לוגו
הקדמה
שמיים זרועי כוכבים הגיחו מעל לראשי תושבי לונדון.
"לונדון",העיר בה' הידיעה,תושביה קראו לה "עיר ללא הפסקה".
לונדון עצמה הייתה מרכז תיירותי גדול מאוד. אין תייר שעבר שם שלא ביקר במגדל "הביגבנג, הענקי או
בארמון "באקינגהם" או אפילו ב"רובע הסיני" הארוך שבעיר.
אבל רוב התיירים מנסים לגמור את עסקיים לפני רדת החשכה,ידוע שלא טוב להסתובב לבד בחשכה
בערים גדולות כגון לונדון,מי יודע אולי גנב מזדמן יגיע לאורך,ואולי משהו גדול ומסוכן בהרבה.
צ'ארס גלברט היה עד לא מזמן מראשי הפשע של המאפייה "הלונדונית",לא היה מאושר מימנו כאשר הבוס הגדול בכבודו ובעצמו מינה אותו לראש מחלקת ה"החובות" במאפיית לונדון [מחלקת ה"חובות" היא שם קוד למחלקה שגובה כספים מהמאחרים לשלם,לפעמים היא גובה הרבה יותר מכסף,תלוי כמה מזמן יש על הקורבן],מה שהתברר במבט לאחור כטעות איומה.
צ'ארלס גלברט היה אדם שחכן ובעל אופי יחסית חלש לאיש מאפיה,הואל א הייה גנגסטר אבל בגלל שמשפחת
"גלברט" הייתה ידוע לשימוצא בעולם התחתון הוא הייה חייב להמשיך את השושלת.
טעותו הגדולה ביותר הייתה התכנון ה"גנבה" מבנק "אנגלייה" שהוא הבנק הגדול ביותר בכול שטח המדינה.
לאחר הניסיון מאות שוטרים פשטו על בית המאפייה ועל הבנק ועצרו כול מאפיונר שהצליחו לסיים עליו את ידיהם.
צ'ארלס גלברט הצליח לברוח ברגע האחרון מגבולות המדינה,אבל זיהו אותו במטוס ושוב הוא נאלץ לברוח.
אבל לבסוף הוא מצא מסטור בדירת גג רעועה ברובע הסיני,זה מה שטוב בבעלי ביית שיודעם רק לומר באנגליה "הלוו" ו"גווד ורי גווד",בעלי בית כאלה לא יהיו מהאנשים שיסגירו אותך למשטרה.
אבל כמה שצ'רלס היה חלש כך הייתה קנאתו ורצונו לשלוט,הוא הצליח לציר קשר עם מכר שלו,איש עם קשרים שיוכל להחזיר לו את כבודו שנרמס.לאחר השיחה הסכימו השניים להיפגש כדאי שצ'ארלס יעביר לחברו כמה מסמכים חשובים אודות הבנק הגדול באנגליה ובתמורה הוא יקבל על זה סכום כסף נאה.
כמובן שאפילו התוכניות הטובות ביותר יכולות להשתבש,תראו מה קרה לטיטאניק.
1:02,רחוב דאונינג,לונדון,אנגלייה
אחד הדברים המיוחדים ברחוב דאונינג הוא שזה רחוב ללא מוצא,מקום מושלם כמובן לרצח כי יש רק כיוון אחד לבריחה.
צ'ארלס גלברט לא חשב על זה כשתהלך במהירות בשעות הלילה המאוחרות לכיוון סוף רחוב זה,איש הקשר שלו "ד'וג' מורטז" היה אמור לפגוש אותו בספסל המרוחק ביותר.
צ'ארלס היה אדום כחוש ורזה,לימים הוא היה שמנמן אבל הבריחה מכוחות המשטרה באנגלייה עשו את שלהן וכיום הוא נראה כמקל מהלך.
הוא התלבש במעיל שחור וארוך ובקובע גרב שחור שהסתיר את שערו הזהוב.
הוא החזיק בידו מזוודה מתחתית שהבא היו מסמכים שכול פושע נתעב היה מוכר אצבע או שתיים בשביל הציץ בהם אפילו לשנייה.
"איפה המעצבן הזה?" חשב לעצמו צ'ארלס כשהתקרב לסוף הרחוב,לפתע הפנס היחיד שברחוב נדלק
והוא הצליח לראות את ספסל בודד אשר פונה לעבר חומת הלבנים הגדולה,הוא ראה אדם יושב שם.
לנעלי הספורט המלוחלחות שלו כבר התחילו להיקרע הסוליות.
לבסוף ארי הליכה שנראה כנצח הוא הגיע ספסל,הוא ראה שהאדם היושב שם שגם הוא היה לבוש שחורים לא זז "הא משחק טוב" חשב לעצמו צ'ארלס והתיישב לייד האדם.
"רואים את הכוכבים ממש אבל ממש יפה הלילה הלא כן?" שאל צ'ארלס [זה היה הסיסמא שהייתה על מנת לגלות שזה בהחלט איש הקשר] האיש לא זע.
"רואים את הכוכבים ממש טוב לא?" שאל שוב צ'ארלס הפעם בחוזקה.
שוב אין תשובה.
"דוג' אתה אמור לענות "נכון,כוכב הצפון נראה ממש יפה הלילה" אמר צ'ארלס בעוד הוא דוחף חזק את האיש.
האיש התנדנד לרגע ואז נפל על בירכב של צ'ארלס,צ'ארלס הרגיש שמשהו חם זורם על בירכו.
"דוג'?" שאל צ'ארלס בבהלה.
הוא התקופף והרים את פניו של האיש,הוא ראה שעינו היו פעורות ושמחט ארוכה הייתה נעוצה בצוורו של האיש.
"לילה יפה היום לא?" נשמע קול לצידו של צ'ארלס.
צ'ארלס הסתובב במהרות והביט לאוור הקול,לא היה שם איש.
"רואים את כוכב הצפון ממש טוב הלילה" נשמע שוב הקול,הפעם בנימת צחוק מצידו השני של צ'ארלס.
צ'ארלס קם ונתן לגוויה לצנוח על הרצפה,שוב לא היה שם אף אחד.
"מי זה?!" צעק המאפיונר לשעבר ובתנועה מיומנת שלף אקדח קטן מכיסו וכיוון אותו לאוויר.
"מי שם?" הוא צעק וכיוון לכיוונים שונים.
"במקומך לא הייתי מכוון עלי אקדח אמר הקול שהופיע מאחוריו,יד ארוכה תפסה את צאוורו ובתנעת קרב מיומנות הוא ריתק אותו לאדמה,מיותר לציין שהאקדח נוטרל עוד לפני שאצבעו המיומנת של צ'ארלס לחצה על ההדק.
ראשו של צ'ארלס הוצמד לריצפה בצורה כזאת שהוא לא יכל לראות דבר מהמתרחש למעלה.
"מה אתה רוצה מימני" הוא שאל בפחד.
"אני יגיד לך מה אני רוצה" אמר האדם שהחזיק אותו, "אני רוצה את המסמכים שבמזוודה שלך"
"מה?" חשב לעצמו צ'ארלס "איך הוא יודע,זה היה אמור להיות סוד ביני לבין דוג'!"
"אני יגיד לך איך אני יודע" אמר הקול,מעט הצבע שעוד נשאר בפניו של צ'ארלס גלברט נעלם לגמרי.
"עמיתך דוג'ו בראין מורטז לא היה מספיק חכם מכדאי להגיד לי בעצמו,אז הייתי צריך להגלות מימנו בדרכים מעט פחות נעימות.
"עכשיו יש לך שתי אפשרויות,לנטרל את הפצצה שמוטמנת בתוך המזוודה וללכת מכאן בשקט, או ש/אני ינטל אותה ואז הסיפור הזה יגמר הרבה יותר מהר משציפיתי.
"אוקי" אמר צ'ארלס בבהלה,שחרר אותו ואני יפתח את זה!"
"נראה לך שאתן לך להתקרב לזה?" שאל האיש "תגיד לי את המספר עכשיו".
הוא הדגיש מאוד את שני ההברות האחרונות.
"אוקי" אמר צ'ארלס,בכ"ז עדיף לך לגמו מאשר מנקה שרותים מאשר לגמור באדמה.
"בסדר" אמר צ'ארלס "הסיסמא היא 1163962".
"טוב מאוד" ענה הקול,לאחר זאת האיש הרפה מאחיזתו בצ'רלס,תפס את המזוודה ונקפץ לאחר ושקע שוב בצללים שבסימתא.
"אנחנו עוד ניפגש" אמר הקל,מצממר מתמיד.
צ'ארלס קם במהירות ורץ משם כל עוד נפשו בו.
אבל אז, "וווש",מחט ארוכה נתקעה עמוק בצוורו של המאפיונר לשעבר,הוא מת עוד לפני שגופתו פגעה בריצפת הרחוב.
"או שלא" אמר הקול,לאחר זאת נשמע קול צחוק.
צחוק אפל,קר וגבוה,צחוקו של המוות.
רשימת הפרקים
1.הקדמה
1.Bombs
תגובות.