נושא: שערי האופל!

סיפור ישן שלי שמצאתי והחלטתי לשדרג אותו קצת ולשים בפורום מקווה שתהנו!

פרק 1: האגדה!

זה היה לילה אפל מהרגיל ואפשר היה להרגיש מטח מסוים באוויר, עמוק בתוך אחד היערות הגדולים והסבוכים שבדרום נשמעה נהמת זעם שהדהדה באוויר בכל האזור עד שנעלמה לגמריי.
האדמה החלה לרעוד ועצים ליפול החיות נעלמו מהסביבה היה מובן שמשהו אפל ומרושע ממש ובא.

במרחק מה מאותו אזור היה יער נוסף ובקצהו היה כפר שקט ששנים רבות שימש כמקום מנוחה לטיילים לוחמים נודדים, נוודים וסיירים כל החפץ יכול היה להיכנס לכפר גם אם האדם הוא פושע נמלט יכול היה להישאר שם בנחת בלי שירדפו אחריו.
באחת האכסניות ישבו מספר לוחמים ושוחחו.
"שמעתם את החדשות האחרונות מהדרום?" שאל לוחם בעל אדמוני.
"שמעתי משהו על כך שכמה ערים הוחרבו ביחד עם מספר יערות גדולים." ענה לוחם שניראה בוגר מביניהם, שיערו כבר קיבל גוון אפור ועיניו היו בצבע תכלת אפור, מתחת לאפו היה שפאם סבוך שהוסיף למראהו המזדקן.
"גם אני שמעתי משהו, רוב ההשמדות קורות במהירות, לפי עדויות שונות זהו יצור לא אנושי ולפני שהוא תוקף נשמעת נהמה שמהדהדת באזור רחב ביותר, כבר המציאו לזה שמועה שכל מי ששמע את הנהמה יהיה בטוח מבין האנשים שימותו." אמר הצעיר מביניהם הוא היה בעל שיער חום.
"גם אני שמעתי משהו דומה, חשבתי ללכת לדרום ולבדוק מה העניין שם." אמר הלוחם בעל השיער המאפיר.
"לא תודה יש לי חבר סייר, הוא סיפר שלי שמאז התקיפות מסוכן להסתובב שם ואין שם נפש חיה." אמר הצעיר מביניהם.
"ואתה קורה לעצמך לוחם אבמיר?" שאל הבוגר.
"כן, אני עוזר לחלשים ומחסל מפלצות נלחם למען הטוב, אני רק מעדיך להלחם מתי שצריך ואני חייב ולא לחפש הרפתקאות מיותרות." ענה הלוחם הצעיר ששמו אבמיר.
"עשה כרצונך, משהו אחר? אני עוזב ברגע שאגמור את הארוחה." הוסיף הלוחם הבוגר.
"לא תודה אנחנו מסכימים עם אבמיר, עדיף להלחם מתי שצריך ולא לדחוף את האף." ענה הלוחם עם השיער האדמוני.
"זה כנראה מנהג בשבט הלוחמים שלכם לשמור את האף בעניינכם, בכל מקרה אני רוצה לספר לכם משהו, זאת אגדה ישנה שעוברת מדור לדור במשפחתי נוהגים לחשוב שיום אחד הנבואה שבה תתגשם ואני חושב שהאירועים האחרונים בדרום מוכיחים זאת."
"קדימה אנחנו מקשיבים, תמיד נחמד לשמוע אגדה נחמדה לפני השינה." אמר אבמיר שכבר נראה קצת שיכור, הוא העביר את ידו החופשית בשיערו החום והקצר ולאחר מיכן שפשף את עיניו החומות בעייפות.
"אני מסכים איתו." אמר השני.
"למרות הזלזול אספר לכם את האגדה; לפני ארבע מחזורי זמן בני אדם, אלים ושדים חיו יחדיו באותו עולם, אותו זמן הייתה הרמוניה ושלום בין כולם עד שבני האדם החליטו שמגיע להם יותר, הם יותר מכולם רצו כוח ושליטה ובהמרה השלווה והשלום נהיו חלום רחוק.
אחרי חמש מאות שנים של מלחמה החליטו האלים לוותר ועזבו את הארץ מה שערער יותר את היציבות בעולם.
עשר שנים לאחר מכן בני האדם ניצחו במלחמה ונעלו את השדים ב 5 שערים השער החמישי נועד לשולט על כל שאר השערים הם קראו לו אז שער האופל, ארבעת השערים האחרים מסמלים את ארבעת יסודות העולם; מים, אש, אדמה ואוויר.
לפני שהשדים ננעלו נישבע המנהיג שיום אחד ימצא דרך לשבור את המחסום שבשערים ולנקום בבני האדם." סיים הלוחם הזקן את סיפורו והביט בלוחמים בצעירים שלפניו אשר נראו עייפים.
"למה הם יצרו שער חמישי?" שאלה אבמיר שהחליט להפר את השתיקה.
"השער החמישי היה רק עבור המנהיג הוא היה חזק מכדי לכלוא אותו באחד מהשערים האחרים שהיו פשוטים יותר. ואם אתה תוהה מדוע אני אומר שהאירועים האחרונים קשורים לאגדה שסיפרתי לכם התשובה היא פשוטה המנהיג הבטיח לחזור במחזור הזמן החמישי וכפי שכולנו יודעים אנו נכנסים למחזור הזמן הזה, אני משער שאלו הן רק אזהרות לימים אפלים שעוד יבואו בעתיד אני מממליץ לכם, לכולכם להתכונן לקרב קשה." אמר הזקן ובלי מילת פרידה קם מכיסאו הרים את חרבו ועזב את האכסניה לדרכו.

"פעם נוספת מקשקש?" שאלה דמות שהופיע באפלה את הלוחם הזקן.
"לא תוכלו לעצור אותי כבר סיפרתי למספיק אנשים, אני בטוח שידעו מה לעשות." אמר הזקן בתוקף ורציניות.
"אני בספק מעולם לא סיפרת כיצד למנוע את פתיחת שערי האופל וזה משהו שלא תוכל לספר." ועם זאת בהינף יד, ראשו של הלוחם הזקן ניתק מגופו הדמות האפלה התמוגגה לתוך הצללים וגוף הלוחם התמוגג גם הוא.

"מה אתה חושב?" שאל אבמיר את חברו היחיד שהיה עדיין ער.
"איני חושב דבר חוץ מהעובדה שהוא כשניראה הושפע יותר מידי מקרבות אולי פגם את מוחו באחד מהם." צחקק חברו," אני הולך לישון וזאת אני מציע גם לך אנחנו עוזבים מחר מוקדם בבוקר." הוא הוסיף ונשכב במיטתו וכיבה את הנר לידו.
"כן אתה צודק לילה טוב." וגם אבמיר נרדם.

פרק נחמד
שונה דיי הרבה מהפעם האחרונה שקראתי אותו
מתי הפרק הבא?

לא משהו!

קצת שעמם אותי המילים גבוהות מדי אני לא מבין כלום אבל זה טוב מילים גבוהות לאלה שמבינים
תנסה לקצר את זה יותר זה ארוך מאוד ותוריד גם את המילים לעוד שורות שהשורות יהיו יותר קצרות

לא ממש אהבתי את הפרק אבל אני אמשיך לקרוא.מצאתי לך שגיאת כתיב כתבת שפאם במקום שפם