ספינה שנטרפה למימד אחר-סיפור חדש!
שלום,כאן ליאם!
לאחר כמה חודשים של מחסום כתיבה,החלטתי לחזור לכתיבה.החלטתי גם שכדאי לי להפסיק קצת לכתוב סיפורים על פוקימון,ולזוז לכיוון אחר.לכן,החלטתי לכתוב סיפור שמבוסס על הקטע שכתבתי ב''בית הספר לכתיבה של פורום ספרות'',שנקרא ''ספינה שנטרפה למימד אחר'',החלטתי לכתוב על זה סיפור.ההקדמה של הסיפור הזה תכלול את הקטע שכתבתי שם,ולכן אני חייב לתת קרדיט לאוהד(sandslash)על הקטע המקורי שעליו מבוסס הסיפור.למרות זאת,בסיפור עדיין יופיעו פוקימונים גם אם הסיפור לא מתמקד בהם.הסיבה לכך היא שאני ניסיתי למצוא יצורים לשתמש בהם בסיפור,וביינתיים,אני ישתמש בפוקימונים.
הקדמה:
אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות כמו:''מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור?האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו?האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?ואולי זה בכלל טעות? אולי עלינו להפליג לעבר המגדלור?''
מקס,רב החובל של אחד הספינות,ירד מספינתו והתקדם אל עבר המגדלור.הוא התחיל לעלות במדרגותיו,עד שהגיע לפסגת המגדלור.שם הוא ראה אבן ירוקה ומוזרה.הוא נגע באבן,אך נעלם לפתע.
''מה אני עושה כאן?!'' צעק מקס בבהלה,כשהוא מוצא את עצמו בתוך מקום לבן ומוזר.
דמויות:
--יתעדכן בהמשך--
פרקים:
--יתעדכן בהמשך--
ועכשיו,לפרק הראשון:
פרק ראשון-התעלומה,חלק א'.......
''מה זה?איפה אני?'' שאל מקס.
מקס התחיל ללכת לו בחדר הלבן והמוזר,שפתאום הוא הרגיש שמערבולת שואבת אותו.תוך שנייה,הוא הופיע במעין עולם מוזר,שבו הכל הפוך.
''היכן אני נמצא?'' שאל מקס.
פתאום,מקס שמע שאגה מאחוריו.יצור באורך שש מטרים אשר נראה כמו דרקון עף מעל מקס.הדרקון ירה על מקס מעין קרן סגולה,שנראה שיכלה להרוג את מקס.פתאום,נשמע קול.
''פיצוץ חשמלי!''
''זרם אש!''
זרמי האש והחשמל פגעו בדרקון.לאחר מכן,שני האנשים שירו את המתקפות ירו ביחד מתקפה,שנראתה כמו קרן צבעונית.
''קרן אותות!'' קראו שני האנשים,בזמן שהמתקפה עמדה לפגוע בדרקון.עם זאת,המתקפה לא פגעה בדרקון,אלא חזרה אל שני האנשים ויצרה מערבולת.שניות ספורות לאחר מכן,הופיעו במקום שני האנשים מעין יצורים שנראו כמו דבורה וחיפושית,בהתאמה.
''קרן אותות!'' קראו שני האנשים(סליחה,יצורים)שוב,אך הפעם הקרן כן פגעה בדרקון.אם זאת,במקום שהדרקון יאבד את ההכרה,הוא פשוט נעלם למקום שאף אחד לא יודע איפה הוא נמצא.
''זה היה מדהים!אבל רגע....מי אתם,מי זה הדרקון הזה ומה אני עושה במימד הזה?'' שאל מקס.
''טוב...שלום,אני בן.נעים להכיר......'' אמר אותו האיש.נראה היה שהאיש היה די צעיר,משהו כמו בן 25.שערו היה קצר ושחור,והוא לבש חולצה לבנה,מכנסיים ירוקים וסנדלים.עיניו היו חומות,על ידו הוא ענד שעון ועל גבו הוא נשא תרמיל יחסית גדול.
''ואני קרן,חברה של בן!'' ענתה האישה שעמדה ליד בן.היא הייתה כנראה באותו גיל כמו בן,אך אולי טיפה יותר צעירה ממנו.שיערה היה ארוך ובצבע חום בהיר,והיא לבשה חולצה לבנה,מכנסיים חומות ונעלי ספורט אדומות ושחורות.עייניה היו כחולות,ועל היד שלה היא ענדה שעון.
''ומה בנוגע לדרקון ההוא?!''שאל מקס.
''טוב,הדרקון הוא בעצם הוא השומר של המימד הזה,'' אמר בן,''שמו הוא גיראטינה,ויש לו יכולת לשנות צורה;בעוד שבמימד הזה צורתו(צורת המקור)היא של מעין עכביש,במימד של בני האדם הוא בעל צורה יותר דרקונית.חוץ מזה,יש לו עוד צורות,כל אחת לכל מימד.עם זאת,כדי להשתנות לצורת המקור שלו במימדים אחרים הוא צריך את ''גביש המימדים'',וזאת בדיוק האבן הירוקה שהביאה אותך לפה''.
''אבל איך אתם הגעתם לפה?ומאיפה הגיע הכוח שלכם להשתנות לייצורים דמויי חרקים ולירות מתקפות?''שאל מקס.
''טוב,בהתחלה אנחנו הגענו למימד הזה,שאגב נקרא ''המימד ההפוך'' בזמן טיול מחנאות,'' אמרה קרן,''מצאנו מעין אבן מוזרה וירוקה במהלך הטיול,ונגענו בה,אך ברגע שנגענו בה פתאום נעלמנו למעין חדר לבן ואז ממנו ''נשאבנו'' לתוך המימד הזה.ניסינו לאט לאט להבין מה קורה פה,שפתאום גיראטינה תקף אותנו.אך שנייה לפני שהוא ירה עלינו את הקרן הסגולה ההיא,השעון של שנינו צפצף.ניסינו ללחוץ עליו כדי לכבות אותו,אך ברגע שנגענו בו,התחלנו להשתנות למעין יצורים מוזרים.בעוד שאני נראתי כמו דבורה,בן נראה כמו חיפושית.לאחר מכן,השעונים ''הסבירו'' לנו מה קרה,ומסתבר שמי שייצר אותם,שהוא חבר שלי ושל בן,פרופסור ניוטון,הכניס בהם יכולת למקד את הכוח הפנימי שלנו והשתמש ביכולת כדי להקנות לנו אפשרות להשתנות למעין יצורים בעלי כוחות מיוחדים,והוא גם השתיל בתוך השעון הודעה המסבירה על הכוחות.לאחר מכן,נלחמנו נגד גיראטינה,ואף ניצחנו אותו,אך במקום לאבד את ההכרה,הוא פשוט נעלם,כמו שקרה בקרב הקודם שנלחמנו בו.מאז,חקרנו את המימד הזה,ניסינו לגלות את סודותיו וגם נלחמנו נגד גיראטינה עוד כמה פעמים.ואז,אתה הגעת..'' אמרה קרן.
''ורגע.......כמה זמן אתם פה?'' שאל מקס.
''טוב...אנחנו לא ממש יודעים,כי זה מימד אחר והזמן פה שונה,אבל לפי הערכות הזמן של השעון(אחרי הכל,למרות שהשעון לא יכול לדעת זמנים במימד הזה בגלל שהוא מימד אחר,זה עדיין שעון די משוכלל,והוא יכול בערך לחשב את הזמן שבמימד ההפוך ולנסות לשער כמה זמן עבר)אנחנו פה כבר חודשיים'' אמר בן.
''אז......מה עושים עכשיו?'' שאל מקס.
''בוא,אנחנו יכולים להראות לך איפה אנחנו גרים בינתיים!'' אמרה קרן.
''טוב......אני אשמח לבוא!''אמר מקס,ושלושתם הלכו אל אותו ה''בית''.
------------------------
[I]בחדר קטן,בשעת חורף קרירה,ישן לו איש במיטתו.כמה שעות לאחר מכן התעורר האיש,והתחיל לחשוב מחשבות מוזרות ו.......[/I]
-------סוף פרק-------
נו...אז מה אתם חושבים?
מקווה שיצא לי יפה.אם יש לכם איזו שאלה,הצעה,הערה וכו' אתם רק צריכים להגיב.זה בהחלט לא עולה כסף.
אגב,אם כל אלה שאני קורא את הסיפור שלהם ולא מגיב לא יגיבו לי כאן רק בגלל שהם רוצים ''להחזיר'' לי,רק שידעו שאני לא מגיב בגלל שהסיפורים שלכם כל כך טובים עד שאין לי על מה להגיב,ולפעמים אני גם לא מגיב בגל חוסר זמן.אז אל תחשבו שאני לא מגיב בגלל שלא אכפת לי מהסיפורים של אף אחד,אלא ההפך.
מצפה לכמה שיותר תגובות,
ליאם:)
