נושא: אינדיג'וטו

נגטיבאיקס- סחטיין על הזיכרון!! חחח לא חשבתי שמישהו באמת יזכור כמעט.. ><
וכה גם בפוקימון אורג' איי אל.. (אנימקס זל..) וחובבני? אתה מוזמן לתת ביקורת בונה מה חובני ואני מבטיח לקחת לתשומת ליבי הכול, ואשתדל לשפר (: זה מה שבעצם הכי חשוב לי לקבל עכשיו מכולם, ביקורת על הצורת כתיבה, עלילה... את הסיפור המקורי (550 פרקים) כתבתי כשהייתי יותר צעיר, ועכשיו אני כותב את הסיפור בדרך אחרת.. (יותר עלילת פוקימונים אשתדל), ובטח שאני אקרא! אחרי פרק 6 שאני אפרסם עכשיו! (אתה יודע צריך לדפוק רבעק להדביק את הפער שנוצר... ;) )

היומן המיומן- וואלה?? באיזה פורום קראת אותו? אני יש מצב אזכור את השם שלך אחי.. והרבה השתנה? בסיפור או בפורום הזה? ואני אקרא בכיף את הסיפור שלך!!
נ.ב- היו לי בעבר כמה בקשות לפרסם את אינדיג'וטו הישן, אז מי שרוצה באמת לקרוא שידבר איתי בפרטי כי לפי הצורה שהוא כתוב לדעתי זה יהיה חסר טעם לפרסם אותו עקב שפה, שגיאות כתיב, עלילה.. למרות שזה עדיין לא אומר שהוא לא ה - סיפור ;-)

פרק 6- עוקץ עשיר ולא כשיר- חלק א'

אירועי הפרקים הקודמים: לאחר שברחה מרינה מהבית, היא נתקלה בעומר, והשניים נקלעו זה עם זו לסיבוכים של עצמם. אניבל חשב שכל השליטה בידו, ושאין מי שייקח ממנו את הכוח, אך עומר ומרינה, בעזרת תושייתו של דוגטריו, וקצת שכל של סייטר, הכול הסתדר לטובה בסופו של דבר, ועומר ומרינה צועדים לכיוון של דרך חדשה.

*לאחר שעברו קילומטרים רבים ביער*
"יש לנו עוד הרבה ללכת?" שאל עומר בתשישות, ופניו נראו נפולות כאילו הוא לקח כדור שינה.
"אם אתה רוצה, אנחנו יכולים גם להגיע פעם בחודש למכון ובקצב הזה תוך שנה גם להגיע לליגה!" ענתה מרינה בעוקצנות לעומר, שלא התעודד מהתגובה שלה.
"איך יש לך את הכוחות בכלל ללכת ככה בלי סוף?" שאל עומר בתמיהות את מרינה, כאשר הוא כבר אפוס כוחות, והוא נשכב על הרצפה מרוב תשישות, ועצם את אחת מעיניו.
"כי אניבל, דוד שלי, היה מעביד אותי בפרך.. אז אני כבר רגילה כל הזמן לעמוד על הרגליים ולתקתק הכול" ענתה מרינה כאשר נימה עצובה נשמעה מפיה, והיא הביטה לכיוון הרצפה.
"היי! תסתכלי! הנה שלט לכיוון ורידיאן!" קם עומר בראיית השלט בצעקות, הילולים ושמחות, כאילו הוא לא היה מקודם עייף בכלל.
"ממש לקחת את סם החיים שם, הא?" הגיבה מרינה לצעקותיו של עומר בציניות גמורה, כאשר חיוך קל מתנוסס על פניה.
"משהו כזה" ענה עומר כשכולו מאושר מהחיים, וחיוך קליל גם התנוסס על פניו.
"זהיירות!!" צעק עומר במהירות למרינה, שעמדה מתחת לעץ, אשר נפל ממנו משהו, והשניים נפלו על הרצפה לאחר שקפץ עליה על מנת להצילה.
"מה זה??" צעקה מרינה בבהלה, ולא הבינה מה הדבר שנשכב מולה.
"זהו בידריל, המתפתח מקקונה. פוקימון דבורה זה עשוי להיות רוב הזמן תוקפני, בין אם יחוש סכנה, או שנשקפת סכנה לסביבתו, ויהיה נאמן לחבריו עד הסוף. עקיצה ממנו אתה לא תרצה לקבל, ובשביל שיחוס על חייך תתפלל" שלף עומר את הפוקידע, שלאור ההסבר שנתן, גרם למרינה להיות חיוורת.
"בא לך שנזוז מכאן?" שאלה מרינה בחשש לגבי הבידריל, אך השניים שמו לב כי יש לו שריטה גדולה על בטנו.
"תראי מה קרה לו!! אי אפשר להשאיר פוקימון ככה!" התקרב עומר לכיוונו של בידריל, וניסה לבדוק מה קורה איתו.
"מסכן! מי העז לפגוע ככה??" שאלה מרינה ברטוריות, והוציאה מתיקה תחבושות לבידריל הפצוע.
"עצרו!" לפתע נשמע קול של ילדה, אשר ירתה חץ לעץ ממנו נפל הבידריל, שעבר ממש בין עומר ומרינה.
"תגידי לי מה נפל לך קקטוס על הראש? מה את עושה?!" ענתה מרינה בתוקפנות וקימטה עיניה לאור החץ שנורה לכיוונה.
"תחזירו לי את בידריל!! במשך יומיים חיפשנו אותו!!" צעקה הילדה על עומר ומרינה, ונראה מאחוריה. לילדה קראו קייסי, היא הייתה בגובה 1.60, בעלת שיער שחור חלק, עיניים כחולות, אף קטן, מבנה גוף צר, חולצה שחורה וג'ינס.
"קחי אותו במתנה, אני לא מחזיקה גופות אצלי!" צעקה מרינה בתוקפנות אל עבר קייסי, שגם קימטה עיניה, ועומר במקביל חשב כיצד להרגיע את המצב.
"אולי בואו נירגע!! תקשיבי ילדה, אנחנו לא לקחנו לך את הבידריל, מצאנו אותו זרוק ככה וחשבנו כיצד לעזור לו להחלים, זה הכול!" ניסה עומר בכל הכוחות להרגיע את המצב, ונראה כי מרינה וקייסי לקחו את הערותיו לתשומת ליבן, ונרגעו.
"בדיוק! ואני אפילו אסלח לך על זה שירית עליי חץ, ואעזור לבידריל שלך להחלים!" הציעה מרינה בנחמדות לעבר קייסי, שהתקרבה לעבר חברינו.
"אז אם לא אתם מי השאיר אותו ככה?" שאלה קייסי בתמימות, ומרינה המשיכה עם הפרצוף המעוצבן שלה, וחיכתה לסליחתה בו זמנית.
"אוקי, אני מצטערת! אני אציג את עצמי, אני קייסי ואני גרה כאן בחווה הקטנה בסמוך לעיר ורידיאן! ואתם?" הציגה את עצמה קייסי בנחמדות לעומר ולמרינה, והרוחות נרגעו סוף סוף.
"היי, אני עומר, וזאת ידידתי, מרינה. עברנו כאן במקרה וראינו אותו פצוע.. מה קרה לו בדיוק?" הציג את עצמו עומר וחזר לנושא המרכזי במיידית- מה קרה לבידריל באמת?
"אני לא יודעת! בידריל מסכן שלי! הוא נעלם לנו מזה יומיים ואין מי שייצר תרופות ותבואה לאנשים! והמצב בסכנה!" זעקה קייסי במסכנות, ועומר ומרינה הבינו כי פציעתו של בידריל עשויה להוביל להשפעות חמורות.
"מה זאת אומרת מי שייצר תרופות ותבואה?" שאלו עומר ומרינה בו זמנית מתוך העניינות, ונראו סקרנים מתמיד.
"אם לא ידעתם, הבידריל הוא פוקימון נדיר ספציפית באזור הזה. יש כאן את הפוקימונים שקודמים לו בהתפתחות, אבל רובם מסרבים להתפתח ומעדיפים להישאר בהתפתחות האבולוציונית הראשונה שלהם. הוא הבידריל היחידי שיש באזור פה, ולכן אני ממש מודאגת. בעוקץ שלו, אם אתם רואים, מוקרץ חומר שממנו מרפאים אנשים ופוקימונים ממחלות, ובנוסף, הוא שומר על התבואה שלי. אני מגדלת פירות וירקות לאזור העיר ורידיאן, ואף פיוטר, ובמקום לשים דחליל- יש לי את בידריל שישמור על כל התבואה. לפני יומיים הוא נעלם, ומאז יש לי הרבה ספירויים שמכרסמים לי את הכול ופוגעים לי ולמשפחתי בעבודה" הציגה קייסי את סיפורה, בעודה חוששת לבידריל, ובמקביל עומר ומרינה התרגשו מדבריה, ונראה כי הם נכונים לעזור לקייסי.
"תשמעי, קייסי, אני מוכנה להירתם לעזור לך לרפא את בידריל! ובנוסף להעיף את כל פוקימון שיהיה לו את הפריבילגיה לנסות לפגוע בכל מה שקשור אלייך!" נענתה מרינה למשימה, ולצידה נעמד עומר, מה שנתן לקייסי ביטחון.
"תודה רבה חברים, זה באמת עושה טוב בלב לשמוע את זה! תעזרו לי להביא אותו לביתי רק" ענתה בחינניות קייסי, והיא ועומר סחבו את בידריל על גבם על מנת לטפלו כמו שצריך בביתה.
*במקביל*
"תרופות?? זה שווה הרבה כסף!" אמרה טריני בקול זדוני, בעוד היא וביל מתחבאים בשיחים ועוקבים אחרי מעשיהם של עומר ומרינה.
"אנחנו חייבים להשיג את הבידריל הזה! הון כסף יכול לצאת לנו מזה!" חשב ביל בעודו מפנטז על סטפות שמטפסות על גבי סטפות של כסף שהוא ישיג מבידריל.
"תפעיל את הכדור פורח, אנחנו ממריאים!" ציוותה טריני לביל, והחלה לחשוב על תוכנית על מנת לגנוב את בידריל.
*ובעוד מקום, יש איש אחד שלא נכנע...*
"אני לא יודע מה אני יכול לעשות בשביל למצוא אותה!" נשמע קולו של אניבל בעודו נואש, ונראה כי מדובר במרינה.
"לאן היא נעלמה, תוכל לספר לנו על מנת שנוכל לעזור לך?" ענה השוטר, שהיה לבוש מדים ונראה קשוח למדי, ועיניו התרכזו אל תוך "כאבו" של אניבל.
"היה לנו עוד יום רגיל בבית, עד שהגיע איזה ילד אחד.. ופשוט הכריח אותה לברוח איתו!!" זייף אניבל דמעות, על מנת שההצגה שלו תיראה אמינה כפי שהוא מתכנן.
"לאן הם ברחו אתה יודע?" שאל השוטר בדרך של- קצר ולעניין, וציפה כבר לתשובות קצת פחות שטחיות וחסרות תועלת מצידו.
"אנחנו לנים בתחילתו של יער ורידיאן, ואני חושב שהם המשיכו קדימה.. קח תמונה של מרינה, והילד שאיתה אני רק זוכר שיש לו שיער שחור ועיניים כחולות והם בני 12" סיפר אניבל את מקרה ה"חטיפה" מצידו, והשוטר הינהן בראשו, ואניבל שמח בליבו, ותיכנן שלא יסלח למרינה ואף יקשה על חייה.
*אצל עומר, מרינה וקייסי*
"היי, אמא! תכירי את עומר ומרינה, 2 חברים שפגשתי! עומר ומרינה, תכירו את אמא שלי, ג'יי לין!" הציגה קייסי לאימה ולעומר ומרינה אחד את השני, והם לחצו ידיים זה עם זו.
"היי! תרצו משהו לאכול?" שאלה בנחמדות ג'יי לין את עומר ומרינה, ובינתיים חתכה פירות וירקות והכינה מיץ תפוזים סחוט.
"כן, משהו קטן, תודה רבה!" ענה עומר בנימוס, ומרינה הינהנה בראשה יחד עימו, כאילו ציפתה למשהו קצת יותר בשרי.
"ואי, איזו גינה יפה יש לך!! רואים שאת משקיעה!" אמרה מרינה בהתלהבות מהפרדס שראתה אצל קייסי, ובינתיים עומר וקייסי הניחו את בידריל על המיטה, והחלו לבדוק מה מצבו.
"בידריל!! איפה מצאתם אותו??" שאלה ג'יי לין בתדהמה, והופתעה לראות את מצבו של בידריל.
"אני ומרינה מצאנו אותו שוכב ללא רוח חיים, ופצוע ככה.." סיפר עומר בעצבות את מה שקרה לבידריל, ועצב ניצנץ מעיניו, ובמקביל קייסי חבשה את החבלה שהייתה לבידריל.
"ביי..." נשמע קול מייאש שפתאום צץ מתוך בידריל.
"הוא חי!!" צעקו עומר, מרינה, קייסי וג'יי לין בו- זמנית, ושמחה קפצה מפניהם.
"מהר!! מים!" צעקה קייסי בלחץ, וכל הגוף שלה היה בסטרס.
"צא פוליווג! תרענן את הבידריל הזה עם אקדח מים קליל!" ציווה עומר לפוליווג, שהתיז על בידריל, מה שקצת עזר לו להתעורר.
"בידריי.." השכים בידריל את ראשו, והצביע עם היד לכיוון השריטה הכבדה שהייתה לו.
"הוא די גוסס.." אמרה מרינה בישירות, עם עצב על פניה בשביל קייסי.
"הוא לא! בידריל שלי שריר וקיים!" צעקה קייסי, ולפתע נשמע רעש בשדה.
"אוי לא!! שוב הספירויים!!" צעקה קייסי בבהלה, והיא, עומר ומרינה מיהרו לצאת החוצה.
"איזה מטעמים יש כאן!" נשמעו צעקותיה המתענגות של טריני מבחוץ, בעוד היא וביל מושכים באמצעות ידית מיוחדת את התבואה של קייסי וג'יי לין.
"אין פלא שגונבים את זה!!" אמר ביל בעודו מתענג על תפוח טרי, וטעים ביותר.
"עצרו כאן!!" צעקה מרינה בחוזקה, בעודה מנסה לראות מי הגנבים.
"התבואה שלי!! תעצרו!!" צעקה קייסי בנואשות, בעודה מנסה להיאבק על הרכוש שלה.
"פוליווג אקדח מים!!" ציווה עומר לפוליווג, שישר נמרץ לפעולה.
"לא כל כך מהר! צא ווידל! תשתמש במתקפת הרעל שלך!" ציוותה במהירות טריני לווידל שלה, שמיהר לעקוץ את פוליווג, ללא שיעשה משהו, ובמקביל, לכדו אותו ברשת שלהם.
"פוליווג!! לאאא!!" זעק עומר בכאב, כאשר חשש בשנית לכך שהוא ייפרד מפוליווג, ובמקביל, נשבר חלון בביתן של קייסי וג'יי לין.
"בידדדד!" נראה בידריל בשיא כוחו, למרות השריטה, שועט לכיוון כנופיית הרשע על מנת להציג את פוליווג והתבואה.
"בידריל שליי!!" זעקה קייסי בשמחה ובגאווה בראות בידריל, ועומר ומרינה פיללו שהוא יראה לכנופיית הרשע שהם לא פראיירים.
"לא כל כך מהר פרחח קטן!" אמר ביל בתחמנות, כאשר שלח רשת לכיוונו של בידריל, שמרוב שהיה פצוע, לא היה בכוחו כיצד להשתחרר ממנה, וכנופיית הרשע במקביל המשיכה להמריא גבוה לשמיים וכמה שיותר רחוק.
"לאאא! תחזירו לי אותו!!" צעקה קייסי בכאב, וג'יי לין רצה לאחר שהכדור פורח הולך "כאילו שזה עוזר".
"תחזרו הנה!! אתם תשלמו על זה!!" צעקה מרינה בנקמנות, וטון מאיים נשמע ממנה.

מה יהיה עם בידריל? האם בידריל יבריא? והאם כנופיית הרשע שוב ייכשלו במזימתם? והאם אניבל יצליח להשיב לעצמו את מרינה?! כל זאת תגלו בפרק הבא!!

המשך יבוא...

תגובות בבקשה...

שמתם לב ש...:
1. אניבל, כפי שנראה הפרק- למרות שפרק שעבר הייתה הרגשה כי הוא יישכח, ניתן להדגיש שהוא יישאר.
2. מרינה מגלה כל פרק מחדש רוח קרב רצינית לגבי כל מצב.
3. רטטה לא נזכר גם כאן. הוא יחזור בקרוב להופיע, אל דאגה :-)
4. לאט לאט מאגר הדמויות מתחיל להתרחב.
5. מה עם קנטה? עומר לא חושב על ליצור קשר כלשהו איתו?

סיכום פרק:
דמויות: עומר, מרינה, קייסי, ג'יי לין, ביל, טריני, אניבל והשוטר.
פוקימונים: פוליווג, בידריל, ווידל.

תקציר: עומר ומרינה ממשיכים במסעם, כאשר הם נתקלים בקייסי, ונרתמים לעזרתה, אך הצרות לא מבוששותת להגיע- כנופיית הרשע עם רדף הבצע שלהם, ואניבל עם דחף הנקמנות ששולט בו. האם הרעים יצליחו במזימתם?

אירועי הפרק הבא (לסמן לבן):
כנופיית הרשע מצליחים לברוח, אך גורם מפתיע (רמז- מי שיסתכל טוב בפרק יוכל להבין מה הגורם) מסכל את בריחתם. קייסי מתאבלת על כך שלא תראה את בידריל, ומנגד עומר ומרינה יוצאים להחזירו ואת פוליווג כנגד כל הסיכויים. אניבל מתקדם בתוכניותיו.

נ.ב- אם יש לכם ביקורות, הערות, בנוגע לצורת כתיבה, עלילה, כל דבר- אתם מוזמנים, למה לא כתבתי הרבה זמן ואני אשמח לדעת ולשמוע מכם אם אני צריך להשתפר או במה, אם בכלל! תודה =]

אתה כותב מעולה, אני אשמח מאוד אם תגיב בסיפורים שלי:פוקימון מסע חוזר ו son of hell