אזור דהינו

[SIZE=4][color=red]DaHiNo[/color][/SIZE]
היי,אתם מכירים אותי בטח מהסיפור שהעולם קרס,אני לא יפסיק אותו!אני פשוט רוצה לכתוב סיפור נוסף.
[u]הקדמה:[/u]
קיים לו הפוקימון לוגיה-[img]http://i41.tinypic.com/ztsuwi.png[/img],פוקימון אגדי והוא מנהיג שלושה ציפורים אגדיות:
ארטיקונו ציפור הקרח-[img]http://i39.tinypic.com/6drghw.png[/img]
מולטרס ציפור האש-[img]http://i42.tinypic.com/2mmbint.png[/img]
וזפדוס ציפור החשמל-[img]http://i44.tinypic.com/e0r80n.png[/img]

וקיים הפוקימון או-הו-[img]http://i41.tinypic.com/nf3af6.png[/img],גם הוא פוקימון אגדי והוא שלוט בשלושה כלבים אגדיים:
אנטיי כלב האש-[img]http://i42.tinypic.com/16c8mts.png[/img]
ראייקו כלב החשמל-[img]http://i40.tinypic.com/r9mjcm.png[/img]
סוויקון כלב המים-[img]http://i43.tinypic.com/330crax.png[/img]

ועל לוגיה ואו-הו אחרי רג'יגיגאס-[img]http://i39.tinypic.com/2wn5xlc.png[/img],וגם הוא מנהיג שלושה פוקימונים:
רג'יאייס פוקימון הקרח-[img]http://i41.tinypic.com/5vr86w.gif[/img]
רג'ירוק פוקימון האבן-[img]http://i44.tinypic.com/2rpyat2.gif[/img]
רג'סטיל פוקימון המתכת-[img]http://i42.tinypic.com/eiqdki.gif[/img]
כאשר רג'יגיגאס ומשרתיו נוצרו עליהם היה להשגיח על או-הו ולוגיה וחייליהם,השלושה היו שוכנים באי הנקרא "האי דהינו" והוא היה נראה כך:
[img]http://i40.tinypic.com/dp92z6.jpg[/img]
בצד ימין של האי שכנו לוגיה ושלושת הציפורים,בצד שמאל של האי שכנו או-הו ושלושת הכלבים ובאמצע האי שכנו רג'יגיגאס ומשרתיו.יום אחד או-הו ולוגיה החליטו לברוח יחד עם חייליהם,רג'יגיאס והרג'ים יצאו אחריהם אך בסינו נרדם רג'יגיגאס בגלל הקור העז שהיה,הרג'ים המשיכו בדרכיהם לעצור את הציפורים-אך גם הם נרדמו.
כיום:
האי דהינו הוא אי מיושב והאזור הגדול ביותר מתוך חמשת האזורים(דהינו,סינו,הוואן,ג'וטו וקנטו).מאמנים הצליחו לעצור את לוגיה ושלושת הציפורים ולכן הם החליטו לחזור למקומן,חודש לאחר מכן מאמן צעיר הצליח לעצור את או-הו ושלושת כלביו,זמן לא רב לאחר מכן התעוררו שלושת הרג'ים,הם נזכרו במשימתן והעירו את רג'יגיגאס ושלושתם יצאו יצאו לתפוס את היצורים האגדיים וכיום האזור דהינו הוסתר והוגבל מהעולם מפני שקיימת בו המלחמה הכי אכזרית שאיי פעם התקיימה-רג'יגיגאס נגד לוגיה ואו-הו.אך זה עדיין לא מונע ממאמנים לעבור מכונים ולהגיע לליגת דהינו ולכן נראה כך היום האי דהינו:
[img]http://i42.tinypic.com/1zh08hs.jpg[/img]
[b]פרק 1-להתחיל את המסע[/b]
כמעט בקצה האי דהינו בעיר "סטרט" גר לו ילד בשם רון,ילד עם שיער בלונדי ובגובה ממוצע יחסית לגילו.רון נולד בג'וטו אך בגלל איומי צוות רוקט הם עברו להוואן,אבל בגלל איומי צוות מגמה ואקווה הם עברו לסינו,ובגלל איומי צוות גלקטיק הם עברו לדהינו,אביו של רון נשאר בג'וטו כדי להמשיך להיות מנהל מכון.הם כל הזמן עברו ממקום למקום מפני שכל הזמן אימו פחדה שיקרה לו משהו,וגם עכשיו אימו רוצה לעבור מאזור דהינו בגלל המלחמה הענקית אך האזור הוסגר.רון תמיד חלם להיות מאמן ועכשיו כשהוא בן 10 הוא יכול להיות מאמן.

"רון....רון.....,קום,הגיע להתחיל את המסע שלך כמאמן היום"אמרה אימו של רון בקול רך ועדין,מה?כבר בוקר?!"אמר רון בעייפות גדולה,אך ידע שעליו למהר כדי להתחיל את מסעו.רון בשניות התארגן והתלבש ויצא במהירות מהבית לכיוון היציאה מהעיר,הוא יצא ותפס את האוטובוס למעבדה של הפרופסור."אוףףףף!האוטובוס הזה לא יכול ליסוע יותר מהר?!"אמר רון בקול כועס כשכולו חסר סבלנות להתחיל את מסעו.כעבור חצי שעה האוטובוס הגיע למעבדה,"איזה אוטובוס איטי!לקח לו שעתיים להגיע"אמר בכעס רב רון כשכולו חסר סבלנות,"נו טוב,העיקר שהגעתי ואני הולך לקחת את הפוקימון הראשון שלי"אמר רון בשמחה כשכולו רגוע.רון נכנס למעבדה ואמר:"היי!אני פה בשביל לבחור את הפוקימון שלי"אמר וקול עז ושמח,"אה!הפוקימון ההתחלתי,יש בעיה עם זה..."אמר אחד הדוקטורים במעבדה כשכולו עצוב בשביל הילד,"בעיה!?איזו בעיה?"אמר רון בתדהמה ובקצת דיכאון,"אתה מבין...כל שנה אנחנו הולכים לעיר ברידיי כדי לקחת הספקה של פוקימון התחלתיים,והשנה בגלל המלחמה יש עיכוב והפרופסור יגיע עם ההתחלתיים בעוד שבועיים,אומר בדיכאון הדוקטור כשהוא משפיל את הפניו,"עיכוב?!עד שאני יכול להיות מאמן קורה משהו"אומר רון כשהוא נחנק בניסיון לעצור את הבכי.רון התקשר לאימו להודיע לה על החדשות המצערות,"ואני דאגתי!כשראיתי אותך בוכה חשבתי שקרה משהו רציני,אבל סך הכל אין פוקימונים התחלתיים,זה לא רציני"אמרה אימו של רון כשגיחוך קל על פניה,"אבל אני לא יכול להתחיל את המסע בלי פוקימונים,יש לך רעיון אחר?"אמא רון כשכעס על פניו,"כן!תיקח את מאנצ'לקס-[img]http://i41.tinypic.com/33a8lmx.png[/img]"אמרה אימו של רון בפשטות,"מא...מאנננ...מאנצ'לקס?!אני לוקח את המאנצ'לקס הזה לשום מקום!הוא מרושע!"אמר רון בהתפלאות ובכעס.אתם מבינים?!כאשר עברו רון ואימו מג'וטו להוואן אז אביו של רון הביא לו את המאנצ'לקס הזה בתור מזכרת ממנו,אך המאנצ'לקס הזה אוהב לעצבן את רון,הוא כל הזמן שם לו רגל וגונב לו את האוכל ומציק לו בכל מיני דרכים."הוא לא מרושע!הוא פשוט אוהב לצחוק איתך,וחוץ מזה אם לא תיקח את המאנצ'לקס הזה אז תיהיה בפיגור של שבועיים!מה שיגרום לסיכוייך להגיע לליגה לצנוח בהרבה"אמרה אימו של רון כשהיא משאירה בידו החלטה חשובה,"טוב בסדר!אני ייקח אותו"אמר בקול נאנח רון.אימו של רון העבירה לו את המאנצ'לקס ויחד עם מאנצ'לקס רון יצא למסעו..!
מה יקרה?תגלו בפרק הבא.

למה לעזאזל יש ספרייטים בסיפור שלך? O.ם

יש לך הרבה שגיאות לשוניות..תחביר ממש ממש לא טוב
"בצד ימין של האי היה נמצא לוגיה ושלושת הציפורים,..."
אין צורך להגיד היה נמצא,זה לא הגיוני..ובכלל אתה מתכוון לרבים..אז בצד ימין של האי נמצאו(אני הייתי מעדיף שכנו..אבל מה שבא לך) לוגיה ושלושת הציפורים...

יש לך הרבה כאלה אם תשים לב..
יש משפטים ממש לא ברורים ס.ס

[quote][i]Originally posted by Metal-Greymon[/i]@May 1 2009, 04:31 PM
[b] למה לעזאזל יש ספרייטים בסיפור שלך? O.ם [/b][/quote]
ספרייטים זה כדי להציג את הפוקימון
ואליאב-אני אתקן זאת

אני חושב שזה סיפור מגניב (מי יודע אולי בעתיד תהיה סופר)
טיפה שגיאות כתיב אבל מה שחשוב הוא להעביר את המסר של הסיפור ואת זה עשיתה

[quote][i]Originally posted by kid_kun[/i]@May 1 2009, 05:40 PM
[b] אני חושב שזה סיפור מגניב (מי יודע אולי בעתיד תהיה סופר)
טיפה שגיאות כתיב אבל מה שחשוב הוא להעביר את המסר של הסיפור ואת זה עשיתה [/b][/quote]
תודה

[b]פרק 2-היריב והלקח[/b]
"מאנ!מאנ!מאנצ'לאקס!"מנסה מאנצ'לקס לקחת את תיקו של רון כדי לחטוף את האוכל שבתוכו,"לא עכשיו!עוד מעט נעשה הפסקת אוכל,אוף אני לא מאמין שהסכמתי לקחת אותך איתי למסע"אמר רון בפנים זעופות כשכולו מלא חרטה.מנצ'לאקס לא וויתר והתחיל לירות לכיוונו של רון קרן סולרית,"תגיד לי אתה משוגע?!אתה מוכן לפגוע בי רק בשביל אוכל?"אומר רון שהוא במנוסה מההתקפות של מנצ'לאקס,"מננננננננצ'לאקס!" אומר מנצ'לאקס בכוונה ל"כן" כאשר הוא רודף אחרי רון וממשיך לירות לעברו קרן סולרית.

פתאום ראה רון התקפת להביור אדירה נורת אל השמיים,"יכול להיות שזה מולטרס או אנטיי?"אמר רון כשכולו תדהמה ומחשבה של "אולי אפגוש פוקימון אגדי"."מממממאאנצ'לאקס!"התקדם מאנצ'לאקס אל רון בריצה ומרוב המהירות לא הצליח לעצור ובוסופו של דבר הוא יתנגש ברון,"טוב!מספיק להיום!"אמר רון בעצבים והחזיר את מנצ'לאקס לפוכדור.רון התקדם לכיוון הלהבה הנורת ושמע קול של ילד בסביבות גיל העשרה,"תנסה עוד פעם אחת צ'ארמאנדר!להביור!"אמר הילד.בסופו של דבר זה היה רק ילד בעל שיער חום כהה ודי גבוה,הוא היה בעל צ'ארמנדר והם היתאמנו,אבל הצ'ארמנדר שלו לא היה סתם צ'ארמנדר-זה היה צ'ארמנדר זוהר.רון היתקדם אל הילד ושאל אותו "היי,אתה מאמן?","לא אני רקדנית בלט!כמו מזה נראה לך?!ברור שאני מאמן,ובכלל למה אתה שואל?" אמר הילד בפנים זעופות וחסרות סבלנות,"רוצה להילחם נגדי?"שאל אותו רון בהיתלהבות,"למה,אני באמת רוצה קצת לקרוע ישבנים"אמר הילד וחיוך קצת מרושע עלה על פניו,"אנחנו עוד נראה,איך קוראים לך?"אומר רון במלוא ההיתלהבות,"לי קוראים ג'ורג'!ולך?"אמר הילד בחוסר חשש ומלוא הגאווה,"לי קוראים רון"ענה רון כגם הוא גאה."צא צ'ארמנדר!"קרא ג'ורג',צ'ארמנדר שהיה כבר מחוץ לפוכדור פשוט קפץ לשטח הזירה,"צא מנצ'לאקס"אמר רון וזרק את הפוכדור של מנצ'לאקס לאוויר ויצא ממנו מנצ'לאקס,מנצ'לאקס יצא בעמידה יציבה וחזקה כל כך שרון חשב לעצמו "נראה מנצ'לאקס רציני עכשיו,אז הלך על ג'ורג'".צ'ארמנדר חבטה עכשיו"צעק ג'ורג' לעברו של צ'ארמנדר,ואכן צ'ארמנדר יצא בחבטה במלוא העוצמה."אגרוף ממוקד מנצ'לאקס,עכשיו"אמר רון למנצ'לאקס,ואכן מנצ'לאקס יצא באגרוף ממוקד לעברו של צ'ארמנדר.השניים עמדו להיתקל זה בזה עד שפיתאום מנצ'לאקס נפל לאדמה,"מנצ'לאקס אתה בסדר?"רץ רון לכיוונו של מנצ'לאקס מלא דאגה."חחחחררררשששש.....מאנמאנמאנ,חחחחררררששששש..........מאנמאנמאנ"נחר מנצ'לאקס, "אתה סך הכל נחרת?!נראה שאצטרך להשתמש בזה"אמר רון בזמן שחיוך מרושע עלה על פניו,"מהו כבר מתכנן?"חשב ג'ורג'."היי מנצ'לאקס!רוצה את זה?"אמר רון למנצ'לאקס בזמן שהוא הוציא קופסה מלאה פאפינים מהתיק שלו,פתאום פתח מנצ'לאקס את עיניו ורץ לכיוונו של רון."לאקס...!לאקס....!" אמר מאנצ'לאקס במן שהוא מנסה לתפוס את קופסת הפאפינים שלו,"אם תתחיל להילחם ברצינות אז אתן לך לאכול קופסה שלמה במקום חצי"אמר רון,"מנצ'לאקס!" מנצ'לאקס קפץ לזירה ויצא אל צ'ארמנדר באגרוף ממקוד בעל עוצמה מטורפת,"צ'ארמנדר!צא אליו בחבטה!אמר ג'ורג' לצ'ארמנדר ואכן הוא יצא אל מנצ'לאקס. כאשר השניים נתקלו זה בזה האגרוף הממוקד העוצמתי של מנצ'לאקס העיף את צ'ארמנדר,אך הצ'ארמנדר המיומן שרד את ההתקפה ואף נחת על הרגליים,"אתה בסדר?"שאל ג'ורג' בחשש למצבו של צ'ארמנדר, "צ'ארמנדר!" אמר צ'ארמנדר בקול עז כדי להבהיר שהוא בסדר גמור."היי מנצ,לאקס!קפוץ אל האוויר ורד אל צ'ארמנדר בחבטה שתינחת עם הראש"אמר רון,כולם היו מופתעים מרעיון זה.אכן מנצ'לאקס קפץ לאוויר וירד אל צ'ארמנדר עם חבטה "התחמק צ'ארמנדר!"קרא ג'ורג' לצ'ארמנדר והוא יתחמק, מנצ'לאקס פגע באדמה וזה גרם לו נזק רב."צ'ארמנדר!להביור!עכשיו!"צרח ג'ורג' לעברו של צ'ארמנדר, "צ'ארמנדר ירה לעברו של מנצ'לאקס להביור,מה שהחמיר את הנזק שקיבל מנצ'לאקס מהנחיתה."מנצ'לאקס אתה בסדר?"שאל רון,"מממממממנצ'לאקס" אומר מנצ'לאקס."השתמש בקרן סולרית מנצ'לאקס!"אומר רון למנצ'לאקס,מנצ'לאקס אכן השתמש בקרן סולרית אך היא הייתה ממש חלשה.רון הבין שהוא חייב להמריץ את מנצ'לאקס ואמר "אם תנצח אותו אביא לך שתי קופסאות פאפינים"אמר רון למנצ'לאקס.ומנצ'לאקס הגביר את הקרן הסולרית שלו והיא נייתה כל כך חזקה אך היא פגעה ישר וצ'ארמנדר היה צריך רק לזוז לצד כדי להתחמק.ג'ורג' ניצל את ההיזדמנות ואמר "צ'ארמנדר!תירה את הלהביור הכי חזק שלך לעבר מנצ'לאקס!" צ'ארמנדר ירה להביור וגמר את מנצ'לאס ולמרות שהוא לא היה כל כך חזק מנצ'לאקס התשוש לא הצליח לשרוד אותו."חזור מנצ'לאקס"אמר רון כשהוא הרכין את ראשו מעצב והחזיר את מנצ'לאקס לפוקדור,"אתה יודע?!אני ראיתי המון סוגים של מאמנים-כאלה שמעבידים את הפוקימון שלהם,כאלה שמשחקים איתם,כאלה מנצלים אותם וכדומה,אך אצה מאמן מסוג חדש-הסוג הגרוע ביותר שראיתי,שמת לב שהפוקימון שלך קיבל מרץ רק מהאוכל שנתת לו ולא מעידוד?!אתה לא יסית לנצח בשבילו!אתה ניסית לנצח בשביל עצמך!ומאמן כזה לא יצליח לעולם.צא סנדרושו!חפירה!"הוציא ג'ורג' את הסנדרושו שלו ונעלה בתוך המנהרה שחפר.

אחרי שמנצ'לאקס התאושש הוא ורון יצאו לאכול,למרות שמנצ'לאקס הפסיד רון נתן לו שתי קופסאות פאפין מפני שהוכיח את עצמו."מנצ'לאקס!בוא נקיים הבטחה!"אמר רון למנצ'לאקס,"לאקס?"הופתע מנצ'לאקס,"בהתחלה תיכננתי להגיע לעיר ברידיי ולקחת שם את הפוקימון ההתחלתי ולהחזיר אותך לאימא, אבל שיניתי את דעתי ואני מחליט לקחת אותך איתי עד הליגה ולעבור אותה איתך,וההבטחה היא שעד שנגיע לליגה הקשר בינינו יהיה מושלם,מה אתה אומר?"שאל רון את מנצ'לאקס,"ממממאננ.....מנמנצ'לאקס!"אמר בשמחה מנצ'לאקס בתור כן.

אוי,זה היה פרק ארוך.מה אתם אומרים?

אני מאוד אהבתי את הסיפור, הוא מאוד מעניין ומקווה שתמשיך