דבר ראשון, מי שלא רוצה לדעת דבר על הסרט העשירי שלא יקרא הלאה!
אחד הסרטים של פוקמון שאהבתי קצת יותר הוא הסרט העשירי, עלייתו של דרקראי. כידוע, בתהליך יצירת הסרטים היוצרים שואבים השראה מערים שונות בעולם או מסגנון תרבותי מסויים. בסרט החמישי למשל האי אלטו-מייר מושפע בבירור מונציה, שהיא עיר של בתים על הנהר. בגלל שבתיכון למדתי על תולדות העיצוב כשראיתי את הסרט ממש התלהבתי לראות ממי היוצרים שאבו את ההשראה לעיצוב העיר שלהם הפעם: אנטוניו גאודי.
גאודי היה אדריכל מהאי קטלוניה שליד איטליה שהתפרסם בגלל העיצוב המיוחד שלו. הוא שאב רעיונות מהטבע ועיצב בניינים בצורות אורגניות כמו קונכיות, עלים ושורשים, קשתות ארוכות ומחודדות וצורות המזכירות זרימת מים. אלמנט קטלאני מובהק שבו השתמש גאודי הוא פסיפסים משברי חרסינה צבעוניים שמעטרים את חזיתות הבניינים שעיצב.
בסרט העשירי, מגיעים אש ברוק ודון אל העיר אלמוס, בה גר בעבר אדריכל בשם גאודי שעיצב את מגדלי הזמן והמרחב:
שהם, בצורה בולטת, המגדלים של כנסיית המשפחה הקדושה שעיצב גאודי:
אנטוניו גאודי של המאה ה-19 עיצב גם את פארק גואל, שהוא פאר השילוב של הטבע והבנייה, ונמצאים בו פסלים וספסלים משובצים בפסיפס צבעוני. בסרט העשירי החבורה מבקרת בגן של גאודי בגרסת הפוקמון.
עוד מבנה שעיצב גאודי הוא "קאזה מילה", שעל פיו עוצבו הבתים שבעיר אלמוס:
קאזה מילה:
שימו לב לבתים שמאחורי קרוגנק:
אפשר לשים לב לכל אורך הסרט שהעיר שופעת בדימויים מהטבע כמו הצורות הזורמות שעל הבתים והענפים עם העלים שיוצאים ממגדלי הזמן והמרחב בסוף הסרט.
ההשקעה התרבותית הזאת בכל סרט, שמכיל סיפור מעבר לעלילה של הגיבורים, היא אחד הדברים שאני מאוד אוהב בפוקמון. אני חושב שלא כולם מודעים לעובדה שברוב הסרטים יש קצת יותר מעבר לפוקמונים אגדיים שהלכים מכות ומקוה שחידשתי לכם.