כל היום פוקימון פיקמון.
תנו משהו מקורי :/
עריכה:
זה נכתב לפני כמה זמן, אז המשפט האחרון- זה לא הכוונה לאתמול XD זה כוונה ליום שישי אחר
"לא." הוא לחש. "אל..."
"כל כוחו נגזל ממנו." אמר גבר בעל חליפה שחורה ומגבעת אשר הטלה צל על פניו, בעודו מסתכל על הגופה המוטלת על בטנה.
הוא גיחך והצביע על הגופה בלגלוג. "תסתכל, יורד לו דם מהעין הקטנה שלו."
זה היה בסמטה צדדית, רחבה יחסית - אם אפשר להגדיר סמטה כרחבה, קירות הבניינים המפוררים והפתח הצר גרמו לאבק להצטבר וליצור שכבה קשה ואחידה על הרצפה - שדמתה לטיח. המראה היה מעיק, והאור היחיד והעמום שבקע מן המנורה שבקצה הסמטה בתוך הלילה השחור לא הטיב לאווירה.
"כן." אמר קול רציני וקר מן הצללים, לא היה ניתן לראות מאיפה בדיוק נשמע הקול. "הוא זז."
הגבר בעל המגבעת הניע את ראשו בתנועה חדה לעבר הגופה ובעט בה, הגופה התהפכה על גבה. זה היה איש נאה למראה, בשנות השלושים לחיו, בעל שיער חום מכוסה בבוץ ובעפר המנצנץ לאור העמום. הוא היה לבוש בחליפת ערב קלאסית, אך היה ניתן לראות מתחת לחולצה הלבנה אפוד מגן קרוע - ניתן היה להסיק שהאיש חשוב.
"אני מחכה." אמר הקול הקר. הגבר בעל המגבעת כרע לעבר הגופה וחיטט בכיסי החליפה, הוא הוציא משם שני פתקים רבועים, לא גדולים יותר מגודל כף ידו. "מצוין." אמל הקול הקר בנימה של סיפוק, או השתאות, אי אפשר היה לדעת באמת.
הגבר בעל המגבעת הניח את הפתקים על הרצפה, והסתלק מזירת הפשע במהירות. "טעיתי," המשיך הקול "לא היה זה יום שישי השלוש-עשרה שהיה היום הטוב ביותר בחיי, אלא יום זה."