שאלה על האיסור בגאווה

נשאלתי על ידי אלון (צמ"ח) שאלה, שאולי הייתה קשורה גם לשאלה של אוהד.
מאוד אהבתי את השאלה, לכן ביקשתי ממנו אישור לפרסם אותה כאן, הנה השאלה:

[quote=Alon :P_hanpy]יש לי שאלה,
השאלה היא על התכונה שבה אנשים מתרוממים ואומרים על עצמם שבחים ודברים טובים, לדוגמה שילד בא ואומר "אני מעולה... אני הכי טוב בזה.." וכד'.
יש על זה משהו בתורה?
משהו שאומר שאסור, או שמותר, או בכללי משהו שקשור?[/quote]

(אני רק רוצה להדגיש שאני עונה את התשובה הספציפית שלי, אבל יש סיבה לכך שאני לא נועל נושאים אחרי שאני עונה עליהם. מותר ורצוי שגם אתם תביעו את דעתכם, [B]במיוחד[/B] אם אתם [U]לא[/U] מסכימים איתי)

[U]תשובה:[/U]
נכנסת לנושא שבו תלוי הכיוון ממנו רואים את הדברים.
התורה (והתנ"ך) מלאה בתוכחות כנגד גאווה (כן, ככה זה נקרא), בין תוכחות סמויות בין גלויות, אבל מקור שיוצא ממנו משהו הלכתי לא קיים.

צריך טיפה רקע בשביל נושא שכזה.
ברור לנו (גם מצד היהדות) שאנשים צריכים להיות אנשים טובים, עם מידות טובות כדי להתנהל בדרך הנכון לעבודת ה' (לפחות בתיאוריה זה ברור, לא תמיד רואים את זה), אבל כל אלו כלולים בתוך ציווי רעיוני בסיסי "ועשית היישר והטוב בעייני ה'", לא ממש מפורט.
הדעה הרווחת היא שהתורה והמצוות בעצמן גורמות לאדם להיות טוב יותר, וזה נכון, אבל יש גם גישה שנקראת "שיטת המוסר".
גישת המוסר אומרת שיש צורך לא רק ללמוד תורה כל היום בעיון, אפילו שזה חשוב מאוד, אלא גם להקדיש חלק מהזמן ללימוד תורה בשביל ללמוד מוסר (איך ראוי להתנהג ואיך לעשות את זה, ושיטות להימנעות ממצוות) ובשביל ליישם את מה שקוראים (לעשות חשבון נפש כדי למצוא מה עשית לא בסדר, ותירגול של התנהגות נכונה).

כשאומרים "צד הלכתי", מתכוונים לחלק המעשי הפרקטי שנובע מהמצווה. זאת גם משמעות ומקור הביטוי "למאי נפקא מינה" מה יוצא מזה, למה חשוב ההבדל הקטנטן שהבאת או המילה המיותרת שנכנסה או זה שהסיבה שונה, חייב להיות לזה משהו מעשי- ניתן למדידה שאפשר להוציא מזה.
מתוך כך לפעמים יוצא (שלא בצדק) הרעיון, שכל דבר שאינו מדיד, לא חשוב. או לפחות לא חשוב כמו לימוד התורה הנפוץ.

אז אם אתה רוצה לדעת על אסור/מותר מהבחינה ההלכתית, אין מה להגיד כנגד זה (למרות שזה זה אכן אסור, אבל אף אחד אולי לא יוכל להגיד שהלכתית זה אסור).
אבל מבחינה מוסרית: "כל המתגאה, מתפאר בלבוש שמיים. שנאמר: 'ה' מלך, [B]גאות[/B] לבש.' ואיך יתגאה בכבוד (=גם כינוי ללבוש) קונו?", או במילים אחרות, איזו זכות יש לך להשתמש בלבושו של ה', רק אצלו הגאווה היא מגיעה רק בצג החיובי שלה. ויש ועוד הרבה דברים נוספים שבאים כנגד הגאווה ומידות רעות.

רק להבהרה, האיסור על גאווה (ועוד מידות רעות אחרות), זה לא אומר לנו לבטל את עצמנו, זאת לא ענווה (מה שנתפס כהפך מגאווה, רק שזה לא).
גם כעסנות זה דבר שלילי, אבל הכעס עצמו אינו כזה, יש חשיבות רבה לעוצמות שבכעס כשהן מופנות לדברים טובים (וברור שאדישות אינה התכונה ההפוכה לכעס שאמורה להיות טובה ממנה).
הגאווה שמורה למקים מיוחדים וגם אז היא מתגלה רק דרך הענווה שהיא לדעת בדיוק מה אתה ולא להמעיט בערכך אבל לא להגזים, אתה יכול להיות טוב וזה הגיוני, אבל אין מצב שאתה מושלם...

ועוד דבר אחרון שכדאי לזכור, משה רבנו היה הדבר הקרוב ביותר למושלם שיכול להיות, אבל מה הסיבה לכך?
חכמים מסבירים, שהסיבה שמשה היה מושלם היא שהיו לו את כל המידות הרעות, והוא התגבר על כולם.

לפי דעתי רצוי שבני אדם עשירים ומכובדים שלומדים תורה יתגאו כמה שיותר על לימוד התורה שלהם. ולמה? כי כל מי שיראה אותם וישמע את דבריהם יגיד לעצמו 'וואלה, הם לומדים תורה וכל כך מצליחים בחיים? למה שאני לא יעשה את זה?'. מה אתה אומר?

[QUOTE=sandslash;1263817]לפי דעתי רצוי שבני אדם עשירים ומכובדים שלומדים תורה יתגאו כמה שיותר על לימוד התורה שלהם. ולמה? כי כל מי שיראה אותם וישמע את דבריהם יגיד לעצמו 'וואלה, הם לומדים תורה וכל כך מצליחים בחיים? למה שאני לא יעשה את זה?'. מה אתה אומר?[/QUOTE]

לומדי תורה צריכים גאווה "שלא יהיו כאסקופה הנדרסת", ואל תשאלו אותי מה זה אסקופה כי אני לא יודע, אני חושב שזאת הדרך של רשות הרבים שכולם הולכים עליה ונוסעים עליה.
לומדי תורה צריכים להראות שיש להם עקרונות של ממש, עקרונות שלא ישתנו כי צועקים עליהם. וכמו כן גאווה לגבי האמת שהתורה מייצגת. אבל לא גאווה של עליונות.

[QUOTE=HeavySnorlax;1263819]לומדי תורה צריכים גאווה "שלא יהיו כאסקופה הנדרסת", ואל תשאלו אותי מה זה אסקופה כי אני לא יודע, אני חושב שזאת הדרך של רשות הרבים שכולם הולכים עליה ונוסעים עליה.
לומדי תורה צריכים להראות שיש להם עקרונות של ממש, עקרונות שלא ישתנו כי צועקים עליהם. וכמו כן גאווה לגבי האמת שהתורה מייצגת. אבל לא גאווה של עליונות.[/QUOTE]

אני מתכוון לגאווה בסגנון של "איזה כיף זה כשאני נותן צדקה לאנשים" או דברים כאלה, של מוסריות.
ואסקופה זה(למדנו בכיתה) חלק מהבית שהוא שייך לרשות הרבים, כמו חצר של בניין גדול ששייכת לכולם או מרפסת שכולם יכולים להיות עליה

לדעתי להתגאות במעשיך זה דבר טוב וחיובי. אבל גאווה במובן השלילי של המילה, לדתי זה יותר חטא מוסרי. כשאתה מתרברב יותר מידי, אתה בעצם מביע עליונות על בני אדם אחרים, וזה לא נכון- כולם שווים. [b]אולי[/b](כי אני לא יודע..) על זה(כולם שווים) אומרת התורה משהו, ואז היא בעקיפין אוסרת על גאווה.

[QUOTE=Ace Ventura;1263884]לדעתי להתגאות במעשיך זה דבר טוב וחיובי. אבל גאווה במובן השלילי של המילה, לדתי זה יותר חטא מוסרי. כשאתה מתרברב יותר מידי, אתה בעצם מביע עליונות על בני אדם אחרים, וזה לא נכון- כולם שווים. [b]אולי[/b](כי אני לא יודע..) על זה(כולם שווים) אומרת התורה משהו, ואז היא בעקיפין אוסרת על גאווה.[/QUOTE]

"ואהבת לרעך כמוך" אומר לך משהו?

[QUOTE=Ace Ventura;1263884]לדעתי להתגאות במעשיך זה דבר טוב וחיובי. אבל גאווה במובן השלילי של המילה, לדתי זה יותר חטא מוסרי. כשאתה מתרברב יותר מידי, אתה בעצם מביע עליונות על בני אדם אחרים, וזה לא נכון- כולם שווים. [b]אולי[/b](כי אני לא יודע..) על זה(כולם שווים) אומרת התורה משהו, ואז היא בעקיפין אוסרת על גאווה.[/QUOTE]

תחשוב על זה.
אם כולם שווים, למה לדתי זה יותר עברה מלחילוני?

[QUOTE=HeavySnorlax;1263899]תחשוב על זה.
אם כולם שווים, למה לדתי זה יותר עברה מלחילוני?[/QUOTE]

לא הבנתי את השאלה. למה לדתי זה עבירה יותר חמורה מחילוני? זה חטא מוסרי, בין אדם לאדם, לכן זה לא חשוב אם הוא דתי, חילוני, וכו'. (שוב, זו דעתי האישית).

[QUOTE=Ace Ventura;1263914]לא הבנתי את השאלה. למה לדתי זה עבירה יותר חמורה מחילוני? זה חטא מוסרי, בין אדם לאדם, לכן זה לא חשוב אם הוא דתי, חילוני, וכו'. (שוב, זו דעתי האישית).[/QUOTE]

כתבת שלדתי זה חטא מוסרי.
וזה לא משנה איזה על סוג חטא מדובר, עדיין אין הבדל בין אדם דתי לאדם חילוני.

ואתה צודק מאוד לגבי הדברים, רק שאין ממש מושג כזה "חטא מוסרי", חטא הוא חטא. אם זה גם נגד המוסר זה לא אומר משהו מיוחד (ממש כמו שלחלל שבת זה נגד המוסר ואי יראת הורים זה גם נגד המוסר) מאשר כל חטא אחר.

[quote=HeavySnorlax;1263923]כתבת שלדתי זה חטא מוסרי.
וזה לא משנה איזה על סוג חטא מדובר, עדיין אין הבדל בין אדם דתי לאדם חילוני.

ואתה צודק מאוד לגבי הדברים, רק שאין ממש מושג כזה "חטא מוסרי", חטא הוא חטא. אם זה גם נגד המוסר זה לא אומר משהו מיוחד (ממש כמו שלחלל שבת זה נגד המוסר ואי יראת הורים זה גם נגד המוסר) מאשר כל חטא אחר.[/quote]
ההבדל שלדעתי כן יש בין חילוניים לדתיים,
הוא הבדל אחד.
ההבדל הוא הגישה של הדתיים לשל החילוניים, איך כל אחד מקבל את מה שקורה.
אם לדוגמה איש אחד למד תורה בשירותים, יכול להיות יעבור חילוי, יישמע את זה ולא כלכך יהיה לו אכפת, הוא ימשיך בשלו, לא ייתן לזה חשיבות. לעומתו, יכול לבוא דתי, וייטען שזה אסור ויסביר לאותו איש.
זה הכל עניין של גישה.

יש עוד הבדל בין הדתיים לחילונים, וזה רמת הקשיות של הניסיונות הבאים אליהם. דתיים נחשפים כל יום לעוד ועוד דברים שבעיניהם לא צנועים וסוטים, כמו פרסומות ושלטי חוצות של בנות חצי ערומות. אצל החילונים זה בדרך כלל לא מהווה בעיה, היות והם מרגישים בנוח ליד הדברים האלו. דתיים מבינים את חומרת המעשה של התאווה יותר, ומבינים את ההדבר הרוחני שבזה, ולכן הניסיון אצלם גדול אפילו יותר.

התורה גם אוסרת על הסוג השני של גאווה

[QUOTE=Conscript;1263989]התורה גם אוסרת על הסוג השני של גאווה[/QUOTE]

הסבר פרט ונמק.
לא הבנתי למה התכוונת.

[QUOTE=HeavySnorlax;1263993]הסבר פרט ונמק.
לא הבנתי למה התכוונת.[/QUOTE]

אני חושב שהוא התכוון לגאווה מההקשר משכב זכר\משכב נקבה
בכ"מ לא משהו שקשור לנושא