אז השאלה הזאת מופנת אל בדיוק ששת האנשים שעדיין מבקרים בפורום בקביעות
מאמין שאותם חמישה שישה יכולים להעיד על עצמם ככאלה
מה אתם עדיין עושים בפורום?
איזו גרביטציה פועלת כאן שאתם לא מסוגלים לרחף החוצה?
געגועים? נוסטלגיה? אהבה לפוקימון? אולי הדרגה?
דברו
Tab של פורום פוקימון היה אצלי במחשב מאז 2009 כשנרשמתי. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה.
ארכימדס מדבר.
משגיח פורום 'חידות תחרויות ומשחקים' מה-12/05/11 עד ל-05/07/12.
מנהל את המשחק Medieval Ages
ניהלתי בעבר את המשחקיםJourney to The Past, ו- Agaisnt the Jammuza
גם היה לי סיפור, שמת קצת, Martin's Story.
אנא אל תשלחו אליי הודעות פרטיות שלא מכוונות אליי באופן פרטי.
חוקי המתמטיקאים: (כל מי שרוצה להצטרף יכול לשלוח אליי הודעה פרטית, או מסר בטלפתיה)
ספוילר
רשימת לוחמי האור והאמת המתמטיים:
ספוילר
ספוילר
ספוילר
הפורום אצלי בסרגל המועדפים אז אני פותח אותו על אוטומט ומרענן מדי פעם. מה גם שאני דואג שיום אחד הוא יפסיק לעבוד \ ייפרץ, אז אני בודק.
יש לי 'חלום' לעשות שיפוץ גדול בפורום, אבל מחוסר זמן זה לא קורה.
מכוווולם דווקא אלון שואל את השאלה הזאת .-.
למה אני כאן? פחות או יותר בגלל מה שכולם לפניי אמרו, אבל בעיקר כי זה היה הפורום הראשון שנשארתי לבקר בו בקביעות (בעיקר בימי תהילת המ"תים). אני מניח שיש שיגידו שזה נהפך להרגל, אצלי זה פשוט נוסטלגיה+הרגל+רצון ותקווה שיום אחד אני אחזור לכאן.
האמת שהחלום הכי גדול שלי לגבי הפורום הזה זה שיום אחד אני אכנס לכאן כהרגלי ואופתע לגלות שמפוצץ כאן בפעילות ושאף אחד לא מכיר אותי.
אני לא יודע אם אתה כולל אותי באנשים שציינת כי יצא לי להגיב רק בזמן האחרון, אבל אני מניח שזה כי גיליתי שיש אנשים בודדים שעל בסיס קבוע ממשיכים להגיב כאן ומרגיש לי קצת כאילו אני נוטש אותם בקרב. אני לא חושב שאי פעם אחזור באמת לפעילות אבל תמיד הפורום יהיה אצלי בלב ותמיד ארגיש הנאה מלתרום לפעילות שלו. זה מן הישג כזה שלא צריך הכרת תודה ופשוט מספק אותך.
אביב
You can make fun of me, You can humiliate me and even hurt me
.But you can Never, Ever make fun of One Piece
כשהצטרפתי הייתי נורא נורא קטן אז הפורום הפך לאחת הקהילות הראשונות שהשתתפתי בהן באינטרנט, ואפשר להגיד שהפורום עיצב הרבה מאיך שאני השתמשתי באינטרנט ורוב תחומי העניין שלי כיום הכרתי פה בפורום.
ואני תמיד זוכר שאנשים פה היו נחמדים אלי למרות הגישה הביישנית והילדותית/המוזרה הזאת שהייתה לי מה שכנראה לא היה קורה בשום מקום אחר באינטרנט.
אז למרות שאני לא מתחבר באופן קבוע כל כמה זמן אני נזכר במשהו טוב ומתחבר לראות מה השתנה.
עצם העובדה שתוך 3 ימים ביקרו באשכול הזה 11 משתמשים שונים + התנהל פה דיון מעניין, זה מראה שהמצב הרבה פחות גרוע משחשבנו חח
עלה בראשי עוד רעיון לקפיצה לפורום, וזה שככל שאתה חווה יותר מהחיים הבוגרים והקשים שכוללים צבא, עבודה, לימודים, בנייה של העתיד, חווה קשיים ואכזבות וכו', אתה יותר נמשך למקום התמים, הבועתי הזה של הפורום. מקום שכמו פעם, לא משנה כמה רע לך בחיים, אתה יכול להיפגש דרך המסך עם עוד אנשים שבסך הכל רוצים להעביר את הזמן בכיף.
חוץ מזה שלי אישית כמספר סיפורים יש אפשרות לשמח אנשים באופן מיידי על ידי סיפור קצר, מ"ת או איזשהו פרויקט, לעומת פרויקט של ספר שאני צריך להשקיע 3 שנים והמון כסף כדי שאולי מישהו יקנה אותו וזה ישמח אותו.
אביב
You can make fun of me, You can humiliate me and even hurt me
.But you can Never, Ever make fun of One Piece
יהרוג אותי אלוהים, אני לא יודע למה נכנסתי דווקא היום וראיתי את האשכול הזה,
הפורום הזה הוא היה הבית שלי, מגיל 11 פחות או יותר הייתי פה, ניהלתי פה, עזרתי פה והכרתי פה המון אנשים.
תמיד יש לפורום הזה מקום אצלי
בברכה, דודי
מנהל פורום דיבורים ופקח בדימוס (שמרגיש אפליה כי הוא לא בהיכל התהילה).
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)