תראו ,
אני לפני שנתיים בכיתה ו' הייתי בתוכני לחיזוק הקשר בין ילדים ערביים שלומדים עברית ובין ילדיים יהודיים שלומדים ערבית .
אני וחברה שלי ישבנו מול שתי בנות ערביות ,
ואני שאלתי כזה :
"מה אתם אומרות על נסראללה .. זה מפריע לכם כל מה שהולך שמה?"
ושתיהן כזה :
"ממש לא, ברוך השם שהוא עושה את זה"
והן התכוונו להריגת יהודים .
אז זה ממש מזעזעז כל המצב הזה .
ממש ,
וחוץ מזה יש לי מלא חברים שמה בדרום וכבר רציתי להציע למישהו לבוא אלי אבל ידעתי שבחיים לא יתנו לו ולא יתנו לי \:
אין מלחמה ,
זה פשוט מבצע שימשך משהו כמו שבועיים ,
אף מדינה , חוץ מישראל , אין לה מספיק ביצים וטמטום לספר לקהל הרחב כשבנינו מרגלים על האסטרטגיות שלנו,
וגם אף מדינה חוץ מישראל לא תכריז על מלחמה .
אנחנו פאקינג מדינה כושלת .
בבקשה קטע שכתבתי בבלוג שלי :
זו מדינה כושלת!" צעקה הילדה מהצפון
אז אממ .
היי .
טוב זה אמור להיות פוסט חידוש ,
אבל אני אדחה את זה לעוד כמה רגעים ואדבר על ה'רגיעה בדרום' שלא הייתה.
הכוונה לשדרות נכון ?
אז כן.
תמיד חושבים על האנשים, הילדים, החיים ששמה.
ואני מתייחסת לזה כבר באדישות [ועוד המון אנשים כמוני], ולא מייחסת לזה חשיבות רבה, כי אחרי הכול המצב הזה נמשך כבר כמה שנים טובות [או רעות?].
כן, זה באמת קשה לשמוע על הילדים עם מתקפות החרדה, הזקנים שמתים, המבוגרים ובכללי האנשים שנפגעים, כי הם חיים שמה [לאו דווקא רק שדרות, אלא גם ערים דרומיות אחרות], אבל מצד שני זה דיי נמאס, נמאס לי לשמוע כל יום '30,40,50 קסאמים נשלחו לעבר שדרות" ופעם אנשים נפגעו, פעם אחת הכל יצאו בשלום, ובפעם האחרונה, הפעם האחרונה.
איך אני מתה לפתוח את החדשות ולשמוע שאין על מה לדווח יותר, רק על השיגעון האלף של בריטני ספירס, על פול מקרטני שבא לארץ לתת הופעה ושמחר המיתון כנראה יסתיים.
אבל זה לא העולם שלנו, אותו עולם שאני צועקת כבר שלושה חודשים שהוא עולם מלא בתחכים שקרים ומעשים נוראיים.
מה שלא יקרה, אנחנו לא יוצאים מפה בשלום.
אז לחיי מדינה טובה,
לשנה הבאה בירושלים הבנויה,
סיימתי את מה שיש לי להגיד על הנושא החם של היום.
-------
זהו ,
זה הכל .
תודה.