לחזור לעולם שלי

[u]פרק ראשון - הבוס, הצעירה וחנות החיות[/u]

טום, נער צנום בן 16 הלובש ג'ינס וחולצת טריקו שחורה התהלך בחדרו הקטן בקומה השנייה של ביתו. זה היה היום השני מאז תחילת החופש הגדול, וטום איחר לעבודה. למעשה, הוא היה אמור להיות בעבודה כבר לפני ארבעים וחמש דקות, אך הוא התעורר מאוחר. כיוון שטום פספס את האוטובוס, הוא התהלך בחדרו וחשב איך להגיע לעבודה במהירות.
לפתע נשמעה צפירה. טום הביט בחלונו וראה את הרכב של אמו, רכב אדום מסוג הונדה חונה בחנייה הפרטית.
טום מיהר למטה לפגוש את אמו.
כשהגיע לחנייה, ראה אישה גבוהה, בערך בשנות הארבעים לחייה בעלת שיער אדום ועיניים כחולות.
טום מיהר להסביר לה את המצב, ועד מהרה הוא עמד מול החנות שבה עבד, מנופף לאמו לשלום.
כשהוא נכנס לחנות הוא ראה את הבוס שלו עומד על הדלפק ומדבר עם לקוחה. היה לה שיער אדמוני עם תסרוקת מוזרה שבה היא העמידה את הקוקייה שלה למעלה, היא לבשה חולצת בטן צמודה צהובה וג'ינס כחול קצר, כך שראו טיפה את הבטן שלה.
טום עבד בחנות חיות, חנות שבה לרוב עזרה ללקוח אורכת מעל עשר דקות; כלומר שטום יוכל לחמוק לחדר האחורי מבלי שהבוס יבחין בו.
הוא החל לצעוד בצעדים שקטים לעבר הדלת החומה אשר נכתב עליה "הכניסה לעובדים בלבד" באותיות אדומות ודהויות.
לפתע נשמע קול רועם.
"טום! בוא הנה ותעזור לגברת. לאחר מכן בוא לשיחה איתי בחדר האחורי."
טום נאנח. הוא ידע שהבוס לא עומד לצעוק עליו מול לקוחה, ושאת האש האמתית הוא שומר לשיחה בחדר האחורי.
"כן גברתי, במה אפשר לעזור?" שאל טום את הלקוחה הצעירה לאחר שהתמקם מאחורי הדלפק.
"אני רוצה שלוש קופסאות של מזון פוקימונים." אמרה בעייפות, כאילו חזרה על כך פעמים רבות. כששמע זאת הבוס הוא נאנח והלך בצעדים כבדים לעבר החדר האחורי.
"סליחה? פוקימונים?" שאל טום.
הצעירה נאנחה וכיסתה את פניה בעזרת שתי ידיה. היא נענעה בראשה מספר פעמים ואז הישירה את מבטה לטום.
"פוקימונים! פו - קי - מו - נים!" צעקה בייאוש.
טום הסתכל עליה במבט מוזר.
"את לא מפה, נכון?
"לא."
"מאיפה את?"
"אני מהעיר סרוליאן." אמרה.
"סרוליאן? אף פעם לא שמעתי על עיר כזו. היא נמצאת פה בארץ?" שאל טום.
"לא ממש. העיר נמצאת במחוז קנטו." אמרה בעוד טום מביט בה בפליאה.
"אה.. אם אפשר לדעת.. מה הם הפוקימונים האלה שאת רוצה מזון בשבילם?"
הצעירה משכה בכתפיה.
"את יכולה אולי להראות לי אותם?" שאל טום בהיסוס.
הצעירה העלתה חיוך מהוסס על פניה. היא הוציאה כדור קטן, לחצה עליו ולפתע הוא גדל כך שהתאים לידה במדויק. חציו התחתון היה בצבע לבן, בעוד חציו בעליון היה אדום.
"פוקדור צא!" צעקה תוך כדי זריקת הכדור לאוויר.
'נו יופי.. יש לי עסק עם משוגעת פה...' חשב טום.
"צא... סיידאק!"
הכדור נפתח באוויר ויצא ממנו לייזר אדום. הלייזר התקדם לכיוון הרצפה והתגבש לצורה של חיה. לאחר מספר שניות ברווז בעל נוצות צהובות ומקור גדול עמד על רצפת החנות.
"את כולאת את הברווז המסכן בכדור הזה?!" שאל טום בזעזוע.
'מעניין איזה מין המצאה זדונית הכדור הזה... לכלוא חיות! אתם מאמינים? ולמה לעזאזל היא קראה לברווז הזה פוקימון?"
"כולאת?! ברור שלא! סיידא הוא חבר שלי!" אמרה.
"סיידאק" הברווז פתח את פיו, כאילו לאשר דבריה של הצעירה.
טום נחרד.
"ברווזים אמורים לגעגע.. לא לומר את השם שהבעלים נתן להם..." פרצופו של טום החוויר.
"חזור סיידאק" אמרה הצעירה וכיוונה את הכדור לכיוון הברווז.
הלייזר האדום אפף את הברווז והוא נעלם כלא היה.
לפתע הבוס יצא מהחדר.
"אני קופץ הביתה. טום, אתה אחראי. ואני עדיין מחכה לשיחה שלנו." אמר.
טום הנהן והביט בבוס יוצא מהחנות.
"את לבדך כאן?" לחש.
"למה אתה מתכוון?"
"אני מתכוון כאן, בעיר. את לבדך?"
"אה, לא... יש איתי עוד שני חברים. למה?" שאלה.
"תביאי אותם לפה. יש משהו שכולכם צריכים לשמוע." אמר טום במהירות.
הצעירה התכוונה להתנגד, אך כששמעה את ארשת קולו של טום הנהנה.
"קוראים לי טום דרך אגב.

איך קוראים לך?"


-------------
תגובות בבקשה

סיפור יפה אני אעקוב זאת מיסטי נכון?

סיפור טוב, אהבתי מאוד.
מעניין ומרתק, אני יעקוב!

תודה^^

עוד 2 תגובות אני אמשיך

סיפור טוב, אבל יש בעיה בפתיחה, אתה קראת לו טום ושון ביחד, תסתקל:
[QUOTE=chelsea fc;1212693][u]פרק ראשון - הבוס, הצעירה וחנות החיות[/u]

[B]טום[/B], נער צנום בן 16 הלובש ג'ינס וחולצת טריקו שחורה התהלך בחדרו הקטן בקומה השנייה של ביתו. זה היה היום השני מאז תחילת החופש הגדול, ו[B]שון[/B] איחר לעבודה. למעשה, הוא היה אמור להיות בעבודה כבר לפני ארבעים וחמש דקות, אך הוא התעורר מאוחר. כיוון [B]ששון[/B] פספס את האוטובוס, הוא התהלך בחדרו וחשב איך להגיע לעבודה במהירות.
לפתע נשמעה צפירה. [B]טום [/B]הביט בחלונו וראה את הרכב של אמו, רכב אדום מסוג הונדה חונה בחנייה הפרטית.
[B]שון[/B] מיהר למטה לפגוש את אמו.
כשהגיע לחנייה, ראה אישה גבוהה, בערך בשנות הארבעים לחייה בעלת שיער אדום ועיניים כחולות.
[B]טום[/B] מיהר להסביר לה את המצב, ועד מהרה הוא עמד מול החנות שבה עבד, מנופף לאמו לשלום.
[/QUOTE]

תתקן את זה כי זה מוזר קצת.

חוץ מזה הסיפור טוב, נראלי שאני יעקוב, תלוי איך זה יתפתח

הנה התגובה השנייה שרצית. תתחיל לכתוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[QUOTE=JimiJuri;1212769]סיפור טוב, אבל יש בעיה בפתיחה, אתה קראת לו טום ושון ביחד, תסתקל:


תתקן את זה כי זה מוזר קצת.

חוץ מזה הסיפור טוב, נראלי שאני יעקוב, תלוי איך זה יתפתח[/QUOTE]
כן אתה צודק, זה כי בהתחלה כתבתי שון ואז לקראת סוף הפרק שמתי לב שרשמתי רוב הפרק טום במקום שון, אז ערכתי את כל השונים לטונים, וכנראה פספסתי :D

פרק הבא יפורסם בהמשך היום, בינתיים תגובות יתקבלו בברכה :)

סיפור טוב אבל לא הבנתי מי אומר למי מה בסוף הפרק.

[QUOTE=scizor-x;1212969]סיפור טוב אבל לא הבנתי מי אומר למי מה בסוף הפרק.[/QUOTE]
תקרא אני בטוח שתבין למשל הציטוט האחרון טום אמר כי היה כתוב בו "קוראים לי טום..." אתה יכול להבין לפי הציטוטים.

פרק 2:

"מיסטי"
***

"תהני" אמר טום ללקוח מזדמן שקנה אוכל לדגים.
בדיוק כשיצא הלקוח מהחנות נכנסו לחנות מיסטי ושני ילדים, אחד מהם בערך בגילו של טום ואילו השני מבוגר וגבוה בהרבה.
הנער שבגילו של טום חבש כובע אדום, ג'ינס ארוך וחולצה בצבע כהה, שאותו לא זיהה טום. על החולצה לבש מקטורן כחול ועל ידיו שם כפפות. לבושו היה מוזר בהתחשב בעונת השנה ובחום שבחוץ.
השני היה גבוה עם שיער קוצני וחום, היו לו עיניים קטנות ובצורה מוזרה כך שלא ראו את האישונים שלו. הוא לבש ג'ינס אדום וחולצה קצרה וכתומה, ועליה מקטורן חסר שרוולים בצבע ירוק.
"תכיר; אלה אש וברוק." אמרה בעודה מצביעה קודם על הנער ולאחר מכן על האדם הגבוה.
הנער, זה שהתברר שמו כאש צעד קדימה.
"אמרת שיש לך דבר חשוב לומר לנו, נכון?" שאל.
טום הנהן וניגש אליהם.
"אני לא ממש בטוח במה שנאי עומד לומר לכם, אז כדאי שתשמרו על ראש פתוח.
לפני הכל, מעולם לא ראיתי פוקימון. לא אני ואני בטוח שאף אחד בעולם הזה לא.ראה כזה."
שני הבנים הסתכלו אחד על השני, לא מבינים.
לפתע הבעתה של מיסטי התבהרה.
"אז אני מסיק.. שאתם איכשהו הגעתם לעולם הזה. תמיד אמרו לי לשמור על ראש פתוח ולמרות שקשה לי לעכל את זה.. אני מאמין שזה מה שקרה. אתם הגעתם איכשהו לעולם הזה בטעות, ועכשיו אתם תקועים פה."
"בדיוק!" צעקה מיסטי.
"זה כנראה קרה כששברנו את המראה החשובה כל כך שחברי צוות אלפא ניסו לגנוב מהמוזיאון!" צעקה.
"אני לא יודע.. זה לא כל כך נראה לי. למה שצוות אלפא ירצו מראה שמעבירה בין עולמות?" שאל ברוק.
"כי אולי בעולם הזה יש את מה שהם מחפשים!" צעק אש לפתע.
"וכולנו יודעים מה הם מחפשים." הנהן ברוק.
"מה הם מחפשים?" שאל טום, בלי להבין את השיחה כלל.
"איך להחזיר את..." החל אש לומר.
"בדיוק!" צווחה מיסטי בשמחה וקטעה את אש.
"טום, אנחנו חייבים שתעזור לנו לחזור לעולם שלנו. מי יודע אם הם ימצאו דרך לעבור בין עולמות ללא הראי, וזה יכול לקרות בכל שנייה. אתה חייב לעזור לנו!" אמרה מיסטי בשקט.
"א.. אני לא יודע... אני רק בן שש עשרה. ואני עובד בחנות חיות. לא איזה מדען מטורף שיודע לעבור בין עולמות..." אמר טום באכזבה. אך למראה פניה המאוכזבות של מיסטי החל לדבר שוב.
"אבל אני יכול לעזור..." אמר וחייך לאחר שראה את פניה המאושרות של מיסטי.
"יש לך מושג איך להתחיל?" שאל ברוק.
"אממ.. טוב... איך נראתה המראה ששברתם?" שאל טום לאחר היסוס קל.
"סגולה, גדולה, החזירה את ההשתקפות שלנו בצורה די מוזרה ודהויה." אמר ברוק במהירות.
טום התבונן בברוק ארוכות.
"זה מוזר, יש לי מראה בדיוק כזו בבית." אמר טום בתדהמה.
"אז למה אנחנו מחכים? בואו נצא לשם!" צעק אש ויצא מהחנות.
לאחר מספר שניות הוא נכנס בחזרה.
"אממ... באיזה כיוון הבית שלך?"

____________

זה פרק רק בשביל העלילה, והוא חשוב בגלל זה האו קצר, פרק הבא יחולק ל2 חלקים והוא כתוב כבר.
אם אתם רוצים שאני אפרסם את שני החלקים בבת אחת תכתבו^^

פרק קצר, אבל נחמד.
הסיום די סתמי "באיזה כיוון הבית שלך"
ואש בגיל 16 כבר לא עם ברוק, הוא כרגע באנימה בן כ-13 והוא עם אייריס וסילאן.
וד"א הדמות בכלל לא מתאימה לאש. הוא מתנהג שונה.
אבל אני אמשיך לעקוב, כי הרעיון מאוד נחמד.

אממ.... אם זה ממש ארוך אז כדאי 2 חלקים, אבל רק אם זה ממש ממש ארוך.
הסיפור ממש נחמד,
אבל יש בעיה עם ההתנהגות של הדמויות בסיפור כפי שהן מתנהגות באנימה...

[QUOTE=ohadklein;1213360]פרק קצר, אבל נחמד.
הסיום די סתמי "באיזה כיוון הבית שלך"
ואש בגיל 16 כבר לא עם ברוק, הוא כרגע באנימה בן כ-13 והוא עם אייריס וסילאן.
וד"א הדמות בכלל לא מתאימה לאש. הוא מתנהג שונה.
אבל אני אמשיך לעקוב, כי הרעיון מאוד נחמד.[/QUOTE]

האמת אש בן עשר

סיפור נחמד הלוואי שבאמת היה פוקימון!

[QUOTE=Sandshrew;1213360]פרק קצר, אבל נחמד.
הסיום די סתמי "באיזה כיוון הבית שלך"
ואש בגיל 16 כבר לא עם ברוק, הוא כרגע באנימה בן כ-13 והוא עם אייריס וסילאן.
וד"א הדמות בכלל לא מתאימה לאש. הוא מתנהג שונה.
אבל אני אמשיך לעקוב, כי הרעיון מאוד נחמד.[/QUOTE]
חח מאיפה לך שהוא לא יעשה קאמבק עם ברוק ומיסטי בגיל 16? :D

לגבי האנימה אני ניסיתי לעשות את ברוק רציני ומחושב כפי שהוא(ונראלי יצא לי די טוב)
ואת אש מתלהב מכל דבר קטן ועושה החלטות פזיזות
ואת מיסטי אני לא ממש סגור על האופי שלה אז פשוט זרמתי עם זה
קח בחשבון שזה סיפור וזה לא האנימה, אז מצדי אני יכול להמציא דמות שקוראים לה פופאי אבל הוא חלשלוש ששונא תרד

בכללי הפעם האחרונה שראיתי פוקימון הייתה העונה הרביעית כשהייתי ממש קטן, אני לא מכיר את האופי של הדמויות חח^^

תודה בכל מקרה לכולכם ותודה על הביקורת אני אקח לצומת לבי
פרק הבא ישוחרר מחר, לשחרר את 2 החלקים של אותו הפרק ביחד או לשחרר אותם בנפרד?

[QUOTE=chelsea fc;1213372]חח מאיפה לך שהוא לא יעשה קאמבק עם ברוק ומיסטי בגיל 16? :D

לגבי האנימה אני ניסיתי לעשות את ברוק רציני ומחושב כפי שהוא(ונראלי יצא לי די טוב)
ואת אש מתלהב מכל דבר קטן ועושה החלטות פזיזות
ואת מיסטי אני לא ממש סגור על האופי שלה אז פשוט זרמתי עם זה
קח בחשבון שזה סיפור וזה לא האנימה, אז מצדי אני יכול להמציא דמות שקוראים לה פופאי אבל הוא חלשלוש ששונא תרד

בכללי הפעם האחרונה שראיתי פוקימון הייתה העונה הרביעית כשהייתי ממש קטן, אני לא מכיר את האופי של הדמויות חח^^

תודה בכל מקרה לכולכם ותודה על הביקורת אני אקח לצומת לבי
פרק הבא ישוחרר מחר, לשחרר את 2 החלקים של אותו הפרק ביחד או לשחרר אותם בנפרד?[/QUOTE]

אבל אתה מנסה לדמות את אש מיסטי וברוק נכון?
אז קודם תצטרך לצפות בכמה פרקים...
ואש מתלהב רק מפוקימונים.
ותשרר ביחד

כל הכבוד!! רעיון מעולההה לסיפור אני יעקוב!!!