נושא: Pokemon – The Artificial District

הייתי במקום עם מלא פוקימוני עשב,
אז ראיתי צ'יקוריטה, הוא פחד, ואז בדיוק באתי להוציא פוקימון אחר.

"תמיד לעזוב, עושה לי רע עושה לי טוב..."

אחרי 6 ימים בלונדון חזרתי לשגרה, אני כותב לכם עכשיו עוד מלפני 8:00 בבוקר, מכיוון שהטיסה נחתה ב5 בבוקר, אז אני כבר לא ישן ^^

בכל זאת,
5 שעות טיסה D:

אבל האמת שנה שעברה טסתי לניו יורק וזה 12 שעות טיסה!
פשוט סיוט לשמו.

נאמממ סטיתי מהנושא D: אני סוטה ^^

____

עמרי - אתה צודק, אבל אם אתה לא זוכר כבר הגבתי לך על זה,
אמרתי לך שצ'יקוריטה מתייצב לקרב וכל החרא הזה... כניראה זה נמחק לפני שהספקת ליראות את זה.
בקיצור צ'יקוריטה מוכן לקרב והוא שולח עלי טער לכיוון הפוכדורים שלך.

בובי - אתה יוצא מהמכון בשלווה, ובחוץ מחשיך.
מימינך אתה רואה בניין גדול שבנוי מבטון צבוע בזהב,
שעליו כתוב בענק
Indigo Hotel

גיל - "אההה... אני לא בטוחה שאני מבינה למה אתה מתכוון" היא אומרת לך בפה פעור והרמת גבה,
מבט כזה שכאילו אתה הרגע יצאת מבית משוגעים.
"בכל אופן" היא ממשיכה בסידורים שלה כאילו כלום.
"אתה שילמת כבר מראש" היא ממלמלת לעצמה בשאלה רטורית, תוך כדי שהיא מחפשת משהו.
"קח" היא אומרת ומגישה לך ברושור של האכסנייה שלהם.
"יש כאן את מספר הטלפון שלנו, מפה, וקצת מידע. יש לנו סניף אחד כאן, שניים בעיר מאנקרה ואחד בעיר טריבלוס" היא אומרת לך. "מתי שאתה צריך, תבוא" היא אומרת.
"התרצה לקנות כרטיס חינם לאכסנייה למשך חודשיים?" היא שואלת בחביבות.

קורן - רגע של סטלה D:
----
אתה הולך במדשאות לכיוון מכון הקרחון, שלפתע אתה בלבאזורמבצבץ מתוך העשב, קופץ לו ומתגלגל על הריצפה.

יוסי - אתה נכנס לחדר העליון ביאכטה. הוא מדהים!
כ"כ מפואר, קירות עשויים בטון לבן מנצנץ, חלונות עשויים זכוכית מנופחת ממוסגרת בזהב... ריצפת פרקט עם מסגרת כסופה ומבריקה. אתה יכול להישאר פה לנצח מרוב יופי והשקעה!
"מה אתה עושה?" אומר לך אדם זקן בהפתעה מאחורייך. אתה מסתובב ורואה אדם שניראה כך .

Originally posted by Rhino@Apr 16 2009, 09:25 AM
גיל - "אההה... אני לא בטוחה שאני מבינה למה אתה מתכוון" היא אומרת לך בפה פעור והרמת גבה,
מבט כזה שכאילו אתה הרגע יצאת מבית משוגעים.
"בכל אופן" היא ממשיכה בסידורים שלה כאילו כלום.
"אתה שילמת כבר מראש" היא ממלמלת לעצמה בשאלה רטורית, תוך כדי שהיא מחפשת משהו.
"קח" היא אומרת ומגישה לך ברושור של האכסנייה שלהם.
"יש כאן את מספר הטלפון שלנו, מפה, וקצת מידע. יש לנו סניף אחד כאן, שניים בעיר מאנקרה ואחד בעיר טריבלוס" היא אומרת לך. "מתי שאתה צריך, תבוא" היא אומרת.
"התרצה לקנות כרטיס חינם לאכסנייה למשך חודשיים?" היא שואלת בחביבות.

באסה, אין דובי =[
--------------------------
"מצטער, אני רוצה לשמור על הפוקימונים שלי, כלומר לא לבקר באכסניות מוכות הגנבים שלכם" אני אגיד בנימה מותחת ביקורת מזעזעת מרוב מרירות ואסתלק משם בזעם, היא במילא לא מצליחה להבין שהאכסנייה השקטה והשלווה שלה מוכת גנבים.

Originally posted by Rhino@Apr 16 2009, 09:25 AM

קורן - רגע של סטלה D:
----
אתה הולך במדשאות לכיוון מכון הקרחון, שלפתע אתה בלבאזורמבצבץ מתוך העשב, קופץ לו ומתגלגל על הריצפה.

אני יודע על מה אתה מדבר
אני טס כל שנה לארצות הברית
סיוט..
------------------------------------
"שלום לך" אומר לבאלבזאור בחיוך, "אתה מאוד שובב" אוסיף בנסיון להתיידד איתו.

Originally posted by Rhino@Apr 16 2009, 08:25 AM
.

יוסי - אתה נכנס לחדר העליון ביאכטה. הוא מדהים!
כ"כ מפואר, קירות עשויים בטון לבן מנצנץ, חלונות עשויים זכוכית מנופחת ממוסגרת בזהב... ריצפת פרקט עם מסגרת כסופה ומבריקה. אתה יכול להישאר פה לנצח מרוב יופי והשקעה!
"מה אתה עושה?" אומר לך אדם זקן בהפתעה מאחורייך. אתה מסתובב ורואה אדם שניראה כך .

''באתי לאתגר אותך לקרב .''
אני אומר לו .

בובי - הא? אתה לא יודע אנגלית או משהו?
כתוב שם אינדיגו הוטל, זאת אומרת מלון אינדיגו.
אגב השעה אצלך עכשיו היא תשע בלילה.

יוסי - "שוב הצעירים האלה והקרבות שלהם..." הוא ממלמל לעצמו,
אבל אתה שומע את הקול שלו מספיק חזק כדי להבין שאתה לא הראשון שמבקש ממנו זאת.
"בסדר" הוא אומר ומרים את ראשו בשינוי מצב רוח חד מתמיד.
"אבל אני מזהיר אותך" הוא אומר בטון רציני ועיניו מתכווצות מעט.
"אני לא אחראי בשום פנים ואופן לכל נזק שיגרם לפוקימונים שלך,
ויש סיכוי גבוה שאחד הפוקימונים שלך ימות. האם אתה לוקח את הסיכון?"
הוא אומר, ביד אחת מסדר את שפמו, וביד השנייה מוציא פוכדור מהחגורה.

קורן - למה, נופש? משלחת? ביזנס?
אני נוסע כל שנה לפחות פעם אחת לאירופה, לנופש...
----
בלבאזור משדר אלייך חיוך מלבלב ומתגלגל על הריצפה. הוא שולח גפן מצליפה ומפיל אותך לדשא!
בתחילה אתה חושב שהוא תוקף. אך לפתע אתה מבין הכל -
בלבאזור מגלגל אותך ואת עצמו ביחד על הדשא, וזה יכול להיות רק דבר אחד -
תחרות גלגולים!
(חשוב לציין כי בלבאזור הוא תינוק)

גיל - האמת חיפשתי...
מצטער 3:
----
אתה יוצא מהאכסנייה בזעם, לאחר טריקת דלת רועשת.
"אתה עוד תתחנן לחזור לפה!" אתה שומע את האישה צועקת לך בכעס מאחורה,
אך רעש הרוח חזק מצרחותיה. אתה יוצא החוצה לכיוון השדה,
שלפתע הבזק מהשמים עוצר אותך. זה היה ברק.
אחריו אתה שומע את הרעם, וגשם זלעפות מלווה אותם במעיין מחול.
אתה מסתכל סביבך בחיפושים אחר מחסה, אך הכל רק שדות חיטה.
אתה מסתכל אחורה ורואה... את האכסנייה.

Originally posted by Rhino@Apr 16 2009, 04:52 PM
גיל - האמת חיפשתי...
מצטער 3:
----
אתה יוצא מהאכסנייה בזעם, לאחר טריקת דלת רועשת.
"אתה עוד תתחנן לחזור לפה!" אתה שומע את האישה צועקת לך בכעס מאחורה,
אך רעש הרוח חזק מצרחותיה. אתה יוצא החוצה לכיוון השדה,
שלפתע הבזק מהשמים עוצר אותך. זה היה ברק.
אחריו אתה שומע את הרעם, וגשם זלעפות מלווה אותם במעיין מחול.
אתה מסתכל סביבך בחיפושים אחר מחסה, אך הכל רק שדות חיטה.
אתה מסתכל אחורה ורואה... את האכסנייה.

"אמממ" אני אחשוב לעצמי "סערה או לא סערה, ביער יהיה מחסה ובזה אני בטוח" אני אומר ואלך לכיוון יער גירו, אין ספק שאני ימצא שם מחסה מתחת לעצים שביער.

Originally posted by Rhino@Apr 16 2009, 03:52 PM


יוסי - "שוב הצעירים האלה והקרבות שלהם..." הוא ממלמל לעצמו,
אבל אתה שומע את הקול שלו מספיק חזק כדי להבין שאתה לא הראשון שמבקש ממנו זאת.
"בסדר" הוא אומר ומרים את ראשו בשינוי מצב רוח חד מתמיד.
"אבל אני מזהיר אותך" הוא אומר בטון רציני ועיניו מתכווצות מעט.
"אני לא אחראי בשום פנים ואופן לכל נזק שיגרם לפוקימונים שלך,
ויש סיכוי גבוה שאחד הפוקימונים שלך ימות. האם אתה לוקח את הסיכון?"
הוא אומר, ביד אחת מסדר את שפמו, וביד השנייה מוציא פוכדור מהחגורה.

ימות?=0 איך פוקימון מת?=0
----
''אוקיי !
צא צ'אריזארד !''
אני אומר .

יוסי - איך פוקימון לא מת?
אני דיי בטוח שאם יתקעו לפוקימון חרב בלב ויוציאו אותו מהצד השני, הוא ימות.
----
"איך שאתה רוצה" הוא אומר,
ולא מתפעל כ"כ מהצ'אריזארד שלך.
"אני יתחיל בפוקימון קל" הוא אומר במין טון מתנשא אך מיודד.
"צאי אלטריה" הוא אומר ובשניות הפוכדור שלפני רגע היה בחגורתו מתעופף באוויר,
נפתח ומתוכו יוצאת אלטריה .

גיל - אתה רץ לכיוון יער גירו,
ולאחר שכל בגדייך הספיקו להיספג במים,
אתה נכנס ליער דרך שער עץ ישן, ומתיישב תחת חבורת עצים.
לפתע אתה מרגיש רעד קל באדמה... לאחר מכן הבזק משמים נוחת לידך...
ומתוך אלומת אור ענקית יוצאים להקה של עשרות אנון (יש עוד איזה עשרים אבל אין לי כוח לשים) מכל הסוגים שמקיפים אותך, ואז מתחילים להסתובב סביבך במעגלים, ולא מפסיקים.

בובי - יכול להיות שאתה מתכוון פוקימוני רוח רפאים?
כי אופל יש לך גם סטאנקאנק וגם הונצ'קרו.
----
אתה מוצא בית קטן ונטוש באמצע שדה,
ויש חושך מצרים.
ערפל כבד וסמיך מקיף את כל האיזור, ואתה בקושי מצליח ליראות משהו.

Originally posted by Rhino@Apr 16 2009, 04:52 PM

קורן - למה, נופש? משלחת? ביזנס?
אני נוסע כל שנה לפחות פעם אחת לאירופה, לנופש...
----
בלבאזור משדר אלייך חיוך מלבלב ומתגלגל על הריצפה. הוא שולח גפן מצליפה ומפיל אותך לדשא!
בתחילה אתה חושב שהוא תוקף. אך לפתע אתה מבין הכל -
בלבאזור מגלגל אותך ואת עצמו ביחד על הדשא, וזה יכול להיות רק דבר אחד -
תחרות גלגולים!
(חשוב לציין כי בלבאזור הוא תינוק)

נופש
כיף לאכול במקדונלס' D:
שאני אסע השנה לא יהיה יותר משבר כלכלי XD
------------------------------------------------
"אתה כזה חמוד!" אומר בחיוך ואשחק איתו, "אולי תבוא איתי?" אוסיף ואלטף אותו.
*תגיד
תוכל לעשות שפינסיר ימצא את המשפחה שלו?
אני רוצה לשחרר אותו בצורה מרגשת כדי באלבזאור*

שם:ניב גרבלי

כינוי:niv961

פוקימון התחלתי:גסטלי

תמונה:

תגים:

כסף: 1000$

ציוד: אוהל + שק שינה, אין סוף מים ומזון, פנס, פוקידע, שעון, 4 פוכדורים

חברים למסע:כן

ניב - אני מצטער,
אבל ההרשמה סגורה.

בובי - אתה נכנס לצריף הנטוש, ובקושי מצליח ליראות משהו בגלל הערפל הכבד, השורר בכל האיזור.
לפתע אתה נתקע במשהו. אתה הגעת לדלת. אתה פותח אותה לאט לאט... רעש החריקה המעיק מצמרר אותך.
אתה מכניס רגל אחת, ולאחר מכן את השנייה. לפתע אתה שומע בום גדול מאחורייך!

קורן - אני פעם נסעתי למיאמי זה כמעט 15 שעות... מוות \:
ועקרונית המשבר הכלכלי ימשך עד שנת 2011, כך משארים המומחים.
אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל אנחנו יחסית משפחה עשירה,
ובכל זאת המשבר נורא פוגע בנו. טוב אבל בכל זאת היה לנו את ה30 אלף שקל האלה ללונדון ^^
סתם זה לא שאנחנו עניים, אבל אתה יודע... זה פוגע בכולם. הכלכלה באיסלנד קרסה... מסכנים.
טוב חפרתי >>
"אני רוצה לשחרר אותו בצורה מרגשת כדי באלבזאור"
מזתומרת כדי בלבאזור? שכחת לכתוב מילה או משהו?
איך שאתה רוצה, אתה יכול פשוט לתת אותו לבאגסי או משהו.
----
בלבאזור מחייך אלייך במבט המתוק ביותר שראית בחייך,
ואז מתגלגל במורד הגבעה המודשאת.
הוא זוכר אלייך בחזרה בקפיצות, ובמהירות שאתה לא מצליח אפילו לקלוט,
הוא מטפס עלייך בצעדים קטנים ומדגדגים, עולה לך על הראש, ואז - נירדם.