פוקימון מסע חוזר!

[COLOR="Navy"]הקדמה:זה הסיפור הראשון שאני כותב מקווה שיצא טוב...:big_wink:[/COLOR]


[COLOR="DarkRed"]מדריך פרקים[/COLOR]

פרק מספר אחד:המסע החוזר מתחיל! מיקום:הודעה זאת



[COLOR="DarkRed"]דמויות ראשיות[/COLOR]
[U]ג'ייסון[/U]-מאמן שעבר את כל הליגות בכל האזורים ועכשיו מארגן מעין מסע חוזר עם כמה מאמנים ומתאמים
שהשתתפו בסדרה כמו אש,דון,ברוק,פול,דרו,ומיי. הדמות הראשית ג'ייסון הוא בעצם אני. הסיפור מתרחש בעתיד אחרי שאש עבר את כל הליגות.ההורים של ג'ייסון עברו תאונה
ומתו בתאונהכשהוא היה ילד קטן,ומאז ג'ייסון גדל אצל דודו,שהוא מאמן פוקימוני אש. בגלל האירוע הזה ג'ייסון קצת מסוגר ותוקפני כלפי הסביבה,אבל בפנים הוא נחמד ומוכן לעזור לכולם.ניצח באלית פור בג'וטו,סינו,הואן,וסאזאדו,ולכן נחשב מאמן מעולה,אחד מהטובים בעולם.

פוקימונים:
[U]סאלאמנס[/U]

סאלאמנס הוא הפוקימון הראשון של ג'ייסון.הוא חזק מאוד ויודע מתקפות רבות.באופיו הוא נלהב מאוד לעזור לאנשים

יודע:קרן על,כנף פלדה,פעימת דרקון,קצה כפול,להביור,ראשיית זן,התנגשות ג'יגה,מתקפה מהירה,דרקו מטאור, ~לא ידוע עוד מתקפות.יודע עוד הרבה~

[U]פוקימונים שהוזכרו[/U]

מגמורטאר,גולם,פלוטזל

[U] שארקויה[/U]

הפוקימון הראשון שג'ייסון תפס במסע. מאוד רציני וממוקד במטרתו

יודע:סופת עלים,סילון אקווה,זנב ברזל,אקדח מים,נשיכה,קרן קרח

~בקרוב עוד פוקימונים~

[U]דניאל[/U]

דניאל היא מתאמת ידועה שנצחה בפסטיבלים הגדולים של ג'וטו וקנטו. היא טיילה עם ג'ייסון במחוז השלישי של שניהם,אונובה. היא מגיעה מאונובה ומשם מגיע ההתחלתי שלה:אושווט.
דניאל מאוהבת בג'ייסון לאורך כל הסיפור ואפשר לראות את זה בעלילה. היא הצטרפה אל המסע בעיר פושייה.

פוקימונים:

[U]דאיקנקי[/U]

דאיקנקי היה הפוקימון הראשון של דניאל. באופי שלו הוא מתבודד ואוהב קרבות.הוא קשור אל דניאל מאוד.

יודע:משאבת הידרו,תותח הידרו,קרן מגה,קרן על,סילון אקווה,פעימת מים.

[U]מונפרנו[/U]

מונפרנו הוא הפוקימון הראשון שדניאל תפסה בסינו כצ'ימצ'אר.הוא התפתח למונפרנו ששהה אצל פרופסור ג'וניפר.הוא מאוד נלהב ושמח.

יודע:גלגל להבה,גחל,חבטות זעם,שריטות,אגרוף מאך




[COLOR="DarkRed"][SIZE="4"]פרק ראשון:המסע החוזר מתחיל![/SIZE][/COLOR]

"אוקיי כולם כאן?" הסתכלתי ברשימה בשביל לראות מי חסר."כן"ענתה לי המאמנת עם הבנדנה האדומה-לבנה שקראו לה מיי. "לא נכון! מיסטי עוד לא כאן!" אמר המאמן עם כובע המצחייה שקראו לו אש.הפיקאצ'ו שלו הינהן בהסכמה. בינתיים עמדנו בשמש הקופחת של העיר פאלט בקנטו. מדי פעם עבר ילד וביקש חתימה.בכל זאת הרי אנחנו זכינו בכמה ליגות ובכמה פסטיבלים.כל מי שהגיע למסע הזה זכה לפחות בשתי ליגות. כולנו כבר היינו מאמנים מנוסים שכבר תפסו הרבה פוקימונים ואימנו הרבה.אני זוכר את המודעה שפרסמתי בעיתון לפני חודש: כתבתי שאני יוצא למסע חוזר ואני מחפש מאמנים ומתאמים שיצטרפו אליי. התפלאתי כמה נענו לקריאה. מסתבר שאני לא הייתי היחיד שרצה לצאת למסע חוזר. בערך 50 מאמנים רצו לצאת איתי למסע, אבל רק 15 באו היום."טוב"אמרתי"אי אפשר לחכות פה עד הלילה. סאלאמנס צא!" הסאלאמנס שלי יצא מהפוקדור בשאגה אדירה"תחפש את מיסטי וכשאתה רואה אותה תביא אותה לפה" סאלאמנס יצא אל עבר העיר.כעבור חמש דקות הוא חזר עם מיסטי על הגב שלו."מצטערת"היא אמרה בחיוך,"אני חשבתי שנפגשים ליד מרכז הפוקימונים,ולא ליד המעבדה של פרופסור אוק.""זה לא נורא"אמר המאמן עם הווסט הכתום שקוראים לו ברוק,"העיקר שהגעת."הסתובבתי אל כל המאמנים שעמדו מאחורי ואמרתי"בוקר טוב לכולם! אני ג'ייסון וכמו שאתם יודעים אני ארגנתי מסע חוזר למאמנים שהיו בכל המחוזות. אנחנו מתחילים מקנטו ונסיים באונובה. למי יש הצעה לאיזה עיר נלך קודם?" את הצעקות שמעו עד קצה העיר:"העיר וירידיאן!""לא ,העיר פיוטר!" פתאום מאמן אחד עם מעיל רוח כחול ושיער אפור שקראו לו פול אמר:"אני מציע ללכת לעיר ורמיליון,עיר מכון החשמל." "כן "אמרתי,"זאת נשמעת הצעה טובה. קדימה כולם,הולכים אל העיר ורמיליון!"
[COLOR="DarkRed"]מצטער שההודעה קצרה פרק 2 יותר ארוך[/COLOR]

נו איך? בבקשה תגיבו!

נראה לי שהדאבל פוסט שלך הוא לא חוקי, אבל אין לי שמץ...

לגבי הסיפור, הפרק קצר מאוד ורציף (לא מחולק לפסקאות), והתוכן בו דל- כלומר, הוא דיי מתומצת ולא מכיל הרבה פרטים והתקדמות. בנוסף, תן קצת רקע על הדמויות למי שלא מכיר את האנימה, וקצת רקע על הדמות הראשית חוץ ממה שכתוב במדריך הדמויות ובסיפור.
בהצלחה :)

נ.ב- גם לי יש סיפור, אשמח אם תקרא אותו ותגיב. הקישור בחתימה

פרק נחמד קצת קצר
הדאבל פוסט שלך לא הכי חוקי אבל נראה לי יוותרו לך בגלל שאתה משתמש חדש
אשמח אם תגיב בסיפור שלי "פוקימון-המלחמה האחרונה"

תודה לכל מי שהגיב. הפרק הבה יהיה יותר ארוך ויתגלה בו מידע נוסף על הדמויות.

אם מישהו יכול להכין לי לוגו לסיפור בבקשה שיפנה אליי בהודעה פרטית

[COLOR="DarkRed"]טוב,היה לי הרבה זמן פנוי ביום שישי אז אני משחרר את פרק 2 לפני הזמן:)[/COLOR]
[SIZE="4"]פרק 2:העיר ורמיליון !קרב מכון החשמל![/SIZE]

"אוף, כמה עוד אפשר ללכת, הרגליים שלי כואבות" התלונן המאמן עם החולצה עם הפסים הכתומים השיער הבלונדיני שנדמה לי שקוראים לו ברי. המאמן הזה התחיל לעלות לי על העצבים. כל חמש שניות הוא אמר שהוא יקנוס מישהו והשתולל כל הזמן.רק הבוקר,הוא הספיק לצעוק על אש {כן, כבוד לי, אני כבר זוכר חלק מהשמות} בגלל שהוא אכל לו איזה חטיף או משהו, ולצעוק על דרו בגלל שהוא נעלם לחצי שעה. {אני מודה,גם אני הייתי מעוצבן עליו, אבל הוא הגיב בצורה מוגזמת}.בכל מקרה הייתי צריך לענות לו, אבל מיי עשתה את זה במקומי:" אוך, תפסיק כבר, אתה עושה לי כאב ראש. עוד עשר דקות מגיעים." ואכן, אחרי עשר דקות,נגלתה אלינו העיר ורמיליון במלוא הדרה. פתאום כולם התחילו להעלות זכרונות מהימים שהם היו שם:"אני זוכר שפה כמעט התפתחת לרייצ'ו, נכון פיקאצ'ו?" אמר אש והפיקאצ'ו שלו הנהן בהסכמה. אחרי שכולם סיימו להעלות זכרונות, שמנו לב שאנחנו מול מרכז הפוקימונים של העיר ורמיליון. פתאום האחות ג'וי יצאה אלינו:"היי לכולכם! שמעתי שאתם יוצאים למסע כולכם ביחד. בואו תנו לפוקימונים שלכם לנוח ואתם יכולים ללכת לקפיטריה לשתות משהו." כולנו הסכמנו שזה רעיון טוב. אחרי שעה, כולנו כבר היינו בקפיטריה,יושבים מול שולחן ארוך, ואחרי ששתינו הרבה מילקשייק. כולם היו שקועים בשיחות אחד עם השני. קונווי דיבר עם פול והם העלו ביחד זכרונות מימי תחרות הזוגות של הארטהום,דון דיברה עם מיי על הדרך הנכונה לסרק פוקימון,ואני אש וברוק דיברנו על איך קיבלנו את הפוקימונים הראשונים שלנו ועל תפיסות מוצלחות שהיו לנו. "אני זוכר איך תפסתי את הגארצ'ומפ שלי",אמר אש."אז הוא עוד היה גיבל קטן. אני פגשתי אותו עם אישה אחת שאוהבת לטפל בפוקימוני דרקון. אני עזרתי לו ללמוד דרקו מטאור, ואחרי זה הוא עקב אחרי כמה ימים עד שתפסתי אותו. בליגת סינו הוא הצליח להשתלט לגמרי על דרקו מטאור,וכשהבאתי אותו מפרופסור אוק בליגת אונובה,גיליתי שהוא התפתח לגאבייט ולמד להביור והסערות דרקון."."סיפור נחמד" אמר ברוק,"אבל גם לי יש סיפורים מעניינים."ברוק לא סיפר לנו את סיפורו,כי בדיוק באותו הרגע המאמן עם הטייפלוז'ן שקראו לו ג'ימי אמר:"מה דעתכם שנלך למכון החשמל?". ההצעה התקבלה בהתלהבות ותוך חמש דקות כל הפוקימונים היו בפוקדורים ואנחנו היינו בדרך אל מכון החשמל. סמל סרג' קיבל אותנו בברכה:"שלום לכם!אני מקווה שהפוקימונים שלכם גדלו והתחזקו בדיוק כמוכם!""ועוד איך!"ענה לו אש"אתה לא תאמין כמה מתקפות פיקאצ'ו למד מאז שהיינו פה!"נכנסנו אל המכון עצמו. שוב התפעלתי מהגודל.בדיוק כמו בפעם הראשונה."אוקיי"אמר סמל סרג'" בואו נילחם שוב פעם לזכר הימים ההם. קודם עלו אש ופיקאצ'ו."פיקאצ'ו תשתמש במכת ברק"אמר אש,"גם אתה רייצ'ו" אמר סמל סרג'.שתי מכות הברק התנגשו זו בזו בעוצמה אדירה."עכשיו פיקאצ'ו מכת וולט!בכל הכוח!" .פיקאצ'ו יצא עם מכת וולט אדירה שפגעה ישירות ברייצ'ו."עכשיו רייצ'ו, אגרוף מגה!"אמר סמל סרג' ורייצ'ו יצא עם אגרוף מגה אל פיקאצ'ו ופגע בו ישירות. זה נמשך בסגנון זה עוד כמה מהלכים עד שרייצ'ו התעלף." יפה מאוד ילד! אני רואה שפיקאצ'ו התחזק מאז הפעם האחרונה!" אמר סמל סרג'.אחרי זה עלו מול סמל סרג' ג'ימי עם טייפלוז'ן, פול עם אלקטוויר, קני עם ברלום ושוטי עם גרודה. אני הייתי האחרון שרצה להילחם.עליתי על הזירה."טוב בחור! בוא נראה מה יש לך!צא וולטורב!" הוולטורב של סמל סרג' נחת מולי."צא סאלאמנס!"אמרתי.סאלאמנס שלי יצא מהפוקדור בשאגה שהרעידה את האולם ובפיצוצים. אני תמיד אוהב לשים מדבקות תחרות של פיצוץ על הפוקדורים שלי, גם אם אני לא בתחרות. אני אוהב את האפקט של זה."סאלאמנס תשתמש בקרן על!"הוריתי לסאלאמנס. סאלאמנס שיגר את האנרגיה הכתומה אל וולטורב ההמום שעמד בצד השני של הזירה.הפיצוץ יצר ענן אבק עצום שכאשר הוא התפזר ראו את וולטורב מעולף.כולם היו בשוק חוץ ממני."תחזור סאלאמנס,"אמרתי באדישות. יצאתי מהמכון אל האוויר הפתוח של העיר ורמיליון.אחרי כמה דקות כולם יצאו אחרי."תשמע"אמר ברוק,"הסאלאמנס שלך ממש חזק. אכפת לך לספר לכולם איך השגת אותו?" שאר המאמנים הנהנו בהסכמה."בסדר"אמרתי,"היום בערב ליד המדורה אני אספר לכם איך השגתי את סאלאמנס." כולם חיכו בציפייה לערב. אחרי הארוחה שברוק בישל {שדרך אגב הייתה פשוט מעולה} התחלתי לספר את הסיפור שלי:"טוב.אמרתי שאני אספר לכם איך קיבלתי את סאלאמנס וכך אני אעשה. סאלאמנס היה הפוקימון הראשון שלי.קיבלתי אותו כבאגון קטן וחמוד.בעצם,לא בדיוק קיבלתי. ביום שקיבלו את הפוקימונים במעבדה של הפרופסור אני התעוררתי מאוחר.במעבדה לא נשארו פוקימונים בשבילי.הלכתי בחוץ עצוב ופתאום ראיתי חבודה של ספירואים תוקפים באגון קטן.

[size="4"]מצטער לא היה מקום בהודעה ראשונה אז אני ממשיך פה[/size]

ראיתי איך כולם מסתכלים עליי קשובים. פתאום נזכרתי איפה הפסקתי:"בכל מקרה,הספירואים תקפו אותו ללא רחמים
ישר הגעתי אליהם וניסיתי לעצור אותם. נתתי פקודות לבאגון ולמרבה הפלא הוא הקשיב לי.לקחתי אותו למעבדה של פרופסור דיואיק,הפרופסור של מחוז סאזאדו,ושם טיפלו בו.אחרי שבאגון נרפא הוא רצה לבוא איתי למסע שלי. פרופסור דיואיק נתן לי פוקדקס ופוקדורים ריקים והתחלתי את המסע. עברנו הרבה ביחד. הוא התפתח לשלגון ואחרי כמה זמן לסאלאמנס.הוא היה איתי בכל הליגות ובכל המחוזות וזאת הסיבה שהוא כל כך חזק."הסתובבתי וראיתי שכולם עדיין בהלם מהסיפור שלי."אוקיי"אמר ברי,"כדאי שנלך לישון.".כולם קיפלו את עצמם ואת הפוקימונים שלהם והלכו לישון.
"אבל רגע"אמר המאמן עם החולצה הירוקה הסרט האדום בשיער והמריל בידיים שקראו לו טרייסי,"לאן נלך מחר?לאיזה עיר?".את זה אני יודע"השבתי לו,"אנחנו הולכים לעיר פושייה,עיר מכון הרעל"

שלום לכולם.

אני הקשבתי והפנמתי את העצות של כולכם. הפרק הבא ביום שבת.

א]עשית יותר מטריפל פוסט וזה עבירה חמורה.
ב]הפרקים צפופים מאוד וקשים להבנה.
ג]יפית.
ד]פרק נחמד.
ה]אשמח אם תגיב בסיפור שלי.

מצטער על הטריפל פוסט פשוט יש לי איזה בעייה בדפדפן והוא שלח לי את זה בטעות לפני שגמרתי ואני ממש חדש בפורום אז אני לא יודע איך עורכים,הבנתי איך רק היום

זה לא טריפל זה דאבל X2

[SIZE="3"][COLOR="DarkRed"]הנה פרק 3 של הסיפור שלי מקווה שתהנו:D[/COLOR][/SIZE]

[SIZE="3"]פרק 3:מהומה ביער!חבר חדש במשפחה![/SIZE]

"עוד חמש דקות," אמרתי לסאלאמנס,"אני כבר בא!"אמרתי לסאלאמנס.עוד מהימים שהוא היה באגון היה לסאלאמנס שלי מנהג משונה: כל בוקר הוא היה מתעורר עם הזריחה ואז מעיר אותי. כשהוא היה באגון זה היה בסדר: הוא פשוט נכנס לאוהל שלי והעיר אותי. אבל כשהוא התפתח לסאלאמנס הוא כבר לא יכל להיכנס לאוהל,אז הוא הכניס את הצוואר שלו לאוהל ומשך את השק השינה שלי. זה לא היה כזה נורא, חוץ מפעם פעמיים שהתרסקתי על הראש. בכל אופן התעוררתי, לבשתי את הבגדים שלי ואת כובע הצמר, והלכתי אל התיק שלי. סאלאמנס כבר הביא לי אותו. "תודה, סאלאמנס,"אמרתי לו בחיוך.גיליתי שאת הקשר שיש ביננו אין בין הרבה מאמנים ופוקימונים. אנחנו כאילו חושבים ביחד. ניגשתי אל התיק שלי והוצאתי את הפוקטץ'. הוא הראה שהשעה היא חמש וחצי. "טוב סאלאמנס,"אמרתי בחיוך,"רוצה לצאת לטיול בוקר?" סאלאמנס הנהן בהסכמה.לקחתי מהתיק את הפוקדורים של פלוטזל גולם ומגמורטאר, וגם 2 פוקדורים ריקים. אולי נפגוש פוקימון שווה לתפוס.

בכל אופן,אני וסאלאמנס יצאנו מהמחנה שבו כולנו ישנו. זה היה בוקר יפה במיוחד:הפידג'ים צייצו על צמרות העצים,
קטארפים ורטטות התרוצצו בעשב,וגרידוסים ומג'יקארפים שחו באגם.אני וסאלאמנס הגענו לשפת האגם. "אוקיי חבר," אמרתי לסאלאמנס," מה דעתך על אימון בוקר?".סאלאמנס שאג בעוצמה אדירה ושחרר פעימת דרקון חזקה אל אחד העצים ליד האגם. נשמע קול קריעה והעץ נפל. לפתע, יצא פוקימון דמוי כריש מהמים. הוא היה בצבע ירוק עם סנפירים כחולים ועיניים אדומות. הפוקדקס שלי צפצף:" שארקויה,פוקימון כריש הג'ונגל והצורה המפותחת של ליפארק. הוא מסוגל לרסק עם הפה שלו כל דבר שעומד בדרכו. הוא מגיע מאוליביה"."טוב,"חשבתי לעצמי,"למה שאני לא אתפוס אותו?".קראתי לסאלאמנס,"סאלאמנס!תשתמש בקרן על!בכל הכוח!".האנרגיה הכתומה נורתה מפיו של סאלאמנס ופגעה ישירות בשארקויה. שארקויה התאושש ושחרר סופת עלים אדירה."סאלאמנס!"קראתי,"תתחמק ואז כנף פלדה!.סאלאמנס התחמק מסופת העלים ועט אל שארקויה עם כנף פלדה שפגעה ישירות."מצוין סאלאמנס! עכשיו תשתמש בלהביר כדי לגמור את זה!".הלהביור החזק של סאלאמנס פגע ישירות בשארקויה והעיף אותו לקצה השני של האגם."עכשיו פוקדור,צא!".השלכתי על שארקויה את הפוקדור שרטט כמה רגעים ואז חזר אליי."יש!"קראתי בשמחה,"תפסתי פוקימון! בוא נלך להראות לכולם,סאלאמנס!"

הגעתי אל המחנה וגיליתי שרק ברוק ופול ערים והתחילו להכין את ארוחת הבוקר.שטפתי יידים והצטרפתי אליהם.
"היי ג'ייסון,"אמר ברוק" איפה היית?". "סתם הייתי באגם עם סאלאמנס, ופתאום קפץ עלינו פוקימון ולכדתי אותו."
"איך קוראים לפוקימון?"שאל פול בסקרנות."קוראים לו שארקויה והוא סוג מים\עשב."עניתי לו. "גדול! אתה יודע מה המתקפות שלו?" שאל ברוק."לא,אבל עכשיו אני אגלה." שלפתי את הפוקדקס השחור שלי והוא צפצף:"שארקויה יודע :סופת עלים,סילון אקווה,אקדח מים,נשיכה,קרן קרח, וזנב ברזל."."נשמע כמו פוקימון נחמד,"אמר פול," די חזק. אולי תגלה עוד על היכולות שלו אם תילחם איתו.".כן זה רעיון טוב,"אמרתי לפול,"אכפת לך אם אני אתאמן עם אלקטוויר שלך?". פול גיחך ואמר:"אני הולך לקרוע לך את הצורה!"."עוד נראה," השבתי לו. אני יודע שפול יריב חזק,אבל אני ניצחתי באלית פור בסינו,הואן,ג'וטו,וסאזאדו.אני הולך לקרוע לו את הצורה!

[COLOR="Red"][SIZE="3"]בפרק הבא:מי ינצח:ג'ייסון או פול? כל התשובות בפרק הבא:פרק 4:קרב בגדול! המבחן של שארקויה![/SIZE][/COLOR]

מי שמוכן להכין לי לוגו שיפנה אליי בפרטי!

[COLOR="Green"][U]קרדיט לאמבואר על הרעיון לשארקויה![/U][/COLOR]

יש שיפור עצום מפרק 1 לפרק 3, וזה יפה מאוד אבל עדיין לא מושלם.
הייתי ממליץ לך לעשות קצת אנטרים, למשל את הפסקה הבאה:
[quote]בכל אופן,אני וסאלאמנס יצאנו מהמחנה שבו כולנו ישנו. זה היה בוקר יפה במיוחד:הפידג'ים צייצו על צמרות העצים,
קטארפים ורטטות התרוצצו בעשב,וגרידוסים ומג'יקארפים שחו באגם.אני וסאלאמנס הגענו לשפת האגם. "אוקיי חבר," אמרתי לסאלאמנס," מה דעתך על אימון בוקר?".סאלאמנס שאג בעוצמה אדירה ושחרר פעימת דרקון חזקה אל אחד העצים ליד האגם. נשמע קול קריעה והעץ נפל. לפתע, יצא פוקימון דמוי כריש מהמים. הוא היה בצבע ירוק עם סנפירים כחולים ועיניים אדומות. [/quote]
לכתוב בצורה כזאת (הרחבת משפטים והרחבת בתיאורים, בלי נקודה בסוף כל שלושה מילים בערך, אנטרים, שימוש במילים נרדפות...)
[quote]בכל אופן, יצאנו אני וסאלמאנס מהמחנה שבו ישנה כל החבורה. זה היה בוקר יפה במיוחד במחוז קנטו; הפידג'י צייצו על צמרות העצים הגבוהים שהיו פזורים ברחבי האזור, קאטרפי ורטטה רבים התרוצצו בדשא שהיה לח, ומג'יקארפים רבים שחו עם כמה גארידוסים באגם.
"אוקיי חבר," אמרתי לסאלאמנס, "מה דעתך לעשות אימון בוקר קצר?" שאלתי, וסאלאמנס נראה מרוצה. הוא שלח פעימת דרקון לעבר אחד העצים ליד האגם. פידג'י מיהר לברוח מאחד הענפים של העץ, מקרקר בבהלה, בדיוק שנייה לפני שהעץ ניתק מהאדמה ונפל בקול קריעה.
לפתע, בועות עלו במי האגם השקטים, ופוקימון דמוי כריש יצא מהמים; סנפיריו היו כחולים, עיניו היו אדומות כדם, וגופו הכרישי והגדול היה ירוק.[/quote]
רואה את השיפור? (:

[QUOTE=NegativeX;1044764]יש שיפור עצום מפרק 1 לפרק 3, וזה יפה מאוד אבל עדיין לא מושלם.
הייתי ממליץ לך לעשות קצת אנטרים, למשל את הפסקה הבאה:

לכתוב בצורה כזאת (הרחבת משפטים והרחבת בתיאורים, בלי נקודה בסוף כל שלושה מילים בערך, אנטרים, שימוש במילים נרדפות...)

רואה את השיפור? (:[/QUOTE]

תודה רבה. אני אשלב את זה בפרק הבא.

[COLOR="Red"][SIZE="4"]כמו שאמרתי,הנה פרק 4.:)[/SIZE][/COLOR]

[COLOR="Red"][U][SIZE="4"]פרק 4:קרב בגדול!המבחן של שארקויה![/SIZE][/U][/COLOR]

שכבתי בדשא הגדול והלח מעט והסתכלתי על האגם התכול המבהיק באור השמש ועל העננים הלבנים הגדולים שנראים כאילו מישהו צייר אותם לפי הזמנה.לידי שכב סאלאמנס,הפוקימון הגדול והאהוב שלי מצונף בדשא ונח מעט.במים שחו הגארידוס האדום הגדול ונראה היה כאילו שהם מתחברים עם הפלוטזל שלי ועם שארקויה שלי.הגארידוס האדום שיחק עם שארקויה ופלוטזל במימי האגם הצלולים והם נהנו מאוד זה מחברתו של זה. אני ניסיתי להרגע ולחשוב בצלילות לקראת הקרב שלי עם פול. יצא לראות את האלקטוויר שלו בפעולה בליגות סינו ואוליביה,ולמען האמת,גם אני הייתי רוצה אלקטוויר כזה. אני צריך להזהר בעיקר ממתקפת אגרוף הרעם שלו,כי עוצמתה רבה וראיתי את זה בליגת סינו. אני צריך גם להתחשב בעובדה שאלקטוויר יודע התנגשות ג'יגה,שזאת מתקפת הנורמל הפיסית החזקה ביותר. אבל גם לשארקויה שלי יש גם כמה יתרונות: היום בבוקר,אחרי שקבעתי את הקרב עם פול,התאמנתי קצת עם שארקויה שלי. ניסיתי את המתקפות שלו על כמה עצים בסביבה,ובדרך הבהלנו הרבה פידג'י, ופתאום,שארקויה התחיל לזרוח באור ירוק.חשבתי שזאת היכולת צמיחת יתר המפורסמת,אבל פתאום שארקויה יצר פיצוץ אדיר שהתפשט לכל כיוון. בקושי הספקתי לקרוא לסאלאמנס ולעוף גבוה ככל האפשר,ובאותו רגע הבנתי ששארקויה שלי יודע את אחת ממתקפות העשב המסוכנות ביותר:"זעם טרופי". העיקרון במתקפה זו פשוט: הפוקימון שואב אנרגיה מהסביבה שלו ומייצר פיצוץ עשב אדיר שמתפשט לכל כיוון.היתרון במתקפה זו הוא שבלתי אפשרי לחמוק ממנה.פשוט אי אפשר.והחיסרון הוא שאם הוא פוגע בך בזמן שאתה טוען את המתקפה אתה מחוסל,כי כל מתקפה גורמת פי 2 נזק.לא הייתה לי תוכנית מדויקת איך להשתמש במתקפה הזו בקרב,אבל פתאום עלה לי רעיון.קראתי לשארקויה והסברתי לו את התוכנית.אני רק מקווה שהוא יזכור אותה,כי כל הקרב תלוי בזה.

כשהגיעה השעה לקרב שלנו, הגעתי אל הזירה המאולתרת שאש ברוק וקונווי הכינו. שמחתי כי זאת הייתה הזירה שהייתי צריך:זירת מים."שאלנו את פול בנוגע לזירה,והוא אמר שתחליט אתה,כי זה לא משנה לו.הנחנו שאתה תעדיף זירת מים כי אתה נלחם עם שארקויה. אני לא יכול לחכות לראות אותו בפעולה!"אמר אש."כן,זה באמת יהיה נחמד לראות למה הוא מסוגל,"אמר ברוק תוך כדי שהוא מביט לאחור בעצבנות."נו איפה הוא?!"שאל ברוק,"הוא היה אמור להיות פה לפני רבע שעה!".פתאום,פול יצא מבין העצים לצד האלקטוויר שלו. בירכנו זה את זה כמו חברים ותיקים,למרות שאש ופול היו פעם אויבים.אבל ככה זה,הזמן הוא התרופה הכי טובה שיש."נו,"אמר פול,"אתה מוכן לקרב?",אמר פול בטון שהייתה בו יותר שאלה אמיתית מזלזול."ועוד איך!",עניתי לו בחזרה."אוקיי,אם לא אכפת לכם,אני אשפוט!",אמר ברוק בגאווה."אין צורך,"אמרתי לו,"זה קרב אחד על אחד.מי שהפוקימון שלו מתעלף יוצא מהמשחק!צא שארקויה!",עניתי לברוק ותוך כדי הוצאתי את שארקויה מהפוקדור שלו. פול סימן לאלקטוויר ללכת לצד השני של הזירה."טוב,"אמרתי,"מכיוון שהזירה היא הסוג שלי,אני אתן לך להתחיל."."זה יהיה תענוג", אמר פול,"צא אלקטוויר! אגרוף מגה!".האלקטוויר של פול יצא עם הזרוע כחולה שלו לעבר שארקויה.שארקויה זז הצידה והתחמק די בקלות מאגרוף המגה."עכשיו שארקויה,סילון אקווה!",לפני שאלקטוויר הבין איפה שארקויה,שארקויה פגע בו עם סילון אקווה חזק שהפיל אותו לרצפה.פול קצת התעצבן,"תקופ אלקטוויר!צא אליו עם אגרוף אש!".החום הרב נאסף סביב ידו של אלקטוויר בזמן שרץ הישר אל שארקויה שלי.הוא פגע ישירות בבטן של שארקויה שקרס מיד.קיללתי בשקט.שכתי שבליגת אוליביה יצא לי לראות כמה חזק אגרוף האש של אלקטוויר.הקרב נמשך בסגנון של אלקטוויר מכה בשארקויה,ולפני ששארקויה עושה משהו,אלקטוויר מכה עוד פעם.הבנתי שזה הזמן לנסות את התוכנית שלי."שארקויה תשתמש בסינתזה!"קראתי אל שארקויה.האור הירוק שוב הקיף את שארקויה.פול גיחך ואמר לאלקטוויר:"אלקטוויר בוא נסיים את זה עם אגרוף רעם!".כוח החשמל האדיר שנאסף סביב אגרופו של אלקטוויר יצר ניצוצות בזירה.בדיוק באותו הרגע שאלקטוויר היה בחצי מרחק משארקויה,שארקויה סיים לטעון."עכשיו שחרר את זה!בכל הכוח!",צעקתי לשארקויה.שארקויה שחרר את אנרגיית העשב מהזעם הטרופי שלו."מה לעזאז-"אמר פול בתימהון ובצעקה,אך לפני שהספיק לגמור את המשפט נשמע פיצוץ אדיר ואחרי שהתפזר האבק ראו את אלקטוויר מעולף על הרצפה."חזור אלקטוויר,"קרא פול,"שמע,זה היה קרב טוב!רואים שאתה מאמן מעולה!מתי שארקויה למד זעם טרופי?,הוא שאל."אתמול כש התאמנתי איתו ביער",עניתי לו."גם אתה מאמן מעולה!האלקטוויר שלך מאומן היטב!" החמאתי לו.ידעתי שלאש ופול היו פעם מחלוקות בנוגע לדרך אימונים כשרה,עד שלפול מת הוויבייל שלו מהזנחה והתעללות.מאז הוא דובק בגישה של אש לגבי אימונים,שאומרת שכדי להיות מאמן טוב אתה צריך להיות חבר של הפוקימון שלך.אש הוא מאמן ממש טוב.הוא עזר לי ללמד את הפלוטזל שלי את טכניקת ההגנה שהוא פיתח,מגן התנגדות. החזרתי את שארקויה לפוקדור וחזרתי למחנה.

כשהגענו למחנה כבר היה ערב וכולם התחילו להתארגן לשינה.אני ברוק אש ופול הלכנו אל איזור הבישול תוך כדי שאנחנו מדברים על הקרב. כולם היו עסוקים בהתארגנות לשינה ולא שמו לב שבאנו למחנה."טוב,"אמרתי"בוא נכין ארוחת ערב..צאו בליסיי!".שלישיית הבליסיי שלי יצאו מהפוקדורים והתחילו לעזור בהכנות.תפסתי את שלושתם כהאפיני קטנים במחוז סינו.מאז כבר עבר הרבה זמן והם התחזקו ולמדו מתקפות חזקות.אני לא משתמש בהם לקרבות,אבל הם טבחים פשוט מעולים! וחוץ מזה אני חושב שהם מתאימים יותר כפוקימונים לשימוש ביתי,ולא לקרבות."טוב,"אמר אש,"מה עושים מחר?"."אני חושב שעד מחר כבר נגיע לפושייה,ונפגוש את קוגה."ענה לו ברוק.
אני כבר לא יכול לחכות למפגש עם קוגה.זה יהיה הזמן המושלם לחשוף את ההפתעה הסודית שלי!

[COLOR="DarkRed"]תודה לכל מי שהגיב בסיפור.אני מתייחס ברצינות לכל תגובה ומנסה ליישם את מה שאני יכול.אני מקווה שחלק מכם יהפכו לקוראים קבועים!

מצטער על הדאבל פוסט,פשוט אף אחד לא הגיב[/COLOR]