שעון עצר[מתח]

[b][u][center]פרק 1[/center][/u][/b]

פרולוג:
זה החל בשעה 15:03 ב26 בפברואר.
בתוך 10 שעות בערך מאז הארוע רוב האנשים שהיו מסוגלים לשים אצבע מאשימה לכך היו מתים או לא שפויים.
בשעה שלוש באותו יום איש צעיר חסר כל חשיבות מבחינה היסטורית הלך לבניין הנימצא ליד הכיכר המרכזי לראיון עבודה, "אני יראה לחרא הקטן מה זה..."מלמל. קולו נבלע ברעש הרחוב הסואן, אך זה לא העיק על אושרו הגדול "היום יום חשוב" אמר לעצמו "והוא צריך להתכונן טוב טוב"
"שלום קוראים לי קליי ניקרסון אני... קיבלתי... המלצה ואני חושב שאני מתאים" והחל לפרט מדוע עד שסיים.
שתיקה.
"אוקיי, בחור קיבלת את העבודה" אמר הגבר הקירח כמעט מולו. גל של הקלה חלף בליבו אך הוא התעקש לא להראות זאת בפניו אלא רק הכרת תודה, הם החליפו מלות פרידה וקליי יצא מהמשרד.
כשיצא מהבניין אמר בקול רם "ייייישששש!!!!" והתקשר לחברתו הטובה שרון ששילמה איתו ביחד שכר דירה-"הלו"?" "שרון זה אני, קליי" אמר בקול נרגש "הי קליי! , מה רצית?" "קבלתי ת'עבודה!!!!!!" "זה נהדר! אני באה ,טוב ,ביי אני צריכה לטפל במשהו" הוא צעד-כמעט דילג-בדרכו לבנק וחיכה בתור למשוך מהכספומט 250 דולר.
פתאום שמע רעש של מטוס והבחין בו באופק, לרגע הוריד את מבטו להקליד את הסכום המבוקש , כאשר פיצוץ מחריד זעזע את האדמה .
הוא שכח הכול והסתכל סביבו בדיוק בזמן כדי לראות את המטוס מתרסק על הבניין, המוני אנשים צעקו, אי שם שמע ילדה צורחת, אנשי עסקים ותיירים חלפו בריצה על פניו בזמן שיסודות הבניין נרעדו, הוא עזב את הכול והתחיל לרוץ.
מזגזג על פני אנשים, חולף ולפעמים דוחף אותם לצדדים, עד שנזכר במסמכים ובהודעה שעליו להעביר, מסמכים שנשארו בתיק העבודה שלו ליד הכספומט. החל לרוץ חזרה עד שלפתע נתקל באחד האנשים, מעד ונפל,מיד התרומם ומיהר בצליעה לעבר התיק שנח היכן שהשאירו. באנחת הקלה אחז בתיק ואץ לפינת הבניין הסמוכה, הסדיר את נשימתו והבין שעליו להכנס בכל זאת לבניין להעביר את המסמכים, ושוב, פילס את דרכו בזרם האנשים שבא מולו, נכנס לבניין ושם החל לחפש את איש הקשר, בתוך כל המהומה, ללא אפשרות לדעת את הזמן העובר, החל שומע חריקות נוראות, מתכתיות, וההבנה ניחתה עליו, הבניין מתמוטט, והוא לא יספיק לצאת....

לא ממש הבנתי אותו יש לך דיי הרבה שגיאות כתיב
וגם מה לא לבעלי לב חלש O_ם?
זה אמור להיות מפחיד כי עם כן זה לא O_ם

הוא צודק. אין הרבה פסיקים וקשה להבין מה קורה.
ד"א Touya. אומרים כי [u]א[/u]ם כן וכו'.

טוב, אה... די קשה לי לתת ביקורת על זה...
בעיקר כי לא הבנתי כלום.
לא מבינים מה המתרחש, אין לי מושג מה בכלל קרה שם, מה הקשר לאצבע המאשימה, ולא הבנתי כלום.
אם זה מסתדר לך בממוח בצורה כלשהיא, נסה לתאר אותה כך שגם אחרים יבינו זאת.

הסיפור נשמע כמו איש מגמגם.

"היי, בום פיצוץ קלי מתקשר אני התקבלתי לעבודה"

אתה צריך בטא, וגם לעבוד על רמת הסדר של הסיפור.

[b]פרולוג:
זה החל בשעה 15:03 ב26 בפברואר.
בתוך 10 שעות מאז הארוע מרבית האנשים שהיו מסוגלים לשים אצבע מאשימה לכך היו מתים או לא שפויים.
בשעה שלוש בערך, באותו היום, איש צעיר חסר כל חשיבות מבחינה היסטורית הלך לבניין הנמצא ליד הכיכר המרכזית.
"אני אראה לחרא הקטן מה זה..."מלמל בשקט. קולו נבלע ברעש הרחוב הסואן, אך זה לא העיק על אושרו הגדול. 'היום יום חשוב' חשב לעצמו 'ואני צריך להתכונן טוב טוב'
"שלום קוראים לי קליי ניקרסון אני... קיבלתי... ואני מעריך... המליצו..." אמר קליי בקול חלוש ומגמגם.
שתיקה שררה בחדר.
"אוקיי, בחור קיבלת את העבודה" אמר הגבר הקירח הישב כמעט מולו. גל של הקלה חלף בליבו של ניקרסון אך הוא התעקש שלא יראו את הקלתו על פניו אלא רק הכרת תודה. שני האנשים החליפו מילות פרידה קצרות וקליי יצא מהמשרד.
כשיצא מהבניין צעק "יש!" והתקשר לחברתו הטובה, שרון, ששילמה ביחד איתו את שכר דירתם. "הלו"?" שאל קליי "שרון? זה אני, קליי" אמר בקול נרגש "הי קליי! , מה רצית?" שאלה שרון. "קבלתי את העבודה!" אמר קליי בהתרגשות רבה. "זה נהדר!" אמה שרון כאילו הרגישה בתחושת ידידה. "אני באה עוד שניה" היא אמרה בשינוי קטן בנימת קולה "אני צריכה לטפל במשהו".
הוא צעד, כמעט דילג מרוב אושר בדרכו לבנק וחיכה בתור הארוך לעבר הכספומט על מנת למשוך 250 דולרים במזומן.
פתאום שמע קליי רעש. רעש של מטוס סילון קליי חיפש את מקור הרעש ואכן ראה באופק מטוס סילון משתגר לשמיים אך מהר הפנה את מבטו כי הגיע תורו בכספומט. הוא ביקש למשוך מאתיים וחמישים דולרים במזומן בלי פתקית אך פיצוץ מחריש אוזניים נשמע לפתע וזעזע את האדמה.
קליי שכח הכל. הוא הסתכל סביבו בלחץ והספיק לראות את מטוס הסילון השני מתרסק על הבניין הענק. מליונים של אנשים צרחו ורצו. אולי מוחו הטעה בו אך נראה לו ששמע קול ילדה צורחת אי שם במעקי הבניין. היסודות קרסו, האנשים ברחו, תיירם חלפו בריצה לידו. הוא עזב הכל. רק מטרה אחת עמדה בראשו: "לברוח"
מזגזג על פני אנשים חולפים, קליי דחף לצדדים את הנמלטים ולפתע נזכר במסמכים ובהודעה שהוטל עליו להעביר. הם נשארו בתיק עבודתו. קליי רץ חזרה עד שהתנגש בטעות באחד מהאנשים המפוחדים ונפל. הוא ניסה לעמוד אך זה היה קשה עבורו אז הוא צלע באיטיות אל עבר תיקו. הוא הצליח... כמעט.... "יש!" צעק קליי שאחז ברצועת תיק העבודה השחור. הוא החל לרוץ לעבר הבניין הגדול. לעבר הבניין המתמוטט.[/b]
ניסיתי אולי לעשות את זה יותר ברור, מקווה שעזרתי לך!

מצטער זה לא טוב זה היה הטיוטה שלי
סליחה
עוד רבע שעה אני יסיים לתקן

[center]פרק 2[/center]
במשרד לא גדול, קצת אפלולי, אי שם בישראל צלצל הנייד לאיש שדווח לממונה שלו-סוכן בכיר- "שניה רגע, הלו? כן"? אחרי כמה שניות מבט של הלם שלא ניתן לתאר עלה על פניו ואז התחלף לצער עמוק , לאחר שניות נוספות, ניתק את הנייד.
"מה קרה?" שאל הסוכן הבכיר נמרוד, והמדווח ענה בגימגום "אדוני... מממ.. מגדלי ה... התאומים נפלו" שתיקה המומה השתררה במשרד הקטן.
נמרוד בלע את רוקו "איש הקשר שלנו ניצל"?
"אין לנו מידע עדיין. אך אנו משערים שהאיש שלנו כשל, מקום המפגש היה בתוך הבניין..."
"זה לא טוב!" קרא נמרוד בדאגה והעביר יד בשערו "הסוכנים שלנו מחוסלים אחד, אחד! אם לא נעשה משהו בנוגע לזה כל מה שתכננו יתפרק לנו בין הידיים ותוך זמן קצר הם ידעו על כך. אנחנו חייבים לפעול ומהר..."
"טוב" ענה לעצמו לאחר שחשב על כל האפשרויות העומדות לרשותו "אין ברירה נצטרך להפעיל את אשר, הוא אמנם פרש, אבל אין לנו ברירה."
"חתמנו על הסכם, הוא פרש" מחה המדווח "אין לנו כל יכולת להכריח אותו לחזור, ובוודאי שלא ירצה לחזור בעצמו..." נמרוד ענה לו לאחר הרהור קצר "אנחנו נדאג לזה. אתה תתדרך אותו, תאמן אותו ותחזיר אותו לשגרה. הוא הסיכוי האחרון שלנו."

המדווח ביקש את התיק של אשר וזה מה שמצא
קורות חייו של אשר בקצרה
אשר היה תלמיד לא ממושמע גרוע אך נעים לסביבה. הוא היה הליצן של הכיתה, עד אשר מצא אותו סוכן מוסד שפרש והתקבל כמורה בבית ספר בו אשר למד. הוא ראה בו פוטנציאל ודווח עליו למוסד. באותה שנה חפשו מתגייסים חדשים ולכן שלחו סוכן שיצפה בו מרחוק כמה ימים, הסוכן דיווח שהוא כשיר, המוסד החל בגיוס ואימון שלו ביחד עם נערים נוספים, אשר עלה על כל הציפיות ויותר, מאז השתתף במבצעים חשאיים וחשובים ועשה רבות למען המוסד, בגיל 24 פגש את מי שתהיה חברתו ואח"כ אשתו לעתיד, פנה ואמר שהוא רוצה להתקבע ולהתחתן, -לפרוש.המוסד לא היה מאושר אך לא היה לו מה לעשות בנידון.
כיום בן30 , אב לשני ילדים ובת עובד במשרד עו"ד שותף בכיר.

שיפרת את זה, ועכשיו זה הרבה יותר טוב מההתחלה! יפה מאוד! זה גם מותח ומעניין.
יישר כח!

קודם כל תסלח לי על התגובה שלי על הפרק הקודם, שמעתי מוזיקה וכנראה שלכן לא הבנתי כל כך. עכשיו קראתי את זה שוב.
על כל מה שהאחרים אומרים זה חרטה, הכתיבה שלך מדהימה! לא יכלתי שלא להעלות חיוך כשקראתי את הקטע של ממנוסת הדמות המרכזית, ממש יפה!
הבעיה היחידה היא שאתה מגזים מעט בסימני הקריאה, מקסימום 4 סימנים יבהירו לקורא את רמת ההתלהבות של הדמות.
אני אקרא עכשיו את פרק שני ויגיב.

אני אשים לב לכך
תודה רבה

תודה גם לך seviper

כל הכבוד לך! ישר כח! מאוד אהבתי את הרעיון הכללי, סימני קריאה כמובן תצטרך לשפר (כל אחד עשה את הטעות הזאת. לפחות פעם אחת...XD)

*עם אי פעם תצטרך עזרה תמיד תוכל לראות איזה בטאים יש פה ולבקש עזרה-

[url]http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=47468[/url]

אין בעיה אשתדל לזכור
המון תודה