-
BIONICLE-and the legend of the mask of life
הדמויות והרעיון הכללי לא שלי-כל הזכויות שמורות ללגו גרופ.
הסיפור הראשון שלי, רחמים!().()
הקדמה:
האי וויה-נואי* תמיד היה אי שליו.
תושביו, המטורנים**, כינו אותו מידי פעם אי גן העדן.
ואכן, שם זה התאים לאי במיוחד-
בתחילת סיפורנו.
תושביו התמימים של האי, אשר לא ידעו מלחמה וגיבורי מלחמה מעולם, שמחו מאוד כאשר שישה רובוטים, שכינו עצמם גיבורי טואה***, הגיעו לאי במכלים מוזרים.
הם קיבלו את פניהם של גיבורי הטואה המתחזים בברכות ומתנות, ורק שישה מטורנים צעירים ונבונים במיוחד, הבינו שיש לתפוס מקום מחסה במהירות האפשרית.
הם ניסו לשכנע כמה שיותר מטורנים שכנופיית הפיראקה, או כביכול הטואה, הם רק מתחזים שפלים, ואמנם, הם ידעו מראש שאין להם שום סיכוי לשכנע אפילו את עצמם בלי לדעת מדוע באו המתחזים.
ששת הפיראקה המרושעים,ששמעו על מסכת החיים האגדית שבוויה נואי,השתלטו אל וויה נוי בקלות.
המטורנים המסכנים של וויה נוי שלא ידעו מלחמה-מהי,הושמדו קליל.רק ששת המטורנים שניבאו פלישה זו,ניצלו משיעבוד הפיראקה האכזריים.
הכול נראה אבוד.
-ואומנם,כך לא היה המצב.
---
*-וויה נואי-וויה נואי הוא האי בו מתחרשת העלילה.
** -מטורנים-מטורנים הם תושביו של וויה נואי, והם רובוטים- בעלי רגשות. לכל מטורן יש מסכה- שהיא זהותו שלו-מטורן ללא מסכה הוא כמו אדם ללא פנים. ללא גוף. אולי אפילו ללא נשמה.
***-גיבורי טואה-גיבורי טואה הם שישה גיבורי המייצגים כל אחד יסוד, שבאים לעזור למטורנים כאשר הרוח הגדולה חשה בסכנה המתקרבת .לכל טואה יש מסכות מיוחדות ובלכול כוח מסכה המיוחד רק לה.
****-הרוח הגדולה-הרוח הגדולה היא בוראת המטורנים והמגינה שלהם. היא ששולחת את הטואה להציל מטורנים. כרגע היא נתונה בשינה עמוקה, שהפיל אליה אחיה הבוגדני (והמניאק), המאקוטה.
---
יצא לי קצרררררררררר!
צטער-אני פשוט רוצה מתח.
נראה ת'תגובות ונחליט אם אני אמשיך...
נ.ב.
אם אתם פה רק כדי להגיב ולא כדי לקרוא בעיון ולהוסיף תגובה בונה,לחצו בבקשה על האיקס הקטן שבפינה הימנית של המסך שלכם כעת.
-
נחמד אחי...תכתוב עוד פרקים :)
-
-
סביר מאוד.
נראה איך יתקדם
בהצלחה.
-
טוב,שלוש תגובות זה אומר ממשיכים.
רגע לפני:
בבקשה ביאו תגובות בונות אנשים
כבר עדיף שלא תגיבו בכלל מאשר שתגיבו בשתיים שלוש שורות.
ופטר-סביר, זה לא מספיק בשביליP:
---------------------------------
[b]פרק מס' 1-שישה מטורנים[/b]
המטורנית הכחולה דאלו(Dalu)רצה במדרונות שלפני הגבעות ההרריות שבוויה נואי. היא הייתה מודאגת. היא לא הייתה בנויה לריצה.
בקרוב תהיה צריכה לטפס, ואם באמת תצתרך לטפס, היא ידעה שאין לה סיכוי במרדף.
אבל שום מקום מחסה אחר לא נראה בשטח והיא נאלצה להמשיך לרוץ.
החברים של דאלו עובדים בפרך כולם ברגעים אלה ממש, והיא ידעה את זה. התקווה והחלומות שלה התנפצו. אז אני מניח שתוכלו לסלוח למטורנית הקטנה כשאספר לכם שהייתה מעדיפה להיות בכל מקום אחר עכשיו.
אבל היא לא ראתה כול אפשרות אחרת, והיא התחילה לטפס.
בראש הגבעה הסלעית השניה שטיפסה עליה ציפתה לדאלו הפתעה. מסוג ההפתעות ההן שהייתן מאוד רוצים לדעת לפני שהן הפתיעו אותכן.
הפיראקה האדום והחסון שעמד שם התחיל לדבר.
"נו, נו, נו..." אמר האקאן(Hakann), הפיראקה האדום, "אל תברחי, מטורנית קטנה." הוא אמר במתיקות מזויפת ודביקה ,והמשיך להתגרות בדאלו: "הרי, אם תברחי מאיתנו, אנחנו הפיראקה עלולים להסיק את המסקנה שאת לא אוהבת אותנו...
ואת לא רוצה שנסיק את המסקנה הזאת ,נכון?" הוא הוסיף, וקולו נטש את המתיקות הצינית כאילו מעולם לא הייתה ולבש טון מאיים במיוחד.
העיניים שלו נצצו באדום יותר מכרגיל. דאלו יכלה להשבע שלרגע שראתה גיצים קטנטנים ואדומים יוצאים מהן.
היא ראתה את כדור הזאמור הירקרק שהאקאן החזיק בתוך רובה הזאמור שלו-וכמעט התנפלה על הפיראקה המרושע.
אבל ההיגיון הכה בה שנית והיא הבינה שצעד כזה הוא מאוד לא נחוץ
חברתה הטובה של דאלו, מהיקי, נפגעה מכדור כזה שנורה עליה "בטעות", כאשר הפסיקה לעבוד בהר הגעש וולמה ועמדה לנסות לברוח. דאלו ראתה את זה קורה ממחסה בכוך קטן בסלעי ההר. היא ראתה איך עיניה של מהיקי נהיות ירוקות וזוהרות, ואיך מהיקי חוזרת לעבוד בלי להוציא הגה, כאילו כלום לא קרה.
רק המחשבה על כדור הזאמור הירוק והדוחה הזה כמעט גרמה לדאלו להקיא.
"זה לא צריך להיות ככה..." חשבה לה דאלו, ונתנה לעצמה לשקוע בזכרונות שלה מהזמנים בהם הפיראקה רק הגיעו.
האי של וויה נואי סבל מרעב כבד כאשר הגיעו שישה מכלים מוזרים לחוף שלו. המטורנים התמימים של האי העזו לחשוב שהישועה שלהם הגיעה.
והם טעו.
כשהם מתחזים לטואה, לאחר שבוע של שיכנוע צרוף, הם העבירו את המטורנים למעמד של בנאים.
רובם הלכו לבנות את המצודה של הפיראקה. המטורנים שלא בנו את המצודה, נשלחו לקדוח חורי ענק בהר הגעש וולמה כדי לשאוב את הלבה שלו,ולאף אחד לא היה מושג למה. אלה שעבדו לאט, היו "מתוגמלים" אם לא היו עובדים מהר יותר.
גאראן,(Garan)מנהיג המטורנים, ביסס את חששותיו ונבואותיו כאשר שמע שיחה בין שני הפיראקה האקאן ואווק(Avak).
"כמה זמן אנחנו נמשיך להתחזות לטואה?" שאל הפיראקה החום בעל הלסת הגדולה ומקדח-הרובה הענקי שלו ששמו אווק את עמיתו האדום, "כבר נמאס לי להציל את ראשי הבטטה האלה כל הזמן." והוא אכן נראה מאוס.
"לא עוד הרבה, אני מקווה," השיב האקאן לפיראקה החום שראשו דיי דמה לבטטה, גם הוא נראה זועם. "אבל עדיין, אם נספר להם את האמת, שאנחנו עומדים לגנוב את אוצרם הגדול מכל ולהשמיד את רובם, אני חושב שיש סיכוי דיי גדול שהם-אולי- יתנגדו." הוסיף האקאן כדי להביר את עצמו לעמיתו בעל ראש הבטטה.
"אז מה?אתה זוכר מה עשינו לטואה המטומטם הזה ש'התנגד' לנו במשימה הקודמת שלנו.
אני חושב שהוא טואה של שקט. הוא מת נורא בשקט בסך-הכול." הוסיף אווק בניסיון כושל במיוחד של בדיחה.
כשגאראן הביא את החדשות, וששת המטורנים החופשיים הבינו את כוונתם של הפיראקה, הם עמדו לתכנן תוכנית. אבל הפיראקה הכו ראשונים, אורבים כמעט לכל מטורן מכל כפר כל אחד אם נשקו האימתני ובנוסף על כך כדורי הזאמור שלהם, שהפכו את המטורנים לעבדים חסרי רצון,
מה שממש התאים לצרכים של הפיראקה.
אבל המטורנים היו רק שישה.
ועכשיו הם כבר היו רק חמישה.
---------
אני יודע שקצר ברמות,אבל ת"ב בלבד!
-
נוסטלגייה ם:
תעשה סיפור על מייפל
ביוניקל זה מעפן :אביב:
-
-
אני מנסה לקרוא אבל אני לא מוצא את עצמי מתחבר לסיפור.
יש לך תיאורים ממש יפים של תחושות, של מצבים ואם תיקח את זה לסיפור מתח,
אתה יכול להגיע די רחוק. הנושא הספציפי הזה לא מדבר אליי.
-
קצר.
כתיבה טובה.
עלילה סבירה.
הסוף לדעתי לא היה וב, חשפת יותר מידי.
-
[quote][i]Originally posted by Sai[/i]@Jul 21 2008, 03:52 PM
[b] נוסטלגייה ם:
תעשה סיפור על מייפל
ביוניקל זה מעפן :אביב: [/b][/quote]
סאי קון3>
אני אסלח לך על הת"ב כי אתה שוסP:
[quote][b]
האהבתי
[/b][/quote]
תגיד לי, בכלל קראת את הסיפור לפני שהגבת?O^O
[quote][b]
אני מנסה לקרוא אבל אני לא מוצא את עצמי מתחבר לסיפור.
יש לך תיאורים ממש יפים של תחושות, של מצבים ואם תיקח את זה לסיפור מתח,
אתה יכול להגיע די רחוק. הנושא הספציפי הזה לא מדבר אליי.
[/b][/quote]
ת"ב3>
אפילו ת"ב מפרגן3>
מזתומרת לקחת את זה לסיפור מתח? ברור שיהיו הרבה קטעי מתח-שבום-זה קורה, וטארח- הוא נכנס, וסלאש -ההוא חוטף בראש-אבל זה מגיע רק בפרק שמעל הרביעי, כי קודם כול צריך טיפה להבין את המצב ולהכיר את הדמויות.
התיאורים היפים זה כי אני מושפע מספרים טובים.
האמת שגם אני כבר לא מתחבר ממש לסיפור, ואת הפרק הראשון ואת ההקדמה כתבתי ממש מזמן(שיניתי אותם מאוד אתמול, היו המווון טעויות דקדוק וכאלה) אבל רציתי להתחיל עם משהו שאני מכיר מהילדות ולא לאלתר ככה שאני אוכל להסביר דברים יותר טוב.אני אגמור ת'סיפור הזה ואעשה סקר של מי רוצה איזה סיפורXD
פיווו חפרתי~
[quote][b]
קצר.
כתיבה טובה.
עלילה סבירה.
הסוף לדעתי לא היה וב, חשפת יותר מידי.
[/b][/quote]
סוג של ת"ב,יותר טוב מכלום^^
העלילה עוד תשתפר, אבל אם אתה חושב שהיא רק סבירה אז תפרט גם למה.
הסוף כאילו הפלאשבקים או ה"עכשיו הם חמישה" ?XD
---
כמה תגובות ואני ממשיך.
