נושא: כשהעולם קרס

פרק 4:התחלתו של עידן ה"new earth"
"זהו היום של העידן החדש..."
"אך זה לא מה שכולם חושבים..."
"זהו עידן של חורבן..."

דלת מפעל אלפא נפתחת וממנה יוצא מכשיר ענקי ומכשיר זה הו המכשיר שאמור לפתוח בעידן החדש המכשיר בגודל המפעל עצמו כמעט,לפני המכשיר נוסע קרון ובו יושבים חמישיית המנהלים חוץ מהראשי ואת המכשיר מלווים כל הוותיקים.

"תראה אותם,כולם מחייכים.הם חושבים שאנחנו הולכים לתקן את האוזון סך הכל"אומר בלגלוג מר קונצ'איין,"תחשוב פרצופיהם יראו אחרי שנגיד להם שאנחנו הולכים לשנות את העולם"ממשיך ג'ון שגם הוא מצחקק."הפעילו את המכשיר!"צועק דראיין אל הוותיקים.

*כמה דקות לפניכן*
"אני לא חושב שזהו הדבר הנכון לעשות"אומר וותיק בשם ג'ים בזמן שהוא צועד עם המכשיר במבט חשש על פניו,"עזוב אותך מזה,שמעת מה המנהל אמר-אנחנו ניהיה מלכים"עונה עובד אחר בשם רברט בשמחה גדולה עליו פניו."הפעילו את המכשיר!"נשמע קולו של דראיין.אחד העובדים הפעיל את המכשיר ואז הוא השמיע קולות צורבים וחזקים,אך זה לא היה אכפת לכולם כי ידעו שמפעל אלפא הולך לתקן את האוזון.עברו כמה דקות וניהיה חם מאוד,"תראו כולם!השמש מתקבת אלינו!"אומר אחד האנשים בקהל כשכולו חושש ובאמת כולם הסתכלו למעלה וראו שהשמש מתקרבת אט אט אליהם."אני לא יכול אני חייב להזהיר אותם"אמר ג'ים ברגש אשמה עוטף אותו,הוא רץ אל הקהל ואמר "היי כולם יש לי משהו חשוב להגיד לכם...","מה לעזאזל?..." אומר אחד המנהלים עם מבט חשש."זה לא מה שאתם חושבים,הם לא הולכים לתקן את האוזון"אומר ג'ים אל הקהל.
"אבל אמרו בטלוויזיה שמפעל אלפא הולך לתקן את האוזון"אמר אחד האנשים בקהל בתחושת בילבול,
"בכלל לא קוראים מפעל אלפא,קוראים להם צוות "new earth"והם מתכננים לשנות את העולם ולשלוט בו" עונה ג'ים.ולבנתיים המנהלים שלחו למנהל הראשי הודעה ובה היה רשום:"אחד העובדים חשף אותנו,הכל נהרס",ואחרי כמה דקות שולח המנהיג הודעה בחזרה ובה כתוב:"לא,הצלחנו.השגנו קרניים אולטרה סגולות תחזרו לבסיס" ."תראו הם בורחים"אמר אחד האנשים בקהל ואצביע על המנהלים,אבל היה מאוחר מדי-המנהלים הספיקו לברוח.השוטרים כיבו את המכונה ואז היא נפתחה וממנה יצאו מיכל ובהם היו יצורים/מוטציות."מה הדברים הללו?"שאל אחד השוטרים,"אלה העובדים מהבסיס,אבל רמת המוטציה שלהם גבוהה מדי,גבוהה ברמה של...קרניים אולטרה סגולות"אמר ג'ים בחשש ואז היסתכל החוצה,הוא ראה שהשמש הפסיקה להיתקרב אבל עדיין הייתה קרובה מדי כדי לעשות הרס,"תגיד להם לברוח" אמר ג'ים,"מה?"התפלא השוטר,"אמנם השמש הפסיקה להתקרב,אבל היא קרובה מספיק כדי לעשות הרס גדול,כל ארה"ב הולכת להפוך לבור אחד ענקי ולכן עליך לומר לכולם לברוח"אמר ג'ים ואז לקח אופנוע וברח.
"כולם לברוח,כל ארה"ב עומדת להיהרס ולכן עליכם להסתלק" צעק השוטר לכולם,לא לקח לכולם הרבה זמן והם הספיקו להיסתלק,"אך אט אט כל ארה"ב נהפכה לבור אחד ענקי,כל האוקיינוסים נהפכו לימים קטנים והיבשות הפכו לשממות אין סופיות,ובני האדם-כל בני האדם שהיו באמריקה הצפונית והדרומית נהפכו למוטציות הרסניות."היום,ה-24 בנובמבר שנת 2015,זהו היום בו מתחיל עידן ההרס והחורבן"אומר בצחוק שטני המנהיג.

נו מה אתם אומרים,להמשיך או לא?

יפה אהבתי את הרעיון..

עלילה הכי מהירה שהייתה עד עכשיו ביחס לאורך.
תאריך, תוסיף, תיאורים.
מצאתי את הבעיה למה אתה לא יכול להכניס רגשות, כי אין לך גיבור ברור, אין דמות שהעלילה מתמקדת בה.
ובמשפט הראשון, חסר כל כך הרבה פסיקים. בכללי הפיסוק טעון שיפור.

פרק 5:כשהשניים נפגשו
"לכל אחד יש עבר..."
"בעצם לכל דבר יש עבר..."
"לא משנה אם הוא משעמם או מיוחד..."
"הוא עדיין עבר..."

זהו עוד לילה שבו ג'ים ורולי ממשיכים ולנסוע באופנוע בזמן שהם נוסעים ברחה האין סופית הנקראת כדור הארץ."הי ג'ים"אמר רולי "אולי תספר לי שוב איך נפגשנו"המשיך,"אוףףףףףף..."אמר בקול נאנח ג'ים "סיפרתי לך את זה אולי 1000 פעם,למה אתה כל הזמן מבקש לשמוע את זה מחדש?"אמר ג'ים בקול עצל."אבל אני אוהב את הסיפור הזה,הוא מגניב ומרתק,בבקשה..."אמר רולי בקול מתחנף,"טוב נו" אמר ג'ים,אבל זאת הפעם האחרונה שאני מספר לך את הסיפור,טוב?"אמר ג'ים בקול עצל אח כועס."בסדר,יותר לא אבקש ממך לספר לי את הסיפור"אמר רולי בקול רוגז."אז זה הולך כך:"התחיל לומר רולי.
"לפני 6 שנים כשקרה האסון הנורא והשמש התקרבה לכדור הארץ אני לקחתי אופנוע ונסעתי ב"פול גז" כדי לברוח מאמריקה.נסעתי הכי מהר שיכלתי כדי להגיע למטוס ולברוח,אבל כשהגעתי לשדה התעופה היה מאוחר מדי וכל המטוסים יצאו לדרכם ולמזלי היה מטוס פרטי אחד שנשאר שם,נכסתי לתוכו מיד והתכוננתי לצאת לדרך...אבל שמעתי קול בכי וראיתי באחד המושבים במטוס ילד קטן מאוד.לאחר שחשבתי שנייה הבתי שמאחריותי לקחת את הילד איתי ולטפל בו,לקחתי את הילד והובתי אותו בכיסא לידי ויצאתי לדרך."אז איפה ההורים שלך?"שאלתי אותו,"אני לא יודע"אמר בקול חצי בוכה הילד.כשירדנו מהמטוס זה היה כאילו הגענו לעולם אחר,זה היה נראה כמו שממה ענקית בלי סוף.פתאום הופיע יצור מוזר,היה לו ראש מנופח וגוף ענק ולמרות גודלו הוא היה די זריז ואיך שקפץ אל ג'ים הוא שילב את ידיו בכוונה למחוץ את ג'ים,ג'ים היה בהלם מהיצור ומרוב שהיתפלא הוא חא זז בכלל."בום..."נשמעה יריית רובה ואז היה ניתן לראות ראשו של הייצור מחורר,היצור נפל לרצפה ונראה מאחוריו איש בגובה ממוצע עם שיער חום בהיר ושרירי מאוד,"מסוכן להסתובב בלי נשק בסביבה"הוא אמר,"כל מיני יצורים שורצים מאז היתקרבות השמש,יש לך מושג מהם?" הוא שאל."אלו בני אדם שערו שינוי מלוקולרי והפכו למוטציות,ומי אתה בדיוק?" שאלתי אותו,"אני ג'ק,קפטן ג'ק אנשים קוראים לי ולא כדי לך להיסתובב בלי כלי רכב כי להישאר במקום אחד יותר מדי זמן זה מסוכן מדי" אמר ג'ק."תודה קפטן ג'ק" אמרתי,"אין על מה,אני חייב ללכת עכשיו"אמר והמשיך לו בדרכו.אני והילד הלכנו ברגל ובמקרה באמצע הדרך מצאנו אופנוע,לקחנו אותו איתנו ואני אמרתי:"מעכשיו אנחנו רק מתגלגלים" ולאחר צחקתי צחוק גדול,"רגע..."אמרתי,"יש לי שם בשבילך-רולי כי אנחנו מתגלגלים(roling/rol),"אז אתה מוכן לצאת לדרך האין סופית,רולי?"שאלתי אותו,"כן"אמר בצחוק עם חיוך על פניו.ומאז ועד הים אני ואתה מטיילים ברחבי העולם,הסוף"

"אוףףףףף,זה היה סיפור ארוך"אמר ג'ים באנחה ארוכה,"אני תמיד אוהב לשמוע את הסיפור הזה ג'ים,הוא נותן לי הרגשה של...."ופתאום נשמע רעש ענקי וכמה קולות ירייה,"מזה הרעש הזה?"שאל ג'ים את רולי בחשש רב,"זה בא משמה"אמר ג'ים והצביע לכיוון הרעש."בוא נתקדם לשמה"המשיך ג'ים והחזיק את ידו של רולי ושניהם רצו למקור הרעש,שניהם היו המומים כי ראו את חברם הוותיק קפטן ג'ק."הי,שלום לך ג'ים" אמר ג'ק ועלה חיוך על פניו ועל פניהם של ג'ים ורולי.
ההמשך יבוא...

אז אני שואל שוב:כדי להמשיך את הסיפור או לא?

תמשיך לכתוב ,אהבתי מאוד!
תמשיך! אל תפסיק!

Originally posted by pokemonerwin15@Apr 20 2009, 09:22 AM
תמשיך לכתוב ,אהבתי מאוד!
תמשיך! אל תפסיק!

תודה רבה,היום או מחר אני ימשיך

גם אני אהבתי תמשיך!

פרק 6:מתוך השפל תבוא הגאות
"יש אנשים שאומרים שמתוך הרע בא הטוב..."
"יש אנשים שאומרים שמתוך הטוב בא הרע..."
"אך שניהם טועים..."
"הטוב והרע רק משווים זה את זה.."

"הכל נהרס!פשוט נהרס"אומר בכעס וביגון מר דראיין,"לעזאזל,כל שנות התכנון שלנו היו לשב"ממשיך אותו קאנטיין כשגם הוא כולו בכעס."רבותיי!אין מה לדאוג,הכל זה חלק מהתכנון"אומר המנהיג שכולו רגוע ושליו,"כל העולם הרוס,אנחנו תכננו עולם מושלם ויפה,אתה קורה לזה חלק מהתכנון?"אומר בזעם גדול ג'ון."רציתי לספר לכם את זה מאוחר יותר,אך נראה שזהו הזמן המתאים.אתם יודעים?!אני חוץ מלארגן את הפגישות האלו עשיתי עוד דבר אחד"אומר המנהיג בשלווה וברצינות,"ומה הדבר הזה שעשית אדוני?"אומר כולו בהיתענינות מר קונצ'איין,"לפני שהתחלתי ליבוד על כל בסיס אלפא בדקתי את הניסוי בקטן,עשיתי אותו על צמח וכל צמח שניסית עליו את התהליך הוא ניהיה מפלצתי,ניסית וניסיתי וניסיתי ולא משנה מה עשיתי הצמח ניהיה מפלצתי.הבנתי שאחרי שאני מבצע על הצמח את התהליך עליי לחדש לו את הליבה,ולכן כשפתחתי את הבסיס עבדתי בחשאי עם צוות מיוחד בפרוייקט הנקרא "חיים ומוות",בפרוייקט זה אנו עושים את הדבר הכי מופלא שאפשר לעשות...להחיות ייצורים,אנחנו בשלב בו אנו ניהיה מסוגלים להחיות בני אדם ובקרוב נגיע לתוצאה הסופית-להחיות כוכב שלם"אמר המנהיג כשכולו בהתלהבות,"להחיות חיים?זה בילתי אפשרי?איך עשיתם זאת?"אומר בתדהמה מוחלטת מר קאנטיין,"הכל אפשרי שרק רוצים,אנו בקרוב מסיימים ואז נתחיל את העידן החדש"אומר בהתלהבות רבה המנהיג,"אדוני!יש בעיה עם עובד מסויים בשם ג'ים,הוא ברח כשהפעלנו את המכשיר,ובכלל יש המון אנשים ששרדו את החורבן ויוכלו להינות מהעולם החדש"אומר דראיין וזעם,"אל תדאג,אני אשלח כמה מוטנטים מוצלחים שלנו לטפל בהם...אחרי חודש אף אחד חוץ מאנשי הבסיס לא יישאר בחיים"אומר בחיוך מרושע המנהיג

ההמשך יבוא......

Originally posted by Mario@Apr 23 2009, 06:20 PM
סיפור תותוח! אתה חיב להמשיך!!

תודה,אני יחכה לעוד תגובה או שניים ואז אמשיך

תמשיך!!

לפי בקשת הקהל הסיפור ממשיך
פרק 7:הציידים
"בני האדם לא ייצרו את העולם..."
"אך בכל זאת הם שולטים בו..."
"הם חושבים שיש להם זכות לשנות אותו..."
"וגם להחליט מי ייגור בו..."

"אוו ג'ק!כמה זמן לא היתראנו"אמר ג'ים בהיתפאלות,"רגע ג'ים!זהו קפטן ג'ק מהסיפור על איך שנפגשנו?" לחש רולי לאוזנו של ג'ון,"כן!זה הוא!"אמר ג'ים בהיתפאלות."היי ג'ים,עבר זמן מאז היתראנו.רגע זה הילד הקטן שהיה איתך כשיצאת למסע?"שאל ג'ק בהיתפאלות את ג'ים,"אני כבר לא ילד קטן!אנח בן 8!ויש לי שם והוא רולי!"אמר רולי בהיפאלות ובהרגשה בוגרת,"אוקיי!אני לא רוצה להיתעסק איתך!אחריי הכל אתה בן 8" אמר ג'ק ואז החל לצחוק."אז ג'ק,השתנה משהו מאז היתראנו?" שאל ג'ים כשכולו נרג מהמפגש עם החבר הוותיק,"האמת שכן,כפי שאתם רואים מאחוריי יושבת מירנדה,פגשתי אותה במסעי כאשר היא ניסת לברוח מכמה מהמוטציות האלה"אמר ג'ק.מירנדה הייתה בערך בגובהו של רולי,היא הייתה בעלת שיער שחור ועם עיניים כחולות ובעלת עור לבן,אך לא יותר מדי."אוו,היי מירנדה!אני ג'ים,נעים להכיר"אמר ג'ים ופניו מתחילות להסמיק,"נעים להכיר גם אותך"אמרה מירנדה בקול קל ועדין."ג'ים אני צריך ממך טובה"התחיל פניו של ג'ק להיראות רציניות וקולו התעבה,"מה קרה ג'ק?"שאל ג'ים והחל לחשוש,"אתה מבין?!לפני כחודש ראיתי מכשיר מוזר,נדמה לי שהוא צילם אותי,ומאז שפגשתי אותו המון מוטציות הולכות אליי ומנסות לחסל אותו" אמר ג'ק,"נו ו?מה אתה צריך?"שאל ג'ים והתחיל לרעוד טיפה,"מכיוון שהם מחפשים אותי ולא את מירנדה אין שום סיבה שגם היא תיסתכן ולכן אני צריך שתיקח אותה"אמר ג'ק,"אוקיי,אתה הצלת את חיי ואני חייב לך טובה!הגיע הזמן להחזיר לך"אמר ג'ים וחיוך קטן עלה על פניו.

פתאום הגיע טרול,טרול זהו סוג נוסף של מוטציה,הוא כמו בן אדם בעל שרירים שמנפחים אותו ומגדיל אותו לגובה של 3 מטר ורוחב של מטר בנוסף לכך הוא משפריץ חומר מיוחד מהגב המשתק אנשים,אך הפעם הטרול הזה היה גדול הרבה יותר מהרגיל-גובהו היה 6 מטר ורוחבו 3 ולמרות גודלו הוא נע במהירות עצומה.הטרול היתכוון לירות את החומר שלו על ג'ים מפני שהסתיר לו את ג'ק,אך ג'ק דחף את ג'ים וספג את החומר,"תבררחוו!"צעק לעברם של מירנדה,ג'ים ורולי,בזריזות רבה ג'ים תפס את מירנדה ורולי והושיב אותם על האופנוע ויצא לדרכו.

כעבור זמן מה במסעם של מירנדה,רולי וג'ים:
"תיזהר!זה אחד הדברים האלה שצילמו את ג'ק"הזהירה מירנדה את ג'ים ופחד רב נכנס בה,"יופי בדיוק לזה חיכיתי"אמר ג'ים בשמחה כאשר חיוך עולה על פניו.הוא הלך אל המכשיר ונתן לו לצלם אותו,"מה עשית?!עכשיו היצורים ייפנו אלינו"אמרה מירנדה,פחד רב נכנס בה,"אני הולך לעקוב אחרי המכשיר לכיוון הבוסים של האסון הזה"אומר ג'ים ברצינות,"מה?!"רולי הופתע ונכנס להלם.ג'ים עקב אחרי המכשיר עד ש...."
ההמשך יבוא