נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

גרייס-
חחח את די משוגעת אם את רוצה לתפוס ממוסוואין בסופה הזאת, ואם שכחת. סקווירטל אצל הפרופסור!! וטוגפי לא איתך. שכחתי לכתוב אבל השארת אותו במרכז הפוקימונים באקרוטיק.

"גלסיאון! איפה אתה?" את צועקת, מנסה לאתר את גלסיאון בתוך ערפל הסופה ההולך וגובר. רקיעות הממוסווין על השלג גוברות. הם מאוד קרובים אלייך. ובמקום להתחבא מאחורה הסלע (משוגעת כבר אמרתי?) את משחררת את מיסדריווס שמתאמצת לרחף לידך בגלל הסופה. את משחררת את קווילבה, מיסדריווס יורה קרן בלבול חזקה על הממוסווינים המובילים אשר מתבלבלים בדרך ומתחילים להתנגש האחד בשני. אחד הפילוסוואינים מבחין בך, ומקבץ את כל חבריו שאינם מבולבלים ומתחיל לעוט בדרך אלייך. קווילבה קופץ קדימה ותוקף בלהביור חזק. הלהביור מרתיע את פילוסוואין שחוזר אחורה. לפתע את רואה את גלסיאון מולך, הוא נוהם על העדר ומנסה להבריח אותם, אך הממוסוואינים כבר לא מבולבלים. הם מבחינים בבגדים שלך ונראים כועסים במיוחד. "מאמוסווין!!!!!!" אחד מהם שואג ורוקע את שתי רגליו הקדמיות על הקרקע ויוצר שקע גדול. ממוסווין השתמש ברעידת אדמה! את נופלת קדימה, כשבאוזניה וונסה נשמעת, והיא לא נראית שמחה במיוחד "גרייס מה לעזאזל את עושה?! היינו אמורות לעשות את זה חלק!!". את משתדלת לקום מהשלג הסמיך, גלסיאון רץ בקירבך ובקושי רב את מתרוממת, פורט שנמצאת בתוך המעיל שלך די מפחדת אך מקבלת ביטחון כשאת עומדת בשנית. את מבינה שהעסק לא יצליח, ואת מתחילה לרוץ לכיוון הקופסא ביחד עם הפוקימונים שלך. הריצה במדרון לא קלה כלל וכלל. את משתדלת לעשות את זה בצורה הטובה יותר, להתעלם ממכשולים ומבעיות עד שאת מגיעה לסלע גדול מאחוריו עומדת קופסא שחורה ויחסית גדולה. את מפחדת, אחד הממוסואוונים בדרך אלייך, מרעיד את האדמה כשהוא רץ. את מתחילה לפחד. כשלפתע צליל תותח נשמע מכיוון הבסיס, ממוסווין נפגע ונופל. "ממו" הוא פולט בכאב רב, את מבחינה בדם שמתחיל לנזול לו מצד הגוף, הוא כושל ונמלט לכיוון העדר שלו..מדמם.. "גרייס..הם ירו בממוסווין בגללך..מה קורה לך?" קולה של וונסה נשמע מאוד מאוכזב ממך. "הטיפ היחידי שאני יכולה לתת לך עכשיו הוא להחזיר את הפוקימונים שלך, לא כדאי שיראו אותם. את כנראה הולכת להיכנס לבסיס באופן מאוד רשמי. רק תזכרי שאת מייצגת חיילת בשם דריה. תקחי מהר את הציוד ותעטי אותו. תחביאי את הקופסא" קולה של וונסה נבלע בתוך קריאות רמקול. "חיילת ראינו אותך. אנא היחשפי כדי שנכניס אותך לבסיס. על ההצלה הזאת את צריכה להודות לי אחר כך בדרך שאמצא לנכון.." קול צחקוק גס נשמע בסוף, את פותחת את הקופסא ומבחינה בעדשות צבע בצבע ירוק, בסכין מתכת חדה ואיך לא, במסיכה שוונסה העניקה לך. הפוקימונים שלך נראים מפוחדים..וקר להם. חוץ מלגלסיאון. מה תעשי?

ג'יי-
חחחחחח אתה מרגיש מקופח? אם לא שמת לב, טל עכשיו מתחילה את המשימה שלה, ותאמין לי שיחכו לה דברים כמו שלך..ופטריק מתחיל את המבצע שלו עכשיו. אתה גם השתתפת בתחרויות סרט! לפחות צפית..קיצר אל תדאג המשחק עוד לא נגמר חחחח
אתה מעלה צער רב על טרופיוס המסכן, ולפחות מסתפק בנחמה שהוא מת מוות מהיר. אתה קם מהכיסא ומספר לרנלי ודניאל תירוץ משכנע. שניהם נראים בוטחים בסיפור כשאתה ניגש לכיוון היציאה. בלית ברירה אתה ניגש לגופת הטרופיוס ומתחיל לבעוט בה בלהט, נגעל מעצמיך מבפנים. לאחר שסיימת עם המעשה הנוראי אתה עומד יציב מול שני השומרים. "תנו לי לעבור" אתה אומר לשניהם ושני הרי האדם מתחילים לצחוק. "לתת לך את האגרוף עכשיו או אחר כך?" אחד מהם אומר לך בקול כועס, כשאתה מספר להם על משימה סודית, שניהם נראים מאמינים לרגע, אך הבעתם מיד מתחלפת בלגלוג. "תקשיב לי טוב גארט. אם אתה לא רוצה לגמור את היום שלך בתוך האסלה בשירותים אני מציע לך לעוף לי מהעיינ-" קולו של אחד הבחורים נבלע כשדמות מופיעה מאחורייך, משום מה הדמות הזאת גורמת להם לעמוד זקוף בלי לזוז

"שומרים יקרים..אני בטוח שתניחו לי לצאת ביחד עם גארט. יש לנו על מה לדבר" קול מסתורי ומטריד נשמע מפיו של הבן אדם. עיניו הארסיות גורמות לשניהם לזוז הצידה. "בוא איתי. גארט" הבן אדם אומר וכמו עלה נידף ברוח אתה הולך אחריו. אתה מזהה את הבן אדם כאחד המדענים של הארגון, פרופסור אגוואנטוס. "גארט ידידי.. רציתי לדבר איתך על זה. התרשמתי מאוד מהביצועים שלך בבזיזות האחרונות על הכפרים באזור ליליקוב. זה היה נהדר. עושה הרושם שאתה באמת חייל ממושמע, ואו התגייסת רק לפני חצי שנה..זה משהו בהחלט נדיר" אגוואנטוס מספר לך, אתה הולך לצידו באיטיות. שניכם פונים למעלית, אגוואנטוס בוחר את הקומה התחתונה ביותר. אתה מביט על התקרה. משום מה אין כאן מצלמות אבטחה. "אני מעוניין לצרף אותך לפרויקט ייחודי ביותר.. פרויקט המוטציות..פרויקט חסר תקדים" אגוואנטוס אומר בקול גאה. שניכם יוצאים מן המעלית לתוך מסדרון ארוך וריק, עד ששניכם עומדים מול דלת ברזל קשה. אגוואנטוס אוחז בידו מפתח רחב. נראה שהוא מתכונן לפתוח את הדלת. "האם תהיה מעוניין בכך?" אגוואנטוס שואל אותך, אתה מביט בו כמה רגעים.. ההמתנה הקצרה כנראה מעצבנת את אגוואנטוס שמביט בך בהבעה נרגזת. "לוקח לך הרבה זמן לענות..אני מניח שאתה לא רוצה לבלות את הלילה שלך בצינוק. לא כל אחד מקבל הצעה שכזאת.." אגוואנטוס אומר בשנית, אתה מקבל הוראה מסטיבן לעלף את הפרופסור, לחטוף את המפתח ולפתוח את הדלת. לצערך מאחורי הפרופסור במרחק של כמה מטרים עומד חייל נוסף שנראה שומר על המסדרון, אתה יודע שהחייל הזה יכול לחשוף אותך.. מה תעשה?

פטריק-
הרבה מקומות! ורק לא הגבת
"כל הכבוד אמביפום!" אתה מחמיא לאמביפום שנראית קורנת משמחה. אתה מסביר לשלי שאתה מאחר, ושלי מבינה אותך לגמרי. היא גם מספרת לך על כך שלא תוכל להיפגש היום כי תהיה עסוקה בתחרות שתיערך מחר. אתה מבין ששלי לא תטריד אותך. אתה מתחיל לרוץ לכיוון החורבות כשאתה משיב לפוכדור את אמביפום ואת סטארביה. אתה ממשיך מזרחה בעיר לכיוון אזור אשר מסומן תחת שלט גדול הנושא את השם "חורבות סולייסאון". המבנה נראה עתיק במיוחד, ובפנים אתה מזהה כתובות אנון עתיקות על הקירות המתקלפים. אתה מקבל נקודת ציון מקיי אשר מובילה אותך לאולם תת קרקעי גדול בתוך החורבות כשלבסוף אתה מבחין ב-

קיי אשר עומד ליד ו- "שלום לך" קיי מברך אותך כשאתה עוצר מולו תוך כדי כך שאתה שואף אוויר לגופך. "אני רואה שהריצה שלך משתפרת. יפה מאוד" קיי מוסיף כשאתה מבחין שהוא לבוש בבגדי ספורט. קיי מבקש ממך לשחרר את הפוקימונים שלך. הפוקימונים שלך יוצאים החוצה ומופתעים להיות במקום הנטוש הזה שאתם נמצאים בו. "אני רואה שנוצרו שינויים בצוות..איפה היפופוטאס?" קיי שואל וכשאתה עונה לו שהחלפת אותו בבוויזל, קיי מתקרב לבוויזל שמשדר ביטחון ובוהה בקיי בחזרה. "נראה שההימור הכן טוב. אני רואה שגם אמביפום התפתחה" קיי בוחן את אמביפום שנראית חזקה הרבה יותר. "היא תשרת אותנו במבצע" קיי מוסיף במסתוריות. אתה מחליף לבגדי ספורט ונעמד על מזרון גדול. אתה מבין שמתחיל אימון. האימון עצמו לוקח שעתיים. שעה אחת בה האימון הוא פיזי לחלוטין. קיי משפר אצלך את כושר החביקות, הבעיטות, האגרופים והתמרונים שלך וך כדי שאתה לומד ממנו חניקות ומהלכים שימושיים, אפילו מהלכים ששוברים את המפרקת.."זה שימושי. למקרים שאין ברירה. אם מישהו הולך לחשוף אותך" קיי מוסיף לאחר שאתה מיישם את השיטה. אתה מבין שאתה צריך להיות אחראי עם זה. הפוקימונים שלך מתחלקים לשני צוותים. גרוטל, סקורופי ובוויזל כנגד אלקטיוויר בעוד לוקסיו, אמביפום וסטארביה נלחמים כנגד וויביל הזריז. כולם מתאמנים, מנסים לפגוע ולהתחמק מהמתקפות של הפוקימונים של קיי. הפוקימונים של קיי חזקים ברמה מטורפת והם מהווים אתגר גדול לפוקימונים שלך שמתחזקים מהאימון המייגע, בוויזל מתנשף הרבה יותר מכולם, אך אתה מבין שזו הפעם הראשונה שלו והוא עוד יתרגל לקצב. עם זאת הוא נהנה מאוד, אתה מבין שהייעוד שלו זה להילחם. לאחר השעה הראשונה השעה השנייה כל כולה מוקדשת ללמידה. קיי מלמד אותך על מכשירי אזעקות וקשר, דרכים לנטרול אזעקות, נטרולים של מצלמות אבטחה ואיך לתמרן בינהן. מידע חשוב. לאחר האימון קיי והפוקימונים שלו מגישים אוכל מזין וטעים לך ולפוקימונים שלך, קיי נעמד ושותה מים. גם אתה והפוקימונים שלך מנצלים את ההזדמנות לשתות. "אנחנו כנראה נצא באמצע הלילה. או הערב. אודיע לך. לכן תישאר זמין. אני רוצה שתלך לישון ותאגור כוחות" קיי אומר לך בקול רציני, ושואל אותך אם יש לך שאלות אחרונות לפני שהאימון נגמר. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[B]
[/RIGHT]

פטריק-
הרבה מקומות! ורק לא הגבת
"כל הכבוד אמביפום!" אתה מחמיא לאמביפום שנראית קורנת משמחה. אתה מסביר לשלי שאתה מאחר, ושלי מבינה אותך לגמרי. היא גם מספרת לך על כך שלא תוכל להיפגש היום כי תהיה עסוקה בתחרות שתיערך מחר. אתה מבין ששלי לא תטריד אותך. אתה מתחיל לרוץ לכיוון החורבות כשאתה משיב לפוכדור את אמביפום ואת סטארביה. אתה ממשיך מזרחה בעיר לכיוון אזור אשר מסומן תחת שלט גדול הנושא את השם "חורבות סולייסאון". המבנה נראה עתיק במיוחד, ובפנים אתה מזהה כתובות אנון עתיקות על הקירות המתקלפים. אתה מקבל נקודת ציון מקיי אשר מובילה אותך לאולם תת קרקעי גדול בתוך החורבות כשלבסוף אתה מבחין ב-

קיי אשר עומד ליד ו- "שלום לך" קיי מברך אותך כשאתה עוצר מולו תוך כדי כך שאתה שואף אוויר לגופך. "אני רואה שהריצה שלך משתפרת. יפה מאוד" קיי מוסיף כשאתה מבחין שהוא לבוש בבגדי ספורט. קיי מבקש ממך לשחרר את הפוקימונים שלך. הפוקימונים שלך יוצאים החוצה ומופתעים להיות במקום הנטוש הזה שאתם נמצאים בו. "אני רואה שנוצרו שינויים בצוות..איפה היפופוטאס?" קיי שואל וכשאתה עונה לו שהחלפת אותו בבוויזל, קיי מתקרב לבוויזל שמשדר ביטחון ובוהה בקיי בחזרה. "נראה שההימור הכן טוב. אני רואה שגם אמביפום התפתחה" קיי בוחן את אמביפום שנראית חזקה הרבה יותר. "היא תשרת אותנו במבצע" קיי מוסיף במסתוריות. אתה מחליף לבגדי ספורט ונעמד על מזרון גדול. אתה מבין שמתחיל אימון. האימון עצמו לוקח שעתיים. שעה אחת בה האימון הוא פיזי לחלוטין. קיי משפר אצלך את כושר החביקות, הבעיטות, האגרופים והתמרונים שלך וך כדי שאתה לומד ממנו חניקות ומהלכים שימושיים, אפילו מהלכים ששוברים את המפרקת.."זה שימושי. למקרים שאין ברירה. אם מישהו הולך לחשוף אותך" קיי מוסיף לאחר שאתה מיישם את השיטה. אתה מבין שאתה צריך להיות אחראי עם זה. הפוקימונים שלך מתחלקים לשני צוותים. גרוטל, סקורופי ובוויזל כנגד אלקטיוויר בעוד לוקסיו, אמביפום וסטארביה נלחמים כנגד וויביל הזריז. כולם מתאמנים, מנסים לפגוע ולהתחמק מהמתקפות של הפוקימונים של קיי. הפוקימונים של קיי חזקים ברמה מטורפת והם מהווים אתגר גדול לפוקימונים שלך שמתחזקים מהאימון המייגע, בוויזל מתנשף הרבה יותר מכולם, אך אתה מבין שזו הפעם הראשונה שלו והוא עוד יתרגל לקצב. עם זאת הוא נהנה מאוד, אתה מבין שהייעוד שלו זה להילחם. לאחר השעה הראשונה השעה השנייה כל כולה מוקדשת ללמידה. קיי מלמד אותך על מכשירי אזעקות וקשר, דרכים לנטרול אזעקות, נטרולים של מצלמות אבטחה ואיך לתמרן בינהן. מידע חשוב. לאחר האימון קיי והפוקימונים שלו מגישים אוכל מזין וטעים לך ולפוקימונים שלך, קיי נעמד ושותה מים. גם אתה והפוקימונים שלך מנצלים את ההזדמנות לשתות. "אנחנו כנראה נצא באמצע הלילה. או הערב. אודיע לך. לכן תישאר זמין. אני רוצה שתלך לישון ותאגור כוחות" קיי אומר לך בקול רציני, ושואל אותך אם יש לך שאלות אחרונות לפני שהאימון נגמר. מה תעשה?

כן

צופים
אוניברסיטת תל אביב

או במילים אחרות

המון מקומות בהם אין לי גישה חופשית למחשב או זמן פנוי להגיב בטלפון

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כן, יש לי שאלה אחת" אומר לו. "כשסיפרתי לך על השותפה שלי אמרת שאתה לא מחבב את הרעיון. עכשיו כשאני נתקל בך, תוכל להסביר לי? כמו כן, אני אשמח אם תסביר לי קצת יותר לעומק על המשימה שאנחנו יוצאים אליה. אני מרגיש כאילו אני לא מבין מספיק" אומר לו. 'אני מקווה שהוא לא יתעצבן' אחשוב.

פטריק-
או אה בסדר העיקר שנהנית, והחופש הגדול נגמר עוד מעט, מקווה שתוכל להגיב מדי פעם

"כן, יש לי שאלה אחת" אתה משיב לקיי שהבעת פניו נראית קשובה אליך, אתה מציג בפניו את השאלה למה הרעיון שתהיה לך שותפה הוא בעייתי כפי שאמר ובנוסף אתה שואל על המבצע הכללי, מה הוא יכלול ובעצם פרטים כללים עליו. קיי מחשב את הנתונים בראשו, כשהוא מכין לך תשובה מנוסחת היטב אשר עונה לך על כל השאלות. "קודם כל. אני לא מחבב את הרעיון ששלי תתלווה אליך מכיוון שמי יודע, אולי אזעיק אותך באמצע הלילה? אולי תיעדר לכמה ימים והיא תתחיל לחשוד? אי אפשר לדעת. אני בעד שתיצור חברים אך חייבים לשקול זאת במידה. ובקשר למשימה שלך" קיי עוצר לרגע ונראה שחושב שוב. "אני יודע שהמשימה תיקח חלק באי הברזל, סמוך לעיר קאנאלייב, שאפשר להגיע לאי באוניה. כעיקרון האי הזה הוא אתר תיירות אך מתחת לאף ועמוק בתוכו צוות גלאקטיק הקימו בסיס שמור ששם הם שומרים מוטציה של פוקימון מתכת שהם יצרו..אני לא בטוח אם הסוג שלו הוא מתכת, אבל זה די מתאים בהתחשב במיקום של הבסיס שהם בחרו לפתח בו את המוטציה. צוות גלאקטיק קיבל את המידע המחקרי מצוות רוקט, אשר יצר את השיבוט החזק ביותר, מיוטו. המוטציה הזו היא אכן שיבוט של מספר רב של פוקימונים, רק שהרכיבו פוקימון אחר ושונה לגמרי. גלאקטיק יצרו נשק חזק מאוד. ואנחנו חייבים למנוע מהם לשלוט עליו" קיי מסביר לך ואתה נשמע מאוד משוכנע. "ועכשיו. אם אין לך שאלות. אשמח לנוח מעט לפני המבצע..זה בהחלט לא יהיה קל. תכין את עצמיך" קיי אומר לך ומשיב את אלקטיוויר ווויביל לפוכדורים שלהם ויוצא מהמתחם. הפוקימונים שלך מביטים בך, מחכים לראות מה תבחר לעשות. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

פטריק-
או אה בסדר העיקר שנהנית, והחופש הגדול נגמר עוד מעט, מקווה שתוכל להגיב מדי פעם

"כן, יש לי שאלה אחת" אתה משיב לקיי שהבעת פניו נראית קשובה אליך, אתה מציג בפניו את השאלה למה הרעיון שתהיה לך שותפה הוא בעייתי כפי שאמר ובנוסף אתה שואל על המבצע הכללי, מה הוא יכלול ובעצם פרטים כללים עליו. קיי מחשב את הנתונים בראשו, כשהוא מכין לך תשובה מנוסחת היטב אשר עונה לך על כל השאלות. "קודם כל. אני לא מחבב את הרעיון ששלי תתלווה אליך מכיוון שמי יודע, אולי אזעיק אותך באמצע הלילה? אולי תיעדר לכמה ימים והיא תתחיל לחשוד? אי אפשר לדעת. אני בעד שתיצור חברים אך חייבים לשקול זאת במידה. ובקשר למשימה שלך" קיי עוצר לרגע ונראה שחושב שוב. "אני יודע שהמשימה תיקח חלק באי הברזל, סמוך לעיר קאנאלייב, שאפשר להגיע לאי באוניה. כעיקרון האי הזה הוא אתר תיירות אך מתחת לאף ועמוק בתוכו צוות גלאקטיק הקימו בסיס שמור ששם הם שומרים מוטציה של פוקימון מתכת שהם יצרו..אני לא בטוח אם הסוג שלו הוא מתכת, אבל זה די מתאים בהתחשב במיקום של הבסיס שהם בחרו לפתח בו את המוטציה. צוות גלאקטיק קיבל את המידע המחקרי מצוות רוקט, אשר יצר את השיבוט החזק ביותר, מיוטו. המוטציה הזו היא אכן שיבוט של מספר רב של פוקימונים, רק שהרכיבו פוקימון אחר ושונה לגמרי. גלאקטיק יצרו נשק חזק מאוד. ואנחנו חייבים למנוע מהם לשלוט עליו" קיי מסביר לך ואתה נשמע מאוד משוכנע. "ועכשיו. אם אין לך שאלות. אשמח לנוח מעט לפני המבצע..זה בהחלט לא יהיה קל. תכין את עצמיך" קיי אומר לך ומשיב את אלקטיוויר ווויביל לפוכדורים שלהם ויוצא מהמתחם. הפוקימונים שלך מביטים בך, מחכים לראות מה תבחר לעשות. מה תעשה?

אל תדאג גם אחרי החופש אני אגיב הרבה
אולי אפילו יותר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
''טוב, אם אנחנו כבר כאן, בוא נאמן עוד קצת. אנחנו יוצאים למשימה ואני לא אשקר, היא נראית לי לא קלה. לאקסיו וסטארביה - אני לא מעוניין לדרוש מכן יותר מדי, אך לדעתי המשימה תהיה אפשרית רק אם תתפתחו באימון הזה. סקורופי, תתפתח אם אתה חושב שאתה מסוגל אבל בעיקר תתחזק כרגע. אני זקוק לגמישות ולחמקמקות שלך בינתיים. בוויזל, אני עומד להתאמן איתך. לאקסיו, תתאמן מול אמביפום וסקורופי. סטארביה, תתאמן מול גרוטל. אני אתאם בקרב חזיתי מול בוויזל, אומר לו: '' אני יודע שאני זורק אותך למים עמוקים אבל אתה חזק ואני סומך עליך. אני יודע שאתה תוכל להפוך להרבה יותר חזק''.נתאמן כולנו יחדיו במשך כשעתיים, בניסיון למצות כמה שיותר את זמן האימונים הקצר לפני המשימה. אחרי כשעתיים, לא משנה מה יהיו התוצאות, אחזור העירה ואחפש את שלי. אם אמצא אותה,אומר לה: '' היי שלי. אני ממש מצטער אבל קרה משהו, משהו לא טוב כל כך, ואני עוד כמה שעות נוסע לטפל בו. אני איאלץ להפסיד את התחרות שלך. למרות שאני יודע שאת תנצחי! אני אחזור עוד יום-יומיים. בינתיים תמשיכי לנוח ולהתאמן כאן. זה נראה לי מקום מצוין לנוח בו, גם לאחר התחרות ''. אחכה לתשובתה.

פטריק-
וואו וואו וואו סטופ! תפסיק להיות לחוץ על פיתוחים! הרגע אמביפום התפתחה לך, לוקסיו לא הולך להתפתח בזמן הקרוב וגם לא סטארביה. ותתפלא אבל במשימות האלה אתה בקושי משתמש בפוקימונים שלך, צפה במשימות של דרו וג'יי, הם לא צריכים את הפוקימונים שלהם לשם כך. והמבצע הזה לא ייקח יום-יומיים ככה שאולי תוכל להספיק.
אתה מעבד במוחך את כל הפרטים שקיי סיפר לך, ואתה מחליט שצריך להתאמן עוד. הפוקימונים שלך תשושים מאוד אך הם זורמים איתך. הם ממשיכים להתאמן במרץ. אם כי כעבור חצי שעה הם באמת קורסים תחת העומס, אפילו אמביפום שלפני כמה שעות התפתחה. אתה מחליט שזהו, אין טעם. אתה מוציא עוד אוכל ושתייה לכולם ומפנק אותם במנוחה ארוכה. הפוקימונים שלך מחלצים שרירים ומבקשים לחזור לפוכדורים שלהם, לישון. כמאמן פוקימונים שדואג לפוקימונים שלו, אתה משיב אותם לפוכדורים, מחליף לבגדים הרגילים שלך ויוצא מחורבות סולייסאון. אתה מחפש את שלי ומוצא את בניין התחרויות העיר, שאם לאחר סינון של כמה חדרים אתה פוגש את שלי ביחד עם אשר מתאמנים על מה שנראה כסופת חול בשליטתו של מיים ג'וניור. אתה מסביר לה שכנראה תיאלץ לנסוע, ולא בטוח שתוכל לצפות בתחרות מחר. שלי נראית מעט מאוכזבת. "היי זה בסדר! מקסימום אם לא תגיע אני לא אתאכזב. יהיה בסדר!" שלי אומרת לך בחיוך, ומציעה לך להישאר לצפות במיים ג'וניור ובהיפופוטאס, היפופוטאס יוצר סופת חול ובעזרת על חושי מיים ג'וניור יוצר טבעות ומערבולות יפות שהוא יוצר בידיו ומוסיף להן יופי וצבעוניות כשהוא מוסיף קרן על חושית נוצצת שרק מהדרת את החול. אתה מתחיל לפהק. אתה חייב לישון. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
כפי שהסברתי, המהלך הזה גרם לווירליפד להשיג סוג של קפיצה כמו מרמפה שיכול להיות שימושי. וולבי? טוב נו, תמיד אפשר לאתגר את אלאסה עוד פעם ;) תגיד בא לך שאמולגה תהיה בת או בן? חשבתי לעשות לך אותה בת אבל לדעתי זה פחות טוב
אתה מעודד את וולבי שנראית מסופקת מעצמה על המתקפה החדשה שלה, ובמוחך עולה אפשרות שאולי היא אכן תתאים לקרב המכון נגד אלאסה.

"אני אשמח לבוא, יהיה כיף. אמשיך להתאמן כאן עוד כחצי שעה ואז כבר אמשיך להתארגן לקראת הערב. אולי גם נוסיף לצאת ולבלות כאן כולנו" אתה משיב לג'ונס שקםמהעץ ונעמד. "אוקיי. אז ניפגש שם!" ג'ונס משיב לך ומגיש לך כרטיס בודד אחד, אתה מבחין בסימון ה-VIP. כולכם שבים לצפות בסרטון, וניגשים לעבודה. ווירליפד מתאמן ובעצם משיג סוג של קפיצה גבוהה מאוד, דיווט ודרומקה מצליחים לשפר את הסגנון של המהלך, אם כי עדיין פה לשם יש נפילות..אבל הם מתקדמים בצורה טובה. חצי שעה עוברת ואתה מתכונן ללכת לג'ונס ולכולם, אך הצוות שלך מוחה על כך שהוא רעב, וולבי מביטה בך במבט מעוצבן. אתה מבחין שהשעה שבע ועשרים. אתה לוקח את הפוקימונים שלך למסעדה נעימה וסועד איתם כחצי שעה, קונה אוכל עשיר ומזין לך ולכולם. כולכם נהנים מזמן איכות, במיוחד דיווט שמקפיד לשמור על וולבי מלהסתבך בצרות מיותרות. אתם יושבים מתחת לשמשיה, אתה מרים את ראשך ומבחין בצללית בבד השמשיה ואתה מבחין בראשו של אמולגה אתה מחייך אליו והוא אליך, אתה מציע לו מזון ובביישנות רבה אמולגה נוחת על השולחן ואוכל מהאוכל שאתה מציע לו. אתה שם לב שדיווט, דרומקה וריולו נעשים מוטרדים מהנוכחות שלו בשולחן, וכשאמולגה מסתובב אליהם הוא נתקף פחד. "אמולגה!" אמולגה אומר כהוקרת תודה ומתעופף מהשולחן במהירות ומרחף לכיוון מה שנראה המכון של העיר. אתה מביט בכרטיס שלך ומבין שההופעה באמת תחול שם. אתה מביט בשעון. נשארו לך רק עוד 10 דקות להצטרף לג'ונס.
מה תעשה?

לאלאלא!!! התחלת טוב, תמשיך עם אמוגלה בכיוון של עליז, חוצפן ושובב... אהבתי את זה. לדעתי אתה צריך לשלב אופי במשחקים. כמו במסע האולטימטיבי שהיה אופי לכל פוקימון שכיבכול זה ה-'טבע' שלו.
לגביי בן או בת... אם חשבת בן אחי, לך על בן. לא משנה לי.
~~~~~~~~
"אוי לא... טוב אני לא רוצה לאחר" אקום מהשולחן אשלם את הכסף המגיע כולל השירות בחשבון. אסביר לפוקימונים שלנו שחייב להתקפל, אקווה שהם נהנו מהארוחה ההגונה ואחזיר את כולם בזה אחר זה כשוולביי אחרונה. (אסור שאתרגש מהאיחור או ארשה לעצמי לאחר, אני צריך להיות מדוייק ובטוח בעצמי. כמו סוכן טוב)
אותה אשאיר בחוץ על-מנת לחזק איתה עוד את ההיכרות ולהתחבב עליה. אלך למפתן איזור המופע ואחפש את ג'ונס והאחרים, אברכם לשלום ואציע להם להתווסף אל טור הכניסה. זאת כדי לצפות במופע.
אביט סביב לזהות אולי דברים כאלה ואחרים, אתבונן סביב באווירה, אולי אזהה כמה אנשים בין ההמון...

מקס-
למה מהפרח, רפש נראה כך-. זה נראה כמו עישה עבשה ומצחינה בעלת כוח חומצי חזק.
זה טוב יותר מהפה לדעתי...
~~~~~~~~~~~
אתה לגמריי מוקסם ונרגש מהסיפור שסיפרה, גם בדילן זה נגע מאוד. ואתה כורע ברך אל איוויזור ומחבק אותו. אתה מביט בה ומודה לה "תודה לך, נתת לי השקפה שונה לגמרי בנוגע לפוקימון שלי" ואתה מחייך אליה חיוך אמיתי.
את קם ומתנקה ואומר לה שאתה מייחל שעוד תיפגשו והיא מצחקקת צחוק מעט מחריד ואומרת "אל תדאג בחור צעיר... עוד תפגוש אותי שוב, תמיד אתבונן בך ובמלך היער..." ומביטה בבאלבזור בחיוך "בכל מקום... ישלו עוד מה ללמוד, אך הוא אינו מוכן כרגע. ועכשיו. אהייה שלום!" והיא נעלמת. היד הלוחצת את ידך מתמוגגת ואיתה כולה לגמריי!
אתה ודילן נתקפים בהלה חריפה ומוכים אימה. לא מבינים מה קרה והשאלות לגביי מי היא ומה היא רק מציפים אותך יותר.
השעה היא כבר שעת צהריים. וצריך לזוז, אתה תוהה לגמריי מה זה היה, עומד שם ודילן אפילו מבקש לפנות עם זה למשטרה... אך אתה מרגיע אותו ואומר לו שאין צורך ולבסוף גם משכנע אותו. ואינך בכלל יודע למה עשית זאת.
אתם נעים צפונה בחזרה, לכיוון העיר סרוליין. הולכים בדרך המאגפת בה הלכתם קודם מכיוון שספרון החוצה בין הערים חסומה למבקרים.
בדרך אתה מבחין בשלל סוגים של פוקימונים:
מסתובבים סביב יחד כאשר דוגטריו בראש ודיגלט אחריו מחפשים פירות יבשים שנפלו מן העצים לקרקע.
וויפינבל המקפץ לו בין השדות הגבוהים, כנראה מתחבא מ-הזללן והרעב.
והינה גם פוקימוןשלא כלכך מוכר לך.
מה תעשה?

[QUOTE=Sharpedo;1503311][COLOR=#0000cd]גרייס-
חחח את די משוגעת אם את רוצה לתפוס ממוסוואין בסופה הזאת, ואם שכחת. סקווירטל אצל הפרופסור!! וטוגפי לא איתך. שכחתי לכתוב אבל השארת אותו במרכז הפוקימונים באקרוטיק.
[RIGHT]"גלסיאון! איפה אתה?" את צועקת, מנסה לאתר את גלסיאון בתוך ערפל הסופה ההולך וגובר. רקיעות הממוסווין על השלג גוברות. הם מאוד קרובים אלייך. ובמקום להתחבא מאחורה הסלע (משוגעת כבר אמרתי?) את משחררת את מיסדריווס שמתאמצת לרחף לידך בגלל הסופה. את משחררת את קווילבה, מיסדריווס יורה קרן בלבול חזקה על הממוסווינים המובילים אשר מתבלבלים בדרך ומתחילים להתנגש האחד בשני. אחד הפילוסוואינים מבחין בך, ומקבץ את כל חבריו שאינם מבולבלים ומתחיל לעוט בדרך אלייך. קווילבה קופץ קדימה ותוקף בלהביור חזק. הלהביור מרתיע את פילוסוואין שחוזר אחורה. לפתע את רואה את גלסיאון מולך, הוא נוהם על העדר ומנסה להבריח אותם, אך הממוסוואינים כבר לא מבולבלים. הם מבחינים בבגדים שלך ונראים כועסים במיוחד. "מאמוסווין!!!!!!" אחד מהם שואג ורוקע את שתי רגליו הקדמיות על הקרקע ויוצר שקע גדול. ממוסווין השתמש ברעידת אדמה! את נופלת קדימה, כשבאוזניה וונסה נשמעת, והיא לא נראית שמחה במיוחד "גרייס מה לעזאזל את עושה?! היינו אמורות לעשות את זה חלק!!". את משתדלת לקום מהשלג הסמיך, גלסיאון רץ בקירבך ובקושי רב את מתרוממת, פורט שנמצאת בתוך המעיל שלך די מפחדת אך מקבלת ביטחון כשאת עומדת בשנית. את מבינה שהעסק לא יצליח, ואת מתחילה לרוץ לכיוון הקופסא ביחד עם הפוקימונים שלך. הריצה במדרון לא קלה כלל וכלל. את משתדלת לעשות את זה בצורה הטובה יותר, להתעלם ממכשולים ומבעיות עד שאת מגיעה לסלע גדול מאחוריו עומדת קופסא שחורה ויחסית גדולה. את מפחדת, אחד הממוסואוונים בדרך אלייך, מרעיד את האדמה כשהוא רץ. את מתחילה לפחד. כשלפתע צליל תותח נשמע מכיוון הבסיס, ממוסווין נפגע ונופל. "ממו" הוא פולט בכאב רב, את מבחינה בדם שמתחיל לנזול לו מצד הגוף, הוא כושל ונמלט לכיוון העדר שלו..מדמם.. "גרייס..הם ירו בממוסווין בגללך..מה קורה לך?" קולה של וונסה נשמע מאוד מאוכזב ממך. "הטיפ היחידי שאני יכולה לתת לך עכשיו הוא להחזיר את הפוקימונים שלך, לא כדאי שיראו אותם. את כנראה הולכת להיכנס לבסיס באופן מאוד רשמי. רק תזכרי שאת מייצגת חיילת בשם דריה. תקחי מהר את הציוד ותעטי אותו. תחביאי את הקופסא" קולה של וונסה נבלע בתוך קריאות רמקול. "חיילת ראינו אותך. אנא היחשפי כדי שנכניס אותך לבסיס. על ההצלה הזאת את צריכה להודות לי אחר כך בדרך שאמצא לנכון.." קול צחקוק גס נשמע בסוף, את פותחת את הקופסא ומבחינה בעדשות צבע בצבע ירוק, בסכין מתכת חדה ואיך לא, במסיכה שוונסה העניקה לך. הפוקימונים שלך נראים מפוחדים..וקר להם. חוץ מלגלסיאון. מה תעשי?

דמ איט רציתי את ממוסווין
~~~~~~~~~
אחזיר את הפוקימונים שלי לפוקדורים שלהם במהירות ואשים את העדשות. אסתיר את הקופסא בתיק שלי ואתקדם לכיוון הכניסה לבסיס. 'הסכין תוכל להיות יעילה במקרה של צרה...' אחשוב לעצמי מעיט במתח. עדיין מאוכזבת שממוסווין ברח. 'הוא לא היה צריך לירות בו... כנראה בגלל זה הם הצוות הרע...' אמשיך להתקדם בעוד המחשבות חולפות בראשי. שאגיע לכניסה לבסיס אציג את עצמי בתור דריה, ואקווה שיכניסו אותי ללא חשד.

גרייס-
תקשיבי..אני לא יודע איך לתאר את זה, אלב יש לי הרגשה שאת לא כל כך אוהבת את המשחק שלי. כאילו אני מנסה שתאהבי אותו, נותן לך פוקימונים שאת אוהבת, מכיר לך דמויות מגניבות, ומשום מה את לא מתחברת לרעיון של המשחק, יש משהו שמציק לך? כי נגיד את במשימה עכשיו, זה לא הגיוני שתעצרי הכל ותנסי לתפוס ממוסווין שהוא עצמו חזק בהמון רמות מהפוקימונים שלך, כאילו כל הקטע הזה של הסוכנים מדליק את שאר השחקנים ונראה שאותך זה לא מזיז כל כך..תתקני אותי אם אני טועה
כל הגוף שלך קופא, את משילה מעצמיך את המעיל, ובאצבעות רועדות מניחה את העדשות הירוקות הזהות לעיניה של דריה. את הסכין את תוחבת לחגורה שלך ואת המסכה את מסתירה בצד ימין של הגוף שלך, טחובה בין החגורה לגוף שלך גם. את מעלה את מחשבות על הסכין, על כך שכנראה יהיה שימושי כשאת מוצאת פרט אחרון, מעין בד שחור עם סימון לבן עליו, וונסה הסבירה לך על הלבוש של צוות ניאו רוקט, זה נועד כדי להסתיר את הפנים שלך. את קושרת את קצי הבד השחור ועוטה אותן על הפרצוף שלך, ככה שרק הצמח, העיניים, אוזניים והאף בולטים החוצה. רק הפה וסביבו מכוסים. את מאוכזבת ממוסווין אבל לא פחות מעצמיך..איך הרשת לעצמיך לפשל ככה? את נזכרת בלימוד של וונסה, וכצעד זיהוי של הארגון, את מרימה את ידייך ומבצעת סימן עם היד אשר מאשר לשומרים בחומה שאת אכן קשורה לצוות. "בואי אלינו. קר בחוץ.." הקול הגס אומר ואת מבחינה בשער נפתח לעברך. את צועדת ומחשבת את התוכנית. למצוא חדר סודי..משהו שקשור למוטציות. נכנסת בפאתי השער, כשאת מזהה מגרשי אימונים מכוסים בשלג, דלת מתכת גדולה ואוטומטית מזמינה אותך להיכנס, שכשאת נכנסת הדלת קוראת בשם "שלום דריה. רבטית חיסולים" את מבינה שזאת מעין מערכת זיהוי. המראה של הבסיס מבפנים לא פחות ממרשים. חיילים הולכים בשורות, חלקם עם מסיכות. פרופסורים עוטים גלימות עליהם רושמים על הדפים שלהם בעזרת עטים. חלק מהם גם עטוי במסיכה בפניו. מדרגות המתכת העולות לגובהו של המתקן רועשות מצעדים של אנשים, את מתקרבת לגדר, את מבינה שאת לא בקומת הקרקע, ויש עוד קומות ממתחת. את מנסה לסקור את כל האזור, הזווית שלך לא מדויקת, את מפספסת הרבה פרטים, בעיקר בגלל המקום הומה האנשים. "גרייס. את בתוך הבסיס..את צריכה להגיע לחדר אוכל. יש שם מעין שיחת ראווה..זה יהיה חולני. אני מזהירה אותך. תזכרי שעברנו על האופי שלה ועל ההתנהגות.. היא פרועה. בהצלחה" קולה של וונסה נעלם ומיד קול של בחורה ובחור נשמעים מאחורייך. "היי דריה! איפה היית?! ראינו שנכנסת עכשיו" הבחורה אומרת לך בקול מרדני\ הבחור מתקדם אלייך ונותן לך טפיחה על הגב. את זוכרת שמדובר ברודי ובאגטה, חברים טובים של דריה. ואנשים נוראיים בפני עצמם. מה תעשי?

דרו-
אל תדאגג יא אללה איזה עדכון ארוך עשיתי לך. שלא תגיד לי שאני לא משקיע לך בעדכונים!

"אוי לא... טוב אני לא רוצה לאחר" אתה ממלמל ומתחיל להכין את הפוקימונים שלך. נראה שכולם נהנו מהאוכל, והם מודים לך מאוד. אתה משיב להם בחיוך אוהב ומשיב את כולם לפוכדורים חוץ מאת וולבי, אותה אתה משאיר בחוץ ומרים אותה בידייך, על מנת לחזק איתה את הקשר. נראה שוולבי נהנית מהשהיה בחוץ, ולפני שאתם עוזבים את שטח המסעדה לאחר ששילמת את הסכום המבוקש עם טיפ שמנמן, וולבי מגניבה לחמניה נוספת מן השולחן, אותה היא זוללת בתאווה בניקורים מהירים. אתה לא נלחץ מהאיחור שיכול להיות. אתה רץ לכיוון המכון, על פי הרעש והתור הארוך, אתה מבין ששם תהיה ההופעה. אתה מגיע לתור, ומתחיל להמתין, וולבי הלא סבלנית מתחילה להציק לך, וכשסופסוף השומר רואה את כרטיס ה-VIP שלך הוא מכניס אותך לדלת מיוחדת, כמובן לאחר בידוק גופני. אתה נכנס למסדרון ארוך, כשבסוף ישנה דלת פתוחה, מעבר לדלת אתה שומע רעש של מוזיקת פופ מקפיצה במיוחד, אורות מהבהבים וזעקות של אנשים צורחים את נשמתם בכיף. רגליך מתחילות לרוץ, אתה רוצה להצטרף להילולה. אתה נכנס לתוך החדר ובעצם מבחין שהמקומות המיוחדים הינם מקומות מוגבהים, אשר משקיפים על כל המכון, כולל על הבמה הצבעונית. המכון הזה לא דומה לאף מכון שהיית בו פעם, זה נראה יותר כמו אצטדיון הופעות מאשר מכון. מהר מאוד אתה מוצא את ג'ונס

ואת יושבים אחד ליד השני בשורה הראשונה של הבימה עליה כל ה-VIP יושבים. ג'ונס מזהה אותך וקורא לך ומהר מאוד אתה מתיישב ליד ג'ונס כמצש שמאל של ג'ונס יושב לוקאס אשר גם הוא מקבל את פניך בהנאה. לוקאס מדבר אליך, אתה בקושי שומע אותו. אדרנלין כיפי נכנס לגופך, האווירה כאן מהנה מאוד "דרו! הקרב שלנו מחר! אתה מוכן אליו? כי אני כן! ואנחנו ננצח!" לוקאס מספר לך בגאווה כשהוא סוגר אגרוף בחיוך מלא ביטחון עצמי. בנוסף לכך לוקאס מספר לך והצוות שלו התאמנו בצורה טובה, ואתה מספר לו שגם הצוות שלך ואתה התאמנתם, נראה שלוקאס מפרגן מאוד. וולבי נראית נלהבת מההמולה, וכמה וכמה פעמים אתה עוצר אותה מליפול למטה כשהיא נעמדת על המעקה הדק, אתה מראה לה שאפשר ליהנות מן האווירה גם מבלי להשתולל, ובמקום לזוז היא פשוט מביטה ימינה ושמאלה בהתלהבות כדי לקלוט כמה שיותר פרטים. מוכרי ארטיקים, שתייה ופיצוחים עוברים בינכם ומוכרים במחיר מעט מופקע את אשר יש להם להציע, בגלל חפרנותה של וולבי אתה מזמין מגש פיצוחים ושתיה מתוקה לשניכם, וולבי צופה בבמה ושוברת את קליפות הפיצוחים כשהיא אוכלת את הגרעינים בהנאה. לפתע חושך באולם, קולה של אלאסה נשמע. אשר מעלה את ההנאה "שלוםםם חבריםםםםם תגידו לי אתם מוכנים?!". צעקות של כן קורעות את התקרה, אתה מבין כמה אלאסה אהובה, היא ממש סלב! וולבי סותמת את אוזניה, ונראה שמצאה על נושא חדש לקטר. "אני לא שומעת אתכם?! תספרו עד 3!" קולה המתוק נשמע בשנית, כאשר לאחר שהקהל מסיים לספור עד 3, שלל רקדנים ורקדניות, מתחילים למלא את הבמה. חלקם אפילו רקדני קפוארה, אשר מדגימים צעדים מרשימים במיוחד אפילו ליצנים עולים למעלה ומפגינים כישרון מוחץ בלהטוטנות אתה מבחין בלוקאס, שבוהה הלהטוטנות, "אני חושב שמצאתי פוטנציאל למהלך חדש!" לוקאס קורא בהתרגשות, אתה מעריך את לוקאס, הוא אכן מאמן חכם. "קבלוו... את מייקל קודו!!!" אלאסה קוראת והאולם נראה מתחרפן לגמרי, אתה שואל את ג'ונס את הסיבה ואילו ג'ונס עונה לך שמדובר ברקדן מפורסם מאוד שגם גדל בעיר נימבסה, ולעיתים רחוקות מבקר בעיר מייקל מתחיל להדגים ריקוד פרייסטייל בסגנון מייקל ג'קסון. כשלסיום חושך נוצר, וכשהאור חוזר אלאסה נמצאת עומדת לצידו אתה מביט בה בפה פעור, כמה שהיא יפה... שיערה הבלונדיני (משום מה בספרייט הוא שחור) משתלשל באלגנטיות כשאוזניות שחורות צמודות לראשה, וביחד ובבגדים מסוגננים לשניהם, הזוג מתחיל לרקוד ריקוד היפ הופ למוזיקה מקפיצה במיוחד. כולכם מבלים זמן נהדר, שעה שלמה עוברת בכיף לא נורמלי, כשהזמן מחולק למופע קומי של הליצנים, ריקוד עם אלאסה כשבכל פעם היא מקפידה להחליף לתלבושת מסוגננת אחרת. בלי התראה מוקדמת, אתה שם לב שהבמה הצבעונית נעלמת ובמקומה עומדת זירת קרב רגילה, אלאסה עולה עליה, אחד מעובדי הבמה מחבר מיקרופון לראשה. "אתם יודעים איך זה...כל הריקודים האלו! תמיד מעורר בי חשק להילחם! מי איתי?!" אלאסה משלהבת את הקהל שעונה כן על כל מה שהיא אומרת. "היום יעלו שלושה מאמנים לאתגר אותי..את המאמנים? אני בחרתי! ובאומץ רב הם הסכימו לעלות!" אלאסה קוראת כשמאמן ראשון עולה לבמה, נרגש ולחוץ הוא משחרר את הפוקימון הראשון שלו ואילו אלאסה זורקת פוכדור מהיר תוך כדי שהיא מבצעת צעד ריקוד מסובך במיוחד בעזרת גופה הגמיש, ומשחררת מהפוכדור שלה אשר מרחפת מול הפוקימון ונראית מהירה וחזקה כל כך. פתאום נוסף נוחת על ראשה של אלאסה, אתה מיד מזהה את האמולגה הזה, זה אותו אמולגה שהציק לך באימונים. "אווו למי שלא מכיר! זהו אח של האמולגה המפורסמת שלי. הוא שובב ובדרן לא פחות מאחותו!" אלאסה קוראת בזמן שאמולגה מפגין כישורי תעופה, אחותו הקנאית פוגעת בו במכת ברק, אשר מפילה אותו לקרקע, אמולגה הבן משיב לה במתקפת חשמל משלו. השניים מעופפים אחד לשני ומתחילים לריב בקרב ידיים כמו ילדות קטנות, מה שמצחיק מאוד את הקהל. "לא לריב! יש מספיק אהבה לכולכם!" אלאסה אומרת ומצליחה להפריד בין השניים. אמולגה הבת חוזרת לזירה. והקרב מתחיל. אתה צופה בקרבות, הם לא ארוכים במיוחד, כי אלאסה מצליחה לנצח את שני המאמנים הראשונים בלי תרגילים מסובכים כל כך. בקרב עם המאמנת השניה, נחשפת בפניך לא אחרת מאשר הזבסטריקה המפורסמת של אלאסה, היא מהירה כברק, וחדה כמו תער במתקפות שלה. היא מנצחת ניצחון מוחץ את של המאמנת. "ועכשיו..אקבל את היריבה הבאה והאחרונה שלי!" אלאסה קוראת כשהיא מרימה את ידיה לאוויר, הקהל כולל אתה מרים אותה, אתה מאוד נלהב מהקרבות, אתה ולוקאס צופים בהם בדקדקנות, לא ראיתם כל כך, כי אלאסה ניצחה דיי במהירות. פתאום, ללא התראה מוקדמת, לבמה עולה לא אחרת מאשר לולה! "תכירו את לולה! היא במקרה האחיינית של מנהיג מכון האדמה אני צודקת? מי שינצח אותי ייאלץ להילחם בדוד שלה! ואני מבטיחה לכם. הוא הרבה פחות נחמד ממני.." אלאסה שואלת את לולה בחיוך אשר עונה בחיוב, ומצליחה בפעם המי יודע כמה להלהיב את הקהל. הבעת פניה של לולה נראית בטוחה מאוד בעצמה, חיוך מלא ביטחון מתפרס בפניה כאשר היא משחררת פוקימון שלא ראית של לולה, כנראה השיגה אותו לאחרונה אשר נעמד מול אמולגה של אלאסה, כשהוא מקפץ ונראה חסון במיוחד. הקרב מתחיל ופלפיטאוד מפגין מהירות יוצאת דופן, קפיצות צפרדע אשר אפילו אמולגה של אלאסה מתקשה להתרגל אליהן, אך הוא גם חוטף מתקפות מעופף כגון אקרובטיקה של אמולגה. אתה בלהט הקרב צופה, כשפתאום אתה שומע קול מסתורי אשר קורא לך למסדרון. בלי להסביר את זה, אתה מבקש מג'ונס לשמור לך את וולבי, משביע אותו שלא יתן לה לקפוץ מהמעקה. אתה יוצא למסדרון, אתה שם לבד, הכל חשוך. אתה שוקל לחזור למושב שלך, אתה לא רוצה להפסיד את הקרב של לולה, כאשר מופיע פתאום בין הצללים, אתה מזהה אותו כדריפבלים של ניקולס! בזרועתו פתק, אתה ממהר לפתוח אותו. "דרו..זה אני. ניקולס. הצלחתי להתביית על השיבוט באזור הגשר העולה של דריפטיל, לא רחוק ממכם..אני מפחד שהוא יימלט לכיוון שלכם. זה יהיה לא קל. בינתיים אני בשליטה. לא יצא לי לשאול אותך, אבל אני מבקש שתכתוב מה ראית בחדר האוכל, האם צוות פלזמה איימו על מישהו? יש מקורות מודיעיניים שליסה ובארג' על הכוונת..זה ממש חשוב לי. תרשום לי הכל" דריפבלים נותן לך עט ודף ריק, אתה מת לחזור לצפות בקרב, אבל אתה מבין שאתה צריך לכתוב את מה שניקולס צריך. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Jan Luigi

מקס-
למה מהפרח, רפש נראה כך-. זה נראה כמו עישה עבשה ומצחינה בעלת כוח חומצי חזק.
זה טוב יותר מהפה לדעתי...
~~~~~~~~~~~
אתה לגמריי מוקסם ונרגש מהסיפור שסיפרה, גם בדילן זה נגע מאוד. ואתה כורע ברך אל איוויזור ומחבק אותו. אתה מביט בה ומודה לה "תודה לך, נתת לי השקפה שונה לגמרי בנוגע לפוקימון שלי" ואתה מחייך אליה חיוך אמיתי.
את קם ומתנקה ואומר לה שאתה מייחל שעוד תיפגשו והיא מצחקקת צחוק מעט מחריד ואומרת "אל תדאג בחור צעיר... עוד תפגוש אותי שוב, תמיד אתבונן בך ובמלך היער..." ומביטה בבאלבזור בחיוך "בכל מקום... ישלו עוד מה ללמוד, אך הוא אינו מוכן כרגע. ועכשיו. אהייה שלום!" והיא נעלמת. היד הלוחצת את ידך מתמוגגת ואיתה כולה לגמריי!
אתה ודילן נתקפים בהלה חריפה ומוכים אימה. לא מבינים מה קרה והשאלות לגביי מי היא ומה היא רק מציפים אותך יותר.
השעה היא כבר שעת צהריים. וצריך לזוז, אתה תוהה לגמריי מה זה היה, עומד שם ודילן אפילו מבקש לפנות עם זה למשטרה... אך אתה מרגיע אותו ואומר לו שאין צורך ולבסוף גם משכנע אותו. ואינך בכלל יודע למה עשית זאת.
אתם נעים צפונה בחזרה, לכיוון העיר סרוליין. הולכים בדרך המאגפת בה הלכתם קודם מכיוון שספרון החוצה בין הערים חסומה למבקרים.
בדרך אתה מבחין בשלל סוגים של פוקימונים:
מסתובבים סביב יחד כאשר דוגטריו בראש ודיגלט אחריו מחפשים פירות יבשים שנפלו מן העצים לקרקע.
וויפינבל המקפץ לו בין השדות הגבוהים, כנראה מתחבא מ-הזללן והרעב.
והינה גם פוקימוןשלא כלכך מוכר לך.
מה תעשה?

אביט בפוקימונים בהתלהבות, במיוחד בסנדשרו השמנמן, כשאבחין בפוקימון הורוד עם העלים בראשו, אסרוק אותו בפוקידע, כי אם אני לא טועה הוא אינו חלק מהפוקימונים האופייניים למחוז קנטו. "דילן לדעתך הוא אבד למישהו? אני לא חושב שהופיפ היה מסתובב חופשי כאן" אומר ואתקדם באיטיות לפוקימון, "שלום! אתה של מישהו? אבדת?" אשאל אותו בחיוך. ארצה להמשיך בדרכי, אך לא אעצור נוכח הפוקימון שיכול להיות שנאבד למישהו.

ג'יי-
חחחחחח אתה מרגיש מקופח? אם לא שמת לב, טל עכשיו מתחילה את המשימה שלה, ותאמין לי שיחכו לה דברים כמו שלך..ופטריק מתחיל את המבצע שלו עכשיו. אתה גם השתתפת בתחרויות סרט! לפחות צפית..קיצר אל תדאג המשחק עוד לא נגמר חחחח
אתה מעלה צער רב על טרופיוס המסכן, ולפחות מסתפק בנחמה שהוא מת מוות מהיר. אתה קם מהכיסא ומספר לרנלי ודניאל תירוץ משכנע. שניהם נראים בוטחים בסיפור כשאתה ניגש לכיוון היציאה. בלית ברירה אתה ניגש לגופת הטרופיוס ומתחיל לבעוט בה בלהט, נגעל מעצמיך מבפנים. לאחר שסיימת עם המעשה הנוראי אתה עומד יציב מול שני השומרים. "תנו לי לעבור" אתה אומר לשניהם ושני הרי האדם מתחילים לצחוק. "לתת לך את האגרוף עכשיו או אחר כך?" אחד מהם אומר לך בקול כועס, כשאתה מספר להם על משימה סודית, שניהם נראים מאמינים לרגע, אך הבעתם מיד מתחלפת בלגלוג. "תקשיב לי טוב גארט. אם אתה לא רוצה לגמור את היום שלך בתוך האסלה בשירותים אני מציע לך לעוף לי מהעיינ-" קולו של אחד הבחורים נבלע כשדמות מופיעה מאחורייך, משום מה הדמות הזאת גורמת להם לעמוד זקוף בלי לזוז
"שומרים יקרים..אני בטוח שתניחו לי לצאת ביחד עם גארט. יש לנו על מה לדבר" קול מסתורי ומטריד נשמע מפיו של הבן אדם. עיניו הארסיות גורמות לשניהם לזוז הצידה. "בוא איתי. גארט" הבן אדם אומר וכמו עלה נידף ברוח אתה הולך אחריו. אתה מזהה את הבן אדם כאחד המדענים של הארגון, פרופסור אגוואנטוס. "גארט ידידי.. רציתי לדבר איתך על זה. התרשמתי מאוד מהביצועים שלך בבזיזות האחרונות על הכפרים באזור ליליקוב. זה היה נהדר. עושה הרושם שאתה באמת חייל ממושמע, ואו התגייסת רק לפני חצי שנה..זה משהו בהחלט נדיר" אגוואנטוס מספר לך, אתה הולך לצידו באיטיות. שניכם פונים למעלית, אגוואנטוס בוחר את הקומה התחתונה ביותר. אתה מביט על התקרה. משום מה אין כאן מצלמות אבטחה. "אני מעוניין לצרף אותך לפרויקט ייחודי ביותר.. פרויקט המוטציות..פרויקט חסר תקדים" אגוואנטוס אומר בקול גאה. שניכם יוצאים מן המעלית לתוך מסדרון ארוך וריק, עד ששניכם עומדים מול דלת ברזל קשה. אגוואנטוס אוחז בידו מפתח רחב. נראה שהוא מתכונן לפתוח את הדלת. "האם תהיה מעוניין בכך?" אגוואנטוס שואל אותך, אתה מביט בו כמה רגעים.. ההמתנה הקצרה כנראה מעצבנת את אגוואנטוס שמביט בך בהבעה נרגזת. "לוקח לך הרבה זמן לענות..אני מניח שאתה לא רוצה לבלות את הלילה שלך בצינוק. לא כל אחד מקבל הצעה שכזאת.." אגוואנטוס אומר בשנית, אתה מקבל הוראה מסטיבן לעלף את הפרופסור, לחטוף את המפתח ולפתוח את הדלת. לצערך מאחורי הפרופסור במרחק של כמה מטרים עומד חייל נוסף שנראה שומר על המסדרון, אתה יודע שהחייל הזה יכול לחשוף אותך.. מה תעשה?

'לחשוב בזריזות. חיילי צוות אקווה, בעלי אגו גדול. אם אני אעלף את הפרופסור קודם, החייל ההוא בטוח ינסה לצאת גיבור ולהשתלט עליי לבד. על החיים ועל המוות' אומר ובמכה זריזה אעלף את הפרופסור ואחטוף את המפתח מחיקו. מיד לאחר מכן אתנפל על החייל האחר ואשתמש בטכניקות שסטיבן לימד אותי על מנת להרוג אותו. אחרי שאסיים עם החייל, אפתח את דלת הברזל בזריזות באמצעות המפתח ואגרור את גופת החייל ואת הפרופסור המעולף אל תוך החדר ואנעל אחריי. אחרי שאקשור את הפרופסור בידיו, רגליו ופיו על מנת לוודא שלא יברח כשיתעורר אגיד לסטיבן שהצלחתי ואמתין להוראות נוספות.

[QUOTE=Sharpedo;1503392][COLOR=#0000cd]גרייס-
תקשיבי..אני לא יודע איך לתאר את זה, אלב יש לי הרגשה שאת לא כל כך אוהבת את המשחק שלי. כאילו אני מנסה שתאהבי אותו, נותן לך פוקימונים שאת אוהבת, מכיר לך דמויות מגניבות, ומשום מה את לא מתחברת לרעיון של המשחק, יש משהו שמציק לך? כי נגיד את במשימה עכשיו, זה לא הגיוני שתעצרי הכל ותנסי לתפוס ממוסווין שהוא עצמו חזק בהמון רמות מהפוקימונים שלך, כאילו כל הקטע הזה של הסוכנים מדליק את שאר השחקנים ונראה שאותך זה לא מזיז כל כך..תתקני אותי אם אני טועה
כל הגוף שלך קופא, את משילה מעצמיך את המעיל, ובאצבעות רועדות מניחה את העדשות הירוקות הזהות לעיניה של דריה. את הסכין את תוחבת לחגורה שלך ואת המסכה את מסתירה בצד ימין של הגוף שלך, טחובה בין החגורה לגוף שלך גם. את מעלה את מחשבות על הסכין, על כך שכנראה יהיה שימושי כשאת מוצאת פרט אחרון, מעין בד שחור עם סימון לבן עליו, וונסה הסבירה לך על הלבוש של צוות ניאו רוקט, זה נועד כדי להסתיר את הפנים שלך. את קושרת את קצי הבד השחור ועוטה אותן על הפרצוף שלך, ככה שרק הצמח, העיניים, אוזניים והאף בולטים החוצה. רק הפה וסביבו מכוסים. את מאוכזבת ממוסווין אבל לא פחות מעצמיך..איך הרשת לעצמיך לפשל ככה? את נזכרת בלימוד של וונסה, וכצעד זיהוי של הארגון, את מרימה את ידייך ומבצעת סימן עם היד אשר מאשר לשומרים בחומה שאת אכן קשורה לצוות. "בואי אלינו. קר בחוץ.." הקול הגס אומר ואת מבחינה בשער נפתח לעברך. את צועדת ומחשבת את התוכנית. למצוא חדר סודי..משהו שקשור למוטציות. נכנסת בפאתי השער, כשאת מזהה מגרשי אימונים מכוסים בשלג, דלת מתכת גדולה ואוטומטית מזמינה אותך להיכנס, שכשאת נכנסת הדלת קוראת בשם "שלום דריה. רבטית חיסולים" את מבינה שזאת מעין מערכת זיהוי. המראה של הבסיס מבפנים לא פחות ממרשים. חיילים הולכים בשורות, חלקם עם מסיכות. פרופסורים עוטים גלימות עליהם רושמים על הדפים שלהם בעזרת עטים. חלק מהם גם עטוי במסיכה בפניו. מדרגות המתכת העולות לגובהו של המתקן רועשות מצעדים של אנשים, את מתקרבת לגדר, את מבינה שאת לא בקומת הקרקע, ויש עוד קומות ממתחת. את מנסה לסקור את כל האזור, הזווית שלך לא מדויקת, את מפספסת הרבה פרטים, בעיקר בגלל המקום הומה האנשים. "גרייס. את בתוך הבסיס..את צריכה להגיע לחדר אוכל. יש שם מעין שיחת ראווה..זה יהיה חולני. אני מזהירה אותך. תזכרי שעברנו על האופי שלה ועל ההתנהגות.. היא פרועה. בהצלחה" קולה של וונסה נעלם ומיד קול של בחורה ובחור נשמעים מאחורייך. "היי דריה! איפה היית?! ראינו שנכנסת עכשיו" הבחורה אומרת לך בקול מרדני\ הבחור מתקדם אלייך ונותן לך טפיחה על הגב. את זוכרת שמדובר ברודי ובאגטה, חברים טובים של דריה. ואנשים נוראיים בפני עצמם. מה תעשי?

ממש לא, מצטערת אם גרמתי לך להרגיש ככה. אני פשוט רגילה ממת"ים אחרים לפעמים לעשות דברים כאלה (אם יש משהו שאני ממש רוצה נגיד או סתם בשביל האתגר). גם לא קלטתי שהייתי כזאת קרובה לכניסה לבסיס, אחרת לא הייתי עושה את זה אני לא אעשה את זה יותר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'זה יהיה כיף...' אחשוב לעצמי במרירות. אסתובב אל עבר ברודי ובאגטה, חיוך נבזי על פניי. "כרגיל. יצאתי למבצע לחסל כמה מוקדים שהיוו סכנה לצוות שלנו" אומר בקול נבזי ככל שאוכל. 'אני לא יודעת אם דריה מחסלת אנשים או פוקימונים.. כדאי שאתחמק מלהשתמש במילים ספציפיות מידי..' אחליט. "מה אתם עשיתם בזמן שלא הייתי פה?" אשאל, מנסה לדלות מידע תוך כדי שאתן להם להוביל אותי לכיוון חדר האוכל. 'דריה ההפך המוחלט ממני...אני מקווה שהם יקנו את ההצגה הזאת....' אחשוב על גלסיאון ושאר הפוקימונים שלי בכדי לרגיע את עצמי.

גרייס-
חחח את לא צריכה להצטער, זה בסדר שאת רוצה לתפוס פוקימונים פשוט קצת להיות עם טקט חח, אל תדאגי יהיה לך סוואינב רק תדאגי להתייחס לכולם

'זה יהיה כיף...' את חושבת לעצמיך במרירות. "כרגיל. יצאתי למבצע לחסל כמה מוקדים שהיוו סכנה לצוות שלנו" את עונה להם בקול המחוספס והקר של דריה, בדיוק כפי שתרגלת עם וונסה. אגטה נראית מתרשמת כשהיא מניחה על כתפייך את שתי ידיה. "אחותי. מה הצוות היה עושה בלעדייך?!" אגטה אומרת בקול שטותניקי ומתחילה לצחוק, רי פיה מסריח מאלכוהול, את מבינה שלא מדובר בשני החיילים הממושמעים ביותר. כדי להשתלט על השיחה עוד יותר, את זורקת שאלה לשניים "מה אתם עשיתם בזמן שלא הייתי פה?". "אני? הדברים הרגילים..הסתכלתי על החיילות מתלבשו-", "חצוף! אתה יודע שאתה שלי" אגטה קוטעת את רודי ושניהם מתנשקים בתאווה מול הפנים שלך. המחזה גורם לך לחלחלה בחזה, ואת מציעה להם בטון אדיש שתגיעו לשיחה בחדר אוכל. "נשמע רעיון סביר. גם ככה אמרו לכולנו להגיע לשם בקרוב" רודי מוסיף לדברייך ושלושתכם מתחילים לעלות במדרגות המתכת לקומה עליונה יותר. שם נמצא חדר האוכל. ההמתנה להיכנס ארוכה, כל הזמן את חושבת על הפוקימונים שלך שהם הדרך היחידה שלך להירגע. לאחר כ-10 דקות את סופסוף נכנסת ביחד עם רודי ואגטה, להפתעתך חדר האוכל מטופח מאוד, נקי ומצוחצח, אוכל עשיר מוגש על השולחנות ואת לוקחת צלחת ומעמיסה אוכל טעים ובריא לתאוותך, אך תוך כדי סוקרת את הפרצופים, המבטים, את משתדלת להכיר את הדרגות של כל החיילים שנמצאים איתך בחדר האוכל. מהר מאוד את,רודי ואגטה מוצאים פינה לשבת בה בשולחן ארוך, את מבחינה שבאמצע חדר האוכל עומדת במה קטנה, ומצד שמאל בקיר ישנו מקרן טלוויזיה גדול שכנראה מיועד להקרנת סרטים. "גרייס שימי לב, עוד מעט תעלה דמות מסוימת לנאום שיחה כלשהיא, השתדלי להקשיב" וונסה מדריכה אותך. את רעבה מאוד, והאוכל נזרק למזלג שלך מבלי שאפילו ציווית על היד לזוז, הפה שלך מתמלא באורז חם ועדשים טעימות ונימוחות. מסביב מספר חיילים ממששים חיילות אשר נראה שנהנות מהמגע, זה מבחיל אותך. אבל את לא מוותרת. לאחר 20 דקות של ארוחה נכנסת לחדר דמות אשר רקיעת רגליה מבשרת רוע. את פוסקת מלאכול ומביטה לכיוון הבמה, על הבמה עולה לא אחרת מאשר שאם

אשר פניה עטויים בחצי מסיכה, אותה המסיכה כשפגשת אותה בעצמיך ביער כשהצלת את סלבי. "ערב טוב" קולה מוגבר בעזרת מיקרופון, ודממת אלחוט שוררת בחדר אוכל בכמה שניות בודדות. "הגיעה לידיעתי כי הבזיזות שלנו באזור הצפוני של ג'וטו נתקלות במעט בעיות..בכל מקרה, אני כאן בשביל להזכיר לכם שכל מה שעומד בפני צוות ניאו רוקט, לא יעמוד עוד" שאם מספרת בקול ארסי וקר, כשהיא מושכת בשלשלאות ברזל את נחרדת. גופתו של אמפארוס מוטלת על הקרקע, מדממת, פצועה, מטונפת וללא ניע. ברור שהפוקימון מת. "זהו אחד הפוקימונים של כפרי עלוב שהעז להתנגד לי.. דאגתי להבהיר לו שכנגד צוות ניאו רוקט, הצוות החזק ביותר בעולם, אף אחד לא יעמוד" שאם אומרת בקול מלא ביטחון ותאוות בצע אשר זוכה לתשואות מהקהל, את מוחא כפיים, אבל בפנים את רוצה למות. שאם מזמינה חיילים שסיימו לאכול שמעוניינים לבעוט בגופה, ולמראה הנוראיות הקריאה נענית בהמון תגובות. וונסה מדברת איתך באוזניה. ישנו בן אדם שעומד לעזוב את החדר האוכל, והוא הצ'אנס האחרון שלך להגיע לחדר הסודי עם המוטציה, לאחר שהוא יצא השומרים של הכניסה לא יתנו לך לצאת עד שהארוחה תסתיים, אילו החוקים. את חייבת לפעול מהר, אם כי את מפחדת שאם תקומי את תיאלצי לבעוט בגופת האמפארוס. מה תעשי?

ג'יי-

'לחשוב בזריזות. חיילי צוות אקווה, בעלי אגו גדול. אם אני אעלף את הפרופסור קודם, החייל ההוא בטוח ינסה לצאת גיבור ולהשתלט עליי לבד. על החיים ועל המוות' אתה מחשב את התוכנית שלך בראש. ואתה יוצא לדרך. בדיוק בשנייה שהפרופסור מכניס את קצה המפתח למנעול אתה מנחית על חלק צווארו העליון מכת יד חדה אשר גורמת לו להתעלף במקום. החייל שעמד לידכם מבחין בכך, ומאיים לקרוא לעזרה ולחשוף אותך. אתה מהר מאוד רץ אליו ובתיאום מושלם עם האימונים עם סטיבן, אתה בועט בו בבעיטת קפיצה בחזה אשר גורמת לו ליפול ולהפיל את מכשיר הקשר. אתה מיד מזנק לכיוון המכשיר, לאחר כמה הקשות קוד אתה מוציא אותו משימוש, גורם לו להיות לא פעיל. החייל מקדים אותך ומצליח לתת לך אגרוף בראש ולהפיל אותך ארצה, אם כי אתה מהר מאוד קם, ומתחיל לנהל איתו קרב אגרופים של ממש. החייל מתגלה כלוחם מיומן, לא סתם הוא הושאר כאן לשמירה במתחם השמור, אך אתה מהר מאוד עולה עליו בהפתעות האגרוף והרגל, וכשהוא מתעייף אתה פוגע בו בפרצוף באגרוף מלא עוצמה. מיד לאחר מכן אתה מבצע בו חביקה, ובתנועת יד חזקה ומאסיבית אתה שובר לו את המפרקת. הורג אותו. צמרמורת עוברת בגופך, לא דמיינת שאי פעם תהרוג מישהו..והנה זה קרה. משהו בך השתנה, אתה לא אותו ג'יי. אתה לא נותן למחשבות לעצור אותך, במהירות הבזק אתה פותח את דלת הברזל של המעבדה וגורר את גופת החייל ההרוג ואת הפרופסור המעולף לתוך החדר, נועל אותך בפנים. אתה ממהר לספר לסטיבן על המתרחש כאשר אתה לא מאמין למראה אינך

סטיבן עומד מולך! "כל הכבוד. ידעתי שתצליח" סטיבן אומר לך בחיוך, כאשר אתה מביט בפה פעור במעבדה. המעבדה עצמה נראית מאוד יקרה, מכשירים גדולים ושלל מבחנות עם נוזלים בצבעים כאלו ואחרים מפוזרים ברחבי השולחנות הרבים. דפים עם רישומים שונים על התפתחות השיבוט, ופרט אחד מאוד מיוחד. יש למעבדה הזאת גישה לים. אתה מביט מצד שמאל של המעבדה, שמה עומדת בריכה הנראית עמוקה במיוחד. כנראה נקודת מפגש לים שצוות אקווה בנו. לתדהמתך, השיבוט עומד מולך! אם כי הוא לא באמת עומד מולך. הפוקימון דמוי האריה הכחול נמצא בתוך מיכל מים, מחובר לאינפוזיות, הוא חי, בועות יוצאות מאפו הקטן (כמו השיבוטים מהסרט הראשון עם מיוטו, שהיו בתוך המיכלים) גופו מכודרר ככדור. סטיבן מביט בשיבוט בפחד. "אוי ואבוי..מה הם יצרו?! זו מן המצאה..הכלאה..כל כך הרבה דברים לא טובים בדבר אחד..אם רק היה כאן כפתור-" סטיבן אומר ופתאום לוחץ על כפתור אדום וגדול, אשר משחרר את הפוקימון! המיכל עולה וכל המים נופלים על הרצפה, גם הגוף של האריה, האריה. כאינסטינקט אתה מכסה את עיניך, אך כשאתה מביט בו, אתה רואה בסך הכל פוקימון קטן ומפוחד, השיבוט פותח לראשונה את עיניו, וחושף שיניים! "ררררררר..רררררררר" הפוקימון שואג כשוהא מביט בך, אך למרות היללות גופו נראה חלש..אתה מפחד שהוא עומד להתעלף אבל למרבה ההפתעה גופו מתחיל להשתנה! אתה לא מאמין, סוג של התפתחות. גודלו מתרחב, הוא נהיה הרבה יותר שרירי והרבה יותר מאיים! אבל..כמה שהוא נהיה יותר יפה "ראואורורורורוררור!!!!!" הפוקימון שואג ועוד בעמידה מפחידה במיוחד. סטיבן משחרר פוקימון למים . מוטציית האריה פותחת את פיה ויורה סילון מים מטורף אשר פוגע בקירות והורס את המעבדה. "תברח ג'יי!" סטיבן צועק אליך במהירות בעודו מנסה לחלץ מסמכים חשובים. סטיבן רץ אליך ונותן לך מכשיר שאפשר לנשום דרכו מתחת למים. האריה נוהם כלפיך ומזנק עליך! אך שארפידו מגן עליך בקרן קרח, אשר נראה שפוגעת במטרה שלה, אם כי הקרח מהר מאוד נעלם. המוטציה הזאת חזקה כל כך! "ראררארר" האריה שואג ובצעד מפתיע קופץ בשנית, אך הפעם לא אליך, אם כי למים! האריה נעלם מעינכם ומתחיל לשחות לתוך האוקיינוס. "ג'יי אסור שהוא יברח! תפוס את שארפידו. תשחה איתו, תנסה לאתר אותו. יש מכשיר מעקב על שארפידו ככה שאדע היכן אתם נמצאים בכל רגע. אני חייב להציל כמה שיותר מסמכים שילמדו אותי יותר על הפוקימון הזה! אם אפשר לקרוא לו פוקימון.." סטיבן מסביר לך בלחץ, הזמן שלך קצוב וסטיבן מסמן לך לצאת למרדף. מה תעשה?

ג'יי-
'לחשוב בזריזות. חיילי צוות אקווה, בעלי אגו גדול. אם אני אעלף את הפרופסור קודם, החייל ההוא בטוח ינסה לצאת גיבור ולהשתלט עליי לבד. על החיים ועל המוות' אתה מחשב את התוכנית שלך בראש. ואתה יוצא לדרך. בדיוק בשנייה שהפרופסור מכניס את קצה המפתח למנעול אתה מנחית על חלק צווארו העליון מכת יד חדה אשר גורמת לו להתעלף במקום. החייל שעמד לידכם מבחין בכך, ומאיים לקרוא לעזרה ולחשוף אותך. אתה מהר מאוד רץ אליו ובתיאום מושלם עם האימונים עם סטיבן, אתה בועט בו בבעיטת קפיצה בחזה אשר גורמת לו ליפול ולהפיל את מכשיר הקשר. אתה מיד מזנק לכיוון המכשיר, לאחר כמה הקשות קוד אתה מוציא אותו משימוש, גורם לו להיות לא פעיל. החייל מקדים אותך ומצליח לתת לך אגרוף בראש ולהפיל אותך ארצה, אם כי אתה מהר מאוד קם, ומתחיל לנהל איתו קרב אגרופים של ממש. החייל מתגלה כלוחם מיומן, לא סתם הוא הושאר כאן לשמירה במתחם השמור, אך אתה מהר מאוד עולה עליו בהפתעות האגרוף והרגל, וכשהוא מתעייף אתה פוגע בו בפרצוף באגרוף מלא עוצמה. מיד לאחר מכן אתה מבצע בו חביקה, ובתנועת יד חזקה ומאסיבית אתה שובר לו את המפרקת. הורג אותו. צמרמורת עוברת בגופך, לא דמיינת שאי פעם תהרוג מישהו..והנה זה קרה. משהו בך השתנה, אתה לא אותו ג'יי. אתה לא נותן למחשבות לעצור אותך, במהירות הבזק אתה פותח את דלת הברזל של המעבדה וגורר את גופת החייל ההרוג ואת הפרופסור המעולף לתוך החדר, נועל אותך בפנים. אתה ממהר לספר לסטיבן על המתרחש כאשר אתה לא מאמין למראה אינך
סטיבן עומד מולך! "כל הכבוד. ידעתי שתצליח" סטיבן אומר לך בחיוך, כאשר אתה מביט בפה פעור במעבדה. המעבדה עצמה נראית מאוד יקרה, מכשירים גדולים ושלל מבחנות עם נוזלים בצבעים כאלו ואחרים מפוזרים ברחבי השולחנות הרבים. דפים עם רישומים שונים על התפתחות השיבוט, ופרט אחד מאוד מיוחד. יש למעבדה הזאת גישה לים. אתה מביט מצד שמאל של המעבדה, שמה עומדת בריכה הנראית עמוקה במיוחד. כנראה נקודת מפגש לים שצוות אקווה בנו. לתדהמתך, השיבוט עומד מולך! אם כי הוא לא באמת עומד מולך. הפוקימון דמוי האריה הכחול נמצא בתוך מיכל מים, מחובר לאינפוזיות, הוא חי, בועות יוצאות מאפו הקטן (כמו השיבוטים מהסרט הראשון עם מיוטו, שהיו בתוך המיכלים) גופו מכודרר ככדור. סטיבן מביט בשיבוט בפחד. "אוי ואבוי..מה הם יצרו?! זו מן המצאה..הכלאה..כל כך הרבה דברים לא טובים בדבר אחד..אם רק היה כאן כפתור-" סטיבן אומר ופתאום לוחץ על כפתור אדום וגדול, אשר משחרר את הפוקימון! המיכל עולה וכל המים נופלים על הרצפה, גם הגוף של האריה, האריה. כאינסטינקט אתה מכסה את עיניך, אך כשאתה מביט בו, אתה רואה בסך הכל פוקימון קטן ומפוחד, השיבוט פותח לראשונה את עיניו, וחושף שיניים! "ררררררר..רררררררר" הפוקימון שואג כשוהא מביט בך, אך למרות היללות גופו נראה חלש..אתה מפחד שהוא עומד להתעלף אבל למרבה ההפתעה גופו מתחיל להשתנה! אתה לא מאמין, סוג של התפתחות. גודלו מתרחב, הוא נהיה הרבה יותר שרירי והרבה יותר מאיים! אבל..כמה שהוא נהיה יותר יפה "ראואורורורורוררור!!!!!" הפוקימון שואג ועוד בעמידה מפחידה במיוחד. סטיבן משחרר פוקימון למים . מוטציית האריה פותחת את פיה ויורה סילון מים מטורף אשר פוגע בקירות והורס את המעבדה. "תברח ג'יי!" סטיבן צועק אליך במהירות בעודו מנסה לחלץ מסמכים חשובים. סטיבן רץ אליך ונותן לך מכשיר שאפשר לנשום דרכו מתחת למים. האריה נוהם כלפיך ומזנק עליך! אך שארפידו מגן עליך בקרן קרח, אשר נראה שפוגעת במטרה שלה, אם כי הקרח מהר מאוד נעלם. המוטציה הזאת חזקה כל כך! "ראררארר" האריה שואג ובצעד מפתיע קופץ בשנית, אך הפעם לא אליך, אם כי למים! האריה נעלם מעינכם ומתחיל לשחות לתוך האוקיינוס. "ג'יי אסור שהוא יברח! תפוס את שארפידו. תשחה איתו, תנסה לאתר אותו. יש מכשיר מעקב על שארפידו ככה שאדע היכן אתם נמצאים בכל רגע. אני חייב להציל כמה שיותר מסמכים שילמדו אותי יותר על הפוקימון הזה! אם אפשר לקרוא לו פוקימון.." סטיבן מסביר לך בלחץ, הזמן שלך קצוב וסטיבן מסמן לך לצאת למרדף. מה תעשה?

"שארפידו!" אקרא לעבר פוקימון הכריש ואקפוץ על גבו. "קדימה, שארפידו! אנחנו חייבים לתפוס את היצור הזה, מה שהוא לא יהיה" אומר ואסמן לשארפידו להתחיל לרדוף אחר האריה תוך כדי שאלביש על גבי פי את המכשיר המיוחד לנשימה מתחת למים. 'מה שזה לא יהיה... הוא נראה כלכך חזק... הוא בטוח מפוחד, אחרת הוא לא היה בורח' אחשוב לעצמי ואסרוק את האזור עד שאמצא את האריה. כשאני ושארפידו נאתר אותו, אורה לשארפידו לירות קרן קרח על רגליו על מנת למנוע ממנו לברוח. "אני... אני יודע שאתה מפוחד! אני רק רוצה לעזור לך! וזה אומר..." אומר לאריה ובזהירות אשלוף פוקדור ריק מכיסי. "הדרך היחידה לוודא שהדבר הזה לא יעשה נזק היא אם הוא יהיה מרוסן... על החיים ועל המוות" אומר בשנית [כי בפעם הראשונה זה עזר, עושה הרושם xd] ואזרוק את הפוקדור הריק בשיא הכוח על האריה בתקווה שכוחו נחלש ושייתפס.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

פטריק-
וואו וואו וואו סטופ! תפסיק להיות לחוץ על פיתוחים! הרגע אמביפום התפתחה לך, לוקסיו לא הולך להתפתח בזמן הקרוב וגם לא סטארביה. ותתפלא אבל במשימות האלה אתה בקושי משתמש בפוקימונים שלך, צפה במשימות של דרו וג'יי, הם לא צריכים את הפוקימונים שלהם לשם כך. והמבצע הזה לא ייקח יום-יומיים ככה שאולי תוכל להספיק.
אתה מעבד במוחך את כל הפרטים שקיי סיפר לך, ואתה מחליט שצריך להתאמן עוד. הפוקימונים שלך תשושים מאוד אך הם זורמים איתך. הם ממשיכים להתאמן במרץ. אם כי כעבור חצי שעה הם באמת קורסים תחת העומס, אפילו אמביפום שלפני כמה שעות התפתחה. אתה מחליט שזהו, אין טעם. אתה מוציא עוד אוכל ושתייה לכולם ומפנק אותם במנוחה ארוכה. הפוקימונים שלך מחלצים שרירים ומבקשים לחזור לפוכדורים שלהם, לישון. כמאמן פוקימונים שדואג לפוקימונים שלו, אתה משיב אותם לפוכדורים, מחליף לבגדים הרגילים שלך ויוצא מחורבות סולייסאון. אתה מחפש את שלי ומוצא את בניין התחרויות העיר, שאם לאחר סינון של כמה חדרים אתה פוגש את שלי ביחד עם אשר מתאמנים על מה שנראה כסופת חול בשליטתו של מיים ג'וניור. אתה מסביר לה שכנראה תיאלץ לנסוע, ולא בטוח שתוכל לצפות בתחרות מחר. שלי נראית מעט מאוכזבת. "היי זה בסדר! מקסימום אם לא תגיע אני לא אתאכזב. יהיה בסדר!" שלי אומרת לך בחיוך, ומציעה לך להישאר לצפות במיים ג'וניור ובהיפופוטאס, היפופוטאס יוצר סופת חול ובעזרת על חושי מיים ג'וניור יוצר טבעות ומערבולות יפות שהוא יוצר בידיו ומוסיף להן יופי וצבעוניות כשהוא מוסיף קרן על חושית נוצצת שרק מהדרת את החול. אתה מתחיל לפהק. אתה חייב לישון. מה תעשה?

אם הפוקימונים לא קריטיים אז אני רגוע חח
חשבתי אני מינימום עומד להילחם לבד מול סיירוס וסאטורן
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"זה יפהפה, שלי" אומר לה. "אבל אני ממש ממש עייף. התאמנתי עם הפוקימונים שלי לא מעט זמן בחורבות יחד עם המכרים שלי. אני חייב לתפוס כמה שעות שינה. נתראה בקרוב" אומר לה ואחפש חדר במרכז הפוקימונים בו אוכל לעצום את עיניים למספר שעות. אדאג להירדם אך לא לישון עמוק מדי כדי שאוכל להתעורר בזמן למבצע. 'הנה אני בא, צוות גלקטיק' אחשוב לפני שאלך לישון.