pokemon-element worries

דברי המחבר:
פעם פרסמתי סיפור אבל גרוע והפעם אני משקיע בזה והרבה,כי אני כבר חודשיים חושב על זה,ואני רוצה לספר על זה,זה מתחיל כשאש חוזר מליגת הואן,וזה בעומק דמיוני ומקרי,זה לא יקרה באמת באנימה וזה על המשך דמיוני משלי,מה שאני כותב לא הולך לקרות וזה על עוצם דמיוני בהחלט.

פרק 1:המסע נגמר ,או שהוא רק התחיל?!
לילה בספינה לקנטו....,"אז,זהו זה,זה נגמר,המסע שלנו נגמר"אמר ילד,עם כובע אדום,"כן,אבל אני אמשיך את מסעי בקנטו,הרי הפסטיבל מחכה לי שם ואין סיכוי שאחמיץ אותו"אמרה נערה עם מטפחת אדומה,"אני חוזר הביתה איתכם,הרי יש ליי מכון מחכה,וגם משפחה..."אמר אדם חייכן,"ואני אבוא איתך גם,מיי!"אמר ילד ממשוקף.
אלו היו החברים הטובים,אש,מיי,ברוק ומקס,וכמובן שפיקצ'ו.הם חזרו ממסעם בהואן,"טוב,מכיוון שאנחנו חוזרים,רציתי לעשות משהו קטן"אמר ברוק,"מה?"שאלו כולם,"כל אחד יספר סיפור שהוא שמע בילדותו,אתם יודעים,אגדות,סיפורי פיות ודברים כאלה..","אוקי,אני אתחיל!"קרא מקס,"פעם,הייתה מכשפה גדולה ומכוערת,אך היא התגאתה בכיעור שלה,אז היא ראתה סלאקינג גדול יותר ומכוער יותר,אז היא התפוצצה!,מאז,בני הכפר מתחרים של מי הסלאקינג הכי גדול,אבל ברור שלא מכוער".
"תורי!"קראה מיי,"פעם הייתה נסיכה יפה,אך אף אחד לא אהב אותה,יום אחד,בא נסיך יפייפה,הוא ראה את הנסיכה והתאהב בה,היא השיבה לו אהבה והם חיו באושר,אך אדם רשע רצח את שניהם,כי המלך של הנסיכה השמיד את משפחתו של האדם".
"יש לך סיפור ברוק?"שאל אש,"לא,אין לי שום סיפור"אמר ברוק,"טוב,אז אני מתחיל לספר:אף אחד לא ראה אותו,אך מעטים יודעים עליו,הוא לוחם גדול מאוד,הוא נלחם בשדים והביס מפלצות ועכבישי ענק,היה לו פוקימון מדבר,והוא פעל למען הצדק","מה היה שמו?"שאלה מיי,"שמו היה.."טוק טוק טוק!,נשמעה דפיקה על הדלת.אישה זקנה עמדה שם ואמרה בנעימות:"ילדים,בבקשה לכו לישון,אתם עושים רעש","אוקי!,לילה טוב חברה"אמר אש והלך לישון,"לילה טוב!"השיבו החבורה וגם הם הלכו לישון.

ספוילר לפרק הבא:
"הגענו!","איך היה חמוד?"שאלה גברת קאטצ'ם,"אש אפשר להישאר קצת?"שאלו החברה,"כן בטח!"
"היי פרופסור אוק,מה שלומך?"שאל אש"שלומי טוב!".
בום!,"מי אתם?"שאל אש,"אנחנו הגיהינום שלך!"..."תעזבו את הנער!".."אתה,אתה..","כן זה אני"

פרק 2:המסע נגמר..או שהוא רק התחיל?!
11:30
הספינה עגנה ליד חופי ורמיליון,משם החבורה הלכה ברגל לעיר פאלט,בעיר פאלט,הציע אש שיישארו אצלו יום ואז הם יעזבו,החבורה הסכימה בשמחה והם הלכו לכיוון בית דליה קטצ'אם,אמו של אש,"תכירו,זוהי אמי,דליה קטצ'אם","נעים להכיר,אני מיי,וזה אחי הקטן מקס!","נעים מאוד","אוי ,כמה שאתם מתוקים,ואש,כל כך התגעגתי אליך,כמה גדלת!"התפעלה דליה,"גם אני התגעגתי אליך,אמא"אמר אש והוסיף"אפשר שהחברים שלי יישארו בבית שלי עוד יום?,בבקשה!!!"התחנן אש,"אוקי,אבל בבקשה,אני מנקה אז עד הצהריים אני מבקשת אל תהיו בביתינו,אוקי?","אוקיי,גם ככה רציתי ללכת למעבדה של פרופסור אוק"אמר מקס,"כולנו רצינו"תיקנה אותו מיי,"אז למה אנחנו מחכים,בואו נזוז כבר!"אמר מקס בעצבנות,והם רצו במהירות אל המעבדה של פרופסור אוק,"פרופסור!,אני כאן"קרא אש,"שלום אש,גם לך ברוק","שלום פרופסור"ענו אש וברוק,"או כן,אלה החברים שלי,מיי ואחיה הקטן מקס","נעים להכיר,מיי,תוכלי להוציא את פוקימונייך?","בטח"אמרה והוציאה את:ביוטיפליי,קומבסקן,מנצ'לקס ובלבזור.ואילו אש הוציא את:גרובייל,טורקול,גלאלי,קורפיש וסוואלו.ברוק הוציא את:מדקיפ,לודיקולו ואת הפורטרס שלו.
"הם נראים חזקים וטובים","אנחנו מסכימים בהחלט"אמר קול בלתי ידוע,"צוות רוקט?"שאל אש,"לא,אנחנו לא מסוג בני התמותה העלוב,אידיוט","אז מי אתם?"שאלה מיי בחשש,"אנחנו האבדון שלכם!"אמר הקול,פתאום הגיחו שני יצורים שחורים כאפלה,מלאים בדם עם ניבים,ניצבו עם האנדומים."תשרפו אותם!","פיקצ'ו,רעם!","מהר,תפסו את החבורה"ההאנדומים היו מוכי הלם מהרעם של פיקאצ'ו,אך היצורים השחורים קפצו על החבורה עם חרבות,אך ברגע האחרון,הם עפו מהחלון על ידי פוקימון חזק,שאלדון,אפשר להגיד,"ואל תחזרו,עבודה טובה,חבר","תודה רבה"ענה השאלדון,"פ..פ..פוקימון מדבר!"ענה אש בתדהמה,"אתה הלוחם,ריימן!,מהאגדה!,למה אתה כאן?","אז זה שמו של הלוחם?"שאלה החבורה,"כן,זהו שמו של הלוחם,בכל מקרה,למה אתה כאן?"שאל אש בהתרגשות."אסביר לכם אחר כך"אמר ריימן


ספוילר:
"יסודות?","תראי,אי מרחף".."מי אתם אשר תפריעו למנוחת האבירים הקדושים?!","אז אתם באים או לא?"