------------------------------------------

'טרופיוס...' אחשוב לעצמי. 'אני חייב להגיע לאולם הכניסה... אבל אני חייב למצוא תירוץ.' אומר בשקט לעצמי ואתקדם בזהירות אל עבר השומרים. "תנו לי לעבור" אעבה את קולי ואומר לשניהם. "משימה סודית משלי," אשקר לשניהם בלית ברירה ואקווה שהספק יפחיד אותם. "אתם... אתם לא רוצים להכעיס את אחת החברות הכי חשובות בצוות אקווה, נכון?"